שר הביטחון העצמי המוגזם

החיים מלאים בספק, בבלבול, בחוסר ודאות. חוכמה עוזרת לנווט בתוך הג'ונגל הכאוטי הזה. אבל במידה מוגבלת. בסופו של דבר יש גבול ליכולתם של התאים האפורים במוחנו להשליט ודאות בתוך הלא ודאי. לעולם לא נדע בדיוק איזה השלכות יהיו למעשינו, האם אנחנו צודקים בהשערותינו יותר מאחרים, האם אנחנו אומרים ועושים את הדבר הנכון בזמן הנכון או את היפוכו הגמור ובזמן הכי לא מתאים.

בתוך כל הבלגן יש תכונה אחת שמשליטה סדר והיגיון בבחינת נבואה שמגשימה את עצמה – ביטחון עצמי. מי שמקרין ביטחון גורם לאנשים ללכת אחריו, לעשות כדבריו, להיענות לדרישותיו. מחקר שפורסם לאחרונה באחד מכתבי העת הפסיכולוגיים החשובים ניסה לבדוק את האופי הפרדוקסלי של אמירות שופעות ביטחון. מצד אחד אין ספק שלביטחון שאדם מקרין יש אפקט חיובי על הנכונות לשמוע לו, להקשיב לדבריו ולהתייחס אליהם בחיוב. מצד שני, אדם שמקרין ביטחון עצמי מותיר רושם שלילי ומעורר יותר זלזול ברגע של אמת – כאשר טענותיו והנחותיו התבדו.

החוקרים פיצלו את האמירות שופעות הביטחון לשני סוגים – כאלו שהביטחון לגביהן בוטא במילים מפורשות וכאלו שהביטחון לגביהן התגלם ברמיזות שאינן מילים מפורשות – דיבור בטוח, דיבור בקול, נכונות לדבר ראשונים, התייחסות מעטה להשגות זולת, שפת גוף שאננה.  יש הבדל גדול – ביטחון שהתבדה ובוטא במילים אפשר לצטט, להלעיג, לגבות עליו מחיר. את הבטחתו של יצחק רבין שלא יהיו קטיושות מעזה אפשר למשל לשמוע ביוטיוב עד עצם היום הזה. כאשר מידת הביטחון בדברים אינם מפורשת, אלא מבוטאת במחוות של שפת גוף (למשל במחקר: ידיים מאחורי הראש; מבט ישיר וקול בוטח), אפקט הביטחון העצמי על מידת השכנוע של השומעים הוא דומה, אך אין לכך אותו מחיר חברתי כשהטענות מתבדות.

חשבו על תוצאות המחקר ושימו לב לטעות של אביגדור ליברמן שאולי בגללה לא יישב בכנסת הבאה, כמו שמנבאים הסקרים. מבנה גופו ושפת גופו משדרים ביטחון עצמי וכוח עד אין קץ. יכול היה בטרם מינויו לשר ביטחון להסתפק באמירות מעורפלות כמו "ליברמן יידע מה לעשות מה עם החמאס", "החמאס ישקשק מליברמן". אבל הוא, במקום זאת, בישר לאסמעיל הניה את מותו בתוך 48 שעות, אם לא יחזיר את נעדרי צה"ל. אמר הבטחה קונקרטית ואכזב. אבל ביטחון עצמי ויהירות מוטב להם שלא יהיו קונקרטיים כל כך.

18 תגובות על ״שר הביטחון העצמי המוגזם״

  1. השאלה אם מדובר בביטחון עצמי שנובע מצדקת דרכם, או ביטחון עצמי שנובע מהרצון לזכות בכסא, כך שכבר לא איכפת להם לשקר.
    רבין היה שיכור רוב הזמן, כך שאולי זה מסביר את ההבטחה שלא תגיע קטיושה מעזה.
    אריאל שרון הפושע, הסביר לקהל ש"מה שרואים מכאן לא רואים משם", ולכן הוא משנה את תפיסתו המדינית ב-180 מעלות.
    גנץ, המשיח התורן של השמאל המטורלל, מחלק אמירות לא מחייבות, מעומעמות, שמנסות לקרוץ לכולם: "נחזק את הכלכלה". ואלה?
    "נפעל למען המדינה", באמת?

    אהבתי

  2. היי אייל, אני מבינה שלאנשים קשה להתמודד עם המציאות, אבל זה המצב. רבין היה שיכור.
    אנשים שהקיפו אותו – החל ממאבטחים וכלה בעזר ויצמן שספד לרבין – אמרו שהוא ההג להיות עם ויסקי ביד.
    הגדיל לעשות יוסי שריד, שאמר שמדובר בשיכור כרוני.
    בראיון עם אמנון דנקנר, אמר שריד:
    דנקנר: "…אני מדבר על התקיפות האישיות הצורבות, כמו שתקפת את יצחק רבין באופן אישי, הכי אישי, הכי פוגעני. כתבת, בעצם, שהוא שיכור."
    שריד: "קודם כל, בעובדה זה נכון."
    אתה מוזמן לקנות את הספר של שריד וללמוד עוד.

    באשר לבוגד שרון, זה שבז למצע של עמרם מצנע בבחירות ב-2003 ואחרי שניצח הלך ויישם את אותו מצע ממש, אין לי טעם להרחיב. חבל לי לבזבז זמן על האיש המתועב הזה.

    אהבתי

  3. לעיתים לא מספיק להסתפק באמירות רב משמעיות מעורפלות.
    כנראה כל אדם כריזמטי, שנוסק לגבהים באמצעות הכריזמה שלו, מועד להתרסק על הקרקע כשמשהו / מישהו סודק את בועת הכריזמה שלו.
    [הדוגמא שתמיד עולה במוחי – משה דיין, הסופר כריזמטי, לאחר מלחמת יום הכיםורים]

    *****
    בהמשך לדוגמא בפוסט של אביגדור ליברמן –
    במערכות הבחירות הקודמות ליברמן הפריח לאוייר גם הרבה הבטחות רב משמעיות / לא לגמרי קונקרטיות:
    – "משרד הפנים (יהיה ) בידנו" (שכוללת רמיזות שמפלגתו תפתור את כל בעיות הגיור / ההכרה ביהדות וכל בעיות הנישואים של עולי חבר העמים, ואולי גם תחליש משמעותית את ש'ס (שנואת נפשם של עולי חבר העמים))
    – "בלי נאמנות אין אזרחות" (הרומזת שליברמן יצליח לטפל בבעית חוסר הנאמנות למדינה של הערבים בעלי האזרחות הישראלית. ואולי גם להשריש בישראל נורמות סובייטיות / ערכים סוביטיים, כמו בנוגע לנאמנות למדינה – בוגדנות, והיחס הנאות כלפי חסרי נאמנות מספקת למדינתם)

    לאחר מערכות הבחירות הקודמות, סדרתהתקשתי לא להגיע למסקנה שאיווט ליברמן משול לכלב נובח שאינו נושך.ליתר דיוק – לכלב שנובח כמו דוברמן ונושך כמו פינצ'ר.
    מכאן שמראש לא התייחסתי ברצינות ל"הבטחתו" לדאוג לחיסולו המהיר של הנייה.

    עם זאת, אני מודה שלא הצלחתי לעמוד על טיבו של ליברמן.
    פרט לתובנה שהוא סובל מהפרעת קשב וריכוז חמורה.

    לדוגמא – איני מבינה את המניע/ים לרמיזתו האחרונה שאיתמר בן גביר הוא אולי / כנראה סוכן שב'כ.
    נדמה לי שכשר ביטחון לשעבר – הוא היה אמור לדעת האם כן או לא.
    אם לא – האם "ניחושו" של שר הביטחון לשעבר הוא בעל ערך רב יותר מניחושו של כל בעל חנות מכולת. בשני המקרים הנ'ל – הוא רק חושף את עומק בורותו.

    חמוב מכך – האם שר הביטחון לשעבר רומז שהשירותים החשאיים של מדינת ישראל מנסים להריץ סוכנים חשאיים שלהם לכנסת? אם כן: האם הביא בכלל בחשבון את ההשלכות של טענה חמורה זו (השלכות פנים ישראליות והשלכות בינלאומיות)?
    מה שמעלה מיידית את המחשבה שזו הייתה (וכנראה עדיין) טקטיקה שכיחה של הקג'ב, ושל סוכנויות הביון האחרות של הגוש הסובייטי. הם נהגו להריץ מועמדים לפרלמנט / למשרות בכירות אחרות, הן בבריה'מ / רוסיה, הן במדינות חבר העמים והן במדינות אחרות.

    רצף אסוציאטיבי שחייב להגיע גם לחשד שליברמן עצמו הוא סוכן של מדינה זרה. האם הוא פוסל את איתמר בן גביר במומו שלו?

    כיון שאני משוכנעת שאיווט ליברמן הוא אדם אינטליגנטי – אני חייבת להודות שאיני מסוגלת להבין את המסתתר אחרי טענתו שבן גביר הוא כנראה סוכן שב'כ.

    Liked by 1 person

  4. קמיליה,
    ליברמן חש בתזוזה של רוסים מהמפלגה שלו לזו של בן גביר ולכן הוא מנסה ללכלך עליו שהוא מעין סוכן ק.ג.ב.

    אהבתי

  5. לחייל זקן,

    ברור שמפלגת ישראל ביתנו נמצאת בסכנת חיים (גם בגלל אטרקטיביות עוצמה לישראל בעיני הציבור הרוסי), ושליברמן מוכן לעשות כמעט כל דבר בכדי לשרוד פוליטית.

    אבל אין בכך הסבר מדוע בחר להעליל על בן גביר שהוא סוכן שב'כ.
    עלילה שלתפיסתי היא מאוד בעייתית עבור שר ביטחון לשעבר ועבור עולה מחבר העמים, החשוד במילא בנאמנות יתר למולדתו הקודמת. עלילה שיש לה הרבה חלופות אפשריות, להערכתי סבירות וטובות יותר.

    ליברמן היה יכול, לדוגמא, להעליל על איחוד מפלגות הימין / ה"דתיים" / איתמר בן גביר שהם מתכננים להקשות על כל המנסים להתגייר. יותר מכך, שהם מתכננים לפתוח מחדש תיקים בהם בוצעה כבר הכרה ביהדות (מראש או לאחר גיור) ולבטל את ההכרה הקיימת ביהדות רבים מהם.

    להערכתי עלילה זו תשמע סבירה יותר, וגם לא יהיו לה השלכות שליליות על תדמית ליברמן עצמו.

    בנוסף, ליברמן היה יכול לבקש ממישהו אחר (לדוגמא מאיזשהו "עיתונאי אוביקטיבי") לבצע "תחקיר" שיחשיד את בן גביר כסוכן שב'כ. ליברמן, שבמילא הולך עם חמאה על ראשו, לא היה חייב להעלות עלילה זו בעצמו.

    ההסבר היחיד שעולה בדעתי הוא שאיני מכירה מספיק את התרבות ואת תפיסות העולם של העולים המבוגרים מרוסיה – קהל היעד העיקרי של ליברמן. אני טועה בכך שאני שופטת אותם מנקודת המבט של ישראלית וותיקה בארץ.

    Liked by 1 person

  6. בקיצור לדעתך הכי טוב זה לשדר בטחון עצמי (כלומר לשחק אותה קול) ולהגיד מילים נבובות ומפוצצות (כלומר לדבר הרבה מבלי להגיד שום דבר מעשי).

    אהבתי

  7. כשליברמן הושיב את השגריר הטורקי על כיסא נמוך לידו נזכרתי בצער באנשי מפא"י שגדלו על דברי חז"ל אמור מעט ועשה הרבה ולא יחסו חשיבות מרובה לגינונים ותפאורה חיצונית אלא למהות עצמה והשפילו את האויבים שלנו לא בדיבורים אלא במעשים. ואמרתי "ווי על דאבדין ולא משתכחין".

    תמריץ, אתה היית צריך לחכות לנפילתו של ליברמן תוך 48 שעות כדי לדעת שהוא חלול. אני כבר מאז ידעתי שלא הרבה יצמח ממנו. הרבה דיבורים ומעט מעשים.

    קמיליה,
    למרות דימיון התפקידים בין ליברמן ומשה דיין – שניהם כיהנו כשר חוץ ושר ביטחון – אי אפשר להשוות בין ליברמן לדיין לא בשעת נפילתו ובוודאי לא בשעת עלייתו; גדולתה של הדמוקרטיה שהיא מאפשרת לשניהם לכהן בתפקידים הללו וכך מזכירה לבני האליטות שבדמוקרטיה אין לאף אחד תפקיד בירושה. ועדין, למרות הצללים באישיות שלו והיחס שלו לנשים, לדיין הייתה יכולת ניתוח והבנה שקשה היום לפגוש. את ההערצה אליו הוא זכה ביושר כמו שהוא הפסיד אותה ביושר. אינני בן תקופתו, אבל אינני יכול להתחבר לטרנד הרווח של שחיטת פרות קדושות המשאיר את האדם ללא כלום.

    אהבתי

  8. לי.ד.

    כתבת:
    1. " … אי אפשר להשוות בין ליברמן לדיין לא בשעת נפילתו ובוודאי לא בשעת עלייתו; גדולתה של הדמוקרטיה שהיא מאפשרת לשניהם לכהן בתפקידים הללו וכך מזכירה לבני האליטות שבדמוקרטיה אין לאף אחד תפקיד בירושה. … "
    _________________________________
    ברור שהשפעתו של משה דיין על מדינת ישראל (לטוב ולרע. בעיני בעיקר לרע) הייתה גדולה שבעתיים מכל ההשפעה שהייתה (ותהיה) לליברמן. הם לא נמצאים באותה ליגה.
    עם זאת, אני מתנגדת עקרונית לכל הגבלה על האפשרות להשוות בין תופעות, אירועים, אידיאולוגיות, אישים ועוד. כולל בין צוללות לבין קופסאות שימורים.

    אחת הבעיות (הקטנות יחסית) עם משה דיין הייתה עצם שיוכו לאחת מעשרים המשפחות העוצמתיות והמשפיעות ביותר על המדינה שבדרך ועל ישראל בעשורים הראשונים להקמתה. כולל קשריו המשפחתיים עם משפחת ויצמן, גפן ועוד. אריסטוקרטיה ישראלית, לא רשמית, שתרמה רבות לצמצום השפעתם, ואפילו דחיקתם לשוליים, של העולים מהעלייה החמישית והלאה. כולל עליית ניצולי השואה העלייה מהמדינות המוסלמיות. תופעה שקיימת נטיה להמעיט בנזקיה.

    חשוב לציין דגם אביו של משה דיין היה בזמנו חבר כנסת. כך שמעט קשה לטעון שלא זכה בתפקידים שקיבל *גם* בזכות הירושה.
    עלייתו לגדולה של איווט ליברמן, מאידך, היוותה סמל חיובי למיליון עולי בריה'מ שאף תפקיד, גבוה ככל שיהיה, אינו חסום מפניהם.

    2. " … ועדין, למרות הצללים באישיות שלו והיחס שלו לנשים, לדיין הייתה יכולת ניתוח והבנה שקשה היום לפגוש. את ההערצה אליו הוא זכה ביושר כמו שהוא הפסיד אותה ביושר. …"
    ——————————
    מאוד קשה לי למצוא סיבות להעריץ את משה דיין. (כנראה גם בגלל הקשר שלי למשפחת השכול של מלחמת יום כיפור).

    פרט להספד המופתי שלו על רועי רוטנברג מנחל עוז. הספד שלצערי שכח את תובנותיו העמוקות כאשר פרסם מאוחר יותר את ההתבכיינות העכשוויסטית שלו בנוסח "הלנצח תאכל חרב".
    אפילו בלי להתחיל לעסוק בתרומתו לתפקוד הבעייתי של צה'ל, ליוזמת מלחמת סיני, ולמלחמת יום כיפור ושפע קורבנותיה, אפשר להיזכר בתפקודו של דיין מיד לאחר מלחמת ששת הימים.
    וזאת כדוגמא בלבד לעובדה שהיה מקום להטיל הרבה מאוד ספקות בהערצה כלפיו עוד הרבה לפני 1973.
    דיין. שר הביטחון דאז, חטף לעצמו את הסמכות להחליט, במקום כל ממשלת ישראל ש:
    – רצוי למנוע בריחה המונית של מאות אלפי תושבי יהודה ושומרון לירדן
    – יש להעביר את ניהול המקומות הקדושים בהר הבית לווקף
    – רצוי לשלב בין הכלכלה הישראלית לבין כלכלת יו'ש, וליצור משק פתוח אחד

    לי קשה להתלהב. לא מדרך התנהלותו ולא מתובנותיו

    3. " … אינני בן תקופתו, אבל אינני יכול להתחבר לטרנד הרווח של שחיטת פרות קדושות המשאיר את האדם ללא כלום."
    ________________
    גם אני לא בת תקופתו.
    ללא טרנד "שחיטת אישים קדושים" – יגזר עלינו להתחיל לסגוד לבני אדם.
    לתפיסתי אין אף אדם הנעלה מכל ביקורת, כפי שאין גם אף אדם שהוא חסר תחליף. אני מעט גאה בכך שמעולם לא הערצתי, ומעולם גם לא אעריץ, אף אדם.

    יותר מכך, אנשים הזוכים מהמונים להערצה עיוורת – די מפחידים אותי. בין אם מדובר במנהיגים פוליטיים יותר מדי כריזמטיים, במנהיגי כתות או באדמורים חסידיים.

    אני מודה שמעט קשה לי להבין איך אנשים דתיים מתנגדים לשחיטת "אישים קדושים". כמו גם לשחיטה של כל שאר המתחרים על התואר "קדוש".
    (אבל יתכן וזה קשור להעדפה האישיותית שלי את הליטאיות על פני החסידות).

    אהבתי

  9. למי שלא מכיר או שכח – ההספד המופתי על רועי רוטנברג.

    להערכתי – תרומתו הגדולה ביותר של משה דיין לתרבות הישראלית.

    ______
    " אתמול עם בוקר נרצח רועי. השקט של בוקר האביב סִנוורוֹ, ולא ראה את האורבים לנפשו על קו התלם. אל נא נטיח היום האשמות על הרוצחים. מה לנו כי נטען על שנאתם העזה אלינו? שמונה שנים הינם יושבים במחנות הפליטים אשר בעזה, ולמול עיניהם אנו הופכים לנו לנחלה את האדמה והכפרים בהם ישבו הם ואבותיהם.

    לא מהערבים אשר בעזה, כי אם מעצמנו נבקש את דמו של רועי. איך עצמנו עינינו מלהסתכל נכוחה בגורלנו, מלראות את ייעוד דורנו במלוא אכזריותו? הנשכח מאיתנו כי קבוצת נערים זו, היושבת בנחל עוז, נושאת על כתפיה את שערי עזה הכבדים, שערים אשר מעברם מצטופפים מאות אלפי עיניים וידיים המתפללות לחולשתנו כי תבוא, כדי שיוכלו לקרענו לגזרים – השכחנו זאת? הן אנו יודעים, כי על מנת שתגווע התקווה להשמידנו חייבים אנו להיות, בוקר וערב, מזוינים וערוכים.

    דור התנחלות אנו, ובלי כובע הפלדה ולוע התותח לא נוכל לטעת עץ ולבנות בית. לילדינו לא יהיו חיים אם לא נחפור מקלטים, ובלי גדר תיל ומקלע לא נוכל לסלול דרך ולקדוח מים. מיליוני היהודים, אשר הושמדו באין להם ארץ, צופים אלינו מאפר ההיסטוריה הישראלית ומצווים עלינו להתנחל ולקומם ארץ לעמנו. אך מעבר לתלם הגבול גואה ים של שנאה ומאוויי נקם, המצפה ליום בו תקהה השלווה את דריכותנו, ליום בו נאזין לשגרירי הצביעות המתנכלת, הקוראים לנו להניח את נשקנו. אלינו זועקים דמי רועי מגופו השסוע. על אף שאֶלֶף נָדַרנו כי דמנו לא יוגר לשווא – אתמול שוב נתפתינו, האזנו והאמנו. את חשבוננו עם עצמנו נעשה היום. אל נירתע מלראות את המשטמה המלווה וממלאת חיי מאות אלפי ערבים, היושבים סביבנו ומצפים לָרגע בו תוכל ידם להשיג את דמנו. אל נסב את עינינו פן תחלש ידנו. זו גזרת דורנו. זו ברירת חיינו – להיות נכונים וחמושים חזקים ונוקשים או כי תישמט מאגרופנו החרב – וייכרתו חיינו.

    רועי רוטברג, הנער הבלונדיני הצנום, אשר הלך מתל אביב לבנות ביתו בשערי עזה, להיות חומה לנו. רועי – האור בלבו עיוור את עיניו, ולא ראה את בְּרק המאכלת. הערגה לשלום החרישה את אוזניו, ולא שמע את קול הרצח האורב. כבדו שערי עזה מכתפיו ויכלו לו."

    Liked by 1 person

  10. קמיליה,
    בשעתו קראתי ספר על האסטרגיה של ישראל והספר ציטט דברים שאמר משה דיין בשנות החמישים. דיין אמר שישראל צריכה להיות כמו חיה קטנה ונושכנית – כל הזמן לנשוך ולנשוך אם היא רוצה שיתייחסו לדרישות שלה בכבוד. כשקראתי את הקטע פתאום הבנתי מדוע אנשים כמו בן גוריון העריכו את משה דיין. דיין שרטט איזו גישה שהיתה שונה ממה שאנשים חשבו. במקום לפנות למוסדות בין לאומים ישראל צריכה להציק, להציק ולהציק עד שישימו לב לדרישות שלה. דיין הציע גישה וגם יישם אותה. החל מהקמת יחידה 101 בפיקודו של אריק שרון כאשר היה מפקד אג"ם וסגן הרמטכ"ל מרדכי מקלף. המשך בפעולות התגמול תחת אחריותו כרמטכ"ל עד פעולת התגמול הגדולה מכולם – מבצע קדש, שבעקבותיו לראשונה הוכרו זכיות השיט של ישראל במצרי טיראן והצבא המצרי נסוג מסיני.סביר להניח שבן גוריון היה באותו ראש עם דיין בנושא זה אך בשנים 1953-1955 בן גוריון פרש לביתו. מעל לראשו של דיין היה שר ביטחון שהיה עסוק בכל מיני עסקי ביש ממצרים וראש ממשלה שלא שלט במערכת הביטחונית. בשנים אלו מי שהגדיר ומימש את המדיניות הביטחונית. של ישראל היה דיין ובמידה רבה המדיניות שהוא יזם השיגה את מטרותיה. אם מכבדים את ליברמן כשר ביטחון זה בהמידה רבה בזכות המדיניות שיזם דיין לפני ששים וחמש שנה.

    האם הוא צדק בכל דבר? אינני חושב. אפשר בהחלט לדון ולחשוב על הצדדים השונים שהזכרת. אבל בה במידה אני עצמי רוצה להרחיב את הידע שלי על בני התקופה ולו כדי להבין את הנימוקים שהם נתנו להחלטות שלהם. קשה לי לבקר אותם או ללמד עליהם זכות בלי להבין אותם קודם. אז כרגע אני מתקמצן אבל בע"ה אני רוצה לקנות כמה ספרים על התקופה (אולי גם של אודי מנור מיודענו) וכך לנסות להבין את התקופה ההיא יותר טוב.

    באשר להיותך ממשפחת השכול של היום הכפורים קשה לראות כיצד זה צריך להשפיע על השיפוט שלך את דיין. אינני יודע אם דיין היה נבל במלחמה הקשה הזו ואם בכלל היו בה נבלים מהצד שלנו. הקונספירציות כאילו הוא תכנן את המלחמה מראש עם קיסנג'ר הן לטעמי – מה שאמרתי -קונספירציות. הוא לא היה מרשים במלחמה הזו. ידוע.

    אני מסכים לחלוטין על ההערה הכללית שלך על האליטות ועדין דיין לא היה בן אליטות רגיל.

    אהבתי

  11. י.ד.,
    ניתוח יפה של פועלו של דיין. לרשימת טעויותיו צריך להוסיף את תפיסתו על אופן הפעלת השריון בצה"ל. דיין גרס שהטנק הוא נשק מסייע לחי"ר כמו התותח. מולו עמד לסקוב ששם את הטנק במרכז ההתקפה המשוריינת/רכובה על פי התפיסה הגרמנית. למזלנו תפיסת לסקוב גברה.

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s