מעשה בשלוש תורות מוסר

שלוש תורות מוסר התעמתו זו עם זו השבוע במדינה בעימות די מרהיב לצפיה. תורת המוסר הראשונה היא התורה ההיררכית – כמו בחוות החיות של אורוול – כולם שווים, אבל יש כאלו ששווים יותר. זו השקפת העולם העתיקה של האנושות – יש מדרגות בין בני אדם. גברים עדיפים מנשים, החמולה שלי בראש לפני חמולות אחרות. בני עמי עדיפים על בני עמים אחרים. זו השקפת העולם שמקובלת עד היום במדינות לא מערביות ובשמה מתבצעים מסביבנו בשנים האחרונות מעשי טבח איומים. רוב הציבור החילוני המשכיל במערב איבד כל עניין בתורת המוסר הזו והוא נגעל ממנה ועד עומקי נשמתו, אבל בקרב הציבורים הלא משכילים ובעיקר בקרב הדתיים, הנוצרים והיהודים, יש לה עוד תמיכה.

תורת המוסר השנייה היא גישה בורגנית המבוססת על הדדיות. הבורגנים אינם לוחמים נלהבים לשוויון זכויות, אבל הם גם לא קנאים לשמירת היררכיות עתיקות. הגישה שלהם פרקטית ופשוטה – תהיה בצד שלי, אני אעמוד לצידך. תלך נגדי, נילחם.

תורת המוסר השלישית מבוססת על הוקעת כל היררכיה באשר היא והעמדת השוויון כערך עליון בפני עצמו. שוויון ללא תנאי בין בני אדם וללא הענקת חשיבות כלשהי לשיקולי הדדיות. ערכו השווה של אדם בא מתוך טבע קיומו ולא מתוך יחסו לאדם אחר.

בשני העימותים הפוליטיים של השבוע – חוק הלאום וחוק הפונדקאות, היו לתורות המוסר השקפות שונות. בעניין חוק הלאום – תומכי ההיררכיה שמחו על חוק שעוזר לקבע את היהודים כקבוצה העליונה במדינה. הבורגנים הצטערו על כך שהדרוזים יצאו נפגעים מהחוק, בהיותם קבוצה שנלחמת יחד עם היהודים ושותפה מלאה במדינה (מעניין לקרוא לעג מושחז של בלוגר דרוזי בנושא).  השוויוניסטים התחלחלו מכך שרק קולם של הדרוזים נשמע, ומה עם הערבים? העובדה שהערבים מאוחדים פוליטים מאחורי הרשימה המשותפת, מפלגה שמפגינה עוינות עמוקה למדינה והערצה לאויבי ישראל, לא מפחיתה לדעת השוויוניסטים מצדקת מחאתם. שוויון אינו מותנה בכלום. כשיורקים על שוויוניסט, הוא ממהר לתת כוס מים ליורק כדי שלא יאזלו לו נוזלי הפה.

בעניין הפונדקאות, תומכי ההיררכיה ניסו נואשות לשמור שאריות מההיררכיה העתיקה, הברורה מאליה בכל מקום עד לפני עשור, שמציבה משפחה מסורתית מעל משפחה חד מינית. הבורגנים  תמכו בדרישת הלהט"בים, ציבור אזרחים תורם, משרת בצבא ומשלם מסים. השוויוניסטים כמובן התאספו סביב להט"בים, אחד המיעוטים המוחלשים, אך נבוכו קלות מנושא המאבק, מאבק הפונדקאות. בפונדקאות עצמה יש לכאורה לעין חשדנית שמץ סיבה לראות היררכיה – גברים עושים שימוש בגוף הנשי.  השוויוניסטים מיהרו להדגיש אפוא שהמאבק הקונקרטי הוא בעצם רק פתח למאבק במדיניות המפלה של ממשלת נתניהו בכל תחום, וחן אריאלי, יו"ר אגודת הלהט"ב אפילו אמרה בראיון במוסף השבת שאולי בעתיד תיאבק נגד כל פונדקאות שהיא.  באופן צבוע לחלוטין אך מרשים מבחינה טקטית ההיררכיים עשו שימוש בטיעונים נגד הפונדקאות ו"הסחר ברחם" שתמיד אפיינו את  השוויוניסטים, ובכך דנתי בפוסט הקודם. (תהיתי לעצמי האם יש מקרים הפוכים שבהם שוויוניסטים עושים שימוש טקטי בטענות היררכיות, ונזכרתי שיש לכך דוגמה חשובה אחת: האמירה השמאלנית שיש להחזיר את השטחים כדי להגן על הרוב היהודי).

על הגישה ההיררכית יש דבר טוב אחד להגיד – היא עתיקה ושירתה את האנושות דורות אינספור, ואולי היא הייתה הגישה הסבירה היחידה בעולם שבו המשאבים מוגבלים, וחייו של ילד אחד מקבוצה אחת באים על חשבון חיים של ילד אחר מקבוצה אחרת. אבל אנחנו חיים בעולם של שפע ובו ההיררכיה מיצתה את עצמה. העולם המערבי, אחרי שתי מלחמות העולם האיומות, אינו חפץ בה עוד. בני אדם מוכשרים שמסוגלים לחדש בתחומי המדע והתרבות חשים אליה איבה עזה. אם מדינת ישראל תיראה כאילו היא פועלת לשמר עולם היררכי שבו יש כאלו ששווים ויש כאלו ששווים יותר – היא תספוג עוינות עזה מבפנים ומבחוץ מכאלו שהיו יכולים להיות בעלי ברית פוטנציאליים. גם הציבור הדתי הלא-חרדי כבר עבר תהליך של ציביליזציה שבו היררכיה גסה צורמת לו. יעידו על כך השבוע דבריו של נפתלי בנט שיש לדאוג למצוא פיתרון לבעיית ייצוג הדרוזים בחוק הלאום והסקר שהתפרסם שלפיו ציבור מצביעי הבית היהודי מצדד במפתיע במאבק הלהט"ב.

הגישה השוויוניסטית אינה נהנית מתמיכה רחבה כל כך בציבור, הרי אין הרבה שכל ישר בהתנהלות השוויוניסטית ויש בה גם מתן תמריצים איומים, אבל היא מהפנטת את האינטלקטואלים ואת האליטות. במערב אירופה היא השתלטה על השיח הפוליטי כליל, עד שהחלו לעלות ביבשת תנועות ימין נחושות כקונטרה להגירת ההמונים מהעולם השלישי שהשוויוניסטים מקדשים, כי איזו הצדקה יש להעדיף שוודי מדורי דורות על פני שוודי שהגיע אתמול מסוריה, עני ומוחלש.

המערב יכול לשרוד רק מתוך תפיסה של הדדיות – להיות טוב עם מי שטוב אליו ולהיות רע למי שרע אליו. בנושא ההגירה למשל גישה בורגנית תקבל בברכה הגירה יצרנית שמחפשת להשתלב ואינה מלווה בעליה בפשיעה ובטרור אבל לא תחוש חובה מוסרית לתת מחסה לכל מוחלשי העולם השלישי אשר מביאים את תרבותם הבעייתית עמם.

גם בתורת המוסר הבורגנית יש נקודת תורפה עמוקה – העדר הגב הדתי מחד והאינטלקטואלי מאידך. העדר הגב להשקפה זו מביא לרפיון עמוד השדרה הפוליטי. אפשר לראות זאת בקיטוב האמריקני: המפלגה הרפובליקנית בארה"ב מכרה את עצמה לימין הדתי והפכה לאובססיבית נגד הפלות. המפלגה הדמוקרטית שם איבדה את הצפון בסוגיית ההגירה ונראה שמאמינה שלכל אזרח בעולם יש זכות מוקנית להפוך לאזרח ארצות הברית.

אפשר לראות זאת גם פה. "שינוי" של טומי לפיד קרסה. "יש עתיד" של בנו מצליחה להחזיק טוב יותר בינתיים, אך מגזגת ללא הרף תחת הנהגתו. לפיד האב ולפיד הבן לא בדיוק הצליחו להישאר נאמנים לאידיאולוגיה הבורגנית שבשמה משכו בוחרים. לפיד הגן על בית המשפט העליון והצהיר בזמנו שאהרון ברק הוא האדמו"ר שלו. אבל ברק, מי שרצה לבטל בזמנו את חוק האזרחות, הוא האדמו"ר של השוויוניסטים, לא של הבורגנים. גם יאיר לפיד לא הצליח להיצמד לעקרונות. הבורגנים בישראל ממש לא סובלים חרדים בגלל התנהגותם שכאילו באה להוציא אצבע משולשת בכוונה לכל מי שמאמין בחשיבותה של הדדיות, אבל לפיד לא העז להניף את דגל האנטי חרדיות. הוא ידע שהאליטות אינן מעריכות דגל זה, ההמונים המסורתיים עלולים לפרש את הנפתו כביטוי של גישה אנטי יהודית ואילו המפלגות החרדיות יכולות להיות נחוצות בעתיד כדי להפוך את לפיד לראש ממשלה.

בארץ ובעולם מפלגות פוליטיות שמבססות על עצמן על השקפה בורגנית יתקשו לשרוד, אך אני מאמין שהשקפת העולם הבורגנית עצמה – תהיה טוב עם מי שטוב איתך ורע עם מי שרע איתך – תשרוד כי היא מניבה תוצאות מצוינות. לעומת זאת, זמנה של הגישה ההיררכית תם – היא שייכת לתקופות פחות נאורות בתולדות האנושות. גם גישת השוויון חסרת תקנה. היא מובילה לתמיכה בפייסנות כלפי אויבים ובעולם ללא גבולות, עמדות שמולידות תמריצים מזעזעים.

78 תגובות על ״מעשה בשלוש תורות מוסר״

  1. "רוב הציבור החילוני המשכיל במערב איבד כל עניין בתורת המוסר הזו והוא נגעל ממנה ועד עומקי נשמתו," ממש לא נכון גזענים קיימים בכל מקום. בציבור החילוני המשכיל במערב הם בהחלט שונאים את מי שלא בחמולה שלהם ומרגישים מעליהם. מעמד הביניים והדתיים הם אלה שלא בחמולה שלהם הם בהחלט רואים עצמם שוים יותר מה"וויט טראש" או מכל מיני קבוצות אחרות (הביקורת העצומה שלהם כלפי ישראל בהחלט יש לה יסודות גזעניים). זה שמבחינתם המוסלמים ועוד כל מיני קבוצות שנחשבות קבוצות שוליים מבחינתם הם כן בחמולה שלהם לא מסתירה אתה העובדה שהם גזענים כלפי מי שלא בחמולה שלהם. הם בהחלט אוהבים ומקיימים את ההיררכיה הדבר היחיד שאפשר לומר עליהם שהם מנסים להסתיר אותה.

    Liked by 1 person

  2. משה, מה שאתה אומר נכון. אבל לא יודע אם זו סתירה. האליטות בחופים באמריקה מתנשאות על האמריקנים האחרים וצוחקות עליהם אבל זה לא מביא לחקיקה אנטי שוויונית מצידם. בקיצור אפשר להיות שוויוניסט קוהרנטי יחסית גם אם אתה לועג לצרי האופקים של הדרום העמוק. הם אינם מעריכים את החקלאי הלבן ממיסיסיפי יותר משהם מעריכים את אחרון ההיספנים שחצה את הגבול באופן לא חוקי ואולי פחות אבל גם אין פה אפליה נגד הלבן. רק ביטול הפריוויליגיות שהיו לו.

    אהבתי

  3. אין שלוש תורות מוסר, כי אם רק שתיים: הירארכית ושיוויונית.
    ובמעבר מן האידאולוגיה (הירארכית או שיוויונית) לפרקטיקה נוצרת הבורגנות, שכוללת את רובנו.

    אהבתי

  4. זה כמובן תלוי איך אתה מגדיר שויון אם יש שני שותפים בעסק שלכל אחד 50% זכות הצבעה ואחד השותפים מכניס שותף שלישי בכפיה על הראשון מתוך הנחה שהשותף השלישי יצביע איתו ובכך למעשה הוא יהפך לבעל השליטה לעומת שותפו. כל אחד יתסכל באופן אחר הראשון יסתכל על זה כמעשה נגד השיווין הכנסת שותף שלישי נועדה לפגוע בשיויון בינינו – השני כהרחבת השיוין הכנסתי עוד אחד שלא היה שוה לנו ועשיתי אותו שוה לנו. ואני מניח שהמשל ברור. ההסתכלות של החקלאי הלבן ממיסיספי על קבלת מהגרים לא חוקיים היא בהחלט פעילות אנטי שיויונית היא לא רק זלזול והיא בהחלט אפליה נגד מי שלא בחמולה של האליטה עם מטרה ברורה להרחיב את שליטת החמולה של האליטה.

    אהבתי

  5. יאיר, אני אישית מרגיש אידיאולוג בורגני אבל יש אמת באמירה שבפועל הבורגנות חזקה יותר כפרקטיקה מאשר כאידיאולוגיה.

    אהבתי

  6. מקרה מבחן נדיר ומעניין בסוגיית ההגירה הוא מה יחסו של השמאל פה להגירה מהעולם השלישי של נדחי ישראל אמיתיים או (כנראה) מדומים שצפויים להצביע לימין. השמאל לא יוצא חוצץ גם אם יש נימת אי נחת. מה שמשקף את הקושי של שוויוניסטים בעניין. רביב דרוקר לא מתלהב..
    http://drucker10.net/?p=2925
    הארץ לא מתלהב..
    https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2569164

    אהבתי

  7. יאיר
    גם אם אתה צודק מעשית שהבורגנות היא פרקטיקה ולא אידואולוגיה עדיין יש 3 מחנות אידואולגיים. מחנה 1 היררכי הגבר מעל האשה. לכן לא מגיע לאשה שויון זכויות החוק והתרבות צריכים לתת עליונות לגבר 2 מחנה השיויון לכן לפי מחנה זה חייב להיות שיויון מלא לכן לא מספיק שהחוק והתרבות נותנת לאשה אותם זכויות אם בפועל לא מתממש השיויון צריך אפליה מתקנת 3 מחנה השיויון זכויות לפי מחנה זה צריך להיות שיויון זכויות לנשים וגברים אם בפועל יוצא שגברים מגיעים למעמד יותר גבוה אין לעשות בחוק אפליה מתקנת – זהו מחנה אידואולגי שלישי שאינו כמו השניים הראשונים.

    Liked by 1 person

  8. ולכן מחד היא לא מצליחה לתחזק מפלגה פוליטית, ומאידך היא נוכחת ברוב קבלת ההחלטות של רוב המפלגות.

    Liked by 1 person

  9. תמריץ,
    האליטות בחופי ארה"ב לא צריכים לחוקק חוק כנגד חקלאי המרכז כי הם לא צריכים חוק בשביל לשמר את מעמדם.
    חוק בא להגן על החלשים. לחזקים יש מנגנונים יותר מתוחכמים מחוקים.

    כמו משה אני סובר שבפרקטיקה עדת השיוויוניסטים הם הירארכיים בתוך-תוכם ורק להגם מלא שיויון. ברגע שהם יחושו מאוימים הם ימצאו את הטריקים להגן על עצמם.

    אהבתי

  10. סליחה, שלא יאשימו אותי בהירארכייה כנגד עמים אחרים, תיקון:
    היא מנסה לנתח את האופי הישראלי

    אהבתי

  11. פוסט מעולה.
    אני מבין את המוסריות הראשונה לאו דווקא כהררכית אלא ככזו השמה דגש על השונה במקום על השווה. אנחנו צריכים להבליט את השוני בין מדינת ישראל כמדינת העם היהודית לשאר המדינות דרך חוק הלאום. גם ההבדל בין גברים לנשים חשוב לגישה הזו כנגד הגישה השוויוניסטית.

    הגישה השלישית מאד מעניינת. ממה שאני זוכר בתורת המשחקים הגישה הזו יכולה להשיג שווי משקל בצורה מאד מאד חזקה. הבעיה איתה שהיא מחרפנת משפטניסטים.

    Liked by 1 person

  12. ניר ברעם מבטא עומק הבוז שלו לגישה בורגנית

    אהבתי

  13. אני לא מסכים עם תפיסות העולם של ניר ברעם, אבל הוא בהחלט קול צלול ועקבי וישר לדעותיו, גם כשזה לא נחמד (למשל במהלך מלחמת לבנון השנייה). אני חושב שהוא מן הקולות המוסריים הבודדים מן המרכז ושמאלה. אחרי כל המלל אודות שיויון, רוב השאר מונעים משנאתם לימין או למסורת ישראל או לחרדים או למזרחיים או לציונות או לביבי או מתנקמים על איבוד שלטונם או פוחדים מהפלסטינים או מתרעמים על צמצום שעות הפעילות בחוף גורדון.

    מה שתמריץ מתאר כ"אני עם מי שבעדי ונגד מי שנגדי" מיתרגם בשמאל הבורגני לזלזול והתנשאות כלפי כל השאר, מה שמצמצם באופן הולך וגובר את כוחו של השמאל. הזלזול וההתנשאות הזאת מצמצמת את מגוון השותפים הפוליטים (ואי-אפשר כיום להעביר שום יוזמה פוליטית ללא שותפים), מלהיטה סכינאות (ע"ע מפלגת האבודה), מצמצמת ילודה (כי אנחנו לא כמו הבבונים הדתיים הללו), ומתרכזת בכאן ועכשיו (מדיה ותקשורת) על חשבון עשייה אמיתית ותכנון לעתיד.

    אהבתי

  14. אני חולקת על התפיסה שתורת המוסר השנייה, שכונתה בבלוג זה בשם "הבורגנית", אינה אידיאולוגיה אלא רק פרקטיקה. מין נקודת אמצע /פשרה מעשית בין שתי אידיאולוגיות מוסר ברורות ומובחנות – ההיררכית והשוויוניסטית.
    [אולי חלק מהבעיה נובע מהשם, הלא מוצלח לטעמי, "התורה הבורגנית". אבל כרגע לא עולה בדעתי אף שם מוצלח יותר ]

    התורה "הבורגנית" מאוד שונה מהתורה ההיררכית בכך שהיא תובעת לתת לכל בני האדם שיוויון *בהזדמנויות*.
    היא לא יכולה להשלים עם העובדה שתחסם מראש דרכם של חלק מבני האדם, בשל דברים שאינם תלויים בהם, בכשרונותיהם ובמעשיהם (כמו בשל צבע עורם, ארץ המוצא של הוריהם, המין אליו נולדו וכדומה).
    התורה השיוויונית מאידך חותרת לשיוויון בתוצאות. לא לשיוויון בהזדמנויות. וזהו שוני מאוד מהותי.
    בעיני "שיוויוניסטים" – כאשר לא מושג שיוויון בתוצאות בין קבוצות – יש ל"תקן" את המציאות באמצעות ביטול הדרישה לשיוויון בפני החוק / התקנות / הקריטריונים. כפי שאכן נעשה בכל הפרקטיקות של "אפליה מתקנת".
    ביטול הדרישה לשיוויון בפני החוק /התקנות / הקריטריונים בין כל בני האדם תיתפס בעיני "אידיאולוג בורגני"
    כסוג של חילול הקודש. הרי המאבק של הבורגניים בהיררכיים היה כנגד עצם הקיום של מערכות חוקים / תקנות / קריטריונים שונים עבור בני אדם שונים.
    ואז מגיע זה שדורש שיוויון בתוצאות – ומקים שנית מערכות חוקים ותקנות נפרדים. הפעם ל"מוחלשים" ול"פריבילגיים" .

    הבדל נוסף בין בורגניים לשיוויוניים הוא שתפיסת הצדק של הבורגנים תובעת שיוויון גם בזכויות ו *גם* בחובות. שיוויון בזכויות, שאינו מלווה בשיוויון בחובות, נתפס בעיניהם כפגום מוסרית ומאוד לא צודק.
    נושא הרלוונטי מאוד ליחסי הרוב היהודי והמיעוטים הערביים החרדיים בישראל, צדקת ההטבות ליוצאי צבא ועוד.
    רמז לשוני בתפיסות לגבי מה צודק ומה לא צודק מובלע גם בטענת תמריץ שהגישה השיוויוניסטית מייצרת מערכות תמריצים נוראיות. לתפיסתי, "מערכת תמריצים נוראיות" הן כנראה מערכות תמריצים שתוצאותיהן לא הוגנות ולא צודקות.

    חשוב להוסיף לכך *גם* את ההיבט המעשי.
    בדילמות אסיר למינהן, של תורות המשחקים, שתי גישות הוכחו כמביאות, בטווח הרחוק, לתוצאות גרועות:
    1. הגישה של להיות תוקפן בכל מקרה, בלי כל קשר להתנהגות הצד השני בסבבי המשחק הקודמים
    2. הגישה של להיות נחמד בכל מקרה, בלי כל קשר להתנהגות הצד השני בסבבי המשחק הקודמים
    הגישה שהוכחה כבעלת התוצאות הטובות ביותר היא הגישה של מידה כנגד מידה. (3) אם בסבב הקודם היריב התנהג אליך בנחמדות – עליך להיות נחמד כלפיו. אם בסבב הקודם היריב התנהג כלפיך בתוקפנות – עליך להיות (בסבב הבא) תוקפני כלפיו.
    גישה 1 – היא קרובת משפחה של גישת המוסר ההירככית
    גישה 2 – היא קרובת משפחה של גישת המוסר השיוויונית
    גישה 3 – היא למעשה הגישה הבורגנית. זו שהוגדרה בעצם תביעתה להדדייות ולמידה כנגד מידה.

    להיבט המעשי נלווה גם היבט מוסרי. בעיני "בורגני" עצם התביעה של השיוויונים להתעלם משיקולי הדדיות, ומכל מה שהצד השני עשה / עושה / יעשה לך, היא תביעה לא צודקת בבסיסה. כמעט כמו התביעה להטיל על גנב קטן של מזון בסופרמרקט את אותו עונש בדיוק שיש להטיל על רוצח המונים בדם קר ובכוונה תחילה. גם הטבות וגם עונשים אמורים להיות בפרופורציה למה שהאחר עשה או לא עשה קודם לכן.

    .

    .

    Liked by 2 אנשים

  15. קמיליה, אני מסכים עם מה שכתבת. רציתי להעיר שהגישה הבורגנית, לפחות בעיניי, אינה בהכרח אינדיווידואליסטית קיצונית ויש בה מקום לאחריות קולקטיבית של קבוצות ולתפיסה קולקטיבית שלהן, לפחות כל עוד לא מוכח אחרת. אחרת אנו בפועל מתקרבים מאוד להשקפות שוויוניסטיות נאיביות ובעייתיות.

    כלומר: לא בהכרח צריך להפציץ בפינצטה את עזה, אף שלא כל עזתי הוא חמאס. ולא צריך להתלהב מהגעת האריתראים גם אם חלקם עובד קשה לפרנסתו ואינו מעורב בקטטות שיכורים.

    אהבתי

  16. פינת הטרלול הישראלי.
    פוסט שפירסם הבן של פייגלין, לןחם בכפיר, על השיבוט של המ"פ של אלאור אזריה.

    Liked by 1 person

  17. לתמריץ:
    מפריע לי שאתה חושב שבמערב מקובולות תורות מוסריות יותר טובות מאשר במדינות לא מערביות. מדינות המערב כבשו באלימות קשה את אפריקה וניצלו ורצחו הרבה אפריקנים במאה ה-19 כדי להתעשר. מדינות המערב (לא לבדן) גרמו למסע רצח אכזרי שנקרא "מלחמת העולם הראשונה" שמשום מה עד היום לא נראה שיש להם בעיה מוסרית עם זה. כנ"ל לגבי כיבושי המערב באסיה, החדרת האופיום לסין ע"י האנגלים, מלחמת ויטנאם ועוד. לא נראה שהמוסר במערב טוב יותר מהמוסר במדינות הלא מערביות.
    כנ"ל לגבי המשכילים. אין קשר להשכלה ולמוסר.
    ולגבי הדתות: יש הרבה מאוד דתות (כמה אלפים) והן שונות מאוד זו מזו. לא ברור למה אתה מתייחס לכולם כאילו הן אלימות ומבצעות מעשי טבח רבים. מעשי הטבח הגדולים ביותר בוצעו דוקא ע"י חילוניים: היטלר, סטלין, נפוליאון, מנהיגי העמים בזמן מלחמת העולם הראשונה ועוד.

    Liked by 1 person

  18. גלגל,
    2 הנחות יסוד עומדות תחת טענתו של תמריץ:
    – המערב הוא אירופה (יחד עם השמאל בארה"ב)
    – המערב הנ"ל שינה עצמו מן היסוד מאז סיום מלחמת העולם השנייה

    Liked by 1 person

  19. גלגל, מלחמות וזוועות היו תמיד בתולדות האנושות, אבל רק במערב אחרי מלחמת העולם השנייה השתלטה אידיאולוגיה הומניסטית. זה לא קרה בשום מקום אחר שלא בהשפעת המערב. האם אפריקאים לא ביצעו זוועות נגד אפריקאים אחרים? ביצעו גם ביצעו ובהיקפים מדהימים. זו הנורמה האכזרית של החיים האנושיים מאז ומעולם.
    אין קשר בין השכלה לבין תורת מוסר? יש קשר הדוק. ראה המחקר הזה שגם מסכם מחקרים אחרים- https://soc.kuleuven.be/web/files/11/95/IJIR+975+article.pdf
    השכלה קשורה בקשר שלילי לתפיסה אתנוצנטרית, וזה קשר שלילי משמעותי מאוד. ולמה להסתבך, כל אחד יודע שיש הבדל בפרופיל ההשכלה בין מצביעי מרצ למצביעי הליכוד.
    הדת היא היום שמורה של אתנוצנטריות והיררכיה בעולם המערבי שבו הולכים וגוברים ערכי השוויון. ואני לא אומר זאת דווקא לגנותה, כי ערכי השוויון בצורתם המוחלטת והגורפת והלא בורגנית (כמתואר בפוסט) הם הרסניים לדעתי. עד מלחמת העולם השנייה ייתכן שלא היה קשר כה הדוק בין דת לאתנוצנטריות.

    אהבתי

  20. במערב חיים היום בגלי ההדף של מלחמת העולם השנייה. אולי עוד חמישים או מאה שנה יחיו בגלי ההדף של נדידת העמים מהעולם השלישי לעולם הראשון שתחזיר את האתנוצנטריות לאופנה, כמו שמתחיל לקרות היום. בשוודיה המפלגה הגדולה ביותר אחרי הבחירות תהיה כנראה מפלגת הימין הקיצוני.

    אהבתי

  21. תמריץ,
    לא גלי ההדף של מלחה"ע ה-2, הם הדוחפים את המערב (קרי אירופה) לחיות בתוך אידיאולוגיה הומניסטית מנותקת, כי אם הבועה המגוננת שיצרה ארה"ב לאחר סיום המלחמה ("פקס אמריקאנה"). אותה זו שמפעילה המון כח והמון אי-מוסר בשביל לשמר חצי יבשת (אירופה המערבית) בתנאי מעבדה אידיאליים. סוג של זכויות ללא חובות.

    אהבתי

  22. אני לא בטוח שההבדל בין אירופה לארה"ב הוא עד כדי כך גדול. אירופה בוודאי שמאלה מארה"ב ומפונקת יותר אבל עולם הערכים אינו שונה טוטאלית.

    אהבתי

  23. אליטת השמאל בארצות הברית ואירופה לא שונות ההבדל בין ארצות הברית לאירופה הוא בציבור הרחב. הציבור הרחב בארצות הברית הוא ציבור עם תודעה חזקה של חופש ודמוקרטיה (לא דמוקרטיה מהותית והמצאות מהסוג הזה. העם הוא השולט לא אף אחד אחר) לכן בארצות הברית השפעת האליטה הרבה יותר חלשה. לכן מבחינת הדעות תמריץ צודק שאין הבדל בין אירופה לארצות הברית במה חושבים אנשים בשניהם האליטה כך והציבור הרחב כך והתשובה לשאלתו של יאיר היא השפעתו הניכרת יותר של הציבור הרחב בארצות הברית.

    Liked by 1 person

  24. תמריץ – גם אובמה שברור שדעותיו כמו האליטה האירופאית – היה עם ישראל יותר מאשר אירופה וזה לא מאהבת ישראל ולא מאהבת ביבי נתניהו והפעמים שהיה יחד עם אירופה נגד ישראל נתפסו כבגידה בישראל. למה? גם כשהאליטה שולטת בארצות הברית היא לא יכולה להתעלם לגמרי מהציבור.

    אהבתי

  25. משה,
    מסכים עם הסברך.
    האליטות באירופה חזקות יותר כי המון העם מחוץ למשחק הפוליטי.
    ולמה?
    בגלל שכאשר אדם צריך להשיג את מחייתו, ולהגן על עצמו, אז האידאולוגיה שלו צריכה להתאים למציאות. וזה המצב בארהב. גם צוקרברג השמאלן עזר לטראמפ להיבחר. לא כן באירופה שיצרה לעצמה סדר יום מנותק מאיומים בטחוניים, מהשגת לחם למשפחתך וכדומה.
    [זאת גם הסיבה שהחדשנות באירופה לא מגיעה לרמתה בארה"ב. אין שם דרייב]

    אהבתי

  26. תמריץ,
    הפילוסוף הנודע בנימין בן בנציון הגדיר את המוסר הבורגני כך – "יתנו יקבלו…".
    את התגובה הדרוזית לחוק הלאום ניתן לפרש על פי הפילוסופיה הבן בנציונית. שורשיה של ברית הדמים עם הדרוזים נעוצים בקרב רמת יוחנן במלחמת השיחרור. הדרוזים תרמו גדוד שלהם לצבא ההצלה של קאוקג'י שבא לבצע שחיטה כשרה ביהודים. קרב רמת יוחנן החל כאשר הגדוד הדרוזי קיבל הוראה לתקוף באזור רמת יוחנן כדי להקל את הלחץ על הכח העיקרי של קאוקג'י שנתקע במשמר העמק. הקרב בין הגדוד הדרוזי לבין כוחות מחטיבת כרמלי ארך מספר ימים באפריל 48 והסתיים בהדיפת הגדוד משטחים שתפס כאשר לשני הצדדים עשרות הרוגים. תוצאות הקרב הביאו לחשש דרוזי שגורלם יהיה כגורל שניסו להביא על היהודים והם חתמו עם נציג ההגנה על הסכם אי לוחמה שנשמר עד סוף המלחמה. ברית הדמים החלה עם התחלת גיוסם לצבא ב1957 כאשר ההבנה בין הצדדים היתה שהדמים שיקבלו הדרוזים יהיו גבוהים מהדמים שיקבלו המוסלמים. הבנה זו הופרה על ידי נתניה שהחל לפני שנתיים לחלק למוסלמים 15 מיליארד שקלים בניגוד גמור לפילוסופיה שלו, עובדה שחירפנה את הדרוזים והביאה למתקפתם על חוק הלאום.

    Liked by 1 person

  27. תוספת,
    מן הראוי לראיין בהקשר של חוק הלאום וברית הדמים את עוזי דיין שאביו זוריק נפל בקרב רמת יוחנן מאש בעלי הברית הדרוזים

    אהבתי

  28. תוספת 2,
    לצורך האיזון כדאי לראיין את מופז וברק, הפטרונים של יוסף מדחאת.

    אהבתי

  29. אם מישהו נלחם לצידך ואתה מחפש תירוצים בני שבעים שנה למה הוא בעצם אויב, אני מסכים שהתירוץ עלוב אבל לא רואה שום קשר למוסר היררכי.
    חוץ מזה לפי הבנתי זה בכלל לא מה שכתב חייל זקן. הוא כתב דבר פשוט ונכון הדרוזים בשותפות עם ישראל הבינו שהשותפות פירושה (לפחות חלק ממנה) שהם יקבלו מהישראלים יותר מאשר המוסלמים שנלחמים בישראל. דבר פשוט ונכון. טיבעי ביותר שירגיז אותם שישראל מזניחה אותם ופתאום שופכת על המוסלמים 15 מיליארד ש'ח. (אני בעד השקעה בערבים – אבל צריך לעשות זאת בחכמה וודאי לא יעלה על הדעת שהם יקבלו סכומים יותר גדולים מהדרוזים) אם לשלם יותר למי שנגדך מאשר מי ששותף איתך זה לא טיפשות במריעה לא יודע מה יותר טיפשי מזה.

    Liked by 1 person

  30. מפליא אותי מאוד שתמריץ יטען שאנשים שטענות שונות בפיהם לא יתכן שהיו מושפעים מתמריצים כלכליים

    Liked by 1 person

  31. שתי השערות נוספות לגבי ההבדלים בעמדות ובתורות המוסר בין אירופה המערבית לבין ארה'ב

    ( *בנוסף* ל 1. עוצמת הזעזוע (המאוד מוצדק) של האירופים ממעשיהם במלחה'ע השניה,
    ו*בנוסף* ל 2. אפשרות האירופים להתפנק תחת כנפי מטריית ההגנה החינמית שמספקת להם ארה'ב,
    ו*בנוסף* ל 3. העוצמה היחסית של האליטות בהשוואה לעוצמת הציבור הרחב)

    4. עוצמת רגשי האשם של האירופים גם על מעשיהם עוד הרבה לפני מלחמת העולם השניה – ובעיקר בשל הקולוניאליזם הברוטלי שהפעילו חלק ממדינות אירופה (בעיקר בלגיה, גרמניה ופורטוגל. אך גם האחרות אינן יכולות להתגאות במעשיהן).
    בהשוואה לאירופה – הקולוניאליזם האמריקאי היה בקושי בדיחה. הוכחה לכך היא הטינה והחשדנות של הסינים, ושל מדינות נוספות במזרח אסיה, כלפי ממדינות אירופה, בשל ההיסטוריה העגומה ביניהם, וההעדפתן את ארה'ב (וגם את ישראל !)
    האמריקאים אמורים לחוש אשמה היסטורית בעיקר בשל העבדות – אך גם האירופים מילאו חלק מאוד נכבד בסחר העבדים. בעיקר בשל הקמת תחנות הסחר עם סוחרי העבדים (בעיקר המוסלמים) באפריקה ובאספקת ציי האוניות שהסיעו המוני "שבויים" אפריקאים, בתנאים מחרידים, לצפון ה"עולם החדש" ולדרומו.

    5. רמת הדתיות באירופה בהשוואה לארה'ב.
    אם נכונה השערת תמריץ, שקיים קשר ישיר בין רמת הדתיות לבין רמת התמיכה בתורת המוסר ההיררכית, – אזי נובע מכך שככל שהמדינה דתית יותר כך רמת התמיכה שלה בתורת המוסר השיוויונית אמורה להיות נמוכה יותר.
    אירופה בכלל, והאליטות שלה בפרט, ידועות ברמת החילוניות /ה אתאיסטיות שלהן בהשוואה לארה'ב.

    6. שיעור הילודה באירופה בהשוואה לארה'ב, והשפעתו על אורינטצית העתיד בשתי היבשות.
    ידוע שהילודה באירופה נמוכה משמעותית מהילודה בארה'ב. חמור מכך, הילודה בקרב ההנהגה של מדינות אירופה קרובה לאפסית.
    תמריץ טען שבעולם שאינו סובל יותר ממחסור כלכלי (ואין יותר צורך לבחור איזה ילד יזכה לאכול לשובע ואיזה ילד ימות מרעב) – כבר אין יותר הצדקה לתורת המוסר ההיררכית. [הצגה מעט פשטנית של המצב – כיון שרובם הצכריע של בני האדם שואף להרבה יותר מאשר הימנעות ממות ברעב].
    ניתן להרחיב בקלות טיעון זה גם לעולם ללא (או עם) מלחמות – כאשר אין יותר צורך לבחור איזה ילד / נער / לוחם של "הצד השני" ימות רק בכדי לא להעמיד בסיכון כלשהו את חיי ילד/ נער / לוחם של "הצד שלנו".
    איני חייבת להניח שחייל "שלנו" נעלה במהותו, בהיבט חשוב כלשהו, על חיילי האויב – בכדי להעדיף להגן על חיי חייל צה'ל אחד, ולו במחיר סיכון חייהם של אלף אויבים פוטנציאלים. (מחיר של 1001 חיילי אויב כבר נראה לי כלא מידתי. רק עסקת שליט שכנעה אותי שעלי לשנות את היחס המידתי ל 1 מול 1027, כי רק על יחס זה הסכימו שני הצדדים).

    אבל שני טיעונים אלו, הכלכלי והמלחמתי, בעייתיים בבסיסם, ואינם יכולים להצדיק את הפסילה הגורפת של תורת המוסר ההיררכית.
    הרי איני חייבת להאמין שהילדים הפרטים שלי נעלים, מהיבט אוביקטיבי כלשהו, על כל שאר ילדי העולם בכדי לרצות שיקבלו יותר מ"חלקם השווה והצודק" בתפוקות העולם. איני מוכנה שהם יחלקו את ירושת סביהם וסבתותיהם, באופן שווה, עם כל המוני בני הפלאשמורה הנמצאים או שימצאו בעתיד בישראל. בדיוק כפי שגם איני חייבת להאמין שהיהודים נעלים, מהיבט אוביקטיבי כלשהו, על הדרוזים והצ'רקסים בכדי לא לרצות להפוך את מדינת הלאום היחידה של העם היהודי למדינת הלאום היהודו – דרוזו – צ'רקסית.

    אין כמו גידול ילדים בכדי להבהיר לאדם שהוא מוכן להילחם, בכדי לשמר את האינטרסים האנוכיים והפריוילגיות שלו, של בני משפחתו ושל בני עמו. בלי קשר לשאר הנחות תורת המוסר ההיררכית.
    נראה לי שרק חסרי ילדים ( ומכאן גם חסרי אורינטצית עתיד חזקה) מסוגלים להיות לגמרי "שיוויוניסטים" (או להעמיד פנים שהם כאלו).
    ואלו בדיוק האליטות האירופיות.
    האליטות האמריקאיות והישראליות – חיות במציאות שונה.

    Liked by 1 person

  32. עוד כמה נקודות
    ארצות הברית יותר דתית מאירופה והרבה יותר משכילה ממנה. רוב מוחלט של ההתקדמות הטכנולוגית הוא בארצות הברית. ישראל גם יותר דתית מאירופה ובאופן יחסי הפרסומים של ישראלים במתמטיקה ופסיקה עיונית עולים על אירופה (לא בדקתי אבל כך אמר לי פרופסור למתימטיקה) והמצאות טכונלוגיות בישראל באופן יחסי עולה בהרבה על אירופה. בוחרי מרץ ובוחרי הבית היהודי או יהדות התורה לדעתי אצל הדתיים מבחינת אינטלגנציה המצב לא פחות טוב ממרץ. אתה לוקח את הציבור הרחב שמצביע ליכוד (ש'ס ועוד) ומשווה אותו למרץ – זו תמונה מאוד חלקית. בצד הדתי יש אליטה לא פחות חכמה מבצד שמאל. היא פחות רועשת ממנו ופחות בעלת כח בתקשורת אבל בכל זאת היא מצליחה להשפיע על הציבור הרחב יותר מאליטת השמאל ואז כמובן כשתיקח את הממוצע של המצביעים תקבל שהשמאל הממוצע יותר חכם – זה כמובן לא לעניין זה בגלל שהשמאל נכשל בשכנוע הציבור הרחב. ויתכן אפילו שהממוצע לא נכון אם תקח את כל הערבים שמצביעים שמאל ובארצות את הברית את כל השחורים והמהגרים שבתחתית שבאופן כללי הממוצע שלהם נמוך מהממוצע לא ברור לי מה תקבל בשכלול כללי.
    אעיר עוד דבר באופן כללי דירוג מוסר רק על פי שיויון הוא נקודת מבט של שמאל. מצד ימין שיויון אינו ערך. הערך הוא חופש. שיויון הוא ערכי כאשר חוסר שיויון = פגיעה בחופש. אנשי החופש רואים בשיויון הזדמנויות דבר נעלה מהיררכיה כפויה לא בגלל השיויון ש'בשיויון הזדמנויות' אלא בגלל ההזדמנויות שבשיויון הזדמנויות. השיויון הזדמנויות חשוב בגלל החופש שהוא מייצר לא בגלל השיויון שבו. כשמגיעים לדרגה השלישית של שיויון בתוצאות אז מבחינת השמאל הגענו לשיא מבחינת הימין פשוט חזרנו אחורה זה פגיעה בחופש וזה לא שונה מהותית מהיררכיה כפויה. קומוניזם ודיקטטורה נמצאים בדיוק באותו מקום מוסרי. צריך להדגיש כמובן שאנשי השמאל השפוי שלא מתעגעים לסטאלין בכל אופן רואים רואים בקומוניזם משהו טוב רק שהוא לא יושם בהצלחה בברית המועצות יתכן אף שבלתי אפשרי ליישם אותו בהצלחה ומצער מאוד שדבר כזה נפלא שאמור להביא לעולם נפלא לא ניתן ליישום. מצד ימין זה לא דבר נפלא זה דבר רע והתוצאות הרעות הם פשוט המשך ישיר של תפיסה רעה – שיויוניות על חשבון החופש היא פשוט דיקטטורה במילים אחרות והמימוש שלהם יראה בדיוק אותו דבר.
    מכאן לכמה נקודות שעלו. איפה הדתות נכנסות כאן? הדתות ביסודן יש בהם דומיננטיות גדולה של היררכיה כפויה זה לא מתיישב לא עם זרם השיויון ולא עם זרם החופש. היהדות והנצרות התפשרו קצת לכיוון זרם החופש והם בברית עם הזרם הזה. האיסלם לא התפשר בכלום והוא בברית עם זרם השיויון. מבחינת זרם החופש הברית בין האיסלם לזרם השויון היא טבעית שניהם שני צדדים של אותה מטבע 1 ו3 נמצאים באותו מעמד מוסרי עם שינויים קוסמטיים קלים. מבחינת זרם השיויון האיסלמים נחשלים לכן ברית איתם היא סוג של קידום שיויון. אז יש לנו כאן שתי בריתות א. יהדות – נצרות עם חילוניות חופש בברית זו שני הצדדים מתפשרים קצת. ב. איסלם עם חילוניות שיויון. בברית זו האיסלם לא התפשר בכלום והחילוניות שיויון מפתחת כל מיני תאוריות למוסריות וההגיון של ברית זו.
    אני בהחלט מסכים אם יאיר שהמצב ההומניסטי הטוב באירופה הוא תוצאה של המיטריה האמריקאית. והתפיסה שהמצב ההמוניסטי הטוב שלהם הוא תוצאה של אידיאולוגיית השיויון שלהם שהתפתחה בעקבות נוראות מלחמת העולם השניה זה קישקוש שהם מספרים לעצמם בשביל להרגיש נאורים ונעלים. אבל יש כאן נקודה הרבה יותר חמורה. ישראל גם מקבלת מטריה מהאמריקאים ובאופן כללי ישראל מודה על זה. האירופאים במסגרת השיויון שלהם חושבים שבעצם מגיע להם. ויותר מזה בגלל המוסריות הנעלה שלהם כי הם שיויוניים בכלל ארצות הברית חייבת להם הם מגדול מוסרי לארצות הברית ועולם. המצב הוא הפוך הם לא רק שלא צריכים להודות ליד שמאכילה אותם – היד שמאכילה אותם צריכה להודות להם. (תפיסה שנמצאת אצל חלק מהחרדים שנהנים מתקציבי המדינה ורואים עצמם נעלים מכל אותם 'בעלי בתים' שצריכים להודות להם על זה שהם נותנים להם משמעות לחיים.)

    Liked by 3 אנשים

  33. תמריץ,
    לא התייחסת לטענה של משה אודות ביטול התמריץ לדרוזים לשתף פעולה עימנו.
    אם ערבים שונאי ישראל (לא כולם כמובן) מקבלים כמו דרוזים שמקיזים דמם על בטחוננו, היכן התמריץ?
    בכלל, ערך השיוויון בצורתו הקיצונית מבטל כל תמריץ באשר הוא.
    תיאורטית, בהינתן שיוויון מוחלט אין צורך בממשלה שתתווה מדיניות, כי "כל מדיניות היא מפלה מעצם טבעה", וגם אין צורך בשלטון כלל כי "כל העדה כולם שווים, ומדוע שתתנשאו על כל השאר?".
    זה אידיאולוגית. פרקטית, בהינתן שיויון מוחלט מקבלים דיקטטורה.

    מכל מה שכתבתי באתי לומר, שהתפיסה ההירארכית לייט, קרי זאת מדינת היהודים וכל השאר אזרחים שווי זכויות – היא הגיונית לחלוטין. אני מוכן להשקיע בערבים (זה לטובת כולם), אני מעוניין להשקיע בדרוזים עוד יותר (כי זה הגמול והתמריץ הנכון), ואני (היהודי) הוא בעל הבית. וזאת מדינה יהודית ודמוקרטית על רגל אחת.

    אהבתי

  34. אוף טופיק,
    בשורה חביבה על התרסקות המטבע האיראני בעקבות הסנקציות של טראמפ.

    לחובבים הידועים של הצמדת המטבעות לשער הזהב העתיק של האינקה – סביר שתהנו לשמוע שזו בדיוק העצה שניתנת לאיראנים בכדי להילחם בהיפר אינפלציה שלהם.

    https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3743348,00.html

    קטע מהכתבה:
    " …
    "איראן צריכה לעשות מה שבולגריה עשתה ב-1997"

    אף כי המצב מסכן חיים, ישנן דרכים לרפא את החולה, ומהר. לפי האנקה, "אני יודע את זה בוודאות כי החזרתי כמה מדינות מאפיזודות של היפר אינפלציה מסכנת חיים. למשל, בדיוק כמו בולגריה, שם כיהנתי כיועצו של הנשיא פטר סטויאנוב (2002-1997)".

    בולגריה היתה נתונה בפברואר 1997 בהיפר אינפלציה – 242% בחודש, ועל מנת לרפא את המצב, מונתה מועצת מטבע מיוחדת.

    המועצה רשמה הצלחה כבירה. היא הפסיקה את ההיפר אינפלציה, היא אפשרה לבולגריה להתמודד עם משברים פיננסים חיצוניים, כולל התרסקות הרובל הרוסי ב-1998 והמיתון הגדול של 2009. בנוסף, היא אפשרה למדינה להתמוד עם קריסת בנק KTB ב-2014.

    מעל לכל, משום שהממשלה אינה מורשית לקחת הלוואות ממועצת המטבע, על הפוליטיקאים של בולגריה הוטלה משמעת פיסקאלית. מאז, גירעונות פיסקאליים נשלטים באופן הדוק ורמות החוב של בולגריה צנחו. משום כך, בולגריה היא כוכבת באיחוד האירופי בכל הונגע למשמעת פיסקאלית וצמצום חובות.

    לפיכך לדברי האנקה, על מנת להפסיק את הסחרור המסוכן של הריאל, איראן צריכה לעשות מה שבולגריה עשתה ב-1997. איראן צריכה להקים מועצת מטבע. בולגריה השתמשה במארק הגרמני כבנצ'מרק, ואיראן צריכה לרתום את הריאל לזהב. כך, במקום להיות מטבע זבל, הוא יהיה שווה משקלו בזהב. … "

    אהבתי

  35. התרופה גרועה מהמחלה.. הצמדה לזהב גרועה לאין ערוך מהיפר אינפלציה. להזכיר – היטלר לא עלה לשלטון בגלל ההיפר אינפלציה בגרמניה. הוא עלה לשלטון בגלל הנזק שגרם ניסיון לרסן אותה.

    אהבתי

  36. קמיליה, חשבתי על עוד הוכחה למשמעות של מלחמת העולם השנייה. המזרח אירופים, שהטראומה האחרונה שלהם שונה בתכלית – הקומוניזם – הם בעלי מערכת מוסר הרבה יותר היררכית או לפחות בורגנית.

    קצת מוגזם להניח שלשמאלנים אין ילדים. גם מי שמעדיף ילדיו לא בהכרח יעדיף בני דודים דרגה 8 או 10, כלומר בני עמו האחרים, על פני בני דודים דרגה 80 או 100, דהיינו כל העולם.

    בנקודה 5 יש אכן אמת רבה לדעתי.
    בנקודה 4 יש מורכבות. כדי לחוש אשמה צריך אייקיו גבוה. הלבנים בדרום ארה"ב היו צריכים לחוש אשמה אך הם סתומים מכדי לחוש אותה. הלבנים בצפון ארה"ב חשים אשמה למרות קורבנות הצפון במלחמה לשחרור העבדים.

    אהבתי

  37. "זו השקפת העולם שמקובלת עד היום במדינות לא מערביות ובשמה מתבצעים מסביבנו בשנים האחרונות מעשי טבח איומים"
    אני מקווה שהתכוונת לכתוב "במדינות לא מערביות מסוימות". אני יודע שיש בינינו חילוקי דעות לגבי ההערכה הראויה לתרבויות לא־מערביות, אבל זו באמת עליית מדרגה.

    חוץ מזה, אני תוהה – האם עניין חוק הלאום והפונדקאות היו רק דוגמה, או שהרשומה הזאת היא הפרשנות שלך לשני החוקים האלה? האם לדעתך התומכים בחוק הלאום והמתנגדים לפונדקאות עושים זאת ברובם או כולם מתוך תפיסת מוסר היררכי, שמעדיפה יהודים על לא יהודים וסטרייטים על להט"בים?

    Liked by 2 אנשים

  38. אתה יכול להסביר מה גורם לך לחשוב ש, נגיד, יפן טיוואן ותאילנד הן היררכיות "מטבען", וצרפת, יוון והונגריה, לדוגמה, אינן?

    לגבי חוק הלאום וכו' – זה מתבסס על החוק עצמו או על היכרות עם התומכים בו? אני שמעתי הרבה טיעונים של תומכים ולא ראיתי ביניהם מוסר היררכי. או שאם זה החוק עצמו, מה בדיוק בחוק נראה לך היררכי?

    אהבתי

  39. לגבי חוק הלאום זה בדיוק העוקץ של דעתי. אנשים לא יאמרו לעולם אנחנו בעד משהו כי אנו מאמינים שבאנושות יש מדרגות. הם ימציאו תירוצים. אבל אלו רק תירוצים. הראיה לכך: העובדה שברגע שאנשים התקבעו על תורת מוסר הם מחליפים סט שלם של עמדות.
    שמרית מאיר סיכמה זאת נפלא בטוויטר:

    אהבתי

  40. הונגריה נראית לי היררכית באופיה. אבל זו יוצאת דופן. כמה מהגרים יפן מסכימה לקלוט? האם יש מדינה מפותחת פרט ליפן שבה עונש המוות נוהג כשגרה? רק בדרום ארה"ב, שם באמת התרבות גזענית. לגבי תאילנד:https://tinyurl.com/ragistos

    אהבתי

  41. 1. מהגרים זה העניין? אז האם הונגריה באמת יוצאת דופן? האם פולין, צ'כיה, סלובקיה ואוסטריה אינן היררכיות לפי המדד הזה? וכמה מהגרים טיוואן מסכימה לקלוט? די הרבה.

    לגבי עונש מוות ועונשים אחרים, לא ברור לי מה הקשר. האם כל חברה שיש בה חוקים דפוקים היא חברה היררכית? עונש מוות או חוק נגד העלבת מלך לא קשורים להיררכיה, אלא אם אתה מניח מראש את המבוקש ואומר "ברור שהכוונה היא להוציא להורג רק אנשים מהקבוצה השניה". אפשר להיות היררכיים דמוקרטיים ונאורים (לפחות כלפי הקבוצה שלך), ואפשר להיות לא־היררכיים אלימים ורודנים (כמו רוב האימפריות הרב־לאומיות לאורך ההיסטוריה). חוקים גרועים כלשעצמם לא מעידים על תפיסה היררכית.

    לגבי חוק הלאום, אני מבולבל עוד יותר משהייתי קודם. לא יודע מי הם האנשים האלה שהחליפו סט שלם של עמדות, אבל איך קשור לחוק הלאום? אני מבין שהאנשים לא הביעו דעות היררכיות, אז האם החוק עצמו נראה לך היררכי? כי אם החוק לא היררכי, והתומכים בו לא אומרים שום דבר היררכי, אז על מה אנחנו מדברים בעצם?

    אהבתי

  42. שי, באמת לא מצאתי ראיות שהחברה הטאיוונית היום היררכית. יוצא מהכלל שאני מוכן להודות בו עד להגעת ראיות אחרות.

    כשאני מדבר על היררכיה כוונתי לתפיסה שמוכנה לקבל מעמדות בין בני אדם. לאו דווקא בין בני אדם מעמים שונים. גם בין גבר לאישה למשל. ברוב החברות המערביות יש התנגדות עצומה לכך.
    ההשערה שלי שצ'כיה וסלובקיה הן יותר בורגניות מהיררכיות. כלומר עוינותן להגירה מוסלמית ספציפית למוסלמים בגלל החשש מטרור ופשיעה כלפי נשים ולא תהיה כלפי כל הגירה של מישהו שהוא אחר ושונה. להבנתי יפן לא ששה לקבל כל הגירה שהיא. ממש כמו שר הפנים אלי ישי, מאמין אדוק בהיררכיה.

    תמיכה בעונש מוות היא סמן טוב בדרך כלל לגישה היררכית כלפי העולם. תמיכה בהגירה גם כן.

    אהבתי

  43. תמריץ,
    קראת את חוק הלאום?
    מה בדיוק הירארכי בו יותר מאשר חוקים דומים במדינות לאום אחרות?
    זה בדיוק כמו התגובות שלך לגבי "דמיין" של מגן.
    זה חוק שמצהיר על סמלי האומה.

    אהבתי

  44. חוקי הביטוח הלאומי יותר הירארכיים מחוק הלאום, ולא ראיתי את מתנגדי חוק הלאום מתנגדים לחוקי הביטוח הלאומי

    אהבתי

  45. תמריץ
    לא ברור לי מה זה היררכי לפי שיטתך. הילדים מורשים להכנס לבית שלי בלי לדפוק בדלת ואחרים לא. האם אני היררכי? אני רואה עצמי אדם מכניס אורחים. אנשים שלא מכניסים אורחים אני רואה בזה מידה רעה אבל לא רואה שום קשר להיררכי. המשל למהגרים ברור. מדינה שאין בה זכות בחירה לנשים ומדינה שלא מקבלת הגירה אתה קורא לשניהם היררכית. אפשר לתת לשני תופעות שונות אותו שם אבל אני לא רואה בזה הגיון.

    אהבתי

  46. זה שהילדים שלך נכנסים לביתך בחופשיות וילדים אחרים לא הוא היררכי יותר לעומת המצב האחר, אולי באיזה קיבוץ.
    השאלה מה רמות ההיררכיה הטבעיות לכולם, מה נחשב רע ואפל, ומה נתון במאבק תרבותי משתנה מתרבות לתרבות ומדור לדור.

    אהבתי

  47. החידוש של התרבות המערבית אחרי מלחמת העולם השנייה הוא חתירה לביטול היררכיות גורף בין קבוצות, אם כי לעת עתה לא בין בני המשפחה לאלו שאינם.

    אהבתי

  48. חוקי הביטוח לאומי מבדילים בין נשים לגברים, בין בעלי משפחה לשאינם, בין מבוגרים לצעירים, בין תושבים לאזרחי חוץ, בין עצמאיים לשכירים, ועוד …

    אהבתי

  49. אחרי המתקפה התקשורתית מצד הדרוזים, הם ככל הנראה חזרו וקפצו לעגלה של ביבי.

    מסתבר שהדרוזים לא קונים את התיאוריות שהצגת להם (או שהם בורגנים) …

    אהבתי

  50. הבעיה עם הכינוי הררכי שהוא לא מסביר את ההגיון העומד מאחוריו (לפי מה נקבע מי עומד בראש?). באותה מידה ניתן לטעון כי אפליה מתקנת היא הררכית כי היא מעדיפה את האצולה של המיעוטים (נשים, ערבים ועוד) על פני הרוב הפלבאי (גברים יהודים). אני הייתי מעדיף מוסר אורגני או של שונות מאשר הביטוי הזה שהוא איננו ברור.

    אהבתי

  51. עברתי מהפך מסוים עם חוק הלאום. בהתחלה חשבתי שזו מהומה רבה על לא דבר. עכשיו אני מבין את המרמור ואת תחושת האזרחות סוג ב'. מהחוק משתמע שהמדינה שייכת ליהודים בלבד. קודם לחוק אפשר היה לפרש זאת כאילו המדינה היא גם יהודית וגם דמוקרטית ובמידה שווה. כלומר – בנוסף לכך שהמדינה קיימת כמקלט וכמרכז תרבותי ליהודים, גם כל אזרח שווה. גם עכשיו אפשר לפרש זאת כך ואין ספק שבג"ץ עדיין יפרש זאת כך אבל לשון החוק צורמת ויכולה לקבל גם פרשנות אחרת.

    אהבתי

  52. 1. (א) ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, שבה קמה מדינת ישראל.
    (ב) מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שבה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית, הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית.
    (ג) מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי.

    מה בדיוק צורם בלשון החוק? אפשר להחליף את ישראל ב"צרפת" ואת העם היהודי ב"צרפתים" וזה לא יצרום כלל.
    מהומה על לא מאומה.
    החוק לא חידש דבר שלא היה מקובל וברור. סתם הזדמנות של השמאל לייצר פרובוקציות.

    אהבתי

  53. צרפתיות אינה דת. יהודי יכול להיחשב צרפתי. יהדות היא דת. צריך להיזהר יותר בהגדרות שנותנות בלעדיות ליהדות במדינה.

    אהבתי

  54. א. יהדות אינה רק דת. היא דתו (אוסף מסורות ומנהגים) של עם מסוים.
    ב. גם באנגליה המלכה היא גם ראש הכנסייה הדתית, והנצרות היא דת המדינה, ואין בעיה בבלעדיות הזאת.

    אהבתי

  55. הבעיה היתה בהגדרה הראשונית. הדבר הנכון היה להגדיר את מדינת ישראל כמדינת העם היהודי בעלת משטר דמוקרטי ליברלי (וזאת כדי למנוע מאהרן ברק לבלבל בין ליברלי לדמוקרטי).

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s