9 מיליון (וזה לא כסף) והעתיד הדמוגרפי העולמי

החודש, פברואר 2019, הוא חודש גדול בדמוגרפיה של מדינת ישראל. בסיומו, בהתאם לרישומי הלמ"ס, תעמוד אוכלוסיית ישראל בדיוק על 9 מיליון נפש. אנחנו לא צומחים לבדנו במספר הנפשות. על פי תחזיות האו"ם, בסוף המאה ה-21 יחיו בעולם 11 מיליארד בני אדם. האו"ם מניח שגם במדינות שבהן הילודה בירידה וגם במדינות שבהן הילודה בעלייה, היא תתייצב בסופו של דבר ברמה שאינה מאוד רחוקה מ-2 ילדים לאישה. כך בישראל שבה הילודה עולה על 3 ילדים לאישה, באו"ם מצפים שכבר בשנים הקרובות תחל ירידה אל מתחת לרמת ה-3 עד שבשלהי המאה היא תתקרב אל ה-2 ילדים לאישה מלמטה.

באיטליה וביפן, לעומת זאת, צפוי תהליך הפוך, שבו הילודה תעלה לה באיטיות עד שתגיע לאזור ה-1.8 ילדים לאישה.   במדינות כמו סומליה, סודן ומוזמביק הילודה תצנח אבל תעלה על 3 ילדים לאישה אפילו ב-2050.  התהליכים האלו יובילו את אוכלוסיית אפריקה לגדול. זה שינוי דרמטי בהרכב אוכלוסיית תבל. כיום חיים 1.2 מיליארד אפריקנים. בסוף המאה, על פי האו"ם, יחיו למעלה מ-4.5 מיליארד אפריקנים. בקונגו לבדה יחיו 400 מיליון, כמעט כמו בארה"ב. מה תהיה השפעתם של 400 מיליון הקונגולזים על העולם? לא ברור האם תהיה שונה בהרבה מהשפעתם הדלה של 80 המיליון שחיים במדינה הזו כיום בעוני מחפיר.

עם זאת, הנחות האו"ם אינן תורה מסיני. לאחרונה פורסם ספר מעניין על דמוגרפיה, אשר מציע תזה אחרת. גם היא אינה סותרת את צמיחת אפריקה ואת הידלדלות המערב, אך היא כופרת בתפיסת מומחי האו"ם כאילו הדמוגרפיה תשאף לאיזון לקראת סוף המאה ולא לדלדול.

אם נשות ארצות כה רבות, אפילו ארצות עניות כמו ברזיל והודו, גילו את תכנון המשפחה, מזדהות עם טלנובלות שבהן לנשים יש ילד אחד או שניים, מוכוונות קריירה ורווחה כלכלית, הולכות לרופאים כדי שיוודאו שלא יוכלו להיכנס עוד להריון, מדוע שהתהליך יתהפך? בסעודיה רק שני אחוזים מהנשים ידעו קראו וכתוב לפני שני דורות. היום הנשים שם עדיין מוגבלות, אבל משכילות ושיעור הילודה בהתאם – קרוב ל-2 ילדים לאישה. גם בטורקיה שיעור הילודה מגיע לרמה שתייצב את האוכלוסיה בטווח הארוך, אם לא יירד עוד.

בפרט המעבר לערים הופך ילדים מנכס לנטל. בעוד שבחוות חקלאיות הם מהווים שוליות נחוצות, בתוך העיר הם רק עולים כסף. לעיר יש יתרונות עצומים, כלכליים ותרבותיים וגם אקולוגיים: המקום שהכי פחות פולט פחמן דו חמצני ביחס לנפש בארצות הברית הוא העיר ניו יורק, מקום שבו אנשים מצטופפים ונעים בעיקר ברכבת תחתית, לא במכוניות.

אולי תהליך העיור יואץ, והבשורה תגיע אפילו למדינות העניות ביותר באפריקה. אם כך יקרה אוכלוסיית העולם לעולם לא תגיע ל-11 מיליארד. היא תגיע לשיאה עוד לפני לידת האדם ה-9 מיליארד. העולם כולו ידמה לבולגריה, מדינה שאוכלוסייתה נמצאת בנסיגה מתמדת. תהליכי צמצום ילודה שלקחו לאירופה שתי מאות מתחוללים בברזיל ובהודו בפרק זמן בן שני דורות. באוכלוסיות קטנות, כמו ילידי האי מאן (הידוע בעיקר מתכנוני מס), שיעור הילודה שמתחת לתחלופה מאיים לחסל תרבות ושפה. אי כזה הוא אולי הקנרית שממחישה סכנת כיליון תרבותי-דמוגרפי שעמה מדינות קטנות בעלות שיעור ילודה נמוך עוד יתמודדו.

הספר, שמחבריו קנדיים, מתעכב על המודל הקנדי כפיתרון לדעיכה דמוגרפית: קליטת הגירה בהתבסס על שיקולים אנוכיים. 90% מהמהגרים לקנדה אינם פליטים המתקבלים מטעמים הומניטריים, אלא בעלי מקצוע מבוקש ובני משפחותיהם. בשוודיה, המקבלת אנשים מתוך רגשי אשמה, להגירה המונית יש השלכות אחרות לגמרי מאשר בקנדה.

מעניינות כמה מהתובנות שבספר שלא קראתי במקומות אחרים. למשל ההצבעה על כך שהידלדלות האוכלוסייה מגיעה לאוכלוסיות ילידיות עניות במדינות מערביות. המאורים בניו זילנד, האבוריג'ינים בקנדה, האינדיאנים באמריקה. כל אלו שהיו רגילים להקים משפחות עם 6 ילדים בעבר הלא רחוק מסתפקים במשפחות קטנות. בדומה לכך, מהנתונים האחרונים ממש של הלמ"ס על הילודה בישראל רואים שמספר התינוקות הערבים שנולדים בישראל כמעט שלא השתנה מאז שנת 2000.

הערה אחרונה: בניגוד למומחה הדמוגרפיה אריק קאופמן, מחברי הספר מתעלמים כליל מהאפשרות שהמגמות הדמוגרפיות הן כאלו שהדתיים יירשו את הארץ. האם מי שיש לו אלוהים שהוא חש צורך לחולל ילדים עבורו, ינצח את האבולוציה? השקפה זו נראית לי סבירה והיא אולי תבשר את חזרתו של אלוהים להיסטוריה היהודית ולהיסטוריה המערבית בכללותה, אבל עליה עוד לעמוד במבחן רב דורות. הספר מתעלם ממנה כליל, אבל כותביו במילא אינם מתיימרים להרחיק מעבר לדורות הקרובים. גם לגביהם המגמות הדמוגרפיות שמעבר לימי חיינו הן תעלומה רחוקה.

33 תגובות על ״9 מיליון (וזה לא כסף) והעתיד הדמוגרפי העולמי״

  1. מענין תמריץ , הדברים האלו מאוד בעייתיים לחיזוי . אין לדעת : שינויי אקלים ( שכבר נותנים באופן מדהים אותותיהם ) התפתחויות טכנולוגיות , המצב הגיאו פוליטי מאוד לא יציב ( ייתכן עדיין קרב על אידליב , שזה יכול להיות גיים צ'נג'ר קשה מאוד , נראה את הפסגה הבאה בין טראמפ לבין קים ג'ונג און ) . קשה מאוד לחזות דברים כאלו , לא נגמור פה ממש .

    להתראות

    אהבתי

  2. אפרופו תמריץ , תמצא כאן ענין ( אפרופו הקרב על אידליב באם חס ושלום יתרחש , וכאוס בתחזיות דנן ) :

    Hungary to give women with 4 or more kids life tax exemption

    https://www.washingtonpost.com/world/europe/hungary-to-give-women-with-4-or-more-kids-life-tax-exemption/2019/02/10/a7ca5726-2d4d-11e9-8781-763619f12cb4_story.html?utm_term=.83a08c6eedbd

    להתראות

    אהבתי

  3. רק לכל המעונין בעברית ,אז כאן , נושא הכותר :

    הונגריה: אם לארבעה ילדים לא תשלם מסים

    ר"מ הונגריה אורבן הודיע על שלל הטבות למשפחות מרובות ילדים: "אירופה עושה פחות ילדים, והתשובה שלה זו הגירה. אנחנו רוצים ילדים הונגרים"

    כאן :

    https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5461176,00.html

    להתראות

    Liked by 2 אנשים

  4. אוף טופיק,
    דרום אפריקה לאן?
    על פי יכולתה לספק חשמל לתושביה, וניתוח הסיבות למצב העגום (*) של ריבוי הפסקות חשמל יזומות, נראה שהפערים שהיו בעבר בין דרום אפריקה לבין שאר יבשת אפריקה הולכים ומצטמצמים במהירות.
    ולא בגלל הצמיחה הכלכלית המדהימה של רוב מדינות היבשת אלא בגלל ההידרדרות הנמשכת של המדינה הדרומית. כולל צפי עגום להמשך הידרדרות דר' אפריקה.

    מה שעלול להפוך את התחזיות בפוסט זה, להעלאת אחוז תושבי אפריקה בקרב כלל תושבי כדור הארץ, לדי פסימיות.

    ******

    (*) לצערי, חלק מהסיבות המוזכרות בכתבה אינן זרות לישראלים. לדוגמא תפקיד וועדי העובדים בהגדלה הפרועה של מס' עובדי חב' החשמל ואי היכולת להקטין את שכרם.

    זו תשובה נוספת לשאלה של תמריץ באחד הפוסטים הקודמים – האם יש יתרון כלשהו למפלגת יש עתיד על חוסן לישראל?
    יש יתרון במשקל יו'ר ההסתדרות / הוועדים הגדולים ניסנקורן, שפורסם לאחרונה על הצטרפותו הרשמית לגנץ ולא ללפיד. (כקול צף – לפחות מפלגה נוספת ירדה מהפרק. אין שום סיכוי שאני אצביע למפלגה שתחזק את ההסתדרות).

    *************

    קטע מהפוסט:

    How bad is the crisis at Eskom for South Africa?

    The load shedding further cuts into Eskom's revenues and also hurts the economy at large, lowering industrial output and business productivity. But the cost of temporary power outages is nothing compared to the potential damage to the economy if Eskom were to go bust.

    The firm has recently been described by government officials as "technically insolvent" and in a "death spiral". It owes nearly 420bn rand (£23bn; $30bn) – an enormous sum on which it can barely even afford the interest payments.

    More than half of Eskom's debt is guaranteed by the government, accounting for 15% of the national debt. International banks have described Eskom as the single biggest threat to South Africa's economy.

    To save Eskom, the government could be asked to inject more money into the utility, and to assume responsibility for yet more of its debt.

    But it is not clear where the government would find the resources to do so. The economy is already faltering and any bailout of Eskom could harm South Africa's credit rating, making matters worse.

    https://www.bbc.com/news/world-africa-47232268

    Liked by 1 person

  5. " ….. מחברי הספר מתעלמים כליל מהאפשרות שהמגמות הדמוגרפיות הן כאלו שהדתיים יירשו את הארץ. האם מי שיש לו אלוהים שהוא חש צורך לחולל ילדים עבורו, ינצח את האבולוציה? השקפה זו נראית לי סבירה והיא אולי תבשר את חזרתו של אלוהים להיסטוריה היהודית ולהיסטוריה המערבית בכללותה, אבל עליה עוד לעמוד במבחן רב דורות. …."
    ______________________________________

    מכאן שיש צורך לדון בתחזיות על עתיד הדתות, הקהילות הדתיות והלחצים החברתיים .

    תהליכי ההתחלנות וההתנתקות מדת לא נעצרו בגבולות אירופה. מוצאים אותם כיום גם בארה'ב בפערים ההולכים וגדלים, בעמדות כלפי הדת והמסורת, בין מבוגרי ארה'ב לבין צעיריה.

    תהליכי עיור לא רק הופכים ילדים מנכס לנטל – אלא גם מפרקים קהילות, שהטקסים הדתיים היוו חלק משמעותי בגיבושן, לאוסף של אינדיוידואלים. מכאן שלחצים חברתיים פנים קהילתיים, להוליד הרבה ילדים, הולכים ופוחתים. כל אינדיוידואל, או למעשה אינדיוידואלית, חופשיים יותר להתנהג כפי שנוח להם. כלומר, לרצות שרק ה"אחרים" יטרחו לגדל ילדים.

    על פי מאמרו של תומר פרסיקו במוסף האחרון של הארץ – יש רמזים לכך שאפילו בישראל הדת ההלכתית / האורתודוקסיה – הולכת ונחלשת.
    (יותר אנשים טוענים שהם מנהלים אורח חיים פחות הלכתי מכפי שהיה בבית בו גדלו – מאשר ההפך. יותר ויותר חרדים הופכים לדתיים, דתיים למסורתיים, מסורתיים לחילוניים – מאשר המעברים בכיוון ההפוך).

    הגדלת אפשרויות הבחירה של הפרט, והקטנת הלחצים לקונפורמיות לנורמות הקהילה, כנראה מגדילים את הסיכוי שיותר ויותר יישראלים ימנעו מלהביא הרבה ילדים לעולם.

    https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-MAGAZINE-1.6935384

    " … מעמדה של האורתודוקסיה בישראל בירידה. לא רק שהממסד הרבני הוא מהשנואים על אזרחי ישראל, אלא שהמגמה החברתית הישראלית היא מהאורתודוקסיה החוצה. הנתונים שרוזנר ופוקס מציגים מראים בבירור שבעוד שהתנועה הפוליטית היא ימינה, התנועה הדתית היא שמאלה: חרדים הופכים לדתיים, דתיים הופכים למסורתיים ומסורתיים הופכים לחילונים. למשל, 36% מאלו שגדלו בבית מסורתי מגדירים עצמם היום כחילונים יותר, ורק 17% כדתיים יותר. כך גם 40% מאלו שגדלו בבית דתי, לעומת 20% שנעו לכיוון החרדי. בישראל של היום הסיכוי של אדם לחיות בבגרותו בבית פחות דתי משגדל בו בצעירותו, גדול מהסיכוי שיקרה ההפך. במינוח שטבע כתב הדתות לשעבר של "הארץ", יאיר אטינגר, אנחנו בעידן הפוסט־אורתודוקסי.

    זהו גם עידן לאומי יותר. הסקר מגלה שככל שמאמצים יסודות מן המסורת, מתקרבים ללאום (עד ולא כולל החרדים). מי שהגדירו את עצמם "חילונים קצת מסורתיים" מניפים דגלים ביום העצמאות ועומדים בצפירה ביום השואה וביום הזיכרון יותר ממי שהגדירו את עצמם "חילונים לחלוטין". יש קורלציה ברורה בין הזהות המסורתית לזהות הלאומית, מה שתומך במסקנת המחברים שמתפתחת בישראל זהות לאומית יהודית, או זהות יהדות לאומית.

    הזהות הזאת היא יהודית אבל לא אורתודוקסית, לאומית ולא אוניברסלית. על פי ממצאי הסקר, 62% מהיהודים בישראל עושים קידוש בערב שבת, אולם 51% יוצאים לקניות בשבת ומעל חצי מיליון יהודים עובדים בישראל בשבת. 68% מהיהודים בישראל אוכלים כשר בפסח, אולם 55% מרגישים שתשעה באב הוא "יום רגיל לגמרי". 68% סבורים ש"להיות יהודי טוב" זה (גם) לשרת בצה"ל; 33% מוכנים לקבל כיהודי את כל מי "שמרגיש כיהודי"; 58% מהיהודים בישראל תומכים בתפילת נשות הכותל בכותל ו–9% בלבד מעוניינים שישראל תהיה מדינה "אזרחית ישראלית", כלומר לא "יהודית".

    חרדים במשבר
    רוזנר ופוקס לא מתיימרים להסביר את הממצאים שלהם, אולם הם נותנים תחושה שמבחינתם התהליכים המתרחשים אינם יותר מאשר התפתחות טבעית. כאשר הם מדווחים על התפרקותה של הציונות הדתית הם כותבים שממילא הציבור הישראלי משלב מסורת ולאומיות, שכן "כל אחד מארגן לעצמו את התרכובת על פי המינון הנכון לו". אולם ההתחלנות של הסרוגים, כמו גם זו של החרדים, אינה רק עניין של נוחות או העדפה אישית. התהליך שאנחנו רואים מול עינינו מבשר על שינוי חד באופיה של החברה הדתית. אימוץ הלאומיות הוא דרכם של פרטים לצאת מזהות דתית כוללת וקולקטיביסטית ולאמץ מסגרת שמאפשרת יותר אוטונומיה ואינדיבידואליזם. במילים אחרות, הלאומיות היא הדרך של היהדות להפוך למודרנית. … "

    אהבתי

  6. תמריץ,
    האם בספרי הדמוגרפיה שקראת מתייחסים לאנומליה הדמוגרפית הישראלית שבה הילודה החרדית קטנה (במקצת) ואילו הילודה בקרב נשים יהודיות חילוניות גדלה?

    אהבתי

  7. קמיליה, אם יהיה שיעור נשירה של שליש בקרב החרדים ו-0% מהחילונים יחזרו בתשובה, ולמשפחה חרדית ממוצעת יהיו 6 ילדים ולמשפחה חילונית ממוצעת שניים, יהיו תיקו דמוגרפי – כל דור יווצרו 4 ילדים חילונים ו-4 ילדים חרדים. למיטב ידיעתי שיעורי הנשירה החרדים הנוכחיים עדיין קטנים בהרבה מכך.
    חייל זקן, ישראל היא אכן אנומליה במערב.. בספר המתואר בפוסט מתייחסים לכך בקצרה ומייחסים זאת לרצון לשרוד בין מיליוני ערבים.

    אהבתי

  8. תמריץ,
    ההסבר קצת בעייתי לגבי החילונים, הרי עד לפני שני עשורים הדמוגרפיה שלהם התנהגה כמו זו של מדינות המערב

    אהבתי

  9. רק המחשות לכאוס בתחזיות דנן כפי שכתבתי לעי"ל :

    נניח התמותה מסרטן . משהו כמו 1 ל – 4 , או , 1 ל- 5 יחלו בסרטן ( ככה בגלובל ) . ברור שתימצא תרופה . ברור שתרופה דנן , תימצא , ובמעבר חד יחסית , הסרטן כבר לא יהיה יותר סיפור . רק שאלה של זמן . אז נניח תמותה מסרטן :

    על פי הלינק להלן , 30 אחוזים מהיקף התמותה בקנדה למשל , כתוצאה מסרטן . אז זה עשוי להיות , גיים צ'נז'ר אוברנייט כמעט במובן הדמוגרפי . כאן אפשר לראות בגרף העוגה :

    http://www.cancer.ca/en/cancer-information/cancer-101/cancer-statistics-at-a-glance/?region=ab

    בזמנו השארתי לינק , לנושא של אנרגיה כתוצאה מהיתוך או מיזוג גרעיני . לוקהיד מרטין , פיתחו כור גרעיני , בגודל של קונסטרוקציה נניח , שנכנסת למשאית מטען . אז זה עשוי להיות בעתיד , הממש לא רחוק לגמרי , גיים צ'נז'ר רציני . עלויות , יוקר מחיה , והשלכה גם על מספר הילדים וכו…. כאן :

    https://besacenter.org/perspectives-papers/lockheed-martins-compact-fusion-reactor/

    אפשר גם לחזות שחורות כמובן :

    לא רק מלחמות איומות כפי שציינתי , אלא , מגיפות כתוצאה ממוטציות וירוסיות , או אפילו טכנולוגיה שיוצאת מכלל שליטה וזורעת הרס ומוות עצום . אולי יותר מאוחר עוד .

    להתראות

    אהבתי

  10. רק הבהרה , על פי הלינק שהפניתי אליו ( קנדה ותפוצת הסרטן וכדומה ) אז :

    1 מכל 2 , עשויים לחלות בסרטן ( בקנדה ) ו – 1 מכל 4 בכללי ( בקנדה ) צפויים למות מסרטן .

    להתראות

    אהבתי

  11. תמריץ , גם אם זה היה נכון , זה לא משנה שהם בתוך הסטטיסטיקה של תמותה או דמוגרפיה . והרי יש השפעה אקס פוטנציאלית או מעין , בגלל שתמותה של ברי פיריון , מונעת הרי הולדה של צאצאים , כך שאפילו מן הבחינה הזו מעט רלבנטי . זה פשוט לא רציני תחזיות כאלו . אפשר וחשוב לייצר הנחות עבודה או תסריטים מסוייגים או פוטנציאלים בגדול , אבל , של ממש ? זוהי בעיה ממש .

    להתראות

    אהבתי

  12. תמריץ , תגובה שלי אליך נבלעה , אז שוב :

    גם אם זה היה נכון , אזי , אין זה משנה , שהרי הם בתוך הסטטיסטיקה של הדמוגרפיה , אז מה זה מעלה או מוריד ? ואפילו כך , חלקם הרי ברי פיריון . ויש לכך השפעה מעין אקס פוטנציאלית , שהרי , הם לא יביאו צאצאים ברוב המקרים .תחזיות כאלו מאוד בעייתיות בלשון המעטה . אפשר לייצר בגדול , הנחות עבודה או תסריטים מסוייגים פוטנציאלים , אבל , תחזיות של ממש , בעיה . מאוד סבוך הענין .

    להתראות

    אהבתי

  13. בהמשך לדברי קמיליה:
    אני אכן חושב שהמגמה הנוכחית של החברה הישראלית היא חברה יותר מסורתית, יותר לאומית ויותר ליברלית (ואני גם שותף לכך שמה שמתפתח פה זאת "זהות יהדות לאומית" מה שקראתי לו הרבה פעמים כאן בבלוג "דת מדינה"), אבל את הניתוחים על התחלנות החברה הדתית או החרדית אני לוקח בסקפטיות רבה:
    ההתחלנות אצל החרדים היא מזערית.
    ההתחלנות אצל הדתיים נשארה כבעבר (אחוז מסוים מהחברה הדתית תמיד התחלן. אין בכך כל חדש).

    ממה שאני רואה מסביבי אין יותר התחלנות בחברה הדתית מבעבר. אפילו להיפך. זה לא שעכשיו יש יותר אמונה או קיום מצוות, אלא שהגבולות הפכו יותר רכים ואני רואה הרבה מאוד צעירים שנמצאים על התפר מבלי צורך להגדיר את עצמם ולבחור צד. צעיר דתי ממוצע יכול לחיות בהרבה יותר נוחות מאשר בעבר ואין לו צורך לעבור את הגבול לשם כך. התחזקות הלאומיות והמסורת בחברה הישראלית מאפשרות לו להרגיש בנוח בכל מקום ללא צורך להתנצל, ויש לו הרבה יותר עם מי לשתף פעולה. הוא מרגיש בבית בכל מקום ללא אנטגוניזם שהיה מנת חלקו של צעיר דתי בעבר.

    ואם נעבור מסוציולוגיה לפוליטיקה אז הניתוח שלמעלה מתרגם להחלשות המפלגות הדתיות.
    להבנתי כל המהלך של בנט ושקד (מלבד העיתוי שלו שמקורו בקריאת המצב המשפטי העגום של ביבי) הוא מהלך שאומר "אני דתי אבל גם אני יכול לנהל את מה שקורה כאן ויש לי מה לומר על כל דבר ולא רק על נושאי דת או יישוב ארץ-ישראל". מעבר מצביעים רבים מהבית היהודי לימין החדש מעיד שהמהלך הזה הוא יותר מגחמה פרטית של בנט אלא הלך-רוח פנימי. הבית-היהודי-האיחוד הלאומי תעבור את אחוז החסימה אבל עדיין לא כל הדתיים מצביעים למפלגה הדתית הזאת (שזה מהלך ארוך של שנים רבות שדווקא בנט עצר אותו עד עזיבתו).

    להבנתי ש"ס במצב פוליטי קשה מאוד. עם כל הדיבורים על השסע העדתי – אני רואה השתלבות מלאה של "מזרחיים" בחברה הישראלית. כזאת שתשאיר את ש"ס עם מצביעיה החרדים בלבד והיא מסכנת את עתיד המפלגה.

    לגבי יהדות התורה, אני חוזר על הטענה הישנה שלי שחרדים מצביעים יותר ויותר למפלגות לא חרדיות. תמריץ, אשמח להתייחסות שלך לאחר הבחירות לטענה זו. כרגע לפי הסקרים, יהדות התורה מקבלת את אותם המנדטים שקיבלה בעבר, כאשר לפי הפוסטים שלך החרדים צומחים בשיעור שנתי של כ3-4%, ולכן הם היו צריכים מאז הבחירות האחרונות לעלות במנדט (בעיקר שב-4 שנים האחרונות הגיעו לגיל 18 כל אלו שנולדו בשיעור ילודה חרדי גבוה יותר מאשר היום). נחכה לתוצאות האמיתיות של הבחירות לבחון את הטענה שלי.

    Liked by 2 אנשים

  14. אם יהיו פחות מ-240 אלף מצביעי יהדות התורה, אז אני שוגה לחלוטין בהבנת החרדיות. שיעור המנדטים המדויק תלוי באחוז הצבעה כללי.

    אהבתי

  15. פינת הטרלול האמריקאי
    לפני 3 שבועות: כוכב טלויזיה כושי אושפז לאחר שהותקף (לטענתו) על ידי גזענים לבנים אוהדי טראמפ. הדמוקרטים השתוללו ואפילו טראמפ הוציא הודעת גינוי לתוקפים.
    שלשום: Police: Two brothers told investigators they were paid by Jussie Smollett to stage attack
    https://www.usatoday.com/story/life/people/2019/02/16/brothers-paid-stage-jussie-smollett-attack/2895099002/?fbclid=IwAR0EVP0vDNK6ikuTOjZfIdg4B00KlCRIUltTgUojs0QIl8H5DzjxG1zRWyg

    אהבתי

  16. תמריץ,
    תמיד דתיים הצביעו לא רק למפלגות דתיות. ראה ערך "התחיה" וגם "מימד" שהצטרפה למפלגת העבודה או עלה ירוק. החידוש הוא אחר:

    בעבר הצבעה למפלגות לא דתיות הייתה על רקע אידיאולוגי:
    ארץ ישראל, שלום, סוציאליזם …

    היום (ובעשור האחרון) הצבעה של דתיים למפלגות לא-דתיות היא על רקע א-אידיאולוגי:
    למה לא להצטרף לליכוד – הוא מספיק מסורתי בשבילי ואני מקבל ממנו מספיק
    למה לא להצביע ל"יש עתיד" – הוא בורגני ("מעמד ביניים") כמוני ומספק לי את מה שאני צריך

    מה שמאפשר את ה"לוקסוס" הזה הם תהליכי פוסט-אוסלו (מבחינה מדינית-בטחונית) ומתהליכים כלכליים (ההצלחה הכלכלית של ישראל).
    אם ח"ו נחזור למצב של פיצוצים ברחוב או משבר כלכלי/צנע – אני מעריך שנראה "חזרה בהצבעה" – כלומר חזרה לעמדות אידאולוגיות….

    Liked by 1 person

  17. נדמה לי שטענתי לגבי הקשר בין שיעורי הילודה העתידיים בישראל לבין תהליכים בחברה החילונית, המסורתית, הדתית והחרדית בישראל – לא הייתה ברורה.

    אחת החוליות החסרות היא הנחתי המובלעת שאפילו בקרב המאמינים האדוקים ביותר – אנשים לא טורחים להביא ילדים לעולם ולא מתאמצים קשות לגדל אותם – רק כי כך אלוהים ציווה. במילים אחרות, בכלל אינני מסוגלת להבין את המשפט שכתב תמריץ " … האם מי שיש לו אלוהים שהוא חש צורך לחולל ילדים עבורו… ".
    גם לו הייתי מסוגלת להאמין בכך – אין כאן הסבר מדוע גדולי המאמינים לא מביאים לעולם רק בן אחד ובת אחת – וטורחים להביא לעולם עוד 4 או עוד 6 או אפילו עוד 8 ילדים.
    כנראה כי לתפיסתי, גידול של כל ילד נוסף – קשה / מאמץ / יקר / פוגע בזוגיות / פוגע בזמן הפנוי, בנוחות ובחופש הבחירה (ועוד ועודהועוד) שבעתיים מכל מצוות הכשרות והשבת גם יחד. ילדים תורמים משמעותית למשמעות החיים בטווח הארוך, אך פוגעים קשות בנוחות החיים בטווח הקצר והבינוני.

    מכאן, מוטל עלי להסביר כיצד מתקיים, בכל העולם ובכל הדתות, מתאם גבוה בין רמת החילוניות – דתיות של האדם לבין מספר ילדיו.
    ההסבר שלי הוא שלפחות בימנו קיים קשר בין חילוניות לבין אינדיוידואליזם, ובין דתיות לבין קולקטיביזם. (קיבוצים / קולקטיבים "אדוקים בחילוניותם" הם נחלת העבר ו/או גם אמונות הקיבוצים דאז היו מעין דת)

    כלומר לתפיסתי, דתיות קשורה בטבורה לקיום בקרב קהילות דתיות.
    קהילות (דתיות ואחרות) מפעילות על המשתייכים אליהם הרבה מאוד לחצים לציות ולקונפורמיות. כולל לחצים על האדם לוותר על טובתו האישית לטובת משהו גדול וחשוב ממנו. הן מתגמלות ומעלות על נס את המצטיינים ביותר (אלו שהתנדבו להביא לעולם יותר ילדים או התנדבו לשירות קרבי קשה ומסוכן יותר בצה'ל וכד') ומענישות בגינוי חברתי ובביוש את המשתמטים ממילוי חובותיהם (כולל בענישה משפחתית / קולקטיבית).
    מכאן, אמור להיות קשר בין יכולת קהילה / מגזר / חברה לתגמל את חבריה ולכפות עליהם קונפורמיות – לבין מספר הילדים שבה.

    ____________________
    תמריץ כתב: "… אם יהיה שיעור נשירה של שליש בקרב החרדים ו-0% מהחילונים יחזרו בתשובה, ולמשפחה חרדית ממוצעת יהיו 6 ילדים ולמשפחה חילונית ממוצעת שניים, יהיו תיקו דמוגרפי – כל דור יווצרו 4 ילדים חילונים ו-4 ילדים חרדים. למיטב ידיעתי שיעורי הנשירה החרדים הנוכחיים עדיין קטנים בהרבה מכך. …".
    יאיר כתב: " … את הניתוחים על התחלנות החברה הדתית או החרדית אני לוקח בסקפטיות רבה: ההתחלנות אצל החרדים היא מזערית. ההתחלנות אצל הדתיים נשארה כבעבר (אחוז מסוים מהחברה הדתית תמיד התחלן. אין בכך כל חדש). ממה שאני רואה מסביבי אין יותר התחלנות בחברה הדתית מבעבר. אפילו להיפך. זה לא שעכשיו יש יותר אמונה או קיום מצוות, אלא שהגבולות הפכו יותר רכים ואני רואה הרבה מאוד צעירים שנמצאים על התפר מבלי צורך להגדיר את עצמם ולבחור צד. …"
    __________________

    גם תומר פרסיקו (לפחות במאמרו המצורף האחרון) רוזנר ופוקס אינם מדברים על נשירה ועל מעברים חדים ממגזר אחד למגזר אחר.
    הם מדברים על תהליכי הגדלת המנעד הפנימי בתוך כל מגזר, על התפוררות בקצוות, (מה שיאיר הגדיר כגבולות רכים יותר) ועל הגדלת חופש הבחירה של אנשים בתוך אותו מגזר לבחור את דרכם.
    במילים אחרות – תהליכים המבטאים את הקטנת הלחצים לקונפורמיות ו/או את הקטנת יכולת ההנהגות של המגזרים לאכוף את הנורמות שלהם על כולם.

    מכאן נובע שלהערכתי משמעות תהליכי "הגמשת הגבולות והתרככותם" בתוך המגזרים החרדים והדתיים, והגדלת הסובלנות לחופש הבחירה של כל פרט, יביאו להקטנת הלחצים לקונפורמיות. ומכאן גם להקטנת מספר הילדים הממוצע במגזרים החרדיים הדתיים.
    במקביל גם יפחתו הלחצים החברתיים על החילונים בישראל להביא לעולם לכל הפחות 2 או 3 ילדים.
    זהו לפחות ההימור שלי לגבי העתיד.

    #########################

    חייל זקן כתב: "האם בספרי הדמוגרפיה שקראת מתייחסים לאנומליה הדמוגרפית הישראלית שבה הילודה החרדית קטנה (במקצת) ואילו הילודה בקרב נשים יהודיות חילוניות גדלה?"
    תמריץ ענה: "חייל זקן, ישראל היא אכן אנומליה במערב.. בספר המתואר בפוסט מתייחסים לכך בקצרה ומייחסים זאת לרצון לשרוד בין מיליוני ערבים."
    ——————–

    כפי שכבר כתבתי בעבר – הסבר משלים של האנומליה הישראלית הוא השפעות השואה על יהודי ישראל. יצירת דחף לנסות למלא במקצת את החלל שנוצר מהשמדת שליש מהעם היהודי.

    מה שנותר להסביר הוא מדוע ההשפעה של השואה, לפחות על החילוניים בארץ, הייתה די מושהת, ולא החלה כבר בסוף שנות הארבעים ובשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת.
    אין לי תשובה – רק השערות.
    יתכן ומדובר בהלם ובאלם הראשוני שמייד לאחר האסון. יש טראומות קשות שניתן להתחיל להתמודד אתן רק אחרי שנים מהאירוע או אפילו עשרות שנים. מה שנכון לגבי מקרי גילוי עריות בילדות (ואירועים סופר טראומטיים אחרים) אמור להיות נכון גם לגבי השואה.
    יתכן וזוהי השפעת פרק הזמן הארוך שלקח למערכת החינוך הישראלית להכניס את השואה לתוכניות הלימוד בבתי הספר ובצבא, ולתת גם לאלו שהנושא לא נגע ישירות במשפחתם הגרעינית להבין את מה שארע לעם שלהם. יתכן שרק 10 או 20 שנה אחרי התחלת המסעות של התיכוניסטים למחנות ההשמדה בפולין – ניתנה להם ההזדמנות להחליט האם כן/לא להביא לעולם ילד נוסף.

    Liked by 1 person

  18. קהילתיות זה לא רק לחץ וקונפורמיזם. קהילתיות זה גם עזרה (דבר מאוד משמעותי בגידול ילדים) ובעיקר הענקת משמעות (עוד יותר משמעותי בהבאת ילדים).
    אולי יש לחץ בקהילות דתיות להביא ילדים לעולם, אבל אני לא רואה לחץ להביא הרבה ילדים.

    אהבתי

  19. ליאיר,
    כתבת:

    1. "קהילתיות זה לא רק לחץ וקונפורמיזם.. ."
    ________________________
    התפרצת לדלת די פתוחה.
    לתפיסתי קהילתיות, לחץ וקונפורמיזם אינם רק או בעיקר שליליים, ואינדיוידואליזם מוחלט אינו רק או בעיקר חיובי. בעיני זו יותר שאלה של מינונים ושל איזונים. של גבולות הכלה וסובלנות שאינם אמורים להיות גמישים עד אינסוף ועוד.
    לחצים חברתים וקונפורמיזם הם אלו שמונעים מהמוני יחידים לסבול מ"הטרגדיה של נחלת הכלל". מדברים קטנים כמו הימנעות מהשלכת אשפה במקומות ציבוריים ועד לדברים גדולים כמו נכונות להתנדב לטובת הכלל גם למשימות קשות, מלוכלכות ומסכנות חיים.
    מאמץ קהילתי מתואם מאפשר לבצע משימות הכבדות מדי על כתפי משפחה אחת או שתים. לא במקרה דווקא הקיבוצים השיתופים הם אלו שהצליחו להרתם להרבה משימות לאומיות כמו נסיון לשקם המוני אסירים משוחררים, "אימוץ" המוני חיילים בודדים ועוד ועוד. תרומתם לא מתמצה רק במילוי בתי הקברות הצבאיים.

    ברור שהדבר מתקשר גם להבאת ילדים לעולם.
    בהקשר לכתבה שהביא אל רום במעלה פוסט זה – אני מניחה שלרוב ההונגרים די חשוב שהשפה ההונגרית והתרבות ההונגרית ימשיכו להתקיים. אבל רובם מעדיפים שהונגרים אחרים (כלומר – לא הם) יגדלו ילדים הונגריים טובים. הם עצמם יסתפקו בילד אחד. לכל היותר.
    אגב, האפשרות שאם הונגריה לארבע ילדים ויותר (????) תעבוד גם מחוץ לביתה וגם תצליח בכלל להגיע לסף המס – נתפסת בעיני כדי בלתי אפשרית. תופעה שכזו יכולה לקרות באחוזים משמעותיים – רק במגזר החרדי בישראל. לא בקרב שאר הישראליים, ובודאי שלא בקרב ההונגרים.

    [ כנראה ניתן להסביר את חלק מאנומלית הילודה הישראלית גם בעובדה שיחסית לעולם המערבי – התרבות הישראלית היא יותר קולקטיביסטית ופחות אינדיוידואליסטית]

    2. " … אולי יש לחץ בקהילות דתיות להביא ילדים לעולם, אבל אני לא רואה לחץ להביא הרבה ילדים."
    ________________
    "הרבה"- זו כבר שאלה של הגדרה.
    ברוב מדינות אירופה – יותר מילד אחד זה כבר "הרבה". בחלקן גם אחזקת חיית מחמד די תובענית אחת (כמו כלב, בניגוד לחתול) נתפסת כעול כבד דיו.

    מאוד ברור לי שבמגזר החילוני בישראל יש לחצים כבדים לגדל, לכל הפחות, שנים – שלושה ילדים.
    אני מניחה שבמגזר הדתי ובמגזר החרדי – ה"מינימום" הנדרש ממשפחה גבוה הרבה יותר.
    ****

    אגב, ברור לי שלפחות במגזר החילוני – הלחצים כבדים במיוחד כאשר שני הילדים (הראשונים) הם שני בנים.
    [כאן טמון כנראה הסבר נוסף לאנומליה הישראלית – השפעת הנופלים במערכות צה'ל ובפעולות האיבה על החברה הישראלית. גם בלי כל קשר לתחרות הדמוגרפית עם הערבים]

    נזכרתי באיזשהי כתבה ישנה של איזשהו רב (נדמה לי שבעיתון מקור ראשון או בשבע). לאחר אחד המבצעים בעזה.
    הוא הציע לחלק מהמתאבלים על חללי צה'ל (ובעיקר על כל אלו שנפלו לפני שהביאו איזשהו ילד לעולם) להביא ילד נוסף לעולם ולקרוא לו על שמו אחד הנופלים. הוא כמובן סייג זאת רק למשפחות היכולות להביא לעולם ילד נוסף ומסוגלות לגדלו ("יכולות" ו"מסוגלות" הם מונחים די מעורפלים).
    בהמשך הכתבה אף הציע כיצד רצוי לידע את ההורים השכולים על המחווה, ואיזה מין קשרים רצוי וניתן לשמור בין שתי המשפחות. מההצעה להפוך לאפוטרופוסים של הרך הנולד ועד למשלוח תמונה של הילד להורים השכולים בכל אחד מימי הולדת שלו.
    (אני זוכרת זאת כיון שדי רותקתי לתהליך של המצאת הלכות חדשות).
    אני מניחה שכל משפחה דתית שאימצה את הצעתו, וסיפרה ברבים כיצד החליטה להעניק לרך הנולד דווקא את השם … – קיבלה די הרבה חיזוקים חיוביים מהקהילה שבה היא חיה ותדמיתה השתפרה. בשלב הבא – אולי עוד משפחות יאמצו רעיון זה. וכן הלאה.
    [אני מודה שמחווה שכזו הייתה נוגעת גם לליבי, אך לא שמעתי על שום מקבילה לכך במגזר החילוני].

    ############################

    העתקתי מ"טוויטו" שבחינמון מעריב 19.2:

    "מאוד מתלבטת איך לתת את קולי להסתדרות: דרך הליכוד, דרך העבודה או דרך חוסן לישראל. אני מאוד אוהבת את זה שיש כל כך הרבה אופציות"
    @shoda_gaz

    אהבתי

  20. שתי ציפורים באבן אחת. שרן השכל בפנים, נגוסה בחוץ. כך נשמע הדיון בבית הדין של הליכוד:
    נציג וועדת הבחירות טען בדיון טענה יצירתית:
    "אין בפנינו שום הוכחה שאדלשטיין ואלקין עלו לארץ. הם לא הוכיחו זאת בפנינו, והמצביעים לא ידעו זאת, לכן אינם יכולים להיחשב 'עולים חדשים' ולבטל את הבטחת הייצוג לנגוסה".
    רוב הדיינים מאד לא התלהבו, ושאלו אם יש לועדה הוכחה שקרן ברק היא אשה.

    Liked by 2 אנשים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s