ממתק למעריצי פייגלין

בקריאת סוף שבוע נתקלתי בסיפור על מפגש בין שתי דמויות, אחת מהחשובות בהיסטוריה של מדינת ישראל ואחת מהחשובות בהיסטוריה המודרנית של ארה"ב – גולדה מאיר ונשיא ארה"ב ג'ון פ' קנדי. למכירי הגותו של משה פייגלין, האופן שבו התנהל המפגש נראה כמו טקסט ממחזה שחיבר. אבל הסיפור לא נכתב בידי פייגלין אלא מופיע באוטוביוגרפיה של אלי ויזל שיצאה בשנת 1996. ויזל היה בזמן האירוע עיתונאי ניו יורקי שהיה מיודד עם גולדה מאיר, לימים הפך לחתן פרס נובל בזכות כתיבתו על השואה ומאמציו להנציח קורבנותיה. (אלי ויזל, "כל הנחלים הולכים אל הים", עמ' 279 בתרגום נעמי כרמל):

השנה הייתה 1961. אמריקה עדיין הייתה שבויה בקסמו של הנשיא הצעיר, צח הלשון. הוא היה מוקף באינטלקטואלים ליברלים, האמין בכוחם של רעיונות ואידיאלים והיה משוכנע כי המין האנושי, הנדיב ביסודו, יוכל להתמסר אל "הגבולות החדשים". עם ירידת המתחים הבינלאומיים, פירוק החימוש, השלום, והרצון הטוב, הכול אפשרי. בהלך רוח אופטימי כל כך נבצר ממנו להבין מדוע ישראל מתעקשת כל כך על צורכי הביטחון שלה. פתאום התפרץ: "כל היהודים שמשתדלים בשבילכם לא מדברים על שום דבר חוץ מנשק. ואת בעצמך, גברת מאיר, במקום להזכיר את הבשורות הנצחיות של המוסר התנ"כי, את הנביאים, בעיות רוחניות או תרבותיות, או מה שלא יהיה, מרגע שנכנסת לכאן את רוצה לדבר רק על טילים. אין לך נושאים אחרים לשיחה?

"אתה צודק, אדוני הנשיא", ענתה גולדה. "יש לנו דיבוק של ביטחון. אנחנו עם עתיק ופעמיים בהיסטוריה שלנו איבדנו את בית המקדש ואת הריבונות. כן, שרדנו ; אנחנו מפוזרים אבל שרדנו מפני שהיה חלום משותף לכל היהודים; המלומד בווילנה, הסוחר בלודז', התעשיין בשיקגו, והחנווני בסלוניקי, יש חלום משותף: שיום אחד ייבנה בית המקדש מחדש. כן, אדוני הנשיא. בית המקדש עוד לא נבנה מחדש. רק התחלנו. ואם ההתחלה הזו תיהרס, אפילו לחלום לא נוכל עוד." קנדי הביט בה רגע ארוך, ואחר כך, בלי מילה, לחץ על כפתור והורה לאחד מעוזריו להניע את התהליך המינהלי שיאפשר לפנטגון לספק לישראל את טילי ההוק הראשונים.

"מה דעתך על זה?" שאלה גולדה, קורנת כולה. "את רואה?" עניתי, "עם סיפור טוב אפשר להשיג הכול, אפילו טילים".

8 תגובות על ״ממתק למעריצי פייגלין״

  1. באמת סיפור חזק. הבעיה היא שאצל גודלה 'בית המקדש' הכוונה לכלל בניית המדינה ואצל פייגלין הכוונה בעיקר למבנה בית המקדש כפשוטו. אבל הבעיה העוד יותר עמוקה שמהבית מקדש של גודלה לא נשאר כלום לאותם אלו שרצו בית מקדש במובן של מדינה – היום 'הבית מקדש' שלהם הם אידאלים אוניברסליים ובניין הארץ הוא איזה נטל.

    אהבתי

  2. גם אצל גולדה כשהיא סיפרה לקנדי על בניית בית המקדש היא התכוונה לבית מקדש ממש כי זה היה החלום ארוך הדורות של היהודים בווילנה, לודז', שיקגו, סלוניקי ועוד …
    מה הייתה דעתה הפרטית? נראה לי שהתנגדותה של גולדה להסכם החלוקה (לעומת אחרים שהסכימו) מלמדת שהיא אכן האמינה ביותר ממקום לשים עליו את הראש ("בטחון") ונושא הבטחון כפי שסיפור הטילים מלמד הוא השלב הראשון לפני המטרה עצמה שהיא ריבונות.

    החשוב בעיני הוא שהיא מזהה את בית המקדש לא עם מקום הקרבת הקורבנות אלא עם ריבונות. וזה אכן ממתק לפייגלין. גם הוא רואה בבית מקדש סימבול לריבונות לאומית ולא עניין דתי מצומצם.
    אני מאוד מזדהה עם דבריה של גולדה וזה מתחבר לציטוט נוסף שתמריץ הביא בשם גולדה. משהו בסגנון "אני לא מאמינה באלוקים אבל אני מאמינה במה שהעם שלי מאמין והעם שלי מאמין באלוקים".

    אהבתי

  3. משה,
    אתה צודק ש[לחלק] מממשיכי דרכה של גולדה בניין הארץ הפך לנטל, אבל לא אבדה תקוותנו. גם לא מהשמאל.

    אהבתי

  4. קצת משעשע , קצת מגוחך , קצת מכל דבר . היא הייתה כנראה שרת החוץ דאז אפשר להניח.

    אנו כשש שנים לפני ששת הימים . אז טילי הוק היו נחשבים טילי נ"מ מתקדמים מאוד . אלא , שכמובן חיל האויר , בכמה שעות , עם המיראז'ים הצרפתיים האגדיים , השמיד את חילות האויר הערבים על הקרקע .

    הנ"מ תמיד נחשב חיל זניח . שהרי עסקינן בחיל אויר שמולך בכיפה . היום הנ"מ יש לו מקום של כבוד אגב ( כיפת ברזל וכדומה ) . זרוע אסטרטגית ממש .

    אלא שסיפורי בית המקדש ,הם הסיפורים היותר זניחים בשנאת ישראל לדורותיה . אפשר לחשוב , הורודס היה וסאל רומאי נאמן ביותר . אחד מגדולי הבנאים בעת העתיקה אגב. הוא בנה את בית המקדש השני . למי הייתה בעיה עם זה ? לרומאים ? השנאה וההתנכלויות והרדיפות , משהו אחר דאז . לא בתי מקדש ממש.

    להתראות

    אהבתי

  5. אל רום,
    את בית המקדש השני בנו עולי בבל בהנהגת יהושוע בן יהוצדק וזרובבל בן שאלתיאל ובהנחיית הנביאים חגי, זכריה ומלאכי. הורדוס רק שיפץ אותו.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s