נניח שהיה בישראל חוק שלפיו ראש הממשלה יבוא רק מהמפלגה הגדולה ביותר. אפילו אם לחבר כנסת יש 61 ממליצים בפני הנשיא, הוא לא יוכל להתמנות אם אינו חבר במפלגה שקיבלה את מספר הקולות הגדול ביותר. בנסיבות אלו האיחוד בין גנץ ללפיד היה הגיוני ומחויב המציאות כדי לאפשר למפלגתם להפוך לגדולה ביותר. אבל הרי אין חוק כזה וכך למרות ש"28 זה יותר מ-27" לא ציפי לבני נבחרה לראש ממשלה ב-2009.
לאור זאת התנהלותו של גנץ היא הזויה ממש. הוא ויתר על כהונה מלאה כראש ממשלה. הויתור הזה אינו סתם ויתור פוליטי אלא מקרין גם פקפוק במנהיגותו ומחליף התנהלות פוליטית סטנדרטית, שבה תמיד יש מישהו בראש שלוקח אחריות, בדיל מוזר. המחויבות שלו ללפיד גם מקטינה מאוד את היכולת שלו להתמקח עם החרדים, רכיב בלתי נמנע בכל קואליציה. היא תעמיד אותו בבעיה אם יבחר להצטרף לממשלת נתניהו כשר ביטחון או שר חוץ אחרי הבחירות. לפיד לא יהיה רצוי שם. היא תרחיק ממפלגתו את אלו שאינם מסוגלים לסבול את לפיד, ואינם חושבים שהוא כשיר לכהן כראש ממשלה, בניגוד לגנץ, הרמטכ"ל לשעבר. אפילו במקרה הטוב שבו כן יווצר סחף מצביעים לכיוון המפלגה המאוחדת – הדבר רק יסכן את גוש השמאל, למשל אם מרצ לא תעבור את אחוז החסימה.
ניסיון העבר גם מעיד שאין מצביעי שמאל-מרכז רבים שיושבים בבית ולא מצביעים בשל העדר גוש גדול להצביע לו. אבל ייתכן שיש מצביעי ימין שמתנהגים באופן זה. רק כך ניתן להבין את התוצאה המפתיעה בבחירות 2015, שבהן העימות ביבי-בוז'י הזניק את כוח הליכוד. לעומת זאת, בחירות שבהן השמאל מפוצל והעימות בין הגושים רדום הן טובות לשמאל. בבחירות 2013 שהיו כאלו הימין השיג 61 מנדטים רק ברגע האחרון בחסדי קולות החיילים.
ההחלטה המטופשת של גנץ מצטרפת להחלטות אחרות מוזרות שלו – לנטוש את הממלכתיות, אחד הנכסים הגדולים שהוא מציג בפני הציבור, בהתקפה גסה ונטולת תוכן על ביבי. גם צירוף ניסנקורן, איש ההסתדרות והוועדים הגדולים, לא ברור לאיזה אלקטורט יקסום.
נתניהו לעומת זאת הבין מה חשוב – הגוש הכללי של הממליצים, והתמקד באופן אובססיבי, על אף המחיר הלא פשוט בתדמיתו ובתדמית המדינה, בהכנסת הכהניסטים לכנסת כדי שקולות תומכיהם, בחסידות חב"ד ובהתנחלויות הקיצוניות, לא ילכו לאיבוד. עבור ביבי זו לא רק שאלה פוליטית אלא בחירה בין כלא לבין חופש. בין צחצוח השירותים בתא המאסר לבין מתן הרצאה באותו רגע ממש כאדם פרטי באיזה כנס יוקרתי בצפון אמריקה תמורת מאה אלף דולר. אם יהיו לו 61 ח"כים בכיסו, הוא יכול להשיג איתם הרבה מאוד, גם במישור המשפטי האישי.
תמריץ 
גנץ מעולם לא נטש את הממלכתיות כי הוא לא ממלכתי. הוא פשיסט טיפש, כמו רוב אנשי הצבא הדגולים.
די להסתכל על התמונה שלו, מוקף בבני נוער עומדים דום עם חולצוץ עליהן כתוב "גנץ". הזכיר לי נוער מתקופה אחרת, בשנות ה-30.
הוא רגיל לצוות על אנשים, ושאלה יעשו כרצונו. יחדיו חבר לאשכנזי ויעלון – שולשתם אנשים מדושנים ומפוטמים שחיים מפנסיה תקציבית ע"ח הציבור הרחב. הוא הוסיף את ניסנקורן (הרצחת וגם ירשת? כן!) והתחייב בפניו שעובדי הרכבות, נתב"ג ושאר המונופולים יוכלו לשבות כאוות נפשם, תוך סחיטת הקופה הציבורית לתקציב סטייקים ומשכורת 13+14.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
אחלה ניתוח. ספק אם אם זה מה שנשמע מחר בפאנלים
אהבתיLiked by 2 אנשים
תמריץ,
ברשותך אארגן כאן תנועה ציבורית. איזו מן חונטה זו שמדלגת על דן חלוץ?
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ , הדברים קצת לא מדוייקים בלשון המעטה :
קודם כל , הנשיא צריך להטיל את הרכבת הממשלה , על בעל הסיכויים הטובים ביותר להקים אותה . נצטט הסעיף ( 7 לחוק יסוד : הממשלה ) :
7.(א) משיש לכונן ממשלה חדשה יטיל נשיא המדינה, לאחר שהתייעץ עם נציגי הסיעות בכנסת, את התפקיד להרכיב ממשלה על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך; הנשיא יטיל את התפקיד כאמור בתוך שבעה ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות או מיום היווצרות העילה לכינון ממשלה חדשה, ובמקרה של פטירת ראש הממשלה – בתוך 14 ימים מיום הפטירה.
עד כאן הציטוט :
אז לא כתוב תכל"ס על מי , אבל , מתוך כך , שהנשיא מתייעץ עם נציגי הסיעות , ומתוך שכל ישר , ניתן להקיש , שבעל הסיכויים הטובים ביותר . אבל , אסור לשכוח , שבשיקול הדעת שלו מכאן , צריך לקחת בחשבון , גם מי שעומד בראש המפלגה הגדולה ביותר , שאז יש לו יותר סיכוי כמובן ממילא . לכן , נשיא המדינה , צריך לקחת בחשבון שיקול כזה ( כלומר מי ראש המפלגה הגדולה ביותר , ולזהות אותו כבעל סיכויים יותר גדולים להרכיב ממשלה ) .
מעבר לזה בקשר לגנץ :
כל הזמן הרי מפמפמים לנו בתקשורת ש :
צריך להוריד את נתניהו ובכל מחיר . בנפשה של המדינה הדבר . אז מי שכזה פטריוט , מי שחרד לגורלה של המדינה , צריך לוותר על כסא , ובמחילה , לזוז מתפקיד ראש הממשלה , לתפקיד שר החוץ או ביטחון ( רחמנא ליצלן ). אם כך :
התדמית הינה זו , שמחד גנץ ולפיד זועקים , מאידך , כל אחד חושב על הניטים שיחברו אותו לכסא . כלומר , על עצמו ורק על עצמו . אם כך :
הם הבינו מאוחר מדי למעשה , שזה נראה לא טוב . ולמה לא יחברו כוחות ? מה הציבור מזהה בדיוק ? מה ההבדל בין לפיד לגנץ ? אזי :
הסכם רוטציה , הוא יכול להיות סביר ( רק חבל שמראש הכריזו על כך ) . ודוק :
חיבור כזה , גורף קולות ( של הקולות הצפים בעיקר ) אבל , כאשר הוא נעשה מאוחר מדי , אזי , המומנטום נפגע . ועכשיו , יצטרכו לעמול על מומנטום . באשר נראה הדבר עכשיו , מאולץ , פחות ספונטני , פחות כנה פשוט .
טוב , תקצר פה היריעה מסיבוכים באמת …
להתראות
אהבתיאהבתי
אהבתיאהבתי
הנה , רק לצטט את גנץ בקשר לאיחוד / חיבור עם לפיד :
"על ויכוחים של סידור עבודה לא מחלישים הזדמנות לשינוי היסטורי"
כלומר , הוא הבין , מאוחר מדי קצת , שמי שמטיף מה שמטיף לגבי נתניהו והליכוד, צריך לשים בצד שיקולים אישיים . אז , אין בכך שום דבר מוזר . כאן :
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5466627,00.html
להתראות
אהבתיאהבתי
אז רק הבהרה או תיקון תמריץ , לא שהדברים לא מדוייקים ממש , אלא , כלל וכלל לא מוזרים . להתראות
אהבתיאהבתי
והנה , לצטט את אהוד ברק ( מן הטוויטר ) :
אם ביום החסד הזה יתעלו גם אבי גבאי ותמר זנדברג, יגלו אחריות לאומית ויתאחדו – נוכל כולנו להביט מחר אל אופק אחר – ובו סיכוי ממשי להחליף שלטון מושחת שמפקיר את האזרחים ונכנע לקיצוניות גזענית – בממשלה שמשרתת את העם ומבטיחה את השוויון את ערכי הדמוקרטיה ואת עצמתה של ישראל
עד כאן הציטוט :
אז מאחדים כוחות , בשביל להוריד כוחות רשע . וכל אחד צריך לוותר ברמה האישית , בשביל המטרה היותר גדולה , ונכון הדבר אפילו לגבי איחוד בין מר"צ לבין המחנה הציוני וכו… כך נתפס העסק באופן כללי ( או כך עשוי להיתפס גם ) .
כאן :
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5467642,00.html
להתראות
אהבתיאהבתי
תמריץ,
מעניין אותי לשמוע את דעתך על התוצאות האפשריות של התרחיש הפוטנציאלי הבא:
נניח שפייגלין עובר את אחוז החסימה, וכמפלגת לשון מאזניים עם 4-5 מנדטים הוא עושה מעשה ליברמן, ודורש ומקבל את מינוי גלעד אלפר לשר אוצר בעל סמכויות רחבות, בדומה לאלו של כחלון היום.
מה לדעתך עלול/עשוי לקרות?
אהבתיאהבתי
המשנה הכלכלית של אלפר יכולה להוביל לשפל כלכלי כמו ב-1929. כמובן שבתנאים הפוליטיים בישראל מהר מאוד אחד כזה ישנה כיוון או יוחלף במישהו טוב יותר. ולכן לא צופה אסון.
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ
לא ברור לי מה הקשר בין הצלחה של ביבי להיות ראש ממשלה לשאלה המשפטית. ואם יש קשר הוא אולי הפוך אנשי השמאל במערכת המשפט יותר ירצו להפיל אותו אם יהיה ראש ממשלה.
אהבתיאהבתי
אתה צודק משה. הבלעתי זאת אך מצדיק הסבר. אכתוב על זה עוד פוסט.
אהבתיאהבתי
" עבור ביבי זו לא רק שאלה פוליטית אלא בחירה בין כלא לבין חופש. בין צחצוח השירותים בתא המאסר לבין מתן הרצאה"
גועל נפש של משפט.
ולא יסף.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
תוכל לפרט איך אלפר היה מוביל לשפל כלכלי, אם התנאים הפוליטיים היו מאפשרים זאת?
אהבתיאהבתי
הוא תומך להבנתי בצמצום חד בהוצאה הציבורית. כלומר עובדי מדינה יפוטרו ולאנשים יהיה פחות כסף בארנק.
אהבתיאהבתי
גם מצד יאיר לפיד זה מוזר. בלי גנץ ויעלון היכולת שלו לעשות קואליציה עם בנט הייתה הרבה יותר גבוהה.
אהבתיאהבתי
החרדים מחרימים את לפיד וזה חוסם אותו. ביבי מעדיף את החרדים וברית בנט לפיד לא תחזור סתם כך.
אהבתיאהבתי
ג'וש אני מציג עובדות כהווייתן. אני מקווה שביבי לא יישב בכלא.
אהבתיאהבתי
בהחלט פוסט מוזר תמריץ..
תאורטית אתה כביכול צודק, אך
האם אי פעם הוטל להרכיב ממשלה על מפלגה שקיבלה 5 או 10 מנדטים פחות ממפלגה אחרת?
אעזור לך.. לעולם לא.
2009 זה מקרה קצה, כי היה צמוד.
גנץ לבדו לא היה צמוד לביבי.
אך שום פוסט אינו שלם ללא התגובה המתלהמת והמשתלחת של גברת קרוליין..
אהבתיאהבתי
כמובן שבתאוריה
גנץ לפיד עשויים למשוך מהעבודה ומכחלון מצביעים שמאסו בביבי ועתה רואים סיכוי אמיתי להדיחו (פוטש!).
לדעתי כחלון ימחק סופית ובאמת צר לי עליו.
אך. כל ספקולציות, מי ישורנו
הרי הערבים נוהרים באוטובוסים!
אהבתיאהבתי
לא אמרתי שברית בנט לפיד תחזור סתם אבל עכשיו הסיכוי להתרחשותה יורד.
אהבתיאהבתי
שמעון. אם כחול לבן יקבלו 35 מנדטים והליכוד 20 ויהיו לגוש הימין בלי כחלון 61 מנדטים, הליכוד ירכיב ממשלה. כחלון יותר אמביוולנטי ולכן לכאורה מסבך. אבל נראה לי שגם הוא ילך אחרי ביבי בתסריט כזה.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
כשגנץ היה לבד היו לו 20 מנדטים ולליכוד 30 מנדטים, במצב כזה, אף אם היה שוויון בין הגושים ואף אם נניח יתרון קל לגוש של גנץ (שזה נזיל כי החרדים כידוע זה עניין של מחיר),
אין ספק שביבי היה מקבל ראשון את האפשרות להרכיב ממשלה, ומן הסתם הוא היה מצליח.
לכן ברור שהאיחוד של גנץ מוצדק מבחינתו.
כאמור איחוד כזה שותה גם מנדטים מכחלון שהיה יכול ללכת עם 2 הצדדים
אהבתיאהבתי
אם לגוש אנטי ביבי היו 60 מנדטים לא הייתה לביבי שום דרך להרכיב ממשלה (אלא ברוטציה עם גנץ). לגנץ לעומת זאת הייתה אפשרות להרכיב ממשלה עם החרדים, אמנם אחרי כניעה לגחמותיהם.
אהבתיאהבתי
תמריץ, גם אולמרט חושב כמוך:
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-411324-00.html
אהבתיאהבתי
תמריץ
אין גוש אנטי ביבי
יש חרדים שעשויים ללכת עם כל אחד מהצדדים, שאלה של מחיר.
כחלון כנל, אם יעבור
ולכן מי שיקבל יותר מנדטים, סיכוי גבוה שיקבל ראשון להרכיב ממשלה.
אם יצליח או לא זו שאלה אחרת. אך יתכן ויצליח.
עע מקרה ליבני 2009.
אם לגנץ היו רק 20 מנדטים אז בשום קונסטלציה לא היה מקבל להרכיב ממשלה
אהבתיאהבתי
שמעון, אתה אומר דברים שאין להם קשר לשיטת הממשל בישראל שבה אין כל חשיבות חוקית לגודל המפלגה. אם יחליטו 61 ח"כים להמליץ על כחלון עם 4 מנדטים, אזי הוא ימונה בידי הנשיא להרכיב ממשלה.
אהבתיאהבתי
בבחירות שעברו חשבתי שבאופן נדיר גודל המפלגה יכול לשחק תפקיד כי כחלון תיעב את ביבי וייתכן שהיה לוחץ עליו לעשות רוטציה עם הרצוג בנסיבות מסוימות. זה לא הסתייע אז ובנסיבות היום כבר לא נראה לי רלוונטי.
אהבתיאהבתי
תמריץ
בעולם מדומיין כחלון עם 4 מנדטים ירכיב ממשלה.
בעולם מדומיין גם גנץ עם 20 מנדטים ירכיב ממשלה כשביבי מקבל 30 מנדטים.
אנו בעולם המעשי ולא המדומיין. בעולם המעשי יש משקל רב לגודל המפלגה, גם אם זה לא כתוב בחוק. כך גם מוכיחות 70 שנות מדינה.
אהבתיאהבתי
לכל מי שחושב שאם פייגלין יהיה לשון המאזנים הוא יוכל לכפות על נתניהו מינוי של שר אוצר ליברטני (או כל שר אוצר): נתניהו יכול להגיד לו פשוט "לא". אז מה יעשה פייגלין? הוא יפיל את ממשלת הימין? – לא. אם הוא יפיל ממשלה שמתאימה לדעותיו ועלול לגרום לכל שתוקם ממשלת ליכוד לאומי של שמאל וימין יחד שזה הרבה פחות מתאים לדעותיו. כמובן שבבחירות הבאות יזכירו לו את העובדה שהוא הפיל ממשלת ימין וסביר להניח שמרבית תומכיו לא יצביעו לו שנית. למעשה נתניהו יכול לא לתת לו כלום ועדיין פייגלין יאלץ לתמוך בו.
אהבתיאהבתי
לשמעון החיטי:
מה שקובע זה גודל הגוש בלבד ולא גודל המפלגה. ב-70 שנות המדינה בדרך כלל מי שהיתה המפלגה הגדולה ביותר היתה גם בעלת הגוש הגדול ביותר כך שלא היתה בעיה. אבל במקרים המעטים שהמפלגה הגדולה ביותר היתה בעלת הגוש הקטן ביותר – מפלגה זו לא הצליחה להרכיב ממשלה. למה בכלל שהיא תצליח? קודם כל הנשיא לא יטיל עליה את הרכבת הממשלה. שנית גם אם הנשיא כן יטיל זאת עליה, היא לא תצליח לאסוף 60 מנדטים, תכשל ואז הנשיא יטיל את הרכבת הממשלה על מפלגה מהגוש הגדול יותר.
גם אם המפלגה הגדולה ביותר בשמאל תקבל 40 מנדטים והמפלגה הגדולה בימין תקבל 20 מנדטים אבל לגוש הימין יהיו יותר מ-60 מנדטים —- המפלגה מהימין תרכיב את הממשלה.
אהבתיLiked by 1 person
אנונימי,
אני שמח שהצטרפת לתמריץ כדי להסביר לי, כמו לאוטיסט, את החוק היבש (שאינו נרטב אף פעם).
מזכיר לכם שוב שאנו בעולם האמיתי ולא המדומיין.
בעולמנו יש כמעט תיקו בין הגושים, give or take, עם לשונות מאזניים שיכולות ללכת עם 2 הצדדים (גם אם הם טוענים אחרת) – חרדים, כחלון, אורלי לוי וכו
בעולם כזה הרכבת הממשלה תוטל על המפלגה הגדולה. נתניהו בודאי יצליח להרכיב. גנץ בספ יצליח להרכיב, אך בודאי שישאף להגיע למצב שמנסה להרכיב.
בעולם כזה אם לגנץ יש 10 מנדטים פחות מביבי, כמו שהיה ערב האיחוד, אין סיכוי שגנץ היה מקבל להרכיב ממשלה.
אהבתיאהבתי
*גנץ בספק יצליח..
אהבתיאהבתי
שמעון החיטי\גרגשי,
עד כמה שזכור לי הנשיא צריך לדבר עם ראשי המפלגות ולשמוע מהם על מי הם ממליצים להטיל את הרכבת הממשלה, לפני שהוא מטיל התפקיד.
אני לא מאמין שהחרדים ימליצו על גנץ, כנ"ל כחלון (אחרי ההתחייבויות שלו בנושא).
בנוסף, אם היום הפער הוא 36 מול 30 , לדעתי הוא יצטמצם עד הבחירות, ואז יהיה אפילו יותר קשה לנשיא להטיל התפקיד על גנץ.
אהבתיאהבתי
רק קחו בחשבון בויכוח הדי מנותק הזה עם כל הכבוד , שהנשיא עצמו , לא מבין , למי יש סיכויים הכי טובים להרכיב ממשלה . למה ? מכיוון שהמשא ומתן פתוח , ומפלגות שומרות קלפים קרוב לחזה , להצליח למנף ולסחוט כמה שיותר . נניח מפלגת לשון מאזניים או מעין , תקרוץ גם לגוש ימין , גם לגוש שמאל / מרכז כפי שקורה לא אחת .אז מה הן אומרות לנשיא : נלך עם פלוני בוודאות , ורק איתו , ולא עם אלמוני ? ממש לא תמיד כך ! אלא : מנסחים זאת בשפה דיפלומטית , משאירים כל האופציות פתוחות . אז זה לא כזה פשוט . זה לא חשבון אריתמטי ותו לאיו .
והחוק כאן , הוא לא יבש ולא רטוב . אלא , מחייב הנשיא רק לדבר אחד ( אחד וחצי ) :
החצי : שהמועמד להרכבת הממשלה יסכים כמובן . והאחד : להתייעץ עם נציגי כל הסיעות . אם צריך היה , שרק חשבון אריתמטי יקבע , אזי , המחוקק היה מציין , מי שקיבל הכי הרבה מנדטים . מצינו מכך : שההתייעצות , יסודה בהערכת הסיכויים לקונסטולציה זו או אחרת . דווקא כאן אבל , החוק כלל לא לאקוני ויבש , אלא מציג רקמה פתוחה שיש לצקת לתוכה תוכן . לא לגמרי פתוח , אבל , לא סגור ומהודק מאידך .
להתראות
אהבתיאהבתי
3718
אני מסכים איתך.
עם זאת, טענתי שגנץ שיפר מאוד את הסיכוי שיוטל עליו להרכיב ממשלה.
לפני האיחוד לא היה לו שום סיכוי.
ולכן זה היה מהלך נכון מבחינתו בניגוד לטענת תמריץ.
אהבתיאהבתי
בהמשך לדברי אלרום,
ליצמן למשל, יכול להמליץ על "עצמו" להרכיב ממשלה. זא לא על גנץ ולא ביבי. ואז המשחק יותר פתוח.
למה שהוא יעשה כך? אולי כי גנץ הבטיח לו את האוצר…
אין ספק שגנץ יצטרך לשלם הרבה יןתר לחרדים.
ובוטום ליין, ביבי רהמ הבא.
אהבתיאהבתי
רק נמחיש זאת :
נניח פוסט בחירות. שני גושים שקולים בתיאוריה. אורלי לוי, מקבלת 7 מנדטים. היא מהווה לשון מאזניים קלאסית. היא מזומנת על פי חוק לנשיא. הוא שואל אותה, מדאם לוי, עם מי ? עכשיו : היא באה מן הימין ( ליברמן ) אבל, כמעט חברה לשמאל / מרכז עוד לפני הבחירות ( גנץ ) למי שזוכר ממש עד לא מזמן.
אז היא תגיד לו, נראה. נחיה ונראה. נגיע " לגשר " נעבור אותו. ולמה הכוונה יקשה הנשיא. אם כך תגיד לו : מי שייתן יותר תקציבים לרווחה, אני אלך איתו.
אז עכשיו,מה הנשיא מבין מזה ? לא הרבה. שהכל פתוח, בכיוון הרוח , והכל מותנה במשאים ומתנים מתגלגלים. לכן בפועל :
לא רק שהנשיא לא ממש יודע וצופה, אלא, שמטבע הדברים, הוא יעגון על המפלגה הגדולה יותר באופן טבעי. זה לא בלעדי וקונקלוסיבי ואקסקלוסיבי, אבל, עשוי או ייטה לעגון, על המפלגה הגדולה ביותר.
להתראות
אהבתיLiked by 1 person
אלרום תומך בעמדתי..
אני את שלי בעולם עשיתי.
תודה על הבמה תמריץ.
אהבתיLiked by 2 אנשים
המחשבה שחישובי עלות/תועלת או סיכון/רווח עובדים על פייגלין היא מחשבה מוטעית. זה בדיוק מה שהבינו עם הזמן בליכוד ולכן פלטו אותו. אפילו יהודה גליק יותר רציונליסט ומשתף פעולה ממנו. פייגלין בטוח שהוא מבין הכי טוב ואם מישהו חולק עליו זה כנראה מסיבות מוסריות. הוא לא מבין שלפעמים אנשים מעריכים בשונה ממנו את המציאות או פשוט לא מסכימים איתו. כתוצאה מכך היכולת לעבוד איתו בפוליטיקה פשוט לא קיימת.
גם אם הייתי מסכים איתו בדעות או בהצעות שלו (ואני לא) הייתי נמנע מלהצביע לו בדיוק בגלל הגורם הזה. הוא לא ניתן לחיזוי ואי אפשר לעבוד איתו.
אהבתיאהבתי
למכון קהלת יש הצעה שהרכבת הממשלה תוטל באופן אוטומטי על ראש הגוש הגדול ביותר, כאשר לצורך העניין גוש הוא מפלגה בודדת או מספר מפלגות שהתאגדו כגוש טרם הבחירות. נשמע לי טוב.
אהבתיאהבתי
הצעה טובה. כופה על המפלגות הקטנות בהירות בעניין ההמלצה לנשיא.
אהבתיאהבתי
רק צריך לשים לב בקשר להצעה דנן . זוהי פגיעה או שלילה כמעט של חופש הביטוי , וחופש ההתאגדות . שהרי מפלגה דנן ( כמו של אורלי לוי למשל כמובא לעי"ל ) לא תוכל לסחוט המקסימום במשא ומתן ( בעצם קיום משא ומתן , שבבסיסו אפשרויות צולבות ). ואם היא מפלגת נישה , ולא תוכל לסחוט המקסימום , הרי היא מועלת באמון הבוחרים גם . לכן , חייבים פה חקיקה לדבר כזה . וחקיקה כזו , לא סביר שתעמוד במבחנים חוקתיים . ככה בכללי הדבר …. להתראות
אהבתיאהבתי
רק הבהרה , אורלי לוי היא מעין מפלגת נישה , לא לגמרי , אבל נכון הדבר שבעתיים ,לגבי מפלגות נישה קלאסיות מה שנקרא ( מפלגה שתרוץ עם ימין וגם עם מרכז/שמאל , ובבסיס מצעה , ענין נקודתי , שלרוב חורג מאידיאולוגיה מרכזית בטחונית / מדינית או כלכלית באופן אסטרטגי . נניח : פנסיונרים , אינטרנט , מפלגה ירוקה , לגליזציה של מריחואנה וכו…. ) . להתראות
אהבתיאהבתי
רק הבהרה : שלילת ( או כמעט שלילה ) של חופש ההתאגדות וחופש הביטוי , מן הסיבה הפשוטה שכוחן של מפלגות דנן ,הוא בעצם היותן מעין לשון מאזניים , הגרוש ללירה , בשביל להקים קואליציה וממשלה . אין מצב שמפלגה דנן זוכה בכל הקופה בבחירות ומקימה ממשלה . אז מה נשאר להן כמפלגת נישה ? הסחיטה או המינוף כלשון מאזניים או מעין . ומתי כוחן לכך מתעצם ? בדיוק כאשר יש משא ומתן , אחרי בחירות , להקמת קואליציה וכו.. אז הן משיגות את התקציבים הנישתיים שלהם וכדומה . מבלעדי , אין להן ממש זכות קיום אפקטיבית . בתי משפט פה פסקו לא אחת :
הזכות לחופש ביטוי , אינה רק תוכנית ( תוכן האמירה או עצם האמירה ) אלא גם זו האפקטיבית , משמע :
היכולת , לייצר ולגבש כלים אפקטיביים בשביל למחות ולשנות או להשפיע על עניינים ציבוריים , מימשליים וכדומה . כגון : היכולת להשיג מידע . השגת מידע אינה אמירה או מחאה , אבל , מגבשת את הבסיס ליכולת למחות . כך שהשגת מידע ,חבוקה ישירות עם חופש הביטוי . או : בשביל להפגין , צריך אישור מן המשטרה . צריך גדרות . צריך אבטחה . אם המשטרה לא תיתן , לא יעזור שאפש לבטות תוכן של אמירה . צריך תשתית אפקטיבית ( גדרות , אבטחה , רישיון וכו…. ) . כל זה נוגע ישירות לחופש הביטוי .
אז כך גם בענייננו , באם תישלול כוח במשא ומתן , תפגע בחופש הביטוי , וממילא בחופש ההתאגדות , בעיקר של מפלגות קטנות או נישתיות .
להתראות
אהבתיLiked by 1 person
אלרום,
אני לא מבין למה ההצעה משנה את מצבן של מפלגות נישה ביחס למצב הקיים היום מבחינת כוח המיקוח שלהן.
גם כיום, אם יש 61 ח"כים של מפלגות לא-נישתיות שרוצות להקים יחד ממשלה, כוח המיקוח של מפלגות נישה מצומצם יחסית,
ואם לא קיים רוב כזה, גם אם ההצעה תתקבל, הקואלציה המתהווה תתאמץ לצרף אליה מפלגות נישה כדי לזכות באישור הכנסת.
ההבדל שאני מזהה ביחס למצב הקיים, הוא שהמו"מ הקואליציוני עם מפלגות כאלה ייעשה בטרם הבחירות ולא אחריהן.
החיסרון בכך הוא שמו"מ זה יתבסס על תוצאות סקרים ולא על תוצאות אמת,
אך היתרון הוא שהבוחר יחליט אם להצביע למפלגת נישה שתצטרף לאחת הבריתות על בסיס מידע שלם יותר, ולטעמי זה מהווה שיפור ניכר באפשרויות הביטוי של הבוחר.
אגב, גם ברמה העקרונית, פגיעה בכוח הסחיטה של הרוב ע"י מיעוט קטן היא לא בהכרח חיסרון, בוודאי לא ביחס להתעלמות הנוכחית מקולות חלק משמעותי מהבוחרים, ע"י אחוז חסימה שרירותי.
אהבתיאהבתי
רץ , זה טבע הדברים . במהלך משא ומתן מואץ לקראת הקמת קואליציה ( אחרי הבחירות ) אזי כוח המיקוח גובר . למה ? מכיוון שיש " מירוץ מקביל " בין גושים על לשונות מאזניים . לשונות המאזניים מודעות לכך , ומנסות לסחוט המיטב מכל גוש . לכן , לנשיא הן לאיו דווקא יגידו מפורשות וחד משמעית , עם מי יעדיפו להקים ממשלה , ומראש . ישאירו פשוט הקלפים קרוב לחזה . ישאירו הכל פתוח .
אי אפשר לטעון , שלפני ואחרי זה אותו הדבר ( לפני או אחרי בחירות ) אין מצב .
מעבר לזה , כאשר עסקינן בחוק ומשפט , זו גם שאלה של עיקרון , ואפילו אם לא היה נורא הדבר ברמות אפקטיביות . שלילת החירות של הפרט , של האדם הבודד , היא לא פחות קשה , מזו של תאגיד גדול . את בג"ץ לא מענין . לפעמים , של אדם בודד , יותר עקרוני , מאשר של גוף גדול . כך הדבר בחוק ומשפט .
לגבי עצם הסחיטה , אזי ברור כשמש , שזה נובע משיטת הבחירות . שזוהי שיטה של בחירות יחסיות . יחסיות משמע : ההצבעה היא על רשימה , והרשימה ביחד עם אחרות ,מייצרות קואליציה . כלומר : ברמה המושגית , העוגה נחלקת , ומראש . מי שזוכה בבחירות , לא זוכה בכל הקופה בעיקרון , אלא , בנתח גדול יותר , ונתחים שיוריים , מתחלקים בין רשימות אחרות . זוהי שיטת הבחירות המוצהרת והחוקית למעשה בישראל . אז לגיטימי להתיחס לסחיטה של מפלגות קטנות , כסחיטה לגיטימית , שהרי , זוהי שיטת הבחירות . והסחיטה משמעותה : שהנשיא בעצם , לא יודע מראש תמיד , מה יהא טיבו וטבעו וגודלו של הגוש . כי לשונות מאזניים , משחקות על הדיאלקטיקה הבינגושית ( בין גושית ) .
נמחיש אחר כך …
להתראות
אהבתיאהבתי
רץ , מצטט מוויקיפדיה , לגבי הבחירות לכנסת ה – 11 , הנה כך :
התמונה שהצטיירה במוצאי יום הבחירות היא של קיפאון שבו אין גוש היכול להרכיב ממשלה בעצמו. הליכוד ירד בכוחו במידה ניכרת, מ-48 מנדטים ל-41 מנדטים, ולא יכול היה להרכיב ממשלת ימין-דתיים ללא תמיכתו של מאיר כהנא (תמיכה שלא באה בחשבון), אך גם המערך לא יכול היה להרכיב ממשלה ללא תמיכת הרשימה המתקדמת וחד"ש. המפלגות הדתיות שמרו על נאמנותן לליכוד, וסירבו להיעתר לפניות להקים ממשלה צרה עם המערך. הליכוד ניסה להציע לעזר ויצמן סגנות ראש הממשלה ואת תיק הביטחון, אולם ויצמן סירב לכך והמליץ על פרס לראשות הממשלה. לבסוף, על פרס המליצו 60 חברי כנסת להרכבת הממשלה (המערך, יחד, רצ, שינוי, חד"ש, הרשימה המתקדמת והורוביץ) בעוד שעל שמיר המליצו 54 (הליכוד, התחייה, ש"ס, אגודת ישראל ומורשה), כשהמפד"ל ואבוחצירא תומכים בממשלת אחדות וכהנא לא הוזמן לבית הנשיא. הרכבת הממשלה אכן הוטלה על פרס אולם הוא לא הצליח להשיג רוב לממשלה בראשותו: המפד"ל היו מוכנים להצטרף אליו כדי שתיק הדתות לא יעבור אל ש"ס, אולם פרס לא הצליח למצוא עוד סיעה שתתמוך במועמדותו וכך תשבור את התלות שלו במפלגות הערביות. לאחר התערבותו האישית חסרת התקדים של נשיא המדינה חיים הרצוג ולאחר שעזר ויצמן תמך בכך, נמצא הפתרון — "רוטציה" בה ישמש שמעון פרס כראש ממשלה במשך שנתיים, שלאחריהן יוחלף ביצחק שמיר. יצחק רבין מונה לשר הביטחון למשך כל התקופה, ויצחק מודעי נקבע כשר האוצר (אם כי בשל סכסוך עם שמעון פרס פוטר במהלך כהונת הממשלה). אל הממשלה הצטרפו מפלגתו של עזר ויצמן כמו גם המפד"ל, אגודת ישראל, ש"ס, מורשה, שינוי וסיעתו של הורביץ. בממשלה תמכו 97 חברי כנסת. ממשלת האחדות שהוקמה על בסיס זה שרדה את מלוא תקופת כהונתה. בעקבות הקמת ממשלת האחדות פרשה מפ"ם מן המערך. ויצמן הצטרף למערך על מנת שמפלגה זו תשאר הגדולה ביותר, וכיהן כחבר כנסת מטעם המערך במהלך השנים הבאות.
כאן :
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%97%D7%AA_%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%94#%D7%AA%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA
המחשה זניחה ביותר , למירוץ האכזרי הבינגושי , על קולן של מפלגות קטנות יותר . נמחיש עוד יותר חזק בהמשך אולי ….
להתראות
אהבתיאהבתי
א. לפי השיטה המוצעת, המירוץ האכזרי ייערך לקראת סגירת ה״בריתות״. בדומה להצעות שכחלון קיבל הפעם עבור חיבור מפלגתו לרשימת הליכוד או לגנץ. (שלושה שרים למפלגה שספק עוברת את אחוז החסימה – כך לפי חברי מפלגתו.)
ב. כמובן שהפגיעה בחופש הביטוי של הבוחר חמורה מפגיעה בחופש הביטוי של תאגיד/מפלגה. אני טוען שאם הבוחר יידע לאיזה גוש תצטרף כל מפלגה, (ואם יחתמו הסכמים קואליציוניים מלאים – אפילו יותר מכך,) זה יגדיל כוחו להצביע באופן מדויק יותר לפי עמדותיו, וישפר את רמת חופש הביטוי שלו.
ג. אי הזמנתו של כהנא לנשיא לאחר בחירות 84׳ (לפי הציטוט שהבאת מוויקיפדיה), נדמית לי כפגיעה חמורה בהרבה בחופש הביטוי. אבל זה בהערת אגב.
אהבתיאהבתי
רץ , אבל צריך לקחת בחשבון , שלקראת הבחירות או לפניהן , כוח המיקוח קטן יותר כמובן . ומי שירצה להישאר או להמר על כוח מיקוח גדול יותר , בזמן אמת ( משמע אחרי הבחירות ) אזי , יכולתו תיפגע כמובן , וממילא חופש הביטוי שלו ( חופש הביטוי וההתאגדות אגב , חופפים במידה משמעותית מבחינת ערכי יסוד משפטיים / חוקתיים ) .
לגבי סעיף ב' שלך , צריך לקחת בחשבון , שאם מדובר במפלגת נישה כפי שכתבתי , אזי , הדיוק האפריורי שאתה מציע ,לא מעלה ומוריד הרבה . שהרי זוהי מפלגת נישה . נניח לגליזציה של מריחואנה , ובלבד . אזי , לא מעלה או מוריד הרבה באם ימין / שמאל וכדומה . כנ"ל נניח אורלי לוי , מי שיתקצב רווחה , ויותר , אזי , היא איתו . וזה מה שגם הבוחרים שלה בעיקרון ידרשו ממנה .
לגבי כהנא , טוב זה סיפור . היום כמובן , החוק לא מאפשר למפלגה לרוץ , אם בסתירה הדבר , להיותה של מדינת ישראל : מדינה יהודית ( או מדינת היהודים למעשה ) ובעלת משטר דמוקרטי ולא גזעני כמובן . אז ברור , שכהנא ויהודית סו קולד מתיישב . דמוקרטי , קצת / הרבה בעיה יטען הטוען וכדומה .
הנה חוק יסוד הכנסת , סעיף 7א , כך מצטט :
7א.(א)רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת ולא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת, אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה או במעשיו של האדם, לרבות בהתבטאויותיו, לפי הענין, במפורש או במשתמע, אחד מאלה:
(1)שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית;
(2)הסתה לגזענות;
(3)תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל.
(א1)לעניין סעיף זה, יראו מועמד ששהה במדינת אויב שלא כדין בשבע השנים שקדמו למועד הגשת רשימת המועמדים כמי שיש במעשיו משום תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל, כל עוד לא הוכיח אחרת.
(ב)החלטת ועדת הבחירות המרכזית כי מועמד מנוע מלהשתתף בבחירות טעונה אישור בית המשפט העליון.
(ג)מועמד יצהיר הצהרה לענין סעיף זה.
(ד)פרטים לענין הדיון בועדת הבחירות המרכזית ובבית המשפט העליון ולענין הצהרה לפי סעיף קטן (ג), ייקבעו בחוק.
עד כאן הציטוט :
אז תעשה החשבון כמובן ותיווכח בעצמך כמובן , אם כי זהו תיקון מאוחר לחוק ,אבל , העקרונות אותן עקרונות מיני אז כמובן ועד היום . התיקון לחוק , רק הצהיר על הקיים ממילא כמובן .
להתראות
אהבתיאהבתי
רק לינק לחוק יסוד הכנסת , לכל המעונין :
https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/190_001.htm
להתראות
אהבתיאהבתי
א. אם נסתכל על ההצעות שכחלון ואורלי לוי סירבו להן בשבוע שעבר בשבוע, וההצעה שהבית היהודי קיבל מנתניהו, אני לא חושב שאפשר לומר שלקראת הבחירות כוח המיקוח קטן יותר. ודאי לא ברמה שהופכת שינוי כזה לבלתי חוקתי.
ב. אני חושב שהשיטה הנוכחית דווקא לא מעודדת בוחרים שתומכים בליגאליזציה של מריחואנה, להצביע לעלה ירוק, אם, למשל, יותר חשוב להם להצביע בעד/נגד ביבי. אם עלה ירוק תצטרף, נניח, לברית עם הליכוד בתמורה להבטחה לליגאליזציה, יותר תומכים של נתניהו ירגישו בנוח להצביע עלה ירוק, בלי לחשוש שבכך הם עלולים לתרום להפלתו מהשלטון, מה שיחזק את כוחה לכפות את מימוש ההסכם שנחתם טרם הבחירות.
ג. גם אם לא תסכים עם הטיעונים שלי, אשמח אם תסביר למה שינוי כזה פוגע חוקתית בחופש הביטוי, יותר מאשר (העלאת) אחוז החסימה.
אהבתיאהבתי
רץ , הטיעונים שאתה מעלה , הם סובייקטיבים. יש כאלו שמיואשים נניח מן המפלגות הגדולות , ויש להם מעין הצבעת מחאה . זה משתנה מענין לענין , מאדם לאדם .
נניח איכות הסביבה . לא סביר שמפלגה גדולה , תעשה שינויים באמת רדיקליים כפי ששוחרי איכות הסביבה שואפים . שינויים כן , אבל , לא רדיקליים ממש . אז הם מצביעים למפלגה נישתית . בגרמניה למשל עובד או יעבוד יותר חזק , פה פחות. ענין סובייקטיבי .
אין מה להאריך יותר מדי בסוגיה . כוח המיקוח גדול יותר , ומשמעותי יותר , בזמן אמת . אז מפלגות בלחץ של ממש ובמירוץ מקביל , ובלחץ של זמן , הקצוב על פי חוק לנשיא ולמועמד להרכיב קואליציה וממשלה .
לגבי סעיף ג' , תשמע , הרבה עניינים פוגעים בחופש הביטוי , הפגיעה היא לרוב לא הסוגיה כלל . אלא :
האיזון , בין הפגיעה בחופש הביטוי , לבין ערך אחר . נניח כהמחשה מתודולוגית רזה :
אסור להעליב עובד ציבור במדינת ישראל , עובד ציבור במהלך מילוי תפקידו ( סעיף 288 לחוק העונשין ) . האם זוהי פגיעה בחופש הביטוי . ודאי . אבל , המחוקק מצא לנכון , לאזן בין הפגיעה בחופש הביטוי , לבין ערך אחר , והוא :
תפקוד רשויות , תפקוד נבחרי ציבור . כבוד לנבחרי ציבור , במהלך מילוי תפקידם .
שינוי כזה כפי המוצע על ידך או מי מאן דהוא , הרי ברור שיפגע בחופש הביטוי . ויש להעמיד זאת אל מול ערך אחר כפי המוצע , והוא :
יציבות .אבל , באיזון בין יציבות וודאות , לבין חופש הביטוי , מה שגרסתי זה ש :
בג"ץ בסבירות גבוהה , היה מעדיף את חופש הביטוי , מאשר כפיה של הסכם וחבירה פוליטית ,מראש לפני הבחירות של מפלגה קטנה נישתית , אל מפלגה גדולה . למה ? לא נישאר צעירים פה , אולי אחר כך ….
להתראות
אהבתיאהבתי
תגובה שלי אליך רץ , נבלעה , אז שוב :
רץ , הטיעונים שאתה מעלה , הם סובייקטיבים. יש כאלו שמיואשים נניח מן המפלגות הגדולות , ויש להם מעין הצבעת מחאה . זה משתנה מענין לענין , מאדם לאדם .
נניח איכות הסביבה . לא סביר שמפלגה גדולה , תעשה שינויים באמת רדיקליים כפי ששוחרי איכות הסביבה שואפים . שינויים ,אבל לא רדיקליים ממש . אז הם מצביעים למפלגה נישתית . בגרמניה למשל עובד יעבוד יותר חזק , פה פחות. ענין סובייקטיבי .
אין מה להאריך יותר מדי בסוגיה . כוח המיקוח גדול יותר , ומשמעותי יותר , בזמן אמת . אז מפלגות בלחץ של ממש ובמירוץ מקביל , ובלחץ של זמן , הקצוב על פי חוק , לנשיא ולמועמד להרכיב קואליציה וממשלה .
לגבי סעיף ג' , תשמע , הרבה עניינים פוגעים בחופש הביטוי , הפגיעה היא לרוב לא הסוגיה כלל . אלא :
האיזון , בין הפגיעה בחופש הביטוי , לבין ערך אחר . נניח :
אסור להעליב עובד ציבור במדינת ישראל , עובד ציבור במהלך מילוי תפקידו ( סעיף 288 לחוק העונשין ) . האם זוהי פגיעה בחופש הביטוי . ודאי . אבל , המחוקק מצא לנכון , לאזן בין הפגיעה בחופש הביטוי , לבין ערך אחר , והוא :
תפקוד רשויות , תפקוד נבחרי ציבור . כבוד לנבחרי ציבור , במהלך מילוי תפקידם .
שינוי כזה כפי המוצע על ידך , הרי ברור שיפגע בחופש הביטוי . ויש להעמיד זאת אל מול ערך אחר כפי המוצע , והוא :
יציבות וודאות .
באיזון בין יציבות וודאות מחד , לבין חופש הביטוי מאידך , מה שגרסתי זה ש :
בג"ץ בסבירות גבוהה , היה מעדיף את חופש הביטוי , מאשר כפיה של הסכם וחבירה פוליטית ,מראש לפני הבחירות . כך גם לגבי אחוז החסימה אל מול חופש הביטוי וההתאגדות . למה ? לא נישאר צעירים פה , אולי אחר כך ….
להתראות
אהבתיאהבתי
רץ , וכל המעונין אגב , לבג"ץ אחוז החסימה ( העלאת אחוז החסימה ) כאן :
יש ללחוץ כדי לגשת אל Petition_Threshold_2015.pdf
להתראות
אהבתיאהבתי
רץ , קצת נידרש לנושא על קצה המזלג :
כתבתי על איזון . איזון בין חופש הביטוי , לבין ערכים מתחרים אחרים . ובקשר להעלאת אחוז החסימה אכן , עסקינן במתח שבין :
חופש הביטוי ( בין היתר ) לבין הגברת המשילות , הנה מצטט מן הבג"ץ ( לעי"ל , אחוז החסימה ) :
האינטרס המרכזי לענייננו הוא ייעול עבודת הממשל, או "הגברת המשילות". הכוונה במינוח זה היא, בין היתר, לשאיפה להקטין את מספר הרשימות שתזכינה לייצוג בכנסת מבין אלה שהתמודדו בבחירות. זאת, כדי למנוע מצב שבו יורכב בית המחוקקים ממספר רב של סיעות קטנות, שחלקן מקדמות אינטרסים צרים, באופן שיקשה על הקמת קואליציה, קרי רוב של חברי כנסת שיאפשר הקמת ממשלה, ויכביד על בית המחוקקים בביצוע תפקידיו השלטוניים ובקידום חקיקה לרווחת הציבור.
להתראות
אהבתיאהבתי
אז שוב נבלעה לי תגובה ( מה יהיה פה ? ) . אז הנה שוב התגובה ל- רץ :
רץ , קצת נידרש לנושא על קצה המזלג :
כתבתי על איזון . איזון בין חופש הביטוי , לבין ערכים מתחרים אחרים . ובקשר להעלאת אחוז החסימה אכן , עסקינן במתח שבין :
חופש הביטוי ( בין היתר ) לבין הגברת המשילות , הנה מצטט מן הבג"ץ ( לעי"ל , אחוז החסימה ) :
האינטרס המרכזי לענייננו הוא ייעול עבודת הממשל, או "הגברת המשילות". הכוונה במינוח זה היא, בין היתר, לשאיפה להקטין את מספר הרשימות שתזכינה לייצוג בכנסת מבין אלה שהתמודדו בבחירות. זאת, כדי למנוע מצב שבו יורכב בית המחוקקים ממספר רב של סיעות קטנות, שחלקן מקדמות אינטרסים צרים, באופן שיקשה על הקמת קואליציה, קרי רוב של חברי כנסת שיאפשר הקמת ממשלה, ויכביד על בית המחוקקים בביצוע תפקידיו השלטוניים ובקידום חקיקה לרווחת הציבור.
להתראות
אהבתיאהבתי