אמריקה חצויה

אמריקה חצויה בין רפובליקנים לדמוקרטים, זו המסקנה הלא מפתיעה כל כך של בחירות האמצע באמריקה. מצד אחד הישגים יפים למפלגה הדמוקרטית בבית הנבחרים. מצד שני הצלחות הרפובליקנים בסנאט היו מעבר לציפיות המוקדמות. הסנאט חשוב יותר בשיטה הפוליטית האמריקנית ונראה כרגע, אמנם בטרם יש תוצאות סופיות מכל מקום, שהצלחות הרפובליקנים גם מקשות מאוד על הדמוקרטים לשוב ולשלוט בו ב-2020. זה דבר בעל חשיבות עצומה. נשיא דמוקרטי שייבחר ב-2020, והסיכוי גבוה שייבחר דמוקרטי אז, לא יוכל להעביר שום חוק פרוגרסיבי משמעותי אם הסנאט יישאר רפובליקני. ספק אם יוכל למנות גם שופטים עליונים. עם איזה הישגים יוכל לבוא לבוחריו בהמשך? זו גם תוצאה טובה לשווקים הפיננסיים שלא ירצו לראות ב-2020 בביטול הקלות המס לתאגידים של הנשיא טראמפ.

טראמפ יצטרך לשקול בשנתיים שנותרו לו אם לקדם חוקים שתואמים את האג'נדה הפופוליסטית שאיתה נבחר, כגון השקעה בתשתיות וקיצוץ מסים למעמד הביניים, בתקווה שיוכל למצוא אוזן קשבת להם אצל הדמוקרטים בבית הנבחרים. אם ימשיך במלחמת הכול מכל הנוכחית נגד הדמוקרטים, הם יכולים להשתמש בשליטתם בבית הנבחרים כדי לקיים לו אימפיצ'מנט, משפט הדחה. אין סיכוי שהוא ייצא מורשע במשפט כזה, הסנאט יתנגד, אך התהליך יפלג את אמריקה ויבזבז את המשאבים של הממשל שלו.

במבט ארוך טווח המגמות עדיין נוטות לטובת המפלגה הדמוקרטית: פלורידה העבירה חוק שמבטל את האיסור על מיליון אסירים משוחררים, רבים מהם שחורים, להצביע. בטקסס ההפרש בין טד קרוז הסנאטור המנצח ליריבו הדמוקרטי השרמנטי לא היה גדול. הרפובליקנים יפסידו את אמריקה אם יאבדו אחת משתי מדינות ענק אלו, שיש אליהן הגירה היספאנית משמעותית.

41 תגובות על ״אמריקה חצויה״

  1. באמריקה קיימת מטוטלת כמעט תמידית בין שלטון רפובליקני שמרני לדמוקרטי ליברלי. קשה להאמין שהבוחרים עצמם משנים את דעתם כל 4-8 שנים. הסיבה היא אחרת לדעתי: האמריקנים די אדישים לבחירות ואחוזי ההצבעה נמוכים יחסית (נעים סביב 50% אם איני טועה). לכן, הנצחון הולך לצד שמצביעיו יוצאים יותר מאדישותם ומגיעים לקלפיות. באופן טבעי, זהו הצד אשר מרגיש מאוים מהשלטון הנוכחי. כך, שלטונו של אובמה הדמוקרט השחור הוציא את אדישי השמרנים לקלפיות והעלה את טראמפ. ואילו שלטונו של טראמפ מוציא אף את גדולי האדישים בצד הדמקרטי להצביע. יתרונו של טראמפ הוא בכך שהוא מעורר את אותה תחושת איום אצל בוחריו, ולכן אולי יגיעו להצביע עבורו ב- 2020.

    Liked by 1 person

  2. נשיאים אכן נבחרים בשנית, אבל נדיר מאוד שהמפלגה שלהם תשמור על השלטון אחרי הקדנציה השנייה. היחיד שהצליח בכך ב- 80 שנים הוא בוש האב שירש את רייגן לקדנציה אחת.
    אני משער שניהול הקמפיין מתוך הבית הלבן מעניק יתרונות עצומים למתמודד, יתרונות שלא מסייעים למי שמנסה לרשת אותו מאותו צד פוליטי.
    מעבר לכך ישנה תפיסה באמריקה שהסיכוי להחלפה אחרי קדנציה אחת הוא נמוך ולכן האדישים מהמחנה השני אינם קמים מרבצם אלא בחלוף שמונה שנים (מה המחזק את התפיסה, וחוזר חלילה).

    Liked by 1 person

  3. תמריץ,
    ברשותך קצת לשון הרע.
    הכרתי היטב את ח"כ שטרן בתקופת השרות בסדיר (אותו הגדוד באותן שנים). כבר כשהיה מ"כ היה ממוקד כל כולו במאמץ זיהוי העכוז הנכון לליקוק. בהמשך שירותו שיפר את כישורי הליקוק שלו עד לשלמות, יכולת שהביאה אותו עד לדרגת אלוף. גם החוקר המשובח ביותר לא יצליח למצוא חייל אחד שהיה כפוף לו שיעיד על עשיה צבאית מוצלחת של הגנרל במיל.
    אחרי שעמדנו על טיבו של שטרן מן הראוי לציין שבעניין הגנרלית רגב עומדת להגנתו טענת "אמת דיברתי". לחיילת רגב היו כישורים בולטים בתקופת שירותה הצבאי, כישורים שנשזפו על ידי לא מעט עיני אנשים שיכולים לסייע בקידום.
    אכן כך בונים שכבת פיקוד ראויה ולוחמנית. הפרחים לצה"ל

    אהבתי

  4. י.ד.,
    אני מוכן להתחייב לאכול כל חיי סלט קינואה ובלבד שלא יושיבו אותי ליד השולחן של בן כספית.
    לעצם העניין, התנאי היחיד למעבר מבחני הערכה של צה"ל הוא כריתת אונה. לרגבית הצעירה היו נתונים מצויינים ובולטים לעין והיא היטיבה לעשות בהם שימוש בשדות הקרב האכאיים. ניתן לומר שגם שטרן וגם רגב התקדמו בעיקר בזכות לשונם אם כי אופן השימוש בה לא היה תמיד זהה.

    אהבתי

  5. א. כתמיד, אני מלאת הערצה לאבות המייסדים האמריקאיים.
    המלוכנים, האריסטוקרטים, הפשיסטים והקומוניסטים (ועוד ועוד) יצאו מנקודת הנחה שניתן יהיה למצוא קבוצת אנשים שיהיה ראוי להפקיד בידה משאבים וכוחות כמעט בלתי מוגבלים, והם כבר ישתמשו בהם בתבונה ובהוגנות, ויביאו למכסימיזציה של ה"אינטרס הציבורי" (יוגדר כפי שיוגדר).
    למרבה האירוניה, המציאות הוכיחה שדווקא אלו שכל כך האמינו בטוב לב האדם ויושרתו – הם אלו שייסדו שיטות ממשל שלעיתים הפכו לדיקטטורות הנוראיות ביותר.

    האבות המייסדים האמריקאים, מאידך, יצאו מנקודת הנחה שאסור לסמוך בעיינים עצומות על אף אדם ועל אף קבוצה. מכאן שיש להקים מערכת בה כל גוף גם יפקח על התנהגות הגופים האחרים וגם יפוקח תמידית על ידם. מערכת שבה לא יהיה ניתן לאורך זמן לרכז את כל הכוחות (של הנשיא, של סנט, של בית הנבחרים, של המדינות השונות, של בתי המשפט) – כיוון שתוך שנתים – שלוש – ארבע שנים המערכת תתהפך שוב. מערכת שלמעשה יכולה להיות חסינה אפילו מההשפעות השליליות של, לדוגמא, נשיא חולה נפש, המוני סנטורים או חברי קונגרס מאוד מושחתים, שופטים הנתונים לסחיטה באיומים ועוד.
    [ולפיכך לרגע לא חשתי חרדה מהתוצאות הנוראיות שנובאו לארה'ב ולעולם אם טראמפ יבחר].

    כלומר, דווקא אלו שהפגינו את האמון הנמוך ביותר בטוב האנושי ובטוהרתו- הם אלו שצליחו להקים מערכת מאוד חסינה ל"טעויות אנוש" קשות.

    לצערי, בישראל נטייה חזקה מדי לטעמי לכיוון קבוצת ההוגים הראשונה.
    הוכחה לכך היא השימוש הרווח מדי במושג "שומרי הסף" ו/או במושג "מייצגי האינטרס הציבורי". כאילו קיימת קבוצה כלשהי של אנשים (במקרה הישראלי – משפטנים שנבחרו ע'י משפטנים אחרים) שתהיה מחוסנת לעולם ועד משימוש לרעה בכוחה. ומכאן, שיש לתת לקבוצה זו את הכוח להגביל את כוחם של כל הגופים האחרים, אבל אסור לאפשר לאף אחד להגביל את כוחם שלהם.
    אני משוכנעת שהאבות המייסדים האמריקאים היו מתחלחלים מהרעיון של הקמת גוף של "שומרי סף" ופוסלים אותו על הסף.

    ב. קרב ההשמצות בין שטרן ורגב, על הקריטריונים לקידום בגוף היחיד שבקריירה שלהם בו שניהם מתפארים, הוא דוגמא קלאסית לקרב שבו גם מטיחי כדורי הבוץ באחרים מתמלאים בבוץ.
    ההגנה היחידה שלי על רגב היא שבמלחמה ספציפית זו שטרן הוא האדיוט שהתחיל את קרב הבוץ. מהרגע שהחל הקרב – רגב כבר הייתה חייבת להגיב.

    Liked by 1 person

  6. (המשך)
    ג. אני די ספקנית לגבי טענת תמריץ ש"במבט ארוך טווח המגמות עדיין נוטות לטובת המפלגה הדמוקרטית: פלורידה העבירה חוק שמבטל את האיסור על מיליון אסירים משוחררים, רבים מהם שחורים, להצביע. בטקסס ההפרש בין טד קרוז הסנאטור המנצח ליריבו הדמוקרטי השרמנטי לא היה גדול. הרפובליקנים יפסידו את אמריקה אם יאבדו אחת משתי מדינות ענק אלו, שיש אליהן הגירה היספאנית משמעותית."

    נימוקים:

    1. במבט ארוך טווח – המגמות יכולות להתהפך פעם נוספת.
    לא תמיד השחורים הצביעו בעד המפלגה הדמוקרטית, המפלגה שתמכה בהמשך העבדות ובחוקי ג'ים קרואו שהפלו לרעה שחורים. בעבר השחורים בארה'ב הצביעו בהמוניהם דווקא לרפובליקאים. מגמת הצבעה שהתהפכה בעבר פעם אחת -תוכל להתהפך בעתיד פעם נוספת.

    2. מאוד לא ברור האם המדיניות הדמוקרטית באמת עוזרת לשחורים יותר מאשר המדיניות הרפובליקאית. למרות שברור שהדמוקרטים טוענים שהם אלו שעוזרים לשחורים (ולהיספנים ולשאר המיעוטים "האומללים").
    [כפי שבארץ – עדות המזרח הצליחו להתקדם רק לאחר שהשוק הפך ליותר חופשי ופחות סוציאליסטי. בניגוד מוחלט לטענת המחנה הסוציאליסטי שרק הם עוזרים לחלשים].

    בתקופת אובמה – המוני שחורים גדלו במשפחות חד הוריות עניות על קצבאות ותלושי מזון, בשכונות מוכות פשיעה, וסבלו ממשכורות נמוכות ו/או מאבטלה גבוהה. בתקופת טראמפ – האבטלה בקרב השחורים צומצמה משמעותית ומשכורותיהם עלו. יתכן שבעתיד תסתמן אפילו מגמת ירידה בפשיעה בשכונות השחורות.
    זכורה לכל קריאתו של טראמפ לשחורי ארה'ב להצביע עבורו כי "מה כבר יש לכם להפסיד ?!".
    איני משוכנעת שבמערכת הבחירות הבאה, או באחת מאלו שאחריה, חלק ניכר משחורי ארה'ב (ו/או ההיספנים) לא יחליטו להעביר את תמיכתם מהדמוקרטים לרפובליקאים.

    3. ההיספנים נוטים להצביע לדמוקרטים למרות התנגדותם להרבה ערכים "מתקדמים" וליברליים.
    ככל שהמפלגה הדמוקרטית הולכת ומקצינה (כפי שמסתמנת המגמה הנוכחית) וככל שיותר ויותר היספנים עוזבים את הקתוליות המתונה שלהם ונוטים לאוונגליסטים הפרוטסטנטים – כך הסיכויים למהפך במגמות ההצבעה גם בקרב ההיספנים הולכים וגדלים.

    4. כפי שתמריץ עצמו טען בפוסטים קודמים – שיעורי הילודה בקרב דתיים (שבארה'ב נוטים להצביע לרפובליקאיים) גבוהים משמעותית משיעורי הילודה בקרב ליברלים (שבארה'ב נוטים להצביע לדמוקרטים).
    מכאן, שבטווח מאוד ארוך, הילדים הרבים של הלבנים, ההיספאנים והשחורים "הדתיים / מסורתיים – רפובליקאים" יגברו בקולותיהם על הילדים המועטים של הלבנים, ההיספאנים והשחורים "הליברלים – דמוקרטיים".

    אהבתי

  7. האם הבאת בחשבון תמריץ שבעת הבחירות הבאות לנשיאות ב 2020 יעמדו לבחירה 34 סנטורים? 12 דמוקרטים 22 רפובליקנים. לרפובליקנים יהיו כ 10 סנטורים יותר להגן. אם אמנם הנשיא הבא יהיה דמוקרט כפי שאתה מנבא, על הדמוקרטים צריכים להעביר כ 10 אחוזים מהנבחרים אליהם, 2-3 בלבד. זה יקרה, ביחוד אם תבחר נשיאה דמוקרטית. להחליט על סמך המצב כעת שהנשיא יהיה דמוקרט והסנט רפובליקני זו חוסר הבנה.
    הסיכוי גבוה שייבחר טראמפ בשנית ב 2020, התיעוב שלך כלפיו מונע ממך לראות נכונה את המציאות. כרגע סביר יותר שהוא יהיה הנשיא ללא שליטה בסנט ב 2020, ויהיו לפחות 2 מנויי שופטים ב 2020-2024.

    בבחירות הנוכחיות זכו יחסית הרבה נשים מבנות המיעוטים, כפי שקרה בארץ, זו האופנה. בתקופה הקרובה יצוצו המועמדות הדמוקרטיות לנשיאות ואלו כנראה יהיו קלינטון ואליזבת וורן האינדיאנית ואולי גם בת הודו וכוש. יהיה פנל שלם שמורכב כולו ממועמדות נשים בכל צבעי הקשת. יהיה צורך לבחור רק בצבע האהוד עליך.

    אהבתי

  8. לקמיליה
    אני נוטה להסכים איתך לגבי אפשרות היפוך המגמות ומעבר של מיעוטים לצד הרפובליקאי.
    טיעון משמעותי לטובת היפוך כזה הוא כי אוכלוסיות חלשות (או ״מוחלשות״, כמו שאומרים היום) נוטות להצביע לליברלים אשר מבטיחים לשנות את הסדר הקיים. עם זאת, כאשר אוכלוסיות כאלו מתבססות מבחינה כלכלית וחברתית, הן נוטות לעבור לצד השמרני, כי כעת הן מעדיפות את הסדר הקיים.
    לא רבים הם האנשים שמזדהים עם זעקות העוול של מיעוטים ומהגרים שמקרוב באו, גם אם הם עצמם (או הוריהם) השמיעו את אותן זעקות לפני שלושים שנה.
    לכן, ככל שההיספנים נקלטים ומתבססים בארה״ב, גם הלהט הליברלי/דמוקרטי שלהם עשוי להפוך לשמרנות (שאכן יותר הולמת את ערכי המוסר שלהם).

    Liked by 1 person

  9. תחמיץ, הרפובליקנים יוכלו מצד שני להשיג בבחירות 2020 מושב סנאט באלבמה. יש הרבה מדינות שהן לא באמת במשחק כי לא נראה סביר שיבחרו סנאטור דמוקרטי אלא אם תקרה סנסציה כמו באלבמה ב2018.

    אהבתי

  10. מה שכן כשכתבתי את הפוסט היה נדמה שהרפובליקנים יכולים לזכות ב-55 סנאטורים. כרגע לא ברור אם יקבלו 54 או רק 53. אם יקבלו 53 אז שליטתם בסנאט של 2020 בוודאי שאינה מובטחת. אתרי ההימורים נותנים יחס 75 – 25 לשליטה רפובליקנית בסנאט ב-2020 אף שמעריכים שרוב הסיכויים שטראמפ לא יבחר אז.

    אהבתי

  11. יתכן ומזלו של טראמפ ישחק לו פעם נוספת.
    קיימת אופציה למינוי שוט עליון נוסף *לפני* 2020.

    " …שופטת בית המשפט העליון, רות ביידר גינסבורג, שברה שלוש צלעות לאחר שנפלה במשרדה ביום רביעי בערב, כך נאמר בהודעה לעיתונות. גינזבורג, בת ה – 85 , הרגישה אי נוחות והועברה לבית החולים האוניברסיטאי ג'ורג וושינגטון לצורך השגחה וטיפול.
    הבדיקות הראו שהשופטת שברה שלוש צלעות בצד שמאל שלה. השופטת שברה שתי צלעות במהלך נפילה בשנת 2012. היא סבלה משני התקפים של מחלת הסרטן ועברה טיפול לפתיחת עורק חסום ב2014. .."
    ________

    אפשר לשים לב למינוח האמריקאי העדין "הרגישה אי נוחות" (במקום חשה כאב בכל פעם ששאפה אווויר לראותיה ובכל פעם שנשפה אותו).

    מצד שני, בראיון איתה היא דיווחה שלהערכתה יש לפניה עוד מספר שנות עבודה פוריה.
    נראה שהיא נחושה לעשות ככל יכולה בכדי לא לפרוש בתקופת כהונתו של טראמפ. סביר להניח שהיא לא תתקשה להשיג לצורך כך סיוע רפואי, ולו חריג, מהמוני סגלים רפואיים פרו דמוקרטים.

    ###################

    אני מודה שלא הייתי מודעת לעוצמת הכעס על אלעזר שטרן והסלידה ממנו מצד מחנה הלוחמים בהתנתקות / בגרוש מרצועת עזה.
    אבל גם לא הכרתי (או שכחתי? ) את סיפור התנהגותו המחפירה של שטרן הכלפי החייל בדימוס חננאל מגד. הדלפת כל פרטי תיקו האישי לעיתונאי.
    ומכאן גם לא את הסיפור הגרוע אף יותר בעיני של הסלחנות המופלגת שגילה צה'ל כלפי התנהגות מחפירה שכזו של קצין בכיר. אני הייתי מורידה אותו בדרגה ומעיפה אותו מצה'ל.

    העובדה שבעיני יאיר לפיד (בעל הסנסורים הפוליטים הערים) אלעזר שטרן נתפס כיום כנכס אלקטוראלי – אומרת דרשני. לפיד לא היסס להפנות את גבו לידידי משפחה וותיקים שתמכו בו בתחילת דרכו הפוליטית, כמו מילצ'ן ואולמרט, רק כיון שחשש שהקרבה אליהם עלולה ללכלך אותו. את שטרן, מאידך, מינה לח'כ והוא ממשיך לתת לו גיבוי מלא.

    מה שמוכיח לי שאין בישראל כל מקבילה לערוץ פוקס. גלי ישראל וערוץ 20, למרות נוכחותו (הזמנית) של אראל סגל בשניהם, למעשה לא הצליחו להתרומם.

    אהבתי

  12. הסיפור הזה עם חננאל , מדהים באמת . אני בדרך לאמת הסיפור בצורה יותר קוהרנטית . אם אכן , זה מעשה באמת קשה . אבל , אני תחילה רוצה לאמת מה קרה שם ( כבר נתגלו לי כמה פרטים שלא אוזכרו , אבל עוד אטרח ) .

    מי שמעונין , יכול לקרוא פה , את בקשת הרשות ערעור בעליון ( הבקשה נדחתה ) המתארת , את תביעת הדיבה של אותו חננאל , נגד יאיר לפיד ומוזס וכו….. כאן :

    https://goo.gl/3RTJg9

    להתראות

    אהבתי

  13. תמריץ,
    הקואליציה שמצביעה לדמוקרטים לא תתקיים זמן רב שכן הדבר היחיד שמאחד אותה הוא אויב משותף. האם פאראחאן יצביע לסנדרס? האם המלצרית ההיספאנית מוטרדת מהשאלה היכן ישתינו הטראנסג'נדרים? היהודים שפועלים בחזית הפרוגרסיבית באמצעות אירגונים אתניים יהודים יהפכו בעתיד הלא רחוק לאויב המוצהר של חבריהם לטירלול הפרוגרסיבי ויחליפו את האויב הנוכחי.

    אהבתי

  14. אוף אוף טופיק,
    עוד יומיים – התאריך הבלתי נשכח 11.11.1918 שעה 11.00.
    תום "המלחמה הגדולה". זו שהפכה בדיעבד, גם בשל טעויות הנושאים והנותנים על הסכם הכניעה בוורסי, ל"מלחמת העולם הראשונה".
    ויקטור דיוויד הנסון מנתח את הטעויות ומחדלים הנ'ל.
    נראה שהלקחים שהיינו אמורים להפיק ממלחמה זו וממלחמת ההמשך שלה – עדין לא לגמרי הופנמו בישראל ובמזרח התיכון.
    בשולי הכתבה – ההסבר מדוע בתאריך הכניעה, המוני חיילים גרמנים מצאו עצמם בארצות כבושות רחוקות. הם חזרו לביתם בתחושה שהיו על סף ניצחון אך "מישהו" תקע להם סכין בגב ומנע מהם להשיג את הניצחון. [למרבה הפליאה התברר להם אח'כ ש"המישהו" הזה היה היהדות הבינ'ל]

    https://amgreatness.com/2018/11/08/the-11th-hour-of-the-11th-day-of-the-11th-month-100-years-ago/

    שני קטעים מהכתבה:
    א.
    suddenly, everything changed. By summer 1918, hordes of American soldiers began arriving in France in unimaginable numbers of up to 10,000 doughboys a day. Anglo-American convoys began devastating German submarines. The German high command’s tactical blunders stalled the German offensives of spring 1918—the last chance before growing Allied numbers overran German lines.
    Nonetheless, World War I strangely ended with an armistice—with German troops still well inside France and Belgium. Revolution was brewing in German cities back home.

    ב.
    The Treaty of Versailles proved a disaster, at once too harsh and too soft. Its terms were far less punitive than those the victorious Allies would later dictate to Germany after World War II. Earlier, Germany itself had demanded tougher concessions from a defeated France in 1871 and Russia in 1918.
    In the end, the Allies proved unforgiving to a defeated Germany in the abstract but not tough enough in the concrete.
    One ironic result was that the victorious but exhausted Allies announced to the world that they never wished to go to war again. Meanwhile, the defeated and humiliated Germans seemed all too eager to fight again soon to overturn the verdict of 1918.
    The consequence was a far bloodier war that followed just two decades later.

    אהבתי

  15. לחייל זקן,
    א. כתבת: "הקואליציה שמצביעה לדמוקרטים לא תתקיים זמן רב שכן הדבר היחיד שמאחד אותה הוא אויב משותף. האם פאראחאן יצביע לסנדרס? האם המלצרית ההיספאנית מוטרדת מהשאלה היכן ישתינו הטראנסג'נדרים?"
    ____________________
    הרחבת תשובת תמריץ-
    גם הרפובליקאים הם קואליציה של כוחות בעלי מכנה משותף קטן ביותר. כולל אוונגליסטים המוכנים להרוג ולההרג בגלל נושא ההפלות, אנשי התשלובת התעשייתית – צבאית והחסידים האדוקים של חופש ההתחמשות של כל אזרח, ההמונים המובטלים והמיותרים שתהליכי המודרניזציה, הגלובליזציה והסחר הבינ'ל השאירו מאחור ועוד.
    במדינה ענקית ומאוד הטרוגנית – לא תתכן שום מערכת דו מפלגתית ללא הקמת קואליציות אבסורדיות, בעלות מכנה משותף קטן ביותר.

    מה שכן – קואליציות ישנות תמיד יכולות להיפרם, וקואליציות חדשות יכולות להתרקם.

    ב. כתבת: " היהודים שפועלים בחזית הפרוגרסיבית באמצעות אירגונים אתניים יהודים יהפכו בעתיד הלא רחוק לאויב המוצהר של חבריהם לטירלול הפרוגרסיבי ויחליפו את האויב הנוכחי."
    ___________________________
    רוב היהודים הפרוגרסיבים הפעילים כיום באמצעות ארגונים אתניים יהודים – הם כבר בגילאי העמידה, זקנים וקשישים מופלגים.
    לראייה – גילאי נרצחי הטבח האחרון בבית הכנסת הקונסרבטיבי בארה'ב.
    ילדיהם , נכדיהם וניניהם הולכים ונעלמים מכל הארגונים היהודיים. מכאן שהארגונים הפרוגרסיבים היהודים בארה'ב הולכים ומצטמצמים.
    4 סיבות לעתידם העגום של הארגונים היהודים הפרוגרסיבים:
    1. בארה'ב – היהדות היא הקבוצה האתנית בעלת שיעור הילודה הנמוך ביותר
    2. בארה'ב – היהדות היא הדת הנינטשת ביותר (רוב הנוטשים את היהדות מגדירים עצמם חסרי דת, אך ישנם גם בודהיסטים וכד')
    3. *רוב* היהודים הפרוגרסיבים בארה'ב מתחתנים עם לא יהודים
    4. אחוז גבוה של ילדיהם, נכדיהם וניניהם של היהודים המבוגרים, החברים בארגונים יהודים פרוגרסיבים, טוענים שאינם מייחסים חשיבות כלשהי למוצאם היהודי *או* שהם מייחסים לכך משמעות שלילית. אנשים החשים שלא בנוח בגלל הקשר שלהם ליהדות / ליהודים אחרים – ימנעו מלהתקרב לכל ארגון אתני יהודי.

    לכאורה לפחות הארגונים היהודיים הפרוגרסיבים אמורים לקבל לפחות חלק מהיהודים הצעירים העוזבים מדי שנה את האורתודוקסיה היהודית.
    אך גם אם תופעה זו קיימת במספרים גדולים – די קל לנבא ש"היוצאים בשאלה" / ש"המהגרים החדשים" מהאורתודוקסיה היהודית יהיו עניים יחסית, והרבה פחות משכילים, מהצאצאים הביולוגים של היהודים הפרוגרסיבים.
    לרוב רק הדור השלישי להגירה (מכל חברה אחת לכל חברה אחרת) הוא זה שמצליח להגיע עד לראשי הסולמות.

    כוחם הפוליטי של היהודים בארה'ב מעולם לא נבע מכוחם המספרי. גם בעבר כשמנו מעט יותר משני אחוז מאווכלוסיית ארה'ב וגם כיום כשהם מעט פחות משני אחוז.
    הכוח הפוליטי של היהודים בארה'ב תמיד נבע מהשילוב של נטייה למעורבות פוליטית עזה* ומהון זמין רב שהופנה לתרומות למועמדים פוליטיים.
    [*לטעמי – מעורבות פוליטית עזה מדי העלולה אפילו להעמידם בסכנת חיים].

    היהודים הצעירים שיצאו בשאלה מהאורתודוקסיה היהודית – או שיבחרו שלא להצטרף לארגונים היהודים הפרוגרסיביים או שיהיו בעלי כוח השפעה פוליטי / כלכלי נמוך יחסית.

    Liked by 1 person

  16. קמיליה,
    לא רק זקנים. יש אירגוני סטודנטים יהודיים כמו JVP. אירגון HIAS, שטיפל בעבר בפליטים יהודים, מיקם עצמו בראש החץ של התומכים בהגירה חופשית. בין השאר השתתף באירגון מסע ה"קרוון" מגרום אמריקה לארצות הברית. יש אירגון של לסביות יהודיות שגורש לפני מספר חודשים ממצעד לסבי בסן פרנסיסקו. ג'י סטריט פעיךים מאד בדחיפת מטורללים במפלגה הדמוקרטית ועוד רבים אחרים.
    כל הפעילות הזו אינה יכולה לעבור ללא תגובה אנטישמית. אחת ההאשמות החביבות על מטורללי השמאל היא ניכוס תרבותי. כמה זמן יעבור עד שיאשימו בכך את אלו ששולטים בוול סטריט, הוליווד ולאחרונה גם באינטרנט (גוגל ופייסבוק), והיום מנסים להשתלט על כל המאבקים הקדיקלים? בימין יאשימו אותם באנטי אמריקאיות ואילו הם יאשימו בכל צרותיהם את ישראל והציונות.

    אהבתי

  17. פינת אלעזר שטרן
    ראש אגף כוח-אדם (אכ"א) בצה"ל יתחלף היום בטקס מיוחד, שמעורר מבוכה גדולה בצה"ל. על-פי התכנון ראש אכ"א היוצא, האלוף גיל רגב, לא יצטרך "להתחכך" עם המפקד הנכנס, האלוף אלעזר שטרן.
    https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART/749/306.html?fbclid=IwAR3ehTp5iIJroZUfxRR6JKN6IGSER36wFULqAzdWFqkd0h5LFE6T9LDpGX4
    מתוך התגובות:
    שטרן הוא קצין פוליטי. ומינוי פוליטי. זוהי סכנה גדולה ביותר לצבא כאשר ראש אכ"א ישקול שיקולים לא עניניים אל פרטיים כאלו שירצו את ממוניו. חכו ותאו כמה פרוטקציות ירוצו באכ"א. מה שלא היה בתקופת גיל רגב !שטרן מתנהג כילד.אינו מסוגל למצות נושא. השתמש בתקשורת באופן סמוי לטובתו. עשה רצח אופי לרגב. רגב היה אמיץ ביותר כאשר הדיח את הקצינה. עובדה שבגץ לא תמך בה. נאחל רק דבר אחד לשטרן, שפקודיך יעשו לך מה שעשית לגיל רגב. נסיים בנימה שמדברת אליך.אמן!

    אהבתי

  18. לי באופן אישי נראה שיש סחף של מצביעין לכוון הדמוקרטים.
    ב-7 מערכות הבחירות האחרונות זכו הדמוקרטים רוב ב-6 מתוכם. הבעיה היא שבגלל שיטת הבחירות המשונה בארצות-הברית הדמוקרטים הפסידו ב-2 מתוך 6 אלו למרות שהיה להם רוב. אבל אם יהיה עוד קצת סחף תופעה זו לא תחזור.

    אהבתי

  19. גלגל, זה יותר מורכב מזה. רק ב-2014 השליטה של הרפובליקנים בכל מוסד שלטוני באמריקה פרט לנשיאות הייתה כה אבסולוטית, שאמרו שבקרוב יוכלו להשתמש בכוח שנותנת החוקה לשלשה רבעים מהמדינות לשנות את החוקה כרצונן.

    אהבתי

  20. לאל רום
    כתבת: " … הסיפור הזה עם חננאל , מדהים באמת . אני בדרך לאמת הסיפור בצורה יותר קוהרנטית . אם אכן , זה מעשה באמת קשה . אבל , אני תחילה רוצה לאמת מה קרה שם ( כבר נתגלו לי כמה פרטים שלא אוזכרו , אבל עוד אטרח ) . … "

    אשמח אם תעדכן כשיהיו בידך הפרטים.

    למען האמת, איני כל כך מתעניינת בחננאל וקורותיו. גם אלעזר שטרן אינו מעניין אותי כל כך כשלעצמו.
    מה שבאמת מעניין אותי הוא לתהות קצת יותר על קנקנו של יאיר לפיד. הן בהיבט מעורבותו הישירה בפרשה (כמקבל המידע וכמשלם עליו בשיבוץ למפלגתו), והן בהיבט החסות שפרס על אלעזר שטרן ונכונותו להגן עליו.

    אהבתי

  21. אין בעיה קמיליה . הקייס הזה , עבר את כל מדורי הגיהנום האפשריים : מבית משפט לתביעות קטנות , דרך שלום , דרך מחוזי , דרך בקשת רשות ערעור לעליון , ואפילו הליך של גישור . בינתיים , יש לך כאמור את בקשת רשות הערעור , תנסי לקרוא ( שם יאיר לפיד , הוא מגיב , לגבי התביעת דיבה וכו…. ) אם לא תביני משהו , אני פה כמובן . העיקר זה לקרוא פסק הדין של המחוזי . שם המערכה העיקרית בקשר ללפיד והתביעת דיבה באמת . אשאיר לך לינק אליו , יותר מאוחר .

    היה למשל , הסיפור עם הסבא של אותו חננאל . נטען שחננאל טען , שסבו מת משיברון לב , בגין ההתנקות . אלעזר שטרן , טען , להד"ם , הוא מת מסרטן משהו . מעבר לסיבוכים משפטיים פה באמת .

    פה שוב הלינק לעליון קמיליה . בעיקרון , המבקש ( חננאל ) מבקש רשות לערער . בית משפט עליון סירב להיענות לבקשת הערעור , כאן :

    https://goo.gl/3RTJg9

    להתראות

    אהבתי

  22. קמיליה , רק לגבי יאיר לפיד :

    יאיר לפיד דאז היה עיתונאי , ולכל הדיעות פרסם טור דיעה משהו על חננאל . עיתונאי ככלל , מפרסם כל מה שנופל לו לידיים והוא ציבורי וחשוב . לכן יש מה שנקרא גם " חיסיון עיתונאי " ( שהוא יציר הפסיקה , לא חקיקה , אם כי , יש הצעת חוק בצנרת לגבי חיסיון דנן ) .

    על פי הנטען ( מדגיש : הנטען ) אלעזר שטרן הטיף מה שהטיף בלשכתו לאותו חננאל . ואחר כך הדליף או פיקסס השיחה ( אחרי שהקליט אותה על פי הנטען ) ליאיר לפיד .

    אז ברור שאם אכן העובדות הינן כהוייתן ( ואני טורח על כך , אם כי די בקטנה מחמת קוצר בזמן ) :

    הרי מחד , אלעזר שטרן עשה מעשה שלא ייעשה . מעשה שהוא למעשה פלילי . מאידך :

    יאיר לפיד , הוא עיתונאי . ומה שמתגלגל אליו , ככלל כשיר לפרסום , בלתי כי אם :

    עסקינן בפשע חמור , או בביטחון לאומי , או שעצם הפרסום יהווה מסווה לפשע .

    רק שכל זה אני מדגיש : כרגע מבחינתי , בעירבון מוגבל . עד אשר אשלים המלאכה , ואבין מה קרה בדיוק בקייס המדהים הזה . או כי אז , אהיה הרבה יותר נחרץ , על כל המשתמע מכך .

    נ.ב : חיסיון , או חיסיון עיתונאי לענייננו : משמע : שעיתונאי , רשאי לסרב ( לבקשת המשטרה למשל ) לפרסם ולהסגיר את מקורות המידע שלו . הכל מחמת : אתיקה , חופש הביטוי , וזכות הציבור לדעת וכיוצא באלה ….

    להתראות

    אהבתי

  23. רק הבהרה :

    המגבלות שאזכרתי שחלות על פרסום על ידי עיתונאי , הינן המגבלות החיצוניות / חוקיות או מעין . ישנן כמובן אלו האינהרטיות למקצוע גופא . משמע : אותנטיות , אמינות , אמת הדבר , קבלת תגובה של הצד מנגד , וכדומה ….. על כך , אין צורך להרחיב כמובן .

    להתראות

    אהבתי

  24. רק הבהרה לגבי התיאור או המחלוקת לגבי סבו של חננאל ומותו משברון לב , בגין ההתנתקות מעזה כאמור כפי שציינתי בקטנה לעי"ל :

    על פי הגרסה של חננאל , כפי שהוצגה במחוזי , הרי כך , מצטט טענותיו במחוזי :

    " בהקשר זה מתייחסים התובעים גם לקטע הבא מתוך המכתב שתכנן התובע למסור לרמטכ"ל בטקס : " סבא שלי …נפטר בשברון לב ערב הפינוי בביתו שבנוה דקלים " . לטענתם , לא היה מקום להסתמך בפסק הדין על קטע זה להוכחת תום הלב של הנתבע , שהרי מדובר במכתב שבסופו של דבר לא נמסר על ידי התובע . משכך , אין במכתב כדי להצביע על התבטאויות עקביות של התובע בהן קשר את פטירת סבו להתנתקות , מה עוד שבמכתב צוין כי הסבא מת " בשברון לב " ולא " משברון לב " .

    עד כאן הציטוט :

    אז תכל"ס רק להבהיר הדבר : על פי חננאל , הוא ציין ( לפחות כך במכתב ) שסבו לא מת משברון לב כתוצאה מההתנתקות . אלא :

    אגב מותו , אגב אורחא , בעודו על ערש דווי , הוא מת בשברון לב כאמור , אבל , לא משברון לב , כתוצאה מן ההתנתקות .

    אז ההבדל הינו זה זה שבין : סיבה ותוצאה , לבין , אגב אורחא פשוט , משמע : מותו הצפוי , היה מלווה בשיברון לב , ולא בגין שיברון הלב מת הוא ( עם כל הזעזוע שבטריוויאליות הניסוחים ) .

    להתראות

    אהבתי

  25. לאל רום,

    תודה.
    _____________

    עדין לא הספקתי להתעמק בכל 26 העמודים של פסק הדין במחוזי.
    כאמור, איני מתמקדת בהיבטים המשפטים של הפרשה.
    במילא התביעה נגד לפיד ועיתונו, על עצם פרסום כתבה די נבזית, נתפסת בעיני כמיותרת וכדי חסרת סיכוי מראש.
    לתפיסתי, התביעה האמיתית של הסמל (במיל') חננאל דיין הייתה אמורה להיות אך ורק כלפי האלוף (במיל') אלעזר שטרן.
    יתכן שלו היה מתמקד רק בשטרן – היה סיכוי רב יותר שאני (וכנראה גם הרבה אחרים) נשים לב לפרשה ונזכור אותה. חבל.
    *****

    שני דברים בלטו בעיני ברפרוף שטחי:

    א. גם אלעזר שטרן וגם יאיר לפיד החליטו להסב את הנחיית הצבא, לבצע את פינוי גוש קטיף "ברגישות ובנחישות" להנחיית טיפול במתנגדים ב"רשעות ובנחישות",
    כלפי כל מי שהעז להתנגד למהלך. אפילו כאשר מדובר בחייל סדיר מצטיין.

    כאשר האלוף שטרן קובע בוודאות ונחרצות שלא יתכן שום קשר בין סיכויי ההחלמה של חולה סרטן לבין מצבו הנפשי – הוא טועה. יש הרבה מחקרים שמצאו מתאמים בין רמות לחץ / חרדה / קורטיזול ו/או רמות פסימיות – אופטימיות / דיכאון לבין סיכויי החלמה ממגוון מחלות ומהירות החלמה. אם כי כמו בכל המחקרים המתאמיים – אין בהם מידע וודאי על כיווני הסיבתיות ועל דרך הפעולה של מנגנוני ההשפעה.

    אבל כאשר שטרן קובע, בנחרצות של קורא מחשבות ולב, שחננאל דיין לא מאמין בטעות (לתפיסתו) בקשר בין הפינוי לבין המצב של סבו, אלא שהוא מנסה ב*ציניות מחרידה* לנצל את הטרגדיה של סבו – שטרן כבר הופך למרושע.
    אפילו אם לא ניתן לפסול על הסף שלחננאל יש *גם* רווח משני כלשהו מהטרגדיה של סבו. שטרן אינו חש שעליו לאפשר לחננאל להינות מהספק. הוא מנסה לרמוס אותו.

    כאשר לפיד כותב ש"… אני לא מדבר חלילה על אלו שבאמת פונו מבתיהם ברצועת עזה, במקרה שלהם מדובר בטרגדיה אישית …." – ומגלה אטימות מוחלטת כלפי רגשותיו של מי ש*רק* סבו, חולה הסרטן, פונה מרצועת עזה – קשה לי להאמין לתדמית אותה הוא מנסה לצייר של אדם "אנושי ורגיש".

    התנהגותם של שטרן & לפיד הזכירה לי את התנהגות חלק מתושבי הקיבוצים והמושבים של עוטף עזה בתקופת הפינוי של גוש קטיף. של אלו שביטאו שמחה לאיד מופגנת מול אומללותם של המפונים. כאילו לא יכלו להגיד שפוליטית הם תומכים ברעיון ההתנתקות ומאמינים בצורך בגירוש תושבי גוש קטיף – אבל כבני אדם הם משתתפים באבלם של המפונים מבתיהם, עסקיהם ווישוביהם.

    ב. אך טבעי שכל עיתונאי ישמח לפרסם כתבה המתבססת על הדלפת חומר מסווג מידי אלוף בצה'ל.
    אבל מאוד תמוה בעיני שראש מפלגה יבחר לצרף למפלגתו, לתפקיד בכיר של חבר כנסת, אדם שידוע לו בוודאות שמעל באמון מעסיקו הקודם (צה'ל).
    ידוע שנותני עבודה פוטנציאלים מנסים לדובב מועמדים לעבודה, שעובדים / עבדו בעבר בעסק מתחרה. אבל אם הם מצליחים לדלות מפי מבקש העבודה מידע רגיש – הם דווקא יהססו לקבלו לעבודה בארגונם. (אלא אם מדובר בעסקת קח – תן שהוסכמה מראש בין שני הצדדים). המעסיקים יחששו שמי שבגד באמון אחרים פעם אחת – עלול בעתיד לבגוד גם בהם.
    מכאן, התעמקו בי סימני השאלה שלי לגבי כישוריו הניהוליים של יאיר לפיד.

    אהבתי

  26. קמיליה , את כותבת ש :

    " במילא התביעה נגד לפיד ועיתונו, על עצם פרסום כתבה די נבזית, נתפסת בעיני כמיותרת וכדי חסרת סיכוי מראש. "

    לא מובן למה את חושבת כך . אי אפשר שאדם יכתוב הכל על אדם , או ימציא עליו סיפורי בדים פוגעניים . זה לא לגמרי חסר סיכוי כלל וכלל . שהרי למשל , בבית משפט שלום , חננאל זכה בענין מסויים הנוגע ללשון הרע ( בנוגע לשכינה אשר דיברה דרכו ) . תארי לך , שכל אדם , יכול היה לפברק סיפור בדים על אדם אחר . לא מתקבל על הדעת . זה גם ( עצם התביעה ) מחנך עיתונאים או סתם אינדיבידואלים , לזהירות , לבדיקה לאימות של חומרים , ולא כתיבה במשיכת קולמוס , או דיבור פוגעני בהבל פה .

    לגבי אלעזר שטרן , אזי ברור שהמעשה ( או המעשים ) ממש חמורים . אבל , בערכאות אחרות , הוא זכה מול שטרן לפיצויים הרי וכו….

    לגבי סבו של חננאל , זה המאטרייה באמת . אכזרי מאוד , לכן , קשה מאוד לשפוט ולהעריך עניינים כגון דאלו , בכל הנוגע ללשון הרע . תחום די סבוך . בכל מקרה , עניינים רפואיים והקשר בין סרטן למצב הנפשי , לא ממש הענין פה כמובן ,אלא מטבע הדברים , עצם האמירות , עצם הפרסומים .

    צריך לזכור , שאין לבוא ממש בטענות ללפיד כמובן ( בתורת עיתונאי ) אם כי , צריך לזכור , שהוא פרסם טור דיעה , לפני שביקש , או כלל לא ביקש את תגובתו של חננאל . השופטים לקחו זאת בחשבון . רק למזלו , אנו אחרי הלכת " העתונות האחראית " או " הלכת דיין " , ולכן , הם לא מצאו לנכון , להחשיב זאת כחוסר תום לב של ממש . שהרי , החומרים עליהם התבסס היו מאורגנים מאוד ואותנטיים , והוא עשה עבודה אחראית יחסית ( גם אם לא ביקש תגובה )לכן , השופטים הקלו עמו למעשה , ובצדק מסויים .

    אלא , לפני שאת קובעת הפסול ביחסים שבין שטרן ללפיד . את צריכה כמובן ליסוע קדימה ואחורה ב – " מנהרת הזמן " ולשאול עצמך :

    האם שטרן ידע ב – 2006 משהו , על מפלגה שלפיד יקים בעתיד הדי רחוק יחסית ? האם לפיד עצמו ידע ? ואם לא ידעו או שיערו , מה הקשר ? ואפילו כך :

    שטרן הוא למעשה סידור " משבצת " מבחינת לפיד . משמע :

    כיפה , איש צבא בכיר . דתי לאומי . כך או כך לפיד היה צריך לשבץ אדם כזה ברשימת " יש עתיד " . אז למה לא שטרן , שאותו הוא מכיר מקדמת דנא ? אין בזה פסול , אם לא שורבב מראש האירוע של ההזלגה של חומרים על ידי שטרן ללפיד , או שהאירוע היה הבסיס לדיל או לתן וקח , באופן מודע וחד משמעי .

    אז לפני שאת שופטת כך את לפיד , את צריכה להבהיר לעצמך התשובות לשאלות שהצבתי לעי"ל כמובן .

    כפי שבקבלה לעבודה אפרופו , אל מול שני מועמדים עם אותם נתונים , תעדיפי זה שאת מכירה , וסומכת עליו שהוא פחות בבחינת " חתול בשק " מאשר אדם שאת לא מכירה , ולא ממש סומכת עליו לגמרי .

    להתראות

    אהבתי

  27. רק שני הבהרות לתגובתי לעי"ל לקמיליה :

    לגבי שיבוץ שטרן , ציינתי שזו הייתה " משבצת " בשיבוץ המפלגתי . זוהי השערה , לא ידיעה וודאית . השערה טובה מאוד , עדיין השערה .

    לגבי הלכת דיין או " הלכת העיתונות האחראית " חשוב לציין רק בקטנה :

    כאשר לפיד כתב הטור דיעה , וכאשר נדון אז הדבר בשלום ומחוזי , הלכת דיין לא הייתה עדיין תקפה ( המחוזי חיכה עד אשר ייפול דבר בעליון ) . למעשה ,היישום של ההלכה , היה רטרוספקטיבי ( בהשלכה לאחור ) .

    להתראות

    אהבתי

  28. רק לכל המעונין , מי שרוצה לקרוא את פסק הדין בעליון ( דיון נוסף אזרחי ) בנוגע להלכת דיין המוזכרת , או הלכת העיתונות האחראית , אז יכול כאן ( ארוך מאוד ) :

    https://goo.gl/d4L9BC

    ואגב קמיליה, אל תטעי לחשוב , שחסר סיכוי או הרבה סיכוי משנים הרבה לאנשים בקשר לתביעות בבית משפט . יכול להביא לך בערימות קייסים , של תובעים / נתבעים , כל הדרך בקריזה , אפילו שחסר סיכוי כמעט , פושטים אחד לשני את העור , בעודם בחיים עד לעליון . מוציאים האגורות האחרונות ממש לסגור חשבון ולהיפרע ויהי מה . זוגות גרושים , סתם אנשים שניזוקו , לשון הרע טירוף שלם , סכסוכי שכנים , על דבר של מה בכך , את לא תאמיני , איזה טירוף . כך , שלא כולם לגמרי רציונלים בענין זה , כפי שאת , או כפי שאת אולי חושבת שאת אגב ( בלי קשר למה את באמת ) .

    להתראות

    אהבתי

  29. לאל רום

    א. כתבת: " … אי אפשר שאדם יכתוב הכל על אדם , או ימציא עליו סיפורי בדים פוגעניים . זה לא לגמרי חסר סיכוי כלל וכלל . שהרי למשל , בבית משפט שלום , חננאל זכה בענין מסויים הנוגע ללשון הרע ( בנוגע לשכינה אשר דיברה דרכו ) . תארי לך , שכל אדם , יכול היה לפברק סיפור בדים על אדם אחר . לא מתקבל על הדעת . זה גם ( עצם התביעה ) מחנך עיתונאים או סתם אינדיבידואלים , לזהירות , לבדיקה לאימות של חומרים , ולא כתיבה במשיכת קולמוס , או דיבור פוגעני בהבל פה . …".
    __________
    אתה בוודאי מכיר טוב ממני מהו אחוז התביעות בנוגע ללשון הרע – שהתקבלו בבית המשפט במלואן או שהתקבלו בחלקן או שנדחו על הסף.
    להתרשמותי, אפילו באותם מקרים מועטים בהם בית המשפט קיבל את התביעה – קיים תמיד איזשהו סימן שאלה האם התובע הרוויח מהגשת התביעה יותר מכפי שהפסיד ממנה. לדוגמא, בגלל עצם הפרסום המוגבר לציבורים נרחבים של סיפור המעשה, והאמונה (הדי מרושעת) של רבים בציבור ש"אין עשן בלי אש".
    דוגמא ספציפית – נתניהו לרוב בוחר להתעלם מאלפי כתבות עוינות עליו ועל משפחתו (להערכתי – כנראה מסיבות טובות ומוצדקות) אך הגיש תביעה דווקא כנגד יגאל סרנה. תביעה שאפילו זכה בה. אבל האם נתניהו באמת הרוויח מכך? ספקותי. האם לא עורר בציבור את התהייה האם *רק* נגד סרנה היה לו קייס, אך כנראה כל אלפי הכתבות העוינות האחרות היו מוצדקות.

    בנוגע לשאלות המוסריות והערכיות שאתה מעלה כנגד אלו שבוחרים לא לדווח ולא לתבוע – ידוע שאחוזי הדיווח והגשת תביעות למשטרה על פגיעות מיניות (מהטרדות ועד מעשי אונס) נמוך ביותר. למרות שרדיפת האמת והצדק היו אמורים לאלץ את כל מי שחש עצמו נפגע, למנוע ממי שפשע נגדו להמשיך במעשיו באין מפריע, ולפגוע בהמוני קורבנות נוספים.

    ב. כתבת: " … אל תטעי לחשוב , שחסר סיכוי או הרבה סיכוי משנים הרבה לאנשים בקשר לתביעות בבית משפט . יכול להביא לך בערימות קייסים , של תובעים / נתבעים , כל הדרך בקריזה , אפילו שחסר סיכוי כמעט , פושטים אחד לשני את העור , בעודם בחיים עד לעליון . מוציאים האגורות האחרונות ממש לסגור חשבון ולהיפרע ויהי מה . זוגות גרושים , סתם אנשים שניזוקו , לשון הרע טירוף שלם , סכסוכי שכנים , על דבר של מה בכך , את לא תאמיני , איזה טירוף . כך , שלא כולם לגמרי רציונלים בענין זה , כפי שאת , או כפי שאת אולי חושבת שאת אגב ( בלי קשר למה את באמת ) ."
    ______________
    בהחלט יתכן שלו הייתי מעורבת רגשית, ונמצאת בסערת רגשות, הייתי מאבדת את יכולתי לחשוב בצורה רציונלית ובקור רוח האם כן / לא כדאי לי להגיש תביעת לשון הרע לבית המשפט. נותר לי רק לקוות שאם אקלע למצב זה – ימצא לידי מישהו קר רוח, שאינו מעורב רגשית שיעצור אותי.

    ג. כתבת: " … שטרן הוא למעשה סידור " משבצת " מבחינת לפיד . משמע : כיפה , איש צבא בכיר . דתי לאומי . כך או כך לפיד היה צריך לשבץ אדם כזה ברשימת " יש עתיד " . אז למה לא שטרן , שאותו הוא מכיר מקדמת דנא ? אין בזה פסול , אם לא שורבב מראש האירוע של ההזלגה של חומרים על ידי שטרן ללפיד , או שהאירוע היה הבסיס לדיל או לתן וקח , באופן מודע וחד משמעי .
    אז לפני שאת שופטת כך את לפיד , את צריכה להבהיר לעצמך התשובות לשאלות שהצבתי לעי"ל כמובן .
    כפי שבקבלה לעבודה אפרופו , אל מול שני מועמדים עם אותם נתונים , תעדיפי זה שאת מכירה , וסומכת עליו שהוא פחות בבחינת " חתול בשק " מאשר אדם שאת לא מכירה , ולא ממש סומכת עליו לגמרי … "
    ________________
    לו הייתי בנעליו של לפיד, ומעוניינת לקסום גם למצביעים מהמגזר הדתי לאומי, סביר שהייתי שוקלת לשבץ ברשימתי גם חובשי כיפות / שביסים.
    בבחירה בין מאות אלפי בני מגזר זה – טריוויאלי שהייתי מעוניינת באדם שמוכר לי ולא בזר מוחלט. אבל מוסיפה לכך שני תנאים הכרחיים:
    1. היכרותי אותו גילתה לי עליו הרבה יותר דברים חיוביים מאשר שלילים.
    . הגילוי שאלעזר שטרן, כאלוף בצה'ל וראש אכא, הצליח, בכוחות עצמו בלבד, לפגוע בסמל קטן וחלש בסדיר ולהשפילו – לא הייתה מוסיפה לשטרן נקודות בעיני. וכפי שכבר ציינתי – הייתי חוששת לסמוך על מי שהדליף לי מידע שאסור היה לו להדליפו. בעיני מי שמאמין שההיסטוריה היא המנבא הטוב ביותר של העתיד – לא הייתי סומכת על מי שמעל באמון שנתנו בו.

    2. הייתי מאמינה שאלעזר שטרן הוא אדם אהוד ומוערך במגזר הדתי לאומי, ושיבוצו ברשימה היה מוסיף לה מצביעים רבים ממגזר זה.
    כמי שאינו שייך למגזר זה – הייתי כנראה נאלצת לבצע סקרי דעת קהל בקרב מגזר זה. לכל הפחות, הייתי מסתפקת במציאת אדם שלפחות לא יעורר בקרבו אנטגוניזם עז.
    הודיתי שהופתעתי מעוצמת האנטגוניזם לאלעזר שטרן ברשתות החברתיות של מחנה הימין, אך במחשבה נוספת היה לי קל להבין את פשרה.
    לו הייתי מנסה לקרוץ למצביעי שמאל – ברור לי שהייתי מתרחקת כמו מאש מכל מי שעלול להיתפס בעיניהם כ"בוגד" במחנה אליו נולד ש"ערק" למחנה היריב. כמו אברי גלעד,עירית לינור וגדי יציב.
    לרוב היחס ל"בוגדים ולעריקים" חמור שבעתיים מהיחס לאנשים ש"נולדו" למחנה השני.
    מכאן, עצם תמיכתו של אלעזר שטרן במהלך המכונה במגזר הדתי לאומי "הגירוש מגוש קטיף" – היה אמור להרתיע את לפיד מהבחירה בשטרן כח'כ.

    אהבתי

  30. קמיליה ,

    בקשר לתביעות לשון הרע , הענין הוא שלא שקלת שיקול אסטרטגי נוסף , והוא :

    שבעצם הגשת התביעה ,בעצם הכרזת המלחמה , אדם כאילו מניה וביה מכריז : אני נלחם על חפותי , על טוהר מידותי , על כך שדיברתי אמת . אחרת , יישב וישתוק , הוא עצמו , עשוי לחשוב , וכך אובייקטיבית עשויים לחשוב , שהוא בעצם לא נלחם , הואיל והוא יודע או חושב , שהוא אשם . אז אפילו יודע שיפסיד , ומראש , או סיכוי קטן , עצם המלחמה , היא מלחמה על נראטיב , ולפעמים לדורות .ואז בערבו של יום ,יטען שהוא נקי , רק השופט , טעה וזהו .

    לגבי נתניהו וסרנה :

    נתניהו לרוב לא תובע אכן , את סרנה תבע . למה ? פשוט , סרנה עשה טעות קשה , ועורכי הדין שלו ( של נתניהו ) כנראה רמזו לו , שהשוט הזה , יעבוד , ויעבוד רוב הסיכויים חזק . על כן , השיקול היה קרוב לוודאי פשוט :

    נביא על יגאל סרנה השוטה ( נו אופנס ) סיבוב , וזה במחי יד אחת , כאילו , שם כעפר הארץ , את שאר התביעות הפוטנציאליות , שהוא לא טרח לגביהם כי ידע שאין הרבה סיכוי או שהסיכוי לא גבוה ממש . מעין רה נראטיביזציה , על הגב של סרנה , ולגבי שאר הקייסים . משל : הוא ( סרנה ) ישלם בשביל כולם . אבל , זה בגלל הסיכוי , ולא בגלל הסיכון . אל תטעי .

    לא הבנתי איפה כתבתי לגבי , דיווחים ותלונות למשטרה , קל וחומר לגבי עבירות מין . הנושא סבוך מאוד . יש מיתוסים מרושעים , ומגוחכים להדהים בקשר לכך . בציבור לא מבינים את הנושא הזה של ערימות של נשים שנופלות קורבן לעבירות מין כלאחר יד ממש . ולא ניכנס לכך , הסיבוכים פסיכים לגמרי . בכל מקרה , לא כתבתי על כך פשוט .

    לגבי שטרן , אזי : אני עוד אלמד בדקדקנות , מה קרה איתו . לא יכול כרגע בנחרצות להביע דעתי על המעשים שלו . רק שלא נראים טוב כלל וכלל מבחוץ לעת הזו .

    לגבי לפיד ושטרן , אז תשמעי , את מתמקדת בימין . אבל , סביר להניח , שלפיד גם מתמקד , בהרבה מסורתיים ודתיים לאומיים , שהם במרכז – ימין . אלו שאכפת להם , לא רק מארץ ישראל השלמה , אלא עוד עניינים הנוגעים למשל ל – טוהר מידות , שלטון החוק , זכויות אדם , מדיניות חוץ אחראית וכדומה . אז , לא צריך לשים כל חובשי הכיפות באותו הסל כמובן . במובן הזה , לא רואה למה שטרן לא היה מועמד קלאסי מבחינת לפיד .

    להתראות

    אהבתי

  31. קמיליה , רק להבהיר איזה " ניואנס " לכאורה , בקשר לתביעות חסרות סיכוי :

    השאלה הינה , מה מגדירים חסר סיכוי אובייקטיבית . בנקודת התנע , זו יכולה להיות שאלה סובייקטיבית/ אובייקטיבית לא פשוטה . ונסביר קמעא :

    נניח שאת בקריזה . נפלת קורבן לאיזה מעשה . את רוצה לתבוע . את משוכנעת ש : את הקורבן . ו – שממילא אז החוק לצידך . אבל , אלו לרוב , תחושות לא מציאותיות כלל וכלל , למרות השכנוע העצמי . למה ? אם כך , צריך תחילה להבין את החוק . זה דבר מאוד מסובך כשלעצמו . צריך להבין גם , שהחוק הוא לא חזות הכל , רחוק מאוד מזה . הרבה פעמים , עניינים פריפריים לחוק , חותכים את הסיפור . נניח שאת קורבן , אבל , ישנה למשל התיישנות . לא תוכלי להגיש תביעה , היא תידחה על הסף , בגין 7 שנים למשל שעברו . אז תחושת הקורבנות , ואפילו החוק , לא עוזרים פשוט .

    אבל , זה יותר מסובך מזה :

    אפילו התיישנות , שהיא לכאורה חישוב אריתמטי טהור נחזה להיראות , היא מאוד מאוד מסובכת לא פעם . הכלל למשל , הוא 7 שנים להתיישנות תביעה . אבל , יש חריגים לכלל . נניח שאדם ניזוק . נפל במדרגות , בגין רשלנות של מאן דהוא . אם כך , זה נראה מאוד אריתמטי ופשוט :

    נפל , ניזוק , נספור 7 שנים מיום הנפילה , ונדעה , מתי היום האחרון להגשת התביעה . האם זה כך במציאות ? ממש לא :

    ייתכן שהוא נפל , חשב שהוא לא ניזוק , וגילה אחרי שנתיים , שהוא ניזוק , ולכאורה הוא עשוי לדמות , בגין אותה נפילה במדרגות . עכשיו , לכי תעשי חשבון , לכל מיני הוראות חוק חריגות , המחשבות כל מיני מהלכים או אירועים או סיבות , שעוצרות את מהלך 7 השנים הללו להתיישנות . זה לא פשוט . סבוך . כך :

    שהרבה פעמים , אנשים יכולים להידהם מבחינת התחושות , ולא לקלוט , מה עורך הדין שלהם מסביר להם לגבי הסיכוי של התביעה , ולהתפוצץ פשוט . אי אפשר להשיג בדבר , וזוהי בעיה רצינית . בבית משפט , כל דבר קטן , הופך לסבוך בטירוף .

    אז שוב : מה שנראה חסר סיכוי בעיני האחד , נראה קייס בטוח בעיני האחר . לפעמים , עורכי דין בעצמם חלוקים על חסר סיכוי אם לאיו . לפעמים , זה חסר סיכוי במצב המשפטי הקיים ( מדגיש : הקיים ) ודוק :

    העורך דין גורס , שיש פה מקום לאיזה גישה חדשנית , ואולי , יהא סיכוי . אז לקוח מתמלא באופוריה , ומתאבד ממש ( אם לאיו , כבר היו מקרים של חדשנות שנתקבלה בבית משפט ) .

    להתראות

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s