כחלון וההכנות למלחמה הגדולה

במאמר נאה ומפורט באתר דה מרקר מזהיר מיכאל שראל שצעירי ישראל ישלמו ביוקר על הנדיבות של כחלון. טענותיו על כחלון מתחלקות לשני חלקים. ראשית הוא מציין את העדר העניין המוחלט של שר האוצר בעריכת רפורמות יסודיות שיכריחו אותו להתעמת עם קבוצות לחץ. החינוך החרדי, ההסתדרות והוועדים, הנשים וגיל הפרישה המוקדם שלהן, המבנה המעוות של הארנונה לרשויות – שום רפורמה גדולה לא התחוללה בנושאים קריטיים אלו.

עד כאן הכול טוב ויפה ולעניין. אמנם לזכותו של כחלון ייאמר שקשה לגייס תמיכה ציבורית לרפורמות גדולות כאשר בסך הכול הדברים בסדר והכלכלה כמנהגה נוהגת. לחובתו ייאמר שאפילו לא ניסה.

מהדברים הנכוחים שבראש מאמרו גולש שראל לממבו ג'מבו הרגיל של מפחידני הגרעון. כמה הוא נורא וכמה הוא גדל וכמה הוא מסוכן וכמה הוא רע לעתידם של הצעירים. אבל המשבר הפיננסי של 2008 לימד אותנו שבגרעון במטבע מקומי אין סכנה כשלעצמו, מאחר שהבנקים המרכזיים תמיד יוכלו להדפיס כסף ולקנות בו כל אג"ח ממשלתי ואז לעשות עם ניירות החוב כרצונם – למשל למסור אותם לאחראי על המגרסה. מאחר ששראל אינו מסוגל לציין שום דוגמה רלוונטית, הוא שב לאותו כשל אומלל – מציין את יוון שכמובן משתמשת באירו, מטבע שאינו יכולה להדפיס, ולכן חובות הם אסון אמיתי עבורה.

על כך כבר כתבתי לא פעם. חידוש מעניין אצל שראל הוא שמנסה להשתמש בביטחון הלאומי כשיקול למדיניות מצמצמת:

בהקשר הישראלי קיים שיקול חשוב נוסף לשמירה על משמעת פיסקאלית והקטנה מהירה של החוב הציבורי "בזמנים רגילים" — השיקול הגיאו־פוליטי. הסיכון למלחמה בישראל גבוה יותר מאשר בשווייץ. במקרה של מלחמה, העלות הישירה של ההוצאות הביטחוניות (ואולי גם האזרחיות) בזמן המלחמה ולאחריה והפגיעה בפעילות הכלכלית עלולות להיות משמעותיות. ככל שהמצב הפיסקאלי בעת פרוץ המלחמה איתן יותר, ישראל תהיה חזקה יותר ומוגנת יותר בעת המלחמה ולאחריה

טיעון באמת חסר שחר. יהיה אשר יהיה מצבה של ישראל במהלך המלחמה – אפילו אם חלילה וחס תל אביב תהיה כהירושימה וחיפה כנגסאקי, בנק ישראל יוכל להדפיס כספים מתוך הבונקר. הגרעון הוא הדבר היחיד שלא צריך לדאוג לו במלחמה הרסנית. אכן, יש דברים אחרים שיוכלו לשרת את ישראל במצב זה. מאגרים עצומים של מים מינרלים, קופסאות שימורים ועודפי מט"ח. אולם אם אכן עודפי מט"ח חיוניים לדעת שראל, אזי הדבר סותר לחלוטין את השקפותיו בעבר על כך שעל בנק ישראל לחדול לקנות מט"ח. שיקולי ביטחון לאומי יכולים להצדיק קניית מט"ח והרחבת הרזרבות של בנק ישראל, וכבר הרחבתי על כך בעבר, אבל אין להם הרבה קשר לשאלת הגרעון. ואילו צמצום הגרעון אינו קשור כלל לביטחון הלאומי.

13 תגובות על ״כחלון וההכנות למלחמה הגדולה״

  1. כחלון הוא כישלון בכל פרמטר, וממש לא יהיה קושי לגייס את תמיכת ההמונים לניטרול ההסתדרות והועדים הגדולים שמחזיקים את המדינה בביצים.
    אתה באותו צד של מרב מיכאלי ואיציק שמולי, שהסבירו בראיון, כל אחד בתורו, ש"מה זה משנה מאיפה יבוא הכסף", ו"תמיד יש עוד כסף".
    אז לא, גירעון זה דבר רע ולו רק מהסיבה הפשוטה שהממשלה לא יודעת לנהל כספים.
    גם אם ידפיסו עוד מליארדים לאן זה ילך?
    לועדים הגדולים (כן), לצבא שיש לו מדינה (כן), לממן עוד ועוד אוכלי חינם במגזר הציבורי שלא עושים כלום (כן כן כן), לממן פרוייקטים כושלים בתקציב מנופח פי כמה וכמה מבשוק הפרטי, לא לעמוד בלו"ז ולספק תוצר ירוד (כן), לממן שוחד בחירות על גב מעמד הביניים (כן), למערכת חינוך רקובה עם מורים שמקבלים קביעות על אף היותם בורים (כן).
    בקיצור, אם זה מה שאתה רוצה לממן, ושלי יחימוביץ' היא החלום הרטוב שלך, אז אין ספק שצריך להשאיר את תיק האוצר בידיים של כחלון.

    אהבתי

  2. תמריץ,
    אתה מתעלם מתופעת לוואי של תקציבים גרעוניים והיא הקצאה גרועה של משאבים (פנסיות תקציביות לשוטרים במקום תרופות, רכבות…)

    אהבתי

  3. זו טענה הגיונית לטעון שאיזכור הגרעון נועד רק להפחיד מהגדלה בלתי מבוקרת של תקציבים ממשלתיים ואין פסול בגרעון כאשר משמש, כמו אצל טראמפ בקיצוצי המס שלו, לתמרוץ הסקטור העסקי. אלא שזה אומר שכל שיח הגרעון הנוכחי הוא סוג של הונאה מאחר שמציג את הגרעון כאסון כשלעצמו. אולי הונאה רצויה. בכל מקרה מתי המעט שקוראים את הבלוג הזה יכולים להיות שותפי סוד.

    אהבתי

  4. אני רואה שבקישור הוא מרחיב אף יותר לגבי הטענה שאין הצדקה להרחבה פיסקלית בזמן שגשוג. זו טענה חלשה. מכיוון שאנחנו לא יודעים שכלכלת ישראל בשגשוג מקסימלי. ייתכן שיש עוד הרבה פוטנציאל. האינפלציה והריביות, האינדיקציות המקובלות מאז ומתמיד, נמוכות. גם איננו יודעים שזו כזו הרחבה פיסקלית גדולה. הגבול של 3% גרעון נוצר בדמיונם של כלכלנים על בסיס אמפירי אפסי ואינו אחד מעשרת הדברות. אולי 4% גרעון זה הגבול הראוי האמיתי ומה שמתחתיו זה צמצום פיסקלי אכזרי? טענה כזו תתיישב יותר עם נתוני הריבית והאינפלציה התקועים.

    אהבתי

  5. המחשבות האלו, על גירעון חסר השלכות , באמת הבלות רוח כלכלית פוסט מודרניסטית משהו :

    תחילה , יון נפלה בגלל הכלכלה , לא בגלל האירו . הם לא נכנסו ליורו , בשביל ליפול . אלא בשביל להשתלב בהזדמנויות גדולות גם . שוק גדול . אבל , שוק גדול לא עוזר , אם אתה לא – חדשני , יצרני , וסיזיפי . והיונים הם לא , ובגלל זה הם נפלו . כפי שכבר כתבתי בעבר פה , הסקטור הפרטי , למד להסתמך על מימון ציבורי , לא צמח והתנוון , חסר כושר תחרות , וזה ייצר קשרי הון שלטון מנוונים . נכון :

    צריך מטבע עצמאי לאומי , אבל , היתרון שלו הוא היכולת לייצר פיחות אם כבר . פיחות על מנת להפוך הייצוא ליותר רווחי כשצריך . אבל :

    איך היה עוזר ליוונים , אם ממילא הם לא יצרנים , חדשניים , תחרותיים , בינלאומיים ?

    טוב, תקצר היריעה כאן :

    אבל , הרי מדינה עם גירעון גורף , תיפול בדירוג . הנפילה בדירוג יש לה השלכות קשות . מדינת ישראל למשל , גם מנפיקה אג"ח מדינה , בחו"ל . אז איך בדיוק? מחשבות בלתי הגיוניות ממש .

    כמובן שהס מלהזכיר אינפלציה גורפת . שזה הרסני ביותר למשק . מה בכלל התועלת , שבחוק , בנק ישראל , מחוייב ליציבות מחירים ולמדיניות מוניטרית , כאשר, הגירעון עושה את שלו ומגדיל כמויות הכסף בשוק . לא להזכיר , הסנטימנט הבעייתי של כסף זול ונגיש , שמשחית מערכות פוליטיות .

    הרי חשבון קל ביותר , יעלה , שרק לעניינים מצילי חיים , לא יועילו סכומי עתק ממש :

    כבישים אדומים , רעידת אדמה צפויה חס ושלום , מלחמה חס ושלום , בריאות , מכשירי הדמיה , מיטות , תרופות מצילות חיים , נניח רק איכות הסביבה :

    צריך להעביר למשל את בתי הזיקוק מחיפה . סכומי עתק . לטהר אדמה . הכור הגרעיני בדימונה לשפץ או להחליף . הים מזוהם . לא ניגע אפילו בביטחון , משטרה וכדומה עדיין .

    זה לא עובד . אין תחליף כפי שכתבתי ל :

    ייצור , חדשנות , זיעה , סיזיפיות , עמידה בתחרות בינלאומית מול כל הגדולים .מכאן ההכנסות , ומכאן , לחלק העוגה , על פי סדרי עדיפויות לאומיים , כפי שיקבע הריבון , הציבור , הבוחר .

    תרשו לי לצטט את טים קוק , במכתבו האחרון ( ראה לינק ) מכתב למשקיעים ( שלמעשה ייצר מעין אזהרת רווח קלה ) :

    Most importantly, we are confident and excited about our pipeline of future products and services. Apple innovates like no other company on earth, and we are not taking our foot off the gas.

    נתרגם ספונטנית :

    הכי חשוב , אנו סמוכים ובטוחים בקשר למוצרים החדשניים שלנו בצנרת . אפל חדשנית , כפי שאף חברה אחרת עלי אדמות חדשנית . ואנו , לא נוריד הרגל מן הגז . כך נמשיך !!

    זוהי האמת , הפשוטה , והבהירה ביותר בכלכלה ומינהל עסקים .

    לינק למכתב של טים קוק :

    https://www.sec.gov/Archives/edgar/data/320193/000032019319000002/a8-kexhibit991122019.htm

    לינק להמחשה להנפקה מוצלחת של ישראל בלונדון :

    https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3705652,00.html

    להתראות

    Liked by 1 person

  6. בחוסר חדשנות כלכלית ניתן למצוא סיבה לכך שיוון ענייה ממדינות מערב אירופיות אחרות, אבל יש אלמנטים של נפילת יוון, ואפילו אכזריים במיוחד, שאינם קשורים לכך בכלל. מה הקשר בין זה לבין שיעור האבטלה הנוראי שהיה ויש ביוון? אדרבה אם יוון חסרת חדשנות, היא צריכה שיותר אנשים יעבדו במרץ ואין למשל את החשש שהמכונות יתפסו בה את מקומם של אנשים. רק האירו והעיוות הנוראי שהכניס יכולים להסביר אבטלה כזו.

    אם הגרעון יסכן את יציבות המחירים, בנק ישראל יעלה את הריבית דרמטית, המשק ייחנק, אך גם מחירי הדירות יירדו. יוסכם על עסקה בין בנק ישראל למשרד האוצר להקלה בריבית תמורת התייעלות וקיצוצים. ככה משק צריך לעבוד ולהתקדם ואז גם צעדי ההתייעלות ששראל מייחל להם יקרו. גם מחירי הדירות יירדו אז וגם החוסכים יקבלו קצת תשואה. מסתם חניקת המשק ללא סיבה לא ייצא כלום.

    אהבתי

  7. פשוט מאוד תמריץ , אם הייתה חדשנות , סיזיפיות וייצור , אזי , לא היו נופלים כך , וגם שיעור האבטלה ממילא לא היה נוראי . למה הגרמנים לא נפלו ? זה בדיוק ההבדל : כי יש להם את BMW , יש להם מרצדס בנץ , יש להם את סימנס , יש להם גדולים ובינלאומיים . זוהי האמת הפשוטה . וכך גם ארה"ב , צמחה מן הסאב פריים . משבר נוראי , וצמחה .

    אם בנק ישראל יעלה הריבית , אזי מה :

    הסביבה העסקית תהיה יותר קשה לפעילות וצמיחה . אז מה להביע בזה ? הרי משקיעים , יזמים, צריכים להנפיק כסף לפעילות עסקית וצמיחה . אם הריבית גבוהה , הם פשוט משלמים יותר ומגדילים עלויות . אז למה זה טוב בדיוק ? מוטב שיציבות מחירים תהא פועל יוצא של ייצור ותחרות וחדשנות ( ביקוש שמוריד מחירים למעשה , זה המודל העילאי ) ולא גובה הריבית .

    לגבי מחירי הדירות . ברור שהם יירדו בעליית ריבית ( אבל לא עד כדי כך אגב ) , אבל , לא יירדו מן הסיבה או הסיבות הנכונות . הם צריכים לרדת , מן הסיבות הנכונות , והן :

    זמינות קרקע לבניה , צמצום ביורוקרטיה הרסנית ומכבידה , שכנוע זוגות צעירים לגור בפריפריה ( גם על ידי תחבורה , גם על ידי פתיחת הזדמנויות תעסוקה ברחבי הארץ , כולה ראש סיכה על המפה . מה פקינג הסיפור פה ? ) הכנסה של טכנולוגיות חדשות בבניה , ועוד ….. .

    מה פתאום ריבית להעלות , בשביל להוריד מחירי דירות ? מגוחך ….

    להתראות

    אהבתי

  8. בכל רגע נתון יהיו כלכלות פחות חדשניות כמו שיהיו נהגים פחות זהירים. לכן צריך מטבע לאומי ושוליים בכבישים. זה לא סותר את החובה של כלכלות להתחדש ושל נהגים להיזהר.

    ריבית צריכה לשקף איזה שיווי משקל סביר בין צרכי החוסכים לצרכי הלווים. ריבית אפס לא משקפת משקל זה. מה עוד שהריבית האמיתית אמורה הייתה להיות שלילית עמוקה אחרי חודשים רבים של אינפלציה מתחת ליעד, אבל בנק ישראל בפחדנותו ובקוצר ידו תחת קרנית פלוג היסס להוביל הריבית לשם (או מוטב לנקוט בצעדים דרסטיים אחרים).

    אהבתי

  9. תמריץ , נו , אז אתה מסכים , ובאותה נשימה כאילו לא מסכים . צריך חדשנות , צריך לא להוריד הרגל מן הגז כדברי טים קוק . וזהו . ולעשות כל מה שאפשר בהקשר זה . כלכלות מצליחות בגלל זה , וכלכלות נופלות בגלל זה . הנה רק בשביל הקוריוזיות אפרופו יון :

    יון עם מעל 10 מליון תושבים ( ולא הכלכלה הכי נחשלת בעולם , כלל וכלל לא כך ) עם תל"ג של 200 מיליארד דולר בקירוב ב – 2017 . אפל עשתה מחזור של 260 מיליארד דולר בקירוב , רק בשנת 2018 . אתה קולט ? והם מייצרים בסין ( בעיקר ) . רוב ההכנסה בעצם , נובעת מחדשנות וסיזיפיות . חברה אחת בינלאומית מצליחה , אל מול , מדינה שלמה , עם מעל 10 מליון תושבים ( ורחוקה מלהיות כלכלה נחשלת של ממש כמובן ) .

    אז ברור , שיש עליות וירידות. וחייבים להיות , מכיון שהמשמעות הבסיסית ביותר של כלכלה , הינה : קיומה של בועה . והבועה תתפוצץ או תינקב בדרך זו או אחרת , בזמן זה או אחר , ואין מנוס מכך . אבל , כאשר בועה ננקבת , ויש לך כוחות משק בסיסיים חזקים ( כפי שקרה בארה"ב ) אז , תצמח ממשבר , הרבה יותר טוב .

    לגבי ריבית :

    אתה רואה ריבית בפריזמה של חיסכון . זה יפה . אבל , רחוק מלהיות חזות הכל . לא על חשבון המשק , המיגזר העסקי וההכנסות הכוללות . אפשר גם לקנות אג"ח קונצרניות . אפשר גם לקנות מט"ח . אפשר גם להשקיע בבורסה . אפשר בכלל לייצר יציבות מחירים , ולהיכנס או להכניס משק לרוגע בלי קשר גם עם ריבית נמוכה . המשבר האחרון , בעליל הוכיח זאת .

    להתראות

    Liked by 1 person

  10. ניקח רק את זימבבוייה באפריקה ( ZIMBABWE ) :

    מדינה עם 14 מליון תושבים בקירוב . וכמה תל"ג ? אם כך , 34 מיליארד דולר במקרה הטוב ( ב- 2017 על פי ה – purchasing power parity , ואילו , על פי ה – official exchange rate הרי עסקינן ב – 17 מיליארד בקירוב לשנת 2017 ) .

    מה נאמר ? מה נוסיף ? האם מישהו מעלה על דעתו , שזה קשור או לא קשור ל – מדע , טכנולוגיה , חינוך , סיזיפיות ,חדשנות וכו…. ? האם מישהו מעלה על דעתו , שגירעון גורף , מתיישב עם זה?

    ברור כשמש הדבר ….

    להתראות

    אהבתי

  11. רק המחשה זניחה , עד כמה , אפילו גירעון גורף ביותר , ואפילו בלי גירעון , נוסיף מאות מיליארדים ( נניח מתנה מן הדוד סם ) לא יצלח להכל ולכלום כמעט למעשה :

    ראיון להלן עם מנכ"ל בזן ( זיקוק חיפה ) מצטט קטע שניים כך :

    אבנר מימון, מנכ"ל בתי הזיקוק בחיפה, ענה הבוקר (ב') בשיחה עם "כלכליסט" לאחר הדיווח על תוצאות הרבעון לקריאה להעביר את מפעלי החברה מאזור חיפה ההומה אדם לאזור פחות מאוכלס. הביקורת כלפי בזן החריפה לאחרונה בהמשך לסגירת מיכל האמוניה של חברת חיפה כימיקלים בחיפה (שאינו קשור לחברה). "זה לא ריאלי להעביר אותנו כי המתחם הוא ענק. מיכל אמוניה אחד לא הצליחו להעביר עד עצם היום הזה אז אותנו בטוח לא יצליחו".

    ועוד :

    "העברת בית זיקוק זה פרויקט לאומי בכל אספקט שתבחן אותו. המדינה צריכה לבחון אם היא רוצה לעשות את זה כיוון שיש אלמנטים של תעסוקה מאוד ברורים. יש פה 10 אלף בתי אב שמתפרנסים מהמקום הזה על כל מעגלי התעסוקה שלו. ואם רוצים לעשות מהלך כזה המדינה צריכה להוביל קו ברור לאן רוצה להגיע. והאמת שהמדינה אומרת הפוך – היא אישרה את התב"ע של האזור ומדברים על מועצה תעשייתית שתקום פה, ולכן כל הדיבורים על מעבר שלנו אלו דיבורים ריקים לחלוטין", אמר מימון.

    עד כאן הציטוט :

    אז כולה מה ? להעביר את תשלובת בתי הזיקוק ? רק הוצאה ישירה , תהא משהו כמו 10 מיליארד שקל אפשר להניח ככה בגדול . על כך , 10 אלף בתי אב , פרנסתם חבוקה בדבר , מה יהא עליהם ?

    אז מה יש לנו כאן ? כולה איכות הסביבה , כולה ענין צר אחד יחסית ? המסקנה שאפשר להגיע אליה בגדול , הינה פשוטה :

    אפילו , לעניינים קריטיים , ואפילו מצילי חיים , באם היו נוספים בבחינת מתת חסד , לקופת האוצר , מאות מיליארדים . לא היה פותר הרבה . למעשה , מעט מאוד היה פותר . אין לזה סוף כך או כך !!

    ולא נגענו בכלום עדיין …..

    לינק לריאיון :

    https://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3718634,00.html

    להתראות

    אהבתי

  12. תמריץ כתב : " … העדר העניין המוחלט של שר האוצר בעריכת רפורמות יסודיות שיכריחו אותו להתעמת עם קבוצות לחץ. … שום רפורמה גדולה לא התחוללה בנושאים קריטיים אלו. … לזכותו של כחלון ייאמר שקשה לגייס תמיכה ציבורית לרפורמות גדולות כאשר בסך הכול הדברים בסדר והכלכלה כמנהגה נוהגת. לחובתו ייאמר שאפילו לא ניסה. …"
    ____________________

    דווקא כיון שאני מאמינה שיש בתיאור זה יותר מגרעין של אמת – אני מתנגדת בתוקף למתן היתר לשר האוצר להגדיל עוד ועוד את יעד הגרעון.
    (על פי הגיון ההגדלה של יעד הגרעון – ניתן היה לטעון שאין חובה להעצר כבר ב 4% גרעון. אפשר לנסות גם יעד של 5%. אולי אפילו 6%. ואם אין קטסטרופה – להמשיך הלאה).
    מעט מוזר לי להזכיר לתמריץ שהוא תומך ביצירת מערכת תמריצים מעוותת.

    האנלוגיה שעולה במוחי היא המודל הכלכלי הכושל של הקיבוצים השיתופיים, שהונשם מלאכותית עד תחילת שנות ה 80 של המאה הקודמת. המודל הכלכלי השיתופי יצר מערכת תמריצים קטסטרופלית שתגמלה בנדיבות את הלא מוכשרים, העצלנים והבזבזנים על חשבונם של היזמים, המוכשרים, החרוצים והחסכנים. מערכת תמריצים שיצרה מנגנוני סלקציה שלילית שהשאירה בקיבוצים את החלשים והעצלים והעזיבה את החזקים והתורמים.
    מערכת כושלת זו הצליחה לשרוד עשרות שנים רק כיון שמנגנוני המדינה (ומוסדות העם היהודי) גויסו, פעם אחר פעם, לקפוץ לסייע לקיבוצים ולהצילם.
    אך סביר שרבים בהנהלות התנועות הקיבוציות הבינו היטב את שורשי בעיותיהם הכלכליות והדרכים לפתרונן. אך היה להם ברור גם שכל נסיון לשפר משמעותית את המערכת הכלכלית הקיבוצית יתקל בקשיים רבים, התנגדויות סוערות, וצרחות על נסיון לשחוט פרות קדושות. הסיוע הממשלתי הנדיב מדי שקיבלו – פגע קשות במוטיבציה שלהם לעשות צעד כלשהו בכיוון הנכון.
    [אני מניחה שזה בדיוק גם מה שקורה לאליטות ביוון. הם מבינים היטב מה מקור בעיותיהם הכלכליות, אך מול נכונות האיחוד האירופי למחוק שוב ושוב את חובותיהם הם מחליטים לא לנסות לתקן דבר.]
    כלומר, רפורמות יסודיות קשות וכואבות נעשות רק כשאין שום ברירה אחרת.

    נדמה לי ששני שרי האוצר שבתקופתם נעשו רפורמות שהצעידו את כלכלת ישראל קדימה, משה ניסים ונתניהו כשכיהן כשר אוצר, עשו זאת רק לנוכח משברים כלכלים. כיון שהמשברים הכלכלים במילא הכריחו אותם לבצע שינויים כואבים – הם לפחות ניסו לבצע את השינוים הנכונים. אלו שיתרמו לכלכלת המדינה לטווח הארוך.

    אך סביר בעיני ששרי אוצר ינסו לקנות לעצמם ו/או למפלגותיהם אהבה, אהדה והערכה באמצעות חלוקת מתנות נדיבות (מה עוד כשאת ערך המתנות הם לא נאלצים להוציא מכיסם הפרטי אלא מכיסיהם של המוני משלמי המיסים).
    מתן רשות לשרי אוצר להגדיל עוד ועוד את יעד הגרעון משולה בעיני למתן ערמות של צ'קים פתוחים למכורים לקניות או למכורים להימורים.
    אפילו חמור מכך – מובטח שהם רק יקבעו ויעמיקו את הצרות החולות של המשק הישראלי. אדם המחלק מתנות נדיבות לא יתעמת עם מקבלי המתנות על אופן חלוקתם. לדוגמא, הוא יסכים להמשך תגמול על פי וותק ודרג ולא ינסה לכפות תגמול דיפרנציאלי על פי כישורים ןתמורה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s