דונאלד מזמין אתכם לשוק

דונאלד טראמפ שובר מדי יום שיאים חדשים של חוסר יציבות, נבערות וגסות רוח. רק עתה היה מבזק על כך שהחיש את סילוק שר ההגנה שלו. במהרה בטח יגדפו כמו שגידף את שר החוץ הקודם, רקס טילרסון.

אולי בכך, במלחמת הסחר עם סין, בממשל המושבת וסתם במצב רוח רע יש לתלות את הנפילות החדות בשווקים. אבל אני רוצה להציע נקודת מבט הפוכה. יש דווקא מקום לאופטימיות בשוק המניות. המכפיל על הרווחים הצפויים ל-2018 נעשה סביר מאוד ואפילו זול – אזור ה-15. אין בועה וכנראה גם לא הייתה. העובדה שהמניות זולות כשלעצמה היא ברכה. כפי שהסברתי בפוסט אחר, חלק גדול מהתשואה ארוכת הטווח מגיע מקניית מניות עצמית וזו עובדת היטב כשהשוק זול.

וברמת המקרו אירעה התרחשות מכוננת. לאורך שנות אובמה היה ברור שהמפלגה הדמוקרטית תומכת בריביות נמוכות ואילו הרפובליקנים מתנגדים ומאמינים בדולר חזק. אבל עתה הרפובליקנים מכרו את נשמתם לדונלד טראמפ, ואילו טראמפ בוטה בדרישתו לקבל מנגיד הבנק שלו ריביות נמוכות כפי שאף נשיא לפניו לא העז להיות. עד כדי איום בפיטוריו. בטווח הארוך, הטווח ההיסטורי, נראה שקטן משמעותית הסיכוי שהמפלגה הרפובליקנית תשים מקלות בגלגליה של מדיניות מוניטרית מקלה. שוק המניות זקוק לריביות נמוכות כאוויר לנשימה והעובדה שחצי מהפוליטיקאים באמריקה שוכנעו בחשיבותן היא ברכה. טראמפ יכול להתגאות במורשת הזו: הנחלת חשיבות הריבית הנמוכה למפלגתו, מורשת שיכולה להצטרף לרשימה הקצרה אך הלא לגמרי ריקה של ההישגים שלו.

80 תגובות על ״דונאלד מזמין אתכם לשוק״

  1. הזלזול המופגן והבוטה שלך בטראמפ מעיד בעיקר המקורות מהם אתה צורך את החדשות שלך.
    טראמפ לא נשיא מושלם, אבל להגיד ש"רשימה ההישגים שלו קצרה"? נו באמת, הרי את אובמה היללתם בלי שיעשה כלום.
    הבן אדם אפילו קיבל פרס נובל לשלום, על עצם זה שנכנס לתפקיד הנשיא. בפועל הוא השאיר אחריו אדמה חרוכה ומלחמות בצפון אפריקה ובמזרח התיכון.
    אילו היה זה אובמה שמחזיר את החיילים האמריקנים מסוריה כולכם הייתם מהללים אותו. "איש של שלום, אמריקה קודם" וכו'.
    אבל בגלל שזה טראמפ אז אתם תוקפים אותו.
    קשה לכם שם, אנשי ה"אוי-פגעו-ברגשותיי", שיש מישהו שבא ומטיח את האמת כמו שהיא, בלי לייפות אותה.

  2. תמריץ , דווקא טראמפ על פי הנטען ( ראה לינק ) לא התכוון ומתכוון כנראה , לפטר את ג'רום פאוול . אסור לשכוח גם , שאובמה אין לו דבר וחצי דבר כמעט עם הריביות הנמוכות . זה בן ברננקי נטו , תחת בוש הבן בכלל ( שם התחיל המשבר תכל"ס ) . אובמה היה רק מספיק חכם , לא לבלבל לו המוח או לתקוע לו מקלות בגלגלים . זה הכל . טראמפ היה אגב בעד ריביות נמוכות , עוד לפני הבחירות האחרונות ( בהסתייגות מה , אבל , ככלל בעד ) .

    צריך רק לשים לב , מעבר לבעיות מלחמת הסחר , הפרוספקט של הצמיחה הגלובלית בעייתי קצת , וזה השפיע על הבורסות לאחרונה ( אדחוף לינק יותר מאוחר ) . והבורסות במצב לא טוב . השוק הדובי מתחיל להיראות יותר ויותר דובי , ובעיקר באמת בגלל העלאות הריבית של פאוול . אמנם בהעלאה האחרונה לפני מס' ימים , הוא הכריז על קצב עתידי מתון יותר , עדיין , צפויות לגבי דידו , שני העלאות ריבית לפחות ב – 2019 .

    כאן טראמפ לא מתכוון כנראה לפטר את הנגיד :

    https://www.reuters.com/article/us-usa-trump-fed-mnuchin/mnuchin-says-trump-told-him-he-never-suggested-firing-fed-chairman-idUSKCN1OL0PF?feedType=RSS&feedName=businessNews&utm_source=feedburner&utm_medium=feed&utm_campaign=Feed%3A+reuters%2FbusinessNews+%28Business+News%29

    להתראות

  3. תמריץ, זה שהמכפיל באזור 15 (למרות שאני דווקא רואה שיותר באזור ה- 19 על ה- S&P http://www.wsj.com/mdc/public/page/2_3021-peyield.html) זה לא חזות הכל, ואי אפשר להניח שאין בועה. ב- 2007 היה באזור ה- 17, זה לא הפריע לשוק להתרסק, ואף אחד לא יטען שלא היתה בועה.

    אני מודע לכך שחובות וגרעון אילו מילים גסות בבלוג הזה, אבל נדמה לי שהנפילות בשווקים הם התפכחות מאופוריית טראמפ. לכאורה נשיא שטוב לכלכלה, "איש עסקים" שרוצה הכל מהכל – גם קיצוצי מיסים, גם ריבית נמוכה, גם ביטול הסכמי סחר לטובת הסכמים חדשים, גם השקעה בתשתיות, גם השקעה בצבא. אחריו המבול. בפועל האמריקאים קיבלו שרלטן שמסתכל על הכלכלה האמריקאית כמו על העסק הפרטי שלו, באותו ראש של מישהו שפשט רגל 4 פעמים וכל פעם מצא פרייארים אחרים שיעשו איתו עסקים.

  4. בדיעבד כלל לא ברור עד כמה ב-2007 הייתה בועה מנייתית. בעשור שאחרי 2007 הייתה תשואה נומינלית של 6% לשנה בסביבת אינפלציה נמוכה. זו לא תשואה מדהימה, אבל תשואה סבירה. לא כזו שאתה מצפה לראות בעשור שאחרי התפוצצות בועה מפלצתית. מה שמראה שהמשבר הגדול אז לא בהכרח שיקף ניפוח בשוק המניות שקדם לו.
    אחריו המבול? אחריו אמריקה תמשיך לשגשג ולפרוח ושום דבר שעשה לא באמת פגם בכך.

  5. תמריץ,
    מבחינת ישראל סילוקו של מאטיס הוא סילוק של פגע רע. האיש הוא אובמיסט מושבע שחסם כל נסיון ללחץ אמריקני על האירנים בסוריה. הוא חימש במרץ את צבא לבנון כשהוא מצפצף על המחאות של ישראל והתנגד להעברת השגרירות לירושליים. מן הסתם הקיביצערים בעלי הפנסיות השמנות מפרוייקט הגירושים ויורשיהם (הרבים) במערכת הביטחון קרעו קריעה השבוע. אבל לנו, הבבונים, היתה שמחה וצהלה.

  6. רק הערה קטנה.

    תמריץ כתב: " … בטווח הארוך, הטווח ההיסטורי, נראה שקטן משמעותית הסיכוי שהמפלגה הרפובליקנית תשים מקלות בגלגליה של מדיניות מוניטרית מקלה. שוק המניות זקוק לריביות נמוכות כאוויר לנשימה והעובדה שחצי מהפוליטיקאים באמריקה שוכנעו בחשיבותן היא ברכה. טראמפ יכול להתגאות במורשת הזו: הנחלת חשיבות הריבית הנמוכה למפלגתו … "
    ______________________________

    יש כאן זלזול בוטה ביכולתם של אישים ושל מפלגות לבצע פליק-פלאק "אידיאולוגי" לאחור, ובמידת הצורך אפילו בורג עם פליק-פלאק כפול ומשולש.
    הרי תמיד ניתן לטעון ש … אסור להשוות בין המצב שהיה בעבר למצב בהווה, / שהתנאים שונים לגמרי וכד' וכד'.

  7. תמריץ
    אני, כמו קמיליה, חושב שאתה מייחס לפוליטיקאים יותר מדי היגיון ועקביות. לרפובליקאים וגם לדמוקרטים אין שום עניין מהותי ברמת הריבית, אני בספק אם מישהו מהסנאטורים הקדיש יותר משלוש דקות לחקר והבנת הנושא. פוליטיקאים יאמצו תמיד את העמדה שתאפשר להם לנגח את הצד השני. אם עכשיו הפכו הרפובליקאים לתומכי ריבית נמוכה (כדי לחזק את שוק המניות ואת הרושם של כלכלה משגשגת), תהיה בטוח שהדמוקרטים יזעקו לקראת הבחירות הקרובות בעד העלאת הריבית בטיעון כלשהו (למשל, ריבית נמוכה מחזקת את בעלי ההון, אך מנפחת את מחירי הנדל״ן עבור מעמד הביניים).
    טראמפ האוויל בוודאי שלא מחזיק בעמדה מהותית בעד או נגד ריבית נמוכה. הוא רואה כי כרגע העלאת הריבית מפילה את השווקים אז הוא נגד. אם היה רואה כי היא מחזקת את כח הקניה של מעמד הביניים היה דווקא תומך.

  8. רינגו וקמיליה, כמדומני שאתם מזלזלים באידיאולוגיה העקבית של הרפובליקנים נגד מדיניות כסף חלש. אמנם לפיד נתן היום שיעור מאלף בחוסר עקביות של פוליטיקאים אבל אפילו בקרב הרפובליקנים יש כאלו שמתייחסים לעצמם ברצינות קצת.

  9. תמריץ,
    הלינק שהבאת הוא ממש דוגמה מאלפת למה לאמרתי בדיוק. טראמפ עצמו נוקט שם בו זמנית עמדה ועמדה הפוכה (הריבית הנמוכה טובה, אבל היא פוגעת בחוסכים הסולידיים). זה כמובן מאפשר לו בעתיד לתמוך או בזה או בזה, בלי שיוכלו להאשים אותו בחוסר עקביות (הוא יוכל להגיד ״אמרתי כבר אז שריבית נמוכה/גבוהה היא טובה/רעה״). אין ספק שהוא יכול ללמד את לפיד שיעור או שניים.
    ולגבי שני הרפובליקאים האחרים, שהם אגב שני ליצנים גמורים, אני חושד שהביקורת שלהם על הריבית הנמוכה קשורה קשר אמיץ לכך שהכתבה היא מסוף 2016 (כלומר סוף תקופת הדמוקרטים) ועל כן הם מתנגדים לכל מה שהדמוקרטים עשו. מעניין מה יגיד טד קרוז אם ישאלו אותו היום מה דעתו על העלאת הריבית של הפד. אני מהמר שדעתו כרגע לא תהיה חיובית.

  10. מעוללות הכיבוש
    "נמשכת שרשרת מעשי האלימות הקשה במגזר הערבי. גבר בשנות ה-40 לחייו נרצח ביריות בכביש בין ריחן לאום אל פחם. אחיו ואדם נוסף נפצעו בינוני-קשה. בבית החולים סורוקה נקבע מותו של קרם אלג'עאר בן ה-16 שנפצע שלשום מירי בקטטה ברהט"
    https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5433298,00.html#autoplay

  11. יש תקווה לאתיופים:
    "עבדתי בעמותות כאלה וראיתי איך העוולות האלה קורות. לפחות מהניסיון שלי, יש מקומות שאמורים לפעול למען העצמה של נשים, אבל מתרכזים בעיקר בהעשרת הקופה של המוסדות עצמם. בדרך כלל, מנהלים אותם נשים לבנות ופריבילגיות שלוקחות על עצמן לדבר בקולן של הנשים החלשות, אבל לא עוזרות להן אלא רק משיגות מימון באמצעותן. את הכסף הזה הן לא בהכרח מעבירות הלאה, להפך: בעמותה אחת שבה עבדתי, ניצלו פרצה בחוק כדי לשלם לעובדות עשרה שקלים לשעה. הן מקבלות מימון מהמדינה ושומרות אותו לכיסן, זה הורס אותי".
    https://e.walla.co.il/item/3209490?fbclid=IwAR1nVO1yFxBVulRoCQ7JqVzXDpMIbVakR783Mp28mD64MgVJQ-N_bIqK3bk

  12. משה דיין: צה"ל יורה מיליון כדורים על כל ערבי מת
    אייזנקוט:

  13. קמיליה , זוכר שבזמנו הבעת התעניינות בקייס או התביעה של ענת קם נ' אורי בלאו ועיתון הארץ וכו… אז כאן , כתבה בגלובס על תוצאת המשפט ( חלקית) בהזדמנות , אדחוף לך גם הפסק דין עצמו כך שתהא לך כל התמונה אם תרצי :

    https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001266761

    להתראות

  14. שאלה בענין אחר:
    האם ראש ממשלה יכול להמשיך לכהן לאחר שהוגש נגדו כתב אישום?
    האם ראש ממשלה יכול לכהן אם הורשע במשפט פלילי?
    אם ממשלה יכולה לבטל פסקי דין של בית-המשפט בטענה שסמכותה עולה על זו של בית-המשפט (כולל בג"ץ) כי היא נבחרה ע"י העם ובית-המשפט לא נבחר?

  15. אל רום,
    תודה.
    כנראה יש לך זכרון מופלא. אני עצמי כמעט שכחתי את העניין שעוררה בי פרשת ענת קם – אורי בלאו – עיתון הארץ.
    ובעיקר את השאלה כיצד ניתן להסביר את העובדה שענת קם קיבלה שלוש וחצי שנות מאסר ואילו בלאו ועיתון הארץ יצאו פטורים מכל גרגיר אבק של עונש על חלקם באותו פשע.

    עם זאת, קריאת הכתבה בגלובס עוררה בי שאלות נוספות.
    העיקרית שבהן לקוחה מסרטי מאפיה והעולם התחתון שיצא לי לראות.

    האם בית המשפט של מדינת ישראל אמור למלא את תפקיד "הבורר" בין פושעים? / את תפקיד "המגשר" בין ארגון פשיעה לבין חבר לשעבר באותו ארגון ?
    ואם כן: מהן ההשלכות תפקיד חדש זה של בית המשפט?

    על פי הבנתי את הפסיקה אזי מותר לעיתונאי ולעיתון להחזיק מידע, שידוע להם בוודאות שהשגתו הייתה כרוכה בביצוע פשע חמור / גנבה מרשויות המדינה.
    אבל חלה עליהם החובה לנסות לא להסגיר את הפושע לרשויות המדינה המחפשות אחריו. חובתם לנסות לעזור לפושע להעלים את עקבותיו. לייעץ לו כיצד לנסות לחמוק מהמשטרה ושירותי הביטחון ואיך לחמוק מקבלת עונש על הפשע (בו גם הם שותפים).
    כלומר, חלק אחד של המגזר הציבורי (בית המשפט) מטיל על ממלאי תפקידים וארגונים מהמגזר הפרטי (עיתון פרטי ועובדיו) את החובה לנסות לעזור לפושע כנגד חלק אחר של המגזר הציבורי (צה'ל ורשויות הביטחון) לא להיתפס ולא לשלם על פשעו.
    משהו בסיפור הזה גובל בעיני באבסורד.

  16. אנונימי , זוהי שאלה לא פשוטה . בג"ץ קבע , ששר שהוגש נגדו כתב אישום , על עבירות חמורות לא כל שכן , לא יכול להמשיך לכהן בתפקידו ( פרשת הרב אריה דרעי למשל , ראה לינק בתגובה הבאה ) .

    ניתן לטעון לכאורה קל וחומר לגבי ראש ממשלה . אבל , זה רק לכאורה . למה ? בתפיסה החוקתית במדינת ישראל הרי הממשלה מתגלמת למעשה בראש הממשלה . ראש הממשלה הוא הממשלה ( רעיונית חוקתית , אם הוא נופל , כל הממשלה איתו ) . כלומר :

    להעביר שר מתפקידו דבר אחד , להפיל ראש ממשלה , ואת כל הממשלה איתו , זה דבר אחר . שהרי :

    אם רעיון החסינות בכללי הינו זה , ששרים , חברי כנסת וכדומה יתפקדו או ימלאו תפקידם בלי חשש לפוטש וכדומה , מצד רשויות אחרות או גורמים עויינים , אזי , קל וחומר הדבר , כאשר הממשלה כולה , אמורה ליפול יחד עם ראש הממשלה . מנגד , כמובן , נושא טוהר המידות , הוא קונצנזואלי , חמור ביותר, בטח ובטח כאשר עסקינן בראש הממשלה ובאמון הציבור בו ובממשלה . בג"ץ יצטרך להכריע כמובן .

    יש עוד סיבוכים פה ,אולי נעמוד עליהם בהמשך …

    להתראות

  17. על לא דבר קמיליה . לגבי האבסורד , כך הדבר , ובכל ארצות המערב אגב . את הרי מכירה את האבסורד די מקרוב . את מכירה את חופש הביטוי , וזכות הציבור לדעת . הרבה פעמים , את רגילה לכך , שאנשים מתבטאים באופן קיצוני ביותר , ולא נוגעים בהם . את מכירה את חשיבות השקיפות נ' העכירות ( העכירות רק לשים לב , זה ערך כשלעצמו , לא לטעות ) .

    עכשיו ,וכפי שהסברתי בעבר , אם כל מקור עיתונאי , כל גרון עמוק , ייחשף בעקבות הפרסום של העיתנאי , אזי , מקורות חושפי שחיתות למשל , יפחדו למסור מידע לעיתונאי , שהרי הם ייחשפו בערבו של יום , וזכות הציבור לדעת , הרי תיפגע . לכן ישנה הדוטרינה של " חיסיון עיתונאי " .

    מאידך , בעבירות חמורות , או במצבים בהם המשטרה לא תוכל להגיע בדרך אחרת למבצעי פשע , או שהחסיון עצמו מסך לביצוע פשע , בית משפט , יורה לעיתונאי לחשוף המקור .

    במקרה שלנו , העיתונאי , ידע בעליל ,או צריך היה לצפות בעליל , שחשיפה של חומר כזה ,הכרוכה בפגיעה קשה בביטחון הלאומי , לא תיהנה הרי מחיסיון עיתונאי . אז הוא היה צריך להזהיר חיילת תמימה . שהרי , הוא " בעל המקצוע " ואמון על הבנה וידיעה ואחריות מקצועית . הוא לא הזהיר אותה ,היא לא נתנה הסכמה מפורשת ( שכרוכה גם בהבנה של הסיכון המסתבר ) אז הרי הוא עיוול כנגדה . וצריך לשלם .

    אל תראי בזה אבסורד , זה דבר טריוויאלי ביותר בחוק ומשפט ….

    להתראות

  18. רק תיקון לתגובתי לעי"ל ,במקום :

    " או שהחסיון עצמו מסך לביצוע פשע " …….

    צריך להיות :

    או שהחסיון עצמו מהווה מסך לביצוע פשע …..

    להתראות

  19. ועוד תיקון : צריך להיות " הדוקטרינה " ולא " הדוטרינה " כמובן …. להתראות

  20. רק המחשה אחת מיני כמה , לרעיון שהממשלה מגולמת למעשה בראש הממשלה :

    סעיף 19 לחוק יסוד : הממשלה כך מורה אותנו , מצטט :

    ראש הממשלה רשאי , לאחר שהודיע לממשלה על כוונתו לעשות כן , להתפטר על ידי הגשת כתב התפטרות לנשיא המדינה : התפטרות ראש הממשלה – כהתפטרות הממשלה .

    עד כאן הציטוט :

    אז אנו קוראים , אם ראש ממשלה מתפטר , כל הממשלה חייבת להתפטר למעשה . הממשלה , הינה ראש הממשלה . לכן ניתן לטעון , שראש ממשלה מכהן , נגדו הוגש כתב אישום , לא אנלוגי בהכרח , למצב של שר מכהן שהוגש נגדו כתב אישום . מנגד טיעונים אחרים מכרסמים בגישה זו . ובג"ץ יכריע אם צריך .

    פרדוקסלית ,הבעיות אחרות לגמרי במצב שנוצר , אולי אחר כך .

    להתראות

  21. חייל, מי המטורלל בעיניך? המודעה עצמה אמנם מיועדת לקהל מסוים אבל לא ממש מטורללת. ואילו התגובה היא סאטירה די מצחיקה, בעיקר התיוג של מרכז יום לקשיש ויינברג…

  22. רק ננסה להסביר ככה בקטנה , איזה סיבוך נוצר פה :

    הבחירות נקבעו כאמור ל – 9 באפריל . מנדלבליט בבעיה לא פשוטה הרי . אם יגיש כתב אישום ממש סמוך לתאריך . ייראה מסריח כמובן . אם יגיש כתב אישום ממש אחרי הבחירות , ונתניהו ירכיב ממשלה . עוד יותר מסריח ייראה הדבר . בכל מקרה , עושה רושם , שמבחינת לוח זמנים סביר , כך ייראה הדבר הרי ( ממש מסביב ליום הבחירות ) .

    בג"ץ , לא ייתן פה , לבזבז משאבים . לא ייתכן הרי , שתוקם למשל ממשלה , וממש איך שהושבעה , יוגש כתב אישום , והממשלה תיפול סביר ביותר להניח שכך יקרה ,ואז שוב בחירות . אז מנדלבליט פה בבעיה רצינית הרי . הוא צריך הרי לחשב כל הסיפור הזה , ולהחיל אסטרטגיה מתאימה , זוהי חובתו למעשה. ואם הוא קצר במשאבים , להתחיל לשים גז . כי לא ייתכן , שאם צריך להגיש כתב אישום , לא יוגש הדבר לפני הבחירות אל אחרי ובתכוף מן הסתם , וגם לא ייתכן ערב הבחירות ממש. מהומת אלוהים ממש .

    עושה רושם , שרק סביב פברואר זה איכשהוא סביר . אם אין לו משאבים , שיבקש מכחלון תוספות למנה . אפשר גם להגיש בג"ץ בקטע כזה .בלגן לא פשוט ממש .

    נ.ב : רק בקטנה , לא לשכוח , ראש ממשלה פה , זה התפקיד הסבוך והתובעני ביותר על פני הגלובוס . עכשיו , ההנחה הנכונה היא , שאי אפשר להיות ראש ממשלה , וגם להתעסק עם תיק פלילי מורכב , כאשר אתה נאשם . לא אוכל הדבר . בארה"ב אגב , יש הטוענים בדיוק ההיפוך : אי אפשר להגיש כתב אישום נגד הנשיא ,הואיל וזה יגזול משאבים לא הגיונים , והוא לא יוכל אישית לתפקד כנשיא . לכן , יש הטוענים , שכך או כך , ראש ממשלה , בלי קשר לפרשנות משפטית , לא יכול לכהן בפועל כראש ממשלה , כאשר כתב אישום מוגש נגדו , לא כל שכן , בעבירות מורכבות וחמורות .

    להתראות

  23. רינגו,
    המודעה כמובן, כאילו אלן סוקל חיבר אותה. מסכים אתך לגבי הסאטירה

  24. רק ציטוט רלבנטי , מן הבג"ץ לעי"ל ( בג"ץ דרעי , המשך כהונה של שר בממשלה , שהוגש נגדו כתב אישום ) כך :

    אם יכהן בממשלה שר שהוגש נגדו כתב-אישום המאשימו בלקיחת שוחד במאות אלפי שקלים ובשימוש לרעה, באופנים אחרים, במשרות שלטוניות, תהיה לכך השלכה מרחיקת לכת על דמות השלטון בישראל, על תום-לבו ועל הגינותו.

    עד כאן הציטוט :

    בבג"ץ הזה , נדון ( בין היתר ) המתח בין פונקציה פוליטית , ופונקציה מינהלית . כלומר , המתח שבין העובדה ששר הוא למעשה נבחר העם , וממלא פונקציה פוליטית , לבין ,החובות שלו , הכלליות , אוניברסליות , לנהוג על פי חוק , בהגינות , ביושר , ובסבירות . כמובן , שבמצבים קשים , הנורמות האחרונות , גוברות על הראשונות . שאחרת תאמר , שאם הפונקציה הפוליטית תמיד תכריע , אזי , הוא יוכל ( השר ) למעול בכספי ציבור , להכניס אותם לכיסו , ולעולם לא יהא אפשר , לעשות כלום ? ( או עבירות חמורות אחרות ) . ברור שלא מתקבל על הדעת הדבר .

    להתראות

  25. חייל, אם הבנתי נכון את המודעה הרי פרמורמנס הוא בעצם, איך נגיד בלשון פשוטי העם, "הפגנה". אלא שמפגש בנושא הפגנה לא נשמע מאוד אינטלקטואלי ומתוחכם. כל בבון הרי יכול "להפגין", אפילו ימניים! אבל לעשות "פרפורמנס"? זה כבר משהו אחר לגמרי, זה רק אמניות פלסטיניות מוחלשות אך מתוחכמות יכולות….
    בקיצור בלבולי מח של אינטלקטואלים. אני שותף לבוז כלפי אוכלי החינם האלה.

  26. לגבי ראש ממשלה שהוגש נגדו כתב אישום או שבכלל הורשע:
    מה קורה אם בג"ץ החליט שהוא לא יכול לכהן וראש הממשלה מחליט כי סמכותו כראש ממשלה עדיפה על סמכות בג"ץ (בגלל שהוא נבחר ע"י הציבור ובג"ץ לא נבחר ע"י הציבור) ובגלל זה הוא מחליט להמשיך לכהן ולא מתפטר?

  27. משבר חוקתי.. קשה להאמין שיד הבג"ץ תהיה על התחתונה. למרות כל זעקות השבר המוסדות המשפטיים עדיין מאוד חזקים.

  28. בנוסף מבחינת התמריצים ראש ממשלה שיתנהג כך מתגרה בשופטים שיכולים להחמיר בעתיד בעונשו.. זה לא הגיוני.

  29. משתמש אנונימי :

    הטרמינולוגיה שאתה משתמש בה , באופן עקרוני , שגויה לחלוטין . אתה גורס מחד סמכות , ומאידך אתה גורס , נבחר על ידי הציבור . אז הרי , סמכות לא קשורה בהכרח ( לרוב לא קשורה ) לבחירה על ידי הציבור . נניח הרמטכ"ל , נבחר על ידי הציבור ? המפכ"ל נבחר על ידי הציבור ? שופטים על ידי הציבור ? הסטטיסטיקן הממשלתי על ידי הציבור ? ברור שלאיו :

    אלו מינויים מקצועיים . והסמכות שלהם , נגזרת מן החוק , לא מן הבחירה של הציבור .

    כך גם ראש הממשלה . הוא נבחר על ידי העם , אבל , את סמכותו ופועלו הוא שואב מן החוק , לא מן הציבור ישירות ( רק הבחירה הינה ישירה / עקיפה , שהרי בוחרים ברשימה ולא באדם במדינת ישראל ) . אין לערב בין בחירה , לבין פונקציה של סמכות נגזרת מן החוק , והחוק בלבד .

    לכן , השאלה שאתה צריך לשאול עצמך , הינה זו :

    מבחינת החוק , כוונת המחוקק , והפסיקה , האם ראש ממשלה מכהן , צריך להתפטר אם לאיו , כאשר מוגש כתב אישום נגדו ( הרשעה תלויה בקלון גם, ולמעשה גם כתב אישום שמתיחס לחומרת העבירות בכתב האישום ) .

    זוהי השאלה , ועניתי עליה חלקית , חלקים אחרים , סבוכים מדי לעת הזו .

    להתראות

  30. אנונימי , רק להמחשה פשוטה :

    סעיף 5א לחוק הממשלה , תשס"א 2001 , כך מורה אותנו לגבי תקופת צינון למינוי כשר :

    5א. המשרת בתפקיד מהתפקידים המפורטים להלן לא יתמנה לשר אלא אם כן הפסיק את שירותו שלוש שנים לפני יום המינוי:

    (1) ראש שירות הביטחון הכללי;

    (2) ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;

    (3) קצין צבא בדרגת אלוף ומעלה;

    (4) קצין משטרה בדרגת נציב ומעלה;

    (5) נציב בתי הסוהר.

    עד כאן הציטוט :

    עסקינן בחוק , שמורה על תקופה של צינון , בקשר למינוי כשר בממשלה , לכל אחד מן התפקידים המנויים לעי"ל ( ראש שב"כ , ראש מוסד וכדומה …) . זהו חוק , שמחייב ראש ממשלה . הוא לא יוכל למנות שר בלי תקופת צינון זו . מה זה משנה שהוא נבחר על ידי העם ? הוא מחוייב לחוק , ולנהוג לפי חוק . הדמוקרטיה , משמעותה , שלטון החוק , לא שלטון אדם .שלטון אדם , משמעותו , שלטון קפריזאי של השליט , משמע דיקטטורה . במשטר דמוקרטי , השליט נוהג על פי חוק , ורק על פי חוק . במצבים קשים או לא ברורים או בכלל כאשר מוגשת תביעה / עתירה , יש רק מוסד אחד או נושאי משרה , שמפרשים החוק בצורה מוסמכת ומחייבת :

    בית משפט . ובעניינים חוקתיים מובהקים ומערכתיים , זהו בג"ץ . ואין פה שום אפשרות להתפלסף על כך כהוא זה .

    להתראות

  31. רק הבהרה לתגובתי לעי"ל לאנונימי :

    בית משפט הוא המוסמך לפרשנות מחייבת של החוק , זה נכון . אבל , הוא המוסמך האולטימטיבי , ורק במידה ואם הוא נעתר ( עתירה שמוגשת אליו ) . ככלל , המוסמך ברשות המבצעת , הוא היועמ"ש , עד אשר בית משפט בא בנעליו . כאשר בית משפט בא בנעליו , אזי , פרשנותו של בית המשפט , היא זו המחייבת , על פני היועמ"ש , במידה ונתגלעה סתירה בין השניים וכדומה .

    להתראות

  32. רק נמחיש בצורה פשוטה ובהירה ביותר ( אם כי די מורכבת תכל"ס ) למה רק השופטים הם המוסמכים לפרש החוק :

    המחוקק , לא רק שהוא לא כשיר לחוקק כפי שהבהרתי לא פעם ( הוא לא מקצועי בנדון , סתם בעלי מקצוע שונים שרשאים להיבחר ) אלא גם :

    שהוא לא יכול לצפות , את הדינמיקה של החיים . הוא מחוקק חוק , באופן סובייקטיבי , על פי תפיסתו הצרה והזמנית של המציאות , אבל , לא יכול לכסות אינספור של אפשרויות כאוטיות , כך למשל :

    האינטרנט הקדים את המחוקק , אבל , הקייסים או האירועים מתרחשים , ואנשים עותרים לבית משפט , אז בית משפט , חייב להכריע , עם או בלי מחוקק , שהרי האינטרנט קיים , ואנשים משתמשים בו , ומעוולים אחד כנגד השני .

    אז מקצועיות , מורכבות , דינמיקה של החיים , ואי התאמה למעשה בין הדינמיקה של החיים , לבין תכל"ס החוק .

    המחשנו את זה בעבר , בהמחשה מאוד פשוטה :

    המחוקק אוסר לאיים . אוסר על אדם , לאיים על אדם אחר , לאיים שלא כדין . לאיים עליו שיפגע בו , בפרנסתו , ברכושו , או בקרוב משפחה שלו וכדומה . כך מורה המחוקק , מצוטט את סעיף 192 לעונשין :

    192. המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו – מאסר שלוש שנים.

    עד כאן הציטוט :

    אלא , שהמחוקק , לא לקח בחשבון , מקרה שבו , אדם מאיים , על אדם אחר , לא בפגיעה בו ( באדם האחר ) אלא בפגיעה בו עצמו ( בזה שמאיים ) . נניח אדם מאיים על אדם , שהוא עצמו ( המאיים ) יתאבד . האם הוא איים ? כן ? על אדם אחר ? כן , אבל , לא בפגיעה לכאורה באדם האחר , אלא בפגיעה בו עצמו , על ידי התאבדות .

    אז עכשיו נשאלת השאלה , איך מבינים זאת מן הכתוב בחוק לעי"ל . זה לא כיסה ממש כל קשת האפשרויות , ובינהם , איום בהתאבדות , שהרי בהתאבדות , הוא יפגע בעצמו לכאורה , לא באדם אחר . ודוק :

    זוהי לכאורה עבירה על החוק ( שהרי עסקינן באיום , ובהפרת שלוות נפשו של אדם אחר בכך ) . הפרקליטות מגישה כתב אישום . השופט צריך להכריע . לשון החוק אבל לא ברורה בקשר לכך . השופט צריך לפרש החוק . והרי , אם אדם עובר על החוק , הוא עומד למשפט . שוטר לא מוציא לפועל ענישה , בלי משפט . והשופט קובע אם הוא עבר על החוק אם לאיו . לכך יש בית משפט , לכך יש שופטים . לפרש החוק , ולקבוע באם נעברה עבירה .

    כך קרה בקייס כאמור , של אישה קשת יום , שאיימה על שופטת ( בגין פסק דין מעוול לשיטתה ) שהיא תתאבד בגין פסק הדין . בית משפט שלום ומחוזי , הרשיעו , בעליון זוכתה ( ראה לינק לעליון ) .

    כלומר , אי אפשר בלי פרשנות של החוק . נקודה !! החוק הוא סתמי ומעורפל לא פעם , כוללני תדיר , ולא קולע בצורה מדוייקת למצבים שונים ומשונים שמתרחשים בחיים , ועל כך , צריך מקצועיות אכזרית מאוד .

    כך בפלילים , כך בסכסוכים בין אדם לחבירו . וכך גם ובעיקר ( מדגיש : בעיקר ) במשפט מינהלי ציבורי . בית המשפט , דואג , שהממשלה או רשויות ציבוריות , לא יעברו על החוק ולא יפגעו בשרירות לב באזרחים , וככלל ינהגו על פי חוק .

    כך גם המחוקק מורה אותנו , חוק יסוד השפיטה , כך מורה אותנו בחלקים יותר רלבנטיים , מצטט מסעיף 15 :

    (ג) בית המשפט העליון ישב גם כבית משפט גבוה לצדק; בשבתו כאמור ידון בענינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר.

    (ד) מבלי לפגוע בכלליות ההוראות שבסעיף קטן (ג), מוסמך בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק –

    (2) לתת צווים לרשויות המדינה, לרשויות מקומיות, לפקידיהן ולגופים ולאנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידיהם כדין, ואם נבחרו או נתמנו שלא כדין – להימנע מלפעול;

    עד כאן הציטוט :

    משמע , המחוקק מורה לבג"ץ , לתת צוים והנחיות לרשויות המדינה , כולל ממשלה , כולל ראש ממשלה , ומתי למעשה , כאשר הם עברו על החוק ונהגו לא כשורה . הוא קובע אם הם עברו על החוק אם לאיו , ובהתאמה מוציא צוים , המורים לממשלה בין היתר , לעשות מעשה , או להימנע מעשות מעשה . למה ? כי הוא הפרשן המוסמך של החוק , והוא קובע אם עברו על החוק , נהגו כשורה וכדומה אם לאיו . ואם לאיו , הוא מוציא צווים מחייבים.

    כך גם בענייננו , אם יש אי בהירות בחוק ובפרשנותו , כפי שבג"ץ פירש לגבי דרעי , כך גם לגבי ראש ממשלה מכהן . אין פה פלסף מיותר !! כך גם בכל העולם , כך גם בארה"ב . בפרשת ניקסון ווטרגייט, בית משפט עליון , הורה לנשיא להסגיר חומר שבידיו לענין הליך פלילי . כך הורה , וכך בוצע הדבר .

    לינק לערעור הפלילי בעליון ( איומים בהתאבדות ) :

    https://goo.gl/Vewrrf

    להתראות

  33. ורק להמחיש זאת , כי מבלבלים פה המוח בתקשורת וכל מיני ציבורים ופרופוגנדיסטים עם פטפוטי ביצים :

    כבר בשנת 1979 למשל , הרבה לפני הסו קולד מהפיכה חוקתית , לפני אהרון ברק וכל הסיפורי בדים , מצטט מפסק דין בעליון ( ערעור אזרחי ) הנה כך מצטט :

    ˝ כאשר פירוש מילולי של חיקוק מביא לידי תוצאה אבסורדית יש להעדיף פירוש המקיים את מטרת החיקוק ,אף שאינו פירוש מילולי .

    עד כאן הציטוט :

    בית משפט עליון דאז קבע מפורשות . אם הפירוש המילולי של חוק , לא מתיישב עם המציאות ומביא לתוצאה אבסורדית ,בית משפט הופך על הראש , ומעדיף פירוש תכליתי ונכון , למרות שהוא לא מילולי , ולא מתיישב עם הכתוב או עם לשון החוק . משמע : המחוקק , אין לו מה לעשות כאן במקרה דנן . כי לשון החוק , לא עוזרת ממש , ואת זה , יקבע בית משפט במצב דנן .

    עסקינן בפסק הדין : ע"א 55/79 אגודת הכורמים הקואופרטיבית בעמ' נ' מנהל מס רכוש וקרן פיצויים , ל"ד ( 3 ) 197 .

    אולי בהמשך אדחוף לינק אליו …. ותכל"ס שוב , התפקיד של בית משפט והשופט , זה להיות הפרשן המוסמך והמחייב של החוק , ותכל"ס : מחוקק על , להבדיל ממחוקק של ממש . ואין כהוא זה לחלוק על כך .

    להתראות

  34. לאל-רום:
    אתה טוען שיש מינויים שנגזרים מתוך סמכותו של החוק אבל כל החוקים נחקקים ע"י נבחרי הציבור כלומר ע"י הכנסת. יתכן שהכנסת תחוקק חוק שיקצץ את סמכויות בתי-המשפט, כולל סמכות בג"ץ. לא כן? הרי לפי הבנתי רק הכנסת יכולה לחוקק חוקים.
    הרמטכ"ל, המפכ"ל והסטטיסקן הראשי נבחרים ע"י הממשלה (והממשלה יכולה לפטר אותם בכל רגע) שנבחרה ע"י הכנסת שנבחרה ע"י הציבור. כלומר באופן עקיף הם נבחרים ע"י הציבור.

  35. משתמש אנונימי :

    אני לא טוען שיש מינויים שנגזרים מתוך סמכותו של החוק . אלא , שכל סמכות שהיא , בין אם זה למנות , לפטר , או לפעול באיזושהיא צורה , היא נגזרת מן החוק . הסמכות ניתנת בחוק , ואך ורק בחוק .

    ובכך עסקינן :

    הציבור בוחר , את מי ? את המחוקק . ועל מנת שמה יעשה ? יחוקק חוקים . ומה החוקים :

    החוקים מעניקים סמכות לפעול . והחוקים ורק החוקים . משמע :

    מי שפועל בניגוד לחוק , פועל נגד הציבור . ולכן שוב :

    השאלה מה החוק . השאלה מה הפסיקה ( הפרשנות של החוק ) . וזוהי השאלה היחידה שאתה צריך לשאול עצמך בקשר לראש הממשלה .

    מה החוק . מה פרשנותו . את זה קובע בית משפט , ורק בית משפט . המחוקק מחוקק , אבל , לא יכול לקבוע מהו החוק .

    הכנסת יכולה לקבוע וקובעת את סדרי העבודה בבית משפט ואת החוק . אבל , היא לא יכולה להפוך יוצרות או לשנות סדרי בראשית , משמע : מהו בית משפט . מה התפקיד שלו המושגי ( על כך כתבתי ) . הכנסת לא יכולה למשל לקבוע :

    שבית משפט , הוא לא הפרשן המוסמך והמחייב של החוק . אלא : רק עניינים שנוגעים לתוכן ספציפי של חוקים או סדרי עבודה ועדיפויות .דבר ששום פרלמנט בעולם לא יעשה בכלל .

    כלומר , אם נחזור לאנלוגיה של האיום בהתאבדות :

    המחוקק יקבע שכך וכך שנות מאסר למאיים על אדם . אבל , הוא לא יכול לקבוע , בהעדר קביעה מפורשת בחוק עצמו , מה דינו של המאיים על ידי התאבדות . את זה רק השופט יכול לעשות . וגם בחוק , אי אפשר לשנות זאת בעיקרון . אחרת , לא השופט גוזר דינו של אדם הרי . אלא נניח : השוטר , או המחוקק . דבר שלא יעלה על הדעת .

    להתראות

  36. אנונימי , הנה נמחיש :

    סעיף 32 לחוק יסוד : הממשלה ,כך קובע , מצטט :

    הממשלה מוסמכת לעשות בשם המדינה , בכפוף לכל דין , כל פעולה שעשייתה אינה מוטלת בדין על רשות אחרת .

    עד כאן הציטוט :

    משמע : אפילו כאשר יש ואקום , ואקום של סמכות , הממשלה רשאית לפעול , אבל :

    לא תוכל לפעול , באם זה לא יהיה כדין ( הפעולה בתוך הואקום ) ואם רשות ציבורית אחרת , יש לה הסמכות כבר בחוק .

    הכל בגדרי סמכות כחוק , אפילו כאשר יש ואקום של סמכות . ואין לחלוק על כך , כהוא זה ממש .

    להתראות

  37. ואגב אנונימי :

    כך גם בארה"ב , על פי החוקה , והשבועה של הנשיא , שומא עליו :

    to faithfully execute the law

    כלומר , הנשיא מחוייב בתוקף פועלו ותפקידו , להוציא לפועל החוקים , ובנאמנות כך . הנאמנות היא לא לעצמו כמובן . אלא , לציבור , ולחוק . אם הנשיא נאמן לעצמו , הוא לא מוציא לפועל בנאמנות את החוק . לכן רבים הטוענים בארה"ב , שהנשיא לא יכול למחול לעצמו על עבירה . שהרי , אם הוא מוחל לעצמו , חזקה שהוא נחשד ( לפחות )בהיותו נאמן לעצמו , לא לציבור , וממילא לחוק .

    להתראות

  38. רק הבהרה והדגשה :

    הסיפור עם האנלוגיה של ההתאבדות , הוא סיפור שחוזר על עצמו בערימות ממש בבתי משפט. זה טבע הדברים . זה לא מקרה יוצא דופן בחוק ומשפט ( מושגית , עקרונית ) . סיפורי החיים , מלאים בדינמיקות מוזרות ולא צפויות , שהמחוקק , לא יכול לצפות ולהשתלט מראש על כך על ידי חקיקה . משמע :

    כך או כך , טבע הדברים , שאין הוראות מפורשות בחוק , כיצד יש לנהוג במצב דברים זה או אחר , המובא לפתחו של בית משפט . ולכן , זה טבע הדברים . בית משפט קובע וחורץ גורלות ,במקום שבו , המחוקק למעשה , לא יכול ולא מבין ולא שולט בהתרחשויות הקונקרטיות ובמשמעותן .

    סיבה נוספת , נגזרת ,לכך שרק בית משפט הינו הפרשן המוסמך והמחייב של החוק , הינה שהחוק הוא לא כלום , בהעדר הרמוניה חקיקתית . ההרמוניה חורגת מן ההוראות הספציפיות של החוק . הרמוניה חקיקתית , מזקיקה מקצועיות אכזרית . המחוקק לא יכול לעשות זאת , לא כל שכן , ביחס לקייס נתון לפניו . כך הם הדברים . אמחיש אחר כך אולי בעוד המחשות .

    וכמובן , צו מחייב . השופט על אתר ( בו במקום ) מוציא צו מחייב , ואדם או רשות ציבורית , מחוייבים לקיימם ולציית להם על אתר . אחרת איך תימנע עוולה מתגלגלת נניח של הרשות הציבורית , כלפי אדם חסר ישע או אזרח חסר אונים ? מישהו צריך למנוע כאן ועכשיו את העוולה ( כדרך משל , לשחרר אדם ממעצר , שנכלא שלא כדין ) . יחכו לבחירות 4 שנים ? איזה גיחוך !! ואפילו כך , איך בחירות יועילו ?

    להתראות

  39. ורק נמחיש בצורה מאוד מאוד פשוטה , מהי הרמוניה חקיקתית ( או המחשה לכך למעשה , כי סבוך מאוד הדבר עיונית ) :

    לא כל עיקרון מנחה , נקוב בחוק . צריך לבצע היקשים . כך טבע הדברים . למשל , נשאל עצמנו שאלה פשוטה ביותר :

    נניח אדם נפל קורבן לעבירה . נניח גבר היכה את אשתו אפילו . נניח שהאישה , מהיותה חלשה ותלותית לא פעם כך הדבר , מוחלת לבעל המכה . הבעל הרי עבר עבירה . נניח עבירת תקיפה כלפי האישה . האם יעזור הדבר שהאישה מחלה לבעל ? האם המדינה יכולה להתיחס למחילה של האישה כלפי הבעל באופן אפקטיבי , ולא להגיש כתב אישום נגד הבעל ? איך יודעים ?

    זה מה שקרה בקייס מסויים , בשנת 1973 ( ערעור פלילי 478/73 פ"מ כז (2) 617 מאיר פנקס נגד מדינת ישראל ) . המנוח , עבד אצל המערער ( ערעור פלילי בעליון ) . המנוח התנדב לרדת לבור עמוק ומסוכן . נפל ומת . המערער ( המעביד ) הואשם בעבירה של גרימת מוות ברשלנות ( בגרימת מותו של המנוח, עקב חוסר זהירות, לפי סעיף 218 לפקודת החוק הפלילי, 1936 , חוק דאז , היום חוק העונשין מחליף אותו , לא ניכנס לסיבוכים ) .

    הטיעון פשוט : העובד המנוח התנדב , ולכן מחל על הנזק , וגם על המעשה הפלילי שבוצע כלפיו . בית משפט עליון כך קבע , מצטט :

    אדם יכול למחול לזולת על חבותו בנזיקין הואיל ועל זכותו שלו הוא מוותר. אך אין אדם יכול למחול על אחריות הזולת בפלילים, הואיל והאישום הפלילי אינו בא לאכוף את זכותו אלא את זכות הציבור, ואין אדם יכול למחול על מה שאין לו….

    עד כאן הציטוט :

    האם אתם חושבים , שיש הוראת חוק מפורשת , שגורסת שאין הקורבן יכול למחול בפלילים לעבריין ? אין דבר כזה. אבל , הענין נדון בבית משפט , ושופט קובע האם יש מחילה או דבר כזה בכלל , או שאין . המחוקק לא קבע דבר כזה ( לא אז אגב , וגם לא היום ) .

    זוהי המחשה פשוטה ביותר להרמוניה חקיקתית . אז האם ניתן לטעון שזה לא כורח המציאות ? אולי אקטיביזם שיפוטי מגוחך שפשה פה במדינה וממוחזר בגיחוך ? האם המחוקק עשה זאת ? לא . מי יעשה לנוכח קייס מסוים . בית משפט , ורק בית משפט . אחרת לא יהיה משפט ? יחכו למחוקק ? והרי כל פעם , מתגלה בעיה חדשה אד הוקית .

    כך הדברים , ולא אחרת …. וזוהי המחשה , מאוד מאוד פשוטה . להדהים פשוטה .

    להתראות

  40. בהנחה ששופטי העליון ניחנו בכישורים שיפוטיים מחודדים עד אין גבול, האם הם מסוגלים לנסח טיעון משפטי חזק כל כך, עד שאפילו הם עצמם לא יוכלו לסתור או לעקוף אותו?

  41. אתאיסט , ככלל , שופטים לא מתעסקים עם התפלספויות תיאורטיות ( רק במקרים מאוד חריגים ) . הם צריכים להכריע קייס נתון . הם צריכים לחרוץ גורלות של אנשים וגופים . הקשיות תיאורטיות , זה לא הכוס תה שלהם . כלל וכלל לא . אין להם ענין בטיעונים או הבניות תיאורטיות בשביל הרטוריקה פרופר .

    אפילו באותם המקרים החריגים , הבעיה היא כזו : שאם לא יתעסקו עם שאלה תיאורטית , במציאות ( מדגיש במציאות ) לא יהיה פיתרון אפקטיבי לבעיה מציאותית . כך שאפילו ענין תיאורטי ,משרת אצלם ענין אפקטיבי . כגון :

    שאם אדם במעצר . ויש שאלה שכרוכה במעצר , אבל , עד שתיפתר השאלה או הבעיה , הוא כבר יגמור עם תקופת המעצר , ואז , הבעיה כבר לא אפקטיבית , שהרי תקופת המעצר נגמרה ( האישית שלו ) . יוצא מכאן , שלעולם לא תיפתר הבעיה העקרונית ( שהרי , תמיד תקופת המעצר תיגמר , לפני שהקייס יתחיל בכלל להיפתר ) . או כי אז , במקרים מאוד חריגים , השופטים מוכנים לדון בעניינים תיאורטיים לכאורה ( שהרי , בסוף זה פותר בעיה חיה ונושמת , רק שחורגת מן הענין הפרטי של העצור ) .

    בקיצור : הם לא מתעסקים עם פלסף ….. למרות שחייב להודות , מבחוץ זה עשוי להיראות מטורף לגמרי .

    להתראות

  42. אתיאיסט ( וכל המעונין ) :

    לא יבשה הדיו , ורק מן התנור יצא עכשיו פסק דין של בג"ץ , הדוחה עתירה בהיותה תיאורטית ( ח"כ זחלאקה וזועבי וכו… נגד יו"ר הכנסת , בקשר לדחיית נשיאות הכנסת את הצעת חוק היסוד : מדינת כל אזרחיה ) .

    הבג"ץ עצמו מאוד קצר . למי שמעונין :

    https://goo.gl/8gQ1ea

    להתראות

  43. ההרצאה האחרונה של עמוס עוז באונ' ת'א.

    אמנם 49 דקות – אך לתפיסתי שווה להקדיש לה את הזמן.
    כושר התנסחותו מבין המשובחים שיש, ברור מההקשבה שגם כוונותיו היו נאצלות. בנוסף, אי אפשר שלא להסכים עם לפחות חלק מתובנותיו. (ועל חלק – להערכתי חובה לחלוק).

    למעונינים במשימה במהלך הצפייה: נסו לזהות את המעברים בין ניסוחים מדהימים של אמיתות, שלא ניתן לחלוק עליהן, לבין תחומי העיוורון הצורבים של עמוס עוז.
    נסו לשים את האצבע על מוקד הטעות שלו.

  44. לאל רום:
    ככל הידוע לי הכנסת זהו המוסד המחוקק ורק לה יש סמכות לחוקק חוקים (והיא גם עושה זאת). לבית-המשפט אין סמכות לחוקק חוקים.
    לבית-המשפט יש סמכות לפרש את החוק במקרה והחוק לא ברור או במקרים בהם הפרוש המילולי הוא לא מה שהמחוקק התכוון אילו.
    זה הציטוט שלך:
    "כאשר פירוש מילולי של חיקוק מביא לידי תוצאה אבסורדית יש להעדיף פירוש המקיים את מטרת החיקוק ,אף שאינו פירוש מילולי".

    כלומר בית-המשפט צריך להסתכל על מטרת החוק (למה התכוון המחוקק) ולא על הפרוש המילולי שלה (וגם זה רק במקרה והפרוש המילולי מביא לתוצאה אבסורדית).
    אבל אם הכנסת תחוקק חוק שלפיו גם ראש ממשלה שמוגש נגדו כתב אישום (ואפילו ראש ממשלה שהורשע בפלילים), יכול להמשיך לכהן – זו בדיוק מטרת המחוקק (הכנסת). אין שום סימני שאלה בקשר לכך.

  45. מה קורה עם כל ההתפצלויות של המפלגות לרסיסי מפלגות? בסוף רק הליכוד, הרשימה המשותפת והחרדים יעברו את אחוז החסימה.
    במקרה כזה אולי 60 מנדטים יהיו שייכים למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה ואז המפלגות שכן עברו את אחוז החסימה, יתחלקו במנדטים האלו (כלומר מפלגות אלו יכפילו את מספר המנדטים שלהם).

  46. משתמש אנונימי ,

    לא כתבתי כלל מה שאתה מייחס לי . לא טענתי שיש למישהו אחר סמכות לחוקק מבלעדי הכנסת ( ויש למעשה , תקנות או חקיקת משנה מה שנקרא , יש הסמכות לרשות המבצעת , נניח לממשלה , שרים , משטרה וכו…. לחוקק חקיקת משנה, שהיא נחותה מן החקיקה הראשית של הכנסת ) .

    מה שטענתי והוכחתי בעליל , זה שבית המשפט , במובן האפקטיבי ( מדגיש : אפקטיבי , לא פורמלי ) הינו " מחוקק על " . הנה מצוטט שוב עצמי :

    ותכל"ס : מחוקק על , להבדיל ממחוקק של ממש . ואין כהוא זה לחלוק על כך .

    מחוקק על , לא אומר מחוקק . אומר , שהוא משקיף מלמעלה , והפרשנות שהוא נותן , בסוף , אפקטיבית , הינה החוק או משמעות החוק , ומבלעדי , אין כמעט משמעות לחוק . ואיך המחשתי :

    האיום בהתאבדות . האישה שאיימה בהתאבדות , איימה , אבל , בסוף זוכתה . למה ? התאבדות , איום בהתאבדות . האם כך כתב המחוקק ? ש :

    מי שמאיים אבל בהתאבדות , מזוכה . לא !! תכל"ס , כאילו השופטים , הוסיפו סעיף ( אפקטיבית ) שאומר מה :

    מי שמאיים בהתאבדות שלו עצמו , מוחרג מענישה בעיקרון ( מוחרג , חריג ) .

    אז הם מחוקקי על . מכיוון שחוק , אין לו משמעות אפקטיבית , אלא אם כן , נוצרת סיטואציה להכרעה . רק הסיטואציה להכרעה , נותנת משמעות אפקטיבית לחוק . נניח :

    אסור לגנוב . לחוק הזה , אין משמעות לגביך הרי ( אישית ) שהרי אפשר להניח שאתה לא גנב , לא מתכונן לגנוב , זה פשוט תלוי ועומד . מתי זה רלבנטי ? אם היית גונב תכל"ס . או כי אז , השופטים היו יושבים על המדוכה , מפרשים החוק , ביחס לסיטואציה כאמור, שאתה ייצרת .

    זוהי המשמעות של חוק ומשפט . המשמעות היסודית ביותר .

    לגבי ראש הממשלה והכהונה בקשר לכתב אישום והרשעה :

    אז זה הענין . אתה ממחיש על ידי מצב חריג לכאורה בעיניך , שיש לאקונה , או חסר בחקיקה . אבל , מה שאתה לא מבין , זה שהחסר הזה , הוא תדיר קורה במציאות , אתה במקרה ננעל על סיטואציה , שמבחינה משפטית טהורה , היא זניחה , וחסרת משמעות לעומת הסך הכל הכולל . וזה מה שקשה להבין בחוק ומשפט : שכך טבע הדברים , שיש לאקונה ופער , בין הוויות החיים לבין החוק המילולי הכתוב . לכן יש בתי משפט ( בין היתר ) .

    אפילו כך , אם הכנסת מחוקקת חוק , שהוא לא חוקתי וחוקי , בג"ץ יפסול אותו , כפי שבהרבה יותר מדי מדינות בעולם כך . כפי שפה קרה לא פעם . אז שוב :

    בית המשפט , מבחינה אפקטיבית ( לא פורמלית וביצועית ) הוא מחוקק העל . ועל כך , אין להתווכח כהוא זה ממש . אפילו כך :

    אתה לא יכול לדעת , איזה אלמנטים נסיבתיים נוספים , יהיו בקשר למצב של : כתב אישום , וראש ממשלה מכהן . אלמנטים נוספים , שהמחוקק לא חשב עליהם , ובית משפט יצטרך לחשוב עליהם בשבילו ( בשביל המחוקק ) . אז שוב נקלעת לאותו הקטש או המילכוד . תקרא שוב התגובות , ובזהירות .

    נ.ב : ואגב כוונת המחוקק , זה ענין מאוד מורכב , ישנה הכוונה הסובייקטיבית כפי שכתבתי , והכוונה האובייקטיבית . אולי נרחיב בהמשך , מה שמתקשר למה שכתבתי על " הרמוניה חקיקתית " .

    להתראות

  47. אנונימי :

    רק נמחיש הקטש לגבי כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן :

    נניח היה חוק , בקשר לכתב אישום של ראש ממשלה מכהן . אבל המחוקק , לא חשב , לא חישב , את ההבדל שבין :

    עבירה הקשורה למילוי התפקיד ( נניח שוחד במהלך מילוי התפקיד ) לבין עבירה שלא קשורה למילוי התפקיד ( נניח , דפק מכות לשכן באיזה סכסוך שכנים מפגר . נניח עבירת תעבורה והוגש כתב אישום ) . אלא היה מציין כמו פעמים אינספור : והוגש כתב אישום נגד ראש הממשלה .

    האם זה אותו הדבר בעינך ? ודאי שלאיו ! אבל , ראה איזה סיבוך :

    מחד ניתן לטעון , שהחסינות של ראש הממשלה ( שחייב להיות ח"כ על פי החוק ולהינות מחסינות ) נוגעת הרי רק לפעולות הקשורות למילוי תפקידו , אחרת , למה חסינות , לעוולות אישיות ? מאידך ניתן לטעון :

    שהפילוסופיה של החסינות תיעקר , אם הוא יעמוד לדין , על פעולות שקשורות למילוי תפקידו . שהרי לכך נועדה החסינות , לפעולות הקשורות למילוי התפקיד , אפילו אם לכאורה הן מעוולות . אחרת מה הטעם בחסינות ?

    וזה רק קצה הסיבוך , בקשר לחסינות . אתה מרגיש הקטש ? לזה יש בית משפט .

    להתראות

  48. אנונימי , עוד המחשה קלאסית , על מנת שתרגיש הקטש ( מילכוד ) עד הסוף :

    עסקינן בפסק דין , ערעור פלילי שהוגש לעליון (ע"פ 3116/99 יהודה גיל נ' מדינת ישראל , רצ"ב לינק ) . בערעור , סוכן המוסד ( יהודה גיל ) מערער על ההרשעה וחומרת העונש שהוטל עליו במחוזי . מה קרה עם יהודה גיל הזה ? כך בתמצית :

    יהודה גיל היה כאמור סוכן המוסד . גם אחרי יציאה לגמלאות . בשנת 1970 וסמוך לאחר מכן , עוד בשנת 1974 , הוא יצר קשר עם קצין בכיר בצבא הסורי על מנת לשאוב ממנו מידע בנושאים מדיניים וצבאיים . המידע כאמור , הופץ בקרב בכירים בקהיליית המודיעין ( כולל רמטכ"ל ובכירים אחרים , באופן גולמי לפחות ) . בשלב מסויים, בין השנים 1991 – 1997 החל המערער להעביר לידי הממונים עליו מידע שאינו אמת. הדוחות שהעביר כללו תוספות משלו על המידע שמסר לו הקצין הסורי ובחלקם אף כללו דברים שלא נאמרו לו כלל על ידי הקצין הסורי אלא היו יציר רוחו.

    אם כך , אותו יהודה גיל , הואשם והורשע בריגול . רגע אחד יתמה התמה , יקשה המקשה :

    הבן אדם , העביר ידיעות , לא סודיות , יציר רוחו , ובכלל לא לאוייב , אלא : לממונים עליו במוסד . איך אדם שמעביר ידיעות שקריות , מומצאות , לממונים עליו , מורשע בריגול ? הוא לא מסר כלום , לשום אוייב , וגם לא ידיעות סודיות כלל . נבחן הסעיף עליו הורשע ( סעיף 112 (א) לחוק העונשין ) הנה מצטט :

    " מי שמסר ידיעה והתכוון לפגוע בבטחון המדינה , דינו – מאסר 15 שנים ."

    עד כאן הציטוט :

    אם כך , איפה כתוב , שמי שמוסר ידיעות , שהן שקריות , מומצאות , ובכלל לא לאוייב , אלא לממונים עליו , מואשם בריגול ? הסעיף הרי מאשים אדם בריגול .וכך הוא גם טען בבית משפט כנגד הרשעתו בריגול . האם המחוקק חשב על אפשרות דנן ? ממש לא !! לא נקב כהוא זה בסיטואציה מוזרה וחריגה כזו . אבל , מוגש כתב אישום , וזה המצב . זה קורה תדיר . יום ביומו בערימות . כי זה טבע הדברים . וכך הוא הואשם ואושר הדבר בעליון . למה ? סיבוך שלא נצא עכשיו ממנו ( למרות שהקייס עצמו די פשוט ) .

    לכן , שוב , מה שאתה קורא , או מוגבל עליו בדמיון , לא תואם המציאות פשוט . לכך יש שופטים .

    הנה לינק לפסק הדין , מומלץ מאוד לקרוא , על מנת להבין יסודות בחוק ומשפט , כאן :

    https://www.ruling.co.il/ע"פ-3116-99-יהודה-גיל-נ.-מדינת-ישראל_16880c27-41c4-8485-1bc8-29bccfbccbcf

    להתראות

  49. אנונימי , וכל הקורא פסק הדין שהשארתי שם לינק אליו ( יהודה גיל ) . להתעלם מן השורות הריקות ( המלאות בקווקווים ונקודות וכו…בעיקר בתחילת הפסק דין ) זה צנזורה פשוט על חומר מן הפסק דין . להתראות

  50. רק בקשר לציטוט שעמדת עליו אנונימי , הנה שוב :

    "כאשר פירוש מילולי של חיקוק מביא לידי תוצאה אבסורדית יש להעדיף פירוש המקיים את מטרת החיקוק ,אף שאינו פירוש מילולי".

    כלומר , אתה יכול להבין מכך מה ? שפירוש מילולי של דבר חיקוק ( של חוק ) לא יתאים לכוונה הרצויה , ויביא לתוצאה אבסורדית . כלומר , הבנת מכך , שהמחוקק לא מביע דעתו באופן ברור תמיד, באמצעות המלל ( החוק ) או לפעמים , לא ממש מביע דעתו כלל . ויש לפעמים , שדעתו או כוונתו , לא מתיישבים כלל עם : המציאות , המציאות האקטואלית , ההרמוניה החקיקתית וכו…..

    אז אכן נוכחת בתופעה . הפרשנות של החוק , היא עיקר העיקרים , מבחינה אפקטיבית . וזאת עושה בית המשפט . לכן הוא מחוקק על .

    להתראות

  51. ולשים לב כמובן :

    צריך לכתוב ש : הוגש כתב אישום נגד ראש הממשלה . וגם : על עבירה שנעשתה במהלך מילוי תפקידו אם לאיו . אבל :

    הרי הפרקליטות תטען או עשויה לטעון , שאין לראש הממשלה שעות עבודה . הוא לא דופק כרטיס במפעל 8/5 . מאידך , עורכי הדין של נתניהו יטענו , מה זה ? אין לאדם שניה אחת אז של פרטיות או מחוץ לתפקיד ? כן יטענו , אין לו ……

    נניח איזה חוליה של דאע"ש , ככה רצחנית בדרך . ראש המוסד או המזכיר הצבאי , לא משנה כרגע , מעירים אותו באמצע הלילה , מבקשים אישור לחיסול ממוקד בירדן . כאן ועכשיו . אז מה יגיד להם נתניהו ? נראה לך שאני איזה תומך טכני של בזק בינלאומי ? באיזה שעות אתה מתקשר פה ?

    ברור כשמש . שזה סביר בהחלט , לטעון שאין לו שעות . וגם סביר בהחלט לטעון שיש לו איזשהוא מרחב פרטי .

    על כל זה , לא חושבים תמיד , בדרך כלל לא חושבים . והשופטים צריכים להחליט . ואין יותר מיומנים מהם בשביל זה . זה גם התפקיד הטבוע שלהם כמובן .

    להתראות

  52. ורק ניישם בקטנה על נתניהו וכתב האישום העתידי אם יוגש :

    על פי מה שבעליל הודה בו נתניהו ובכלל , הרי שהוא ביקש , בזמנו הפרטי , במרחב הפרטי , מארנון מילצ'ן ,שהוא חבר , אספקה שוטפת של : סיגרים ושמפניות יקרות .

    אז נניח שיטען הטוען כך ( רק אפשרות אחת מיני כמה ) :

    הוא ביקש במרחב הפרטי , מחבר פרטי , שמפניות וסיגרים . אבל :

    הרי ארנון מילצ'ן , יש לו ,היו לו החזקות בתאגידים גדולים , פרטיים או ציבוריים , לא ממש משנה ( שהרי נתניהו חורץ גם גורלות של פרטיים וציבוריים , או בכוחו כך לעשות ) .

    ומה אם " בהמשך הדרך " יבקש מילצ'ן טובות מנתניהו ( כפי שביקש למשל , שיתקשר למח' המדינה האמריקאית , להסדיר הויזה של מילצ'ן בשבילו , וכך עשה נתניהו הרי ) .

    אז ברור כשמש :

    התשובה האם זה פרטי אם לאיו , במהלך מילוי תפקידו אם לאיו , אינה פשוטה וברורה . והמחוקק לא יכול לחשוב על כל מיני סיטואציות , שונות ומשונות שמתעוררות . ובית משפט , צריך תדיר לעשות זאת .

    להתראות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s