האם יש בישראל חופש ביטוי?

חופש הביטוי, משפט דקה אחת

פסיקה של בית המשפט השלום בירושלים מעלה בספק את עצם קיומו של חופש ביטוי במדינת ישראל.

בראש המאבק על שיתוף תלמידות ספרדיות בבתי ספר חרדים אשכנזים עמד עו"ד יואב ללום. מולו התייצב עיתון החרדים הליטאים "יתד נאמן". העיתון הוקיע את ללום בשלל ביטויים. כמצוטט כאן:

בין הפרסומים אותה ציינה השופטת כחמורים הם המשפט "אם לעבודת אלילים – אתה וכלבא שווין" וכן הכינויים "חיית מחמד אופנתית", "עותר עז פנים המחלל שם שמיים ברבים" , "ממומן בעקיפין על ידי הקרן החדשה לישראל, השותפה לעוכרי ישראל" "שחצן", "חלוש דעת" ו"גורם בוגדני".

הביטויים הללו, ציינה השופטת, הופיעו בתקופה שבה נאבק ללום נגד אפליה של תלמידות ספרדיות לעומת תלמידות אשכנזיות במוסדות החינוך של המגזר החרדי. השופטת דחתה את טענות העיתונאים ולפיהן הדברים שפורסמו הם "אמת דיברתי" וקבעה כי האמירות הללו אינן עולות כדי הבעת דעה עיתונאית ואינן יכולות לחסות תחת הגנת תום הלב. "הביטויים הללו מכוונים נגד העותר, בין אם הוזכר שמו ובין אם לא", היא ציינה.

לפיכך היא קבעה כי בשל דברי לשון הרע שפרסמו העורכים והכתבים של שני העיתונים – יצחק רוט ויחיאל סבר מיתד נאמן ויעקב לבין ונתי גרוסמן מעיתון הפלס – הם ישלמו לללום פיצוי בסך 165 אלף שקל בתוספת הוצאות משפט.

קשה לחשוב על מאבק פחות פופולרי מזה שניהלו החרדים נגד הכללת תלמידות ספרדיות בבתי הספר שלהם. כל הסלידה שמעלה הציבור החרדי בציבור הכללי יכולה להתגלם במאבק זה. דבר זה הופך את חופש הביטוי החרדי לפגיע במיוחד ובמקרה כאן נראה שבית המשפט אכן לא מצא כל עניין להגן עליו.

אבל עקרונות משפטיים שמגנים על המאוסים שביריבינו מתישהו עשויים גם להגן עלינו ועל עצם קיום הדמוקרטיה. ביטויים כמו "מחלל שם שמים", "חלוש דעת", "שחצן" או אף "חיית מחמד אופנתית" הם ביטויים וככאלו חוסים תחת חופש הביטוי. אין מדובר פה בתיאור עובדות שקר אלא בתיאור דעה, אמנם שלילית ולא נעימה, על אדם שמנהל מאבק פוליטי ציבורי.

אין זה מתקבל על הדעת לצנזר את חופש הביטוי בצורה כזו ויש לקוות שכפי שקרה במקרים דומים בעבר, ערכאות גבוהות יותר יהפכו את ההחלטה.

סביב סערת חוק הלאום התעוררה השאלה אם להוסיף לחוק היסוד את ערך השוויון. אבל נראה לי שהערך הבסיסי שמאויים יותר מכל במשפט הישראלי הוא חופש הביטוי. זו למען האמת תופעה עולמית כפי שממחישים הצנזורים של פייסבוק. אפילו האליטות הליברליות איבדו עניין בחופש הביטוי כי משרת את יריביהם הלאומניים ותומכי טראמפ.

פורסם על ידי תמריץ

פורסם

53 תגובות בנושא “האם יש בישראל חופש ביטוי?”

  1. התופעה התחילה כבר בשנות השישים במהפכת הסטודנטים כאשר האוניברסיטאות נתנו יד להשתקה של מרצים בעלי דעות חורגות. במובן חזק יש כאן השתלטות של המקרסיסטים אשר מעולם לא האמינו בחופש הדיבור או בשיח חופשי. על פי שיטתם אין מקום לשיח תבוני בין אנשים וכי אנשים בין ובין כה מבטאים רק את האינטרסים המעמדיים שלהם. הגישה היא אנליטית ומניחה שאין מקום לחירות האדם או ליכולת שלו לטעון טענות סינטטיות על המציאות.חופש הדיבור לפי זה הוא רק אמתלא של "הפריבלגים" להסוות את הדיכוי שלהם שאת הזיוף שלה צריך לחשוף.

    אני אעיר שלמרות שגדלתי על כתבי אלן בלום וליאו שטראוס שלא נתנו אמון רב בחירויות הליברליות והזהירו מפורשות ממציאות שכזו, רגע המפגש עם צנזורה ליברלית של אתרים כפי שנחשפתי באריה של הבלוגיספרה היה מבהיל וגרם לי לנקוט כמה אמצעי זהירות משל עצמי.

    Liked by 3 אנשים

  2. מערכת המשפט בישראל רקובה (אך לא ארחיב בדיבור, כי מסתבר שהם מנטרים תגובות ברשת ומחזיקים רשימה של "אזרחים סוררים") –
    יחד עם זאת, במקרה הר"מ, איני מזילה דמעה על כך שסותמים את פיהם של גזענים.

    אהבתי

  4. זה באמת קייס די טריוויאלי , כמותו בערימות במדינת ישראל , לא גומרים פה עם כאלו . צריך רק לשים לב , סעיף 3 לחוק איסור לשון הרע , מורה כך מצטט :

    3. אין נפקא מינה אם לשון הרע הובעה במישרין ובשלמות, או אם היא והתייחסותה לאדם הטוען שנפגע בה משתמעות מן הפרסום או מנסיבות חיצוניות, או מקצתן מזה ומקצתן מזה.

    עד כאן הציטוט :

    כלומר , על פי החוק , אם משתמע הדבר , במי מדובר (האדם שעליו מוציאים דיבה ) גם אם לא ברור שמו , אלא מספיק השיוך הברור לאדם , הרי , אין זה משנה כלל , והנתבע חב בלשון הרע ( אמחיש בלינקים יותר מאוחר אולי , מעבר לפסק הדין הזה ) .

    הענין בלשון הרע , זה לא חופש הביטוי כפי שחושבים . לשון הרע , הוא כל אמרה או פרסום מבזים כמעט . הענין בלשון הרע זה :

    הגנה , כלומר , האם לנתבע יש הגנה ( כמו : הבעת דיעה , אמת דיברתי , ענין ציבורי , חובה חוקית וכו… ) ו- האיזון עם שמו הטוב של אדם . זוהי מלאכה לא פשוטה . החוק והפסיקה , לא נותנים בעצם עדיפות לשם טוב על פני לשון הרע , או ההיפך , אלא :

    מאזנים על פי הקייס .

    ומה קרה בין היתר בקייס המדובר בפוסט , הרי מסתברים גם תיאורים של עובדות , לא נכונות כלל לגבי אדם , עליהן אין אפשרות למחול בקשר לחופש הביטוי . הנה מצטט , בקשר לאמירה המקשרת בין התובע לבין הקרן החדשה לישראל , כך מצטט השופטת :

    עיון בתמליל ראיון עם התובע ברדיו "קול חי " מיום 08/06/16 אליו כוונו אותם דברים כאמור , מלמד כי התובע דיבר בראיון על סיוע של " הקרן לידידות " ולא ב " קרן החדשה לישראל עליה נסב הפרסום בעיתון …

    ואכן השופטת כך קובעת :

    לפיכך אני קובעת כי הפרסום לפיו התובע אמר " שקר גס וגלוי " על סיוע של הקרן החדשה לישראל אינו אמת שעה שדובר על סיוע של הקרן לידידות .

    עד כאן הציטוט :

    אז אין לצפות , שבקשר לעובדות , סיפורי בדים על אדם , דברים שלא היו ולא נבראו , תהא מחילה כמובן .

    נ.ב : היה לו קשר אחר מסתבר עם הקרן החדשה , אבל , בהקשר אחר כנראה , לא זה שהתובעים הסתמכו עליו . אבל , עוד אברר עד הסוף הענין .לא ברור לחלוטין כרגע .

    להתראות

    אהבתי

  5. רק הבהרה :

    זאת אומרת , שמספיקה רמיזה , המקשרת בבירור בין הפרסום לבין האדם התובע / נפגע , על מנת שהוא יוכל לתבוע בלשון הרע . זה המשמעות בין היתר , של סעיף 3 המצוטט לעי"ל בתגובתי .

    להתראות

    אהבתי

  7. רק הבהרה :
    בראש סעיף 3 לחוק איסור לשון הרע , המצוטט לעי"ל , נקוב :

    " אין נפקא מינה ……"

    והמשמעות בעברית/ארמית ככה : אין זה משנה משפטית באם ……..

    להתראות

    אהבתי

  8. רק הבהרה ופישוט לתגובתי הראשונה :

    כל פרסום כמעט , שבגינו מוגשת תביעה לבית משפט , הרי הוא בבחינת לשון הרע . אין כמעט תביעה על פרסום שלא מוגדר כלשון הרע , הנה נצטט את סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע :

    לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –

    (1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

    (2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

    (3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;

    (4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;

    בסעיף זה "אדם" – יחיד או תאגיד;

    עד כאן הציטוט :

    משמע , אם גדי יקרא למשה : אידיוט , ועוד נוכחים ישמעו הדבר , הרי עסקינן בלשון הרע . מדוע ? מכיוון שהיה פרסום של האמירה ( עוד נוכחים שמעו הדבר למעט משה הנפגע ) ועוד : הדבר ביזה את משה כאמור ( ואפילו רק "עלול" היה לבזות כפי הכתוב ) .

    אז אפילו הכינוי : "אידיוט" , מהווה לשון הרע . אבל כפי שהסברתי , בבתי משפט , זוהי לא הבעיה , הבעיה אינה בלשון הרע או בפרסום לשון הרע , אלא :

    בהגנות שמציג המפרסם ( הפוגע ) כנגד התביעה . ההגנות , יחד עם הפרסום , מהוות את מרכיבי האיזון , שבסוף ביחס אליהם , נקבע , האם עסקינן בלשון הרע המזכה בפיצוי אם לאיו .

    אבל , אין בעיקרון פרסום , שלא מהווה לשון הרע .זה צריך להיות קייס מגוחך לגמרי .

    להתראות

    אהבתי

  9. ראוי לציין , שיש גם לשון הרע פלילי , אבל , מכאן כבר לא נצא בחיים , אלא מפורקים לגמרי ……להתראות

    אהבתי

  10. תמריץ,
    המקרה הכי חמור היה של המשוררת הערביה דארין טאטור שנכלאה בגין שיר. מקום שני החקירה של כותבי הספר "תורת המלך". מערכת משפט שפועלת נגד מי שמבקר אותה (כמו שכתבה קרולין גרינברג) אינה יכולה להגן על חופש הדיבור.

    אהבתי

  14. א. הנסיונות להגביל את חופש הביטוי אינם נובעים *רק* מתפיסת העולם הקומוניסטית. זו שמרבה לעסוק ב"תודעה כוזבת" (ההמונים שאינם מבינים מהם האינטרסים המעמדיים האמיתיים שלהם) הדרכים בהם נוצרה והאמצעים לנפצה.

    הם למעשה חלק מהתפיסה לפיה השפה / אוצר המילים / הביטויים והמונחים בהם בני האדם משתמשים – החא זו דמכתיבה את תפיסות המציאות שלהם, את עמדותיהם ואת דעותיהם. כלומר שאנשים חושבים באמצעות שפה, ולפיכך ניתן יהיה לשנות את המחשבות אם רק נשנה את השפה.
    לטענתם ניתן יהיה להילחם בגזענות (לדוג'), ולשנות את הסטריוטיפים של בני האדם, אם, ורק אם, יאסר להכליל ולהשמיע בציבור ביטויים המייחסים לקבוצות "המוחלשות" תכונות שליליות כלשהן. זהו למעשה היעד של לוחמי הצדק החברתי / הצנזורים הגדולים של זרם "הפוליטיקלי קורקטק'.

    למעשה, אפילו המחיקה של הביטוי הנייטרלי 'קבוצות חלשות', והחלפתו בביטוי 'קבוצות מוחלשות', הוא כבר חלק מהנסיון לשנות את עמדותיהם של בני האדם. הרי אם אנשים יתחילו להאמין למה שיצא מפיהם, שקבוצה מסוימת באמת הוחלשה אזי הם "אוטמטית" יאמינו שהם קורבנות וקיימים מקרבנים. מכאן, שניתן יהיה לשנות בקלות את מצב קבוצה זו גם בלי לדרוש ממנה עצמה לשנות דבר (להפסיק את הדיכוי, העושק והעוול שיצרו את מצבם הקשה ). כבונוס צדדי – ניתן יהיה להינות גם מהענשה הצודקת והמוצדקת של המואשמים כמקרבנים.

    אגב, רק אתמול שמעתי ברדיו דברי שבח והלל להצלחת החדרת המושג "טרור יהודי" לכל כלי התקשורת המיינסטרימית. הדובר (ששכחתי את שמו) טען שסוף סוף לא נשמעים יותר ביטויים המקלים ראש במעשי הטרוריסטים היהודים (כמו כינויים בני נוער / נוער הגבעות, וכמעט הצדקת מעשיהם באמצעות התייחסות אליהם כ"תג מחיר"). לטענתו, שינוי השיח התקשורתי היה הכרחי בכדי להפסיק סוף סוף את הכחשת חומרת מעשיהם [שמהווים, כמובן, איום קיומי חמור יותר על ישראל מכל הטרור הפלסטיני]. ומכאן, גם להצדקת (כמעט? ) כל האמצעים למלחמה בטרוריסטים אלו.

    ב. תמריץ כתב: " … השופטת דחתה את טענות העיתונאים ולפיהן הדברים שפורסמו הם "אמת דיברתי" וקבעה כי האמירות הללו אינן עולות כדי הבעת דעה עיתונאית ואינן יכולות לחסות תחת הגנת תום הלב. "הביטויים הללו מכוונים נגד העותר, בין אם הוזכר שמו ובין אם לא", היא ציינה. .. "
    _____________________
    נזכרתי בחרדית מחסידות גור, שהעזה לצאת מהחסידות ולנסות לקבל משמורת על ילדיה במסגרת הסכם הגירושין מבעלה. אנשים מהחסידות לא היססו לשטוף את מוחם של ילדיה נגדה בשקרים אכזריים. יותר מכך – הם ניסו לטפול עליה האשמת שווא בסחר בסמים, בכדי להביא למעצרה. ובוודאי בכדי למנוע ממנה לפגוש את ילדיה. טענתם שהיא סוחרת בסמים לא הייתה במסגרת הבעת דעות לגיטימית.
    מכאן, הטענה שהמשפט המסוקר עוסק בחופש הביטוי גובלת בתמימות או בהיתממות.
    כלומר, אני נאלצת להסכים עם השופטת.
    ההשתלחויות בעיתונים החרדים נגד עו'ד יואב ללום אינם במסגרת הבעת דעות ועמדות (שהן לגיטימיות אפילו אם איני מסכימה איתן 😊 ). ההשמצות וההכפשות הללו הם בגדר מסע הפחדה והרתעה של כל מי שיעז לבקר את החברה החרדית.

    אהבתי

  15. תמריץ
    יואב ללום הוא אדם דתי. לכתוב שהוא מחלל שם שמיים זה לא סתם כינוי גנאי, זו האשמה קונקרטית חמורה בביצוע מעשים מסוימים, שיכולה להביא לפגיעה במעמדו ואף בפרנסתו, ועל כן יש כאן מקום להוצאת דיבה. בדיוק כמו שלכתוב שביבי הוא אדיוט זה בסדר, אבל לכתוב ששרה הורידה אותו מהאוטו באמצע הכביש זה כבר לא בסדר, אלא אם יש לך הוכחה.
    לגבי שאר הביטויים אלו אכן סתם נאצות, אבל יש לשאול האם חופש הביטוי עומד מעל כבוד האדם ומעל זכותנו למרחב ציבורי ותקשורתי מתורבת. אם הייתי מחליט לפרסם מודעת ענק בעיתון המגדפת מישהו בגידופים מזעזעים אבל בלי שום האשמה עובדתית, אז אני מוגן על ידי חופש הביטוי?

    אהבתי

  16. רינגו
    אבחנתך באופן כללי יפה אבל מחלל שם שמים זו עברה מאוד מאוד רחבה מללכת עם בגד לא נקי עד עבודה זרה בפרסיא – קשה לראות בזה האשמה קונקרטית. הדבר היחיד שהשופטת צדקה בו זה הקרן החדשה – זה נתון עובדתי שאם הוא לא נכון אסור להם לפרסם זאת וגם אם נניח שלגבי מחלל שם שמים אתה צודק כל שאר הדברים שהשופטת ציטטה כחמורים ( "אם לעבודת אלילים – אתה וכלבא שווין" וכן הכינויים "חיית מחמד אופנתית", "עותר עז פנים " , "שחצן", "חלוש דעת" ו"גורם בוגדני".) הם ודאי מקבילים ל'אידוט' ולא לשרה הורידה את נתניהו מהכביש אז גם אם השופטת ציינה דבר אחד או שניים נכון באופן כללי לא נראה שהיא ירדה לאבחנה שלך…

    Liked by 1 person

  17. מצטרף למשה. ההבחנה בין אמירה עובדתית שקרית להבעת דעה אינה קשה והיא ההבחנה החשובה פה. הצגת עובדות משמיצות צריכה להיות מדויקת או לפחות עם ניסיון כלשהו לדיוק.
    ייתכן שעלבונות מהסוג שנאצים הטיחו ביהודים, ממש דמוניזציה והפיכת אדם לחיה הן חריג שבו גם עלבון יכול להיחשב לשון הרע והשופט ברק העיר על כך בפסק דין חשוב ב-2004 אבל "חיית מחמד אופנתית" רחוק מלהגיע לכך.

    לגבי השמצת אישה במשפחתה. ראשית אני מדבר על חופש ביטוי בהקשר פוליטי. ככל שההקשר פחות פוליטי ההגנה לחופש הביטוי פחות קריטית. השמצה פומבית בוטה של אנשים פרטיים ולא פוליטיים היא דבר בעייתי אף שגם כאן לא נכון לוותר כליל על חופש הביטוי.

    אהבתי

  18. העיתונות הישראלית ברובה משמיצה את ביבי בצורה קיצונית. ואחרי ניצחונו ב-96' זה היה אף גרוע בהרבה. גם בגלל רצח רבין וגם בגלל שלא הבינו שיש לו מעלה מבחינתם – סלידה מהרפתקנות צבאית.

    אהבתי

  19. כפי שהסברתי , לרוב , תכל"ס , אפקטיבית, הבעיה בלשון הרע , זה לא לשון הרע . הכל בעיקרון מהווה לשון הרע . הענין זה האיזון בין לשון הרע , לבין ההגנות וכדומה . אז כאן , בחוק איסור לשון הרע , לכל המעונין , אפשר בפרק ג' של החוק ( פרסומים מותרים , הגנות וכו….) לקרוא על סוגי הגנות שונות ולהתרשם :

    פרק ג' כאן :

    https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/019_002.htm

    להתראות

    אהבתי

  20. יש לי 2 שאלות:
    1. אם אדם קורא למישהו אחר: "אידיוט", "כלב", "חמור" – בנוכחות 5-6 אנשים אחרים – זה נחשב הוצאת לשון הרע? על זה אפשר לתבוע פיצויים?
    2. למה החרדים הספרדים התעקשו להתקבל לבתי-ספר חרדים אשכנזים? אם לא היו רוצים לקבל את ילדי לבית-ספר על רקע גזעי – הייתי מסתלק משם ובכלל לא הייתי מוכן להכניס את ילדי לבית-ספר כזה (גם אם אחר-כך הם היו מתחרטים).

    אהבתי

  21. אוף טופיק: לא נראה לכם שהמדינה נמצאת היום במצב קצת רגיש?

    לפי סקר בחירות של "ישראל היום" הימין (כולל כחלון והדתיים) מקבל 63 מנדטים אבל 15 מנדטים מתוכם שייכים למפלגות מהימין שלא עוברות את אחוז החסימה או על גבול אחוז החסימה (כלומר מפלגות שיש להן 4 מנדטים ומטה (אחוז החסימה הוא בערך 4 מנדטים)).
    לעומת זאת בשמאל יש רק מפלגה אחת שעל גבול אחוז החסימה זו מרץ (יש לה 4 מנדטים). יש גם את אורלי לוי שאינני יודע מהי בדיוק. לאורלי לוי יש 5 מנדטים לפי הסקר. כלומר מעט מעל לאחוז החסימה.
    אם כל המפלגות שעל סף אחוז החסימה ומתחת לו, לא יעברו את אחוז החסימה – אז הימין יאבד 15 מנדטים והשמאל 4. 19 מנדטים אלו יחולקו כך: 8-9 מנדטים לגוש הימין. מספר דומה לגוש השמאל ו-1-2 מנדטים לרשימה המשותפת.
    לפי זה הימין ירד מ-63 מנדטים ל-56-57 מנדטים.
    אם מכל המפלגות האלו (מפלגות שעל סף אחוז החסימה או מתחת לו), רק מרץ תעבור את אחוז החסימה – אז העמין ירד בעוד 2 מנדטים. כלומר הימין יקבל 54-55 מנדטים.

    כלומר יתכן מצב שבו יהיו יותר מצביעים לימין אבל השמאל יקבל יותר מנדטים.

    בנוסף לכך אנו לא יודעים אם יוגשו או לא יוגשו כתבי אישום נגד ראש הממשלה לפני הבחירות. אם זה יקרה המצב פה יהיה עוד יותר מסובך בהתחשב בעובדה שאף אחד ממפלגתו לא יוכל להחליפו כי לפי החוק החדש רק ראש רשימה יכול יכול להיות ראש ממשלה.

    אהבתי

  23. תסריט שבו מפלגות הימין לא עוברות בהמוניהן את אחוז החסימה נשמע רחוק.. אבל מי יודע. מצב דומה אפשר את ממשלת רבין ואת הסכם אוסלו כזכור. למזלו של הימין אגב כי הרי תוכנית בנט מבוססת בעצם על הנצחת אוסלו.

    אהבתי

  25. משתמש אנונימי :

    זה נחשב בעיקרון הוצאת לשון הרע (בעיקרון , אבל לא לישון . מינוחים כמו : אדיוט , חמור , כלב ) שהרי כפי שהסברתי , זה משפיל ומבזה אדם , או עשוי להשפיל ולבזות אדם ופורסם ככזה ( בנוכחות 5 – 6 אנשים אחרים ) .

    באותה הנשימה הסברתי , שהוצאת דיבה , או לשון הרע , אינה ולא כלום בעיקרון . מה שקובע , זה האם ישנה הגנה למפרסם ( ראה פרק ג' , בהפניה לעי"ל לחוק איסור לשון הרע ) הכל לענין פיצויים או תשלום פיצויים .

    במקרה של קללות , לרוב ( מדגיש לרוב ) בתי המשפט , לא פוסקים פיצויים , בגלל חופש הביטוי , ובגלל התפוצה של הפרקטיקה של קללות ( נניח עשוי לגרום להצפה של בתי המשפט , בתביעות על קללות ) . ענין גם של קונטקס תרבותי , כלומר , איך הקללה נתפסת בכלל , ובשכבה החברתית של התובע והנתבע .

    ככלל , כאשר מדובר בפארא פראזה , ישנה הגנה . שהרי צד ג' , כאדם סביר , לא יחשוב שאם קראת לפלוני " אדיוט " הוא באמת יחשוב שאתה אידיוט, שהרי אפשר להניח שמדובר בכינוי על דרך ההפרזה , ולא על תיאור עובדתי מציאותי של מצב דברים . אבל , כאשר ישנה הבניה עובדתית ברורה , כגון , שעובד ציבור , לוקח שוחד ככזה , ומסתבר כשקר גס או חסר בסיס ( בלי פארה פראזה ) אזי , זה כבר יגרור חבות ותשלום פיצויים לרוב .

    כמובן , גם צריך לקחת בחשבון , ההשלכות של לשון הרע . מה המקצוע של האדם . לאיזה שכבה חברתית הוא משתייך . מה התפוצה של הפרסום , ועוד כהנה וכהנה , לא נישאר צעירים פה .

    להתראות

    אהבתי

  26. אנונימי :

    בפסק הדין , תמש ( קריות ) 19421-02-16 , ח.ל נגד צ.א , בבית משפט לענייני משפחה בקריות , נדון קייס הנוגע ללשון הרע וקללות דנן . מה קרה שם :

    עסקינן בתביעה לפיצוי בגין לשון הרע . בין הצדדים יש לנו סכסוך בנוגע לירושה בנכס . המגורים הצמודים והסכסוך , גרמו להתלהמות תדיר . התובע טען כי, האמירות והאשמות הקשות של הנתבעות כי הוא "רוצח" "גנב" "רצח את הזקנים" "איים ברצח" "מתעלל" ועוד, אינם בגדר גידופים וקללות; אמירות הנתבעות גרמו לפגיעה בכבודו של התובע ובשמו הטוב בהיותו אדם שומר מצוות. התובע העמיד תביעתו על סך של 150,000 שח' .

    כלומר , מחד התובע טוען שהוא הושפל ובוזה בגין הקללות . מאידך , הנתבע טוען שאלו קללות וגידופים , שלא מזכים התובע בלשון הרע ככאלו .

    השופט פסק כי , מצטט :

    ייחוס מעשי עבריינות בדרגות קיצון של גניבה, ורצח (!!) במיוחד בתוך המשפחה, פוגעת בתדמית המיוחס, פוגעת במעמדו בעיני אדם סביר; הפרסום עלול להשפיל התובע, לבזותו, ומשכך לפגוע בשמו הטוב. משכך, אין מחלוקת כי תכלית חוק איסור לשון הרע נועדה להגן מפני הפרסומים בהם עוסק הליך זה; אין מדובר בגידוף בלבד, או בקטטה עקב התלקחות רגעית;

    עד כאן הציטוט :

    אם כך , במקרה דנן , אין מדובר בפארפראזה מבחינת השופט , אלא , ביחוס של מעשי פלילים או עבריינות כלפי התובע . ואכן השופט שים לב מציין :

    " אין מדובר בגידוף בלבד , או בקטטה עקב התלקחות רגעית "

    שאלמלא היה רק גידוף , היה עשוי לשקול אחרת הדבר .

    אז שוב : יש לאבחן , בין קללה פאראפרזית , לבין השפלה וביזוי , שמיחסים לאדם , מהות אישיותית ממשית או רקורד או אישיות עבריינית נניח של ממש באופן יותר עובדתי .

    כאן לפסק דין , הנראה חלקית רק :

    https://goo.gl/1pKQFN

    להתראות

    אהבתי

  27. אנונימי :

    להלן , מתוך הספר : דיני לשון הרע , של אורי שנהר , אשר מצוטט תדיר אצל השופטים , כך לגבי קללות , מצטט :

    שאלה מעניינת היא , האם קללות וגידופים ייחשבו כלשון הרע . מצד אחד , קללות וגידופים המופנים כנגד אדם עלולים להשפילו ולבזותו בעיני הבריות לא פחות ואולי אף יותר מפרסומי לשון הרע אחרים . מצד שני , קללות וגידופים מהווים לצערנו חלק מהחיים החברתיים במדינה , ולפיכך קיים חשש שהכרה שיפוטית גורפת בגידופים כבלשון הרע תביא להצפת בתי המשפט בתביעות שזו עילתן .

    ועוד :

    זאת ועוד : ככל שהשימוש בגידופים שכיח יותר , כך נעשית פגיעתם לקשה פחות , עד כי אמירת גידופים מסוימים בנסיבות מסוימות לא תגרום עוד לפגיעה ממשית .

    להתראות

    אהבתי

  28. אנונימי :

    על מנת להקל קצת ולחדד הדבר , נעמיד מבחן שהשופטים משתמשים בו תדיר :

    מבחן צד ג' האדם הסביר :

    משמע : כיצד צד ג' , אדם סביר, שהפרסום הנדון מגיע לאוזניו , רואה או מבין הדברים . וכאן למשל כפי שכתבתי : אם יחשוב פאראפרזה על דרך ההגזמה ( טיפש למשל ) אזי , פחות אם בכלל סיכוי לפיצויים בלשון הרע . ככל שהאדם הסביר , צד ג' (כפוף לקונטקסט תרבותי ספציפי ) יחשוב שעסקינן בתיאור אמת , או תיאור עובדתי מוצק של מצב דברים הגורם לפיחות או ללכלוך במוניטין ושמו הטוב של אדם , יותר סיכוי לפיצויים בגין פרסום לשון הרע .

    להתראות

    אהבתי

  29. אנונימי,
    חשבון פוליטי: אם מפלגת ימין על סף 4 מנדטים לא נכנסת לכנסת הימין והשמאל מתחלקים במנדטים האבודים לפי יחסי הכוחות של אלו שנכנסו. כלומר הימין מפסיד במקרה כזה כ2 מנדטים ולא 4.

    אהבתי

  30. תמריץ,

    כתבת שהתקשורת לא מבינה שיש לנתניהו מעלה מבחינתם והיא סלידה מהרפתקנות צבאית.

    אני חושב שזה בדיוק להיפך – חלק גדול מהתקשורת רוצה הרפתקנות צבאית, למה? כי זה נותן רייטינג. אולפנים 24 שעות, קהל ששותה בצמא כל מילה של הקריין, הפגנות בחו"ל נגד ישראל, וכו'. מי צריך הפקות מקור כשיש את הדרמה הגדולה מכולם?

    אהבתי

  31. אינטרס אישי אינו אינטרס פוליטי.. הניו יורק טיימס מתעב את טראמפ למרות תרומתו לשגשוג המחודש של העיתונות באמריקה כשכל יום אקשן מטורף.

    אהבתי

  34. רק הוספה :
    כפי שציינתי לעי"ל, בהקשר אחד, הקשר של התובע לקרן החדשה לישראל , היה בבחינת שקר גס כאמור , בהקשר אחר , היה קשר כפי שציינתי , ועוד שאעמוד עליו בהמשך. אז הנה , בפסקה 35 לפסק הדין , כך מצטט השופטת :

    שונים הדברים לעניין הפרסום בנוגע לתמיכה בתובע בעקיפין מהקרן החדשה לישראל, שמצאתי כי תוכנו אמת. שכן, התובע הודה כי עמותת " נוער כהלכה ", נתמכה ע"י הקרן החדשה אף שהוסיף כי הוא עצמו, לא קיבל שכר מהעמותה שעמד בראשה, במועד הפרסומים. שעה שנאמר בפרסום על הנאת התובע מהקרן החדשה בעקיפין ובהתאם להלכה לפיה אין לדקדק בציציות הפרסום, נימצא כי הוא אכן נהנה מאותו סיוע. שכן, התמיכה בעמותה, מאפשרת ומסייעת לו כיו"ר של העמותה וכעותר ביחד עם העמותה לקדם את מאבקו באפליה בתמיכה הכספית בפעילותם. לפיכך, על אותה אמירה קמה לנתבעים הגנת " אמת דיברתי ".

    נ.ב : מי שמגיע לפסק הדין בלינק, יכול שם לטעון למערכת שלו הקובץ או לפתוח בפורמט פי די אף בדפדפן וכדומה ( זה לינק פרטי ).

    להתראות

    אהבתי

  35. לחייל הזקן:
    לפי הסקר כמה מפלגות ימין לא עוברות את אחוז החסימה (או גבוליות). מספר המנדטים של מפלגות אלו הוא 15.
    אם כל המפלגות האלו לא יעברו את אחוז החסימה אז הימין יאבד 8 מנדטים, 7 מתוכם יעברו לשמאל ו-1 לרשימה המשותפת.
    במצב כזה כנראה שהימין יאבד את השלטון.

    אהבתי

  37. 3718 כתב:
    " תמריץ, כתבת שהתקשורת לא מבינה שיש לנתניהו מעלה מבחינתם והיא סלידה מהרפתקנות צבאית.
    אני חושב שזה בדיוק להיפך – חלק גדול מהתקשורת רוצה הרפתקנות צבאית, למה? כי זה נותן רייטינג. אולפנים 24 שעות …"
    ______________________

    אני מסכימה שחלק ניכר מהשמאל הישראלי, כולל רוב התקשורת, אכן לא מעריך בחיוב את "אי ההרפתקנות הצבאית" של נתניהו.
    יותר מכך, הוא למעשה מתנגד בתוקף לחוסר הנכונות של נתניהו להילחם בחמאס העזתי.
    זו, לדוגמא, גם עמדתם של ציפי לבני ושל הרבה מתושבי הקיבוצים בעוטף עזה.

    לתפיסתי התנגדות השמאל / רוב התקשורת המוטה שמאלה, לאיפוק הצבאי של נתניהו, אינה קשורה כלל לרצונם בהגדלת הריטינג.
    היא קשורה בטבורה לרצונם לחדש את *תהליך המו'מ* עם הפלסטינאים (ממגוון סיבות. אחת מהן היא שחלקם מאמין שהמו'מ אולי יוביל בעתיד לשלום ו/ או לנסיגה לאחר הסדרה).
    ברור להם שכל עוד ישמר הפיצול בין אש'פ לבין החמאס / בין יו'ש לבין עזה – אין למעשה יתכנות למו'מ בין ישראל לפלסטינים. מכאן, הם משתוקקים לכך שאש'פ ישתלט מחדש על עזה, ומאמינים שצה'ל, ורק צה'ל, יוכל לתת לאבו מאזן על כידוניו מתנה זו.

    אהבתי

  38. קמיליה, יש לציפי לבני עמדה כזו, אבל היא חריגה ואני בספק אם הייתה מניעה גם אותה עצמה להילחם בעזה. רוב השמאלנים לא אוהבים מלחמות. נקודה.

    אהבתי

  39. אגב, יש מקרים ( כפי שצוין בפסק הדין לעי"ל מושא הפוסט ) שבהם קללות ( בעוצמה , איכות , וייחודיות , ומהווים העיקר למעשה ) יהוו לשון הרע , בלי הגנת הפאראפרזה נקרא לזה . ממש כאן צדה עיני היום , את כתב התביעה , של פרופסור אמיר חצרוני , נגד אייל ברקוביץ וקשת , על סדרה של קללות , ליגת על ממש , אתם נטרפים מצחוק , וזה יוכל להיות מקרה של העדר הגנה דנן ( אין להתייגע יתר על המידה ,תעברו מיד לציטוטים של הקללות ) :

    יש ללחוץ כדי לגשת אל kt-19-01-0000-12.pdf

    נ.ב : התביעה כמובן על לשון הרע

    להתראות

    אהבתי

  41. לתמריץ,

    איני משוכנעת שציפי לבני כל כך חריגה בשמאל הישראלי. למרות שכמובן היא ודומיה אינם מייצגים את כל השמאל הישראלי.
    בודאי שלא את השמאל הנאיבי – פצפיסטי נוסח יונתן גפן ושות'.

    נדמה לי, אם כי איני בטוחה, שגם עופר שלח ("הביטחוניסט" הראשי, ולו מטעם עצמו, של מפלגת יש עתיד) תומך בעמדה זו של ציפי לבני. אולי גם חיים רמון.
    זכור לי במעורפל גם איזשהו מאמר מערכת של עיתון הארץ, בזמן עופרת נחושה או צוק איתן או סבב אחר בין ישראל לעזה. למיטב זכרוני – לאחר שקרא למעורבות בינ'ל שתביא לאזורנו את השקט המיוחל, הוא גם טען שתושבי הדרום לא יזכו לשקט אם צה'ל לא יכנס קרקעית לרצועת עזה וישהה בה תקופה מסוימת, עד לגיבוש פתרון לטווצ ארוך. הוא אמנם לא אמר במפורש שעלינו לדאוג להחזיר לאבו מאזן את השלטון בעזה – אך זו לפחות הייתה הפרשנות שלי למאמר המערכת שדי הפתיע אותי.

    בהקשר זה נזכרתי שטענת, בעבר המעט רחוק, שכל מי שמאמין שיש לישראל אינטרס שהחמאס ישלוט על עזה (ואשפ על יו'ש) דוגל בתיאורית קונספירציה. טענה שהתנגדתי לה אז, ואני מתנגדת לה גם היום.

    אהבתי

  43. לחייל זקן,

    בהמשך להפניות אל אבי וייס –
    קיים סיכוי שנתניהו יחלץ מאחד התיקים שיוגשו נגדו. אולי אפילו משניים מהם.
    אבל להערכתי הסיכוי שיחלץ מכולם די קרוב לזניח.

    יותר מכך, התנהגותו בתקופה האחרונה מרמזת שנתניהו למעשה הגיע כבר לסוף דרכו, אך הוא עדין לא הכיר בעובדה זו ועדין לא השלים איתה.
    [גורם שעלול, בסופו של דבר, לפגוע קשות ביכולתו של הימין להרכיב את הקואליציה הבאה ]

    החל מהפיאסקו של התוכנית שרקם בסתר לאזרוח המוני מסתננים ואזהביטולה המיידי לאחר קבלת התגובות הקשות (והכה צפויות) מבסיס המצביעים שלו, ועד הפיאסקו האחרון של אתמול בערב – "ההודעה הדרמטית שראש הממשלה ימסור לאומה" (ואז עסק אך ורק בטענותיו וטרוניותיו הפרטיות כנגד המשטרה / הפרקליטות / היועמ'ש).

    אהבתי

  45. קמיליה,
    אם המשפטים של נתניהו יתנהלו על פי השכל הישר השופטים יזכו את נתניהו ללא צורך להשיב להאשמות (כמו במשפט של רפול). שימי לב שמשפט החמגשיות נעלם מהתקשורת ולא בכדי. השופט אמר לתביעה שמדובר לכל היותר בעבירה פרוצדורלית ושלח אותם לגישור. התביעה ניסתה להציב תנאים לגישור (הודאה של שרה בעבירה) אבל השופט רמז להם שאין להם קייס והם התקפלו (לגבי עזרא סיידוף קבע שלא הוכחה שום עבירה). המגשר המליץ על פשרה כספית ללא עבירה. התובעים העבירו את התיק ליועמ"ש להחלטה ושם הוא תקוע (כדי שהפרקליטות לא תתבזה).
    תיק 2000 הוא הכי מגוחך. הרי גם אם יוכח שנתניהו אכן התכוון לשלם למוזס באמצעות הקטנת ישראל היום לא מדובר בעבירה שכן אין כאן מעשה הקשור בתפקידו (ישראל היום גוף פרטי ללא קשר לממשלה).
    תיק 4000 נותח ונחתך על ידי אבי וייס ואלי ציפורי (מגלובס) בסדרה של מאמרים. אמלק: כ20 רגולטורים המליצו על המיזוג ללא מעורבות של נתניהו שרק חתם על ההמלצות. נתניהו גם חתם על פתיחת השוק הסיטונאי, מעשה שגרם לפשיטת הרגל של אלןביץ' (הממונף). וואלה לא הפך לאתר ימני (חוץ מצילומים של שרה עם מכבי אש). אז על מה ירשיעו?

    אהבתי

  46. קמיליה,
    התנהגות היסטרית איפיינה את נתניהו כבר בתחילת דרכו (פרשת "הקלטת הלוהטת", בראון-חברון) ולכן אין בכך כדי להעיד שהוא בסוף דרכו. יש כמובן מצב שמערכת המשפט תצליח לחסל אותו אבל נפילה פוליטית בסגנון אהוד ברק לא נראית באופק.

    אהבתי

  47. חייל. מערכת המשפט זה רולטה. בלי שום קשר לחומר הראיות נגד נתניהו יש סיכוי סביר שהוא יורשע

    אהבתי

  49. לאנונימי…אם מפלגות הימין ה"קיקיוניות" לא יעברו את אחוז החסימה ויש מצב כזה במקרה כזה מפלגת הליכוד תתחזק משמעותית
    היות ועודפי קולות של מצביעי מפלגות כושלות יעברו מרביתם למפלגות הגדולות קרי הליכוד והמשותפת מלק קטן גם לעבודה ומרץ..
    אני מניח אבל לא בטוח בדבר שהמפלגה השנייה בגודלה בכנסת אחרי הבחירות הקרובות תהיה המפלגה הערבית המאוחדת..
    הערה כללית יעלון לא יתקרב לאחוז החסימה במידה וילך לבד לבחירות ואם יחליט להצטרף לגנץ וזה יסכים לקבלו קרוב לוודאי שהוא יכביד עליו ולא יוסיף למפלגתו קולות במקרה הטוב..
    יעלון הוא הוא אנטי תזה של הפוליטיקה הישראלית אבל הוא לא יחיד ..

    אהבתי

  50. ליעקב מירון:
    לדעתי עודפי הקולות לא עוברים ברובם למפלגות הגדולות. נניח שהיום מצביעים 4.5 מיליון איש אז מנדט אחד שווה 37,500 קולות. אבל עם 20% מהקולות הולכים למפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה, אז רק קולות של 3.6 מיליון אנשים נספרים. במקרה כזה מנדט שווה רק 30000 קולות. הקטנה כזו של מספר הקולות למנדט, תעלה את מספר המנדטים של כל מפלגה (שעברה את אחוז החסימה) ב-25% בערך. מכיוון שמספר המנדטים של מפלגות הימין והשמאל הוא פחות או יותר שווה אז שניהם יקבלו פחות או יותר אותה כמות של מנדטים עודפים. כלומר אם 20 מנדטים יהיו שייכים למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה, השמאל יקבל 10 מתוכם והימין 10. אם כל אותם 20 מנדטים היו של מפלגות ששיכות לימין, אז הימין מאבד 10 מנדטים.

    אהבתי

  51. פינת הטרלול הישראלי.
    פרופסור (למשפט חוקתי) ברק מדינה: "יכול להיות שבית המשפט יטיל חובה על הכנסת להביע אי אמון בראש הממשלה. אם פסק הדין לא יכובד זה בהחלט יכול להיות בסיס למלחמת אזרחים"
    https://www.themarker.com/law/.premium-1.6824497

    אהבתי

  52. פינגבאק: חדל התנשאות חנפנית – תמריץ

כתיבת תגובה