לחזות טיפשות

בספרו על הכלכלה ההתנהגותית מספר חתן פרס נובל ריצ'ארד ת'יילר על ניסוי שעשה עם הפייננשל טיימס.

נניח שמציעים לך לשחק משחק שבו הרבה אנשים בוחרים מספר אקראי בין 0 ל-100. המנצח יוגרל מבין אלו שהכי התקרבו לשני שלישים מממוצע המספרים.

באופן זה במשחק של 3 משתתפים שבו נבחרו המספרים 20, 30, 40, המנצח יהיה מי שבחר 20, שני שלישים מהממוצע שעומד על 30.

הפייננשל טיימס נתן לקוראיו להשתתף במשחק עם הבטחה לכרטיס טיסה מתנה למנצח. אני ממליץ לעצור כאן ולחשוב כמה רגעים: באיזה מספר הייתם בוחרים.

מהי הבחירה האנליטית?

לכאורה הממוצע הצפוי בעולם של בחירות אקראיות אמור להיות 50. אבל אז המנצח יהיה זה שיבחר 33. אם כך למה שלא כולם יבחרו 33, אבל אז הממוצע יירד ל-22. אם כך למה שלא כולם יבחרו 22.. בדרך חשיבה זו הממוצע הצפוי הולך ויורד עד שמתייצב על אפס. ואכן המון קוראי פייננשל טיימס שטפו את המערכת עם גלויות שעליהן התשובה היא אפס.. אף אחד מהם לא זכה. כשמשחקים משחק אנליטי שמתבסס על חוכמת ההמון צריך לקחת בחשבון שלא כולם אנליטים מבריקים כמוכם. היו גם הרבה כאלו שנתנו תשובות פשטניות יותר, 33 או פחות. בסופו של דבר שני השלישים מהממוצע התייצבו על 12 ואחד מהבוחרים במספר זה זכה בפרס.

מה מוסר ההשכל? מן הסתם לקח למי שעושה למשל שורט על בועה מגוחכת כמו הביטקוין. לא משנה כמה אתה חכם, ההצלחה דורשת גם יכולת לחזות איוולת. זהו גם לקח למהמרים על תוצאות בחירות כמו שאני עשיתי פעם.

46 תגובות על ״לחזות טיפשות״

  1. תמריץ , לא מובן מה איוולת לגבי דידך , בקטע של הביטקוין ? עסקינן בבועה מן הסתם . ורק לאחרונה , ירד בשלשים אחוז . משמע , מי שהלך על שורט בביטקוין הרוויח קרוב לשלשים אחוזים ( רק בנובמבר 2018 למשל ) . מי שהתחיל חודשים לפני , בכלל גרף סכומי עתק .

    אז מה לא הגיוני לגבי דידך לא הבנתי , ללכת שורט על הביטקוין? הוא נשק למחיר שיא של 14,000 דולרים אחרי עליה מטורפת ביותר . אז ברור שהוא יגיע לנקודת התנגדות , והבועה תנוקב , ויתחיל לרדת .

    השאלה היא כמובן אחרת :

    איך יודעים מתי בדיוק תנוקב הבועה . איך יודעים מתי למכור בדיוק . איך יודעים מתי לעצור , או לא למכור , להחזיק , מחמת שיעלה שוב , או שוב לקנות בתיזמון הנכון .

    אבל לגבי בועה ושורט מכללא , אין ספק . אלא אם כן , אתה סוחר בתדר גבוה או בטווחים יותר מידיים .

    ראה גרף למשל להלן :

    תעביר הגרף לאינטרוול זמן של חודש ( תבחר " M " ) ותעביר הגרף לתצורת קו ( הנירות היפנים מבלבלים מי שלא מיומן ) ותראה בעצמך , כאן :

    https://www.dailyfx.com/bitcoin

    להתראות

    אהבתי

  2. רק הבהרה :

    הגרף שהפניתי אליו , מצוי מחדלית באינטרוול זמן ( מירווח זמן ) של " יום אחד " . יום אחד מסומן שם באות : "D" בצבע כחול .יום אחד , בנירות יפנים , משמע : כל נר , כל צילינדר שם , מגלם סיכום של יום מסחר אחד . תפתחו את התיבת סינכרון שם ( דרופ בוקס , בחץ שם ) ותרדו ותבחרו כאמור ב – " M " משמע : חודש אחד ( כאינטרוול של זמן ) במקום ה – D יום אחד , בתכלת שם .

    אחר כך , תבחרו בקו לתצוגת הגרף . יש שם מעין אייקון מדרון בשחור . זה יצביע ( אם תשימו הסמן עליו בלי לבחור ) ב – style of the chart תפתחו שם הדרופ בוקס ( החץ כאמור ) ושם תרדו ותבחרו ב – Line , משמע , קו כמובן .

    בסיכום תקבלו : תצוגת קו . באינטרוול של חודש . משמע : בערך , כל נקודה על הגרף , מגלמת חודש אחד . תעבירו העכבר , ותראו תאריכים על הקו , או שבכלל , תסתכלו על השיאים ( 14,000 כאמור ) ותראו ירידה ענקית ממש , עד היום . אז מי שהלך על שורט לפני כמה חודשים , וגם לאחרונה , בתיזמון נכון , שיחק אותה בגדול .

    להתראות

    אהבתי

  3. למי שלא ירצה להסתבך , אז פשוט קצר וקולע :

    להגיע לגרף בלינק . יש שם נירות / צילינדרים אדומים וירוקים . האדום : שוק יורד . הירוק שוק עולה ( עלה או ירד פשוט במהלך המסחר ) . להסתכל פשוט על השיא לאחרונה שהוא 6400 והיום המחיר : 4000 בקירוב ( שימו לב , הגרף מסחר חי ממש ) . אז זהו הפרש גדול , מי שמכר , הרוויח יחסית .

    להתראות

    Liked by 1 person

  4. פוסט מעניין אבל לטעמי הניסוי פספס את העיקר – הדבר המעניין יותר הוא לקחת את אותה קבוצה ולתת לה את אותו משחק שוב ושוב – האם כעת הממוצע ירד וכמה וכך עוד ועוד – האם חלק מהאנשים שבחרו אפס יעלו את בחירתם ואולי בכלל הממוצע יעלה? זה הצד היותר מעניין זה יותר דומה לשוק ובכלל לדינימיקה אנושית האם האנשים / השוק מתיישר במשך הזמן עם ה"מספרים הנכונים תיאורטית"

    Liked by 1 person

  5. צודק תמריץ . מאיפה לאדם לדעת ? זה אכן מה שכתבתי בתגובה . האסטרטגיה יסודה בתיזמון נכון . יש שיטות , יש אינדיקטורים ( נניח אתה מריץ אינדיקטור של כמות הכסף בשוק , ורואה ההתפלגות בין הכמות לבין התנועה ) . זוהי בעיה לא פשוטה . לא פחות חשוב , להבין איך סוחרים חושבים , ולצפות מהלכים על פי כך . נניח יש ממוצע נע , ממוצע נע של 20 יום , כאשר מחיר הנכס מתחתיו , או יורד מתחתיו , זה סימן כלשהוא לנכס חלש , בטווחים נניח יותר קרובים יחשבו או חושבים סוחרים או מנהלי כספים וכו…. זה מאוד תלוי .

    הפתרון הכי טוב , הוא לא להתעסק עם הערכה לגבי מה שהשוק יעשה , אלא , מה שהשוק עושה ועכשיו . לגבי כך , אין לטעות בדבר בעיקרון . לזה צריך מיומנות לא פשוטה אבל .

    אלא שעדיין , בלי קשר , בהגדרת המצב של הנכס כבועה ( בלי קשר לתיזמון ) אין לטעות . מכיוון שבועה מוגדרת כ :

    הפרש הפוטנציאלים , בין המחיר הריאלי של הנכס , לבין המחיר העכשיוי שלו , הכל ביחס לטווח זמן או אינטרוול זמן מסויים . האם היית טועה בביטקוין ב – 14,000 , ברור שלאיו . זה לא אומר , מתי התיזמון למכור לקנות , כמה וכדומה . עדיין , בבועה אי אפשר לטעות . כי זה דבר שקורה תדיר הרי . זוהי הכלכלה למעשה . הכלכלה הינה בועה .

    להתראות

    אהבתי

  6. במסגרת חוכמת – טיפשות ההמונים, שגם אני כמובן נכללת בקהלם, כלל איני משוכנעת שהביטקוין (או מטבע קריפטוגרפי אחר) לא יתרומם שנית.
    כלומר, אני מניחה שהביטקויין אינו בועה שנסקה לגבהים מגוחכים ועכשיו התפוצצה לבלי שוב. לא מדובר על סחר מטופש בפקעות צבעונים, שערכן האמיר לגבהים מופרכים, ולאחר שהבועה התפוצצה אין כל סיכוי שתחזור שנית לחיים.

    הרציונל שלי: הכלכלה השחורה בעולם (פשיעה כלכלית והעלמות מס) מהווה נתח שוק עולמי ענקי. טריאלדים זו לשון המעטה. רק מיעוט קטנטן מתוכה יכולה להסתפק בסחר חליפין ובגמ'חים.
    כלומר, מטבעות קריפטוגרפים עונים על צורך אמיתי, שאינו מסופק באמצעות סחורות או מטבעות "רשמיים" אחרים.
    ככל שהרשויות בעולם מצליחות לסגור עוד ועוד מקלטי מס בנקאיים ברחבי הגלובוס, ולחייבם לדווח למדינות אחרותצעל לקוחותיהם ועסקיהם, וכן מצליחות להגביל עוד ועוד את השימוש במזומנים בתוך המדינות וכד' וכד' – כך הצורך הבלתי מסופק במטבעות שאינם ניתנים לאיתור ובפתיחת קופות חסכון לכספים שמקורם בלתי חוקי – רק ילך ויעלה.
    למיטב ידיעתי רק המטבעות הקריפטוגרפים, כולל הביטקוין, מהוים מענה לצורך זה.

    סביר שהמטבעות הקריפטוגרפים, שאינם נמצאים תחת רגולציה ובקרה כלשהי ומושכים המוני ספקולנטים מכל העולם, יסבלו מתנודות מאוד פראיות מעלה – מטה בערכם. אך קשה לי להאמין שכל הקטגוריה הזו תכחד.

    (למרות שאין לי מושג מי מהקריפטוגרפים ישרוד גם עוד 5 שנים ומה יהיה אז ערכו, ולפיכך מעולם לא הימרתי על אף מטבע קריפטוגרפי ואין לי גם שום כוונה להמר עליהם בעתיד.
    אני רק מניחה שאנשים שהרוויחו את כספם מאוד בקלות, וכנראה גם לא לגמרי ביושר, נכונים יותר לספוג סיכונים לגבי ערכי המטבע שלהם מאשר אנשים שנאלצו להזיע עבורו).

    Liked by 1 person

  7. רק הבהרה :

    כאשר אני מגדיר בועה ,ומציין שתדיר כך הדבר בכל תחום בכלכלה ובכלל , הרי זוהי בבחינת הגדרה אובייקטיבית מושגית . אבל , ישנה גם תופעה סובייקטיבית , והיא זו , של סנטימנט בועה , לגבי מחיר נכס מסויים , או מצב כלכלה / כלכלי מסויים ( כמו הבועת מקרו בסין ) . סנטימנט בועה , לחוד , בועה אובייקטיבית לחוד . סנטימנט בועה , נוצר כתוצאה מבועה , שהתקשורת או המומחים מפנים אליה שימת לב , כי עסקינן במצב קריטי ( כמו הר חובות בסין ) . אבל , בועה אובייקטיבית/ מושגית , זוהי תופעה תדיר בשווקים , במחירי נכסים , ובכלל בכלכלה .

    להתראות

    אהבתי

  8. קמיליה
    את צודקת בכך שהשימוש ההגיוני ביותר (ואולי היחיד) במטבעות הקריפטו הוא למטרות פשיעה. השאלה היא מה יעשו הפושעים אם לא יוכלו לקנות דבר בעזרת המטבע? בסופו של דבר הפושע כמו האזרח הפשוט רוצה מוצרים: מכונית, בית, אוכל וטיסות לפאפוס. אם לא יוכל לרכוש אותם ישירות בקריפטו, ייאלץ להמירו למטבע מקומי ואז כל יתרונות הקריפטו נמחקים, לא כך?

    Liked by 1 person

  9. תמריץ
    מעבר לקושי בניבוי הנובע מכך שלא כולם אנליטיים כמוך, במציאות לרוב השיקולים הרגשיים גוברים על האנליטיים. כך בבורסה ובוודאי שכך גם בבחירות. כל נסיון לחזות דפוסי הצבעה לפי התנהגות תועלתנית דינו להכשל.
    שלטון הימין אינו מיטיב במיוחד עם מצביעי ביבי הלהוטים בפריפריה, אך הם לא יצביעו למרצ בחיים. לעומת זאת, אנשי השמאל יטענו לנצח שביבי הוא ראש ממשלה נוראי, על אף הישגיו הברורים ושגשוגה של המדינה תחת שלטונו.

    Liked by 1 person

  10. עבור תמריץ.
    מתקשר גם לנושא תחזיות פוליטיות וטעויות בייחוס טפשות או חוכמה.
    פרופ' פטרסון על האינטליגנציה של טראמפ.
    רק 3 דקות

    ################################################

    לרינגו,

    אני מתנגדת בתוקף לטענתך ששלטון הימין לא היטיב עם מצביעי הליכוד בפריפריה.
    רמת החיים בפריפריה עלתה מאוד מאוד מאוד משמעותית מאז 1977, בהשוואה לשלושים השנים הראשונות. אפילו הפערים הסוציו אקונומיים / השכלתיים / תעסוקתיים במגמת הצטמצמות בהשוואה לשנות השלטון הסמי סוציאליסטי.
    כלכלה סוציאליסטית אמנם מתיימרת להייטיב במיוחד עם העניים והנדכאים, אך זו יומרה חסרת כיסוי. היא עוזרת בעיקר למקושרים ולמקורבים, רובם המכריע מחתך סוציונ- אקונומי בינוני גבוה, היושבים ליד ברזי החלוקה מחדש של הכספים.

    יחד עם זאת, אני בהחלט מסכימה לטענתך ששיקולים אינטרסנטיים אישיים הם רק מרכיב אחד, ולא בהכרח הגדול ביותר, בתוך מכלול המרכיבים המשפיעים על ההצבעה. זכור לי שגם תמריץ כתב משהו דומה.

    Liked by 1 person

  11. לקמיליה:
    רמת החיים עלתה מאוד תחת השלטון מפא"י הסוציליסטית בין השנים 1950 – 1980 (ליתר דיוק בין השנים 1960 – 1980).
    בשנים 1950 – 1960 לא עלתה רמת החיים כי המדינה היתה צריכה לקלוט מספר עצום של עולים (יחסית לגודלה). המדינה הסוציליסטית הצליחה לעשות זאת מבלי שיהיה רעב (אם כי היה עוני).
    לעומת זאת אני לא הבחנתי בעליה ברמת החיים מאז 1980. היתה עליה מסויימת למשל המכוניות נהיו טובות יותר ושרותי הבריאות השתפרו – אבל זה בעקר בגלל הטכנולוגיה. לעומת זאת מצב הפנסיות הורע ומחירי הדירות עלו.

    כדאי להזכירך שכל שיטת משטר (שנוסתה עד היום) מיטיבה עם המקושרים שיושבים ליד ברזי חלוקת הכספים.

    אהבתי

  12. קמיליה
    שלטון הימין השקיע הון עצום בשטחי יו"ש. ממשלת רבין הסיטה תקציבים רבים משם לפריפריה. האם זכה השמאל עקב כך לתמיכת הפריפריה? וודאי שלא. מנגד: ישראל תחת שלטון הימין הפכה משגשגת כלכלית בצורה חסרת תקדים. האם רעננה הפכה למעוז ליכוד? וודאי שלא. בחירות הן בעיקר עניין רגשי ושבטי משני צדי המפה.

    אהבתי

  13. רינגו
    אתה כותב "שלטון הימין אינו מיטיב במיוחד עם מצביעי ביבי הלהוטים בפריפריה"
    "שלטון הימין השקיע הון עצום בשטחי יו"ש. ממשלת רבין הסיטה תקציבים רבים משם לפריפריה."
    יש לך נתונים לדברים האלה? עד כמה שאני יודע (ואני גר בפריפריה) המצב השתפר מאוד תחת שילטון הימין לא עשיתי מחקר בנושא אבל לפי מה שאני רואה בעיניים הטענות האלה פשוט מופרכות. בשמאל אוהבים לומר שאנשי הפרפריה מצביעים לביבי שדופק אותם בעיני האנשים שגרים כאן הטענות האלו עוד יותר מטופשות מטענות השמאל שערבים רק רוצים שלום וביבי אשם שאין שלום.

    אהבתי

  14. משה
    שלטון הימין נמשך די ברצף מאז 1977. כל הכסף שהושקע בשטחים מאז הושקע על ידי הימין. זכור לי שכשעלה רבין לשלטון הוא אמר על המתנחלים "שיתייבשו". איני יודע בדיוק כמה כסף הושקע בשטחים וכמה כסף הוסט בתקופת רבין, הממשלה עושה מאמצים רבים לא לפרסם זאת.
    המצב בפריפריה אכן השתפר וזאת מכיוון שהמצב בכלל המדינה השתפר תחת שלטון הימין. עם זאת הפערים הכלכליים בישראל הפכו לשניים בגובהם בעולם המערבי, כלומר בפריפריה השתפר הרבה פחות מאשר במרכז ובשטחים. מדיניות הרווחה שהיטיבה עם השכבות החלשות גם היא קוצצה משמעותית על ידי הימין.
    כל זאת לא מרמז שאני מייחס טיפשות דווקא למצביעי הימין, ההיפך. ראשית כפי שאמרתי גם מצביעי השמאל נוטים להיות עקשנים בהתנגדותם לשלטון שמיטיב איתם. שנית אני נותן קרדיט לכל אדם להצביע בהתאם להשקפת עולמו ולא רק בהתאם לתועלת כלכלית אישית הצפויה לו. השמאלנים שעושים זאת קוראים לעצמם ליברלים, ואילו לימנים שעושים אותו דבר הם קוראים טיפשים.

    אהבתי

  15. המחשבה על חלוקת תקציבים כמפתח לשגשוג היא מטופשת בכל מקרה. החרדים בעייתיים הרבה יותר מהמתנחלים ומצבם הכלכלי השתפר דווקא כתוצאה מהקיצוץ החד בקצבאותיהם שהוציא אותם לעבוד. ממשלת ברק אולי רצתה לעזור לפריפריה בקו הירוק אבל חולשתה מול הפלסטינים הולידה אינתיפאדה שהרסה את הכלכלה.

    אהבתי

  16. אני חושב שיש היום הסכמה רחבה אצל כל מי שאינו שונא ביבי מושבע שלישראל היו הישגים כלכליים מרשימים בתקופת כהונתו כמו גם יציבות בטחונית. מה שמטריף אנשים לדעתי זו ההתנהלות הגסה של ביבי ושרה ושנאתם לליכוד בכלל כמפלגה שמייצגת שלטון של ערסים ופרחות בעיניהם. את האליטות התקשורתיות מטריף גם הכיבוש אבל את הציבור זה פחות מעניין.

    אהבתי

  17. לרינגו

    קשה לבחור ארוע מייצג אחד לשוני דרמטי, מבחינת הפריפריה, בין שלטון השמאל לשלטון הימין.

    אבל נקודת המפתח החשובה ביותר בעיני היא מתן ההזדמנות השווה לכל ילד במדינה, כולל לילדי עניים מרודים, ללמוד חינם בתיכון. עבור הרוב – תנאי הכרחי (אם כי לא מספיק) להשתלבות בכלכלה מודרנית ויכולת להתפרנס בעתיד ברווחה ובכבוד.

    עד 1977 (מועד המהפך השלטוני) לימודי חינם בתיכון, ומתן הזדמנות שווה להשתלב בכלכלה מודרנית, לא נכללו בראש סדר העדיפויות של ממשלות ישראל. בתיכונים למדו רק ילדי הורים שיכלו להרשות לעצמם לשלם את שכר הלימוד (בעיקר אשכנזיים מהערים הגדולות וערבים נוצרים).

    למעשה רק ב 1978 חוק חינוך חובה חינם הורחב עד לכיתה י'ב.
    שנה אחת בלבד לאחר שבגין הפך לראש הממשלה, וזבולון אורלב לשר החינוך – נמצאו פתאום התקציבים הנדרשים. כלומר- השתנו סדרי העדיפויות.

    · *******:**********

    פיסת היסטוריה ארץ ישראלית : כרזת פרסום הקוראת להורים לחסוך עבור החינוך העל יסודי של ילדיהם.
    חיסכון גחלת.
    שלא במפתיע – של עיריית ת'א יפו.

    http://web.nli.org.il/sites/nli/hebrew/digitallibrary/pages/viewer.aspx?presentorid=NLI_EDU&docid=NNL03_EDUSP5000

    אהבתי

  18. רינגו
    אנשי השטחים משלמים מיסים ומקבלים תמורתם שירותים בדיוק כמו שאר אזרחי המדינה – כסף זה הוא לא כסף 'מושקע' הוא שירות עבור תשלום. והכסף הזה מגיע לתושב משלם המיסים איפה שהוא גר – אם אנשי השטחים היו גרים במקום אחר הם היו מקבלים כסף זה איפה שהיו גרים. כסף זה לא אמור להגיע לאנשים אחרים כך שהדיבורים על כסף שהושקע בשטחים במקום בפריפריה הוא כמעט חסר שחר. הכסף שהלך להקמת מתנס בפדואל לא משרת את אנשי ירוחם וגם אם פדואל היתה מוקמת 5 ק"מ דרומית מעריב לירוחם אז רשמית הכסף היה 'מושקע' בפריפריה כי פדואל נמצאת ליד ירוחם אבל כמובן שהוא היה משרת את אנשי פדואל ולא את אנשי ירוחם אף לא אדם אחד בפריפריה 'הושקע' בו יותר כסף בגלל זה.
    ולנקודה היותר חשובה כתבת : " עם זאת הפערים … " יש כאן ניסוח מתאים לשמאל אבל טעות לוגית בהסתכלות של פריפריה ושל הימין. הקישור 'עם זאת' שייך לניגוד למשל 'הוא הרויח הרבה כסף עם זאת מצבו הבריאותי ירד' אבל לא למשהו לא קשור. המשפט 'הוא הרויח הרבה כסף עם זאת השמיים כחולים' הוא לא משפט הגיוני. אדם בפריפריה לא רוצה לחיות במצוקה כשהוא יוצא מהמצוקה וחי טוב עם איכות חיים ורכב, לא מעניין אותו אם לעשיר יש 3 מרצדסים או 10 מרצדסים. הקישור בין פערים למצוקה הוא טעות שמאלנית.
    ובסיום דבריך כתבת : ,"מדיניות הרווחה שהיטיבה עם השכבות החלשות גם היא קוצצה משמעותית על ידי הימין." יש לך נתונים שמדיניות הרווחה היטיבה עם השכבות החלשות? גם במידה שהיא הטיבה עם השכבות החלשות האם היא הטיבה עם כל השכבות החלשות או שהיא הטיבה רק לקבוצה מסויימת בשבכות החלשות ואת שאר השכבות החלשות היא דפקה?
    לדעתי אתה טועה אנשי הפריפריה צודקים בשיקול כלכלי נטו בהצבעה לימין.

    אהבתי

  19. תמריץ
    בנוסף להתנהלותם הגסה עד כדי מטורללת של הזוג נתניהו, מדאיג אותי אובדן הממלכתיות, התיוג האוטומטי של מתנגדים כבוגדים ובעיקר המתקפות והשיסוי נגד מוסדות אכיפת החוק. אלו דברים הרסניים למדינה בעיני.
    משה
    כמובן שתושבי השטחים משלמים מיסים ומקבלים חזרה כסף מהמדינה, השאלה כמובן כמה כסף. התשובה היא כי בשטחים מושקע יותר כסף בממוצע לתושב מאשר במקומות אחרים בארץ. אם בפדואל מקימים מתנס המשרת 500 איש ובירוחם מתנס המשרת 5000, אי אפשר לטעון כי ההשקעה היא שווה.
    לגבי הפערים, אתה טוען כי מה שחשוב הוא השיפור האובייקטיבי במצב האדם ולא ההשוואה לממוצע. זה אולי נכון פילוסופית אבל לא במציאות. לפי הטענה שלך גם מצבם של רוב האפריקאים מצוין כי היום יש להם באר עם משאבה חשמלית ולא ידנית כמו פעם. אבל יש גם חשיבות לשאלה היא מה הם תנאי חייו של אדם לעומת הממוצע בחברה המקומית והאנושית. כך גם נמדד קו העוני למשל, באופן יחסי ולא אבסולוטי. ואם המדיניות גורמת לכך שרוב פירות השגשוג יגיעו לחלק מסוים מהעם, החלק השני רשאי להתלונן גם אם אובייקטיבית מצבו השתפר.
    אגב אני לא טוען ששלטון שמאל אם היה נבחר היה מיטיב יותר עם הפריפריה, אין לי דרך להוכיח דבר כזה היות ושלטון שמאל קיים בישראל בקושי שש שנים מתוך ה 40 האחרונות. אני טוען שגם אם היה, אני מתקשה להאמין שדפוסי ההצבעה היו משתנים.

    אהבתי

  20. אוף טופיק,
    ראיון ארוך, מעניין וקופצני עם ההיסטוריון בני מוריס.
    – מחקרו על הטיהור האתני שעשו הטורקים (בסיוע עמים מוסלמים אחרים), במהלך שלושה ממשלים שונים (\כולל זה של אתא- טורק הנתפס כ "מתקדם ונאור"), בנוצרים.
    אנו יודעים רק על רצח הארמנים, אך רוב הנרצחים היו נוצרים יוונים.
    – על עמדותיו כלפי הפלסטינים, כולל כלפי הערבים שלא עזבו / הועזבו ב 1948
    – במה שינה את עמדותיו בהשוואה לתקופת האינתיפדה הראשונה (בה דגל בסרבנות) ובהשוואה לשאר ה"היסטוריונים החדשים" שהפכו לאנטי ציוניים
    – תחזיתו, המאוד מאוד פסימית, כלפי עתיד מדינת ישראל

    https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-MAGAZINE-1.6826283

    אהבתי

  21. רינגו
    "התשובה היא כי בשטחים מושקע יותר כסף בממוצע לתושב מאשר במקומות אחרים בארץ. אם בפדואל מקימים מתנס המשרת 500 איש ובירוחם מתנס המשרת 5000, אי אפשר לטעון כי ההשקעה היא שווה." החישוב הזה לא נכון זו השוואה בין יישוב לעיר באותה מידה מתנ"ס בישוב אשלים בפריפריה שמשרת 500 איש "שווה" פחות ממתנ"ס בעיר אריאל שמשרת 5000. צריך להשוות יישוב ליישוב ועיר לעיר.
    "ואם המדיניות גורמת לכך שרוב פירות השגשוג יגיעו לחלק מסוים מהעם, החלק השני רשאי להתלונן גם אם אובייקטיבית מצבו השתפר." כאן יש בעיני כמה טעויות העיקרית שבהם היא שגם אם 'החלק השני רשאי להתלונן' – זה עדיין מוזר מאוד שאם הוא לא מתלונן אז שהשמאל יתלונן בשבילם. כשמדובר ברע אובייקטיבי עוד אפשר להבין תלונה עבור אחרים ולראות בזה דאגה לו. אבל בדבר שאפשר להתלונן עליו אבל אותו אחד לא רואה בזה בעיה זו פטרונות להתלונן בשבילו ולא דאגה לו.

    אהבתי

  22. משה
    קודם כל אני מסכים כי גישת השמאל כלפי הפריפריה לוקה בפטרונות. כפי שאמרתי, גם טענת השמאל כי תושבי הפריפריה טיפשים מכיוון שהם 'מצביעים למי שדופק אותם' היא התנשאות, כאילו תושב פריפריה אמור להיות קוף שמצביע למי שמבטיח לו את הבננה הכי גדולה.
    עם זאת, תושבי הפריפריה בהחלט מתלוננים, ובצדק: על התשתיות, החינוך, הבריאות ושאר התחומים בהם שירותים בפריפריה נחותים לעומת המרכז. ועם זאת, מוסיפים אותם תושבים להצביע בעד אותו שלטון. שוב, אני לא מציג זאת באופן מזלזל. אבל זו עובדה.

    אהבתי

  23. זה קצת כמו להגיד שאנשים ממשיכים להצביע למען ביבי למרות ש-40 אלף איש מתים במדינה כל שנה. הנחיתות של הפריפריה לעומת המרכז היא נתון חיים בערך כמו מלאך המוות.

    אהבתי

  24. לאל רום:
    הדברים שאתה כותב ממש לא ברורים. הפנית אותנו לאיזה גרף של מחירי הביטקווין אבל לא הצלחתי להבין איך ממנו אפשר לנחש את התמהגות הביטקווין בעתיד. אתה מספר לנו שמי שעשה שורט על הביטקווין בעת האחרונה הרויח הרבה אבל אף אחד לא ידע מראש שהביטקווין ירד חזק בחודשים האחרונים.

    לקמילה:
    אני זוכר שפעם לא היה חינוך חובה חינם בבתי-הספר התיכוניים אבל בכל תקופת שלטון מפא"י לא היה מצב שבו נחסמה דרכו של תלמיד מצטיין ללמוד בתיכון או באוניברסיטה. אם אותו תלמיד היה שייך למשפחה עניה שאין לה כסף לשלם – אותו תלמיד קבל פטור משכר לימוד (ובאוניברסיטה גם קבל מלגות קיום). אני אישית הכרתי (בלימודי באוניברסיטה) תלמידים כאלו ותןפעה זו היתה קיימת עוד לפני שלמדתי שם.

    אהבתי

  25. אנונימי :

    אתה כותב מה שאני כותב , ואחר כך כותב , שמה שאני כותב לא ברור ? הכל ברור כשמש :

    תמריץ תהה לגבי בועה בביטקוין . ואני אישרתי שהייתה בועה , ומי שהלך שורט הרוויח . ואפילו כתבתי מפורשות , שהבעיה זה לא לדעת שיש בועה , אלא , התיזמון של הקניה / מכירה , הנה מצטט אותי למן התגובה הראשונה , כך :

    השאלה היא כמובן אחרת :

    איך יודעים מתי בדיוק תנוקב הבועה . איך יודעים מתי למכור בדיוק . איך יודעים מתי לעצור , או לא למכור , להחזיק , מחמת שיעלה שוב , או שוב לקנות בתיזמון הנכון .

    אבל לגבי בועה ושורט מכללא , אין ספק . אלא אם כן אתה סוחר בתדר גבוה או בטווחים יותר מידיים .

    עד כאן הציטוט :

    אז הרי כתבתי , שאי אפשר לדעת מראש לגמרי , אלא רק בדיעבד למעשה ( אפשר , אבל , לפורום הזה ) . אלא מאי , למשל לגבי מסחר בתדר גבוה , לא שאלת ? אני תוהה , האם אתה יודע מהו מסחר בתדר גבוה ? זה היה מובן לך ?

    הכל היה ברור כשמש ממש . פרמיום ברור . חד כמו תער ממש . דיוק וניתוח כירורגי .

    תקרא שוב , תקרא בזהירות , אל תקרא אינטואטיבית רק . וירווח לך .

    להתראות

    אהבתי

  26. רק תיקון לתגובתי לאנונימי :

    במקום :

    אפשר , אבל , לפורום הזה …

    צריך להיות :

    אפשר , אבל , לא לפורום כזה כאן ….

    להתראות

    אהבתי

  27. ומדגיש שוב : אפילו סוחר יודע , שיש בועה , ואפילו בדיוק מתי הבועה תנוקב או תתפוצץ , זה לא אומר , שהוא יידע מה לעשות בדיוק בהכרח . כי הדינמיקה של השוק מתעתעת . ובוול סטריט אומרים : השוק תמיד צודק .

    ונמחיש זאת באמצעות מתודולוגיה רזה :

    נניח מחיר ביטקוין : 10 דולר . נניח שהוא בבועה , ועלה מ: 2 דולר . נניח קלטנו ב – 10 בועה , וב- 10 יתפוצץ . נניח שהלכנו שורט ב – 10 , ואכן הביטקוין התפוצץ וירד ב – 10 כאמור . אלא , שאז אנו בקטש פסיכולוגי ידוע , שהרי :

    הביטקוין , כפי שראינו בגרף , לא יירד בצורה ברורה וקונסיסטנטית . אלא ,הוא יירד ויעלה , ויירד ויעלה , ויירד ויעלה . לפעמים ,הנכס יורד חזק , ו –

    עולה מעל מחיר היסוד ( כלומר , מעל 10 דולר במקרה שלנו ) ושוב יורד חזק . בכל שלב ושלב , אנו לא יודעים איך זה ייגמר . מדוע :

    מכיוון שקשה לאבחן , בין נקב בבועה , אשר מביא תיקון רגיל . לבין פיצוץ הבועה , אשר מביא נפילה יותר קונסיסטנטית . אפילו כך :

    הדילמות הפסיכולוגיות קשות : חלק ירגישו שהם רוצים להסתפק ברווח עד כה , ולהסתלק לפני שיהיה מאוחר . חלק אחר ( של סוחרים ) ירגישו שהם על הגל , ויהפכו לטמעים / חמדנים , ויגידו , בשום אופן , נגדיל הרווחים עד הסוף . ובכלל בגדול :

    יש בעיה של מינוף כמובן . הפוזיציה של סוחר , יכולה להיסגר , ואוטומטית , בגלל הפסד . גם אם ההפסד הוא זמני ואפילו ירוויח אחר כך .

    אז זה לא פשוט לגמרי . צריך קור רוח . צריך : mood management . לכן אני מסביר , שוורן באפט הוא לא משקיע ממש :

    מי שיש לו כסף , יש לו קור רוח , וסבלנות . התנודות לא מטריפות אותו . הוא מחכה , לצמיחה ארוכת טווח , ומנקודה A אסטרטגית , הוא יגיע עם הרבה סיכוי וגב פיננסי , ל – B אסטרטגי . אבל , זה כל אחד יכול למעשה . נניח תיתן לאדם פה בשנות התשעים , 5 מליון דולר , והוא יילך על חברת טבע , ויקנה מניה שלה ב- 200 אלף דולר , מתוך מחשבה ,שהיא חברה צמיחה ארוכת טווח וכו…. אז יש בזה הרבה חוכמה של משקיע ? ודאי שלאיו , מתוך 5 מליון דולר , שם 200 אלף דולר , על חברת צמיחה , ויש לו קור רוח וסבלנות . שגר ושכח …..

    אבל , תדיר לנווט בסערות קשות , ולמקסם תשואה , מאפיק לאפיק , בטווחים קצרים לא כל שכן , זה סיפור !!

    להתראות

    אהבתי

  28. ואפרופו עוד הבהרה חשובה :

    זה נכון לכאורה , או מנטרה ידועה ,שאי אפשר לדעת ולחזות מה השוק יעשה בכלל ( מה שהבהרתי לעי"ל , זה היה , נניח והיינו יודעים , ומראש , אפילו כך , לא היה ממש עוזר בנסיבות הענין שתוארו לעי"ל ) אבל חשוב להדגיש :

    גם אם אי אפשר לדעת מה השוק יעשה , אפשר בדרך כלל לדעת , בדיעבד , מה השוק עשה ולמה . עכשיו : כמובן שיש כאן הקשיה פילוסופית מסויימת :

    הכיצד אי אפשר לדעת , כיצד מערכת תתנהג , אבל , אפשר לדעת בדיעבד , כיצד התנהגה , ולמה התנהגה איך שהתנהגה ? זוהי הקשיה מאוד חשובה , מכיוון , שבדרך כלל , גורסים , שאי אפשר בעצם להפיק לקחים ולשכלל שיטות , כאשר , אי אפשר לחזות התנהגות של השוק או המערכת , וההתנהגות נראית כאוטית . אבל , זה אפשרי , וסבוך מאוד . רק לקחת זאת בחשבון לידיעה כללית …..

    להתראות

    אהבתי

  29. רק הבהרה לגבי וורן באפט :

    שלא יובן שאני מטיל בו איזה דופי כמובן . הוא אדם טוב ונדיב , ותורם הרבה . הוא בוודאי לא טיפש . בחרתי בו משום שהוא אייקון ידוע , ולכן , נפל מעין " קורבן " להמחשה על קרקע דידאקטית נוחה . הבעיה לא איתו כמובן , הבעיה בפרספציה הלא נכונה של הדברים , ואני רק מחדד וממחיש או מנער ממנטרות ממוחזרות , על מנת להבהיר אובייקטיבית הדברים . אבל , וורן באפט אישית , לא הסיפור כמובן , אלא התפיסות השגויות .הוא רק מושא להמחשה אופיינית וחוייתית ממדרגה ראשונה .

    להתראות

    אהבתי

  30. לאל רום:
    יוון הסתדרה טוב מאוד לפני כניסתה לגוש האירו. יוון היתה עניה יחסית ליתר מדינות מערב אירופה אבל היא הסתדרה.
    מה שהרס את כלכלת יוון זה כניסתה לגוש האירו ובמיוחד ויתור על המטבע שלה. ברגע שיוון ויתרה על המטבע שלה היא נאלצה ללוות כסף מבנקאי גוש האירו ולשלם עליו ריבית (כלומר היא נאלצה לבקש מאותם בנקאים שיתקתקו לה מספרים באקסל ולשלם עליהם ריבית) במקום לייצר את הכסף שלה (דרכמות) בעצמה ולא לשלם עליו ריבית (כלומר לתקתק בעצמה מספרים באקסל מבלי שזה ייצור חוב לאף אחד). הטענה שלך שמצבה הגרוע של יוון נובע בגלל חוסר חדשנות לא נכונה. אם אין חדשנות אצל היוונים היום, היא לא היתה גם לפני כניסתם לגוש האירו.
    נניח שבנקאי גוש האירו הילוו ליוונים 300 מיליארד אירו (כלומר תיקתקו לחשבון של ממשלת יוון מספרים בשווי של 300 מיליארד). במשך 15 שנים הצטברה ריבית של עוד 200 מיליארד אירו על המספרים האלו וכך נוצר חוב ענק של 500 מיליארד אירו. אם היוונים לא היו מוותרים על המטבע שלהם הם יכלו במקום זה לתקתק לעצמם את המספרים האלו בתור דרכמות מבלי שזה ייצור אצלם שום חוב.
    (צריך לציין שלפני הכניסה לגוש האירו היוונים סחרו בינם לבין עצמם רק עם דרכמות. אני בקרתי ביוון ובקשתי לשלם בדולרים אבל היוונים סרבו לקבל אותם ודרשו רק דרכמות).

    אהבתי

  31. לאל רום:
    מה זה מסחר בתדר גבוה?
    מה זה מסחר בטווחים יותר מידיים?

    עןד ציטוט שלך לגבי הבועה והשורט:
    "שאי אפשר לדעת מראש לגמרי , אלא רק בדיעבד למעשה ( אפשר , אבל , לפורום הזה ) ."
    אתה כותב שזה אפשרי לדעת מתי אבל זה לא לפורום הזה. למה לא לפורום הזה? למה זה סוד גדול?

    אהבתי

  32. אנונימי : זה לא סוד גדול . אבל , זה מזקיק זמן , והמון זמן . זה מזקיק טכניקה . מי שלא שולט בגרפיקה במחשב , בהנעה של עכבר וכדומה… אז קשה מאוד הדבר . תראה לעי"ל , כמה צריך להסביר במלל , איך מחליפים אינטרוול של זמן בגרף , שזה אפילו לא בסיס של בסיס . בסך הכל מדובר בתגובות פה . לפעמים מתארכות . אבל , מראש , זה סדרה מאוד ארוכה של תגובות וכו… זה לא לענין לגמרי . אם יש שאלות ממוקדות , אין לי בעיה ( או דברים כלליים מופשטים ) .

    מסחר בתדר גבוה , הינו מסחר , שבו הדגש אינו בעיקרון , על מה שהשוק יעשה , אלא על מה שהשוק עושה . הוא בנוי בעיקרון , על מספר רב של פעולות או של פוזיציות ( התדר בין פוזיציה לפוזיציה גבוה ) . ונמחיש הפילוסופיה הכללית :

    נניח שאתה משקיע בפוזיציה , ואתה מעריך שבתוך שנה תגיע ליעד . בתוך שנה , יש סיכוי גדול , שאירועים יחתכו לך הפוזיציה , כגון : מלחמה , ריביות משתנות , מצב כללי כללי וכו….הגרף עצמו המסחר עצמו וכו…. . אם לטווח חצי שנה , ירד הסיכון בחצי . אם רבע שנה , אזי בהתאמה שמינית נניח וכו.. כלומר :

    שהסיכון המינימלי על פי שיטה זו , הינה , זמן אמת , פער מינימלי באורך החיים של הפוזיציה , ומה שהשוק עושה עכשיו ממילא , ולא מה יעשה .

    לגבי יון , הגישה שלך נפסדת . אם היונים היו גרמנים , הם לא היו במשבר וזהו . ולא משבר כזה . הכלכלה שלהם הייתה מנוונת וחלשה , ומשבר הסאב פראיים הפיל אותם חזק יותר מכולם כמעט . וזה הענין :

    הכניסה ליורו , הביאה להם הזדמנויות גדולות ( כמו לכולם ) אבל , במקום לנצלם בדרך סיזיפית , הם התנוונו . ואכן , מתי כלכלה נבחנת כפי שכתבתי :
    כאשר יש משבר , או אז , הכוחות הבסיסיים שלה , נבחנים , הכוחות הבסיסיים והיכולת שלה לצמוח ממשבר . זה ההבדל בין ארה"ב , גרמניה , לבין יון או אחרים . אבל , להאשים את היורו בצרות של יון , זה מגוחך עם כל הכבוד . כל מה שאפשר לטעון , זה שאי אפשר לפחת כרצונך , וזה פוגע ביצוא כפי שכתבתי , אבל , אם היצוא ממילא נפסד , למה יצלח הדבר ?

    שמתי בעבר פה לינק , תקרא מחקר אקדמאי למשל בדבר , הנה :

    https://www.frbatlanta.org/-/media/Documents/news/conferences/2011/sovereign-debt/papers/Kouretas.pdf

    להתראות

    אהבתי

  33. אנונימי , רק לצטט מן המחקר לעי"ל בקשר ליון , הנה כאן רצף מסוים ( אחרי שהוא מתאר , כיצד יון לא השכילה לנצל ריביות נמוכות ואינפלציה נמוכה כתוצאה מן ההצטרפות לגוש היורו , עמ' 6 במאמר ) :

    The lack of competitiveness of the Greek economy is an even more acute
    problem. This is a chronic problem that dates back to the 1970s. The loss in
    competitiveness is reflected in the huge current account deficit. During the period
    2001 to 2009 both inflation and wages increases, adjusted for productivity changes
    exceeded the average increases in the rest of the euro area. During this period
    competitiveness, as measured by consumer prices, declined by 20% while when
    measured by unit labour costs, it declined by 25%.

    נתמצת או נתרגם ספונטנית :

    חוסר התחרותיות של הכלכלה היונית , הייתה עוד יותר בעוכריה לשיטתו . זוהי בעיה כרונית , משנות השבעים למעשה . חוסר התחרותיות ניכר או משתקף בגירעון גבוה . בתקופה הנדונה , היחס בין המשכורות והאינפלציה , לבין הפריון היה חריג ולא תואם . וכך גם היחס בין התחרותיות הנמדדת על פי מדדי צריכה , ירד בעשרים אחוזים .

    ועוד מה שציטטתי בעבר :

    since the private sector learnt to depend mainly on government projects of any kind and less on its efforts for research and development, innovation of products and export oriented production .

    ההסתמכות של הסקטור הפרטי , על כסף ציבורי וממשלתי ( או פרויקטים ממשלתיים ) כרסמו בפיתוח ומחקר וכושר התחרות וכושר ההמצאה , ופגעו ביצוא כמובן .

    להתראות

    אהבתי

  34. אנונימי , מצטט מוויקיפדיה :

    ענף חשוב במסחר אלגוריתמי היא "מסחר בתדירות גבוהה" (HFT – high frequency trading), שהוא לעיתים רווחי ביותר כשהתנודתיות בשוק גבוהה.

    מאחר שהצלחת המסחר האלגוריתמי מבוססת בין היתר על מסחר מהיר ורב בסכומים נמוכים, עוצמת ומהירות ביצוע העסקאות משחקות תפקיד מרכזי אשר קובע בסופו של דבר את רווחיות הפעולה שאותרה כבעלת פוטנציאל רווחי ועתידה לצאת לפועל. כתוצאה מכך, סוחרים מוחלפים במחשבים שכן מהירות חיבורם (קליטה והעברת נתונים) לרשת המסחר שנמדדת במיקרו שניות הפכה למשמעותית ביותר.

    עד כאן הציטוט :

    זה לא לגמרי תואם מה שאני כתבתי , אבל , תואם בגדול ככה , בשביל לקבל מושג .

    כאן :

    https://he.wikipedia.org/wiki/מסחר_אלגוריתמי

    להתראות

    אהבתי

  35. למשתמש לא מזוהה שהגיב ב 10/1 20.33

    כתבת:
    1. " … רמת החיים עלתה מאוד תחת השלטון מפא"י הסוציליסטית בין השנים 1950 – 1980 (ליתר דיוק בין השנים 1960 – 1980). בשנים 1950 – 1960 לא עלתה רמת החיים כי המדינה היתה צריכה לקלוט מספר עצום של עולים (יחסית לגודלה). המדינה הסוציליסטית הצליחה לעשות זאת מבלי שיהיה רעב (אם כי היה עוני). … "
    ___________
    העובדה שבעשור הראשון של המדינה, שנות העלייה ההמונית, לא היה בישראל מוות המוני מרעב או ממגפות – ראויה להערכה.. ולא רק לתורמים. פשלטון מפא'י – ההסתדרות, למרות כל הטענות נגדו (כמו על חטיפת ילדי תימן והבלקן ) הצליח לתפקד ברמה יותר מסבירה.

    2. " … לעומת זאת אני לא הבחנתי בעליה ברמת החיים מאז 1980. היתה עליה מסויימת למשל המכוניות נהיו טובות יותר ושרותי הבריאות השתפרו – אבל זה בעקר בגלל הטכנולוגיה. לעומת זאת מצב הפנסיות הורע ומחירי הדירות עלו. …"
    ___________________________
    העובדה שלא הבחנת בעלייה המאוד משמעותית ברמת החיים במדינה מאז 1980 – מעוררת בי תמיהות.
    כולל במס' ימי נסיעה לחו'ל בשנה , אחזקת מכשור חשמלי מתקדם, מס' מ'ר של דיור לאדם והשיפור בסטנדרט הדיור ועוד ועוד ועוד.

    יותר מכך, לא ניתן להסביר ב"שיפור הטכנולוגי" כיצד תוחלת החיים בישראל נמצאת כיום בצמרת המדינות בעולם. גל השיפור הטכנולוגי העולמי בבריאות היה אמור להעלות את תוחלת החיים *גם* בישראל, אך להשאיר את ישראל פחות או יותר באותו מקום בדרוג העולמי בו הייתה בשנות השמונים. .

    3. " …. כדאי להזכירך שכל שיטת משטר (שנוסתה עד היום) מיטיבה עם המקושרים שיושבים ליד ברזי חלוקת הכספים.. "
    ____________________
    אכן 😏
    כפי ששאלה איזושהי שחקנית מפורסמת בשנים הראשונות למדינה: "מי בכלל צריך פרוטקציה אם יש לו מספיק קשרים ?"
    אבל ככל שאחוז גדול יותר מהפעילות הכלכלית במדינה נעשה במסגרת ממשלתית – ציבורית – הסתדרותית אזי חשיבות הקשרים הטובים ל"שלטונות" הולכת ועולה בחשיבותה. בשיא ימי מפא'י העליזים, כשהמשק היה מאוד ריכוזי והשוק הפרטי מאוד קטן ומוגבל, אנשים ללא פנקס אדום התקשו אפילו להחלץ ממעגל האבטלה ו"עבודות הדחק". הם התקשו אפילו להקים לעצמם עסק קטן משלהם – כיון שסיכוייהם לקבל הלוואות מהבנקים ו/או להציג את מרכולתם ברשתות השיווק המועטות ו/או לזכות במכרזים ציבוריים כלשהם – היו זעומים.
    ככל שנתח השוק הפרטי בישראל הלך וגדל – כך יותר יותר אנשים, כולל אלו שאינם מתאימים כלל לפרופיל המועדף על הגוורדיה הישנה, הצליחו להגיע לצמרת. משלמה אליהו בעבר ועד רמי לוי בהווה.

    אהבתי

  36. לאנונימי שהגיב ב 11/1 בשעה 22.53

    כתבת:
    " ..: אני זוכר שפעם לא היה חינוך חובה חינם בבתי-הספר התיכוניים אבל בכל תקופת שלטון מפא"י לא היה מצב שבו נחסמה דרכו של תלמיד מצטיין ללמוד בתיכון או באוניברסיטה. אם אותו תלמיד היה שייך למשפחה עניה שאין לה כסף לשלם – אותו תלמיד קבל פטור משכר לימוד (ובאוניברסיטה גם קבל מלגות קיום). אני אישית הכרתי (בלימודי באוניברסיטה) תלמידים כאלו ותןפעה זו היתה קיימת עוד לפני שלמדתי שם. "
    _______________________________

    כפי שלימדו אותי – השאלה החשובה היא מה קורה ל 80% האמצעיים / הבינוניים / הרגילים.
    * לא* כולל את 10% החריגים ביותר לרע (כמו הנזקקים, ממגוון סיבות רב, ל"חינוך המיוחד") ו*לא* כולל את 10% החריגים ביותר לטוב (כמו תלמידים מחוננים או בעלי כישרון מאוד יוצא דופן כלשהו (כמו כישרון מוזיקלי או ספורטיבי או "דקורטיבי" וכד').

    מעבר לשאלה איזה אחוז מבני העניים, ואיזה אחוז מבני הבינוניים והעשירים, זכו לקבל השכלה אוניברסיטאית – חייבים להביא בחשבון את המחירים הכבדים ששילמו רבים מבני העניים שאותרו כחריגים וששילמו משפחותיהם.
    רבים מהם נותקו בגיל צעיר ממשפחתם ונשלחו לפנימיות (בקיבוצים כמו שלמה בן עמי, או לפנימיית ברויאר בירושלים). שם, כאחת מתוצאות הלואי, גם לימדו אותם להתבייש במורשת של בני משפחתם.

    [ אגב, הנושא מתקשר גם לשאלה מתי סוף סוף גם נשים לגמרי בינוניות יזכו להתמנות לתפקידים ולמשרות אליהם נוהגים למנות גברים די בינונים. כיום הן לרוב חייבות להצטיין יותר מהגברים בהם הן מתחרות – בכדי שיהיה להן סיכוי לנצח].

    #######################

    בקשה כללית שלי מכל המשתמשים האנונימים / הבלתי מזוהים –
    אנא בחרו לכם שם עט כלשהו. (מצידי קו קו רי קו).
    בקשה נוספת: בתגובותיכם בבלוג זה – הצמדו לאותו שם עט ורק אליו.
    תודה מראש

    אהבתי

  37. רינגו
    "עם זאת, תושבי הפריפריה בהחלט מתלוננים, ובצדק: על התשתיות, החינוך, הבריאות ושאר התחומים בהם שירותים בפריפריה נחותים לעומת המרכז. ועם זאת, מוסיפים אותם תושבים להצביע בעד אותו שלטון. שוב, אני לא מציג זאת באופן מזלזל. אבל זו עובדה."
    כמה דברים לא ברורים לי:
    כשאתה כותב 'תושבי הפרפריה בהחלט מתלוננים' – כמה תושבים מהפריפריה אתה מכיר שמתלוננים?
    דבר שני גם אם נניח שיש כאלו שמתלוננים. אני חוזר שום לשימוש שלך בביטוי 'עם זאת'. אתה מסיים 'אבל זו עובדה' – הביטוי 'עם זאת' הוא טענה שמהבחינה הצרה של תשתיות חינוך ובריאות יש להם בחירה יותר טובה ( גם אם לא בצורה מזלזלת כי יש שיקולים נוספים על התשתיות החינוך והבריאות) האם זו עובדה? אתה יכול להצביע מה הבחירה הטובה יותר ולבסס אותה עובדתית? גם ללא שיקולים נוספים זה התנהלות הגיונית מאוד להצביע למי שמי תוצאות הכי טובות ועדיין להתלונן בשביל לדחוף אותו להביא תוצאות עוד יותר טובות.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s