האם לנתניהו יש תקווה?

קריאת החלטת היועץ המשפטי בעניינו של בנימין נתניהו מעלה את השאלה: האם יש לו סיכוי להיחלץ זכאי, כמו שמאחלים לו בלבביות מזויפת אפילו יריביו הפוליטיים?  התשובה היא פשוטה: לא, אין לו שום סיכוי להיחלץ זכאי ממשפט. הראיות נגד נתניהו מוצקות בהרבה מאלו שבגללן אנשים נשלחו בעבר לתקופות מאסר ארוכות ארוכות. הרבה פעמים במערכת המשפט הישראלית שופטים משלימים מחסור בראיות על ידי שימוש באינטואיציות די שרירותיות ואז פוסקים שמדובר בהכרעה "מעבר לספק סביר". במקרה של נתניהו לא צריך להשלים כמעט שום דבר, הכול מפורש.

מה שמטריד מבחינתו זה שעבירת שוחד היא עבירה שאפשר לשבת בגינה הרבה שנים בכלא. שופט רחמן יקח בחשבון את העובדה שהגדרת סיקור אוהד כשוחד אינה דבר שיש לו תקדימים רבים ואולי יתן עונש קל יחסית, אבל אף אחד לא מבטיח לנתניהו שיפול על שופט רחמן, וגם שנה וחצי בכלא למשל היא בגדר עונש קל.  לופוליאנסקי בזמנו נדון לשש שנים במחוזי על שוחד שהיה בסך הכול תרומות ל"יד שרה", אחת ההחלטות המוגזמות והמופרזות בתולדות המשפט הישראלי (אף כי רוככה משמעותית בעליון, ולופוליאנסקי לא נכנס לכלא, מהותה לא השתנתה). במקרה של לופוליאנסקי אפילו לא הוכח שעשה משהו מיוחד עבור פרויקט הולילנד בתמורה. בעוד שכל בר דעת מבין (והבין כבר מקריאת "דה מרקר" בזמן אמת) שנתניהו בחש למען בזק בהטבות בסכומי עתק של מיליארדים. טענות ההגנה שלו, כאילו וואלה היה ונותר אתר עוין לו, לא מרשימות במיוחד בלשון המעטה. שוחד לא צריך להיות שינוי של 180 מעלות בסיקור. מחיקת הידיעות המציקות ביותר והוספת כתבות מחמיאות על שרה פה ושם – די בכך.

טענת האכיפה הבררנית היא יותר משמעותית. כל אחד יודע שנרקמות מערכות יחסים מיוחדות של תן וקח בין עיתונים לבין פוליטיקאים. עם זאת היועץ טוען שערך בדיקה יסודית לגבי האופי שמערכת יחסים זו לבשה אצל מחוקקי חוק "ישראל היום", ולא מצא אצלם, אפילו לא אצל איתן כבל, שום תן וקח בוטה ומפורש.

אפילו אם מערכת המשפט הישראלית הייתה מלאה בשופטים ימניים שרופים מעריצי ביבי בנוסח שמעון ריקלין, מצפונם של שופטים אלו היה מייסרם לפני שהיו חותמים על זיכוי. בפועל בקלפי שהיה מונח בכנס השתלמות שופטים ספק אם הליכוד היה עובר את אחוז החסימה.

ועד עתה דיברנו רק על השוחד, גם הסיגרים והשמפניות אינם דבר מבוטל. הם אולי לא מצדיקים מאסר ארוך. אבל יכולים להצדיק מאסר קצר ובוודאי את השלכתו של ביבי מהחיים הפוליטיים.

אבל גם אם לביבי אין סיכוי משפטי, יש לו סיכוי פוליטי. ניצחון גוש הימין בבחירות והשגת 61 מנדטים או יותר בידי מפלגות הימין הקשה (ללא צירוף כחלון או לוי-אבקסיס) יפתחו לביבי קשת אפשרויות מרהיבה. חקיקת החוק הצרפתי שיגן על חסינות ראש הממשלה, או סתם כהונה תוך כדי משפט שיכול להימשך שנים בהתאם למה שכבר מאפשר בפירוש חוק יסוד: הממשלה. כל העולם יצפה בתימהון במבחן הזה לאופיה של ישראל כמדינת חוק. הסנטורית וורן (הידועה גם כ"פוקהונטס" ככינויה בידי טראמפ) כבר ביטאה זאת בחריפות. עוצמת הבלגן והאנרכיה תכניס את המדינה לסחרחורת ותהפוך את האינטרס הציבורי לברור מאוד – פרישה של נתניהו בעסקת טיעון שבה יהיה עונשו קל מאוד, למשל עבודות שירות. (לאור החלטת היועץ סביר שכבר לא ניתן יהיה לצאת בהעדר עונש כלל). בסופו של דבר גם ביבי לא יחפוץ להיות תלוי בחסדי שופטים מצביעי מרצ, ולפיכך יתרצה.

אם יהיו לימין 61 מנדטים בכנסת הבאה סביר להניח שבאחד הבקרים, מתישהו בסוף 2019 או בתחילת 2020, אחרי שכבר שבר את שיאו של בן גוריון באורך תקופת כהונה, יודיע נתניהו בתוקף שפרישתו מהתפקיד והודאה באשמה אינם כלל על הפרק. באותו יום בערב כבר יביא אחד מערוצי הטלוויזיה סקופ לפיו עסקת טיעון עם היועץ נחתמת אוטוטו. וכך יהיה.