על חופש ועל בוטים, ביטוי ובוטות

השמאל בעולם איבד כל עניין בחופש הביטוי. אחרי ניצחון טראמפ בבחירות בארה"ב חופש הביטוי כבר אינו נתפס כערך מקודש אלא כחממה לגזענות ולמיזוגניה. בסיוטי השמאל מגיחה מהחממה הזו סנסציית בחירות מבחילה כמו זו שפקדה אותו בנובמבר 2016.

שנאת השמאל לחופש הביטוי שוטפת אותנו עכשיו. תחקיר ידיעות אחרונות (והניו יורק טיימס!) האחרון על הבוטים תומכי ביבי הוא בחלקו חסר שחר; בחלקו מתנכל לזכותם של אנשים לבטא את דעתם ברשת הטוויטר באופן אנונימי. באופן שהוא מעט פרדוקסלי, המתקפה נגד הדיבור האנונימי כרוכה גם בניפוח משמעותו מעבר לכל פרופורציה. בני גנץ עצמו התלהם היום נגד מגיב הטוויטר קפטן ג'ורג'. מה הדבר הבא? מערכת הבחירות תיסוב על הטוקבקים של קרולין שמותירה פה את תגובותיה העוינות לשמאל בלי לציין את שם משפחתה?

אני כמובן נוגע בדבר בהיותי כותב בלוג אנונימי, אבל הכתיבה הפוליטית האנונימית הייתה נחלתם של רבים וטובים לאורך ההיסטוריה. ב-1995 פסק שופט בית המשפט העליון בארה"ב קלרנס תומאס שחוקת ארה"ב מגנה על חופש הביטוי הפוליטי האנונימי והראה שמסורת הכתיבה הפוליטית האנונימית הייתה חשובה לאבות המייסדים של ארה"ב. גם להם היו חששות – למשל שסוכנים זרים יפיצו מסרים אנונימיים שמטרתם לחתור תחת עצמאות ארה"ב. ועדיין הם השתמשו באופן נרחב בכתיבה אנונימית. הדוגמה המפורסמת ביותר היא בכתבי הפדרליסט, הטקסט המכונן שמנמק את החוקה האמריקנית. אבל אפשר לעיין בפסיקתו של תומאס ולראות שיש  דוגמאות רבות נוספות.

גם היום בישראל של ימינו, אחד הבלוגרים הפוליטיים החשובים ביותר, שייתכן שישפיע על החלטות שיתקבלו בכנסת ה-21 נגד האקטיביזם השיפוטי, הוא אנונימי – אדם גולד. ואפילו בעתיד הרחוק, אם להאמין לאורסון סקוט קארד, כותב "המשחק של אנדר", ההשפעה הפוליטית שתהיה לבלוגרים אנונימיים ("לוק" ו"דמוסתנס") תהדהד ברחבי שביל החלב.

אין מונופול על החוכמה ואין הצדקה לריכוזיות בתחום הדעות. תחת חסות האנונימיות יכולות להישמע השקפות מעניינות, מלומדות, מחכימות שאחרת לא היו נשמעות. וגם אם יישמעו דעות שיראו למישהו בוטות, צורמות, גסות ודוחות,  אף אחד לא מכריח אף אחד לקרוא אותן. בכל רשת חברתית יש אופציות של חסימה והתעלמות. אפילו דמות היסטורית איומה כמו מאו הבינה מתישהו לרגע קצר כמה יפה זה לתת למאה פרחים לפרוח.

95 תגובות בנושא “על חופש ועל בוטים, ביטוי ובוטות

  1. כמה דברים שאני חייבת לציין:
    התחקיר שייך לאיש שמאל קיצוני, שקורא לצה"ל "ארגון טרור" ולמחבלים "לוחמי חופש". ידיעות אחרונות פשוט שימש כשופר לתעמולה השמאלנית הזאת.
    על אף שהסיפור התפוצץ בפרצופה העלוב של התקשורת הישראלית (כאשר כל אותם בוטים לכאורה התגלו כאנשים אמיתייים) הם לא מיצמצו לרגע והחלו להתגאות בכך שטוויטר חיסל את חשבנותיהם של אותם אנשי ימין.
    השמאל מאז ומעולם היה נגד חופש הביטוי. כל דבר שאגיד יחשב כ"הסתה פרועה", כל טוקבק, מנומק ומתורבת ככל שיהיה לא יפורסם.
    הם מעדיפים שיחשבו שאנשי הימין הם אנשי מערות, בבונים, עילגים, הומופובים ומיזוגנים.
    אגב בוטים, מה עם ארגון V15 המוכר כיום כ"דרכנו"? אלו שמקדמים אגנד'ה במימון כספם של צאצאי הנאצים מאירופה – זה בסדר?

    אהבתי

  2. כשאלכס ג'ונס מפריח תיאוריות קונספירציה בטלויזיה וברדיו, וכשרשת פוקס ניוז מהדהדת כל קשקוש, ברמות טמטום שונות – זה לא חופש ביטוי, וזה לא שיח פלורליסטי – זה רידוד השיח, והסתת תשומת הלב מהעיקר לטפל ולהזוי. זה בדיוק מה שעושים המקורבים של נתניהו, כמו שמעון ריקלין ויעקב ברדוגו, וערוצי התעמולה של נתניהו שמהדהדים ומרחיבים את השקרים, ערוץ 20 וישראל היום.

    בתקופה הנוכחית הרבה ממה שהימין מכנה "חופש הביטוי" זה דיסאינפורמציה וטינופת על הצד השני. לזבל את השיח בערימות של שקרים זה לא "חופש ביטוי". הדוגמה שנתת פה בהשוואה לבלוג אנונימי ברשת אינה פרופורציונלית. בסופו של יום, הכל עניין של מינון ושל גבולות הטעם והריח.

    אהבתי

  3. תמריץ, לא מדובר כלל על אנונימיות ( לא זו המקובלת ) . בתי המשפט אגב , פסקו פה , שהאנונימיות ברשת , היא ערך . אין בעיה עם זה . מאפשר לאנשים רבים להביע עצמם , במקום בו , בנסיבות אחרות לא היו מתבטאים . זה בסדר .

    הענין הוא פה עם מסות . שטיפות מוח . מניפולטיביות . לכוון גם לאוכלוסיות פגיעות וחלשות . בוחרים למשל , צריכים לקבל החלטה מושכלת ורציונלית . לא להיות מושפעים משטיפות מוח ומניפולציות . החלטה מושכלת ורציונלית , הווה אומר :

    לשקול את כל השיקולים , בעד ונגד . להיות מודע להם בכלל . ולתעדף ענין או מדיניות על פי שכל ישר , השקפת עולם עקרונית ותועלתנית , ולא : על סמך התלהמות , שקרים , מניפולציות , פחד וכדומה .

    הנה , נמחיש זאת באמצעות המחוקק :

    סעיף 16ה לחוק הבחירות ( דרכי תעמולה ) תשי"ט 1959 , בחלקים רלבנטיים , כך מורה אותנו , מצטט :

    (ב) הראשון שמשדר לציבור על תוצאותיו של סקר בחירות ומי שמשדר כאמור בתוך 24 שעות מאז שתוצאות הסקר נמסרו לציבור לראשונה, יציין בצד התוצאות את כל אלה:

    (1) שמו של הגוף שהזמין את הסקר;

    (2) שמו של הגורם שערך את הסקר;

    (3) התאריך או התקופה שבה בוצע הסקר;

    (4) האוכלוסיה שמתוכה נלקח מדגם המשיבים לסקר;

    (5) מספר האנשים שהתבקשו להשתתף בסקר ומספר האנשים שהשתתפו בו בפועל;

    (6) מרווח הטעות לגבי הנתונים שהושגו.

    עד כאן הציטוט :

    אז קוראים אנו , אופן ביצוע הסקר , צריך להיות שקוף , על מנת לקבל בסיס נתונים , שיאפשר החלטה מושכלת ורציונלית לגבי הסקר , ולא סתם מריחה או שטיפת מוח סתמית .

    ועוד :

    בחוק הרשויות המקומיות ( בחירות ) תשכ"ה – 1965 ,בסעיף 88 (6) כך , מצטט :

    (6) המשדל אדם להצביע או להימנע מלהצביע, בכלל או בעד רשימת מועמדים מסוימת, בדרך של השבעה, קללה, נידוי, חרם, נדר, התרת נדר, הבטחה להעניק ברכה, או מתן קמיע; לענין זה, "קמיע" – לרבות כל חפץ שבעיני חלק מהציבור יש ביכולתו להיטיב או להרע עמו;

    הרי שדינו יהיה,מצטט :

    מאסר חמש שנים או קנס 20,000 לירות.

    עד כאן הציטוטים :

    אז זה לא מה שקרולין גרינברג למשל עושה כאן . היא מגיבה בודדת , שלא עוסקת בשטיפות מוח , אלא : מנסה לשכנע באופן רציונלי ומבוסס ( לפחות מינימלית ) למה לבחור במפלגה כזו ולא אחרת . באדם אחר ולא כזה .

    אגב , האיחוד האירופאי ,יצא בהכרזה / הצהרה , המסייגת או הקוראת בצורך לסייג שימוש ברובוטים / אלוגריתמים , על מנת להימנע ממניפולציות .

    חופש הביטוי , הוא לא הפקר . לא שטח הפקר . אתה לא יכול להמציא סיפורי בדים על אדם , וללכלך אותו . דברים שלא נבראו . כל אדם מבין זאת . במסות , זה הופך להיות בכלל מסוכן . אז קצת מחשבה . נניח יספרו על עובד ציבור שהוא לוקח שוחד , על מנת להוריד אותו . המצאה בזויה לגמרי . לא ייענש האדם שפירסם זאת ? עורבא פרח נניח . בחיי……

    לינקים :

    להכרזה של שרי האיחוד האירופי :

    https://search.coe.int/cm/pages/result_details.aspx?ObjectId=090000168092dd4b

    כאן לחוק הבחירות ( דרכי תעמולה ) :

    https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/190_003.htm

    כאן לחוק הרשויות המקומיות ( בחירות ) :

    https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/p213_033.htm

    להתראות

    אהבתי

  4. מצטט רק בקשר לערך האנונימיות בביטוי , את השופט רובינשטיין ב – רשות ערעור אזרחי 4447/07 , רמי מור נ' ברק אי טי סי , כך מצטט :

    במישור הכללי-החוקתי, כאשר אדם מבקש לשמור על האנונימיות שלו בהקשר של פרסום התבטאות מסוימת, עומדות לו שתי זכויות יסוד חשובות: הזכות לחופש ביטוי והזכות לפרטיות.

    ועוד :

    היכולת לשמור על עילום- שם היא לעיתים תנאי לעצם האפשרות או הנכונות להתבטא. יש מצבים שבהם אדם שלא יוכל לדבוק באלמוניותו – לא יתבטא כלל. כך, למשל, בשל תחושות אישיות כמו בושה או מבוכה, או בשל לחצים חיצוניים וחששות .

    להתראות

    אהבתי

  5. צריך להבדיל בין הבעת דעה לבין תיאור עובדות שקריות. המשפט הישראלי בוודאי לא מגן על תיאור עובדות כאלו.

    אהבתי

  6. תמריץ,
    נועם רותם, רונן ברגמן, העורך של ידיעות והעורך של NYT לא נפלו. מי שנופל מכיר בכך כשמעמידים אותו על טעותו. הם בדיוק כפי שתיארה אותם קרולין גרינברג וכפי שמייצג אותם KB

    אהבתי

  7. תמריץ , חלאס באמת למרוח פה דברים , שאתה לא מבין בהם כלום ושמץ של דבר . אתה בכלל כל הזמן טוען , ששופטים פה ובתי משפט , זה שמאל . אליטה שמאלנית . עכשיו אתה כותב לנו שצריך להבדיל בין הבעת דיעה לבין תיאור עובדות שקריות , ושכך במשפט הישראלי ? וטוב שכך ? אבל , בפוסט לא כתבת זאת . ומה זה שטיפת מוח ( בין היתר ) ? הרי זה תיאור עובדות שקריות . אז בחייך פה תמריץ . על זה המדובר .

    כבר בשנות החמישים , עם פסק הדין המפורסם של " קול העם " אותו שמאל שלך , והשופטים שלך , קבעו ומיצבו את חופש הביטוי כערך יסוד עליון . שנות החמישים , אתה קולט ?

    אז תבין , במסות מטורפות , תוך כוונת מכוון לאוכלוסיות חלשות ופגיעות ( נניח ילדים באופן כללי ) זה מסוכן , וכפי שכל תחום צריך רגולציה , אז גם בוטים דנן וכדומה . זה הכל .

    להתראות

    אהבתי

  8. בוטים ממש לא צריכים רגולציה. דעתם של אנשים אינה כה שברירית. הוכחה פשוטה: אחרת כולם היו מצביעים שמאל בהתחשב בשטיפת המוח התקשורתית.

    אהבתי

  9. מי שחושב שנאמרה עליו עובדה קונקרטית שקרית יכול להגיש תביעת דיבה. לא תמיד כדאי. עיין ערך ישראל קסטנר.

    אהבתי

  10. תמריץ , דעתך הינה זו שדעתם של אנשים אינה כה שברירית . אבל , זה מנותק מן המציאות . לא כך חושבים הרבה אחרים . על פי הרבה אחרים , נתניהו זכה בבחירות , בגלל הגיחוך של " הערבים נוהרים לקלפיות " וכדומה למשל . הדברים האלו משפיעים מאוד . בטח לגבי אוכלוסיות חלשות . לכן המחוקק מסייג מאוד . וכך הדברים בכל העולם . זה ענין לא פשוט , אבל מוכח בעליל . אתה כותב שאפשר להגיש תביעת דיבה . זה ממש גאוני תמריץ . ועל מה תהא התביעה ? על הפרת החוק . לכן יש חוק ונקוב. אחרת , על מה תהא התביעה ? על חוק שהופר !! והחוק והרגולציה אחד הם . אז זה מה שמסבירים לך . מסייגים ומבקרים ומרסנים עם רגולציה פשוט. ותקשורת זה לא בוטים . זה לא מניפולציה או שטיפת מוח . מסבירים לך . ראה לעי"ל האיסור בשימוש בקמיעות למשל בבחירות .

    אני אמחיש מאוחר יותר , באופן יותר פרטני , על ההבדל בין שטיפת מוח , לסתם הסברה או תעמולה . לא עכשיו ….

    להתראות

    אהבתי

  11. ורק לפני שאמחיש בצורה יותר מפורטת , אזי : " הערבים נוהרים לקלפיות " . חשבון אריטמטי פשוט , היה מעלה גיחוך אצל אדם סביר . נניח נוהרים . מה ייצא מזה ? כמה מנדטים ? לכן צריך בקרה וריסון ( לא במקרה של ערבים הנוכחי בהכרח ) אלא כהמחשה להבדל שבין בחירה רציונלית ומושכלת , לבין התלהמות , זריעת פחד , שטיפת מוח וכו…. להתראות

    אהבתי

  12. אגב , הסיפור של הבוטים , הוא גם סיפור של מימון בחירות ניתן לטעון . אפשר לקרוא אצל עו"ד יהונתן קלינגר , על הפרשיה מן ההיבט הזה גם . כאן :

    https://2jk.org/praxis/?p=5970

    להתראות

    אהבתי

  13. אתה מביא את "הערבים נוהרים" כאיזו דוגמה מוכחת בשעה שזה מיתוס שאמינותו לא הוכחה. בנוסף אפילו מי שמאמין בו מניח שהוא העלה שיעורי ההצבעה בקרב ליכודניקים שרופים ממילא. לא ששינה דעתו של מישהו.

    אהבתי

  14. הכסף שאדלסון שפך על הביביתון הפך את כל נושא מימון הבחירות לבדיחה. בדומה למה שקרה באמריקה עם עמותות ללא רווח המפיצות מסרים של מועמדים, כביכול בנתק מהם.

    אהבתי

  15. עוד על הנפילה של נועם רותם

    אהבתי

  16. זה נפלא שישראל היום הגיח לחיינו ובהמשך זכה לכינוי "ביביתון".
    עד אז אף אחד לא הסתכל על נוני תמנוני כאדם שמקדם אג'נדות והסתכלנו על "ידיעות אחרונות" כעל כלי תקשורת אמין ואבייקטיבי שמעביר את החדשות כמו שהן.
    ה"ביביתון" הראה שגם לידיעות יש אג'נדה, אג'נדה כזו שבתמונת השער של אחד מהגליונות הופיעה תמונה ענקית של אולמרט עם הכיתוב "זכאי!".
    אג'נדה שמקדמת "פליטים" ו"מבקשי מקלט" ומתעלמת לחלוטין מתושבי דרום תל אביב.
    אג'נדה לפיה שקרנים עם דיפלומה כמו סימה קדמון ראויים לכבוד ובמה להפצת דברי השקר שלהם.
    תודה לשלדון על ה"ביביתון", זה אחד מהדברים הטובים ביותר שקרו לתקשורת בישראל.

    Liked by 2 אנשים

  17. תמריץ , הערבים נוהרים , השפיע . מבחינת הרבה אנשים , זה היה הגיים צ'נג'ר , וזוהי אגב המחשה זניחה יחסית למה שאפשר לעשות . זניחה ביותר. אפרט בהמשך .

    מבחינת הרבה יותר מדי , זה לא מיתוס כלל . מה זה קשור למיתוס ? הוא אמר הדברים נתניהו . והם השפיעו . אז רק נשאלת השאלה עד כמה .

    והנה , נמחיש בקשר לאותם ערבים ,באמת מקרה של אדם שהתוודה :

    כך נתניהו התבטא תכל"ס , מצטט :

    "שלטון הימין בסכנה. המצביעים הערבים נעים בכמויות אל הקלפי. עמותות השמאל מביאות אותם באוטובוסים. לנו אין V-15, יש לנו "צו 8", יש לנו רק אתכם. צאו אל הקלפי, תביאו את החברים ובני המשפחה, הצביעו מחל כדי לסגור את הפער בינינו לבין מפלגת "העבודה". בעזרתכם ובעזרת השם נקים ממשלה לאומית שתשמור על מדינת ישראל"

    עד כאן הציטוט :

    בסוף הליכוד קיבל 30 מנדטים , בהפתעה ממש לכאורה . הרבה יותר מדי מיחסים זאת לאמרה הזו ( משהו כמו 7 מנדטים במכה , ובגין האימרה ) . הרבה גם טוענים , שכך או כך , זה לא היה משנה הרבה , עם או בלי .אבל :

    בעיתון ידיעות אחרונות ,פורסם ריאיון אם איזה ליכודניק , שגרס כך :

    שהוא היה באמצע מנגל , וודקה , קבב , כבד אווז וכו…. קיבל ה- אס אם אס , ובכלל חשב שלא יצביע ליכוד ( ה – מסרון עם ההודעה לעי"ל כמובן ) . בעקבות המסרון ( והערפול מן הוודקה והמנגל משהו ) החליט , שהוא חוזר לחיק הליכוד , ומצביע חזרה ליכוד ( ליבו עלה על גדותיו מחרטה ופחד ) .

    אז זה הסיפור . המחשה של אדם , באמצע מנגל , שהחליט להצביע לפיד , אבל , אס אם אס מנתניהו , גרם לו להימלך בדעתו , ולחזור לליכוד .

    אחר כך אפנה לכתבה בידיעות אחרונות .

    להתראות

    אהבתי

  18. רק נמחיש פילוסופית ומעשית , מה ההבדל בין תעמולה והסברה שהם לגיטימיים וחוקיים , לבין תעמולה לא לגיטימית ופסולה , שצריכה להיות כפופה לרגולציה והגינות ערכית מינימלית :

    נניח שאדם רוצה לשכנע אדם , שכלב הינו חיה בזויה . בזויה שיש להשמידה ממש . הוא משכנע אותו כך :

    שבעצם , החיה הזו , היא יצור מלאכותי . לא טבעי . חיות בטבע הינן חופשיות . שוחרות חופש . פראיות . הדבר בדם שלהן . לחופש נולדו . ואילו כלב : זרוק לו עצם , והוא יהיה עבד צמית עד סוף כל הדורות . עבד צמית , בשביל עצם . לכן , הכלב מגלם את השטן . הנה גם ישו , עמד במבחן השטן . ואיך עמד ? הנה :

    הַבְּשׂוֹרָה עַל־פִּי לוּקַס פֶּרֶק ד

    ד בִּהְיוֹתוֹ מָלֵא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שָׁב יֵשׁוּעַ מִן הַיַּרְדֵּן, וְהָרוּחַ הוֹבִילָה אוֹתוֹ בַּמִּדְבָּר 2 בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים יוֹם כְּשֶׁהַשָֹטָן מְנַסֶּה אוֹתוֹ. בְּאוֹתָם יָמִים לֹא אָכַל מְאוּמָה, וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעוּ לְקִצָּם הָיָה רָעֵב. 3 אָמַר לוֹ הַשָֹטָן: "אִם בֶּן־הָאֱלֹהִים אַתָּה, צַוֵּה עַל הָאֶבֶן הַזֹּאת שֶׁתְּהֵא לְלֶחֶם." 4 הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: "הֵן כָּתוּב, 'כִּי לֹא עַל־הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם'."

    עד כאן ישו והלחם והשטן . אבל , נניח דרך שכנוע אחרת , שהכלב הינו חיה בזויה , באמצעות שטיפת מוח :

    אנו בנויים להעביר או לקלוט העולם דרך דרכי בקרה מסויימים ורציונלים בין היתר. נניח : אתה שומע אדם מדבר אליך , האוזניים קולטות מבחוץ פנימה , והמוח מעבד המידע . אבל , הכיוון הוא החוצה פנימה ומעבר דרך מסננים ובקרות שפויות . זה המודל הרצוי .

    אבל , מה קורה , אם בשביל לשכנע אדם , שהכלב חיה בזויה , עושים בו המעשה הבא :

    בלי הקדמות מיותרות , מכניסים אותו לחדר , מלא פיטבולים קשורים . מזי רעב . החבל הקושר אותם נמתח עד לקצה קצהו של המגע עם האדם הנכנס לחדר . הכל באחת . פחד נורא נמלא באדם באחת . הכלבים מתנפלים עליו , ולו רק יכלו , היו קורעים אותו לגזרים . אם כך , הפחד הינו טבוע בכל אדם כמעט במצב דנן . יהא האדם אשר יהא ואופיו אשר יהא . כלומר : אין למעשה בקרה לאדם , על ההתרחשות ועיבוד המידע . הוא נמלא באחת פחד נורא , ומוטה בכך , להאמין , שזוהי חיה שטנית ובזויה . הפחד . האימה . הבעתה . שהם אוטונומיים , מתעוררים באחת , ולא מותנים בויסות רציונלי של החויה והמידע .

    אז נניח שטראמפ ( אפרופו טראמפ ) אחראי להפצת שמועה , שאובמה כלל לא נולד בארה"ב . הוא משתייך למוסלמים וטרוריסטים במשתמע . ולכן , הוא איחז עיני הציבור האמריקני , והפך להיות נשיא תוך שקר ורמיה .

    טראמפ , לא הביא כל נתון , כל תעודה , כל המחשה , כל אישוש , המוכיחים זאת , אלא :

    ישר באמצעות מידע שקרי , לא שקוף , לא מבוסס , לא ניתן לאימות ( כפי שהוא ואחרים הציגו זאת ) שטף מוחות של אמריקנים , שאובמה כלל לא נולד בארה"ב , ולא יכול היה להיות נשיא .

    האם זה לגיטימי ? ודאי שלא . אין צורך להרבות בדבר . האם זוהי תעמולה לגיטימית ? אין סיכוי שכדבר הזה , יכול לקבל גיבוי מוסרי וחוקי וכדומה . אז נניח שדברים דנן מתבצעים במסות . מסות אלקטרוניות . מכוונים ומותאמים לאוכלוסיות פגיעות וחלשות . ברור כשמש , שדבר דנן מזקיק רגולציה . עד כמה ? מה האיזונים ? זה סבוך מאוד . אבל : העיקרון ברור כשמש .

    לינק לטראמפ , שמודה בסוף שאובמה נולד בארה"ב ( הוואיי ) אבל , האשים את חוגים המקורבים לקלינטון בהפצת שמועה זדונית זאת . וזה השפיע מאוד , על לא מעט אמריקנים אגב . כאן :

    https://www.bbc.com/news/election-us-2016-37381452

    להתראות

    אהבתי

  19. אל רום, רגולציה על דיבור זה רעיון נוראי בעיניי. מצטער. בדיעבד אפשר כאמור להגיש תביעת דיבה. אני לא בטוח שבמשפט האמריקני אבל בארץ בוודאי אפשר לתבוע מישהו שטוען שנולדת היכן שלא נולדת.

    אהבתי

  20. תמריץ , אני לא מבין . אז שוב בכובע אחד , אתה טוען תביעת דיבה , בכובע שני אתה שולל רגולציה . תביעה דיבה מסביר לך , יסודה ברגולציה . מה לא מובן פה ? אחרת , על מה תתבע ? אדם תובע שהחוק הופר לגביו , ולכן הוא זכאי לסעד , לתרופה , לפיצוי . לא מבין פה ? הכל רגולציה . אתה פשוט יש לך רתיעה פסיכולוגית מכך . כך גם בארה"ב . האיזונים משתנים בין מדינה למדינה . אבל , לא הרגולציה . גם בארה"ב , אסור להשפיע על בחירות באופן פסול . כפי מולר והרוסים וכו…. נניח גם : שאתה רוצה מידע . קבלת מידע , זה חופש ביטוי . אחרת , על מה יתבסס חופש ביטוי ? בלי מידע ? אתה מוחה על משהו , אתה צריך נתונים לגביו . אז מה ? תבקש מידע נניח מן הסי איי איי על מידע בטחוני מסווג ? יתנו לך ? ואם לאיו , איך חופש ביטוי ? לא תוכל להפגין למשל , איך יהיה חופש ביטוי ? זה לא רק התוכן , זה גם האמצעים והתשתית . אז , בכל ענין , בכל מדינה בעולם , כולל ארה"ב , יש רגולציה . יש גבול לכל תעלול . גם בחופש ביטוי. דיבה זדונית נגד עובד ציבור אפילו בארה"ב , תזכה עובד הציבור בפיצויים . כלומר , שמגבילים את חופש הביטוי , גם בארה"ב , על מנת לקיים ערך אחר . במקרה שלנו : שמו הטוב של עובד הציבור . כך בארץ . כך בארה"ב . כך בכל העולם . רק האיזונים משתנים . בארץ ? באחריות : יותר מ-סביר הדבר . בתי משפט מעולים . שופטים יוצאים מן הכלל . החוק סביר . שום שמאל , שום אליטה , שום עצפור , שום בטיח .

    ותמריץ ,תקרא כאן למשל , בוויקיפדיה ( עם הפניה להמון מקורות שם ) וב- Ynet על הסיפור הזה של נתניהו והערבים נוהרים לקלפיות , ותראה איזה רעש זה חולל בארץ ובעולם . לא מעט גורסים ,שזה העניק לו הניצחון למעשה . ועוד אמחיש בהמשך , מוידויו של אדם אחד , ליכודניק , מה זה עשה לו . אז כאן :

    https://he.wikipedia.org/wiki/המצביעים_הערבים_נעים_בכמויות_אדירות_לקלפי

    https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5079624,00.html

    להתראות

    נ.ב : וזוהי המחשה זניחה , ולא בבחינת לגמרי שטיפת מוח עדיין . אבל , רק רציתי להמחיש ההבדל בין מסר שנושא איכות רציונלית ומהותית , לבין מסר שכל כולו זריעת פחד , מניפולציה , ושטיפת מוח .

    אהבתי

  21. ואסור לשכוח תמריץ :

    לא אחת יש להגביל את חופש הביטוי , ובחוק , על מנת , להעצים את חופש הביטוי . נניח :

    אסור לאדם לאיים על אדם באופן כללי ביותר . כלומר : אסור לאדם לאיים על אדם אחר , שימנע מהתבטאות שמזיקה למאיים . כלומר : אם לא תגביל את חופש הביטוי של המאיים , הרי , תצמצם את חופש הביטוי של המאויים .

    דני מאיים על משה : אם תספר ותדליף ותפיץ , שאני הומו , אזי , אשרוף לך הבית . אם לא נגביל את חופש הביטוי של המאיים ( דני ההומו, על ידי איסור בחוק לאיום דנן , שמגביל בעצם את חופש הביטוי ) אזי , יפגע חופש הביטוי של משה להפיץ הדבר ( בלי לדון לגופו של ענין הומוסקסואלי , אלא העיקרון המיכני ) .

    או :

    אין למשל להגיש תביעת דיבה על פי החוק ( בעיקרון ) על דברים שפורסמו ונאמרו בהליך משפטי במהלך דיון וכו…. למה ? מכיוון , שעשוי להיות לכך , אפקט מצנן , על מי שתובע או נתבע. ובכך , זכותם של אנשים לגישה לערכאות משפטיות תיפגע . גם חקר האמת ייפגע . שהרי :

    אדם יפחד להעיד ואמת ממילא , כי בכך , הוא עשוי יהא להיתבע , אם דבריו יהוו בסופו של חשבון , לשון הרע , ואם לאיו . מה הוא צריך בעיות ומשפטים בכלל , גם אם ינצח .

    אז אין מה לפחד מרגולציה . שהרי היא הכרחית ,גם לערכים של חירות פרופר. מבלעדי רגולציה אין חירות פשוט . והוכחנו לעי"ל : בלי רגולציה , למעשה ,אתה גם תגביל את חופש הביטוי , במקום להעצימו .הבעיה לא בעיקרון , אלא במינון כמובן .

    להתראות

    אהבתי

  22. אלרום,
    לגבי הסמסים אני לא בטוח שאני מסכים עם ההחלטה של השופט מלצר אבל יש בה היגיון מסוים (אם אתה שולח אלי הודעה לפלאפון האישי שלי אז לפחות תצטרך להזדהות).

    באשר לשאר הטיעונים שלך אתה יורה את החץ ואחר כך מסמן מטרה.

    אהבתי

  23. י.ד : איזה שופט מלצר ? לא מובן פה . הבאתי פסק דין של רובינשטיין ( בין היתר , לא חנן מלצר ) . וזה לגבי קבוצות דיון באינטרנט וכדומה . לא תקשורת בינאישית ולא בטיח . ואם אני יורה חץ , ואחר כך מסמן מטרה ( ואם כבר , מסמן איפה שהחץ פגע ) לא יקשה עליך כלל וכלל להוכיח זאת . אז בוא תפשיל שרוולים , ותעשה את זה . לא בעלמא . אלא לגופו של ענין . שהרי, הכל מפורט ,ומומחש כדבעי . אין לחלוק על כך כהוא זה אפילו . או שהחיצים יסתברו כמלצרים במסעדה בכלל . ביחיאת י.ד. . אין לנו זמן פה סתם .אפשר להניח שהמנגינות לא עריבות לאוזניך . אבל , אתה תתאושש אפשר להניח . להתראות

    אהבתי

  24. א. בפוסט תמריץ כתב: " … השמאל בעולם איבד כל עניין בחופש הביטוי. אחרי ניצחון טראמפ בבחירות בארה"ב חופש הביטוי כבר אינו נתפס כערך מקודש אלא כחממה לגזענות ולמיזוגניה. …"

    קרולין גרינברג כתבה: " … התחקיר שייך לאיש שמאל קיצוני … ידיעות אחרונות פשוט שימש כשופר לתעמולה השמאלנית הזאת. … השמאל מאז ומעולם היה נגד חופש הביטוי. כל דבר שאגיד יחשב כ"הסתה פרועה", כל טוקבק, מנומק ומתורבת ככל שיהיה לא יפורסם. … הם מעדיפים שיחשבו שאנשי הימין הם אנשי מערות, בבונים, עילגים, הומופובים ומיזוגנים. … "

    ______________________
    נראה לי שתמריץ וקרולין שונים זה מזה גם בהגדרה מהו בעצם השמאל שאליו הם מתייחסים.
    בעחיה שכיחה בישראל המושפעת גם מהמונחים של השיח האירופי וגם מהמונחים של השיח האמריקאי.
    חופש הביטוי (לצד הרבה סוגי חופש אחרים, כולל לדוג' החופש לשאת נשק) נתפס כערך מאוד חשוב רק בעיני מי ששמים את הדגש על האינדיוידואל והחופש שלו, ותופסים את המדינה ומוסדותיה כ"אויב העיקרי" של זכויות היחידים.
    הדגש על זכווית הפרט בולט בקרב:
    1. מי שהאירופים מגדירים כליברלים
    2. מי שהאמריקאים מגדירים כרפובליקאים או כליברטיאנים

    חופש הביטוי מעולם לא נתפס כערך חשוב בעיני מי ששמים את הדגש על החברה בכללותה, ומנסים לחנך את היחידים להתקרב לאוטופיה אותה הם מנסים ליצור. בין אם האוטופיה היא מדינה דתית, מדינה קומוניסטית, מדינה פשיסטית, מדינת כל אזרחי העולם חפה מגזענות וכו' וכו' – ההכרח לחנך את ההמונים לאמץ את האוטופיה חשוב שבעתיים מהחופש של היחידים להביע את דעותיהם. מה עוד שדעותיהם עלולות להחטיא אנשים נוספים ולהסיטם מ"דרך הישר".
    מכאן שלמעשה קיימת התנגדות עקרונית לחופש הביטוי של:
    1. מי שהאירופים מגדירים כשמרנים – דתיים או כקומוניסטים
    2. מי שהאמריקאים מגדירים כפרוגרסיבים או כליברלים

    Liked by 2 אנשים

  25. אלרום:
    הנה החץ: "הענין הוא פה עם מסות . שטיפות מוח . מניפולטיביות . לכוון גם לאוכלוסיות פגיעות וחלשות . בוחרים למשל , צריכים לקבל החלטה מושכלת ורציונלית . לא להיות מושפעים משטיפות מוח ומניפולציות . החלטה מושכלת ורציונלית , "
    כל השאר זה כבר המטרה.

    אהבתי

  26. מעולם לא הבנתי מה היה בעצם פסול במסרון של נתניהו:
    " שלטון הימין בסכנה. המצביעים הערבים נעים בכמויות אל הקלפי. עמותות השמאל מביאות אותם באוטובוסים. לנו אין V-15, יש לנו "צו 8", יש לנו רק אתכם. צאו אל הקלפי, תביאו את החברים ובני המשפחה, הצביעו מחל כדי לסגור את הפער בינינו לבין מפלגת "העבודה". בעזרתכם ובעזרת השם נקים ממשלה לאומית שתשמור על מדינת ישראל"
    ______________

    עובדתית – הרשימות הערביות בכנסת עלו מ 4 + 4 + 3 ( סה'כ 11 מנדטים) בכנסת ה 19 ל 13 מנדטים בכנסת ה 20.
    לאחר הקמת הרשימה המשותפת אחוז ההצבעה במגזר הערבי אכן עלה משמעותית. אם כי התוספת של סיוע האוטובוסים אינה נכונה. מכאן שבגדול עומדת לזכות נתניהו הטענה שרוב דבריו היו אמת. (ואם המספרים לא היו לצידו – הוא היה יכול לטעון שדיבר "אמת לשעתה").

    חשוב מכך – עידוד הצבעה של תומכי המפלגה שלך, ודרבונם להגיע אל הקלפיות לפני או אחרי המנגל של יום הבחירות – הוא מטרה מוצהרת ולגיטימית של כל אחת ואחת מהמפלגות המתמודדות בבחירות. זוהי גם הסיבה לכך שבכל המפלגות "תקציב יום הבחירות" הוא תקציב מכובד ביותר. למעשה זהו היום היקר ביותר בכל ימי מערכת בחירות.
    .
    כפי שרוב אזרחי ישראל, הן מצביעי השמאל והם מצביעי הימין, הבינו אז (ומבינים היום) – הרשימה הערבית תתמוך (ישירות או עקיפות) בגוש השמאל. כלומר – שהם יריבים של מפלגת הליכוד ולמעשה גם של כל שאר מפלגות גוש הימין.

    דרבון בוחרים באמצעות טענה שהיריבים (במקרה זה הערבים ועמותות השמאל) עשו יותר / התכוננו יותר / השקיעו יותר וכד' – זוהי טקטיקה מוכרת. בעיני – גם היא לגיטימית.

    מכאן, שאיני מבינה על מה בעצם הייתה ה"שערוריה" הגדולה בארץ ובעולם.

    אלא אם השערוריה היא על עצם הצלחתו המפתיעה של נתניהו גם בבחירות לכנסת ה 20 ותבוסת 'הראויים ממנו".
    מעט בדומה ל"שערוריה" הענקית של נצחונו המפתיע של טראמפ ותבוסתה של הילארי קלינטון. שערוריה שמחייבת המצאה של קנוניה עם הרוסים ו/או טקטיקות נפשעות ופליליות אחרות או נוספות.

    Liked by 1 person

  27. י.ד. : אביעה חידות מיני קדם . איפה החץ ואיפה המטרה ? מה לא רלבנטי ?מה לא נכון במה שכתבתי ? הרי המחשתי בעליל , ההבדל בין שטיפת מוח לא לגיטימית , לבין תעמולה לגיטימית . אתה פקינג מביא לי ציטוט של מה שכתבתי , וכותב על חץ / מטרה וחסל ? יכולת גם לכתוב למשל : שאבו בכר אל בגדדי , ראש הכליפה האיסלאמית דאז , הוא ממונה על זכויות האדם במועצה האומי"ת . החץ הוא בגדדי . והמטרה : פמניזם נניח . מה היה ההבדל ? אתה נשמע ונקרא לחלוטין סכיזנופרני . תתעשת פה . אם לא , לא אתגבב איתך. אין לי זמן ומשאבים לחסל פה על התגבבויות סתמיות . שטוף הפנים , תתעשת , ותחזור עם יותר בהירות וצלילות דעת . או שאולי אתה יורה באפילה , במסע דיג , ומנסה בקטנות לחפור משהו י.ד. ? אל תיתן לי להבין לא נכון . כי אני בצ'יק עובר למודוס חייתי ממש . כתוב על טיוטה . תחשב הדבר . חשב מסלול . ואז תעלה תגובה . יש לי סבלנות . אבל , לא עד עפר . לא עד כלות .

    רק תיקון טעות בפסק דין של העליון לעי"ל :

    בלבלתי בין השופט ריבלין לבין רובינשטיין ( שגם הוא בהרכב ) בכל מקרה , חנן מלצר לא שם .

    להתראות

    אהבתי

  28. קמיליה, לא היה שום פסול בהודעה של נתניהו.
    פשוט כתב עלוב מערוץ 10 תימצת את דבריו לנתניהו למשפט "הערבים נוהרים לקלפיות", ומאז העניין הוצג כאילו נתניהו גזעני, כי ערבים וזה.
    הסטטיסטיקה לא משקרת, אנחנו יודעים טוב טוב למי למעלה מ-90% מערביי ישראל מצביעים ואנחנו גם יודעים למי המפלגות הערביות יסייעו במידת הצורך.
    הכל חלק מקמפיין רק-לא-ביבי שרץ כבר כמה שנים טובות בערוצי הטלוויזיה הישראלית.
    הם רצו למות כשהתעוררו בבוקר וגילו שהליכוד קיבל 31 מנדטים. האיומים והקללות שלהם ביום שלאחר הבחירות הוכיחו שהשמאל איבד את השפיות.
    סטטוסים של "אנחנו יורדים מהארץ", סטטוסים של "תפסיקו לעזור לעניים, זה ידוע שהעניים הם מהימין כי הם טיפשים והעשירים הם מהשמאל כי הם מוצלחים, לכן תפסיקו לתרום לטיפשים האלה". הייתה גם מורה בישראל שאיחלה מוות לכל מי שהצביע לביבי.
    (ותודה לחבורת הקרן שתיעדה את כל ההזויים האלה, דף טוב ששווה לעקוב אחריו)

    וגם

    ו…

    Liked by 2 אנשים

  29. אל רום כתב: " …. שטיפות מוח . מניפולטיביות . לכוון גם לאוכלוסיות פגיעות וחלשות . בוחרים למשל , צריכים לקבל החלטה מושכלת ורציונלית . לא להיות מושפעים משטיפות מוח ומניפולציות . החלטה מושכלת ורציונלית … , "
    ____________________

    חלק משמעותי ביותר באסטרטגיות פרסומיות (של מוצרים, חברות, מותגים, אישים, מפלגות וכד) הוא אמיוציונלי ולאו דווקא רציונלי.

    דוגמא מאוד מוכרת היא פרסום קוקה קולה כ"טעם החיים" כסממן ליכולת להינות מ"החיים הטובים" (שהם כמובן גם צעירים / חתיכיים / נמרצים / ספורטיביים / תוססים וכד' …). אין בפרסומות אלו כל נסיון לפנות לרציו, ולשכנע שהמשקה טעים יותר או בריא יותר או זול יותר או טוב יותר בהיבט כלשהו מכל שאר המשקאות המתחרים.

    יותר מכך, הולכות ומתרבות העדויות המחקריות שהשפעת הפנייה לאמוציות ולתדמיות חזקה שבעתיים מהשפעת הפנייה הרציונלית (מתן מידע ונסיונות שכנוע).
    מכאן שהציפייה שפרסום פוליטי של מפלגות ואישים יפנה רק להגיון ולא לרגשות – אינה ציפייה ריאלית.
    יותר מכך, רגשות חיבה – סלידה ממועמדים ותחושת אמון או אי אמון בהם – הם חלק אינטגרלי מההחלטה באיזה מועמד לבחור, ומי הראוי ביותר להיות ראש ממשלה או שר בכיר. כלומר החלטות בחירה פוליטית הן בהכרח לא רק מושכלות ורציונליות.

    דוגמא לקשר בין מחקרי אפקטיביות פרסום לבין מחקרי מוח

    https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=482797

    קטע מהכתבה:

    " … עכשיו זה מדעי: פרסומות שפונות אל הרגש עובדות טוב יותר
    שוב מגלים באקדמיה, באמצעות מחקרים נוירולוגיים חדשים, את מה שאנשי השטח כבר יודעים מזמן, באמצעות תחושות בטן ….
    לדברים אלה יש, כמובן, השלכה גם לגבי פרסום. מחקר שפורסם בסוף שנת 2000 (Ambler, Rose &Ioannides) בדק בכלים של מדעי המוח זכירה של פרסומות "אמוציונליות" לעומת "רציונליות".

    בניסוי הראשון קיבלה קבוצה אחת של נבדקים סם תרופתי (Propranolol). סם זה משמש, בדרך כלל, נגד מתח ודיכאון. אבל יש לו גם השפעה אחרת, הוא מפחית תגובה רגשית לגירויים – הסם "מרמה" את המוח ומונע את השינויים ההורמונליים, שנגרמים במצב של התעוררות רגשית. החוקרים רצו לבדוק, אם "תרמית" זאת תשפיע על הבדלים בזכירה של פרסומות משני הסוגים. התוצאות הראו, כי נבדקים בקבוצת ביקורת (שקיבלו מי סוכר במקום סם), זכרו וזיהו טוב יותר, משמעותית, את הפרסומות האמוציונליות בהשוואה לרציונליות. לגבי האחרים, הסם אכן פעל את פעולתו: הוא דיכא את האיזור הרגשי במוח, וכתוצאה מכך פגע בזכירה של פרסומות אלה. כלומר, שימוש באמצעים רגשיים בפרסומות אכן מגביר את הזכירה שלהן, ולכן, כמובן. גם את האפקטיביות שלהן. הפרסומאים יכולים לרשום נקודה לזכותם.

    הניסוי השני, היה עוד יותר מעניין. כאן, השתמשו החוקרים בטכנולוגיה של MEG, המאפשרת הצצה לתוך מוחו של הנבדק, פשוטו כמשמעו. הם עשו זאת בזמן שהנבדק צפה בסרטי פרסומת. זו שיטה מורכבת, מתוחכמת וכמובן יקרה מאד. לפיכך, הסתפקו החוקרים במספר קטן מאד של נבדקים. לא ניכנס לפירוט מייגע של ההליכים והממצאים. מה שמעניין הוא, שאכן נמצא בבירור, שפרסומות קוגנטיביות/רציונליות ופרסומות אמוציונליות מפעילות איזורים שונים במוח. מה שיותר חשוב, הוא שפרסומות אמוציונליות גרמו לפעילות מוגברת בהרבה באיזור הרלוונטי במוח – ה-VMFL, אותו איזור הקשור, כאמור, עם קבלת החלטות.

    גם הממצאים ממחקר זה, למרות היותו ראשוני וחלוצי, מספקים תמיכה לגישה הרווחת אצל פרסומאים – פרסומת טובה, היא כזו שמצליחה לרגש את הצופה בה. …"

    Liked by 2 אנשים

  30. קמיליה , אין סתירה בין הדברים . לא טענתי שפניה לרגש לא עושה זאת. היא עושה זאת . בהרבה מקרים יותר טוב אפילו . אלא , שאת מייצרת אנלוגיה לא ראויה , בין פרסום מסחרי , לבין פוליטיקה . הפרסום המסחרי , נועד מעיקרו , ביי דפינישן כך , לייצר זהות קונסטרוקטיבית . משמע : אתה מה שאתה קונה , אתה לא מה שאתה , אלא , מה שאתה קונה עושה אותך . סקסי , סקסית יותר , גברי , קשוח , כריזמטי , מצליח , ועוד כהנה וכהנה סטטוסים. שהרי אחרת , מה הטעם בכלל נניח בעיצוב מוצרים . תלבשי בד גס , בד ערבי נניח , וזהו.למה בגד מעוצב בדקדקנות ? הפרסום המסחרי , יונק מן המסחר . זה לגיטימי , וגם לא אקוטי .אפילו כך , ישנן אוכלוסיות פגיעות . למשל לגבי ילדים , לגבי טבק ,מוצרים מזיקים . יש הגבלות בפרסום . אז אפילו בפרסום מסחרי , יש הכוונה , וסייגים ואיסורים .

    ודוק : בפוליטיקה , עסקינן בתחום של מצוי . בתחום של מציאות . בתחום רציונלי . בתחום אקוטי . ממשלה , ראש ממשלה , יכולים באיבחת ברק , לקבל החלטה , שתשלח אלפי אנשים למותם . את לא רוצה בזה לגמרי , שאושיות מפרסום מסחרי , יהוו בסיס לקבלת החלטות . לא מצד בוחרים , ולא מצד נבחרים . ברור הדבר כשמש , לכל בר ביי רב ברור .מלחמה . שחיתות . כלכלה . קופת הציבור . עניינים ערכיים . חינוך . בואי נהיה קצת יותר רציניים עם כל הכבוד .

    להתראות

    אהבתי

  31. קמיליה , רק נמחיש זאת ( הגנה על ילדים מפני פרסום מזיק ) :

    תקנות הגנת הצרכן ( פרסומת ודרכי שיווק המכוונים לקטינים ) תשנ"א 1991 כך מורים אותנו , מצטט סעיף 2(5) :

    (5) פרסומת ודרכי שיווק ייעשו מתוך הכרה שקטינים עלולים כתוצאה מהם לעשות מעשים שיש בהם כדי להשפיע לרעה על בריאותם או על שלומם;

    ויותר ספציפית סעיף 3 , כך , מצטט :

    3. לא יעשה אדם פרסומת המכוונת ודרכי שיווק המכוונים לקטינים שיש בהם –

    (1) ניצול לרעה של דמיונם של קטינים ושל נוחותם להתרשם, אמונם, תמימותם או חוסר נסיונם;

    (2) תיאורי אלימות או הצגת דברים באופן העלול להפחיד או ליצור מתחים אצל קטינים;

    (3) שימוש בעירום או ברמזים מיניים;

    (4) משום עידוד קטינים לרכוש מצרך אלא אם כן המצרך או השירות הוא מסוג שסביר שקטינים ירכשו אותו, והוא עשוי במאמץ סביר להיות בהישג ידם;

    (5) משום עידוד קטינים לשכנע את הוריהם או להפציר בהם או בכל אדם אחר לרכוש עבורם את המצרך או השירות;

    (6) כדי לגרום לכך שקטינים ירגישו מקופחים, נחותים או בלתי מקובלים לעומת קטינים אחרים, אם אינם רוכשים את המוצר או גורמים לרכישתו עבורם;

    (7) נתונים על התוצאות האפשריות של שימוש במצרך שהוא מעבר ליכולת ההשגה של קטין או רמיזה כי המוצר יעניק לקטין תכונות או יתרונות אשר אינם קשורים במוצר.

    עד כאן הציטוט :

    אז ילדים , הם אוכלוסיה שונה . פגיעה . וצריך לסייג , ולרגלצ , אפילו פרסום מסחרי .

    כאן לחוק :

    https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/089_010.htm

    להתראות

    אהבתי

  32. אלרום,
    הטענה התמימה לכאורה שההחלטה צריכה להיות מושכלת ורציונאלית היא זו שמכשירה את סתימת הפיות. מדוע זה תמים לכאורה?
    כיון שקיימת הנחה נסתרת בדבריך
    – שלולי קיומה לא ניתן לגזור את המסקנה של סתימת הפיות – שההחלטה האנושית היא סוג של אלוגריתם המנפיק תשובה אחת נכונה ויחידה, וכי רק אם נשיג את התנאים התשובה שנקבל תהיה 'נכונה'. מי שביטאה את ההנחה הזאת היתה ועדת וינוגרד לחקר מלחמת לבנון השניה שדרשה הליך 'נכון' ליציאה למלחמה והרשיעה את אולמרט שלא נקט את ההליך 'הנכון' הזה. בהרשעה זו לא עצרה הועדה לרגע להרהר בדברי מקיאבלי שהעיר שעם הפורטונה אפשר להתמודד בדרכים שונות וכי אין תשובה אחת 'נכונה' למציאות.

    אם נעבור מהדיון המופשט לבוחרים נבחין כי הבעיה של מה המידע 'הנכון' נמצאת בכמה מישורים:
    – העדפות. לבוחרים שונים מערכת העדפות שונות.
    – תמונת עולם שונה. לא רק מבחינה אידיאולוגית שונה כמו קפיטליזם או סוציאליזם אלא, לפעמים, בהערכה שונה של אישים ושל מוסדות (שאיננה נגזרת רק ממערכת העדפות שונה).
    – משחק סכום 0 לפעמים בין קבוצות שונות של בוחרים קיים לא רק העדפות שונות ותמונת עולם שונה אלא ממש משחק סכום 0 שבו רווח לאחד הוא הפסד לשני. השמאל תמיד טען שהמזרחיים לא מצביעים למי שבאמת דואג להם. ועם זאת, אם נתבונן מי פשט את הרגל ביחד עם המדינה ב1985 נגלה שהיו אלו בדיוק הגופים הכלכליים של השמאל – הקיבוצים והחברות ההסתדרותיות – ששלטון הליכוד הפסיק את הסבסוד שלהן. מציאות של סבסוד יכולה להתרחש רק במשחק סכום 0 שבו קבוצה אחת מממנת רמת חיים גבוהה יותר לקבוצה אחרת.
    אם נצרף את שלושת הגורמים הללו נגלה שמהו מידע חשוב לקבלת החלטה איננה זהה. תלוי מה ההעדפות של הבוחר, מה נחשב בעיניו רלבנטי בהתאם לתמונת העולם שלו ומה לא, ולבסוף אם אתה נמצא במשחק סכום 0 עם שחקנים אחרים. גם מי הדובר חשוב שכן תמיד ניתן לחשוד בדובר שהוא משמיט מידע חשוב כדי למנוע מידע הפוגע בעמדתו. במציאות הזו שמידע נגזר מכל הגורמים הללו הדבר הטוב ביותר יהיה פשוט להניח להניח לאנשים חופש דיבור בלי ניסיון לסתימת פיות.

    Liked by 3 אנשים

  33. י.ד :
    זוהי אפילו לא פילוסופיה בגרוש עם כל הכבוד . המדובר לא על השקפות עולם . המדובר על הגינות .המדובר על מצב שבו , הדוברים עצמם , המפרסמים עצמם , לא מאמינים באמיתות הדברים . נניח המחשנו עם טראמפ :

    טראמפ עצמו , יכול היה לברר האם אובמה נולד בארה"ב אם לאיו . וזוהי עובדה בסיסית . שאין להרהר אחריה . היא לא נתונה להשקפות או זויות התבוננות . נתניהו למשל , למרות שהסיפור עם הקלפיות , לא סיפור קיצוני לגמרי ( הבאתי אותו כהמשחה מסיבה אחרת ) הרי הוא עצמו :

    טרח להתנצל , ולהסביר , ולהתנצל שוב ושוב על אמירתו . האם מישהו מאמין להתנצלות ? לא ממש . האם מישהו מאמין שזה לא היה בכוונת מכוון ? לא ממש . האם הוא יחזור על כך , על אמירה כזו ? ממש לא !! למה ? הוא יודע היטב . מניפולציה . קלה יחסית . אבל מניפולציה. לא ישחק לו בשנית .

    אלו דברים שמשחיתים מערכות . כל דאלים גבר . המתוקשר , מבין שהמתקשר חסר גבולות . לא עוצר בכלום . לא מאט בכתום , ולא עוצר באדום , ובסוף לא עוצר בכלל . וזה משחית את המתוקשר , באשר , דמויות מופת , משקרות מבלי להניד עפעף . והמתקשר ? אם כך , הוא למד שזה עובד . בגדול עובד . הוא מקבל פידבק חיובי . שהרי הוא נבחר נניח לשלוט ולהנהיג , בעוד דרכיו , היו דרכי רמיה ומניפולציה .

    אז אולי בעינך אישית , זה כשר ולגיטימי . אבל , במבחנים אובייקטיבים , ערכיים , וציבוריים , וגם סטטיסטיים , זה פסול לחלוטין . צר לי עליך !! אנשים כאלו , לא ראויים למשול ולשלוט , ולחרוץ גורלות .

    להתראות

    אהבתי

  34. ושוב נדגיש י.ד. :

    מה המשמעות של הסיפור בדים הזה שהופץ על ידי טראמפ ואחרים , שאובאמה במירמה הינו נשיא ארה"ב , באשר הוא לא נולד בארה"ב . מה המשמעות שיש ליתן לעובדה ,שלא מעט אנשים האמינו לכך :

    שאנשים מניה וביה ( בו זמנית ) מאמינים שהמערכות מושחתות לגמרי . שהרי , ישנן ועדות ומנגנונים ( כמו פה ) שבודקים את הכשירות של מועמד לבחירות . ואם כך : האם הם לא בדקו איפה הוא נולד ? ואם בדקו , תעתעו בציבור ? והם גורסים שהמימשל מושחת אם כך . במפגיע . לאור היום . ואם כך :

    הם מוציאים דיבתו רעה ( של המימשל ) והדיבה הרעה הזו , לא רק מחלחלת , אלא גם פוגעת במוטיבציה ובכשרות של עובדי ציבור מוכשרים ונאמנים . באשר הם עושים עבודתם ביושר , בנאמנות , וציבורים מכפישים אותם , בקלות בלתי נסבלת , ועל לא כלום למעשה . על גיחוך בלתי נתפס .

    זה משחית מערכות בצורה רדיקלית . זה חותר תחת האפשרות של ציבורים שלמים , לחיות ולסבול אחד את השני . באשר :

    דמוקרטיה ובחירות הוגנות למשל , זה הבסיס היסודי לסובלנות וסבלנות . אלו כללי משחק בסיסיים , והם מתאדים ומתכלים . אם אין אמון כה יסודי , הרי זה חותר תחת בסיס קיום משותף . בצורה רדיקלית כך . אין לסבול זאת . זה לא נתון להשקפות יחסיות .

    אלו ערכים אוניברסליים , נצחיים ,של : הגינות , יושרה , אמת , נאמנות . ואין מה להרבות ולהוסיף בדבר למעשה . אני תוהה , איך בכלל כתבתי את כל זה. לא מאמין … ואתה עצמך אדם ירא שמים ? לא מובן . אולי אתה בוט / דוס אפרופו ? ( בצחוק , זה לאור הקונטקסט שפשה פה ) . אבל , רע מאוד י.ד.כתם שחור בתיק שלך עם כל הכבוד .

    להתראות

    אהבתי

  35. רק הבהרה :

    "בד ערבי " כפי שכתבתי לקמיליה , אינו פז'ורטיבי ( כפי " עבודה ערבית " משמע על דרך השלילה או דה לגיטימציה ). אלא , בד של ממש , כינוי מקצועי לבד , שהוא יותר גס במירקם שלו , ולא נועד בטח לעיצובים מעודנים וכדומה . אז הבהרה .

    להתראות

    אהבתי

  36. מערכת הבחירות תיסוב על הטוקבקים של קרולין שמותירה פה את תגובותיה העוינות לשמאל בלי לציין את שם משפחתה? חחחחח חחחחח
    היית מת לקבל פרסום וחשיפה ולא משנה באיזו דרך ובאיזו צחנה העיקר הפירסום

    זה השמאל בעולם שאיבד את זה או אולי זה אתה שאבדת את זה? אתה עמוס בדעות קדומות ולא מסוגל להתגבר על זה כשאתה מתאר נושאים שקשורים לטראמפ או ביבי הפילטר מסנוור אותך ואתה מאבד את כושר השיפוט. חממה לגזענות ולמיזוגניה? אתה משתמש בשני הביטויים האלו כמו סדין אדום שמתנפנף מול העיניים שלך, כל ביקורת הופכת אצלך לגזענות או מיזוגניה ושלא יבלבלו אותך עם העובדות.

    אם היית מגלה שקרולין גרינברג היא אנונימי גבר האם היית פותח עליה פה ביתר חרות? הרי אפשר להבין שהדעות שלה לא לטעמך ורק מכיון שהיא
    לכאורה אשה אתה נושך בלשונך

    המשחק של אנדר? אתה משתמש בספורי מדע בדיוני כמקור תבונה בינה פילוסופיה?

    לתת למאה פרחים לפרוח.? המטרה של הפרויקט הזה היה לחשוף את החתרנים ויוצאי הדופן ולשלוח אותם למחנות חינוך מחודש

    הדלילות שלך, כולך מטבע של גרוש המקשקש בקופת תבת נוח

    אהבתי

  37. אלרום,
    זכותם, ואולי אף חובתם, של אנשים להיות נבזיים, לא הוגנים ומגעילים אם זה לתועלת הבוחרים. כמובן, שאם מישהו מוציא דיבה על אדם אחר זכותו של אותו אדם לתבוע אותו דיבה בבית משפט ובית המשפט ירשיע אותו (גם מקיאבלי מדבר בשבחו של אפשרות של משפט דיבה כדרך להסרת הלעזות מרושעות). ועם זאת להוציא החריג הזה של משפט דיבה – שצריך להיות יזום על ידי הנפגע – אי אפשר לפגוע בחופש הדיבור גם של בוטים וטוקבקיסטים מרושעים. העובדה שהשפה היא בוטה לא אומרת שאין שם דברים החשובים לבוחרים. והיות ואיננו יודעים מה חשוב לבוחרים ומה לא, הכלל צריך להיות חופש הביטוי והיוצא מן הכלל – צנזורה על פי דברים המוגדרים בחוק (ביטחון, דיבה וכדומה).

    אהבתי

  38. י.ד. :

    לא מדובר על בוטות . סתם להיות בוטה זה לא הענין . ואתה עצמך לא מאמין שאפשר להיות לא הוגן ונבזה . ואיך זה לתועלת הבוחרים? אתה עצמך מאמין בפתגם :

    שמי שמחזיק תדיר פטיש, רואה תדיר מסמר ( ותוקע אותו ) . מי שמשקר בשבילך , בסוף ישקר גם עליך . כי הוא מסוגל לזה .ואתה אולי רוצה להפקיד שלטון חורץ גורלות בידי אדם נבזי ? הרוב במדינה לא רוצים . זוהי לא דעתו של אדם סביר .אתה לא חי במציאות עם כל הכבוד , ולא מבין במה הדברים כרוכים .

    וכפי שהסברתי לעי"ל לתמריץ :

    אם אתה בעד תביעות דיבה . אז אתה בעד רגולציה. אחרת איך יתבע אדם ? על מה ? על הפרה של החוק כלפיו .לייצר חוק , זה לייצר רגולציה ! נו , אז טול צימר מבין עיניך .

    להתראות

    אהבתי

  39. סיפור אמריקאי.
    בשנה שעברה נשא ביידן (סגנו של אובמה ומועמד דמוקרטי מוביל היום) נאום בפני המועצה ליחסי חוץ ובו התרברב שהביא לפיטורי התובע הכללי האוקראיני במהלך פגישה עם הנשיא האוקראיני בעת שכיהן כסגן נשיא. כעת הסיפור עשה סיבוב של 180 מעלות כשמתברר שהתובע שפוטר יזם חקירה נגד חברה שבה היה מעורב ביידן הקטן. חיים ומוות ביד הלשון…
    https://thehill.com/opinion/white-house/436816-joe-bidens-2020-ukrainian-nightmare-a-closed-probe-is-revived?fbclid=IwAR3JQFkd7gUSCO6b0FoNyy1mUGvIhQtcpeIqtWTelzp-iKU9cobgNkakaGU

    אהבתי

  40. בגדול, יש להבדיל בין גישה שמתמקדת בהטלת הנחיות ומגבלות **מראש** לצורך מניעה **מראש** של בעיות, ובין גישה שממעיטה בהנחיות ומגבלות ומתמקדת ביישוב סכסוכים שמתעוררים **בדיעבד**, או הענשה על רשלנות בדיעבד.

    לגישה הראשונה נהוג לקרוא רגולציה (=הנחיה ופיקוח), ולשניה אני לא בטוח איך קוראים, אבל היא עושה שימוש רב יותר ב- dispute resolution, או מונחים דומים.

    אפשר לקרוא להכל רגולציה, אבל אז גם טשטשנו את ההבחנה החשובה, וגם מתחנו את המילה הרבה מעבר למשמעותה המקורית. חבל.

    Liked by 2 אנשים

  41. הבחנה חשובה שחבל לטשטש :

    הדיון פה לא נסוב על הגדרת הרגולציה / חקיקה . אין הבדל בינהם לצורך הדיון . אבל ,בכללי : הרגולציה נותנת מענה דינאמי להתרחשויות דינאמיות ( על ידי נושאי משרה ציבוריים , רשות מבצעת , ולא הכנסת לרוב ) . ואילו החקיקה , יותר מקבעת נורמות התנהגות וסטנדרטים , מכאן ואילך ,במידרג גבוה יותר , עקרוני יותר ( המידרג הפילוסופי הינו : חוקה , חקיקה ראשית , תקנות ורגולציה בעיקרון ) . אבל , לצורך הדיון , לא ממש עקרוני .

    בדיעבד זוהי חכמה קטנה . שהרי אם כל פעם יהיה בדיעבד , ויכולת מראש למנוע נזק ועוולות וכדומה , אז בשביל מה כל זה ? לומדים מניסיון , ומונעים מראש עוולות . מייצרים מראש סטנדרטים של התנהגות , שימנעו קורבנות ועוולות . אחרת :

    כך בדיוק תייצר סכסוכים מיותרים מראש , תבזבז משאבים , תייצר חוסר וודאות , חוסר הסתמכות . גם סכסוכים צריך לפתור בקשר או ביחס לנורמות . אחרת , סכסוכים דומים מהותית , ייפתרו באופן שונה , וזה ייצר חוסר וודאות וחוסר הסתמכות בתורו .

    בכל מקרה , לגופו של דיון , לא רלבנטי , באם חקיקה , רגולציה או מה ..

    להתראות

    נ.ב : רק לשים לב , האופן שבו בורר או שופט , פותר סכסוך , זה אפקטיבית ( לא פורמלית ) חקיקה למעשה .החוק עצמו , חסר פשר לרוב בלי פרשנות של בית המשפט .

    אהבתי

  42. רק נמחיש הדברים ( רגולציה , חקיקה וכו… ) :

    חוק הבנקאות ( שירות ללקוח ) תשמ"א 1981 , סעיף 2 (א) בחלקים רלבנטיים כך מורה אותנו , מצטט :

    2. (א) לא יסרב תאגיד בנקאי סירוב בלתי סביר לתת שירותים מהסוגים הבאים:

    (1) קבלת פקדון כספי במטבע ישראלי או במטבע חוץ;

    (2) פתיחת חשבון עובר ושב במטבע ישראלי וניהולו כל עוד מתקיימת אחת מאלה:

    (א) החשבון ביתרת זכות לטובת הלקוח;

    (ב) הלקוח עומד בתנאי ההסכם בינו לבין התאגיד הבנקאי בקשר לניהול החשבון;

    עד כאן הציטוט :

    כלומר , יש כאן הנחיה כללית של המחוקק ( הכנסת , חקיקה ראשית ) . המפקח על הבנקים , בתורת רגולטור , מייצר רגולציה ( או מעין ) ומנחה בצורה יותר מפורטת , כיצד יש על הבנקים לנהוג ביחס לחקיקה הזו לעי"ל . כלומר , הוא מפרש אותה , ומייצר הנחיות מפורטות . לעניינו , מגדיר מה זה סביר לא סביר בקשר לשירות בנקאי ופתיחת חשבון וכו…

    הנה למשל מהנחיה של המפקח על הבנקים דאז , מצטט מן ההנחיה:

    בהתאם לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), מוטלת על התאגידים הבנקאיים חובה לפתוח חשבון עובר ושב ביתרת זכות (להבדיל ממתן אשראי, שהתאגיד העסקי רשאי לסרב לתת על פי שיקוליו העסקיים), והם רשאים לסרב לבקשה לפתיחת חשבון כזה רק מטעמים סבירים. במסגרת ההוראה החדשה (הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 422), קבע המפקח על הבנקים את אותם מקרים, אשר בהתקיימם הם בלבד, לא תתקבל טענת "סירוב סביר", והתאגיד הבנקאי יהיה מחויב לפתוח חשבון:

    לקוח מוגבל, או לקוח מוגבל חמור, או לקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותם בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א- 1981. לרבות לקוח שהוגבל בעבר לפי הוראות חוק זה;

    לקוח בהליך פשיטת רגל, לרבות לקוח שהיה בעבר בהליך פשיטת רגל;

    לקוח אשר הוטל עיקול על חשבונותיו;

    לקוח אשר מתנהל או התנהל בעבר, בינו לבין תאגיד בנקאי אחר, הליך משפטי שמקורו בגביית חוב.

    אפשר להגיע להנחיה כאן :

    https://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/PressReleases/Pages/28-05-2014-BankingSupervisor.aspx

    ולחוק כאן :

    https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/047_016.htm#Seif2

    נ.ב : יכולה להיות אפילו רגולציה או מעין שנוגעת לחופש הביטוי אגב . נניח פקודות המשטרה , מפכ"ל המשטרה , בהתאמה עם החוק ועקרונות חוקתיים , מורה כיצד על השוטרים לנהוג בהפגנות למשל .

    להתראות

    אהבתי

  43. רק יודגש : השימוש תכל"ס שנעשה במינוח " רגולציה " בין אנשים ודוברים , לא תואם קוהרנטיות משפטית . זהו מונח שמשתמשים בו תדיר , בשביל לתאר באופן ערטילאי ומופשט ביותר , סט של : תקנות , הנחיות , פיקוח , חוקים וכדומה … בשביל לווסת את תנאי השוק , תחרות בשווקים , פיקוח על תאגידים עסקיים ואחרים וכו… אבל , תיאורטית/ עיונית / משפטית , זה קצת שונה .

    להתראות

    אהבתי

  44. לאל רום,
    כתבת:
    1. " … את מייצרת אנלוגיה לא ראויה , בין פרסום מסחרי , לבין פוליטיקה . הפרסום המסחרי , נועד מעיקרו , ביי דפינישן כך , לייצר זהות קונסטרוקטיבית . משמע : אתה מה שאתה קונה , אתה לא מה שאתה , אלא , מה שאתה קונה עושה אותך . סקסי , סקסית יותר , גברי , קשוח , כריזמטי , מצליח , ועוד כהנה וכהנה סטטוסים. …
    בפוליטיקה , עסקינן בתחום של מצוי . בתחום של מציאות . בתחום רציונלי . בתחום אקוטי . ממשלה , ראש ממשלה , יכולים באיבחת ברק , לקבל החלטה , שתשלח אלפי אנשים למותם . את לא רוצה בזה לגמרי , שאושיות מפרסום מסחרי , יהוו בסיס לקבלת החלטות . לא מצד בוחרים , ולא מצד נבחרים . ברור הדבר כשמש , לכל בר ביי רב ברור .מלחמה . שחיתות . כלכלה . קופת הציבור . עניינים ערכיים . חינוך … "
    —————————————

    אני חולקת על ההבחנה החדה שאתה מבצע בין החלטות מסחריות לבין החלטות פוליטיות.
    *גם* בתחום הפוליטי – ההחלטות אינן מושפעות רק, או אפילו בעיקר, משיקולים רציונליים.

    [למרות שכנראה באיזשהו עולם אידיאלי – ככל שהשלכות ההחלטה היו חשובות יותר (כמו יציאה למלחמה) כך השיקולים בקבלתה היו אמורים להיות שכלתניים יותר ורגשיים פחות. כלומר, איננו חלוקים על מה שרצוי אלא על מה שמצוי].

    אם, כתפיסתי, החלטות הצבעה בבחירות אכן מושפעות משיקולים רגשיים – אזי מאוד לא סביר שמפרסמים יגבילו את עצמם אך רק להצגת מידע ולנימוקיים שכלתניים. הם ינסו לגעת במה שמניע בני אדם להצביע בעד (או נגד) מועמד מסוים או מפלגה מסוימת.

    5 דוגמאות להצדקת טענתי שהחלטות הצבעה פוליטיות מונעות ( גם או בעיקר ) מנימוקים לא שכלתניים ולא רציונליים:

    א. ידוע שבישראל אחד ממנבאי ההצבעה העיקרים של אדם הוא "השבט" אליו נולד ובו גדל – הערבי, החרדי, ה"תל אביבי", הרוסי, הדתי לאומי, המזרחי מהפריפריה וכד'.
    שיוך מלידה, שלעיתים קרובות אינו קשור ישירות לאינטרסים העכשווים של אותו מצביע.
    בדומה למקרה המסחרי עליו הצבעת – מי שאתה מצביע עבורו מעיד מי אתה.

    פעמים רבות (כמו במקרה של המיעוט הערבי והרוסי), ידוע שהמפלגה שמתיימרת לייצג את האינטרסים של אותו שבט – אפילו אינה עושה זאת ברמה סבירה. אבל למרות המחדל המתמשך – מצביעי מגזר זה אינם פונים בהמוניהם למפלגות אחרות. הם ממשיכים להצביע לאותן מפלגות מגזריות.

    ב. ידוע שישראלים רבים דיווחו על רתיעתם מלהצביע למפלגת העבודה בגלל מעשי העוול שמפלגה קודמת, בשם מפא'י או המערך, עשתה לדור הוריהם או דור סביהם.
    גם אם אכן נעשו בעבר כל אותם מעשי הנבלה – כל האחראיים לכך כבר מזמן אינם איתנו. ברור כשמש שאף אחד מהמנהיגים הנוכחיים של מפלגת העבודה אינו אחראי למה שנעשה בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת. מה שלא מונע מהמוני בני אדם מלפסול אותם על הסף.

    ג. נכון להיום, אין שום מערכת אינטליגנציה מלאכותית שיכולה לקבוע מי, מרשימת מועמדים נתונה, הוא המתאים ביותר לתפקיד ראש ממשלה או לתפקיד שר הביטחון או שר האוצר.
    אין בידנו אפילו את רשימת הקריטריונים החשובים ביותר לכל אחד מהתפקידים הנ'ל ומשקלם היחסי – לקביעת ציון מידת ההתאמה לתפקיד של כל אחד ואחד מהמועמדים.
    עם זאת, השאלה "מי בעיניך הוא המתאים ביותר לתפקיד ראש הממשלה" – היא כנראה השאלה הקריטית ביותר בקבלת ההחלטה למי להצביע. כל אדם ואדם, בתהליך שאינו מסוגל אפילו לשחזר וברור שאינו שכלתני בלבד, מחליט מי בעיניו מתאים יותר (או פחות) לתפקידים הנ'ל. ברור שהחלטות אינטגרטיביות שכאלו, המתבססות על האינטואיציות ונסיון החיים של כל אדם ואדם, אינן יכולות להיות רציונליות.

    ד. בכל מערכת בחירות – קיימת השפעה רבה לשאלה באיזו מידה המצביעים מונעים להיצמד למועמד המוכר והידוע (למרות שהם כבר התוודעו לכל חסרונותיו ולמגבלותיו) ובאיזו מידה הם מונעים "להמר על מישהו חדש", לזרוק את הישן והמוכר ולחפש שינוי (למרות כל הסיכונים וחוסר הוודאות).
    ברור שהלכי רוח אלו אינם רציונליים – אך השפעתם אינה מבוטלת כלל.

    [ הם כנראה הסיבה לכך שלראשונה בחיי, פחות משבוע לפני הבחירות, ועדין לא החלטתי למי להצביע. בבחירות הקודמות היה לי די קל לבחור מי, ברמת וודאות די גבוהה, יתגלה כרע במיעוטו (להערכתי אז – נתניהו). בבחירות הנוכחיות – תחושות האכזבה ואפילו הקבס מנתניהו עלו משמעותית, אך עדין מאוד קשה לי לקבל את הסיכונים שמייצגים כל המועמדים להחליפו. ברור שאלו אינם שיקולים שכלתניים טהורים].
    .

    ה. התפרסמו מספר מאמרים רציניים שהוכיחו שמנקודת מבט כל אדם בודד – מאוד לא רציונלי לטרוח ללכת לקלפי.
    אין שום תקדימים למערכות בחירות, אפילו מאוד מאוד צמודות, שהוכרעו על קולו של אדם בודד. ההשפעה של קול אחד הניתן למפלגה X, במקום להתפזר בין כל המפלגות בהתאם לפרופורציות שקבעו שאר המצביעים, היא כל כך שולית עד שהיא הופכת לזניחה ועוד.
    מכאן שכל מי שהולך לקלפי להצביע (כמוני) – מוכיח בכך שהוא אינו אדם רציונלי. 😊
    מכאן שטיפשי לפנות אליו רק בנימוקים רציונליים.

    ##########################

    2. " … אפילו כך , ישנן אוכלוסיות פגיעות . למשל לגבי ילדים , לגבי טבק ,מוצרים מזיקים . יש הגבלות בפרסום . אז אפילו בפרסום מסחרי , יש הכוונה , וסייגים ואיסורים . …"
    ———————–
    בנושא זה, של הצורך להגן על חסרי ישע, כולל על ילדים, איננו חלוקים כלל.
    אבל אם נגדיר גם את רוב בעלי זכות ההצבעה (בני ה 18 ומעלה) כחסרי ישע, הזקוקים להגנה צמודה של המחוקק מתעמולת המפרסמים – נקלע לצרות קשות.
    הקטנה שבהן תהיה ההכרח לבטל את הבחירות הדמוקרטיות. בחירות שנותנות כוח השפעה מופלג להמוני חסרי ישע שכל כך קל לשטוף את מוחם. 😊

    אהבתי

  45. אלרום, י.ד. ושאר המדיינים בנושא ההבחנה בין ההגבלות על הפרסום

    לטעמי, כשרוצים למנוע מעשה לא רצוי, יש שתי דרכים לעשות זאת:
    א. להכריז כי הדבר אסור, ושמי שיעבור על האיסור ייענש בדיעבד, ולקוות שהעונש ירתיע.
    ב. עשיית סייגים וגדרות, ואיסור על פעולות שיאפשרו את המעשה שאינו רצוי.

    במקרה שלנו המעשה הבלתי רצוי הוא פרסום מטעם מפלגות באופן אנונימי, כלומר בלי שמי שנחשף לפרסום מודע לכך שהמפרסם הוא גוף פוליטי רשמי.

    נציע שתי אפשרויות למנוע את התופעה, בהתאם לדרכים שהצגנו קודם:
    א. לאסור על כך בחוק, לחקור כל חשד לפרסום כזה, ולהעניש קשות כל מי שיוכח שעבר על החוק.
    ב. לאסור כל פרסום פוליטי בחשבון אנונימי, ולחייב את הפלטפורמות בהן מתבצע הפרסום למחוק כל פרסום כזה, ובמקרה של פרסום דיגיטלי, לעיתים אף מחיקת החשבון כולו.

    לאחר צפייה בדיון בוועדת הבחירות לגבי העתירה בעניין 'דו"ח הבוטים', אין לי שום ספק שאם מלצר היה חושב שהחוק מאפשר לו זאת, הוא היה מוציא צו שאוסר כל פרסום פוליטי אנונימי עד לאחר הבחירות, והרשתות החברתיות, שלדבריו מתואמות איתו, היו מצייתות לצו כזה.

    אהבתי

  46. קמיליה ,

    שוב , לא גורס שפניה לרגש לא עושה זאת , וביעילות , ולפעמים יעילות יתר . גם לא גורס שזה לא מה שעושים בפועל . גם לא גורס שהחלטות מתקבלות רק על סמך רציונלים כמובן .

    אלא , שהמודל שחייבים לטפח , ושהוא גם המודל הקיים , הינו זה :

    שלהבדיל משיקולי קניות ותאוות צריכה , שיכול ויתבססו רק על הרגש , אין אפשרות בפוליטיקה שזה יהיה כמובן על טהרת הרגש , הדחף , והאינסטינקט . נניח מועמד בקריזה על נושא של דיור בר השגה לזוגות צעירים :

    האם הוא יכול לפתוח גירעון של 20 אחוז , ובלבד שהוא יקדם בקריזה הענין של דיור בר השגה ? בוודאי שלאיו !! אף אחד כמעט , גם לא יצביע בעדו . בתמהיל שבין רגש לשכל , זה האחרון , שולט ברמה , אמור לשלוט ברמה , הכל ביחס או בניגוד לשיקול של : איזה שמלת נשף , תהלום אותך יותר הלילה , שהרי : קנית מפדני איזה ענק מסמר שיער ממש .

    בלי קשר :

    בפרסום אין שיח שולט . אין תעדוף רציונלי כמובן . אבל :

    בפוליטיקה , הואיל וכל כך הרבה קורבנות נופלים , בגין החלטות הרות גורל , צריך שהשיח השולט , יתומהל , וחזק , על ידי ווקטורים של פוליטיקלי קורקט , אחרת :

    זה משחית . אדם לא יכול להיות ממונה על קופה ציבורית , ולנהוג בה כרצונו . אפילו לא כרצון בוחריו , וחסל . ברור לך הדבר , אז בשביל זה :

    צריך לטפח אתוס או מעין , של יושרה . של הגינות . של שליחות . של נאמנות . הכל : לציבור ששלח אותך , בחר בך , והציבור בכללותו .

    אולי בהמשך , נמחיש ונדגים , כיצד החלטות מתקבלות , ונבין , באיזה קונפיגורציה מסובכת כרוך הדבר . זה לא קניה בגין דחף של רגע . אין סיכוי .

    נ.ב : ראי את איילת שקד בפרסומת הויראלית לאחרונה . מתבשמת עם איזה רקע צלליתי חושני . זה נכון . פניה גם לרגש. אבל שימי לב לתוכן : זה מריח כמו דמוקרטיה לטענתה . מה ? הפרדת רשויות . היא לא מבינה מי פה הפשיסט , מי פה הדמוקרט ? אז פניה לסקס אפיל וצעיר . אבל , יש תוכן מהותי . יש שיח . יש ערכיות . זה להבדיל משטיפת מוח פרופר כמובן .

    להתראות

    אהבתי

  47. קמיליה , כאן לסרטון של איילת שקד :

    https://it-it.facebook.com/ynetnews/videos/334809507378821/

    זה מקרה גבולי ביותר , ולכן נכון להצגה של הענין , של תמהול בין רגש , למינימום של מסר ערכי וענייני . אני לא נגד זה כמובן . אלא , נגד שטיפת מוח פרופר , כפי שהסברתי לעי"ל .במסות , באכזריות , תוך הכוונה לקבוצות אוכלוסיה חלשות ופגיעות .

    להתראות

    אהבתי

  48. משתמש אנונימי ( לא מזוהה ) :

    האנונימיות זה סיפור נפרד , והתוכן ותדירות התפוצה של הפרסום , כמו : קהל המטרה , נושא כרוך ואחר . וכפי שהסברתי :

    בתי המשפט קבעו , שיש ערך לאנונימיות . ערך התואם את חופש הביטוי כערך יסוד . לגבי מפלגות כמובן שיש לנו בעיה רצינית . זה הרבה תלוי בתוכן . לגבי התוכן עצמו ( של הפרסומים ) :

    אז כפי שהצגתי , ישנן עקרונות יסוד מסויימים . לא כל דבר ראוי וחוקי . למשל , שימוש בקמיעות וחרמות וכו… אסורים .

    אז הרבה תלוי גם בתוכן , בתדירות , ובקהל המטרה כמובן ( אוכלוסיות חלשות , פגיעות וכדומה ) .

    אין חקיקה ממוקדת בדבר . הייתה הצעת חוק בזמנו , הליכוד הפיל אותה משהו . אדחוף אותה בהמשך .

    להתראות

    אהבתי

  49. ואפרופו קמיליה , המחשה טובה ,הינה סעיף החוק שהצגתי לעי"ל , שאוסר על שימוש בחרמות , נידויים , קמיעות וכדומה . נניח אדם מצביע ש"ס . עובר לאלי ישי ( הכל בעבר ) . מאיימים עליו , אם תחצה קוים , על פי המר"ן , אתה נדון לגיהנום , בשרך יחרך עדי עד שם . נניח יאיימו בהוצאה של פולסא דנורא עליו. הוא איזה אדם קשה יום . ירא שמים . מפחד פחד מוות . האם זה לגיטימי ? בוודאי שלאיו . המחוקק אוסר זאת . הוא לא יקבל כלל החלטה מושכלת ומרצון חופשי , אלא : הפחד ישתק אותו , ורק הפחד יניע אותו להצבעה . זה לא מקובל . לא יעלה על הדעת במדינה מתוקנת .אלא שזה מקביל כמובן , סכמטית , מיכנית , למה ? לקניה של איזה ג'ינס , אחרי שבר רפאלי או שלומית מלכה התערטלו איתו איכשהוא בסרטון פרסומת. זה פרופר רגשי , וגם זה פרופר רגשי . אבל , לא יעלה על הדעת , לגזור גזירה שווה , מבחינת תקנות הציבור כמובן .
    להתראות

    אהבתי

  50. אנונימי ( וכל המעונין כמובן ):

    להלן לינק להצעת החוק , אתר הכנסת ( מיום 11 ביולי 2018 ) :

    "ועדת החוקה אישרה לקריאה ראשונה: ביטול איסור התעמולה ב-60 הימים לפני בחירות וחובת שקיפות גם על טוקבקים בתשלום "

    כאן :

    https://m.knesset.gov.il/News/PressReleases/pages/press11.07.18pg.aspx

    להתראות

    אהבתי

  51. רק " תקנות הציבור " כפי הנקוב בתגובתי לעי"ל , משמע :

    כלל ערכי היסוד , או עקרונות היסוד , כפי שמשתקפים הם : תרבותית , חברתית , וחקיקתית , הכל ,באופן מופשט , לא קונקרטי. נניח :

    גם אם לא היה איסור מפורש על כך , סותר הדבר את תקנות הציבור , לתת שוחד , לנושא משרה ציבורית , במדינה זרה . בלי קשר , האם חוקי פה , האם חוקי שם , עד כמה וכו…. עצם המעשה , סותר את תקנות הציבור , אפילו אין חוק ממוקד שאוסר או מתיר .

    להתראות

    אהבתי

  52. רק נצטט מתוך אתר הכנסת לגבי הצעת החוק דאז ,הכל לגבי תיקונים בחוק לתעמולת בחירות , קטע רלבנטי ביותר לדיון כאן , כך :

    " חובת השקיפות בתעמולה: "תחול חובת שקיפות שהיא דרישה להצהיר מי עומד מאחורי הפרסום. היום הסדרים כאלו חלים רק בהקשר של מודעות מודפסות ומודעות בעיתונים וההסדר החדש שניסחה הוועדה הוא חוצה מדיה, לא משנה באיזו מדיה זה יפורסם- עיתונים, טלוויזיה, רדיו ואינטרנט. הפרסום יחייב שקיפות במקרה שבו הפרסום נעשה על-ידי ה"שחקנים" שלוקחים חלק במשחק – המתמודד בבחירות, גוף פעיל בבחירות או מי מטעמם, ובמקרה שבו התעמולה נכתבת או מופצת בעבור תשלום, כולל טוקבקים. ואולם, נשמרת זכות לאנונימיות למי שירצה להביע דעתו שלא מטעם מפלגה ושלא בתשלום".

    להתראות

    אהבתי

  53. וכאן באמת :

    השופט מלצר: אציע לאסור בעתיד פרסומי מפלגות ברשת בשבוע לפני הבחירות

    בדיון בעקבות חשיפת "ידיעות אחרונות" ו"הניו יורק טיימס" אמר יו"ר ועדת הבחירות שיציע לכנסת לחוקק חוק ל"דממת אלחוט" של פרסומים פוליטיים לפני הההליכה לקלפי: "זה עובד מצוין בצרפת, אבל יכול להיות שזה מרחיק לכת"

    כאן :

    https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5489106,00.html

    להתראות

    אהבתי

  54. אולי באמת אצביע זהות.. שייצאו לנו מהוורידים כל הרגולטורים. הבנתי שהיה היום פולמוס פנימי מעניין במפלגה סביב חוק הנגישות.

    Liked by 1 person

  55. הי תמריץ, כקורא ועוקב שקט רוצה להעיר שיש לך בלוג מצוין ומעניין.
    הטור המצוין היום מעיד – במו רעיונותיו – על חשיבות הכתיבה האנונימית ועל התרומה המבורכת שלה שעולה על החסרונות.

    המשך לכתוב ולהעשיר אותנו

    Liked by 3 אנשים

  56. רק יוער פה קמיליה :

    גם החלטות שמתקבלות מתוך בסיס רגש , יכולות להשתנות , או יש להן פוטנציאל יותר טוב להשתנות , כאשר נשקלים שיקולים רציונלים . כלומר , גם רגש , יכול להפוך לדינאמי ומובילי , בעקבות שקילת שיקולים רציונלים . נמחיש זאת :

    נניח אדם או ציבור בקריזה . צבא שלם עצום ורב כמו צה"ל . מאונן על גדר המערכת . ושנים של רקטות על עוטף עזה , דרום , ואפילו מרכז הארץ . זה מעלה חמתו של אדם . שנים על גבי שנים , ושום פיתרון רדיקלי או עקרוני של ממש , לא מיושם . זוהי במידה רבה עמדה רגשית כמובן ( לא רק , אבל במידה רבה ) .

    אז נניח אדם גורס כך : במשמרת שלי , אני נותן הפקודה : נוע נוע סוף …. וכובש את כל עזה , ושם קץ לרקטות המטורפות הללו .הוא לא שוקל שיקולים מלאים של בעד ונגד . אבל נניח מציגים לפניו :

    הכיבוש של עזה יביא 500 הרוגים בקירוב ( חיילים ) . המינהל האזרחי שם יהא עלינו , המדינה לא תעמוד בכך. בממוצע נניח , נהרגים אדם שניים בשנה מן הרקטות . התדמית של ישראל בעולם , שגם כך על הקרשים, תרד עמוק יותר אפילו למצבים מאוד קיצוניים . תהא מלחמת גרילה אכזרית בתוככי עזה.

    אדם כזה , יכול פתאום ( רק מתיאור של משפחות שכולות אינספור ) לקבל עמדה רגשית שונה . עדיין רגשית בעיקרה , אבל , שונה . כתוצאה ממה שונה ? כתוצאה משקילת מלוא השיקולים הקונספטואליים / רציונלים שחבוקים במעשה .

    אפשר גם ההיפך כמובן (מבחינת מוביליות רגשית , שהרי , לא נועד לענין עזה , רק המחשה ).

    לכן , אפילו אתה גורס שעמדות והחלטות מונעות על ידי רגש , זה לא שולל תהליכים של הפעלת שיקול דעת , אלא רק מחזק . ייתכן גם , שהרגש לא שלם . ותהליך של הפעלת שיקול דעת סיסטמטי , יעגן אותך , רגשית , באותו מקום , אבל : יותר חזק , יותר שלם . שהרי שקלת כל השיקולים , ונתחזקה עליך דעתך , שהעמדה שלך יותר נכונה וצודקת , לאור שקילת השיקולים .

    להתראות

    Liked by 1 person

  57. או כפי אריק שרון קמיליה , מה הוא גרס ( עזה ) : " מה שרואים מכאן , לא רואים משם " . מאבי ההתנחלויות , ביטחון , ארץ ישראל השלמה , לפירוק עזה על כרעיה וקרביה ויישוביה . כלומר , אפילו את גורסת שהעמדה וההחלטה רגשית , עדיין : יכולה להיות מובילית ודינאמית ככזו . ראשות הממשלה , עשתה זאת בדיוק , לאריק שרון . מעמדה רגשית אחת , לאחרת . למה ? שקילת שיקולים רציונלים בין היתר .

    להתראות

    אהבתי

  58. בתגובה להערה של תמריץ "אולי באמת אצביע זהות … שייצאו לנו מהוורידים כל הרגולטורים", ובתור מי שחושב שחשוב שהם יכנסו לכנסת (אפילו שאני לא מתכוון להצביע לזהות):

    רוב המפלגות לא קוראות לשינוי חברתי [שינוי חברתי במובן של שינוי התפיסה החברתית והתרבותית שלנו. לא "עזרה כלכלית לחברה" כמו כולנו של כחלון וגשר של אורלי לוי-אבוקסיס]. המפלגות שכן מחפשות שינוי חברתי (ולא שימור המצב הקיים) הן (משמאל לימין):
    מרץ
    יש עתיד (לא במובן המלא של שינוי חברתי. יותר קיבוע ההגדרה החברתית של מעמד הביניים ואימוץ מצע משותף חברתי רחב*. זה בוודאי שלא תופס לשאר חברי כחול-לבן)
    הימין החדש (גם לא במובן מלא. יותר שינוי ערכי וחיזוק הקומה הלאומית)
    זהות

    כנראה שמצביעי שמאל חשים בנושא ולכן נעים לכיוון פייגלין. רק שבעוד שמרץ רוצה לעשות הנדסה חברתית לקידום השינוי הזה (בעזרת המדינה), זהות מעדיפה לבטל כליל את ההנדסה החברתית הזאת מצד המדינה – בשביל שיוכל להיות שינוי חברתי מצד האנשים.

    *ולכן האמירה של לפיד "יש עתיד היא הליכוד של פעם" אינה נכונה. הנכון הוא ש"יש עתיד היא המערך/מפא"י של פעם".

    אהבתי

  59. אפשר אגב לקרוא כאן , על פייק ניוז בקשר לבחירות וכו… ( מחקר סטטיסטי או מעין ) ולהיווכח בדגימה בלבד , בדבר,הבלות הרוח והכסילות והאכזריות שבעצם המעשים :

    https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5489588,00.html

    ואגב תמריץ , לא יעזור מה תצביע מה לא . כפי שהסברתי , אי אפשר לשנות כלום . זה טבע הדברים . לא משנה איזה מפלגה , איזה מנהיג תצביע , בקשר לחוק ומשפט , אין אפשרות לשנות כלום כמעט . יש אפשרות , אבל , ואריינטים זניחים , לא יעלה או יוריד הרבה מן המצב העקרוני . תוציא לך מן הראש אחרת . כבר המחשתי בעבר , כיצד תחת שרביטה ופיקודה של לא פחות ולא יותר , איילת שקד ( שהיא חזק אנטי רגולציה וכדומה ) ישראל הפכה למדינה מובילה בעולם , במלחמה בהלבנות הון , והכל הרי בגלל אילוצים בינלאומיים בין היתר . ושתבין , האימוץ של סטנדרטים בינלאומיים , גרם לפאזה או עליית מדרגה משמעותית מאוד בעומס הרגולציה והביורוקרטיה במדינת ישראל . אז באמת . אין לי ענין פה להוריד את שקד כמובן . אני פמיניסט רצחני הרי , ואישית כמובן מאוד מעריך אותה ( וגם הימין החדש , שכנראה יש סיכוי שיזכו בתואר המפלגה הכי פמניסטית ) . רק מסביר שזוהי המציאות ואין בלתה. רק לבטל חקיקה ורגולציה קיימת , צריך הרי חקיקה מבטלת בתורה . בשביל לחוקק חקיקה מבטלת , אתה צריך ( אם היית יכול בכלל מהותית ) כמה קדנציות של כנסת . אלו סתם דיבורים ריקים , אמרות בעלמא .

    להתראות

    אהבתי

  60. אז הנה , תחת הכותר :

    " הרשות הישראלית לאיסור הלבנת הון זכתה במקום ראשון מבין 152 מדינות "

    בניצוחה של איילת שקד ( וכמובן קרדיט לד"ר שלומית ווגמן – רטנר ). ואין לתאר , איזה סיפור סבוך של רגולציה וביורוקרטיה מדובר . אין פשוט מה לעשות .

    https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001175801

    להתראות

    אהבתי

  61. לתמריץ,
    כתבת: "אולי באמת אצביע זהות.. שייצאו לנו מהוורידים כל הרגולטורים. הבנתי שהיה היום פולמוס פנימי מעניין במפלגה סביב חוק הנגישות."
    —————–
    1. למה דווקא זהות ולא הימין החדש? גם הימין החדש מבטיח להקטין את הרגולציה ואת המשפטיזציה.

    2. הערונת : פייגלין נשאל היום ברדיו לגבי ביטול חובת ההנגשה של מוסדות ציבור לנכים – והכחיש זאת בתוקף רב. הוא טרח להוסיף שהוא אישית מטפל בשני אנשים על כסאות גלגלים ומודע מאוד לחשיבות ההנגשה.

    תחושתי (חסרת האסמכתאות) היא שפייגלין, כנראה בניגוד לחלק מתומכיו, אינו ליברטיאן אדוק. יותר מכך, שרק לאחרונה פיגליין "נולד מחדש" לליברטיאניות, ועדין מעט מהסס לגבי ציוווי דתו החדשה.

    ############################################

    לאל רום,

    נראה לי שהמסקנה מכל הדוגמאות שהבאת היא שבקבלת החלטות אנושיות קשה, עד בלתי אפשרי, לבצע הבחנות חדה בין שיקולים רגשיים לבין שיקולים שכלתניים.

    מדובר בתערובות (או למעשה תרכובות), שהיחסים בין המרכיבים הרגשיים והמרכיבים השכלתניים משתנים מהחלטה להחלטה. אפילו לגבי אותה החלטה – הם משתנים עם הזמן.

    לפיכך, קשה עד בלתי אפשרי לדרוש שפרסום פוליטי / תעמולה מפלגתית יגבילו את עצמם לנימוקיים שכלתניים ורציונליים בלבד. הם חייבים לערב גם פניה לרגשות.

    מ.ש.ל

    #################################

    בבלוג "גם כלכלי" מתחייבת כנראה טיפה על כלכלה
    לפיכך מצ'ב כתבה מהאתר מידה שכותרתה "ניסנקורן: אני ראוי לאוצר"

    (בהתאם להשקפת עולמי הכלכלית זו סיבה מעולה *לא* להצביע למפלגת כחול לבן אדום).

    https://mida.org.il/2019/04/04/ניסנקורן-שטייניץ/

    קטע מהכתבה:
    " … שר האנרגיה תקף את תכנית לפיד וגנץ למשוך כספים מקרן העושר: “פופוליזם זול”; יו”ר ההסתדרות לשעבר: “אהיה בממשלה בתפקיד משפיע …
    שר האנרגיה יובל שטייניץ תקף את מצעה הכלכלי של ‘כחול לבן’ בכנס ‘גלובס’ שנערך השבוע בירושלים, וטען כי תוכניות המפלגה בראשות גנץ ולפיד עשויות להוביל את ישראל לבעיות כלכליות חמורות.

    שטייניץ, אשר כיהן בעבר כשר האוצר, יצא במיוחד נגד תוכנית ‘כחול לבן’ למשיכת חלק מכספי קרן העושר, הקרן המנהלת את הכנסות המדינה מרווחי אוצרות הטבע ובראשם הגז. ב’כחול לבן’ מעוניינים לשנות את החוק, כך שיוכלו להוציא סכומים משמעותיים יותר כבר בשנים הקרובות, וזאת בניגוד לקבוע בחוק כיום, לפיו בתשע שנות פעילותה הראשונות של הקרן המדינה תוכל למשוך מתוכה רק 3.5% מהנכסים שנצברו, החל מהשלב בו מצטבר בה סכום של מיליארד שקלים. לדברי השר, “גם בתקופת בחירות, עם כל הכבוד לגנץ וללפיד, אי אפשר לגלות בורות כזאת”.

    שטייניץ סיפר כיצד במהלך הדיונים בוועדת ששינסקי “נלחמתי קשה כדי לקבוע שהמדינה תקבל הכנסות של 60% במקום 20%. בנאום הסיום שלי בכנסת, בו זכיתי בתמיכה גורפת מימין ומשמאל, הבהרתי שזה נותן לנו שלושה יתרונות: הורדת הזיהום, המעמד הגיאו-פוליטי של ישראל והרווחים הגדולים באמת, שיגיעו תוך עשור ויגיעו לכדי עשרות מיליארדים תוך 15 שנה”, הסביר.

    בהקשר הזה הוסיף שטייניץ כי כאשר גנץ ולפיד מדברים על שימוש במיליארדים רבים, הם לא מבינים שהכסף הגדול יתחיל להגיע רק בעוד ארבע שנים. “עשינו את קרן העושר כי רצינו לשמור על התעשייה הישראלית ולהימנע מפגיעה בצמיחה. לכן קבענו ששליש מרווחי הגז באמת הולכים לתקציב ולגידול בהוצאה, והשאר לקרן. עשינו זאת בתקופת המשבר הגלובלי, ועל בסיס ניסיון קודם של הולנד ונורבגיה. גילינו אחריות ועכשיו גנץ ולפיד, כלאחר יד בבחירות, מציעים לבטל את המהלך הזה”.

    שטייניץ הזהיר כי “‘כחול לבן’ עלולים לסכן את הייצוא ואת ההתפתחות של ההייטק הישראלי אם הם יבטלו את קרן העושר. זו עוד דוגמה לפופוליזם זול ולהבטחות ריקות מתוכן. לא שמעתי מהם כיצד מצמיחים את העץ אלא רק כיצד מחלקים את הפירות. … "

    אהבתי

  62. קמיליה, אכן , וכפי שכתבתי ,זהו תמהיל , וגם הבאתי את איילת שקד בסרטון , כמקרה גבולי או מעין .מה שחשוב אבל , זה שיש נוהל ופרוצדורה סיסטמטית של קבלת החלטות . לא אינטואיציה . אלא סיסטמה . וכאשר הסיסטמה עובדת ומיושמת ,הוכח בעליל , שזה מגביר יעילות , ומצמצם נזקים , ומייצר אחידות או שקיפות בקבלת ההחלטות . או כי אז גם , כאשר יש נוהל , יש יותר מיגוון של דיעות ו- אין פוט , שבא לידי ביטוי בקבלת ההחלטה . לא חושבים מן הבטן , ויורים מן המותן . אלא , הופכים והופכים בדבר, ושואלים או מתייעצים מראש עם כל גורם הנוגע בדבר . מה שחשוב בתעמולת בחירות , זה שהטפל יילך אחרי העיקר .הטפל הינו הפרזנטציה הויז'ואלית , השטוחה , האמוציונלית , התפאורה וכו…. והעיקר : המסר המחדד והמהימן ( עד כמה שאפשר ) . ברור שיש בעיה . שהרי ככל שהמסר מורכב יותר , הטפל יתכרסם . ככל שהמסר שטוח יותר , הטפל יתעצם ( פוטנציאלית) . לאזן או ליצור קונפיגורציה מוחצת . קשה מאוד . אבל , המודלים ברורים כמובן .

    להתראות

    אהבתי

  63. תמריץ , רק נמחיש ,לגבי ביטול חוקים למשל :

    בשביל לבטל חוק קיים , אתה צריך , לחוקק חוק , שמבטל בתורו החוק הקיים . מדובר בערימות בלתי נתפסות של חוקים ותקנות וכו…. כל דבר כזה , הליכי חקיקה מייגעים . כמובן שהאופוזיציה תעשה המוות וכו…. אז רק מבחינה טכנית , בלי מהות בכלל , זה תהליכים מייגעים וארוכים כאורך הגלות לא פעם .

    כאן למשל , כולה " פקודת העיתונות " זוהי פקודה ( משמע חוק מן המנדט הבריטי ) . אז חוקקו חוק עצמאי , שמוגדר כחוק שמבטל את פקודת העיתונות. אבל , זה לא נגמר כך . שהרי , פקודת העיתונות מאוזכרת בהרבה חקיקות . אז צריך לאתר , ולבטל ולשנות את הניסוח של החקיקות , שבהם פקודת העיתונות מוזכרת .

    תעיף מבט , בשביל לקבל פרופורציות :

    החוק לביטול פקודת העיתונות , ותיקונים עקיפים ( משמע , כפי המצויין , לבטל גם אזכורים למשל , בחוקים אחרים בהם פקודת העיתונות מוזכרת ) :

    moz-extension://be144a78-dc01-4820-aa6c-518a81bc065a/static/borges/index.html#/?url=https%3A//www.nevo.co.il/law_word/Law14/law-2643.pdf&type=web

    להתראות

    אהבתי

  64. קמיליה
    לדעתי בדיוק להפך פייגלין הוא ליברטיאן והוא באמת נגד זה שחוק ההנגשה יחול על עסקים פרטיים אבל משיקול אלקטורלי הוא לא דבק במשנתו הליברטיאנית. נכים היא נקודה רגשית חזקה מאוד וגם אם לשיטתו הנזק בחוק ההנגשה רב מהתועלת (גם לנכים עצמם) הוא מבין שכמעט בלתי אפשרי להסביר את זה.

    Liked by 2 אנשים

  65. מסכים עם משה,
    כך או אחרת (ליברטאן עם אחריות חברתית או חוזר בתשובה חדש לליברטאניות), אני שמח שלא מדובר בליברטאן קיצוני אלא במי שרוצה להקטין את הרגולציה.
    לא רואה אותו מבטל רגולציה על ייצור מזון או תרופות למשל.

    אהבתי

  66. ורק יובהר כאן :

    כיוונתי בדברי כל הזמן , לאוכלוסיות פגיעות וחלשות . אבל , זה רק בשביל המתודולגיה . גם אוכלוסיות גבוהות מאוד , קונות הורס שיט בשקית . למשל :

    אקטיביזם שיפוטי ( אין דבר כזה בכלל ) . אונר"א אחראית לטיפוח הפליטות וכדומה .המון עמדות כאלו . אלא ש :

    יש להבדיל בין הבלות רוח , לבין שטיפת מוח . אקטיביזם שיפוטי , הינו הבלות רוח . אבל , לא שטיפת מוח , מדוע ? אם כך :

    הדובר או המתקשר , הוא עצמו מאמין בדברים ( שקיימת תופעה פסולה של אקטיביזם שיפוטי ) . ועוד :

    הדובר או המתקשר , מסוגל לפרוס מסכת של טיעונים פסאדו רציונלים , המבארים את העמדה שלו .

    הדובר או המתקשר , רציונלי בהצגה של הדברים , והוא עצמו , מאמין באמיתות הדברים .

    להתראות

    אהבתי

  67. תמריץ,
    ברשותך אהיה היום ביביסט. רק קוסם כמו ביבי יכול לשלוח קומנדו רוסי למעוז דאעש במחנה אל ירמוק כדי לחלץ משם גופה של חייל ישראלי. הטקס בקרמלין לעיני כל העולם עם הרמטכ"ל הרוסי ומשמר הכבוד ריגש לא פחות מהטקס בהר הרצל. כבוד!!!

    Liked by 3 אנשים

  68. א. בהמשך לנושא המקורי של הפוסט – קטע מכתבה של אראל סגל בישראל השבוע

    __________
    " … . בעקבות תחקיר הבוטים קיבלתי כמה פניות של ימנים בארון, תופעה שהכרתי אבל לא ידעתי עד כמה היא נפוצה. אחת הפונות כתבה טקסט מאיר עיניים וראוי לעיון. שמה שמור אצלי, הנה הדברים:
    "חשבון הטוויטר שלי פעל בעצימות נמוכה, ובאורח פלא, משהוכרזו הבחירות, המעורבות שלי ברשת האמירה לגבהים חדשים. אין תמונה, אין פרטים מזהים, ואני מתהדרת בכינוי סתמי למדי. אני אוהבת בעקביות ציוצים מימין ואף מרהיבה עוז ומפגינה תמיכה נלהבת בבנימין נתניהו. בקיצור, עפ"י כל קריטריון מחקר של 'הברית הישראלית', אני 'בוט למען הליכוד'.
    "מלכתחילה בחרתי, מרצוני החופשי, להתחבא מאחורי ישות טוויטר שאין לה חיים מלבד פעילות פוליטית ברשת, כך ש'החשיפה' הבזויה של 'ידיעות אחרונות' לא גורמת לי לחזור בי מהחלטה שהתקבלה מתוך שיקול דעת ומחשבה תחילה. אני לא צריכה, לא רוצה, ובעצם מסרבת בתוקף להזדהות בשמי כדי להוכיח שאני אדם ממשי, בעל אוטונומיה מחשבתית ויכולת תבונית אנושית.

    "עם זאת, אני הראשונה להכיר בגודל החשיפה של 'ידיעות'. על מניעי עורכי התחקיר לא אתעכב אלא על הכשל הלוגי החמור שמונח בבסיס המסקנות. כשל המיוחס גם לקוראים.
    "מה נחשף פה בעצם? שיש עשרות (אולי יותר ממאה) חשבונות של תומכי ימין שבוחרים לא להזדהות בשמם. זו בהחלט תופעה, אלא שבמקום לנסות להבין את התופעה, נורתה תשובה פבלובית, אולי מניפולטיבית, כי הרי לא ייתכן שבין תומכי נתניהו יש אנשים שיש להם דעה. אנשים שמסוגלים לנסח באופן רהוט יותר או פחות את דעתם וחשוב להם להביע אותה. זה מעל ומעבר ליכולת הנבערים מדעת הנעים כעדר מובל, חייב להיות לזה הסבר אחר.

    "אף שברצוני להישאר אנונימית, אציין שאני מרצה במוסד אקדמי ושבעברי הייתי שמאלנית. אני מכירה היטב את האליטה האינטלקטואלית מטעם עצמה, ויודעת מה יהיה מחירה של הזדהות פוליטית עם דרכו של הליכוד, שלא לדבר על אהדה לנתניהו, רחמנא ליצלן …… "
    ____________________

    https://www.israelhayom.co.il/opinion/646919

    מומלץ לקרוא גם את שאר הכתבה, הדי קצרה, ולו רק בשל יכולת ההתנסחות של אראל סגל.

    לדוג': " … אחת התובנות המרכזיות של גוש המרכז־שמאל בעשור האחרון היא שהדמוקרטיה הישראלית בסכנה. בעלי טורים, מומחים מהאקדמיה, אנשי המכון הישראלי לדמוקרטיה – כולם פסקו בחיל ורעדה כי הימין עושה בדמוקרטיה מעשים מגונים, והיא הדמוקרטיה, ברייה עדינה ושברירית, נאלצה לעמוד במתקפה של בבונים עילגים. אלמלא אותם אבירי לה־מאנשה והכינוסים התקופתיים שלהם למפגן פאניקה מאורגנת בבית סוקולוב על הפגיעה בחופש הביטוי, אוי מה היה קורה. …"

    אהבתי

  69. ב. מסתבר שאיני מבינה את פייגלין.

    מה שלא הפריע לי לגחך כששמעתי ברדיו (ציטוט חופשי מהזכרון):
    " מי שרוצה להצביע לאדם שידע לכתוב ספר אידיאולוגי חכם, אבל ברור שלא יישם אותו – יכול להצביע לפייגלין ! … או לנתניהו ! "

    ######################

    ג. מעט לא נעים לי להרוס את החגיגות הנרגשות על החזרת גופתו של זכריה באומל וטקסי קבורתו.

    אבל כש*אני* צפיתי בטקס במוסקווה ניקרה בי כל הזמן השאלה מהם המחירים שישראל שילמה (ו/או תידרש לשלם) עבור מאמצי הרוסים.
    גם הרוסים לא כל כך ידועים בנכונותם לתת מתנות חינם. ולרוב "מתנות" שלא נוקבים את מחירן מראש מתגלות כיקרות ביותר.

    מה שהזכיר לי את דברי אמו של נווט חיל האויר, שמקום קבורתו לא נודע, רון ארד. היא אמרה משהו כמו "אם מחזירים את בני בארון – שלא יחזירו מחבלים חיים תמורתו".
    וגם את דברי שטייניץ ש"החלפת מחבלים בעצמות היא נקרופיליה".

    אהבתי

  70. אל רום, אני מסכים שתהליך הציביליזציה שסטיבן פינקר מדבר עליו הרבה הוא יותר חזק מכל דבר. והוא כרוך במשפטיזציה שעושה סדר בהרבה נושאים. ספציפית את שיטת מינוי השופטים כן אפשר לשנות ויהיה לזה אפקט גדול. אבל תידרש מלחמת עולם לכך.

    אהבתי

  71. בטלגרם חשפו איזה חוקים פייגלין קידם בכהונתו הקצרה. חוקים של עוד רגולציה ועוד מעורבות מדינה.. הוא רחוק מלהיות פנאט בנושא ונראה לי שנסחף על גלי ההתלהבות של צעירים ממי שהוא אמור להיות.
    הימין החדש גם יכול להיות אופציה אבל בנט יכול לדחוף להרפתקנות צבאית. אם כי למען האמת קראתי כמה דברים שריככו רושם קודם שהיה לי שהוא הרפתקן חסר אחריות. כבן אדם הוא ואשתו יותר סימפטיים מהצמד ביבי-שרה אבל זה לא כזה חשוב.
    בפועל בכל אופן אצביע ליכוד כמו תמיד מאז 2006..
    המחשבה שאפשר להשתמש בקרן העושר ישירות למען כלכלת ישראל היא שטחית. זה מט"ח ואפשר להשתמש בו כדי לקנות דברים בחו"ל כמו הגדלת סל תרופות או לתת לתלמידי רפואה מלגה לסטודנטים שילמדו בחו"ל.
    האם אפשר להשתמש בקרן העושר כדי לפתור משבר הדירות? רק אם נשחד בדולרים את חברי הוועדות לתכנון ובניה או את ראשי העיר שמציבים מכשולים.

    אהבתי

  72. תמריץ , שמח שאתה מסכים לכך מכללא . אלא שזה לא קשור רק לציביליזציה כמובן , וגם לא לעשיית סדר בנושאים . הציביליזציה , משדדת מחדש כל פעם מערכות . אבל , מערכות קיימות , שהן כך או כך , בבסיסן ,סבוכות להפליא .

    אפשר כמובן לשנות ספציפית את שיטת מינוי השופטים . מלחמת עולם גם כן נכון . אבל , אפשר. אני גורס שצריך לשנות ומהר . לא לכיוון שאתה מציע ואחרים מציעים , אלא : לכיוון ,שרק שופטי בית משפט עליון ממנים שופטים . כל דבר אחר אסון .

    אלא , שאפילו אם היית ממנה שופטים בשיטה רצויה מבחינתך ומבחינת הרבה אחרים , זה לא יעלה ויוריד הרבה כפי שכתבתי . נהפוך הוא :

    יוכיח בדיוק את המצב לאשורו . שאין אפשרות לשנות כמעט כלום . ונהפוך הוא : מינוי שופטים בשיטות נקרא להן " הסוברניות " ( לכאורה ) כפי שמציעים , רק ידגיש זאת , שאי אפשר לשנות כלום ממש כמעט .כי הם יהיו שם , ויוכח , שהם עצמם , לא משנים , ולא יכולים לשנות , ואפילו , לא רוצים בכלל לשנות.

    להתראות

    אהבתי

  73. קמיליה,
    אין לי מושג מה שילם ו/או ישלם ביבי תמורת חילוץ הגופה אבל על הטקס הצבאי הוא שילם מראש כאשר היה המנהיג המערבי היחיד שהגיע לטקס יום השנה לנצחון על הנאצים. ובלי קשר למחיר הנה מעצמת אויב לשעבר מפגינה בגדול לעיני כל העולם, ובמיוחד לעיני העולם המוסלמי/ערבי, היכן הלב שלה.
    בהמשך לטיעון שלך שחביב על חברי כת רקלאביבי נשמע גם הטיעון שזה ניסיון של פוטין לעזור לביבי בבחירות. ובכן, אם יש מועמד שנשיאי ארצות הברית, רוסיה, וברזיל עובדים אצלו, אז אני רוצה שיעבוד אצלי.

    אהבתי

  74. לחייל זקן,
    כתבת:

    1. "אין לי מושג מה שילם ו/או ישלם ביבי תמורת חילוץ הגופה …"
    ————————
    גם לי לא. ואני מתקשה לשמוח על משהו שעדין איני יודעת מה יהיה מחירו הסופי. דוג' אפשרית – תביעה לעמידה לצד פוטין כאשר יתעמת בעתיד עם טראמפ. בין אם ישראל תעמוד בהתחייבויותיה לפוטין ובין אם לאו – היא עלולה להפסיד.

    בנוסף, אינני מתלהבת מהעובדה שהמוני ישראלים תופסים את הטענה שישראל נמצאת במקום הראשון בעולם במאמצים שהיא משקיעה בהחזרת חייליה או גופותיהם, ובמחירים המאוד כבדים שהיא מוכנה לשלם על כך – כמחמאה וכאות כבוד. בעיני "המקום הראשון בעולם" רומז להתנהגות לא שפויה.

    2. " … ובלי קשר למחיר הנה מעצמת אויב לשעבר מפגינה בגדול לעיני כל העולם, ובמיוחד לעיני העולם המוסלמי/ערבי, היכן הלב שלה.
    ____________________________
    מסכימה.
    וראוי להוסיף שלא רק העולם המוסלמי / ערבי צפה בטקס אלא גם מדינות דרום אסיה ומזרחה, מדינות דרום אמריקה, מזרח אירופה, אפריקה ועוד. חלק מעוצמתה של ישראל (וגם הסיבות לשנאה כלפי יהודיה) זו ההשפעה הבינ'ל הרבה שמייחסים לה (בצדק ושלא בצדק).

    3. " … בהמשך לטיעון שלך שחביב על חברי כת רקלאביבי …"
    _________________
    כבר כתבתי שבבחירות האחרונות הצבעתי לליכוד. ושאיני מתחרטת על כך – למרות שעדין איני יודעת למי אצביע השבוע. מכאן שמעט קשה להאשים אותי בשייכות לכת זו.

    יותר מכך, להערכתי גנץ איבד נקודות כשרמז שעיתוי החזרת עצמותיו של באומל היא ספין בחירות של נתניהו. בדיוק כפי שכאשר שמעון פרס האשים את מנחם בגין שביצע את הפצצת הכור הגרעיני העירקי בכדי לזכות בבחירות – הוא איבד נקודות. רובם המכריע של הבוחרים הישראלים דאז תמכו בהפצצת הכור העירקי. בדיוק כפי שכיום הם מתרגשים מהחזרת גופתו של חייל שמקום קבורתו לא נודע. לעיתים הטלת רפש במתחרים מלכלכלת דווקא את מטילי הרפש.

    4. " … נשמע גם הטיעון שזה ניסיון של פוטין לעזור לביבי בבחירות. ובכן, אם יש מועמד שנשיאי ארצות הברית, רוסיה, וברזיל עובדים אצלו, אז אני רוצה שיעבוד אצלי."
    __________________________
    שכחת להתייחס גם למודי נשיא הודו.

    הזכרת לי את הקריטריון, המיוחס לנפוליאון, למינוי הג'נרלים בצבאו: כאלו שהיה להם הרבה מזל.
    (זהו אוקסימורון / משפט הכולל סתירה פנימית. שהרי אם מדובר במזל טהור אזי אין כל סיבה להניח שמאורעות ממוזלים שכאלו יחזרו על עצמם גם בעתיד).
    נדמה לי שאפילו חברי כת "רקלאביבי" (כהגדרתך) מודים, בחירוק שיניים, שנתניהו שיפר את מעמדה הבינ'ל של ישראל. אם כי הם מאשימים אותו שהרע / ירע את מצבה הבינ'ל של המדינה בכל המקומות החשובים באמת! כלומר בקרב חברי המפלגה הדמוקרטית בארה'ב לאחר שטראמפ יובס בבחירות, ובאיחוד האירופי. ובעיקר בעיני מי שהגדיר עצמו כמנהיג האיחוד, והציג עצמו כתומך נלהב בשר החוץ החלופי של האופוזיציה (יאיר לפיד) – עמנואל מקרון.

    אהבתי

  75. קמיליה,
    הטקס הצבאי הפורמלי, להבדיל מחילוץ הגופה, היה יוזמה של פוטין ללא קשר לנתניהו. הקהל הרוסי אצלו בבית מתקשה להבין מה יש לצבא הרוסי לחפש בשיטהול כמו סוריה שהאמריקאים איבדו בו כל עניין. העזרה לביבי מאפשרת לפוטין להציג חזות של מדינאי בין לאומי שמעשיו תורמים ליוקרתה של רוסיה.

    Liked by 1 person

  76. קמיליה,
    עוד על המניעים של פוטין

    אהבתי

  77. ליאיר,
    הדרך בה אני מבינה את טענת חייל זקן (לפני שיתקן אותי):

    לא היה לרוסיה / לפוטין שום אינטרס להודות שהם אלו שהגישו עזרה לישראל במציאת הגופה.
    הריאל פוליטיק הרוסי, מ 1949 ואילך, הוא לתמרן ולכרות בריתות עם המדינות החזקות ביותר באזורנו (הערבים ו/או האיראנים). מכאן, ניתן לעשות עסקים גם עם ישראל, אבל רק מתחת לשולחן.
    למרות אסטרטגיה זו – פוטין הודיע קבל עם ועולם שיחידות רוסיות וסוריות עזרו לישראלים לאתר את גופת באומל.

    פתרון חייל זקן (להבנתי) את התעלומה:
    רוסיה / פוטין סובלים מפער בלתי נסבל בין יומרותיהם (להיות מעצמה בינ'ל חשובה ומשפיעה בכל יבשות כדור הארץ. וגם החלל. כלומר "להחזיר את עטרת בריה'מ, מנהיגתו לשעבר של ברית וורשה, ליושנה" ) לבין יכולותיהם. בעיקר יכולותיהם הכלכליות.
    מצבן העגום של נושאות המטוסים שלהם, ומבדוקי התיקונים, מציג באור די פתטי את היומרות המאוד גבוהות של הרוסים.
    טקסים צבאיים חגיגיים, עם המוני לובשי מדי שרד מפוארים, בנוכחות ראשי מדינה זרים,הם דרך אפשרית להשכיח מהעם הרוסי את עליבות מצבו הריאלי ואת העובדה המכאיבה שאין ביכולתם לממש את יומרותיהם.

    Liked by 2 אנשים

  78. מהיכן להמון העם הרוסי לדעת מה מצב המבדוקים הימיים ומה מצב נושאות המטוסים? הרי אין שם עיתונות משוחררת שתוכל לדווח על-כך. בטח לא בקנה מידה שישפיע על דעת הקהל.

    אהבתי

  79. יאיר,
    ראה ההסבר של קמילה. הידיעות על מצב הצי הרוסי מקורן ברוסיה. למי שזוכר, נושאת המטוסים הזו עשתה סיבוב בסוריה שהסתיים בפיאסקו כאשר שני מטוסים נפלו למים. ההודעה לגבי שיתופו של אסד בחילוץ גופת החייל הישראלי נועדה בעיקר לאזניו כדי להזכיר לו שתפקידו להיות שפוט של פוטין. זה נעשה עקב העובדה שהוא התיר לאירנים לעשות שימוש בנמל לטקיה.

    Liked by 1 person

כתיבת תגובה