כשיתגעגעו לדוקטרינת נתניהו-עוז

בגלובס התפרסם ראיון עם הליכודניקים החדשים, קבוצה של פעילים שככל הנראה ממוקמים פוליטית בין גנץ לגלאון אבל מעוניינים להשפיע על הליכוד מבפנים. כעת הם נאבקים על חייהם הפוליטיים מול ניסיון להדיחם מהתנועה.

רכיב בפעילותם של הליכודניקים החדשים הוא העלאת זכרם של האבות המייסדים, ז'בוטינסקי ובגין, והצגת עצמם כמי שחותרים לשחזר את ההדר הבית"רי הישן מהימים ההם.  נחמד להיזכר אם כך מה באמת הייתה דעתו של השמאל בשנות השמונים על מנחם בגין. ספר מאמרים ישנים של עמוס עוז, שעתה, עם לכתו לעולמו, יש להם עדנה – "ממורדות הלבנון", מאפשר להיזכר בכך. ובעיקר להיזכר שמבחינה מהותית אחת בנימין נתניהו, השנוא כל כך, עולה על בגין כראש ממשלה, לפחות מבחינת טעמו של השמאל.

נתניהו שונא מלחמות מיותרות. ואילו בגין בזמן מלחמת לבנון הראשונה?

המלחמה יצאה מבין שפתיו כצעצוע אשר הוענק לו סוף סוף ככלות המתנה מתסכלת שנמשכה אולי מאז ימי נעוריו. קנטרן, קטנוני ונקמני כלפי מתנגדיו. אדיש לאיומי המלחמה. אכול שנאת נחיתות אל "עולם הגויים" ומכסה עליה בפוזה של עליונות מלגלגלת. (ממורדות הלבנון, עמ' 18)

גולדה כאבה באמת את כאב מותם של הנופלים ואילו בגין נראה בימים אלה צוהל ופורח. מאז תחילת המלחמה מלאו הופעותיו בציבור טון של זחיחות דעת ארסית, נוקמנית, של צהלה קנטרנית. איזה פורקן עמוק מצטייר על פניו ומהדהד בקולו לא פחות מאשר בתוכן דבריו. הוא מופיע על מסך הטלביזיה כעושה חיים ונהנה מכל רגע. (ממורדות הלבנון, עמ' 35)

את המלחמה עצמה מתאר עוז כך:

מלחמת שקר וכזב ושטיפת מוח שמטרותיה האמיתיות הוסתרו מפני העם, מפני הלוחמים, מפני הכנסת ומפני רוב שרי הממשלה (ממורדות הלבנון, עמ' 15)

מנגד קשה שלא לראות דווקא בנתניהו מישהו שמגשים את דוקטרינת ההבלגה של עוז:

לא פעם הבלגנו במקום שעם אחר היה מרביץ והרבצנו מכה חלקית וסלקטיבית במצבים שבהם עם אחר היה רץ לעשות מלחמה כוללת. למלחמה כוללת יצאנו כאשר קמו להרגנו – ולא כאשר הטרידו אותנו, ולא כשמישהו אמר שהוא היה רוצה במותנו, ולא כשמישהו הכריז אי פעם, בעתיד, יש בדעתו לחסל אותנו.

אולי היה מחיר לאיפוק הזה, אבל היו בו יתרונות חשובים: גם בהיקף התמיכה מבחוץ. גם בקיום הברית עם חלקי העם היהודי. אבל קודם כל – האיפוק הזה היה מרכיב חיוני של עוצמתנו. כי עוצמה אינה מורכבת רק מן המכפלה הפרימיטיבית של מספר הטנקים והמטוסים כפול מספר הקילומטרים המרובעים. היא עשויה, בראש ובראשונה, מנכונותם של אנשים ללכת להילחם. מהסכמתם של הלוחמים לחרף את נפשם. […] ב"שיח לוחמים" בין כל הערעורים והמצוקת והלבטים, לא תמצא אפילו פסוק אחד של ערעור על עצם היציאה למלחמת ששת הימים. אפילו במבצע קדש של שנת חמישים ושש, שאינני שלם איתו בדיעבד, היו סיבות משכנעות לחשוש שבתוך כמה חודשים יתחזק נאצר עד לנקודה שיכול להביס אותנו וזו הייתה כוונתו הגלויה והמוצהרת. (ממורדות הלבנון, עמ' 55)

יבוא יום ויהיה לימין בישראל מנהיג מרגיז ושנוי במחלוקת, ואנשי שמאל-מרכז יעלו בגעגוע ובנוסטלגיה את זכרו של בנימין נתניהו כמנהיג עבר אידיאלי של הימין. הפואנטה היא שקרוב לוודאי שבגעגועים העתידיים אז יהיה טעם ויהיה צדק.

41 תגובות על ״כשיתגעגעו לדוקטרינת נתניהו-עוז״

  1. עם ההבדל שבכל אופן טראמפ מכל בחינה אובייקטיבית הוא תחתית החבית לעומת רייגן. אבל ביבי אינו נופל אובייקטיבית מבגין.

  2. מענין באמת להיזכר , אבל , אסור לשכוח ,שהצגת הדברים קצת פשטנית מדי :

    תחילה , נתניהו לא ממש לגמרי נמנע ממלחמה פרדוקסלית . הוא היה אמור לתקוף האיראנים . אלמלא הסכם הגרעין , היה תוקף ( וגם מבלעדי למעשה ) . לא לשכוח זאת , הוא לא צפה סיבוכים מפגרים ובלתי צפויים . ובסוריה , תקף שוב ושוב , ללא הרף . איפה אחרת? הרש"פ ישבו בשקט ושיתפו פעולה . בלבנון חיזבאללה נדחק צפונה ובכלל היה עסוק בסוריה. ונשארה רק עזה . עזה ? למה ? מי יכנס לשם למלחמה טוטאלית ? לאיזה ענין ? למשטר צבאי ? לאחריות על המינהל האזרחי בעזה ? מאות חיילים הרוגים ? דעת קהל בינלאומית מוטרפת ? התובעת בהאג בחקירה מקדימה , וצווי מעצר כאמור, רק ענין של זמן .

    ברור כשמש הדבר . אבל :

    הענין הוא לא בכך ממש כאשר תוקפים אותו . אלא , חשוב להתבונן על זוית התקיפה . זוית התקיפה של השמאל מרכז היא זו או כזו , שמשליכה על האישיות שלו . האישיות הריקה . האישיות האופורטוניסטית לגבי דידם . הוא נאמן רק לעצמו ולהישרדות הפוליטית שלו לגבי דידם . אפילו כאשר מדובר בביטחון , אזי , לגבי דידם , הוא כל כך אופורטוניסט , שאפילו בביטחון , הוא זיגזג והיה נאמן לעצמו בלבד .

    הנה אבי גבאי עליו , אחרי העברת הכסף מקטאר לעזה , מצטט ( עירובין העיתון והוא ) :

    יו"ר המחנה הציוני אבי גבאי הגיב על העברת מיליוני הדולרים לחמאס ואמר כי "נתניהו נכנע לטרור ומעביר כסף למחבלים. מיליוני דולרים זורמים דרך ישראל לחמאס. כסף מושחת לכיס של המחבלים שיורים על תושבי הדרום. זה מרתיח מזעם, זה מעוות וזה מושחת.

    ועוד :

    "במקום לייצר פתרון שישמור על הביטחון של ילדי הדרום – נתניהו נכנע לטרור ומעביר כסף למחבלים. אפשר לשנות את הגישה המושחתת הזאת. חייבים לשנות אותה".

    כאן :

    https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5421046,00.html

    ועוד ציפי ליבני בקשר למצב בעזה :

    "נתניהו נתן בעצם את ההגה של המדינה בידי שני גורמים – אחד זה המפלגות החרדיות שרוצות להוביל אותנו ושנחיה לפי מדינת הלכה. יש להן קושי עמוק עם שוויון", תקפה לבני. "הגורם השני זה הבית היהודי שיש להם קושי עם שוויון לערבים. נתניהו פשוט מסר להם את ההגה כי הוא רוצה רק לשבת על הכיסא. זאת בעיה מאוד קשה לכל מי שרוצה לחיות במדינה דמוקרטית".

    ובאותה נשימה , באותו הריאיון כך :

    "המחנה הציוני יהיה האלטרנטיבה, שביחד עם עוד שיחברו לגוש הגדול, נשפר את המצב לתושבי עוטף עזה"

    כאן :

    https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5371309,00.html

    עד כאן הציטוטים :

    אז חשוב להדגיש , הוא גם הביא זאת על עצמו . במקום להיות מעל הדברים האלו , ולא רק לפעול כראש ממשלה ממלכתי וציבורי ( כפי שהוא פעל ) אלא גם שזה ייראה כך , הוא התכסח כמו יחצ"ן קטן או גרגרן קטן על : כתבות בידיעות אחרונות עם מוזס , אלוביץ וואלה ומסרונים ואללה , שמפניות סיגרים וכו….

    אז הוא במידה מסויימת , הביא זאת על עצמו , במידה מסויימת , שלא בצדק . פשוט מדהים ומגוחך ….

    טוב , לא נגמור פה מסיבוכים פסיכים לגמרי …..

    להתראות

  3. עמוס עוז בסה'כ ממשיך את המסורת בת מאה השנה של השמאל לבצע דמוניזציה של הימין ושל מנהיגיו.

    זאת בניגוד מוחלט לתדמיתו, העצמית והציבורית, כמוביל דעה של השמאל ולא כנגרר.

    קטע הפתיחה של מאמר חשוב שפורסם באתר מידה:
    ___________________________________________________
    " פשיזם, פשיזם: 100 שנה של הכפשת הימין
    בעז לוי | 07/01/2016
    פשיזם!!! את הזעקות הללו זועק השמאל כנגד הימין בכל פרשיה חדשה שעולה לכותרות. מסע מעמיק אל העבר מגלה שהוא עושה זאת כבר 100 שנה, אפשר להירגע.

    מי לא מפחד מפשיזם? שיטת המשטר הטוטליטרית הידועה לשמצה, המחסלת את חירותם ואת חייהם של אזרחיה. במדינה דמוקרטית כמו ישראל, הדרך הטובה ביותר לקעקע מן היסוד את זכות קיומו הפוליטי של אדם או מפלגה היא להכריז עליהם כפשיסטים. אמרת את זה – והעמדת את יריבך בצד החשוך והאפל של החיים.

    ובכל זאת, למרות הזהירות המתבקשת בשימוש בו, מבט חטוף אל הפוליטיקה הישראלית מלמד שהשמאל אינו מהסס להטיח בימין את הפשיזם על שלל הטיותיו. אין כאן באמת דיון ענייני עם יריב שלא סתם זוכה בשלטון פעם-אחר-פעם, אלא קמפיין מתמשך לשלילת מציאותו מן היסוד. די להתבונן בפרשיות של השבועות האחרונים בלבד: “פוסט ההסתה” של ערוץ 20, קמפיין השתולים, אם תרצו, הביקורת על ריבלין, הספר’ גדר חיה’, ועוד ועוד – בכולן ללא יוצא מן הכלל זכה הימין הישראלי לתואר פשיסט, ולצאצאיו החוקיים: סתימת פיות, סכנה לדמוקרטיה וגזענות. הטריגרים מגוונים ומשתנים משעה לשעה, אך המסר אחד: הימין לא לגיטימי. הימין מסוכן. הימין פשיסט. …."
    ______________________________________________________
    למעונינים בקריאת ההמשך:

    https://mida.org.il/2016/01/07/פשיזם-פשיזם-סיכום-תולדות-הכפשת-הימין/

    נדמה לי שהשוני העיקרי בין שנות ה 80 לבין ימינו הוא עוצמת האמונה של מצביעי השמאל והמרכז בהפחדות אלו. כשאני קוראת את התגובות ההיסטריות, המשקפות פניקה מוחלטת, למהפך הפוליטי של 77 ואת תיאור מנחם בגין כמעט כנציגו של השטן עלי אדמות (ששפיכת דמם של חיילים ישראליים מרוננת את נשמתו) – אני נדחפת להאמין שרבים בציבור זה באמת האמינו באפשרות התנגשמות הפחדות אלו.

    ואילו כיום, אפילו כשחלקם מזהים תחילת תהליכים שאפיינו את שנות ה 30 בגרמניה, הם לא מתריעים מפני קטסטרופה נוראית ומיידית.
    התקיפה של נתניהו כיותר מדי … כפחות מדי …. כאופרטיוניסט, מושחת וכד' כד' – זו בסה'כ ביקורת לגיטימית על מנהיג פוליטי שחפצים להחליפו. אפילו המתנגדים הקשים ביותר לנתניהו, כדוגמת גדעון לוי מעיתון הארץ, אינם תופסים אותו כפי שתפסו בזמנו את ז'בוטינסקי ואת בגין.

    אם יותר לי להתנבא – ביוגרפיות על נתניהו ותקופות שלטונו יתפסו בעתיד מדפים רבים בספריות ציבוריות הן בארץ והן בעולם. (או התחליף שיהיה אז למדפים הכורעים תחת משקל ספרי נייר מודפסים וכרוכים)

  4. כמעט מיד אחרי שכתבתי שנדמה לי שהמצב היום טוב מכפי שהיה בשנות השמונים – נתקלתי בכתבה הבאה בישראל היום:
    _____________________________
    רופא בכיר: "אם נתניהו יגיע – לא אטפל בו"
    בביה"ח הלל יפה התבטא בצורה בעייתית וחמורה מאוד נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו: ד"ר ירון ריבר אמר לרופאים ולאחיות במחלקה, כי אם נתניהו יפונה לבית החולים הוא יסרב לטפל בו.
    בית החולים ממוקם בעיר חדרה, וביתו של נתניהו נמצא בקיסריה. במקרה חירום רפואי, אם נתניהו ישהה בביתו בקיסריה, הלל יפה הוא בית החולים הקרוב ביותר.
    לפי עדויות שהגיעו ל"ישראל היום", ד"ר ריבר אמר את הדברים לפני כמה ימים במחלקה הנוירולוגית, שאותה הוא מנהל. ריבר אמר לרופאים ולאחיות במחלקה: "צריך להעיף אותו, צריך להוריד אותו". כשנשאל על מי הוא מדבר, השיב כי הוא מדבר על ראש הממשלה נתניהו. אז גם הוסיף את ההתבטאות החמורה: "הוא גר בקיסריה, ואם הוא יגיע לכאן אני לא אטפל בו".
    יודגש כי ביה"ח הלל יפה הוא בית חולים ציבורי בבעלות ממשלתית, וד"ר ריבר, כמו כל הרופאים, נשבע את שבועת הרופאים שלפיה הוא מחויב להעניק טיפול רפואי לכל אדם. … "
    ____________________
    נותר לי רק לקוות שמדובר בפייק ניוז. שאלו האשמות שווא ממקורות אנונימיים ומפוקפקים.
    מצד שני, בתגובתי הקודמת נמנעתי מלציין שהתאור של עמוס עוז את בגין [שתמריץ הביא בגוף הפוסט ] מאוד הזכיר לי תיאור של אנטישמי את דמות היהודי.
    ניתן להוסיף שמהחם בגין, בעיני השמאל הישראלי, נטה להיתפס כ"יהודי גלותי". על כל האסוציאציות השליליות שקישר למונח זה.
    דמות שעוררה בקרב רבים מהשמאל היהודי-ישראלי תגובות הגובלות באוטו-אנטישמיות.
    מה שמזכיר לי במעורפל שמיד לאחר בחירות 77, אחד מכלי התקשורת המובילים של בריטניה (הבי.בי.סי ? אחד העיתונים הגדולים? ) ביקש ללמד את הבריטים כיצד יש לבטא את השם בגין. במקריות מופלאה הוא הצליח לחשוב רק על שיטת הלימוד הבאה: "בגין מתחרז עם פייגין".
    פייגין, למי שאינו זוכר, זהו שמו של היהודי המרושע בספרו של דיקנס. היהודי שלכאורה מנהל בית יתומים, אבל למעשה שולח את היתומים לגנוב עבורו, ומחזיקם ברעב תמידי מחפיר. בקשה של ילד רעב לצלחת מרק נוספת – מזעזת את היהודי הרע הזה).

  5. אני חושב שהפיכת שיחת חולין, גם אם זועמת, של רופא כלשהו, לאייטם היא אבסורד אופייני לישראל היום ולשטינקרים בבית חולים.

  6. ואפרופו עלבונות היסטוריים , עדות המזרח וכו… ( גם בפוסט הקודם ) צדה עיני היום , עתירה לבג"ץ , בקשר לחשיפה של חומרים וארכיונים בידי השב"כ , הנוגעים לדיכוי של מרד ואדי סאליב דאז ( התקוממות של מזרחיים למי שזוכר ) כאן :

    https://www.nevo.co.il/psika_html/kitvey/kt-19-15-14.pdf

    להתראות

  7. אל רום,
    קבל פטור מתשובה. מסתבר שהשופטת השובבה היתה קודם שוטרת.

  8. נהוג לאמר שהשיח הציבורי מתדרדר והפילוג בעם גובר, אבל במציאות, בעבר שררה שנאה עזה מאוד בין הפלגים השונים במפה הפוליטית, אפילו בתוך המחנות עצמם. בתנועה הקיבוצית למשל ויכוחים אידאולוגיים שהיום נראים פעוטים הגיעו לאלימות, ניתוק בין בני משפחה וכמובן פילוג בין קיבוצים. השנאה ששררה בין אנשי מפא״י וחירות היתה עצומה – בן גוריון למשל סרב אפילו לכנות את בגין בשמו. הם נהגו להאשים אחד את השני בשיתוף פעולה עם הנאצים לעיתים מזומנות. היו להם גם משקעים הסטוריים מתקופת הסזון, אלטלנה וכו׳.
    באופן כללי זו היתה תקופה בה אידאולוגיה תפסה מקום הרבה יותר מרכזי בחיי היום יום. אם ירידת קרנן (המבורכת בעיני) של האידאולוגיות הגדולות והחלפתן בפרגמטיות גם להבות השנאה הללו די דעכו. אני מתקשה להאמין שמנהיג כלשהו שיעלה בימין יעורר התנגדות ושנאה כפי שעורר בגין בזמנו.
    ובהקשר לפוסט הקודם על דפוסי ההצבעה של בני עדות המזרח:
    אני מניח שמעטים מאוד מהם מצביעים היום לליכוד בגלל העלבון ההסטורי מימי מפא״י. עם זאת יתכן שישנה השפעה לאמירות עכשוויות אומללות סגנון יאיר גרבוז ותיקי דיין. גם אדם נבון ורציונלי לא יטה להצביע למפלגה שבהפגנות תומכיה מלגלגים עליו. עדיין, ההשפעה הזאת היא כנראה לא הסיבה העיקרית, וזה שהשמאל חושב שזו הסיבה זו אכן התנשאות.
    אגב אותה התנשאות אירופית קיימת גם כלפי הפלסטינאים: הסכמי אוסלו מניחים כי אם תנתן להם מדינה כלשהי ותנאי מחייה טובים, אין סיבה שימשיכו במאבק. כלומר, הם לא בעלי שאיפות אידאולוגיות ולאומיות, אלא סך הכל רוצים בטובתם הכלכלית האישית. עמדה דומה כלפי הערבים הפגינו אנשים בשמאל עוד לפני הקמת המדינה כאשר היו משוכנעים שברגע שיראו הערבים כמה אנחנו היהודים מפתחים את הארץ, יחדלו להתנגד לנו.
    לצערו של השמאל, גם מזרחיים וגם ערבים הם לא סתם קופים שרוצים יותר בננות.

  9. לרוב הגדול של המזרחיים אין דרכון אירופאי ואין אופציה להשיג אחד כזה.
    זו עוד סיבה למה מעדיפים לקחת פחות סיכונים על הבית.

    תשוו זאת לאלו שבאותה נשימה שמספרים שהוציאו דרכון פולני או גרמני, טוענים שצריך לקחת סיכונים למען שלום עם הפלסטינאים.

  10. לתמריץ, כתבת:
    "אני חושב שהפיכת שיחת חולין, גם אם זועמת, של רופא כלשהו, לאייטם היא אבסורד אופייני לישראל היום ולשטינקרים בבית חולים."
    ____________________________
    אני מסכימה שאסור להתייחס למשפט שביטא הרופא כהצהרת כוונות המצדיקה פיטורים (כפי שאין להעמיד לדין אדם שאומר "בא לי לרצוח את … " – באשמת תכנון רצח).

    אבל מה שבעיני הוא אבסורדי הוא שרופא בכיר, מנהל מחלקה בבי'ח, שאמור להיות אדם אינטליגנטי ושקול, לא עוצר את עצמו לפני ביטוי בקול רם של האפשרות לא להושיט עזרה רפואית לאדם כלשהו. על אחת כמה וכמה לנבחר ציבור בכיר שהוא חפץ בכשלונו הפוליטי (בניגוד אולי לאיזשהו פושע נתעב שמעורר בכל הציבור סלידה וחלחלה או לטרוריסט שביצע רצח המוני מזעזע).

    אגב, הסיפור הזכיר לי את דברי המנתח הבכיר בבית החולים אליו הובהל נשיא ארה'ב ריגן לאחר שנורה. הוא ביקש להוציא מחדר הניתוח שלו את המוני שומרי הראש של הנשיא (שכמו תמיד – מגבירים את השמירה על הסוס אחרי שכבר נורה). הוא אמר להם "היום, כל העובדים בבית החולים הזה הפכו לרפובליקאים".
    משפט שכמותו הייתי מצפה לשמוע גם מכל הרופאים בישראל לגבי ראש הממשלה של מדינתם אם / כש יאלץ לקבל טיפול רפואי דחוף – כולל ממתנגדיו הפוליטים החריפים ביותר.

    דווקא חשבתי על מי שכינית "שטינקרים". בניגוד אליך – בחמלה ובהזדהות. חשבתי על עובדים השומעים מהממונה עליהם, והאחראי על המשך העסקתם או קידומם, דעות פוליטיות בוטות, שסביר שהן הפוכות לדעות חלקם. חלקם כנראה מאוד התקשו להתאפק מלהגיב להתבטאויות שבעיניהם הן מקוממות, אך הבינו שמאוד לא כדאי להם להעז להגיד לבעל הסמכות את מה שהם חושבים.
    ההדלפה של ביטויי הבכיר – היא בסך הכל נקמה קלה של ציבור שנאלץ, פעם אחר פעם, לסתום את פיו ולהימנע מלבטא את דעתו.
    אגב, בארה'ב נמצא שהעוינות והנקמנות של דמוקרטיים במי שמזדהים כרפובליקאים – חזקה בהרבה מהעוינות והנקמנות של רפובליקאים במי שמזדהים כדמוקרטים. נדמה לי שגם בארץ, אנשי שמאל הרבה פחות מפחדים מלבטא את דעותיהם במקומות עבודה מאנשי ימין.

    ###############################################

    לחייל זקן, כתבת:
    " אל רום, מי לוקח, שוטרות או שופטות? "
    _________
    " אל רום, קבל פטור מתשובה. מסתבר שהשופטת השובבה היתה קודם שוטרת ."
    —————————

    אענה, למרות שאיני אל רום וכמובן ללא רשותו.

    מי שלוקח בגדול אלו גברים, בעמדות מאוד בכירות, הדורשים שוחד מיני.
    הבכירות חיונית בכדי לחלק טובות הנאה מתוך נכסי הציבור עליהם הם מופקדים (כמו קידום למשרות מוערכות יותר ומכניסות יותר) במקום לשלם בעצמם על טובות ההנאה המיניות אותן הם מבקשים / דורשים.

    ###########################################

    אוף טופיק,
    אמור לעניין בלוג, גם כלכלי, שהוא מוטה גברים (קשה לי להתאפק 😊).

    אם רק רוצים – אולי נמצא כאן חלק מההסבר לתפקוד, הלא לגמרי מזהיר, של צמרת הצבא וצמרת המשטרה (שתי צמרות מוטות גברים)

    https://m.maariv.co.il/journalists/opinions/Article-680404

    קטע מהכתבה:
    " …. המחקר מצא שכאשר נשים היוו פחות מ־20% מההנהלה הבכירה של הארגון, התשואה השנתית הממוצעת הייתה 4.4%. וכששיעור הנשים בהנהלה הבכירה עלה על 57%, התשואה השנתית הממוצעת הייתה 8.6%.

    חברת ההשקעות של פרופ' דן אריאלי, Irrational Capital, מצאה שכאשר קיים מתאם בין שביעות הרצון והתובנות של נשים וגברים בשאלוני הערכה על מקום העבודה שלהם, הביצועים הפיננסיים של החברה טובים יותר. במדגם שבחן את התשואה של מניות החברות שקיבלו ציון גבוה אל מול מדד S&P 500 מ־2006 ועד היום, הפער היה גבוה ביותר מפי שבעה לטובת המניות של חברות שבהן קיים מתאם מגדרי. כלומר, חברות שבהן מתקיימים שילוב וגיוון אמיתיים מציגות ביצועים טובים יותר. … "

  11. קמיליה,
    בכל הקשור לפשיעה גברים לוקחים בגדול אבל איך זה פוטר נשים מאחריות לבחירות שלהן?

  12. קמיליה , כדאי באמת היה , שתקראי הצעת החוק למשל , של מדינת קליפורניה , אשר אמורה לחייב תאגידים , לשלב נשים בדירקטוריון . הסוגיה המשפטית היא סבוכה ולא רלבנטית . מה שכן , לקרוא המחקרים המובאים בהצעת החוק , ולהיווכח כפי שכתבת , כמה מחקרים , אשר מאששים אכן מה שכתבת , ששילוב נשים בדירקטוריונים , או יותר ייצוג , מעלה תשואה פשוט . הקטע הוא , שאחד הרציונלים של הצעת החוק , זה להגביר תשואה של תאגידים וכו…. כאן :

    https://leginfo.legislature.ca.gov/faces/billPdf.xhtml?bill_id=201720180SB826&version=20170SB82694CHP

    להתראות

  13. קמיליה
    מהמחקר כפי מה שמובא בכתבה קשה להסיק שחברות בהם קיים שילוב מגדרי – זה מועיל לתשואה. בין מתאם לסיבה יש מרחק – יתכן למשל שחברות בערים גדולות הנמצאות בסביבה עסקית יותר נוחה נותנות תשואה יותר גבוהה ובערים הגדולות יש יותר נשים שפונות לעסקים אבל פילוח לפי ערים תגלה שבעיר גדולה אין השפעה למספר הנשים על התשואה. כנ'ל יתכן לפי סוג עסק כגון עסקי אופנה יש יותר תשואה מעסקי ביטחון ויותר נשים פונות לעסקי אופנה מאשר לעסקי בטחון לכן יש מתאם בין מספר נשים לתשואה אבל פילוח בנפרד של כל סוג עסק אולי יתגלה שבכל אחד מהם מספר הנשים לא משפיע על התשואה. יתכן שאלה שעשו את המחקר עשו ניתוח מעמיק של התוצאות אבל לפי מה שמובא בכתבה אין הרבה משמעות לתוצאות

  14. מסכים עם משה.
    כל נסיון להסיק מסקנות מקורלציה כזו הוא חסר תועלת. אני מניח שאם יבדקו מספיק ימצאו עוד עשרות מתאמים בין כל מיני דברים לבין ביצועי המניה.
    ספציפית לגבי המתאם המדובר, אני מניח שמרבית החברות בהן קיים שוויון מגדרי הן חברות טכנולוגיה ושירותים, ואלו הראו תשואה עודפת בעשור האחרון. אם יבדקו שוב אחרי הירידות האחרונות, בהן חברות הטכנולוגיה ספגו את המכה הכי קשה, המתאם כנראה יעלם.
    מצער אותי לראות שדן אריאלי מתעסק בנסיונות לחזות את שוק המניות. מורו ורבו כהנמן דיבר רבות על חוסר התוחלת בכך.

  15. בועז העצני מציע לקרוא לשיטת הסינון לשופטות של אפי נווה "ועדת השניים"

  16. אני מעריץ מי שיש לו העוז להתלונן על דברים פסולים אמיתיים ומהותיים במקום העבודה. זה לא קל בכלל. אבל לקחת התבטאות מוגזמת פוליטית של עמית או מנהל ולעשות ממנה אייטם זה מריח כמו ניצול לרעה של סיטואציה לחשבונאות אישית.

  17. אדם גולד עם דברי טעם כתמיד:

    תגידו, ימנים, ברצינות, מה נדפק אתכם?
    1. ימנים, יהודים, לוחמים, אני מתחנן. תפסיקו להזדעזע.
    וכן, אני יודע שבחירות ופריימריז והכל, אבל מה יהיה? נו, אז איזה רופא ("מנהל מחלקה!") מתוסכל אולי אמר בשיחת ברזייה (!) שאם נתניהו יגיע הוא לא יטפל בו. סו וואט?
    אז זה אולי מטופש ולא לעניין אבל למי אכפת?
    מישהו פה באמת סבור שזה אירוע חשוב?

    2. צאו שנייה מהפוזיציה. אתם באמת חושבים שזה נורמאלי שחברה תזדעזע קולקטיבית *מאמירות* טיפשיות של סתם אזרחים?
    כלומר, ברור שאם רופא לא מקבל מישהו בגלל עמדה פוליטית זו שערורייה, אבל להתחיל לתפוס אנשים פרטיים על משפטים לא לעניין שהם הוציאו מהפה?
    באמת?!

    3. בכלל, מישהו כאן מעוניין בשיח ציבורי שבו נייר הלקמוס של כל רעיון יהיה השוליים הצעקניים שתומכים בו? מין עולם פופוליסטי שבו כל אמירה דבילית מצד אזרח – מימין או משמאל – תשתלט על השיח ותדחוק טיעונים עובדות ודיון מעמיק?
    מצטער אבל בדיוק כמו בתמונת הראי מימין, גם 'בסערה' התורנית מצד שמאל זה פשוט לא רציני לקחת אמירה מפגרת ולמסגר אותה כעמדה פוליטית עקרונית של מאות אלפי אנשים.

    4. הפיקנטריה הזו גם לא כדאית.
    שווה להזכיר שוב: כל מי שחושב שלמדיניות הימין יש מה למכור (ואני, יחד עם 80% מהציבור הישראלי בהחלט משוכנע בכך) צריך להפנים שחוץ מהפן המהותי, גם תועלתנית סטייה למחוזות הפופוליזם והפיקנטריה פועלת לרעת הצד הצודק.

    אחרי הכל, את נטיית השמאל להתרגש מכל פוסט מטומטם או גרפיטי קל להבין.
    כשאתה קטן, אבוד והסחורה המדינית שלך לא מבוקשת די משתלם להסיט את השיח ולהתעסק באיזוטרי ובספינים. אבל למה לימין לעודד שיח כזה?

    5. יותר מזה, בגלל שהתקשורת בישראל מוטה שמאלה, אז לשמאל יש יתרון מובנה מובהק ויכולת בחירה על איזו תקרית איזוטרית להאיר את פנס הטמטום, אז גם מעבר למהות – מה האינטרס של הימין בקידום תרבות כל כך רדודה?

    אז בחייאת, תעשו לי טובה, בואו נתקדם.
    למה להתעסק בשטויות ובאנקדוטות במקום להסביר ולקדם מדיניות לאומית יעילה וצודקת בהגירה התיישבות, כלכלה, בטחון ומשפט?

  18. קמיליה, כתבת ש"…אין להעמיד לדין אדם שאומר "בא לי לרצוח את … " באשמת תכנון רצח",
    אבל השופט חשין שר"י, מהסניף של הפוסיקט בירושלים, חשב אחרת:
    את מרגלית הר שפי הוא מיהר לשלוח לכלא בטענה שהיא שמעה את יגאל עמיר אומר "בא לי לרצוח את" ולא פעלה כדי למנוע זאת.

  19. לבגין יחד, עזר ויצמן ומשה דיין היה השג גדול בכך שהוא הביאו שלום עם מצרים. מצרים היתה האויב החזק ביותר של ישראל ובעצם היחידה שיכלה אז לסכן את קיומה של ישראל. מאז אין לישראל מלחמות רציניות (חוץ מאולי מלחמת לבנון הראשונה שהיתה רצינית למחצה).
    חוץ מזה לא נראה לי שהרבה אנשים מתלהבים מבגין היום. לפני כמה ימים היתה תוכנית טלויזיה שלא כל כך דברה עליו טובות. כמו כן זוכרים לו את מפח הנפש של מלחמת לבנון הראשונה.

  20. אפי,
    צא ולמד:
    לפחות פעמיים בקריירה שלו איים ברק בהתפטרות. הפעם הראשונה נגעה לקידומה של אשתו, אלישבע ברק-אוסוסקין (המכונה אליקה), מבית הדין האזורי לעבודה לבית הדין הארצי. היה זה בשלהי נשיאותו של מאיר שמגר, וברק ידע שזו ההזדמנות לדחוף למינויה, משום שלאחר שימונה בעצמו לנשיא הוא לא יוכל להעביר את המינוי של אשתו.
    מינויה עורר סערה בציבור. אליקה נחשבה לשופטת איטית ולא יעילה (הגם שזכתה להערכה מקצועית), וברק כידוע אינו אוהב שופטים איטיים. לכן, ייחסו לו נפוטיזם. הסיבה השנייה היתה ששופטים ותיקים ממנה ציפו לקידום. "לא אסכים שהיא תוותר על קריירה בגללי", הכריז ברק ואיים להתפטר.
    לשמגר לא נותרה ברירה. לא רק שהוא העלה את מועמדותה (אך נמנע מלהצביע, כפי שנמנעו שני השופטים האחרים החברים בוועדה לבחירת שופטים), הוא אף רקם עסקה סיבובית: השופט ברוך אזולאי, שהיה ותיק מאליקה והתמודד מולה על התפקיד, מונה למחוזי בבאר-שבע. מדובר בצעד נדיר שבו שופט עבודה מתמנה לערכאה אזרחית. כדי לפנות מקום לאזולאי, מונה השופט הבאר-שבעי יעקב טירקל לעליון. על העימות הזה מדבר ברק במונחים של איזון אינטרסים. לשיטתו, חוסר הצדק שבעיכוב שרירותי של קידומה, רק בשל קירבתה אליו, הופך את התערבותו לאמצעי מידתי ולגיטימי.
    https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000132784&fbclid=IwAR1s0ZTVgTnvFPsHLyxGyu3Os6cd6SjpvGbsgn45VueLcydenu7GS8WzPIk

  21. אפי,
    צא ולמד 2:
    נשיאת העליון דורית ביניש פעלה לקידום אישים לכהונת שופט בית המשפט העליון חמישה מהם סייעו בחילוץ בעלה, עו"ד יחזקאל ביניש, מהגשת כתב אישום נגדו (עדנה ארבל, אליקים רובינשטיין, דוד חשין, עוזי פוגלמן ומני מזוז); השישי דחה ערעור אזרחי שהוגש נגדו והיה עלול להביכו (צבי זילברטל) במדינה מתוקנת הייתה ביניש נחקרת ומועמדת לדין
    http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2928693&forum_id=771

  22. אפי,
    צא ולמד 3:
    אישים שונים מתחומי המשפט והעסקים תורמים בשנים האחרונות לקונסרבטוריון למוסיקה, שבראשו עומד בעלה של השופטת, ואשר בו מונצח בנם. השופטת, כך מסתבר, לא מוצאת בעיה לדון בעניינם
    https://www.maariv.co.il/journalists/Article-639767

  23. אפי,
    צא ולמד 4:
    נשיאת העליון העבירה 3 תיקים לידידתה, השופטת בדימוס, בשנה הראשונה שלה כמגשרת, והצביעה בוועדה לבחירת שופטים בעד מינוי העוזרת הקרובה שלה. בעייתי? לא, אם תשאלו אותה
    https://www.maariv.co.il/journalists/Article-646974

  24. אפי,
    צא ולמד 5:
    שופט עליון מישאל חשין, בגד באשתו רות חשין עם עוד תמר גולן ונולדה להם בת לה התכחש ולא שילם מזונות בתחילה. לסיפור העיתונאי קרא "מעשה נבלה" , למעשה זאת היתה כוונתו לכאורה לעיתונאית . דרכו של שופט עליון לא ביישן. מוסף הארץ, יובל יועז, נעמי לויצקי הסיפור על הבת שנולדה לחשין ב-1983, בזמן שהיה נשוי לרות חשין, פורסם לראשונה ב-1991 בשבועון הירושלמי "כל העיר". ואולם לויצקי מוסיפה עליו פרטים. אמה של הילדה היא תמר גולן, שהיתה מתמחה של חשין במחלקת הבג"צים. גולן סיפרה שהקשר האישי שלה עם חשין החל רק לאחר תום תקופת ההתמחות, כשכבר היתה עורכת דין ועבדה במחלקה לקשרי חוץ במשרד המשפטים. הקשר ביניהם נמשך חמש שנים, ונקטע בבת אחת, שבוע ימים לאחר שסיפרה לו שנכנסה להריון.
    http://www.news1.co.il/ShowAllTalkBack.aspx?docid=300243&subjectid=1

  25. לחייל זקן,
    כתבת: " בכל הקשור לפשיעה גברים לוקחים בגדול אבל איך זה פוטר נשים מאחריות לבחירות שלהן?"
    —————————
    לא פוטר.
    בדיוק כפי שכל השחיתויות של השופטים והפרקליטות, אותם הבאת תחת הכותרת "אפי צא ולמד 1 – 5" , אינם פוטרים את אפי נווה מאחריות למעשיו.

    רצוי רק לתהות מדוע כל ביטויי התדהמה, הזעזוע והחלחלה, של השופטים והפרקליטים הבכירים, שהתקשורת מרבה לאחרונה לראיין, מופנים אך ורק כלפי אפי נווה ושותפותיו לפשע. אולי היה מקום לבטא אותם גם כלפי עמיתיהם לכס השיפוט שנתפסו בקלקלתם בפרשיות אותן הבאת (אם כי אף אחד מהם לא הובא לדין).

    אגב, ברגע הראשון רציתי להתחכם ולטעון שאפי נווה היה בעמדת בכירות על הנשים הללו, וניצל את מעמדו לרעה. אבל אז נאלצתי להיזכר שלא מדובר בנערות או צעירות מפוחדות וחלשות או בנשים קשות יום שמקור פרנסתם היחיד נמצא בסכנה. כפי שהבנתי את הסיצואציה מדובר בעסקה בין נותן שוחד לבין לוקח שוחד. עסקה שלא ניתן לפטור מאחריות ומאשמה את כל מי שמעורב בה.

  26. לאל רום,
    כתבת: "… הצעת החוק למשל , של מדינת קליפורניה , אשר אמורה לחייב תאגידים , לשלב נשים בדירקטוריון … . לקרוא המחקרים המובאים בהצעת החוק , ולהיווכח כפי שכתבת , כמה מחקרים , אשר מאששים אכן מה שכתבת , ששילוב נשים בדירקטוריונים , או יותר ייצוג , מעלה תשואה פשוט . הקטע הוא , שאחד הרציונלים של הצעת החוק , זה להגביר תשואה של תאגידים …"
    ___________________________________________

    איני מתלהבת (בלשון המעטה) מהתערבות מחוקקים בהתנהלות תאגידים ועסקים פרטיים. בעיני היא מוצדקת רק במצבי קיצון, כשאין ברירה סבירה אחרת

    יותר מכך, יש כאן איזושהי סתירה פנימית. *לו* אכן היה ברור לכל, מעבר לכל ספק סביר, ששילוב מגדרי מעלה את התשואה – אזי כל התאגידים היו רצים לשלב יותר נשים. הם לא היו ממתינים שחוק כלשהו יאלצם לעשות זאת. אבל תנאי זה לא מתקיים.

    לא ניתן לפסול על הסף את הטיעונים, שהביאו משה ורינגו, כנגד הסקת מסקנות סיבתיות ממחקרים מתאמיים.
    כאשר המחקרים נעשים באמצעות השוואות בין עסקים קיימים – ברור שקיימים משתנים המבחינים בין עסקים שבחרו לשלב הרבה נשים ועסקים שבחרו אחרת. לפיכך לא ניתן להסיק שהשוני בתשואות העסקיות נובע דווקא משילוב הנשים, ולא מהמשתנים המבחינים המוקדמים / האחרים.

  27. קמיליה,
    אין שום דבר פלילי במעשיו של אפי נווה. מה שיש בידי המשטרה זה טלפון ישן של אפי נווה שמישהו טרח למסור להדס שטייף (זו שאימצה פרקטיקה של שוטרת במגעיה עם ניצבים במשטרה). הגברת מסרה את הטלפון לחברה שפרצה אותו והורידה ממנו את כל הההיסטוריה הדיגיטלית של נווה. ענייני התשמיש שלו עם עורךדיניות כאלו ואחרות כשלעצמם אינם עבירה פלילית ויהיה קשה להרשיע אותו ללא ראיות תומכות נוספות (כמו עדות תומכת של חברי הוועדה לבחירת שופטים) שספק גדול אם ימצאו. מכל מקום המטרה של שבירת הדיל שלו עם שקד באמצעות חיסולו הפוליטי הושגה בגדול. הסיפור שלו מזכיר מאד את מה שנעשה לאחד מקודמיו, עו"ד דרור חוטר ישי, שנרדף על ידי החונטה עקב התנגדותו התקיפה לאקטיביזם השיפוטי.
    באשר לענייני התשמיש, אחרי שהתפרסמו סיפורי הסקס בעמדות השמירה בגדודים המעורבים מספר המבקשים לשרת בהם קפץ חיש קל ועקף בגדול את מספר המתנדבים לגולני וצנחנים. לישכת העורךדינים מעולם לא היתה נחשקת יותר…

  28. קמיליה,
    נווה עצמו הגיע למעמדו בתמיכת החונטה לאחר שקודמו ניסה ליישם משוב לשופטים, מעשה שהביא להחרמתו. ועדה שהוקמה בתקופת קודמו על ידי משרד המשפטים (עם השרה ציפי ליבני) המליצה על רפורמה בלישכה באמצעות חקיקה. שקד ניצלה המלצות אלו כדי לאלץ אותו לדיל של תמיכה במועמדיה בתמורה לקבירת המלצות הוועדה ההיא (היא גרמה לו להתהפך). הדיל בנה את שקד שהוכיחה באמצעותו שהיא השחקנית הפוליטית היחידה בשטח עם יכולות ביביסטיות ומצד שני נווה שילם על כך בראשו בסוף הקדנציה. ווין ווין לשקד.

  29. לחייל זקן, כתבת:
    " … הדיל בנה את שקד שהוכיחה באמצעותו שהיא השחקנית הפוליטית היחידה בשטח עם יכולות ביביסטיות ומצד שני נווה שילם על כך בראשו בסוף הקדנציה. ווין ווין לשקד. …"
    ___________________
    מאז הסרת צווי איסור הפרסום מ "הפרשייה המשפטית" אני תוהה מיהם בעצם המרוויחים הגדולים מ"השערוריה" ומיהם המפסידים ממנה.

    נראה לי שאפי נווה הוא המפסיד העיקרי (אפילו אם לא יועמד למשפט, או שיועמד למשפט ויזוכה כיון שהראייה העיקרית נגדו הושגה בדרך לא חוקית או כיון שהיא לא חזקה דייה ).
    איילת שקד היא המפסידה המשנית: פוצצה הברית שכרתה עם לשכת עורכי הדין בכדי להתגבר על כוח היתר של השופטים, מה שמאוד יקשה עליה למנות שופטים נוספים + מעתה ואילך היא תחיה תחת צל החשד ש"ידעה על כל מעשיו של אפי נווה ולמרות זאת בחרה לחזקו ולהמשיך בברית עמו.
    דווקא השופטים (או, כלשונך, החונטה המשפטית) יהיו לתפיסתי המרוויחים העיקרים.
    ***

    רמז לכך נמצא בעמדות שמבטאת, גם מבלי משים, התקשורת הממוסדת.
    לא רק בבחירתה לבצע ראיונות אינסופיים עם עוד ועוד ועוד שופטים ושופטים לשעבר (שכמובן מאליו מרחיקים מעצמם ומדומיהם כל רמז לאשמה) אלא אפילו בבחירת השירים בשני בערוצי הרדיו – גל'צ ורשת ב', להם יוצא לי להאזין.

    למרבה הפלא, הם משמיעים שוב ושוב את השיר "אדוני השופט", ובוחרים להתעלם לחלוטין מהשיר "בוכרה היפה". שיר שלתפיסתי היה מתאים שבעתיים לתאור הפרשה הנוכחית (*).

    השיר "אדוני השופט" למעשה לועג לכל סיפורי / תירוצי הנאשם ומשבח את השופט על כך שאינו מאמין להם. [נדמה לי, אבל איני בטוחה, שחיים חפר כתב שיר זה בתקופה בה עולי צפון אפריקה כונו "מרוקאי סכין", ארועי ואדי סאליב לא היו כל כך רחוקים, והשופטים היו אשכנזים]
    והנאשם העיקרי, כידוע לכל (לפחות בינתיים), הוא אפי נווה. לכל היותר עוד שני שופטים די זוטרים במערכת, שיהיה קל לזרוק לכלבים ולהתעלם מהם.

    השיר "בוכרה היפה", שנכתב גם הוא ע'י חיים חפר, למעשה מבקר את מערכת המשפט העותמנית המושחתת והרקובה מיסודה ולועג לה. שיר שלמרבה הפלא לא שמעתי לאחרונה ולו פעם אחת. כלומר, התקשורת הממוסדת כבר בחרה צד וחרצה את דינה.

    (*) _________________________
    בבוכרה היפה
    בעירי ברוכת השמש
    חרב המשפט שלופה
    חרב המשפט הו
    כאן בשערי העיר
    האמת תצוף כשמן
    תנו הידד לו לאמיר
    לאמיר הידד

    שני אחים
    רבים
    אודות
    הסיר
    האמיר
    את ראש שניהם
    הסיר
    והסיר הוא ה
    אסיר של האמיר
    הו

    אזרחים פצחו נא בשיר
    כי אמת וצדק משפטו של האמיר
    אזרחים פצחו נא בשיר
    כי אמת וצדק משפטו של האמיר

    מה קשה לו במעונו
    ובחדריו אין נחת
    אלף יש בהרמונו
    וחייו קשים הו
    אך מוכן הוא על עצמו
    עוד אלפיים ראש לקחת
    כי אוהב הוא את עמו
    בעיקר נשים

    יום אחד
    ערף
    את ראש
    האב
    ואת בת
    זקוניו
    לקח
    אליו
    בל תסבול
    האומללה
    חרפת רעב
    הו

    אזרחים פצחו נא בשיר
    כי אמת וצדק משפטו של האמיר
    אזרחים פצחו נא בשיר
    כי אמת וצדק משפטו של האמיר

  30. קמיליה,
    ככל ששקד תחטוף יותר אש מהתקשורת וממערכת המשפט יתחזק מעמדה הפוליטי. זה נכון שלטווח הקצר האקטיביסטים המשפטיים ניצחו אבל אם שקד תחזור למשרד המשפטים השוט שיהיה בידה כנגד לשכת העורךדינים יתחזק (עקב התחלשותם) ויאפשר לה לתמרן אותם שוב לדיל דומה. מן הראוי לסייג את האופציה הזו בתחזית שהסיכוי שביבי יאפשר לה לשוב לכזו עמדת כח הוא כמו הסיכוי של כץ וארדן להתמנות לתפקיד שר הביטחון.

  31. קמיליה , לכן כתבתי , מבלי להיכנס לסיבוכים משפטיים , אלא המחקרים גופא כשלעצמם . מעבר לזה , את מגלה נאיביות כלשהיא עם כל הכבוד . מאיפה לתאגידים לדעת בכלל על אפשרות דנן שמעלה תשואה ורווחים ? ואפילו אם היו יודעים , למה לשנות? למה להרגיז מישהו ? למה לקחת סיכון תיאורטי? מה זה ? נניח :

    עד שנות השבעים , ההומוסקסואליות , הייתה מקוטלגת כמחלה . ממש מחלת נפש , או הפרעה נפשית פסיכיאטרית של ממש. נו … הספיקה איזה מחאה אחת , כמה הפגנות , ופתאום , מחלה או הפרעה של ממש , ירדה מספר הקלאסיפיקציה משל לא הייתה כלל . ובכלל , לאנשים זה היה ברור , שמה ? שהם אנשים רגילים ? לא רגילים ? נניח אדם היה פוגש הומו . בינו לבינו היה סח : הוא מתנהג נורמלי . אבל , היית אומרת לו , שהוא מקוטלג כחולה . היה מחרה אחרייך , אז חולה !!

    את דווקא תגלי ענין בתיאור הסארקסטי הזה כאן :

    http://behaviorismandmentalhealth.com/2011/10/08/homosexuality-the-mental-illness-that-went-away/

    להתראות

  32. וקמיליה, רק להגדיר את גדרי הסיכון עליו כתבתי :

    נניח מקבלים החלטה להכניס נשים . עדיין , צריך לחשב לא פעם :

    אם יקרה משהו , אם התאגיד ייכנס לצרות , או כבר בצרות , הרי תמיד , לא יהיו חסרים לשונות מורעלים , שייצרו זיקה , בין הנשים שהוכנסו , לבין הבעיה שנוצרה או תיווצר בתאגיד . ככלל , הטבע האנושי , לא אוהב סיכונים דנן . נניח :

    מה שלא מקולקל לא מתקנים !! למה להחליף הרכב מנצח ?

    ועוד כהנה וכהנה ….

    להתראות

  33. חייל
    בהמשך לדבריך שביבי לא יאפשר לשקד לשוב למשרד המשפטים. יש צדק פואטי בזה שמערכת המשפט הרקובה תדפוק את ביבי שמגן עליה.

  34. משה,
    גם אני מתקשה שלא לשמוח לאידו עד שאני חושב על האלטרנטיבות

  35. לאל רום,
    אם לדוג' יתחוור למשקיעים שקרן ההשקעות של דן אריאלי , המשקיעה בארגונים בעלי גיוון מגדרי, אכן מצליחה יותר מקרנות מתחרות אחרות – קרן זו תלך ותגדל (על חשבון קרנות מתחרות). ארגונים בעלי גיוון מגדרי יהנו משפע משקיעים ויתרחבו, ואילו ארגונים חד מגדריים יתקשו להשיג משקיעים ויאלצו להצטמצם או אפילו להיסגר.

    כתבת:

    1. מעבר לזה , את מגלה נאיביות כלשהיא עם כל הכבוד . מאיפה לתאגידים לדעת בכלל על אפשרות דנן שמעלה תשואה ורווחים ?"
    —————————-
    תודה. כבר איני זוכרת מתי לאחרונה האשימו אותי בנאיביות. עבר מאז לפחות עשור 😊

    דווקא הטענה שאף אחד בהנהלת תאגידים גדולים, כולל לא במחלקות משאבי אנוש / כ'א, לא שמעו על אף מחקר התומך בגיוון מגדרי – נשמעת לי די תמוהה. אולי אפילו מעט נאיבית.

    אפילו אני עצמי מכירה עוד כמה ראיות מסייעות נוספות (אם כי גם עמן ניתן להתוכח) לטענה על התרומה של גיוון מגדרי לתשואה של עסקים. לדוג' – בקורס מנהלי מחלקות עסקיות בבנקים. הבדלים בסימולציות של החלטות עסקיות בין ממוצע קבוצת הגברים וממוצע קבוצת הנשים – הן בנכונות ליטול סיכונים ולאשר הלוואות (נשים נוטות יותר מגברים לוותר על הרווח מלקוחות מסוכנים) והן במהירות קבלת ההחלטה לא לאשר הלוואות נוספות ללקוחות המתקשים להחזיר את הקרן והריבית – גם במחיר הבאה לקריסת הלקוח, הודאה בכישלון והכרזה שקיים ספק ביכולת הלקוח להחזיר את ההלוואה. נמצא שנשים הרבה פחות מועדות מגברים לזרוק כסף טוב אחרי כסף רע בכדי להגן על האגו שלהן (קבלת ההחלטה לאשר לו את הלוואה מתחוורת כמוטעת) / על תדמיתן בארגון.
    מכאן, בטווח הארוך, צוותים מעורבים אמורים לקבל החלטות טובות יותר (על הקצאת הלוואות) מצוותים חד מיניים.

    2. " …. ואפילו אם היו יודעים , למה לשנות? למה להרגיז מישהו ? למה לקחת סיכון תיאורטי? מה זה ?
    ….להגדיר את גדרי הסיכון עליו כתבתי :
    נניח מקבלים החלטה להכניס נשים . עדיין , צריך לחשב לא פעם :
    אם יקרה משהו , אם התאגיד ייכנס לצרות , או כבר בצרות , הרי תמיד , לא יהיו חסרים לשונות מורעלים , שייצרו זיקה , בין הנשים שהוכנסו , לבין הבעיה שנוצרה או תיווצר בתאגיד .
    ככלל , הטבע האנושי , לא אוהב סיכונים דנן . נניח : מה שלא מקולקל לא מתקנים !! למה להחליף הרכב מנצח ? … "
    __________________
    בנושא זה חשוב להבחין בין ארגונים עסקיים הנמצאים בתחרות מתמדת לבין מונופולים, קרטלים, ארגונים ציבורים, וועדות לחלוקת פרסים וכיבודים וכדומה.
    עתידם של הראשונים למעשה נקבע על פי התשואות שלהם. ארגונים שיצליחו יותר ממתחריהם – ילכו ויגדלו, ואילו ארגונים שיצליחו פחות ממתחריהם – ילכו ויקטנו.
    כלומר, בנוגע לארגונים עסקיים – כוחות השוק כבר יבצעו את המלאכה טוב יותר מכל מחוקק.

    מכאן, ניתן לדון בתועלות ובנזקים של החלטה מוקדמת של המחוקק על מכסות נשים – גברים (או כל טכניקה אחרת לשיפור הגיוון המגדרי) רק בארגונים לא תחרותיים. רק בארגונים בהם התשואה אינה שם המשחק ועיקרו. נושא מורכב וארוך מכדי לדון בו במסגרת הנוכחית.

    3. " … נניח : עד שנות השבעים , ההומוסקסואליות , הייתה מקוטלגת כמחלה . ממש מחלת נפש , או הפרעה נפשית פסיכיאטרית של ממש. נו … הספיקה איזה מחאה אחת , כמה הפגנות , ופתאום , מחלה או הפרעה של ממש , ירדה מספר הקלאסיפיקציה משל לא הייתה כלל . ובכלל , לאנשים זה היה ברור , שמה ? שהם אנשים רגילים ? לא רגילים ? נניח אדם היה פוגש הומו . בינו לבינו היה סח : הוא מתנהג נורמלי . אבל , היית אומרת לו , שהוא מקוטלג כחולה . היה מחרה אחרייך , אז חולה !! "
    _______________________
    באמת סיפור נהדר. ההחלטה חסרת הבסיס להכריז שהעדפה מינית מסוימת (הומוסקסואליות) היא .מחלת נפש, הייתה יכולה להסתיים רק בהחלטה חסרת בסיס אחרת שהומוסקסואליות כבר אינה מחלת נפש. מה שמעמיד בספקות כבדים את כל ענף הפסיכיאטריה / הפסיכולוגיה הקלינית.
    הסיפור הזכיר לי שתרבויות פטריארכליות מנסות להדיר ולצמצם גם נשים וגם הומוסקסואלים. קיים דמיון בין נשים והומוסקסואלים (ובחברות אנטישמיות גם גברים יהודים הטרוסקסואלים) בבעיית הצורך להתמודד עם הדעות המוקדמות והסטריוטיפים השלילים.
    מכאן נזכרתי, בהקשר לנושא הנדון, שרבים מנסים להסביר את הקשיים של החברות המוסלמיות / הערביות להשתלב בעולם המודרני ולנצח בתחרות בו.
    שני חוקרים ערביים מוסלמים (נדמה לי שמצפון אפריקה) טענו שהבעייה העיקרית של העולם הערבי – מוסלמי היא דחיקת הנשים מהמרחב הציבורי למרחב הפרטי. כתוצאה מכך, לטענתם, הערבי / מוסלמי מנסה להצליח למרות שיד אחת שלו קשורה מאחורי גבו, בעוד ששכל מתחריו יכולים להשתמש בשתי ידיהם.
    אינ י חושבת שזו בעייתו היחידה של העולם הערבי מוסלמי -אך אין לי ספק שגם האפליה הקשה של הנשים תורמת למצבם העגום. ובנושא זה – הכוחות שיתנגדו לכל שינוי אדירים.
    למרות רצונו של השליט הסעודי החדש בהכנסת שינויים, וכוחות החקיקה הבלתי מוגבלים שלו – מעמד הנשים (ההומוסקסואלים והיהודים) בסעודיה לא ישתנה דרמטית בעשור הקרוב.

  36. קמיליה , שוב :

    הענין פה זה לא חקיקה . הסברתי לך , וכתבתי לך , מבלי להיכנס לסיבוכים משפטיים . המחקרים גופא המבססים את הצעת החוק . רק המחקרים , שהעלו בעליל ממצאים ברורים , של הגדלת תשואה כאשר נשים בדירקטוריון . תקראי שם בהצעת החוק על המחקרים ותביני . עזבי חוק ומשפט וחקיקה ומחוקק. הדגשתי לך זאת .

    ואני מבין שלא כתבת בציניות " סיפור נהדר " . כי זוהי המחשה באמת טובה . לא הענין של מחלת נפש אם לאיו אפילו , אלא הענין , באיזה מהירות וזריזות , עברו מקלאסיפיקציה , לקלאסיפיקציה אחרת וכו… אבל , עד שעברו , פשוט , חיו עם זה איך שזה , מעין מוסכמה מגוחכת , בניגוד לכל נניח שיפוט קונקרטי סביר , וכך בני אדם , חיו עם זה , ובין לילה כמעט , כלה מן העולם . מי יאמין היום פתאום , שהם ( הומוסקסואלים) אנשים חולים ?

    אותו דבר נשים . התשואה תכל"ס , לא ממש מעניינת בהכרח ( אם יודעים מזה בכלל , נניח באינדקס גלובלי ממש , לא רק במערב אפילו ) . זה לא אלוגריתם . זה לא איזה סוג של פעולה , של סיבה מסובב תוצאה מיידית וכו… צריך להתגבר על סטיגמות , סתם התנגדויות , פחדים , לשונות רעות וכו… אז לא תמיד מחקרים כאלו יעזרו ממש . זה לא אמונה נניח אוניברסלית , בדבר יעילות , נניח : מחשב אינטרנט , ברור שעסק יותר יעיל . סלולרי ברור יותר יעיל . אלו דברים מופשטים , שנוגעים בעצבים רגישים של אמונות יסוד . זוהי בעיה .

    והכל , בלי קשר למימצאים האובייקטיביים לגבי יכולות של נשים בניהול וכדומה . והכל כמובן במערב . הבעיה של הרבה נשים , זה דימוי עצמי נמוך . חוסר ביטחון . פחות במערב , יותר בתרבויות אחרות . אבל , גם במערב . מזה צריך להשתחרר , ואם לא , אז גם כוחות קוגנטיבים וכדומה שכליים ורגשיים , מתעכבים מלבוא לידי ביטוי כמובן .

    להתראות

  37. וכמובן קמיליה, שאין צורך לקבור אל כל ענפי תורת הנפש ( או שהתייחסת רק לפסיכולוגיה קלינית ופסיכיאטריה ). אלא פשוט לאבחן יותר טוב, בין מצבים אקוטיים של פסיכוזה אפקטיבית מבחינה משפטית ורפואית, לבין אבחנות יותר ערטילאיות. בסך הכל, הדיסיפלינות נבחנות לא רק ביכולת לאבחן, אלא גם ביכולת לפתור בעיה נתונה ( סימפטומים ) ולהביא רווחה למי שנזקק וכו….. וכאן, האבחנות, לא תמיד מורידות או מעלות הרבה. כבר המחשתי בעבר באמצעות מתודולוגיה רזה :

    נניח פסיכולוג ומטופל. המטופל מתלונן על פחד גבהים. הפסיכולוג, ללא אבחונים מעמיקים אפילו, משכנע אותו, לקחת קורס צניחה, לעבור קורס סנפלינג וכו… ולהשתחרר מזה אולי. כך עשה נניח ,ועזר. אז זה תורם.

    להתראות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s