גולן 2023

ראיתי פעם סרט על ועידת הרפובליקנים ב-1976. המפלגה בחרה אז בנשיא המכהן ג'רלד פורד כמועמדה לנשיאות. רונלד רייגן, יריבו המפסיד, נשא את נאומו. נאום מלא פאתוס יפה על העתיד – העתיד הרחוק, מאה שנים קדימה. אנשי העתיד, אמר בדרכו הנעימה והכריזמטית, יידעו. הם יידעו האם האנושות של זמנו הצליחה לעמוד באתגר הגדול שעומד בפניה לא לאכזב אותם, לשמור על ברכות החירות ולהימנע מקטסטרופה גרעינית. דבריו חישמלו את האולם. אחד הפרשנים שהופיעו בסרט התיעודי אמר שכאשר אנשי הוועידה שמעו את רייגן נושא את הנאום הבלתי נשכח, נפל להם האסימון. הם קלטו שבבחירה בפורד הם בחרו באדם הלא נכון.

איני מצביע מרכז-שמאל, אבל אילו הייתי כזה, הייתה לי, יומיים לפני הבחירות, תחושה דומה אחרי צפייה ב"עובדה" ששודרה הערב עם האלוף יאיר גולן. בקריירה הצבאית של גולן שמוצגת בקצרה לפני הצופה הוא נראה כמי שבאמת חי עם סכין בין השיניים, הרפתקן שש אלי קרב. ובאשר להשקפת עולמו גולן מרחיב על אמונתו בדבר כורח ההפרדה עם הפלסטינים. זאת לצד ביטחוניזם אדוק ואמונה בהכרח לשלוח חיילים לקרב יבשה במקרה הצורך. גולן הרחיב על המחויבות לטוהר הנשק ועל נסיבות נאומו המפורסם ביום השואה וגם על מה שיש לישראל לדעתו להציע להייטקיסטים צעירים ומצליחים. אחרי חודשים שבהם הסתגלנו מכיוונו של בני גנץ לאנמיות חביבה אך כזו הבורחת מאמירות נוקבות, איזה משב רוח רענן. כמובן, גולן לא באמת יכול היה להתמודד בבחירות 2019. יש חובת צינון. אבל באשר לעתידו הפוליטי הכול פתוח.

80 תגובות על ״גולן 2023״

  1. תמריץ,
    בבחירות הבאות יצטרף גולן לחבורת הקיביצערים בעלי הפנסיות השמנות ששמם מפאר את הפטיציות המתפרסמות בהארץ וידיעות. אני מתפלא שאתה מתלהב מהגיגים ברמה של תיכוניסט שמנסה להרשים את המורה לאזרחות.

  2. הפוטנציאל קיים. מוקדם לדעת אם ימומש. גודש הגנרלים במחנה השמאל ב-2019 עלול ליצור תנאים לא נוחים לגנרל (בפרט שאינו רמטכ"ל) ב-2023, אבל ימים יגידו.

  3. סמי מועלם: נסעתי בנתיבי איילון,פתאום פקק עצום,הכל עומד,נהגים יוצאים מכלי הרכב,יצאתי גם אני ושאלתי לפשר הדבר,ענו לי שהדס שטייף חוסמת את הכביש ומאיימת לשרוף את עצמה אם לא ישיגו בעבורה את סכום הקנס,שאלתי,נו וכמה אספתם עד כה? 50 ליטר ענו לי.

  4. מענין ,אמנם אין צורך להפריז באיכות או בתפארת המליצה של הנאום , לא עד כדי כך הדבר . מה שמצא חן מאוד בעיני , זה הרעיון של " קפסולת הזמן " שרייגן כתב לה שם . מאוד מענין . מאוד שובה לב . החלום הרטוב של הרבה ארכיאולוגים והיסטוריונים : קפסולות כאלו משחר ההיסטוריה והעת העתיקה . לו אך כך היה הדבר מיני אז …. אבל , זוהי מעין סתירה מניה וביה , האופי או הפרספציה של האדם בעת העתיקה , לא מתיישבים עם קפסולות זמן דנן . סבוך קצת . אבל ,שובה לב , חייב להודות . להתראות

  5. תמריץ,
    שים לב לאנומליה בטבלה לעיל לפיה מרץ לא תתקבל לאינטרנציונל הסוציאליסטי בגלל תרומתה הלא מידתית לכיליון המשאבים של כדור הארץ

  6. מה יש להתלהב מדברים כאלו? שמעתי אנשים כאלו מאז שהייתי ילד. זה לא משהו חדש.
    את נאומו של ריגן לא שמעתי (לפי מה שהאתה אומר זה כלל לא נראה משהו מיוחד) אבל אם מישהו מתלהב כל כך מנאום בודד כנראה ששיקוליו אינם הגיוניים.
    כדאי להזכירך שמשה (שהיה מנהיג בני-ישראל בזמן יציאת מצרים) היה מגמגם ולמרות זאת הוא עלה על כל המנהיגים בני דורנו.

  7. חייל זקן, תודה על הבדיחה המשעשעת לפתוח איתה את הבוקר.
    באשר לגולן, הוא עוד הוכחה שהצבא מקדם אנשים לפי דעותיהם ולא לפי כישוריהם. תשווה יהודים לנאצים – התקבלת!
    זה מזכיר לי סיפור אחר מתיכון בראשון לציון בו למד האחיין שלי. הם עשו משלחת חילופי סטודנטים עם תלמידים מגרמניה, ובין היתר נשאלו על עמדותיהם הפוליטיות. באופן ממש לא מפתיע, *רק* מי שהאשים את ישראל בהתעללות בפלסטינים האומללים, זכה לקחת חלק במשלחת.

  8. פסק הדין נגד שטייף נשמע לי לא סביר ובטח יתהפך בערעור. עיתונאי הוא לא שופט ויש גבול לכמות המחקר שניתן לצפות ממנו לעשות.

  9. תמריץ , אתה לא בדיוק יודע מה סביר ולא סביר בחוק ומשפט עם כל הכבוד . תניח את זה לשופטת . רק חבל שלא שמת לב , לשופטת ( ממין נקבה ) פמניסטית להלכה או למעשה , אליטית , אשכנזית , שמאלנית עלק . שלא התרשמה מכלום . חתכה הקייס בקור רוח מקצועי . אם היינו מקבלים הגרסאות של הבלוג ובכלל של ציבורים רבים , אזי : היא הייתה צריכה לחתוך לטובת הדס שטייף . אבל , היא דחתה הגרסאות שלה וההגנה שלה , מכל וכל . הנה מצטט למשל :

    "הנתבעת העידה שאף פעם אינה טועה , ועד היום לא טעתה בכל הקשור לעבודתה המקצועית. וכי היא נוהגת כדבר שבשגרה לבצע בדיקה עיתונאית מקיפה ודקדקנית עובר לפרסום ( עובר, משמע : לפני , הוספה שלי ) , כפי שנעשה לטענתה גם במקרה זה . מבלי להקיש ממקרה למקרה , דומה כי קביעותיה הנחרצות של הנתבעת באשר לעבודתה , אינן מתיישבות עם התנהלותה כעיתונאית טרם פרסום כל אחד מהפרסומים . "

    ונמחיש למשל , מה לא מתיישב עם עבודה עיתונאית מבחינת השופטת , מצטט למשל :

    "….הנתבעת לא נפגשה ולו עם אחת מהנשים שפנו אליה טרם הפרסומים ונתנה אמונה וביטחונה באינטואיציה הפנימית שלה ותחושות הבטן , מה שאינו מהווה כלל בדיקה ובוודאי לא יכול להיחשב כבדיקה עיתונאית ראויה " .

    עד כאן הציטוטים :

    אז הנה לנו. שופטת . שמה בצד בקור רוח טריוויאלי כל רגש ,וחותכת מקצועית הקייס. הדס שטייף כנראה ,עם כל ההערצה שלי אליה , עשתה טעויות , ואת השופטת לא ענין לא me too ולא כלום .

    הטעויות שלה אגב , די נפוצות : עירוב בין התופעה למקרה מסוים . התופעה עצמה ( עבירות מין על נשים ) כה נרחבת ואכזרית , שהיא נותנת לאדם אקטיביסט ביטחון . אבל , בבית משפט , מה שקובע , זה המקרה והראיות כמובן. הראיות והאסטרטגייה . וזו התוצאה .השופטים מתוכנתים ומיומנים ומהונדסים בטירוף , להתעלם או לאבחן בין תופעה ,לבין מקרה .

    להתראות

  10. אל רום, בוא נחזור לפה עוד שנה או שנתיים ונראה האם ההחלטה שרדה ערעור. אהיה מופתע מאוד אם כן. לבטח לפחות יפחיתו הפיצוי.

  11. תמריץ , אין לדעת מה יקרה בערעור בוודאות כמובן . זו לא השאלה . אלא שתהיה בטוח , שהשופטת יודעת וידעה היטב מה עשתה . זה מבוסס היטב . אבל , עדיין , לא אומר שלא יתהפך בערעור או ישתנה משהו בערעור .כי הבעיה , זה לא השופטת רק בדיוק . צריך להבין הדברים :

    בישראל השופט הוא לא שופט חוקר . בישראל נהוגה השיטה האדוורסרית מה שנקרא . כלומר , הצדדים במשפט , מארגנים לעצמם הראיות , מארגנים לעצמם האסטרטגיה , והשופט , אין לו ראיה עצמאית של הקייס מבחינת ראיות ואסטרטגיה . הוא שופט על סמך מה שהצדדים בנו לעצמם ולמשפט . מאידך , כל שופט , בכל קייס בעיקרון , חייב להכריע לכאן או לשם . להכריע משמע : רק עם מה שיש לו לפניו . ומה שיש לו לפניו , זה הרי מה שהצדדים חפרו ( מבחינת ראיות ואסטרטגיה בעיקרון , להבדיל מניתוח משפטי פרופר ) . אז זה יכול לייצר מצב , שהדברים באמת הם נזילים . כי תמיד , יש ויהיו פערים , בין מה שהקייס הוא אובייקטיבית , וכפי מה שהוא נתפס על סמך ראיות . שהרי שוב :

    שופט , לא יכול לטעון : אין לי מספיק ראיות , אז אני לא חותך או שופט בקייס מסויים . הוא חייב להכריע על פי מה שיש שלפניו . כך השיטה. לכן בין היתר , קורה שדברים מתהפכים או משתנים בערעור.

    במקרה הזה , הסיכוי יותר קטן , אבל , לשופטים יש אמרה חשובה מאוד :

    " אין חקר לתבונת סניגור מוכשר , ואין לדעת ( לנחש ) מה יעשה עם החומר שלפניו " .

    השופטים רגילים לזה , שדברים יכולים להתהפך על הראש , על הרגליים וכדומה . לכן הם לא ממהרים אף פעם .

    אז נחכה ונראה מה יהיה בערעור .

    להתראות

  12. כמובן , שאם השופט היה "שופט חוקר" פה , אזי , לנוכח התופעות הנרחבות של עבירות מין על נשים ונערות וילדות , הוא עצמו או היא עצמה , היו הופכים לאקטיביסטים …איזה גיחוך . ואז איך היו שופטים יטען הטוען ? אבל זה אני כותב , כיכי ככה : קצת בצחוק , קצת בציניות , קצת ברצינות . סבוך .

    להתראות

  13. באחד הפוסטים הקודמים משה הטיל ספק (אם אתבטא בלשון המעטה) בתרומת השמאל היהודי – ישראלי למדינה.
    ספקותי. ולו רק בגלל האפשרות, הדי ריאלית, שחלק משמעותי משמאל יהודי ישראלי זה יתפכח וישנה את עמדותיו.

    לראייה – פורום קפה שפירא.
    הוא כולל המוני שמאלנים לשעבר ( אם כי רק חלקם הפכו לימנים "אמיתיים").
    אין מומחים טובים מהם לאבחון מחלות הנפש של השמאל. (פרט לשמאלן לשעבר אמנון לורד, המשתייך לדור אחר).

    http://nfsdalit.wixsite.com/forumcafeshapira/adi-vaknin

    חלקה האחרון של כתבה שהופיעה בפורום זה על "מזהי התהליכים שאיבדו את יכולת ההבחנה":

    " … בעיה זו נעלמת כלא הייתה במידה והפרט המשתייך למיעוט בוחר להמיר את דתו ליהדות. צעד זה פותר את כל הבעיות החברתיות שהיה עלול להיתקל בהן. מבחינת היהודים בישראל, אין ל"דם" שום משמעות. זה כמובן עומד בניגוד גמור לכל מה שייצגה התנועה הנאצית, ולכל מה שמייצג כל גזען אחר כיום. לפיכך, לרמוז כאילו חוסר הסבלנות בחברה היהודית מזכיר תהליכים שליליים של ראשית המאה העשרים באירופה הוא חוסר תום לב, אי ידיעת ההסטוריה או גרימת עוול במתכוון.
    כמובן ששנאת היהודים בעולם הנוצרי לא החלה עם התחזקות הנאציזם, אלא הייתה קיימת מאז ומתמיד ופשטה ולבשה צורות שונות באלפיים השנים האחרונות. עלילות הדם המוכרות לכולנו חיות ובועטות עד היום, וזוכות למקום של כבוד ברחבי העולם המוסלמי שלא מפסיק לקדמן בקרב מאמיניו. השיח האלים ברשתות החברתיות והזעם המופנה כלפי ארגונים שונים לזכויות אדם נולד בשל התחושה (המבוססת, לדעתי) כי ישנה חתירה תחת הגדרתה היהודית של המדינה וזכות העם היהודי עליה. לפיכך הם נתפסים בקרב הציבור כסכנה מוחשית להמשך קיומנו כאן. אין השתקה לשם השתקה, אין גזענות קלאסית, אין הדרה של אזרחים התורמים למדינה (מכל מוצא שהוא) ואין מידור כתופעה חברתית.

    כל מי שמנסה לצייר זאת כאילו מדינת ישראל היא "ארץ אוכלת מיעוטיה", חרף המשתמע ממגילת העצמאות ושיוויון הזכויות לו הם זוכים – חוטא לאמת.
    לו נהיה כנים עם עצמנו, דווקא המיעוטים נהנים ממה שהציבור הרחב לא זוכה לו, בדמות פטור משירות צבאי, אפליה מתקנת (שברוב המקרים אינה נחוצה) וכיוצא בזה. כל מי שמוציא דיבתנו רעה עושה זאת מתוך תחושת תיעוב עצמי, אינטרסים או ראיה לקויה של המציאות.
    האלימות בשיח היא תופעה פסולה, ועלינו לעשות כל שאפשר על מנת לצמצם ולבער אותה. יחד עם זאת, היא לא מזכירה בדבר את התהליכים האיומים שהובילו לשואה. מצבם של המיעוטים בישראל טוב מהממוצע, ולמי שמתעקש להכניס את הפלסטינים למשוואה – מדובר באוכלוסיה עויינת שהוכיחה את נכונותה להשמידנו כבר אלפי פעמים מראשית היישוב היהודי בארץ ועד לימינו אנו. הפרדת האוכלוסיות ומניעת כניסה לתחומי ישראל היא כורח המציאות, גם אם הם היו שבדים תכולי-עיניים עם שאיפות להגדרה עצמית השוללות את קיומנו כאן.
    הדסטארט לרכישה מרוכזת של משקפיים לכל מזהי התהליכים – בדרך."

  14. מה השמאל תורם? משה גורלי מסכם זאת יפה

    אף שבנט הוא הצלחה כלכלית, וגם ניר ברקת, וגם אחיו שהוא בעלה של אלונה ברקת, אסור להתבלבל כפי שאומר ערן זרחוביץ', חקיינו המבריק של בנט – יתרונותיה הכלכליים של ישראל אינם מתקיימים בבייס של קואליציית נתניהו. זה אולי לא פוליטיקלי קורקט לומר, אבל לחלק ניכר מתומכי הקואליציה יש השכלה תורנית ולא השכלה בלימודי ליבה כמו מתמטיקה ואנגלית, הרלבנטית לתעשיית ההייטק. ההון האנושי הישראלי שעומס על גבו את הכלכלה, ההייטק והתעשייה הישראליים לא רק שאינו תומך בקואליציה הזו, אלא אינו יכול לאורך זמן להתקיים במדינתה.
    https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3759946,00.html

  15. סתם הערת אגב – עוד לא שמעתי משפט שכולל את הביטוי "זה אולי לא פוליטיקלי קורקט לומר, אבל.." שהיה שגוי בעיניי.

  16. תמריץ , מה שגוי ? האמירה , או מה שהאמירה מגלמת במציאות או בפועל ? כך או כך , משניהם יש בשפע שגויים , אוקיינוסים ממש .למשל :

    " הערבים מבינים רק את שפת הכוח , זוהי המנטליות , זוהי התרבות ( המדברית ) שלהם מקדמת דנא " . האם זה פוליטיקלי קורקט להגיד זאת ? לא ! האם זה מגלם מציאות ? כן ולא !! אם נמשיך על אותה דרך :

    " הערבים מקדשים את המוות ( שהידים , פיגועי התאבדות ) והיהודים את החיים " . האם זה פוליטיקלי קורקט להגיד זאת ? לא !! האם זה מגלם מציאות בפועל ? כן ולא !!

    אם כך יטען הטוען , בגלל שזה מגלם מציאות של " כן ולא " זה לא פוליטיקלי קורקט .דבר אחד ברור הרי :

    מעטים מאוד ( אם בכלל ) יטענו שזה פוליטיקלי קורקט לטעון מה שנטען לעי"ל כהמחשה . זאת למרות , שזה מגלם מציאות ( בחלקו כאמור ) . אז נשאלת עוד שאלה :

    האם זה פוליטיקלי קורקט , להתעלם או להכחיש את המציאות , על ידי אי אמירתה או ציונה בפועל ? האם זה לא מעשה בת יענה ?

    להתראות

  17. לגבי הערבים מבינים רק כוח – כל בני האדם מבינים תמריצים. וכוח הוא תמריץ חזק.. ההבדל בין ערבים לאירופים הוא שאין לדעתי עבור רוב הערבים אידיאל או פנטזיה של תרבות שבה כוח לא ישחק תפקיד. בעוד יש פנטזיה כזו לבאים מתרבות מערבית.

  18. המאמר של משה גורלי בכלכליסט הוא מהמביכים שראיתי לאחרונה. אין כמו קריאות "תחזיקו אותי לפני שאני יורד מהארץ, כי בלעדיי הלכו לכם ההייטק והדמוקרטיה, אתם פרימיטיביים וחשוכים מדי בשביל לתחזק אותם"[1]. אני לא מומחה לתעשיית ההייטק בישראל, אבל עבדתי שם עם הרבה אנשים שההשכלה התורנית ממש לא הפריעה להם לרכוש השכלה טכנית טובה, ואני בטוח שאעבוד עם עוד הרבה. צר לי על אלה שאינם ב"ימין הקיצוני" ויישארו לבד עם האנגלית המשובחת והשליטה המתמטית שלהם; אם כי אני חושד שהם אולי קצת נהנים להיות בעלי המונופול על הידע בישראל, כי זה לא היה נציג הימין הפרימיטיבי שפעל לעידוד לימודי מתמטיקה חמש יחידות ויריביו הנאורים שהתלוננו על זה?

    ואגב, משה גורלי כנראה לא מעודכן, כי בשביל הייטק לא צריך בכלל מתמטיקה, צריך חמש יחידות ביצירתיות. קראתי על זה בכלכליסט:

    https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3672798,00.html
    https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3752965,00.html

    [1] וידוי: לפני עשר שנים גם אני הייתי מהנודניקים שדיברו ככה. ואז באמת עזבתי לאירופה והתחלתי בהדרגה לקבל קצת שכל.

  19. תמריץ , עדיין :

    זה שגוי לטעון זאת במובן של הפוליטיקלי קורקט ( שזוהי תהיית היסוד שלך למעשה ) . מדוע ?

    לא רק שהאמירה נכונה רק חלקית . אלא אפילו הייתה נכונה לגמרי (כמעט ) אמירות או תפיסות מייצרות מציאות , שמאששת את עצמה לא פעם .

    נניח אדם , גדל בין גזענים . נניח אפילו גזענות לגבי עדות המזרח . המוח נשטף לו , שהם לא בני אדם למעשה . למה ? אוכל לפני חינוך אצלם . במה מותר האדם מן הבהמה או החייה ? שאצל האחרונים האוכל לפני חינוך אם בכלל , ואילו אצל האדם , החינוך אחר כך האוכל . משמע :

    מזרחיים הם בני כלאיים , משהו בין חיה לאדם .

    האם זה פוליטיקלי קורקט לטעון כדבר הזה ? ודאי שלאיו !! מטורף למעשה ( אם כי יש בזה גרעינון של אמת ) . אבל , איך אדם יכול להינצל משטיפת מוח דנן :

    אם כך , הוא ישכנע את עצמו כך :

    שאפילו הדבר היה נכון , הרי כלבים , שהם פחות ממזרחיים , מקבלים יחס יותר טוב מאשר בני אדם ( נניח הרבה כלבי מחמד ) . לא יעלה על הדעת אם כך , כך להתיחס לאדם בגלל מוצאו המזרחי . או ( וכאן החלק היותר חשוב ) :

    שאפילו יש צדיק אחד בסדום יוצא דופן , האם שופט כל הארץ לא יעשה משפט ? ( כדברי אברהם אבינו לבורא כל העולמות ) כלומר :

    כאשר אתה פוגש ערבי או מזרחי . אתה לא יכול לדעת ( אפילו אם מוחך שטוף לגמרי ) האם אותו אחד , אינו שונה . אינו אדם טוב . והרי זוהי פגיעה אנושה , להתיחס לאינדיבידואל כלשהיא , מראש , כאילו הוא סחורה פגומה , מבלי לפתוח האריזה כלל , אפילו הסחורה מטבעה , לרוב פגומה באופן דוקטריני כך .

    וזוהי הבעיה :

    כאשר נמנעים מפוליטיקלי קורקט , משחיתים את העולם ( בלי קשר לנכונות או מידת הנכונות של האמירה ביחס לתופעות במציאות) שוב , מדוע ? מכיוון שאתה מפספס את " הטובים " , ואתה אותם משחית בהתנהגות מוטית מראש , ו- " לרעים " אתה לא נותן צ'אנס , לחזור בהם , ולתקן דרכיהם .

    ולכן , עם כל זה שהדבר נדוש ונחזה להיראות שטוח או למראית עין , יש לו חשיבות עצומה לתיקון עולם .

    להתראות

  20. תמריץ,
    התזה של גורלי (נראה שאתה מזדהה איתה) היא, במחילה, קישקוש גמור, בן דוד של מחקר הבוטים.
    בקדנציה האחרונה גדלו ההשקעות הזרות מחו"ל (לא רק בהיי טק) ב30%. הירידה (כולל לסיליקון ואלי) היא בשפל של כל הזמנים. אלה שעוברים לברלין מהווים איום על ההיי טק?

  21. אני מסכים שאנשים לא יורדים מהארץ בגלל סיבות פוליטיות אלא אישיות. המצב האישי בימי ביבי הוא מצוין. הרי כשהסוציאליזם הרס את המשק הישראלי בשנות השישים ירדו בני קיבוצים.

  22. תמריץ, "מתקבלים בחלחלה" זה שברני סאנדרס אומר שהוא "מקווה שנתניהו לא יזכה"? אני דווקא התרשמתי מהמתינות. אם כבר אז הקישור הזה גורם לי לחשוב שהמצב לא גרוע כמו שהייתי מצפה (קורטז נמצאת כל־כך הרבה בכותרות שקל לשכוח שרוב המפלגה הדמוקרטית זה עדיין פוליטיקאים אפרוריים ושגרתיים כמו כל מפלגה גדולה אחרת).

  23. האם הימין עלול לאבד את השלטון בגלל שיש לו הרבה מפלגות על סף אחוז החסימה?
    לפי מה שהבנתי 6-7 מפלגות הימין נמצאות על סף אחוז החסימה. אם כולם לא יעברו הימין יאבד 24-28 מנדטים דבר שיגרום לאובדן שלטונו.
    גם אם מחצית המפלגות הנ"ל לא יעברו את אחוז החסימה הימין יאבד 12-14 מנדטים.
    מצד שמאל יש רק 2 מפלגות על סף אחוז החסימה.
    לפי דעתי מי שמתלבט להצביע בין מפלגה קטנה בגוש שלו (שנמצאת על סף אחוז החסימה) לבין מפלגה גדולה באותו גוש – כדאי שיצביע למפלגה הקטנה. בצורה זו גדלים הסיכויים של הגוש שלו לנצח ולהרכיב את הממשלה. צריך לזכור שכמה אלפי קולות (ואולי אפילו כמה מאות קולות) יכולים לגרום למפלגה קטנה לעבור או לא לעבור את אחוז החסימה. כאשר מפלגה קטנה לא עוברת את אחוז החסימה – פרוש הדבר אובדן של 150 אלף קולות לגוש. במקרה של הימין זה יכול להיות אובדן של מליון קולות (אם כל המפלגות הקטנות לא יעברו את אחוז החסימה) או חצי מיליון קולות (במקרה ורק מחצית המפלגות הקטנות יעברו את אחוז החסימה). במקרה של השמאל זה יהיה אובדן של 300 אלף קולות (אם כל המפלגותהקטנות לא יעברו את אחוז החסימה) או 150 אלף קולות (אם מחצית מהמפלגות הקטנות לא יעברו את אחוז החסימה)?

  24. לראשונה בחיי החלטתי למי להצביע רק כשהייתי בדרכי אל הקלפי.

    מה שגורם לי להזכיר שניבאתי שתוצאות הבחירות הנוכחיות יקבעו במידה רבה על פי אחוזי ההצבעה במגזרים השונים.
    מעניינים אותי בעיקר אחוזי ההצבעה שיהיו בערים ובעיירות הידועים כ"מעוזי הליכוד" ובמגזר הערבי.
    אחוזי ההצבעה במגזר החרדי, בהתנחלוויות של רמת אביב וכפר שמריהו ובהתנחלויות ביו'ש – כנראה שפחות ישפיעו על התוצאות הסופיות, בהשוואה למערכת הבחירות הקודמת, ועל מספר המפלגות שלא יעברו את אחוז החסימה.

    ####################

    התזות של גורלי, על הסכנות שעלולות לגרום לחילופי אוכלוסייה בישראל, אינן נשענות על דבר (פרט לרצונו העז להניע את קוראי כלכליסט שלא להצביע לגוש הימין).

    לא רק שדבריו מזכירים את אמרי השפר של הוגה הדעות הדגול דודו טופז (בניסוח חופשי: שרק מצביעי השמאל הם הלוחמים המהוללים של צה'ל. מצביעי הליכוד, אם הם בכלל מתגייסים לצה'ל, הם בסה'כ האפסנאים והשין גימלים).

    אפשר גם לטעון שסכנת אובדן הדמוקרטיה הישראלית לא תגיע מגוש הימין אלא דווקא מגוש השמאל.

    בהמשך לאזכור שהבאתי בפוסט זה של פורום קשה שפירא, מצ'ב תחילת פוסט של גלי בת חורין (ממיסדות הפורום):
    _____________________

    " … בשנת 1900 הציג המתמטיקאי הילברט רשימה של 10 בעיות פתוחות במתמטיקה, בוועידת פריז של הקונגרס הבינלאומי של המתמטיקאים. (אחר כך הצגה רשימה מלאה יותר). השאלות הללו התניעו את האג'נדה של עולם המתמטיקה והביאו את התחום לשיאים חדשים.
    בדומה, אני מציעה 10 שאלות פתוחות שנמצאות לדעתי במרכז השיח הציוני-לאומי (כשדעתנו אינה מוסחת מזוטות) ושהקהילה הפוליטית והציבורית תידרש לתת להן מענה בשנים הקרובות:

    1. האם ישראל דמוקרטיה?
    הלכה למעשה, ישראל היום היא "דמוקרטיה מהותית" שמשמעה – שלטון שופטים. בלא ידיעתנו ניסחה חבורת משפטנים בהנהגת אהרון ברק חוקה סודית לישראל. בתי המשפט פועלים על פיה כאילו הציבור אישר אותה. ושיטת השיפוט מאז מהפכת ברק מעניקה לשופטים הן את החירות לפרש את לשון החוק כרצונן, על פי קביעה שרירותית של מושג ה"סבירות" . אלא, ש"סבירות" היא יחס למשהו. ונראה, שהסבירות המשפטית אינה יחס לדעת הציבור. להפך- היא מנוגדת לאינטואיציות של הרוב, ונועדה לחנך את הציבור לערכים שאינם כעת ערכיו. ואם כך, מה משמעותה של הקביעה , שבית המשפט "מעגן את ערכיה של מדינת ישראל"? אם אלו אינם ערכיה של מדינת ישראל? ומה משמעותה של "דמוקרטיה" כשהעם, הוא הריבון, אינו חלק מעיגון ערכיו?

    2. השבת הדמוקרטיה ע"י צמצום כוחו של בית המשפט לממדיו שמלפני ה"מהפכה השיפוטית"
    מאחר שלא נזכה לראות את בית המשפט עצמו, השליט בפועל של המדינה היום, מתמודד בעצמו עם הגבלת כוחו- האתגר הזה, ראשון במעלה בסדר היום הציבורי (ללא דמוקרטיה אין טעם לדבר בכלל על סדר יום ציבורי) עובר לממשלה הבאה, שתצטרך להתמודד מול כל הקשיים בעוז, במצב שבו בית המשפט מתקף את עצמו חוקית, וכך שכמעט לא הותיר כל פרצה – להחזיר את הפרדת הרשויות באופן חוקי.
    אישית, ואם כי איני ממצביעי הימין החדש- אני סבורה שבעניין הזה השרה איילת שקד היא הסיכוי הכי טוב שלנו לנצח במאבק להשבת חירותנו.

    3. הקרן לישראל חדשה, סורוס ושות'
    קרנות זרות, במימון מדינות וגופים זרים, לרוב – עוינים לציונות (שלא לומר אויבים ואנטישמים) הצליחו במהלך כ-30 שנות פעולתם ל"הלאים" , לקנות ,להשתלט ולנכס כל התארגנות אזרחית לגיטימית במדינה. …."
    ______________________________

    https://galibathorin.com/2019/03/04/עשרת-האתגרים-שלי-לישראל-2020/

  25. למשה,

    רק בדרך לקלפי הצלחתי לנסח לעצמי איזשהו כלל החלטה: איזו מין תוצאת בחירות עלולה לגרום לי לאכול את הלב מחרטה (חרטה על כך שלא הלכתי להצביע או שהצבעתי ל X במקום ל Y ). כלל החלטה די פשטני ולא לגמרי רציונלי.
    הגעתי למסקנה שאם בעקבות תוצאות הבחירות הנוכחיות איילת שקד תחליט לפרוש מהפוליטיקה הישראלית – אני עלולה להאשים גם את עצמי. אין לנו יותר מדי מנהיגים פוטנציאליים ברמה שלה.
    מכאן, שלמרות כל הביקורת שלי עליה, והביקורת החמורה שבעתיים על שותפה לדרך, עלי להצביע עבור איילת שקד.

    ———————

    ולמי אתה?

  26. מצאתי שותפה להתלהבותי:

  27. תמריץ,
    אתה ויחימוביץ'? חסר רק שיר תהילה לקולונל מוונצואלה

  28. מישהו כתב קודם וזכה לאהדת הקוראים:
    "לפי מה שהבנתי 6-7 מפלגות הימין נמצאות על סף אחוז החסימה. אם כולם לא יעברו הימין יאבד 24-28 מנדטים דבר שיגרום לאובדן שלטונו".

    אחוז החסימה 3.25%. בהערכה פשטנית, מפלגה שלא עוברת מזבזת בממוצע חצי מזה, כלומר 1.625%. הקולות המבוזבזים מתחלקים אפקטיבית בין שני הגושים, שהם בערך חצי-חצי, כך שהבזבוז עבור הימין הוא רק 0.8125%. בהנחה שיש לימין 7 מפלגות כאלה הוא מפסיד 5.6875% מהקולות, כלומר, כ-7 מנדטים.

  29. קמיליה, נראה לך שאיילת שקד או בנט יעזבו את הפוליטיקה? גם אם הם לא יעברו??
    אין סיכוי בעולם. הם צעירים ומסתכלים רחוק ליום שאחרי ביבי בניסיון להוביל את הימין שאחרי ביבי.
    גם אם מפלגתם לא תעבור אז היא תישאר. שניהם חיות פוליטיות.

    לדעתי אפילו עדיף לה לא לעבור הפעם את אחוז החסימה כי כך היא תוכל להתנתק מבנט וללכת לליכוד (לשם היא רצתה ללכת מלכתחילה). ברור שכל עוד ביבי שם יהיה לה מאוד קשה אבל היא תוכל להתחיל בעבודה עם פעילי הליכוד ולדעתי יש לה סיכוי מאוד גבוה בליכוד ביום שאחריו.

  30. שקד אכן נראית מועמדת מאוד טבעית להנהגת המדינה אחרי עידן נתניהו. זה יכול להיות שיקול.

  31. תמריץ,

    הבעיה בטענות של גורלי היא שהוא מסרב לשאול שאלה פשוטה שאני רוצה לשאול אותך:
    הרי על הישגי ישראל בתקופת ביבי כתבת פוסט, ולא נחזור על מה שהוזכר שם.
    אז אולי הימין הבבון, הדתי, החרדי, העילג ו….. יודע לעשות משהו שהשמאל לא יודע?

    אחדד זאת:
    אולי בניגוד לחשיבה שלך שדתיות/מסורתיות/ימניות הולכת עם עם אי-הצלחה זה בדיוק להיפך?
    אולי דווקא התגברות המסורתיות מביאה אותנו להישגים יותר טובים מפעם?
    ואני לא בא לשנות את כל עולם התפיסות העולמיות בנושא. בא נדבר רק עלינו, על עם ישראל.
    [גם על העולם יש מה לומר אבל זה מורכב יותר. למשל למה מדינות שמרניות כמו טקסס עברו את המשבר הכלכלי יותר טוב ממדינה כמו ניו-יורק. שוב זה מורכב כי יש עוד משתנים נוספים אז נחזור רק למקרה הפרטי שלנו]

    הטענה של גורלי, כמו של חבריו, היא "על-אף הדתיות/מסורתיות/לאומיות/ימניות/בבוניות אנחנו מצליחים להרים את הראש מעל למים, אבל אם התופעות הללו יתגברו במקצת אז נשקע".
    ואני מצפה מהאינטלקטואלים הרבים שבשמאל לשאול שאלה מחקרית: "אולי להיפך? אולי ההתחזקות הכלכלית/מדינית/…. מגיעה בגלל הדתיות/מסורתיות/לאומיות/ימניות/בבוניות?"

    השמאל מסרב להתעמת עם השאלה הזאת, ורבים בימין בסתר ליבם גם מסכימים עם השמאל (כמוך).
    אבל אני חלוק לגמרי על-כך.
    אני מביט במציאות ומנסה ללמוד ממנה. ומה שאני לומד שיש משהו במכלול השנוא על השמאל שדווקא מביא להצלחתנו. איך זה קורה? מה המנגנון? על זה קצת יותר קשה להשיב.

  32. יאיר, למיטב ידיעתי אני היחיד שמתמודד עם השאלה הזו וניסה לתת לה תשובה.

    בדברים חדשים צריך שמאלנים. בדברים ישנים צריך ימניים. האתגר של התמודדות עם עמים כמו העם הערבי הוא אתגר ישן. גם ניהול בסיסי של מערכת תמריצים כלכלית הוא אתגר ישן נושן ולכן הימניים מתמודדים עם אתגרים אלו טוב יותר.

    בדברים שהם בקצה קצהו של המחקר המדעי והטכנולוגי וביכולת התבטאות במדיה החדשה שמאלנים ימצאו את מקומם. כי אלו דברים חדשים.

    לכל כלל יש יוצא מהכלל וציבורים כמו הדתיים לאומיים בארץ והמורמונים באמריקה מצליחים להשתלב במדע ובטכנולוגיה ובתקשורת ועדיין לשמור על גישה שמרנית. אבל לא קל לחיות באנומליה והם משלמים על השילוב הזה באחוזי נשירה גבוהים.

  33. ההסבר שלך יכול להסביר למה אנחנו מצליחים מול עמי האזור שלנו, שהם "אתגר ישן". ואתה שוב חוזר על הדוגמה של דתיים לאומיים כאשר גם שאר "הבבונים בימין" מצליחים להשתלב במדע ובטכנולוגיה תוך שמירה על גישה שמרנית. האם אחוז החדירה של סמארטפונים בימין נמוכה משל השמאל?

    אני טוען שגם ב"אתגרים החדשים" אנחנו מצליחים בסה"כ בגלל ערכים נוספים שיש לבבונים יותר מלשמאל.

    אכן יש פיתוחים שמפותחים באוניברסיטה ובסטראט-אפים (שגם בהם לא נמצאים רק שמאלנים) אבל בשביל להצליח בצורה מצרפית ולא רק נקודתית צריך ציבור שלם שמוכן לנסות דברים חדשים, שרוצה לקנות, ששואף לחיים טובים יותר, שמאמין במה שהוא עושה, שמביא ילדים לעולם, שהוא אופטימי, שהגישה שלו חיובית, שנותן אמון, שרוצה לייצר, שאוהב את החיים, שחושב שיש משמעות להיותנו כאן, שילחם על עקרונותיו כשצריך, ועוד … ועוד …

    ולהבנתי הערכים הללו נמצאים יותר בימין מאשר בשמאל.

  34. אגב אני לא שולל את האופציה שיהדות אורתדוקסית שמבוססת על רמה אינטלקטואלית גבוהה, ביטחון עצמי ושיעורי ילודה גבוהים כן תהפוך למוטציה מנצחת במאה ה-21. יש לכך רמזים בדמות ההשפעה של בן שפירו וג'רד קושנר בארה"ב ואצלנו הפריחה של הספרות והעיתונאות שבאה מציבור המתנחלים. אבל עוד חזון למועד.

  35. אחוז החדירה של סמרטפונים נמוך אצל החרדים שהם הציבור היהודי העני והימני ביותר.
    יש ימניים בכל מקום ושמאלנים בכל מקום אבל בזירה שבה צריך להתמודד עם האתגרים החדשים ביותר של האנושות, מפיצוח דנ"א ועד אלגוריתמיקה גאונית, יהיו יותר שמאלנים. מה היה מתגלה אם קלפיות החיילים היו מפולחות והיינו משווים 8200 לעומת גולני. איפה היה מנצח גוש הימין ואיפה גוש השמאל? כולם יודעים.

  36. אולי זו השוואה לא הוגנת. צריך להשוות 8200 לחטיבות החי"ר כולן. גם ככה ההבדל היה זועק לדעתי.

  37. אז אחזור שוב על הטענה שלי:
    אולי ברמה הפרטית לשמאל יתרונות גדולים יותר, אבל בצורה מצרפית הערכים שפירטתי הם הערכים המנצחים. וכיון שאנחנו חיים בעולם של קבוצות וציבורים ועמים ולאומים, אז הערכים הציבוריים הם שקובעים את הטון.
    תמיד יהיו חכמים ב-8200, ובכל ציבור, אבל בשביל שמה שמיוצר ב-8200 או במקומות נוספים יהפוך לנחלת הכלל, צריך תרבות ואווירה שמקדמת אותם (לא ממשלה שמקדמת אותם – ציבור שמקדם אותם).

    אתה מזלזל בנבואות החורבן הכלכליות של ליברטאנים ונוספים ומצביע על המציאות כמקור המידע להערכת מצבנו. אז אני שואל אותך למה על-אף נבואות החורבן של השמאל (כבר 30 שנה – ראה את הפוסט שפירסמת בשם הוושינגטון פוסט) אנחנו מתקדמים? תנסה אתה להסביר למה.

    השמאל הישראלי הוא די קופי של השמאל האירופאי. אז אם כל ההצלחה הישראלית מגיעה בפועל מהשמאל (כמו שאתה וגורלי טוענים) אז למה אנחנו במצב יותר טוב מהאירופאים? ועוד כאשר אנחנו בסביבה עוינת.

  38. כי אינטלקט הוא אחד הרכיבים בהערכת מצב מדינית. לא הרכיב היחיד. צריך גם אינסטינקטים אבולוציוניים שלשמרנים יש יותר מהם.

  39. יצרת לך מודל של "יצירתיות מול אבולציה" וכלאת את עצמך בתוכה

  40. "בזירה שבה צריך להתמודד עם האתגרים החדשים ביותר של האנושות, מפיצוח דנ"א ועד אלגוריתמיקה גאונית, יהיו יותר שמאלנים"

    צר לי לקלקל תיאוריה מוצלחת, אבל מתכנתים גאונים היו ידועים כמעט מאז ומתמיד כבעלי דעות פוליטיות מוזרות עד כדי תמהוניות, עם נטיות חזקות לליברליות כלכלית קיצונית בסגנון זהות. כיום חברות תוכנה נוטות חזק שמאלה כי המתכנתים מהווים בהן חלק יותר ויותר קטן ופחות ופחות משמעותי, ועבודת המתכנת דורשת פחות ופחות אלגוריתמיקה גאונית ויותר ארכיטקטורת תוכנה (שנוטה פחות למשוך תמהונים כנ"ל, אם כי עדיין לא מפורסמת בשמאלנות גדולה). אנשי שיווק ועסקנים כנראה נוטים חזק שמאלה, ואלה האנשים שנותנים את הטון בתעשיית התוכנה כיום. אבל כשצריך חידושים טכנולוגיים הם עדיין נוטים להזדקק לאלגוריתמאים התמהונים.

  41. יאיר, מעניין כמה מצבנו היה טוב כלכלית אם הימין היה נשאר בשלטון מ-1992 ועד היום…..? אתה חושב שהעולם היה נותן לנו לשלוט שליטה צבאית ואזרחית מלאה על הגדה ועזה מבלי שנשלם על זה בהיבט הבינלאומי?? שליטה צבאית ואזרחית מלאה על כל הפלסטינים עד היום הייתה הופכת אותנו למדינת אפרטהייד ללא סימן שאלה בכלל.

    נראה לך שהציבור הישראלי היה "נהנה" מהמשמעויות הכלכליות הנלוות לכיבוש המלא הזה?
    מעניין מה כל חיילי הכיפות הסרוגות היו חושבים על ה"כיבוש" כאשר הם היו צריכים להתרוצץ כל יום בקסבאות של עזה,שכם, ג'נין וכל שאר המקומות הנחמדים האלה…. תזכור שבאינתיפאדה הראשונה ועד 1992 אחוז המשרתים הקרביים של הכיפות הסרוגות היה הרבה יותר נמוך מאשר היום.

    לולא אוסלו אף חברת היי-טק זרה (גם לא אינטל) לא הייתה מגיעה לישראל בכלל לפתוח משרדים פה, ההיי-טק הישראלי היה סקטור משמעותית יותר קטן מהיום. הכלכלה הישראלית הייתה כנראה הרבה יותר קטנה בגלל זה.
    מעניין איך הדור הצעיר פה מגיב כאשר כל העולם מתקדם ואנחנו נשארים מאחור.

    תזכור, בנט הוא מיליונר בזכות אוסלו.

    אוסלו היה התאבדות פוליטית של מפלגת העבודה. רבין ופרס ידעו שיש פה סיכון פוליטי גדול אבל כמובן לא חשבו שזה יוביל להתאבדות פוליטית של המפלגה ושל כל השמאל תוך פחות מעשור.

  42. אני מתפלל ליום שהממשלה הימנית פה תספח את שטחי C.
    עד היום הימין רק מדבר ימין אבל עושה שמאל. אוכל את העוגה ומשאיר אותה שלמה

  43. חייל, פינת הטירלול האחרונה שלך על הכתבה של נשיא הקולג' לא השיגה את המטרה הפעם.
    הכותרת היא פרובוקטיבית בכוונה. אם תקרא את כל הכתבה אז אני בטוח שללא ספק אתה תסכים לדבריו וגם רובנו פה.

    בלי קשר, אני אוהב את פינת הטירלול שלך אז לעולם אל תפסיק אותה 🙂

  44. שי, אתה אומר משהו שהוא בגדר מיתוס ופולקלור וכולל הגדרות מעורפלות. ביל גייטס, אלון מוסק, מארק צוקרברג כולם התחילו כגאוני תוכנה או הנדסה צעירים. כולם זוהו עם המפלגה הדמוקרטית. יש בכלל דוגמאות ידועות הפוכות חוץ מפיטר ת'יל?

  45. צריך להגיד – עוצמת הטמטום (או האינסטינקטים האבולוציוניים) שדרושים כדי לתמוך בטראמפ גדולים בהרבה מאלו שדרושים להצביע לרומני. כך שגם הגדרות ימין ושמאל דורשות הבחנה.

  46. לד',
    כתבת:
    " … נראה לך שאיילת שקד או בנט יעזבו את הפוליטיקה? גם אם הם לא יעברו??
    אין סיכוי בעולם. הם צעירים ומסתכלים רחוק ליום שאחרי ביבי בניסיון להוביל את הימין שאחרי ביבי.
    גם אם מפלגתם לא תעבור אז היא תישאר. שניהם חיות פוליטיות.
    לדעתי אפילו עדיף לה לא לעבור הפעם את אחוז החסימה כי כך היא תוכל להתנתק מבנט וללכת לליכוד (לשם היא רצתה ללכת מלכתחילה). ברור שכל עוד ביבי שם יהיה לה מאוד קשה אבל היא תוכל להתחיל בעבודה עם פעילי הליכוד ולדעתי יש לה סיכוי מאוד גבוה בליכוד ביום שאחריו."
    _____________
    יתכן והתסריט שלך יתגשם.
    אך יתכן גם שלאחר התבוסה בבחירות כל הרוח תצא לה מהמפרשים והיא תאבד את התנופה.
    שיהיה לה מאוד קשה להסתפק בתפקיד של אחת המתמודדות בפרימריס של הליכוד, חברת כנסת מהשורה או אפילו שרה זוטרה.
    מה עוד שסביר שתקבל הצעות לשבת בדירקטוריונים של חברות מסחריות או הצעות לתפקידים מפתים בקק'ל, בסוכנות היהודית או בשגרירות ישראל בחו'ל. כלומר קיים סיכון משמעותי שתחליט שיש חיים נהדרים ומעניינים גם מחוץ לפוליטיקה,
    מכאן שישראל עלולה לאבד מועמדת ראויה לתפקידים פוליטים רמים. ואין לנו יותר מדי כאלו.

  47. תמריץ, אתה נותן פה שמות של אנשי עסקים ושיווק. חלק מהם גם מפורסמים כמהנדסים ברמה כזו או אחרת – מאסק, גייטס, צוקרברג, בסדר הזה. ה"אלגוריתמיקה הגאונית" שנדרשה בשביל להקים את פייסבוק היא משהו שהאדם הממוצע בשנת 2000 היה נותן לילד בן ה 15 של השכנים לכתוב. ועל פיטר ת'יל בכלל מעולם לא שמעתי כמהנדס, אני די בטוח שהוא איש עסקים. לקרוא למאסק שמאלני, אגב, נשמע לי די מוגזם.

    אתה רוצה דוגמאות "ידועות", אבל ידועות למי? בעולם האלגורימתאים אני די בטוח שתמצא מעט מאוד מעריצי צוקרברג או ת'יל, והרבה מאוד אנשים שמכירים, מעריכים, וכנראה השתמשו ישירות בקוד שכתב ריצ'רד סתולמן, לינוס תורבאלדס, אריק ריימונד, ברנדן אייק או ג'ון קרמאק. אבל הציבור הרחב מן הסתם מכיר יותר את המנהלים ואנשי השיווק.

    מודה שגוגל, בניגוד לשאר חברות התוכנה המפורסמות, הוקמה על־ידי מהנדסים של ממש עם חידוש טכנולוגי של ממש, ואם פייג' וברין התבטאו כך אז הם דוגמה נגדית אחת.

  48. קמיליה, לדעתי הסיכוי שהיא תעזוב את הפוליטיקה מאוד קטן אבל מבין את כוונתך.

  49. הימין מאמין בשונות ולכן הוא אמפירי. השמאל מאמין בשוויון ולכן הוא מופשט. להיות מערבי זה להאמין שהשונה שווה. כלומר לאחוז בשני הצדדים – אנחנו גם שונים וגם שווים. זהו פרדוקס ולכן הנטיה לגלוש ימינה או שמאלה אבל בפועל מערביות ממשיכה עד ימינו וכאשר הנדנדה נוטה יותר מידי לכיוון אחד קם כוח נגדי כנגדה.

    הנטיה של הימין לאמפירי נותנת לו יתרון בעניינים הנוגעים לשטח. אנשים המגיעים מן השטח ונותנים פתרונות מהשטח. השמאל נוטה לעומת זאת למופשט ולכן יש לו יתרון בעניינים מופשטים כגון הגות ופילוסופיה. שמרנות זה ניסיון הפשטה של האמפירי. הדבר הנכון הוא מה שקיים שאותו צריך לשמר. אולם כל איש שטח אמיתי יודע שלפעמים מה שקיים הוא גרוע וצריך משהו אחר. לכן השמרנות בסופו של דבר כוזבת.

    עד כאן זה סיסמאות. כדי להוכיח את הטענה צריך ניתוח רחב הרבה יותר.

  50. ד,
    אני לא חושב שכל החכמה נמצאת בצד הימני ואם ראית את רשימת הערכים שציינתי – לא מוזכר בהם שליטה על הפלסטינים.
    היתה פה אופוריה אחרי אוסלו – כזאת שגם הביאה מדינות זרות לכאן וגם יצרה תחושה טובה לעסקים, אבל אוטובוסים מתפוצצים סיימו את החגיגה הזאת ונקלענו למיתון.

    להתייחס להסכם אוסלו כאילו שאם הוא לא היה – לא היה כלום, זה לא נכון עובדתית. תמיד יש כמה פתרונות על השולחן. אוסלו היה רק אחד מהם. בחירה בפתרון אחד היא בהכרח אי-בחירה בפתרון אחר.

  51. רק עכשיו התפניתי להתייחס לדיון על תרומת השמאל לחברה האנושית בהשוואה לתרומת הימין.
    כיויני חשיבה רבע אפויים:

    א. כאשר משווים את תרומת העשירון הסוציו- אקונומי העליון של הימניים לתרומת העשירון הסוציו- אקונומי העליון של השמאלנים – לתפיסתי לא ניתן לזהות שום הבדל קונסיסטנטי בינהם.
    שניהם אינטליגנטים, מעמיקים ויצירתיים באותה מידה.
    לדוג' – יש בבלוג זה, ובבלוג האמריקאי אריה הבלוגוספרה, ריכוז לא מייצג של אנשי ימין /רפובליקאים. אבל לתפיסתי הם לא נחותים בשום מובן חשוב, בכהוא זה, מבלוגים מוטי שמאל.
    כנ'ל אין שום שוני מהותי בין ההייטקיסטים הימניים והשמאלנים שגרים ברעננה ובגבעת שמואל.

    ב. בתוך גוש הימין, השונות בחתכים הסוציו-אקונומיים גדולה יותר מהשונות בחתכים הסוציו- אקונומיים שבגוש השמאל.
    זוהי לפחות השערתי (הלא מאומתת) לגבי ישראל ולגבי ארה'ב ( לפחות מאז תום מלחה'ע השנייה):

    הימין / הרפובליקאים האמריקאים הם קבוצה מאוד מאוד הטרוגנית.
    הם כוללים הרבה מבכירי התעשיה האמריקאיים, את ראשי התשלובת הצבאית בטחונית, מיעוטים מאוד מאוד מצליחים (כמו המורמונים, המזרח אסייתים ויהודים – רוסיים שהגיעו לארה'ב ועוד). אך גם המוני "אדומי העורף" מחגורת החלודה, ומובטלי מכרות פחם – שלמעשה אינם מסוגלים להשתלב בשום מערכת כלכלית מודרנית (ויתרונם הנתפס היחיד, בעיניהם, הוא צבע עורם החיוור יחסית).
    הימין הישראלי כולל גם זוכי פרס נובל (ישראל אומן ), עשירון עליון של יזמים מוכשרים, דתיים לאומיים ימניים (כמו ניר ברקת ונפתלי בנט), המוני הייטקיסטים ואקדמאיים – אך גם את רוב חמשת העשירונים הסוציו אקונומיים הנמוכים ביותר של ישראל. את רוב הפריפריה החברתית – תרבותית של ישראל, בכל מובני המילה פריפרייה.
    בשמאל, הן בישראל והן בארה'ב, השונות בחתכים הסוציו – אקחנומיים נמוכה יותר.
    לניחושי השמאל נוטה להתרכז מהעשירון השביעי – שמיני ומעלה, עם "זנב" קטן של נתמכי סעד, מהגרים חדשים וכד'
    מאפיין שרק לאחרונה, שלושה דורות לאחר מלחה'ע השנייה, מתחיל להשתנות.

    השוני בהתפלגויות הימין והשמאל "מתורגם", לתפיסתי בטעות, לשינויים מהותיים בתכונות (ובתרומה הפוטנציאלית למדינה) בין אנשי ימין לבין אנשי שמאל.

    ג. אני יוצאת מהנחה שמדינה / חברה לא יכולה להסתפק בפרומיל, או אפילו באחוז אחד בלבד, של אנשים בעלי רמות השכלה, אינטליגנציה וכישורים מאוד מאוד גבוהים.
    זוהי אחת הסיבות למצב העגום של מדינות אפריקאיות רבות, שכאחוז אחד בלבד מאוכוסייתן למד לתארים אקדמיים מתקדמים, אולי אפילו בחו'ל, חזר למדינתו בתקווה לשפרה ונוכח ש"הרוב קובע".

    הנחה נוספת היא שאף מדינה / אף חברה לא זקוקה לכך ש 90% מהאוכלוסייה יהיו בעלי רמות השכלה, אינטליגנציה וכישורים מאוד גבוהים. להפך. אמור להיות גבול עליון לאחוז היזמים, המנהלים הבכירים, המהנדסים, הרופאים, האמנים ו'ה"פרימדונות" בכל חברה וחברה.

    תיאורטית, לו ידענו מהו אחוז האקדמאיים ו/או היצירתיים האופטימלי לכל מדינה – אולי היינו יכולים להסיק מכך מהו אחוז הימנים ואחוז השמאלנים האופטימלי עבורנו. כלומר, איך יראה התמהיל הרצוי לישראל של ימניים ושמאלניים.

    אז אשמח לקבל את הערוכותיכם לגבי האחוז ה*אופטימלי* של האקדמאיים / של בעלי רמה סוציו – אקונומית גבוהה במיוחד, בישראל / במדינות מערביות אחרות.

  52. מה רע בחברה שבה איינשטיין יסתפק בלהיות מחלק העיתונים כי כולם כמוהו. בחברות הסקנדינביות להבנתי אין חתירה לממש יכולות אישיות באופן תחרותי.

  53. חברה שבה "אינשטיין יסתפק בלהיות מחלק עיתונים" היא בעיני חברה נוראית.
    חברה שבה אנשים המבריקים ביותר סובלים, כי הם נאלצים לבזבז את עיקר מרצם וזמנם בשעמום קיומי מדכא.
    חברה שבה מיטב הכישרונות האנושיים, שהיו אפילו מסוגלים לקדם את האנושות בהיבט מסוים, מבוזבזים על מלאכות שמסוגלים לבצע גם לוקים בתסמונת דאון או בוטים מטומטמים.
    אם אלו המחירים ההכרחיים לקיום ערך השיוויון / מניעת התחרותיות בחברה – אני מוכנה לאפסן את ערך השיוויון בנפטלין (או למעשה בחומר דוחה עש אחר שאינו חשוד כמסרטן). הוא יותר מדי מזכיר לי את הסיפור על מיטות סדום (להארכת הנמוכים וקיצור הגבוהים).

    *****
    מזה זמן אני תוהה היכן מתחבאים פירות ההשקעה של פינלנד במערכת החינוך המהוללת שלה. מערכת חינוך שיוויונית להפליא, שהתפרסמה בעולם כולו בהצלחתה לצמצם את הפערים בין תלמידיה.
    אם כי הצלחתה הכלכלית של פינלנד רחוקה מאוד מחמשת המקומות הראשונים שבהם ממוקמת תמיד מערכת החינוך שלה.
    מה שגורם לי לתהות האם מצבה של פינלנד לא היה משתפר לו השקיעה הרבה יותר בעשירית (או בחמישית) המוכשרים ביותר – גם על חשבון ההשקעה ברוב התלמידים הנותרים.

  54. באיחור כמעט אופנתי שלי,

    לקוח מהבלוג של אורי הייטנר – פוסט בשם צרור הערות 20.4.19
    (הייטנר מוכיח שלא כל יוצאי מפלגת העבודה מתמוגגים מנחת מדברי סגן הרמטכ'ל לשעבר. כלומר קיים משקל נגד לתמריץ & שלי יחימוביץ)

    ___________________
    " … * באיחור אופנתי – "אלוף יאיר גולן משתחרר מצה"ל".
    הכותרת הזאת היא בדיליי של קרוב לשלוש שנים. היא הייתה ראויה להיות הכותרת ביום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ו, 2016.

    אני מעריך מאוד את תרומתו האדירה של גולן לצה"ל ולמדינת ישראל כלוחם וכקצין. אבל מסגן רמטכ"ל ורמטכ"ל נדרשות תכונות נוספות, ראיה לאומית כוללת, הבנה אמתית של תהליכים חברתיים. מי שלא הבין לאיזה נזק הוא גרם לחברה הישראלית, לשיח הישראלי – לגיטימציה לשיח קיצוני, אלים, מתלהם, מתבהם, מתגסס, שהיה עד אותו יום מנת חלקם של שולי השוליים של שולי השוליים של השמאל הרדיקלי (תמונת ראי לשיח הפנאטי של הימין הרדיקלי) ובאיבחת נאום אחד הפך ללגיטימי, למדורת השבט, כמעט למיינסטרים, אינו ראוי לעמוד בראש צה"ל. מי שאינו מבין לאיזה נזק הוא גרם למדינת ישראל בתחמושת שהעניק לגרועים שבשונאיה, שעד היום נתלים בדבריו – "אפילו סגן הרמטכ"ל של ישראל אמר", אינו ראוי לתפקידו.

    אילו הייתה זו פליטת פה בעידנא דריתחא, ניחא. היה זה נאום כתוב; נאום כנציגו של צה"ל בטקס ממלכתי, ביום הזיכרון לשואה ולגבורה. ומאז היה לו די זמן לחזור בו, להתנצל, אך הוא בחר להתחפר ולהתבצר, ובראיון שהעניק לאחרונה אף הגדיר את דבריו "מרוסנים מאוד" (איני רוצה לדמיין מה הוא היה אומר, אילו דבריו היו רק מרוסנים, ולא מרוסנים מאוד). ולכן, ראוי היה להדיח אותו. … "

    ______________________

    אגב, הפוסט האחרון של הייטנר טוען שהסיבה להתרסקות מפלגת העבודה בבחירות האחרונות, היא מה שהוביל ח'כים רבים במפלגה זו (כולל את שלי יחימוביץ) להתנגדות מתלהמת לחוק הלאום.

    https://heitner.wordpress.com

  55. לייק לחלק הראשון של התגובה (של קמיליה). ערך השיוויון יכול לפעמים להיות ערך מדכא.

    לגבי מערכת החינוך הפינית זה כבר עניין שונה. אני לא מכיר אותה ולא יודע כיצד היא עובדת.
    אם מדובר רק בהיכן להשקיע את הכסף, למשל בשיעורי תגבור לחלשים או בהעשרה לחזקים – זאת החלטה של הציבור היכן הוא רוצה לשים את המשאבים שלו.
    אבל אם מדובר בעניין חברתי של חברה ש"כולאת" את הכישרוניים שבה, מייצרת תרבות של התנגדות ליצירתיות, ותחרותיות ועשייה – זה כבר עניין שבמושגים השיח של השמאל הוא דיכוי.

  56. החברה הפינית הומוגנית. אם השונות שם קטנה יכול להיות שיש שם הרבה בינוניים פלוס ותו לא. כמה זוכי נובל מדעיים יצאו מפינלנד?

  57. לפינילנד אוכלוסיה קטנה ולכן אי אפשר לשפוט אותה על סמך פרסי נובל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s