בנשיאות טראמפ יש אלמנט של "המלך הוא עירום". ולא במובן שאותו מפיצה התקשורת לפיו טראמפ עצמו הוא המלך העירום. זה ברור מאליו שטראמפ הוא לא בדיוק המנהיג המערבי הטיפוסי בעידן המודרני אלא בריון נבער וגס רוח. הצבעה על כך אינה משולה למעשהו של הילד יוצא הדופן שמעז להגיד כי המלך הוא עירום, אלא היא חלק מהקונפורמיזם האליטיסטי הרגיל.
"המלך הוא עירום" מתאים יותר לתאר דווקא את האופן שבו טראמפ עצמו מתייחס לתופעות העולם. הוא אינו כבול לנורמות המורכבות ולעתים מנותקות מהמציאות שטבעו האליטות והשתעבדו אליהן, ויכול להצביע על דברים כהווייתם בהתבוננות כמו ילדותית תמימה וישירה. דוגמה לכך אפשר לראות בזעזוע שהנחיל טראמפ לגארי קוהן יועצו הכלכלי בדיאלוג הבא:
השיחה הוסטה לדיון על הצורך להוריד במידה משמעותית את מס החברות. בסוגיה זו היתה תמימות דעים בין טראמפ לקוהן, אך טראמפ החזיר את השיחה לסוגיית הדפסת כסף. "אנחנו פשוט נלווה", הוא אמר לקוהן. הספר מציין, שטראמפ התאהב ברעיון שהממשל הפדרלי, שהוא יעמוד בראשו – ממשל שנהנה מדירוג האשראי הטוב בעולם – יוכל ללוות בשער הריבית הנמוך ביותר בשוק. (כוונת טראמפ היתה שלצורך פרעון החוב הזה, יכול פדרל ריזרב להדפיס כסף).
אתה פשוט אינך יכול להדפיס כסף, חזר ואמר קוהן.
"למה לא, למה לא"? – התעקש הנשיא המיועד.
מובן שהמציאות הכלכלית בעשור האחרון מלמדת שדווקא אין שום בעיה להדפיס כסף כאשר שער הריבית כה נמוך. בניגוד לתיאוריות של הכלכלנים החששנים, יפן וארה"ב עשו זאת בהצלחה רבה וללא תופעות לוואי. התיאוריות של הכלכלנים הן עירומות וטראמפ הוא המלך, כמו שמשתקף במצב הכלכלי המזהיר של ארה"ב בתקופתו.
כהערת אגב, גם בפסיכולוגיה טראמפ הוא מאמין גדול בתיאוריה שמתיישבת גם עם הקומון סנס וגם עם הממצאים המדעיים, אבל האליטות מתעבות אותה – בני אדם הם תוצר של הגנטיקה שלהם.
תמריץ 
עוד חייל זקן שלא מרטיב מעלילות אייזנקוט
נציב קבילות החיילים קורא למנות ועדת חקירה חיצונית שתבדוק את המוכנות למלחמה
https://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.6469241
אהבתיאהבתי
נשיא ארה"ב דונלד טרמפ הוא ה"ערס" הכי מצליח בעולם עובדה הוא מנהל את מעצמת העולם מספר אחת ביד רמה ובהצלחה יתרה..
כלכלת אמריקה צומחת אבטלה נמוכה צרכנים מרוצים למרות קשיי יוקר המחייה זה הישג מרשים ונזקף ברובו לזכותו של
ה"ערס" הכי מוצלח שהמוני אזרחי אמריקה יכלו רק לחלום עליו.. דבר חשוב ראוי לדעת כמו בישראל כך גם באמריקה הימין אשר שולט במדינה
מחובק חיבוק דוב עם השמאל הליברלי והם אלה שמנהלים לכולם את החיים לטוב ולרע ובעיקר לרע.. הנשיא במקרה זה דונלד טרמפ
משמש כחסם נגד ניצול בוטה של אזרחי ארה"ב על ידי האליטות משמאל ומימין..אתמול הסתובבתי בחנות של חברת שיאומי סינית בתל אביב
מוכרח לציין שהם מוכרים סחורה מעולה ואין להם מתחרים רוב המוצרים העתק מדויק מתוצרת אמריקאית אבל את הצרכן זה לא בדיוק מעניין..
מכאן השאלה היא האם איש הייטק בכיר בישראל או בארה"ב יכול להסתפק בשכר של כ1000 $ לחודש..? התשובה חד משמעית לא
לעומתם בסין התשובה היא כן הוא יכול ואפילו ישמח..אם הנשיא דונלד טרמפ לא יצליח בחסימה שהוא מוביל אותה כלכלת ארה"ב תקרוס העוני ישתלט על החברה המערבית נחייה בצניחה כלכלית ולא בצמיחה כלכלית נשתווה על בטוח לעולם השלישי לרבות לסין והודו תהליך דומה יקרה
גם בישראל מכוח חוק כלים שלובים ותחרות לא הוגנת..
אהבתיאהבתי
תמריץ , אתה עוד משוכנע שיש דברים פשוטים בכלל , שכרוכים כולה בקומן סנס ? אתה מתרכז בתיאוריות במקום בדינמיקה ומציאות . השאלה האסטרטגית הינה מה המציאות מייצרת , ואחר כך , המענה או התיאור התיאורטי .
אתה טוען שטראמפ בריון גס רוח , או נתפס ככזה למשל . אבל , זה ביחס לנשיאים אמריקניים , יש מנהיגים בעולם ( הנה לא מזמן , ביקר פה נשיא הפיליפינים ) אצטט לך אותם , לא תאמין מה אתה קורא , לידם טראמפ חתלתול כנוע ממש .
אתה טוען שאפשר להדפיס בריביות נמוכות . אבל , גם אם זה היה נכון , עדיין , צריך להבין מה המשמעות של הדפסה . מה המשמעות של ריבית נמוכה . מהי הרחבה כמותית . למה נועדה . אז עדיין , אלו עניינים מורכבים , בין אם אתה בעד להדפיס , בין אם אתה נגד . מה זה מעלה או מוריד ?
טראמפ נכנס לבית הלבן . מיד תקף בתימן . תקף איזה כוח מסונף לאל קעיאדה . הגנרלים הזהירו אותו . זה לא פשוט כמו שהוא חושב . הספיק מוות של חייל קומנדו אחד , בשביל שהוא יחדול מהבלות רוח כזו , ויבין : שיש הבדל בין תקיפה קרקעית או מעין , לבין סתם סיכול ממוקד עם מלטי"ם או מה שלא יהא הדבר ( וגם זה לא תמיד פשוט ) . ונרגע . את סטיב באנון , הוא הכניס למועצה לביטחון לאומי . זה הראשון , היקשה והיקשה , מה לנו ולסוריה ? למה לנו לתקוף בסוריה ? האם זה קומן סנס ? מה לאמריקה וסוריה ? העיפו אותו משם כלאחר כבוד ( מן המועצה ) .
הוא גם חשב שזה פשוט : מפרידים בין ילדי המהגרים , לבין המהגרים עצמם . הסיבוך בבתי משפט , התגובות של רפובליקנים , הרגיעו אותו מהר מאוד , והוא תיקן המצב ( במעט אמנם , אבל מיהר לתקן ) . כך גם עם עינויים של טרוריסטים או חשודים בטרור .
אין דברים פשוטים . תוציא לך מהראש . זה לא קיים . כל התיאוריות הפשוטות לכאורה , בדבר הסברים פשוטים , היא הבלות רוח שנובעת מרפיון שכל פשוט . עם כמויות הפוסטים והקריאות והתגובות , כבר היית צריך להפנים זאת .
להתראות
אהבתיאהבתי
רק לכל המעונין , להלן על הצו הנשיאותי המתקן לגבי הפרדת ילדים מהוריהם ( מהגרים ) והתקיפה הכושלת בתימן דאז , לפי הסדר :
https://www.theguardian.com/us-news/2018/jun/20/donald-trump-pledges-to-end-family-separations-by-executive-order
https://en.wikipedia.org/wiki/Raid_on_Yakla
אולי אשאיר בהמשך עוד ….
להתראות
אהבתיאהבתי
רק הערה משלימה לתגובתי לעי"ל :
ההנחה שתופעות ככלל או פתרונות הינם פשוטים , נובעת לא רק מריפיון שכל , או ריפיון נפש . ישנה כמובן גם תופעה של אימוץ אידיאולוגיה דנן , על מנת לייצר תפיסות הכרוכות ב – דה סנטרליזציה ( center ) כלומר , להטיל ספק או לגרום לכרסום בתרבות וכוח של שלטון מרכזי , ובכך למנף הישגים פוליטיים אופורטוניסטיים ( אם לאיו , אין זה משנה כרגע ) .
להתראות
אהבתיאהבתי
נזכרתי באמת אפרופו , ב- ג'מה , נשיא גמביה דאז ( אגב התובעת בהאג , מוצאה מגמביה ) והוא הצהיר בעליל :
הוא יחתוך אישית את הגרון , לכל הומו ככזה בארצו שלו . לכו תקראו , כמה טראמפ הוא מנומס לעילא :
https://www.washingtonpost.com/news/worldviews/wp/2015/05/12/gambias-president-threatens-to-slit-the-throats-of-gay-men/?utm_term=.d95a7a2f661a
להתראות
אהבתיאהבתי
המונחים "פשוט" ו"מורכב" אינם מוגדרים היטב ולהתווכח אם משהו הוא פשוט או מורכב זה יהיה כמו להתווכח על הגדרות, וגיא יעיד שזה דבר שאני נשמר ממנו. אבל אפשר לדון האם פיתרון שנשמע פופוליסטי ואנשי האליטות בטוחים ששגוי הוא אכן שגוי בעליל. במקרה של הדפסת כסף בתקופתנו התשובה היא לא. ואולי זה לא מאחר שהעולם הוא פשוט, אלא דווקא מאחר שהעולם הוא כל כך מורכב. מורכב עד כדי כך שלעתים פתרונות פשטניים הם התשובה ולעתים כמובן שלא.
אהבתיLiked by 1 person
נו תמריץ , אז הנה אמרת דבר והיפוכו , ושוב הפוך על הפוך , אבל לפחות נשמעת קצת מסוייג . שהרי , בשביל לפתור באופן פשוט נניח , בעיה מורכבת , אזי צריך להתמודד עם ההבנה והתיאור של הבעיה המורכבת . אזי , המציאות והבעיות שהיא מייצרת , הם ענין מורכב . אז נשאלת השאלה , האם פתרון פשוט ( אם היה נכון ורלבנטי אפילו ) לבעיה מורכבת , הוא ענין פשוט כשלעצמו ? ודאי שלאיו !! הבעיה , הינה מרכיב בפתרון . הבעיה או הגדרת הבעיה , ובסיס התופעה כמובן ( שהרי יש להפריד בין בעיה , לבין בסיס התופעה . נניח יש בעיה של פשיעה וכיצד להילחם בפשיעה , אבל , בסיס התופעה , הינו נניח הגורמים לקרימינליות , כגון : עוני וכדומה לא ניכנס לסיבוכי אימים פה ) .
רק הערה :
להבדיל אלף אלפי הבדלות ,בין נשיא גמביה דאז , לבין התובעת בהאג , שהיא כשלעצמה אישה מדהימה , לא התכוונתי לכרוך שניהם באותו מארז כמובן , אלא בבחינת אמרת אגב מעניינת .
להתראות
אהבתיאהבתי
לדעת אוורוול חשוב להתווכח על שימוש מתעלל בשפה והגדרות כמו שחשוב להתווכח על גבולות.
(הערה לחייל זקן : הדיון החל בזה שטענתי שהטענה שפלורליזם הוא הבת של הפוסט מודרניזם היא טענה אוורווליאנית… אז אתה יכולת אולי להשוות אבל לא להעלות… אך מכיוון שאני גם נדיב אפשרתי לך. )
Our civilization is decadent and our language — so the argument runs — must inevitably share in the general collapse. It follows that any struggle against the abuse of language is a sentimental archaism, like preferring candles to electric light or hansom cabs to aeroplanes. Underneath this lies the half-conscious belief that language is a natural growth and not an instrument which we shape for our own purposes.
http://www.orwell.ru/library/essays/politics/english/e_polit
אהבתיאהבתי
ותמריץ , אפרופו הגיחוך הזה של אליטות שמאלניות ( כמה פעמים , מסביר לך , שאין דבר כזה , המצאה מגוחכת ולא שפויה ממש ) הנה להלן , דחיית תביעה נגד טראמפ עצמו ( אפרופו בקשר להסתה לאלימות כביכול וכו…. ) בבית משפט של ערעור פדרלי ( שופטים אצלך , הם לב האליטה השמאלנית המגוחכת שלך ) אחרי שהמחוזי הפדרלי דווקא כן אישר . אז המחוזי פדרלי הוא אליטה , והערעור הפדרלי הוא לא ? הנה כאן , תנסה לקרוא , זוהי רק תמצית הידיעה , אם תתעקש , יש גם הפסק דין שם בלינק , כאן :
https://www.jurist.org/news/2018/09/federal-appeals-court-dismisses-incitement-claim-against-trump/
להתראות
אהבתיאהבתי
מבקר קשקשקספירות,
מודיע בהכנעה שאכן אתה הוא בעל הזכויות בנושא הנידון ובהקשר של אורוול ולכן מושך את הודעת "משווה ומעלה"
אהבתיאהבתי
א. בתכנית הרדיו המילה האחרונה, עירית לינור טענה שגדולתו של טראמפ נובעת מהעובדה שהוא יודע להבחין אינסטנקטיבית הטוב לביו הרע, בין מי שצודק לבין מי שאינו צודק.
נראה לי שלמרבה האירוניה ביחס לתדמיתו של טראמפ בעולם – היא צודקת.
דווקא האדם הידוע כמי שאינו מהסס ממושכות לפני שהוא מוציא מפיו דבר שקר נוסף (השתדלתי להתבטא בנימוס) מהווה גלאי שקרים מעולה.
וברמה אחרת – טראמפ הוא ההפך מצבוע, ובמובנים רבים תוכו ככברו.
חלק קטן מהדוגמאות
(בנוסף לדוגמא שהביא תמריץ לפיה יש אנשים בעלי גנים טובים משל אנשים אחרים. ו"במקרה" גם טראמפ ומשפחתו נמנים עליהם 😊) :
– התעמולה של מדינות אירופה, שבעשרות השנים האחרונות הן הפכו למדינות המוסריות ביותר שהתקיימו אי פעם בתבל, לא הצליחה לחדור את השריון של טראמפ. הוא קבע שהם פרזיטים רמאים שלא עמדו בכל התחייבויותיהם להקדיש שני אחוז מהתל'ג שלהן לנאטו.
– טראמפ לא מוכן להשלים עם חוסר הדדיות – הפוגעת באינטרסים של אמריקאים. כמו חומות מכס גבוהות לסחורות יצוא אמריקאיות, ונמוכות לסחורות יצוא ממדינות אחרות אל ארה'ב. הוא לא מוכן להתעלם, בדומה לקודמיו בתפקיד, מחוסר הצדק הזה.
– טראמפ סירב" לשחק בכאילו" הדיפלומטי שירושלים אינה בירת ישראל כל עוד לא יועברו אליה רוב השגרירויות של מדינות העולם. בעיניו זו מציאות שאין שום טעם להתווכח עליה או לשחק משחקים סביבה.
– טראמפ בכלל לא משתדל להסתיר את העובדה שלא בא לו לתת משהו מכספי משלמי המיסים האמריקאים לכל מי שאינו מאוד נחמד כלפיו (על אחת כמה וכמה למי שמסרב להיפגש עם נציגיו ו/או מקלל אותו)
ב. בפוסט הקודם י.ד. כתב: " … אני מחזיק אצבעות לטראמפ. אם המהלך שלו יצליח לפירוק אונר"א ואולי הסדרה בין ישראל לערבים הוא יוציא את כל החומר בעירה שממשל דמוקרטי אחריו היה משתמש בו להבעיר את ישראל. אם אין אונר"א ואין מריבה עם הערבים אז על מה הם יוציאו את האינסטניקטים האנטישמיים שלהם? … יותר חשוב לי לנקות את השולחן לפני שהדמוקרטים חוזרים …"
_____
לא רציתי להעכיר את האווירה בפוסט שכותרתו "שנה טובה", לפיכך אגיב בפוסט זה.
אני מתקשה לזהות משהו שהדמוקרטים לא יוכלו להפוך חזרה כאשר יחזרו לשלטון (בין אם זה יהיה בשנת 2020 ובין אם בשנת 2024). חלק מהדברים יוכלו להפוך מיידית, ובהפגנתיות, וחלק בסדרה ארוכה של כל מיני החלטות קטנטנות שמתקבלות מתחת לראדאר.
גם *אם* אונרא אכן תפורק (אני בספק בשל תמיכת המוני מדינות בהמשך קיומו, כולל מדינות האיחוד האירופי שאפילו מוכנות לשלם עבורו יותר מבעבר) – אפשר יהיה להסיט המוני קרנות אחרות לטובת קורבנות ישראל, לחוקק עוד ועוד חוקים ותקנות שיפגעו ביכולת השתלבותם והשתקמותם במקומות אחרים ועוד.
יותר מכך, אני מניחה שלמרות אווירת המהפכה המתמדת שמשרה כהונת טראמפ – הוא בכלל לא יצליח לבצע הרבה מדי שינויים מהפכנים. בוודאי שלא במדיניות פנים.
כפי שציינתי בפוסט הקודם – "השירות הציבורי" מתגלה לרוב חזק יותר מנבחרי הציבור. (בדיוק כפי שבישראל המערכת הצבאית התגלתה כחזקה יותר מנתניהו ושאר נבחרי הציבור. כנ'ל ההסתדרות וועדי העובדים הגדולים, כנ'ל מערכת המשפט).
יש להוסיף שככל שכהונתו תיתפס כעתידה להיות קצרה יותר (אם לדוגמא יהיה "גל כחול" (דמוקרטי ) חזק בבחירות הקרובות לסנט, והרפובליקאים יאבדו את הרוב הנוכחי שלהם – כך יכולתו של טראמפ להשפיע רק תלך ותצתמצם.
לא רק האיראנים מחכים בסבלנות, ומתפללים שיוחלף ב2020. גם המוני אמריקאים, סינים, אירופים ופלזטינים.
אבל בכל מקרה, אני מעט פסימית כיון שלטראמפ אולי יש אינסטניקטים טובים להסחין בין טוב לרע אבל פחות מדי תבונה לבחור בזהירות איזה מלחמות כדאי לנהל ועם מי ומאיזה מלחמות להימנע (לפחות לעת עתה).
לטעמי (הדי פחדני) הוא פתח יותר מדי חזיתות, ועם יותר מדי אויבים (שיששו לעזור אחד לשני להביס את טראמפ).
וגם כי בנושאי המזרח התיכון – לרוב הפסימיסטים מתגלים כצודקים והאופטימיסטים כטועים.
אהבתיLiked by 1 person
קמיליה, אהבתי מאוד. עם זאת אי אפשר לזלזל בחשיבות מעטה התרבות. נניח שאובמה היה מתייחס לישראל באופן שמשקף איבתו האישית לביבי (מה שללא ספק טראמפ היה עושה במקומו). אנה היינו באים.
אהבתיאהבתי
קמיליה,
אני לא יודע לאן טראמפ הולך. אני מקווה שלמקום טוב. ביבי בינתיים מגלה קשיחות מפתיעה ביחס לטראמפ שדי מזכירה את היחס שלו לאובמה. בשני המקרים וא לא נותן להם לבלבל אותו. ובינתים הוא זוכה לעלבונות מצד החייל הזקן שבטוח שהוא יכול היה להתנהל יותר טוב.
אל רום,
נדמה לי שתמריץ טוען שלבעלי מידות טובות אין דרך אחת לכפות את רצונם על המציאות. יש שעושים זאת בכוח ויש שעושים זאת בדרכי נועם. מקיאבלי היה מוסיף שהמציאות היא אישה (פורטונה) אך את זאת אשאיר למקיאבלי.
אהבתיאהבתי
י.ד :
לא מובנת התגובה שלך ביחס לשלי . תמריץ טען בזכות הפתרונות הפשוטים וביחס לטראמפ במיוחד . אני טענתי , שלפני פיתרון , יש בעיה , ויש בסיס תופעה . לא הפיתרון , לא הגדרת הבעיה , בטח לא בסיס התופעה , אינם עניינים פשוטים כלל וכלל . למעשה , שום דבר לא פשוט .
אם כך , ככל שהמציאות מייצרת מורכבות , ברור , שגם זויות ההתבוננות יכולות להיות שונות ומורכבות . אז אם התכוונת לאיזושהיא כפיה בלתי מידתית וחד צדדית מצד גורם כלשהוא , הכל ביחס לתגובתי , אזי , אין שום קשר לתגובה שלי פשוט . שהרי ההנחה המובלעת בתגובה שלי , הינה מורכבות . מורכבות מזקיקה : סבלנות , סובלנות , אורך רוח , מעטפת שיקולים אינטגרטיבית , הטלת ספק וכדומה . ואילו :
מי שגורס ומטיף לפשטות , הוא זה הכופה וחסר הסבלנות , ניקח את טראמפ אפרופו למשל :
כל הפתרונות שלו כמעט עד כה , הצביעו על זיקה הדוקה בין רציונל לאמצעי : יש מהגרים , בונים חומה , וחסל .אם הם ממשיכים לזרום , מפרידים בין הורים לילדים . יש טרור , מענים טרוריסטים , וחסל . אם בכירים בשירותי הביטחון בארה"ב , מעבירים ביקורת לא הוגנת , שוללים להם סיווג ביטחוני . ועוד רשימה ארוכה מאוד , ביטול אמנות בינלאומיות וכדומה בצ'יק כהרף עין ממש . עכשיו , בלי קשר אם זה צלח אם לאיו , הרי שבטח באים בכך לידי ביטוי , חוסר סובלנות וסבלנות למציאות מורכבת , וכפיה הרי כמובן . אתה שופך את התינוק עם המים , ובלבד שתשפוך את המים . הרוסים והסורים והאיראנים , עכשיו לפני כיבוש של אידליב ( ובכלל במלחמה ) . אתה יכול בצ'יק , על ידי זיקה ברורה בין רציונל לאמצעי , לחסל ולגמור . פיתרון פשוט . תהרוג את כולם , כולל אזרחים וזהו !! האם זה אפשרי ? ודאי שלאיו . אתה לא יכול , בשביל מטרה צבאית זניחה אם לאיו אפילו , להרוג בסיטונות , ובלי מידתיות ( לפחות מסויימת , תלוי בצבא הספציפי ובמדינה השולחת ) . אבל , בשביל מידתיות :
צריך לשקול , מה התועלת הצבאית למשל , אל מול מספר האזרחים הבלתי מעורבים שייהרגו . נניח שטרוריסט מתחבא בבית חולים . ואתה יודע שהוא שם . אז תוריד פצצה של 750 ק"ג וחסל עליו ועל כל הבית חולים והחולים ? הרי הפתרון פשוט , מביע זיקה בין רציונל לאמצעי , ותיקח אתך בית חולים שלם ? ברור שלא . אז אתה צריך לשבת ולחשב .
אז איזה גישה מביעה יותר : מידות טובות , סבלנות , סובלנות , התחשבות , קריאה מציאותית , אי כפיה וכדומה ?
להתראות
אהבתיאהבתי
אל רום,
מי לוקח? ריצרד פוזנר או אהרון ברק?
ריצ'רד פוזנר בעברית
http://www.zavitaheret.com/%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%9F-%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A7-%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%AA%D7%95-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%94%D7%A8
אהבתיאהבתי
טראמפ לא מסתכל על המציאות בלי משקפיים, הוא פשוט מרכיב משקפיים אחרות. כלומר, מגיע מפרדיגמה אחרת.
אהבתיאהבתי
חייל הביא מאמר מעניין.
מאמר נוסף (וארוך) מהאתר הזה ששוה לקרוא הוא ריאיון עם גדי טאוב:
http://www.zavitaheret.com/?p=4701
מספר ציטוטים:
"השאיפות הלאומיות נובעות, קודם כל, מהזכות להיות עצמך … הרעיון לפיו הלאומיות מנוגדת לדמוקרטיה, הוא אי-הבנה של שתי התופעות גם יחד. הדמוקרטיה מעוגנת בלאומיות ותלויה בה, מפני שהדמוקרטיה מניחה שהאזרחים – לפחות ברובם הגדול – מרגישים תחושות פטריוטיות, אשר גורמות להם להשתמש בכוחם הפוליטי כדי לממש את מה שבעיניהם הוא טובת הכלל."
"הגדרה עצמית אינה רק חירות של הפרט; אמנם מדובר בחלק מהחירות הבסיסית שלנו כפרטים, אך זו גם זכות קולקטיבית, משום שהיא מסייעת ליצור ספרה ציבורית-פוליטית מתוך התרבות שלנו. כדי להפוך אדם לחופשי באמת, לא מספיק לשים אותו באמצע המדבר ולומר "תעשה מה שבא לך". במובן הנפשי העמוק, הלאומיות היא המאפשרת לך להיות עצמך, לחיות בתוך תרבות שמתנהלת בשפתך, בספרה ציבורית של בני עמך, במקום שהוא שלך בלי שתהיה מיעוט ובלי שתרגיש כאורח."
" אני לא נגד האינדיבידואליזם; אני נגד אינדיבידואליזם מופרז. אני חושב שהפכנו את האינדיבידואליזם לאופק בלעדי מבחינה מוסרית, וזה לא טוב. הגענו למצב בו מה שאנחנו מכנים חירות הוא בעצם בדידות … זו מצוקה. זה מעקר את החיים מהממדים היחידים שיכולים לתת להם משמעות."
"האדם אינו אטום החפץ בעונג בלבד; הוא יצור חברתי בבסיסו, ויש לו צורך לתת, שהוא לא פחות חזק מן הצורך שלו לקבל. לכן, עובדים סוציאליים נשארים במקצוע שלהם, למרות שהם לא מתוגמלים כראוי; המשכורות שלהם מזכירות את דמי חנוכה, בערך. אבל הצורך לעזור לאחרים הוא דחף אנושי, אותנטי וחזק. להישאר רק בתוך ד' אמות תשוקותיך הפרטיות, זה לא אגואיזם, זו אומללות."
"אחד ההישגים המדהימים של הציונות מתבטא בכך שהיא החזירה את היהודים לעולם – ריפאה את הניתוק שבין רוחם לגופם, ולכל מה שגשמי … יש בינינו כאלה אשר כמהים למצב של חוסר כוח, לבהירות המוסרית של הקורבנות. אולם מרגע שיש לך כוח, אתה נאלץ לבחור ולקחת אחריות, ולפעמים משמעות הדבר היא לבחור את הרעה המועטה ביחס לאחרות ולעשות עוול. תחשוב על אדם ששולח חיילים לקרב; רבין אמר פעם לקיסינג'ר, בתקופת ממשלתו הראשונה, "אני נשאר עם ההחלטה, אבל מחר בבוקר יהיו אלמנות". אולם, אם אתה רק קורבן, לא יהיו בגללך אלמנות – אך גם לא תהיה חירות."
"אצלנו יש פילוסופיה משפטית שמנסה לגלגל את המשטר לאחור – מדמוקרטיה ליברלית, לליברליזם לא-דמוקרטי … הגענו למצב שכבוד השופט אהרן ברק חושב שהוא יהיה העריץ הנאור שישמור על זכויותינו, וטוען בספר מסמר-שיער ממש, שנקרא "שופט בחברה דמוקרטית" [כתר הוצאה לאור, 2004], שבעצם דמוקרטיה באה לידי ביטוי בכך שעושים את מה שרוצה המיעוט הנאור. זו הגות משחיתה. אחד האנשים שגרמו נזקים חמורים לדמוקרטיה הישראלית הוא אהרן ברק"
"בישראל יש הרבה סולידריות. לציבור הישראלי יש סולידריות כמעט משפחתית … זו אחת הסיבות שלא יכול להיות כאן פאשיזם. לא יכולים להיות פה שטאזי או קג"ב; ישראלים לא ישתכנעו להלשין על השכנים שלהם. זה לא יעבוד, כיוון שיש משפחתיות יהודית … יש סולידריות כמעט משפחתית, שיש לה גם גילויים מאוד חמורים. עסקת שליט הייתה אקט מטורף. לא זוכר מי היה שכתב את זה, נדמה לי דן שפטן, שאמר "אנחנו מקריבים מאות אנשים שאין להם שם תמורת ילד אחד שיש לו". יש ילד של כולנו ומדינה שלמה מתנהגת כמו הורים. אנחנו חברה עם אלמנטים מאוד חזקים של סולידריות."
"אתה שואל את עצמך אם אירופה רוצה לחיות בכלל, כי באירופה הילודה היא בין 1.3-1.7 ילדים לזוג. כלומר, הם בדמוגרפיה שלילית תלולה. אז אתה שואל את עצמך אם המערב לא איבד את רצון חייו. אולי כן, אבל אמריקה לא איבדה את הרצון הזה. ואנחנו, אגב, גם לא. אתה רוצה מדד לפסימיזם? בדוק כמה ילדים יש לזוג בממוצע; זו עדות מוצקה לרצון החיים הבסיסי – ורק לפעמים, להיעדר מוחלט של אמצעי מניעה."
"צר לי שחלקים רבים מהשמאל הולכים למקום רע, אנטי-לאומי, אנטי-ישראלי; מבחינה פוליטית חורה לי במיוחד ההיאחזות הקלוקלת והמזיקה ברעיון השלום, כי ההיאחזות ברעיון השלום מעכבת אותנו מלהיפרד מהפלסטינים. הפלסטינים הרי לא יחתמו על הסכם שלום, והרדיפה שלנו אחריו היא המעכבת, היא זו שאינה מקדמת את הטיפול בבעיה הדחופה שלנו. היא הופכת את ההיפרדות לשבויה בידי ההסכמה של הצד השני, והצד השני לא יסכים, כי הפלסטינים הם האויב – הם ניסו לנצח אותנו במלחמות, הם ניסו את דרך הטרור; עכשיו הם חושבים שהפתרון הוא לנסות לנצח אותנו דמוגרפית, ולכן הם לא ייתנו לנו להיפרד. זה דבר שצריך להפנים ולהבין. מה שצריך לעשות כדי להציל את נפשנו זה לא לבלוע לתוך המדינה עוד כמעט שני מיליון ערבים. בכך, ישראל תהפוך למדינה דו-לאומית, ולכן אני בעד היגיון החלוקה. אמנם אני לא רואה איך ניתן לעשות זאת כרגע, ולכן אני בעד המשך השלטון הצבאי על ערביי יהודה ושומרון. אני לא רואה למי אפשר למסור שם באופן אחראי את המושכות; הצבא יצטרך להישאר שם. אבל אני גם מאוד מתנגד להתנחלויות שמחוץ לגושים, שהן ההשלמה עם הרצון הפלסטיני להרוג אותנו דמוגרפית, לתת לנו להתערבב. אני רוצה שתי מדינות לאום שבשתיהן קיימת הגדרה עצמית. בעיקר אני דואג לי, לנו, אני רוצה שתהיה לנו מדינה יהודית ודמוקרטית, לא מדינה דו-לאומית ולא-דמוקרטית, כי מדינה דו-לאומית לא תהיה דמוקרטית, אלא שהיא תהיה במצב של מלחמת אזרחים בלתי-פוסקת. במובן הזה הדעות שלי משותפות לאלו של השמאל … אני חושב שזו טעות מצד חלקים גדולים בשמאל להתנער מהלאומיות, אך גם לא הייתי רוצה לאמץ את גרסת הלאומיות של הימין הרדיקלי, שהיא גרסה לא-דמוקרטית שדומה ללאומיות דם ואדמה של תנועות ימין רדיקליות באירופה … אני מתנגד למגמת הסיפוח. לכן, אני מוצא את עצמי באמת במרכז, וזו, בעיניי, תגלית מצוינת. כשאתה מוצא שהדעות שלך הן פחות או יותר במרכז, זה אומר – לפחות לשיטתי ובעיניי – שהציבור הישראלי מפוכח. הוא לא קונה את הטירוף של השמאל הקיצוני, והוא לא קונה את הפנאטיות של הימין הקיצוני."
"[אני תוקף את השמאל כי] … אני מאוכזב מכך שהמחנה ממנו באתי איבד את דרכו בצורה כזאת, ונעשה, בעיניי, בחלקו הגדול, למשהו דוחה. אתה רואה מה האנשים האלה כותבים. קראתי לזה לא פעם נרקיסיזם, זה עיסוק בך ובמצפונך במקום בבני אדם. זו אליטה שאיבדה את יכולתה להנהיג, ובמקום זה היא רוצה להגן על טוהר מצפונה – זה דבר בזוי בעיניי. זה מה שהם עושים, הם רוחצים בניקיון כפיהם ומתעלמים מהמציאות, דבר עלוב."
"הימין הוא כל-כך לאומי עד שהוא כבר דו-לאומי. המעשים שלו חותרים תחת ההישג הכי גדול של הציונות, והוא יצירת מקום אחד תחת השמש, שבו היהודים הם רוב ויכולים לממש את זכותם להגדרה עצמית. במקום זה, הוא פיתח פֶטיש לטריטוריה שהיא לא חסרת-ערך, אבל היא גם לא העיקר. אסור לנו לסכן בשביל פיסת-אדמה את המוקד של הציונות, שהוא העצמאות של היהודים ולא האדמה של היהודים. המתנחלים גוררים אותנו למצב דו-לאומי, שבסופו אנחנו נאבד את הרוב. זה לא רגע מתמטי שבו הכל מתמוטט אחרי 51%; מספיק שיהיו פה 40% ערבים בתוך מדינת ישראל – אנחנו נצטרך לאזרח אותם, ואז זו תהיה מדינה דו-לאומית."
אהבתיLiked by 2 אנשים
ציטוטים מאוד יפים מטאוב.
אהבתיאהבתי
גדי טאוב הולך ומתגלה כהוגה הדעות הישראלי החביב עלי ביותר. זה שאיתו הכי קל לי להסכים.
גם האתר זווית אחרת מפתיע לטובה.
##################
הפניית חייל זקן למסה של ריצ'רד פוזנר על ספרו של *הרודן הנאור אהרון ברק * – אכן מעניינת. למרות אורכה.
כמעט והסכמתי עם כל ביקורתו על ברק – עד שהגעתי לשתי הפיסקאות האחרונות. בעיני נסיון לא מכובד, ומיותר, לתקוף את אהרון ברק בשל ההיסטוריה האישית שלו ובשל עצם שיוכו לפרובינציה הישראלית הקטנה והנידחת.
לרוב התנשאות אמריקאית (או אירופאית) על מדינת ישראל נוטה להפוך אותי ללוקל פטריוטית, שלא מסוגלת לשאת ביקורת של זרים על אף מוסד ישראלי חשוב.
[מה שמוכיח 😊 שברדוגו צודק בפרשנויותיו הפוליטיות – שהכל אישי.]
הקטע המדובר:
_______________
" … אין לי כוונה לטעון שהיצירה השיפוטית של ברק היא יהירה בכללותה. אמנם "חוקי היסוד" אינם מהווים חוקה, אך הם מעניקים בסיס טקסטואלי מספק, אפילו במונחים אמריקנים, עבור החלטות שכתב ברק האוסרות אפליה נגד הומוסקסואלים ונגד אזרחים ישראלים ערביים.
על אף חולשותיו של הספר, ברק בעצמו הוא לכל הדעות מבריק, כפי שהוא גם חמור-סבר ואציל-נפש – ה"קאטו" של ישראל. ישראל היא דמוקרטיה בחיתוליה, הנמשלת באופן נחות; המעמד הפוליטי שלה בינוני ומושחת; היא צפה בסכנה תמידית בתוך ים מוסלמי עוין וקטלני; וחוקה בהחלט לא הייתה מזיקה לה. ברק נכנס לוואקום פוליטי ומשפטי, וניצח על סדרה של (בניסוחו של לורנס טרייב על כיסוי הספר) "תוצאות משביעות רצון באופן מפתיע" במרץ ובמקוריות. הוא היה שודד-ים משפטי, ואולי ישראל הייתה זקוקה לזאת. אולם, אין בספר ולו בדל של הכרה בכך. ברק כותב לא רק ללא ספק-עצמי, אך גם ללא מודעות לכך שגישתו המשפטית עלולה לשקף תנאים מקומיים ואישיים. (הוא שרד את השואה בהיותו ילד בליטא, עובדה שמסייעת לנו להבין את עמדתו שבארצות הברית הייתה נחשבת לבלתי-ליברלית באופן שאינו מתקבל על הדעת: עמדה לפיה אין להתיר לחבר במפלגה אנטי-דמוקרטית להיבחר לכנסת, משום שהמפלגה הנאצית עלתה לשלטון בגרמניה באופן דמוקרטי). הוא מרחם על שופטי ביהמ"ש העליון שלנו עקב הססנותם. אין פלא שהוא מבהיל את רוברט בורק. "
אהבתיLiked by 1 person
אל רום,
לפעמים המציאות היא אכן מורכבת ולפעמים הדיבורים על מורכבות מסתירים עצלנות, זרקנות וחוסר מחויבות לציבור. מהגרים בלתי חוקיים איננה באמת בעיה מורכבת כפי שמראה אוסטרליה. הידיעה שהם לא יכולים לחדור לאוסטרליה בדרכים לא חוקיות גורמת להם לחשוב מחדש על פתרונות אחרים למצבם. מול המסתננים מדרום ביבי קם ובנה את החומה מול סיני וכך צמצם את בעיית המהגרים. באשר לאלו שכבר נמצאים כאן, המלחמה באריאתראיה כבר הסתיימה ועדיין פקידי משרד המשפטים גוררים רגליים תוך מלמולים על מורכבות המצב.
לגישה פשוטה יש יתרון. ניתן לבחון אם הפתרון עובד או לא עובד. כאשר טראמפ עלה לשלטון הוא הוריד את הדרישות להפצצה בלתי מוגבלת מהאוויר בלי התייחסות למידתיות ונתן סמכויות נוספות למפקדים אזוריים וכך חיסל את דעא"ש כבעיה צבאית. פשוט ולענייין. ברור שלפעמים כאשר יש שינוי חשיבה של מדיניות צפים מחירים כתוצאה מכך שהמערכת עדין לא הסתגלה למציאות החדשה אבל זה לא סיבה לא להציע חשיבה מחדש על נושאים. הדרישה של טראמפ מדרום קוריאה, אחת המדינות המפותחות בעולם, לתמוך בעצמה מול צפון קוריאה היא הגיונית לחלוטין (ולקרוא את הקשקושים של אמיר אורן בוואלה בנושא פשוט פוגע באנטיליגנציה). אותו דבר ביחס לנאט"ו ועוד הרבה נושאים אחרים.
ואם בכל זאת ישנם נושאים סבוכים זה עולה לבד. במקרים הללו צצים לפעמים מוחות גאוניים דוגמת ג'ורג' קינן שהציע את אסטרטגיית הבלימה מול הסובייטים או הסיטואציה שלנו מול הערבים שלכולנו ברור שהיא מסובכת.
אהבתיLiked by 1 person
י.ד :
אתה שוב מערב הגדרות עם פיתרונות . ייתכן שיש פתרונות פשוטים , אבל , צריכים תחילה להגדיר , מהי הבעיה לא פעם . הבעיה אינה רק תופעת השטח , אלא , גם בסיס התופעה , משמע : תופעת העומק . אחרת למשל , אתה עשוי לבזבז משאבים , על תופעות שטח , ולהרוג יתושים אינספור , במקום לייבש הביצה אחת ולתמיד .
ביבי אכן בנה חומה . אבל היא נבנתה מאוחר מדי , ועדיין , יש בעיות כמובן . אבל , החומה של ביבי היא יוצאת מן הכלל , אשר מעיד על הכלל :
שהרי , בבנית חומה , יש פחות או יותר קונצנזוס מלא . ואז אכן , הוא לא זיגזג , ובנה אותה במהירות ויעילות יחסית . האם כך תמיד המצב ? תראה מה קרה עם ההסכם עם האו"ם וכדומה .
דאע"ש לא חוסל כלל . מאיפה אתה מביא את זה ? את המדיניות של הפצצות מן האויר על דאע"ש , הביא אובמה בכלל . לא פשוט , ולא לענין ולא כלום . דאע"ש רוב הסיכויים , שיהיה בעיה לא פחות, אם לא יותר קשה . שהרי , זוהי תופעה ידועה במלחמה בטרור בייחוד :
אתה מתמקד במטרות ברורות ופשוטות , ואז , אתה גורם הרס ( בזכות עליונות אוירית לרוב ) ואז האוייב הופך אמורפי , ומסוכן יותר בסוף . עכשיו דאע"ש אמורפי , ואין לדעת איזה עתיד מסוכן . תראה מה קרה בעזה :
כל הצבא העזתי הופך והפך לצבא רפאים . חיל האויר , נלחם תדיר , ברוחות רפאים , במאמץ מטורף . הם ירדו למעבה האדמה . הבינו שהם אלקטרונית נעקבים ומצותתים תדיר . אחרת , שישייה של מטוסי אף 16 , בשניות , היו משמידים כל מה שיש להם , על פני השטח . הפכו להיות אמורפים וזהירים פי כמה . זוהי תופעה ידועה . זה גם מה שקרה אחרי חיסול אל קעאידיה בטורה בורה אפגניסטן . ואז אל קאעידה הפך להיות למעשה , גלובלי , עם תאים צפים ומבוזרים .
לא יודע מאיפה אתה קורא כל זאת בחיי . תקרא קצת על דאע"ש ומצבו היום והאתגר שהוא עדיין מהווה :
https://www.aljazeera.com/news/2018/08/report-20000-30000-isil-fighers-left-iraq-syria-180813200940166.html
פה תקרא על אובמה שהתחיל עם הסיפור למעשה של הפצצות אינטנסיביות על דאע"ש כולל בסוריה וכו… :
https://www.theguardian.com/world/2014/sep/10/obama-speech-authorise-air-strikes-against-isis-syria
וטראמפ אגב , לא מבין מאיפה הבאת איזה סיפור עם הפצצות לא מידתיות ? הוא אמנם הטיל את אם כל הפצצות באפגניסטן ( ה- " מואב " ) אבל , זה היה בשטח פתוח , וקומפלקס של מערות . אפרופו אפגניסטן , ואיראן , משתפות פעולה במלחמה בדאע"ש , גם שם הוא מתחיל מזמן למעשה , להתבסס , בגלל ההרס של המדינה האיסלאמית בסוריה עיראק , כאן :
https://www.tasnimnews.com/en/news/2018/09/13/1827571/iran-afghanistan-coordinate-efforts-in-war-on-daesh
להתראות
אהבתיאהבתי
ואפרופו טראמפ י.ד. :
הוא מזהיר והזהיר מפורשות , את כולם שם , אסד והרוסים , לא לגרום לאבידות אזרחיות בלתי מידתיות במלחמה על אידליב , ולא לתקוף בנשק כימי , כי הוא יתחרע עליהם , הנה כאן למשל :
https://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-5342010,00.html
להתראות
אהבתיLiked by 1 person
הנה מקור לשינוי בהתנהלות האסטרטגית בין אובמה לטראמפ:
https://www.washingtontimes.com/news/2017/jul/2/donald-trumps-isis-annihilation-strategy-quickly-l/
אין ספק שהסיפור האסלאמי איננו סיפור פשוט. מצד שני ישנה חשיבות להריסת דעא"ש ולו כדי לגרום לגורמים הסוניים שממינו את דעא"ש ובמיוחד סעודיה למחשבות שניות על האסטרטגיה שבה הם נוקטים מול האיראנים. ככל שהאיראנים מצליחים בסיוע הסורים וכוחות הפרוקסי של הסעודים כמו דעא"ש נהרסים כך גובר הצורך במחשבה שניה אצל הסעודים. אולי הדיבורים על הכרה סעודית בישראל מבטאים איזשהו שינוי מדיניות שם. אם זה לא יקרה, מישהו בעולם יתחיל לסמן את סעודיה כמקור הבעיה (ויש לא מעט גורמים בעולם שרואים באיסלאם את הבעיה ולא את הפתרון כמו הסינים מול האויגרים ומיניאמר מול הרואהנגה). במצב הזה כדאי למוסלמים להתעשת מהר לפני שיחליטו לטפל בהם (אולי אני אכתוב על כך פוסט חיזיון).
רק כדי לדייק אינני אומר שטראמפ תמיד צודק או מצליח (למרות שהוא מצליח לספק עניין). מה שאני אומר, שאני לא אוהב את הדרך שבה מכניסים אותו לקופסאות וכך מונעים דיון ענייני על חסרונותיו ויתרונותיו. בגישה כזו אי אפשר לחשוב על המדיניות שהוא נוקט ומה אפשר ללמוד או לא ללמוד מההתנהלות שלו. האפיון שנתת לטראמפ כמי שמתאים ריציונאל לאמצעי למשל יכול להיות מתאר את טראמפ נכון אבל מכאן להסיק שטראמפ נכשל עוד ארוכה הדרך. להיפך אולי כדאי לבחון מתי זה מצליח ומה אנחנו יכולים ללמוד משימוש כזה.
אהבתיLiked by 1 person
י.ד :
תקרא בזהירות מה אני כותב :
לא כתבתי שטראמפ כשל , כתבתי שהמדיניות שלו , יסודה בזיקה הדוקה וברוטלית משהו , בין אמצעי לרציונל , ומעל הכל :
בלי קשר לשאלה , האם צלחה דרכו אם לאיו . זה היה תיאורי פשוט .
אני גם נוהג בהגינות כלפיו . למשל לגבי הבריונות , כתבתי שתלוי באיזה פרמטרים מודדים זאת . האם אמריקניים / מערביים , או גלובליים . גם כתבתי שהוא הזהיר הרוסים והסורים , מפני טבח , ושימוש בנשק כימי , כי הוא יתחרע עליהם ( והוא אני מזכיר , תקף כבר פעמים בסוריה , בגין שימוש בנשק כימי ) .
הענין החשוב לזכור , שגם מבחן תוצאה או הצלחה מכללא , הינם תלויים ומותנים בפרמטרים משתנים או סובייקטיבים לא אחת . נחזור שוב להמחשה המתודולוגית הרזה :
טרוריסט מתחבא בבית חולים . אתה צריך להוריד אותו . על מנת לוודות הצלחה ( וזיקה הדוקה בין רציונל לאמצעי ) אתה מוריד פצצה של 750 ק"ג או טון . הורדת אותו , חיסלת אותו אבל גם את כל יושבי בית החולים איתו , ובית החולים גופא . אבל :
אם כך ורק כך מוגדר מבחן תוצאה או הצלחה . אז הצלחת לכאורה . אבל , ייתכן נזק משני עצום , שאפילו יגדיר זאת ככישלון :
נניח , דעת קהל בינלאומית שמביאה מכות כואבות מנשוא , הכל אל מול טרוריסט אחד . כנ"ל פנימה מבחינת הציבור . יש כאלו בוחנים השחתה בטווחים רחבים יותר , ואז זה כישלון וכדומה .
אז גם מבחן תוצאה והצלחה , הינו תלוי נקודת מבט כמובן . וזה בקשר לנושא הפוסט הכללי , מביע , שבסך הכל אין דברים פשוטים פשוט , לא קיימת חיה כזאת .
להתראות
אהבתיLiked by 1 person
י.ד. :
רק להבהיר ולהמחיש , מהי השחתה בטווחים רחבים ( אשר מגדירה פרמטרים לכישלון או הצלחה ) :
נניח זיקה הדוקה בין רציונל לאמצעי , הוצאת מידע מטרוריסטים , על ידי עינויים . האם זה עובד ? בעיקרון , עובד !! ודוק , זה לא מביע הצלחה בהכרח בעיני אדם או ציבורים רבים , מדוע ? אם כך :
כאשר חוקר שב"כ , או משטרה , מתרגל להפעיל כוח , מהר , ויעיל , ולא להכיל תסכול ולהיות סבלני ובעל עורמה , הרפים ( רף ) הכלליים שלו , הנוגעים להכלת תסכול , הולכים ויורדים . משמע :
פחות ופחות זמן , הוא יכול להיות סבלני , ועל פחות ופחות מבחינה מהותית . הפעלת כוח , מהירה , אכזרית , והגעה לתוצאה ממודרים אצלו . אלא מאי :
אז הדבר מופנם וממודר אצלו כאמור , באישיות ובאינסטינקטים , ואז , משחית אותו הדבר . לגבי דידו , לא ישנה כבר , אם מדובר בנער גבעות , או בטרוריסט פלסטינאי . ואז לאיזה מצב הגענו יטען הטוען ? אם כך :
שיהודים מענים יהודים , באיזה מרתף חשוך , משל השטאזי דאז או מוחבארת דהיום . למה ? מכיוון , שאלו רפי התסכול שפותחו אצלו . עכשיו , מהר , אלים , בלי סבלנות , סובלנות ועורמה .
זה מה שקורה במציאות . כבר השארתי בעבר פה לינק . שמעת בטח על ארגון להב"ה ( מניעת התבוללות בארץ ישראל , בראשות בנצי גופשנטיין ) . הם מלינים על עינויים וחקירות קשות של השב"כ כלפיהם ( היה גם לא מזמן פסק דין , עם החשוד בכפר דומא וכו…. ) . אין פלא , הם אמנם בעד לענות אולי פלסטינאים , אבל , יהיו חייבים להודות , שיש בטח איזשהוא קשר בין לבין , ובין מה שעושים להם .
הנה כאן תוכל לקרוא , איך הם מקימים מעין מחנות הכנה , להתמודדות עם עינויים או חקירות קשות דנן :
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4847632,00.html
אשאיר לך יותר מאוחר , הפסק דין …. אז שוב : הענין הוא , למה קוראים הצלחה , למה כישלון , זה מותנה פרמטרים כמובן , והופך ענין פשוט , למורכב בטירוף .
להתראות
אהבתיאהבתי
י.ד :
כאן תוכל לקרוא , משפט הזוטא מה שנקרא , לגבי הודאות של הנאשם בקשר לשריפה בדומא וכדומה . הודאות כאמור, אשר הוצאו בעינויים או מעין , הפעלת אמצעים לא חוקיים וכדומה , כאן :
יש ללחוץ כדי לגשת אל ביהמש%20המחוזי%20מרכז,%20הרכב%20בראשות%20סהנ,%20הש%27%20רות%20לורך%20הכרעה%20במשפט%20זוטא%20של%20נאשמי%20ההצתה%20בכפר%20דומא%20בשאלת%20קבילות%20הודאות%20שמסרו%20במסגרת%20חקירתם%20(תפח%20932-01-16).pdf
להתראות
אהבתיאהבתי
י.ד : הלינק שבור , אז כאן :
https://goo.gl/1V2eQa
להתראות
אהבתיאהבתי
באשר לעינויים אני מסכים. כאשר יש לך פטיש הכל נראה בעיניך מסמר.
בקשר לברוטליות נזכרתי במה שרבי נחמן כותב בליקוטי מוהר"ן ח"א סימן כ על הצורך של הצדיק לפעמים לקחת כוח מאדום ולהשתמש בחרב נגד הרשעים. שאת זה מפרש הרב שג"ר שלפעמים הצדיק כדי להגיע לאמת הרדיקלית צריך להיות מהפכן מול הסדרים הישנים ולא לחשוש להוריד להם את הראש באופן ברוטלי.
אהבתיאהבתי
אוקיי י.ד. : אז זה הענין , שרבי נחמן גורס שאין צורך לחשוש . כלומר , החשש קיים . ואם החשש קיים , בלי קשר , זה הופך ענין ברוטלי ללא פשוט כלל וכלל. שהרי מה טיבו וטבעו של חשש זה הקיים במוחם של אנשים ? נניח שאתה מחפש אנשי אמון . אתה מגלה אדם , שהוא מסתבר , יעשה הכל בשביל לרכוש את אמונך . הוא גם ישקר בעליל . הוא יבצע פשעים וכדומה . למרות שנדמה לך , שזה ישחק ליידיך , אתה תתהה :
אם הוא מסוגל לכך , מי יודע , בקונטקסט אחר , בזמן אחר , למה יהא מסוגל . בסוף , זה עשוי להתגלות כבומרנג . אז אתה תחשוש . אז זה נראה פשוט , אבל , כלל וכלל לא בסוף . בבחינת : מי שישן עם כלבים , בל יתפלא , שהתעורר עם פשפשים .
להתראות
אהבתיLiked by 1 person
רזולוציה גבוהה יותר לא בהכרח מניבה החלטות טובות יותר. היא מניבה פרטים, דקויות והשערות שעלולים להסיט מהעיקר אל הטפל ומהוודאי אל הספקולטיבי.
אהבתיאהבתי
תמריץ, כאן נשיא ארצות הברית מגונה על הרעיון שלו להדפיס כסף: HtvTfz
יש לך הסבר מדוע אנשים חושבים שיש בעיה להדפיס יותר כסף?
אהבתיאהבתי