פונדקאות ומיתוס הניצול

נושא הפונדקאות, שהפך היום לגולת הכותרת של החדשות בישראל, הוא אחד הנושאים שיכולים לאחד פמיניסטיות מיליטנטיות ודתיים שמרנים. המניעים שונים – הפמיניסטיות נבעתות מהפיכת הגוף הנשי לסחורה, הדתיים השמרנים רוצים להגן על המוסר הדתי העתיק שנרתע מדרכים אלטרנטיביות להקמת משפחה.

בעולם המערבי נימוקים דתיים כבר אינם נחשבים תקפים. יכולת החשיבה וההפשטה של בני האדם השתכללה מספיק כדי להבין שלא ניתן לכפות על אדם חוק מטעמים דתיים שמנוגדים לאמונתו שלו, לכן גם גורמים דתיים נזקקים לטיעונים הפמיניסטיים.

הטיעונים האלו מבטאים התנגדות חריפה לסחר בגוף הנשי המשול לזנות, להפיכת גוף האישה למוצר, לתעשיה שמשתמשת באישה כדי לחולל ילדים. הספר וסדרת הטלוויזיה "סיפורה של שפחה" מבטאים באמת את החשש מכך שיכולת ההולדה של אישה תשועבד לצרכיה של חברה מדכאת. הפונדקאות, בפרט זו המסחרית, יכולה לעורר חרדה שמשהו מזה כבר קורה. עשירים משלמים כסף ורוכשים בו את רחמה של אישה.

אבל אלו טענות באוויר, המשולות לאריסטו שישב וחשב והגיע למסקנה שלאישה יש פחות שיניים מאשר לגבר. אריסטו פשוט יכול היה לצאת ולספור שיניים ולגלות שלגבר ולאישה מספר שווה של שיניים. אבל הצורך לערוך מחקר אמפירי כדי לאמת טענות שעולות במוחו של אדם לא תמיד בער להוגים וחושבים. וכי למה להם? הם מספיק חכמים כדי לדעת מראש מה יתגלה.

חוקרים שבפועל יצאו ודיברו עם נשים שהתנסו בפונדקאות, אפילו בעולם השלישי, הגיעו למסקנה חד משמעית להפתיע: נשים מדווחות בצורה חיובית מאוד על התנסותן בפונדקאות (למשל, סקירה בנושא). כל עוד הזוג שיוזם את הפונדקאות שומר איתן על יחסים טובים ומאפשר להן לחוש שהן חלק מ"מסע משותף של אהבה", רשמיהן הם חיוביים ביותר. ואין זה מפתיע כל כך – לבני אדם יש יכולת גדולה להפיק סיפוק מנתינה לזולת, כל עוד הם מקבלים על כך הערכה ותודה בנוסף לתמורה כספית. גם שימוש בגוגל בחיפוש אחר פונדקאיות שמספרות בכל מיני פורומים על חוויית ההריון מעלה תוצאות דומות. נשים מדברות על הנושא בחיוב, ובנימה נלהבת שבה קשה למצוא בני אדם מדברים על מקור פרנסה רגיל. נדיר למצוא פונדקאיות שמכריזות שמתחרטות על החלטתן להיות פונדקאיות, ולפחות במחקר זה נראה שמקרי החרטה המעטים מאוד שמצוינים אירעו בפונדקאות שבה הפונדקאית גם תרמה ביצית, דבר שהופך אותה לאם לכל דבר והופך את מסירת התינוק בסוף לבלתי נסבלת ולכן אינו מקובל כיום בפונדקאות.

בניגוד לקתולים בעולם הנוצרי, הציבור הדתי בארץ גם כן פיתח יחס אוהד למדי לפונדקאות. כנראה בשל התשוקה היהודית לילודה ולילדים שגוברת על כל היסוס. בפורומים דתיים באינטרנט ניתן לראות דיונים שבהם נשים דתיות שכבר יש להן יותר מילד אחד אך נתקלו בבעיה רפואית, רוצות להמשיך בילודה דרך פונדקאית על מנת להגיע לנורמות הילודה המקובלות במגזר. הרב הראשי שלמה עמאר אף תרם להתקדמות בסוגיה על ידי היתר שנתן לנשים נשואות להפוך לפונדקאיות.

הדת היהודית מתייחסת באופן שלילי מאוד להומוסקסואליות, אבל לא יהיה זה הוגן מצד מאמיניה לערבב את סלידתם מיחסים חד מיניים בין גברים עם נושא הפונדקאות, אפילו הפונדקאות בתשלום, שלגביו הנתונים ברורים למדי. זו פרוצדורה לגיטימית והיא אינה משולה לזנות בשום פנים ואופן, אלא להיפך – לעשיית טובה גדולה עם הזולת המבקש לעצמו ילדים. כדברי הרב יובל שרלו:

נשים רבות במגזר הדתי מבקשות לעשות חסד בגופן בשל הטרנד של תרומת הכליה בחברה הדתית. רוב מוחלט של התורמים הם דתיים וחרדים, 90-80 אחוזים, ויש הרבה נשים שאומרות: 'אני כבר ילדתי את ילדיי ואני רוצה לגמול חסד עם מי שאין לה ילדים וגם להרוויח כסף'".

רוב הנשים הדתיות שמוכנות לשמש כפונדקאיות מן הסתם לא ימהרו להסכים לשמש כפונדקאיות לזוג הומואים. אני מקווה שאפילו אלו שחושבים שצריך לחייב אופה להכין עוגת חתונה לחתונה גאה לא ימהרו לחייב אותן חוקית לא להפלות במישור זה. יהיה זה מצער אם נשים כאלו יימנעו מלשמש פונדקאיות לסטרייטים – אם ירתעו ממסע הדה לגיטימציה לפונדקאות בכללותה שמתנהל היום בקרב דתיים ושמרנים כתירוץ כדי לנגח את הקהילה הגאה. זה מסע שקרי שמתבסס על נתוני שקר ועל טענות שלא מגובות בשום דבר. אולי בעתיד גם מדינות מערב אירופיות שמונעות פונדקאות ו\או פונדקאות בתשלום יבינו שזו הגבלה מיותרת ולא מוצדקת של החירות האנושית.

מה למדנו? פונדקאות היא דבר נפלא הן מבחינת הפונדקאית והן מבחינת אלו שמשתמשים בשירותיה. הציבור הדתי רואה כיום באופן חיובי פונדקאות, והמגמה בקרבו היא שיותר ויותר נשים דתיות מסכימות לשמש כפונדקאיות מתוך אלטרואיזם (פלוס התמורה הכספית). ודתיים, כמו כל אחד אחר, מוכנים להמציא יש מאין עמדה עקרונית כביכול (כמו עמדה שפונדקאות היא סחר בנשים), ברגע שהיא יכולה לשמש לניגוח סקטורים אחרים שאינם מחבבים.

48 תגובות על ״פונדקאות ומיתוס הניצול״

  1. "פונדקאות היא דבר נפלא".. בגלל זה חצי מהעולם המערבי לא מתיר אותה (לא לסטרייטים ולא לגייז).
    השמאל מנצל את ההזדמנות כדי להציג את ישראל כמדינה חשוכה ופרמיטיבית (בפעם המי יודע כמה), אבל איזה קטע, גם אוסטרליה ושוויץ לא מאפשרות פונדקאות לגייז.
    מעבר לכך – ביבי הסביר היטב מדוע הוא הצביע נגד. כל הסיפור עכשיו זה קמפיין מתוזמר בפעם המי יודע כמה, עם שלטי ענק מודפסים (מי מימן?), שרוצים לנגח את הממשלה ולהעיף את ביבי (לא הצלחנו עם הדיור, לא הצלחנו עם החקירות, לא הצלחנו עם ההדתה, לא הצלחנו עם ההפרדה המגדרית, אז ננסה את הפונדקאות).
    די להעיף מבט בתמונות מההפגנות היום ולראות את דגלי אנטיפה כדי להבין מי הם האנשים שעומדים מאחורי הקמפיין הזה.

    אהבתי

  2. קרולין, למיטב הכרתי את דעותייך, מי כמוך מאמינה בחירות של בני אדם לערוך עסקאות כלכליות כרצונם ומבינה כמה קשה לשכנע בכך את הפוליטיקאים. חסימת הפונדקאות במערב היא חלק מאותה תופעה מצערת.
    אם ביבי יתמוך בחוק נפרד בעד פונדקאות לגברים, הוא יוכיח שהסבריו כנים.

    אהבתי

  3. תמריץ
    פוסט משכנע – אבל כמה הערות
    א. חוקרים שיצאו ודיברו וכו' עדיין אינו תחליף למחקר שצריך להעשות לפי סנטדרטים מדעיים.
    ב. אני לא חושב שאת טענת הסחר בנשים המציאו הדתיים (אומנם יש הגיון שיש דתיים שאימצו אותה מסיבות של התאמה לתכלית שלהם ולא מיתוך אמונה בעצם הטענה)
    ג. באופן עקרוני הנושא כלל לא קשור להומואים – בסיס השאלה צריך להיות האם מתירים פונדקאות לגבר יחיד. ואגב אם מתירים לזוג הומואים ולא מתירים לגבר יחיד זו אפליה פסולה
    ד. זו בעיה עקרונית יותר ודיון קצת נפרד על החופש לעשות עסקאות. מצד האשה הפונדקאית זה אכן לא יותר גרוע מזנות או מכירת איברים ומי שמצדד בחופש לעשות עסקאות בין שני אנשים בוגרים לא אמור להתנגד מטעם סחר בגוף האשה. הבעיה היא בגוף התינוק. יש כאן מכירה של התינוק. העבדות אינה קיימת בעולם המערבי אבל האם אדם בוגר שיחליט מרצונו למכור עצמו לעבד האם זו תהיה עסקה תקפה? ומה בדבר זוג חשוך ילדים שפשוט יקנה ילד ממשפחה עניה? אני כמובן לא מדבר על קניית ילד חטוף אבל בהחלט סביר שיש משפחות עניות שיעדיפו למכור ילד מאשר לראות כמה מילדיהם גוועים ברעב ומאידך הילד הקנוי סביר שיקבל חיים טובים – נניח שמחקרים יראו גם כאן על מכירת ילדים שהילדים קיבלו ילדות טובה והמשפחות המוכרות אומרות שעשו עסקה טובה – זכו לגדל כמה ילדים בלי רעב בזמן שאצל שכניהם הממוצע היה מות כמה ילדים מרעב. עד כמה שידוע לי קניית ילד היא לא חוקית בשום מקום בעולם המערבי.

    אהבתי

  4. למה בנק זרע או תרומת ביצית זה לא קניית ילד? אני חושב שבג"ץ מתח בנושא קו הגיוני. כל עוד יש קשר גנטי אפילו של 50% ולא של 100% אז זו לא קניית ילד.
    כשהקשר הגנטי הוא של 0% וגם אין קשר דרך הרחם כמו במקרה של אישה שמארגנת פונדקאות, תרומת זרע ותרומת ביצית – אז הלגיטימיות כבר יורדת. זו לא סיטואציה מופרכת. יש נשים שנמצאות במצב שבו אין להן בעל, הביציות הפסיקו לתפקד ויש מחלה שמונעת הריון ברחם. וזו באמת שאלה קשה מבחינתי, כמי שמאמין בחירות העסקאות, אם אני תומך בכך. אני מאמין שיש סיכוי גבוה מאוד שילד שיוולד בצורה כזו לאישה שארגנה את לידתו יהיה בריא ומאושר וישמח על לידתו ויראה את האישה כאמו לכל דבר וכו'. מצד שני אין ספק שיש בזה משהו מאוד צורם. צעד שמתקרב לייצור תעשייתי של ילדים.

    Liked by 1 person

  5. אני אכן מאמינה בחירות האדם, אבל אני גם קוראת בין השורות.
    המאבק המתוקשר הוא עוד חלק במסע של "רק לא ביבי", וזו הסיבה שלא אקח בו שום חלק (על אף שאני לא מעריצה של ביבי).
    אפשר לחשוב שממשלת שמאל (שב-100% הייתה נשענת על החרדים), הייתה מצליחה להעביר חוק כזה.

    Liked by 1 person

  6. תמריץ,
    אפשר לפתור את הבעיה בקלות אם יחייבו כל בדווי שקונה יותר מאשה אחת בחברון לפנדק ילד להומו על כל שניים שלו.

    אהבתי

  7. לגוף הנושא של פונדקאות עבור זוגות הומואים, השאלה האמיתית היא האם מכרות של הומואים יסכימו להשתתף בהליך פונדקאות עבורם, כי כיום יש מחסור בפונדקאיות, אפילו כאשר מדובר רק בזוגות סטרייטים. אם ההיצע לא יגדל, בהגדלת הביקוש לא תהיה הרבה תועלת. דרך אחרת להגדיל ההיצע היא להגדיל את סכומי הכסף שפונדקאיות מקבלות.

    אהבתי

  8. אין לי בעיה עם פונדקאות.
    אינני חושב שלהיות הורה זו זכות יסוד או משהו נשגב שכזה.
    אפשר להיות אדם שלם בלי להביא ילדים.
    אני ואישתי בחרנו לא להביא ילדים.
    באופן אישי אני שמרן והייתי מעדיף שיהיו משפחות של אבא ואמא אבל זה לא מאד חשוב לי ולא הייתי נלחם נגד אפשור של משפחות מסוג אחר.
    אם מתירים לאמא יחידנית להשתמש בפונדקאות אז לא רואה סיבה לא להרשות לאבא יחידני או לזוגות גייז.
    אני מסכים עם קרולין שיש פה קמפיין אנטי ביבי.
    יש בארץ הדתה/כפייה דתית והקמפיין החילוני נגדה הוא לא אנטי ביבי אלא ממש חרדה אמיתית לפחות מבחינתי (ואני מתומכי הימין/הליכוד/ביבי).

    אהבתי

  9. ועוד משהו אני נגד מחאה, שביתות וחסימות כבישים.
    גם התערבות החברות העיסקיות באפשור ועידוד שביתה היא שלילית בעיני.

    אהבתי

  10. א. תמריץ כתב: "… למה בנק זרע או תרומת ביצית זה לא קניית ילד? אני חושב שבג"ץ מתח בנושא קו הגיוני. כל עוד יש קשר גנטי אפילו של 50% ולא של 100% אז זו לא קניית ילד. …'
    תשובה פשוטה יותר היא שזרע וביצית עדיין אינם ילד.
    בדיוק כפי שהפלה של עובר בחודש השני או השלישי או הרביעי להריון עדין אינם רצח של תינוק.

    אגב, מוזר בעיני שכולם מכירים במניע הכלכלי של גבר שהחליט למכור את זרעו ( רמז בולט לכך הוא השימוש במילה "בנק"), אבל כשמגיעים לאישה השואבת מגופה ביציות – קיימת העדפה להגדירה כ"תורמת" (כנראה ללא מניע כלכלי).
    וזאת בניגוד משווע לעובדה שלמתן זרע אין שום השלכות רפואיות על הגבר (די בדומה ל"תרומת שיער") ואילו שאיבת ביציות היא פרוצדורה רפואית מורכבת (מחייבת הזרקת הורמונים), כואבת, שאפילו עלולה להגביר את סיכויי האשה "התורמת" לחלות בעתיד בסרטן.

    ב. אם כבר לשבור מוסכמות – משה כתב: " … ומה בדבר זוג חשוך ילדים שפשוט יקנה ילד ממשפחה עניה? אני כמובן לא מדבר על קניית ילד חטוף אבל בהחלט סביר שיש משפחות עניות שיעדיפו למכור ילד מאשר לראות כמה מילדיהם גוועים ברעב ומאידך הילד הקנוי סביר שיקבל חיים טובים – נניח שמחקרים יראו גם כאן על מכירת ילדים שהילדים קיבלו ילדות טובה והמשפחות המוכרות אומרות שעשו עסקה טובה – זכו לגדל כמה ילדים בלי רעב בזמן שאצל שכניהם הממוצע היה מות כמה ילדים מרעב. עד כמה שידוע לי קניית ילד היא לא חוקית בשום מקום בעולם המערבי."

    למיטב ידעתי – זה בדיוק מה שהיה נהוג בעבר. זוג חשוך ילדים עשיר "אימץ" ילד בריא מאיזושהי ממשפחה ענייה כלשהי, והתייחס אליו כילדו הביולוגי (עם כל זכויות ההורשה וכד'). סביר שהורים הביולוגים קיבלו תמורה כלשהי על מסירת ילדם "לאימוץ".
    כלומר, איני משוכנעת שיש לפסול על הסף פתרונות מסוג זה.

    ג. תמריץ כתב: " … פונדקאות עבור זוגות הומואים, השאלה האמיתית היא האם מכרות של הומואים יסכימו להשתתף בהליך פונדקאות עבורם, כי כיום יש מחסור בפונדקאיות, אפילו כאשר מדובר רק בזוגות סטרייטים. אם ההיצע לא יגדל, בהגדלת הביקוש לא תהיה הרבה תועלת …"

    יש עוד אופציה המייתרת את הצורך בפונדקאות – הגעה להסכם הורות משותפת בין גבר חסר בת זוג המעוניין בילד (בין אם הוא גאיי ובין אם לאו) לבין אישה חסרת בן זוג המעוניינת בילד (בין אם היא לסבית ובין אם לאו). הסכם הכולל הסדרי מחייה, חלוקת הנטל הכלכלי, קבלת החלטות בנוגע לילד ועוד.
    בדיוק כפי שחברת הכנסת מירב בן ארי החליטה להביא לעולם תינוק יחד עם חבר הומוסקסואל שלה, כך גם חבר הכנסת איציק שמולי יוכל להביא לעולם ילד עם אשה כלשהי המעוניינת שלילד שתביא לעולם יהיה גם אבא.
    אמנם מעט מסובך, בעיקר כשההסכם אמור לערב יחיד/ה וזוג חד מיני או שני זוגות חד מיניים – אבל אפשרי.
    בצורה זו – פונדקאות תיוותר רק עבור המקרים הנדירים יחסית שבהם אשה בגיל הפוריות אינה מסוגלת להרות או להחזיק בהריון (כמו בגלל פגיעה ברחמה בשל השלכות מחלת הסרטן והטיפולים במחלה). בישראל – סדר גודל של מאות בודדות של מקרים בשנה.
    לא עבור אלפי או עשרות אלפי המקרים של אנשים שלא בא להם לערב באבהות / אמהות שלהם גם הורה מהמין השני.

    כפי שכבר כתבתי – עצם הנסיון להגביל את שכרן של הפונדקאיות הוא בעיני שערורייה מקוממת.
    אגב, אני צופה שיתפתח בארץ שוק שחור, שבו שכרן של הפונדקאיות יעלה, אבל גם ירוויחו ממנו בעיקר המוני מתווכים ומאכרים.

    אהבתי

  11. קניית ילדים נותנת תמריצים יותר גרועים מקצבאות ילדים.. האנשים הכי לא ראויים להורות יקבלו תמריץ להפיץ את הגנים שלהם.
    יש מאה וקצת הסכמי פונדקאות בישראל בשנה. הומואים לדעתי יכולים להוסיף לביקוש עוד מאות רבות בשנה. לחץ מאוד גדול על צד הביקוש אבל לא הייתי אומר אלפים. (הומוסקסואלים 3% מהאוכלוסיה היהודית כלומר הומואים גברים הם 1.5%. נניח ששליש מעוניינים בפונדקאות. שליש בהורות משותפת ושליש באל-הורות. קיבלנו 0.5% מהלידות. דהיינו 700 בשנה. אולי משמעותית פחות אם נעגל כלפי מטה כי זו אוכלוסיה חילונית שלא רוצה משפחות גדולות. עדיין הרבה יותר מהמאה בשנה המקובל היום).

    Liked by 1 person

  12. תמריץ,
    בענייןן זכויות מי לוקח, הסטרייט בחזקת הגיל הרך או ההומו המפנדק?

    אהבתי

  13. מרצ צבועה והדתיים צבועים, אבל הדתיים הרבה יותר כי טיעון הסחר בנשים הוא טיעון פח גם מזווית אובייקטיבית.

    אהבתי

  14. 70 מיליארד שקל,,,
    היום זרק הצבא של אייזנקוט עוד 10 מיליון שקל לפח כששיגר שני מיירטי קלע דוד שפגעו בעננים ונפלו על הראש של הסורים. נראה ששרביט קסמים הולך בדרכו של החץ.

    אהבתי

  15. המאמר האוסטרלי על קשיי גברים להשתלב בענפי השירותים (הפניית תמריץ) – הזכיר לי אסוציאטיבית את המיתוס האמריקאי על גון הנרי. פועל מסילות הרכבת השחור, הסופר חזק פיסית, שהגרזן שלו כמעט שניצח בתחרות את הטכנולוגיה החדישה (נכון לשנת 1800) של מכונות הקידוח. הוא ניצח בתחרות אבל נפטר כיון שליבו לא עמד במאמץ הנדרש להתחרות במכונה חסרת הלאות.

    מצ'ב אחת מהוורסיות הרבות של שיר העם המפורסם. (2 דקות מומלצות להכרת חלק חשוב מהפולקלור האמריקאי – כולל קריאת הטקסט המצורף לשירה).

    מכאן, שכבר משנת 1800 גברים היו אמורים להבין שהעולם הולך ןמשתנה – ואם ברצונם להמשיך להתפרנס – יהיה עליהם להשתנות יחד איתו.

    נושא זה מתקשר בעיני לנושא הטרנס- סקסואלים (שעלה בפוסט הקודם על לפיד החירות האיראני).
    איני מכירה אישית אף טרנסקסואל, ואפילו לא מכירה מישהו שמכיר אישית מישהו שמכיר אישית איזשהו טרנססקסואל.
    אני מודה שמעולם גם לא קראתי מאמרים על התופעה ו/או סיפורי חיים שלהם. כל ההיכרות שלי עם הנושא מתמצה באזכורים ספורים בתקשורת של כמה גברים הנמצאים בשלב כלשהו בתהליכי שינוי מין (מסיבה מסתורית בעיני עדין לא נתקלתי בתקשורת בהצגת נשים הנמצאות בתהליך שינוי מין לגברים).

    אבל גברים לשעבר אלו, לפחות כפי שהוצגו בתקשורת, לא נתפסו בעיני כדומים לנשים אלא יותר לקריקטורה של נשים.
    הם לדוגמא עסקו באובססיביות בצורתם החיצונית, לא העזו לצאת מפתח ביתם לשפיכת פח האשפה לפני שצבע ציפורני אצבעות רגליהם הותאם לצבע אבזמי החזייה שלהם וכל ריס וריס שלהם כוסה ברימל תלת שכבתי.
    בניגוד מוחלט להתנהגותם – העולם המודרני מאופיין בעיני דווקא בהגדלת המנעד האפשרי של התנהגויות הנתפסות כגבריות והגדלת המנעד האפשרי של התנהגויות הנתפסות כנשיות.

    מאוד קל לי להבין מדוע, בימים עברו, לפחות חלק מהנשים הונעו לנסות להסוות את מינם ולהתחפש לגברים – אישה שחפצה ללמוד בישיבה, לההפך לאפיפיורית או למצביאה צבאית (ועוד ועוד ועוד) הייתה חייבת להתחפש לגבר.
    כנ'ל גברים שההגדרה המאוד מצומצמת של "הגבריות הישנה" – מאוד לא התאימה לאופיים ותחומי העניין שלהם.

    אבל די קשה לי להבין מה מניע ב*ימנ*ו גברים ונשים לנסות להפוך לקריקטורה (מעט מיושנת) של בני המין השני. אבל, כאמור, אני מודה בבורותי המוחלטת בכל נושאי הטרנסגנדריות.

    אהבתי

  16. השאלה היא למה אתה מאמין לסקרים?
    הסקרים יכולים להיות מלאים בשקרים (הם גם יכולים להיות אמת אבל אינך יכול לדעת זאת).
    הסוקרים יכולים לשקר כי יש להם רצון לקדם תאוריה שהם מאמינים בה או בגלל שהם מקבלים כסף אם יביאו תוצאה מסויימת (כמובן שהם יכולים להיות אמיתיים אבל אינך יכול לדעת זאת).
    גם הנשים שנשאלו יכולות לדבר אמת או לשקר ואינך יכול לדעת זאת.
    אשה יכולה לשקר כי לא נעים לה להגיד שהיא עשתה זאת תמורת כסף.

    כל סקר יכול להיות מלא בטעיות או בשקרים. יכול להיות גם שכל הסקרים מוטים לכוון מסויים. כמעט אין סקר שאתה יכול לבדוק את נכוונותו על פי ממצאי אמת. הסקרים היחידים שאתה יכול לבדוק את נכונותם הם סקרי בחירות בגלל שמיד לאחריהם באות הבחירות האמיתיות עצמן ואתה יכול להשוות תוצאות.

    אהבתי

  17. כאן לא בדיוק מדובר בסקרים, אלא בראיונות ובמחקר איכותי, ואין דרך טובה יותר לדעת מה בני אדם מרגישים מלבד לשאול אותם מה הם מרגישים. אבל לגוף העניין סקרים הם דבר מאוד מאוד אמין. כך למשל – ממוצע הסקרים היה שהילארי תנצח ב-2-3% את הבחירות בארה"ב ואכן כך קרה.
    טעויות מדהימות בסקרים, כמו למשל הטעות בבחירות האחרונות שבה לא נחזה גודל ניצחון הליכוד, הן לרוב בסך הכול טעויות באחוזים בודדים, שאכן בפוליטיקה יכולים לשנות הרבה.

    אהבתי

  18. תמריץ
    ממש לא. ראיונות זה טוב לרושם ראשוני לא מעבר לזה. (אחותי עשתה פעם מחקר לתואר שני וכשראיתי את המספר הדל של ראיונות שהיא עשתה התפלאתי איך אפשר לקבוע מסקנות על סמך זה היא אמרה לי שזה מחקר איכותני ובו אין דגש על הכמות. ובכן זה קישקוש מוחלט. כשאתה כותב מחקר איכותי לא ברור לי למה אתה מתכוין אבל ראיונות אינו מחקר) לאדם פרטי לגבש דעה על סמך זה ולהביעה בבלוג – לגיטימי וסביר. אבל ממי שנמצא במקום שקובע לציבור שיכריע על פי זה – חוסר אחריות משווע.
    טענתך על הסקרים שהם טועים רק באחוזים בודדים גם לקויה ביותר. אתן משל נניח בליטר משקה מסוים יש בממוצע 100 גרם של איזה חומר ואם יהיה 105 גרם הוא יתחיל להיות מסוכן. נתנו למישהו לבדוק והוא אמר יש 104 גרם והיה 106 – הוא יגיד טעיתי בפחות מ2%… זה כמובן מילולית נכון מאוד אבל חסר משמעות מה שהוא בא לבדוק זה האם יש מעבר ל105 או פחות – זו טעות קרובה ל100%.

    אהבתי

  19. מחקר איכותי זה מחקר חשוב מאוד במדעי החברה בעיני. מקריאת הספרים של עמיה ליבליך למשל תלמד על הנושאים שבהם היא עוסקת הרבה יותר מאשר מכל מיני מדדים כמותיים.

    אדם צריך להבין את מגבלות הסקרים כשמה שמעניין זו הכרעה בינארית – האם טראמפ נשיא או הילארי. זה לא אומר שהסקרים חסרי ערך.

    אהבתי

  20. אגב לא ברור לי אם הייתי איש ציבור הייתי יותר טוב ואחראי מהם. יושר אינטלקטואלי המשוחרר מלחץ תקשורתי והחופש לבדוק דברים לעומק הוא מותרת שיש לנו ואין לאיש ציבור. בדיוק הבוקר קראתי את הכתבה הזאת https://www.makorrishon.co.il/opinion/64903/ עכשו הסיפור על הבחורה מאוד מרגש והמסקנה שכדאי שמשרד החינוך יממן את המכינות האלה מאד מתאימה לי (אני דתי לאומי מצביע הבית היהודי).
    מבחינה אינטלקטואלית ברור לי שמסקנת הכותב אינה נכונה (במובן שאין מספיק נתונים לתמוך במסקנה) יתכן שאם נבדוק אצל כל בנות ה18 שבאו מהפריפריה מה שאיפותיהם נגלה אותם אחוזים שהעלו את השאיפות וההצלחות שלהם גם בין אלו שלא הלכו למכינה. אולי זה פשוט התבגרות טיבעית או היציאה לחיים. יותר מזה יתכן שמחקר יגלה את ההפך אפילו שמבין אלה שלא הלכו למכינה אחוזים יותר גבוהים התקדמו – הם לא היו ב'חממה' ולמדו לפתח ביטחון עצמי. יתכן גם שמכינה כזאת אכן מעלה את האחוזים לעומת הכלל אבל יש מוסדות מסוג אחר יעילים עוד יותר.
    כעת לו הייתי במקום בנט ונניח שהייתי נתקל בכתבה הזאת ונניח יותר מזה זה היה הופך לנושא תקשורתי חם. הייתי עושה מחקר עומק או פשוט מממן את זה מכספי המדינה?!

    Liked by 1 person

  21. קראתי עכשיו הקישור שלך והאמת שהייתי קופץ על כל רעיון, חצי אפוי ככל שיהיה, להעצמת האישה הבדואית כי חיסול הפוליגמיה והילודה הקיצונית בקרבן הוא חיוני למדינה ולעתיד הנגב.

    Liked by 1 person

  22. באיחור קייצי אופנתי – צפיתי רק עכשיו בסרטון ערוץ 2 "יש לי שאלה" לגבי הטרנסג'נדרים.

    הנתון העצוב ביותר היה שה40% מהטרנסג'נדרים דיווחו שניסו להתאבד. נתון שיש להוסיף אליו את אחוז אלו שגם הצליחו להתאבד ולפיכך כבר לא ניתן היה לראיינם.
    כנראה *גם* בשל כך, עדין איני מבינה מדוע הטרנסג'נדרים האלו מנסים בכלל לשנות את המגדר אליו נולדו (במקום סתם לנסות להרחיב את הגבולות המקובלים חברתית של התנהגות גברית/נשית).

    פחות הזדעזעתי מהתנהגות משפחתה של הטרנסג'נדרית הערבייה מאשר מהעובדה שרבים כל כך מהטרנסג'נדרים שרואיינו דיווחו שזרים מוחלטים, מייד לאחר שקלטו שהם טרנסג'נדרים, הפנו כלפיהם אלימות פיזית.
    בכל המגזרים נמצאות גם משפחות פתולוגיות וגם פושעים נאלחים. אבל שכיחות התופעה של אלימות פיזית המופנית כלפי אלו שהמגדר שלהם אינו לגמרי ברור וחד משמעי (כמו כלפי טרנסג'נדרים) כבר מצביע על קיום פתולוגיה חברתית- תרבותית.

    אהבתי

  23. היה ילד בשנות השישים כמדומני שנשרף לו איבר המין בפרוצדורה רפואית כושלת. הרופאים המליצו להורים לגדלו כבת וכשבגר הוא נאבק להיות זכר. לבני אדם יש זהות מינית בנפש שזהה ב-99.99% מהמקרים למין הפיזי. אבל יש גם אנשים שנופלים על ה-0.01%.

    העובדה שהרפואה המודרנית והחברה המודרנית מאמינות בכוח הנפש לעומת הגוף מצד אחד ומצד שני השקפת העולם המדעית היא כה מטריאליסטית היא פרדוקס ונדמה לי שנדב שנרב העיר על כך בחוכמה.

    אהבתי

  24. אוף טופיק, שגריר סעודיה בארה"ב בטור לוחמני במיוחד על אירן וסכנותיה במזרח התיכון. צריך כישרון יוצא דופן לכתוב כל כך הרבה מילים בנושא בלי להגיד אפילו פעם אחת "ישראל", "נתניהו" או אפילו "פלסטין".
    http://www.arabnews.com/node/1343571

    אהבתי

  25. אוף טופיק.

    ראיון של גד טאוב עם סטיב באנון, האסטרטג לשעבר / האידיאולוג של מסע הבחירות של טראמפ מול הילארי קלינטון.
    כולל גם מעט מהגיגיו של טאוב ותובנותיו על ארה'ב והבחירות לנשיאות ב 2016.
    בעיני ראויה להערכה טענתו שהתנגדות להגירה חופשית יכולה לנבוע *גם* ממניעים *לא* גזעניים.

    כתבה מאוד מאוד ארוכה, אבל ניתן לרפרף על כל חלקה הראשון (שעיקרה תלאותיו של טאוב להשיג את הראיון)

    https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-MAGAZINE-1.6312961

    קטע מהכתבה:
    _________________
    " … בשתי המפלגות אמרו לנו במשך 25 שנים שעליית סין היא החוק השני של התרמודינמיקה, שזה חוק טבע… אבל התוצאה היא בלתי נסבלת… אז טראמפ הראה ב–90 הימים האחרונים שיש כמה וכמה כלי נשק שאנחנו יכולים להשתמש בהם נגדם"

    בראיונות אחרים, ל"אמריקן פרוספקט", ולצ'רלי רוז, בנון הסביר למה הנאום הזה חיזק את ביטחונו. הוא רצה שהדמוקרטים ימשיכו לנגן על המיתר של פוליטיקת הזהות. גזענים, גזענים, ושוב גזענים. אדרבה, שזו תהיה הטענה שלהם נגד טראמפ. הם רק כורים לעצמם את קברם. כי האמריקאים, הסביר, הם אומת מהגרים. בדרך כלל הם לא גזענים. מה שאומר שמערכת הבחירות תיראה בערך כך: טרמאפ יגיד שהמקסיקנים לוקחים לאמריקאים את המשרות. הילרי תגיב ברפלקס הדמוקרטי הקבוע: איך שטראמפ מדבר על מקסיקנים, היא תגיד, זו גזענות. הבוחר שאליו מכוון בנון יסתכל על שני המועמדים ויגיד לעצמו כך: הנה מועמד אחד שמדבר על הבעיות שלי. הנה מועמדת שאומרת שלדבר על הבעיות שלי זה לא יפה. ואז לא יהיו לו הרבה לבטים. הוא ייפול לחיקו של טראמפ כפרי בשל.

    נסו לדמיין אותו דבר עם טרור ואיסלאם. טראמפ יגיד טרור איסלאמי. הילרי תקרא לו איסלאמופוב. האמריקאי הפשוט ישאל את עצמו מי משניהם ייטיב לטפל בטרור, זה שמדבר עליו או זאת שפוחדת לתאר אותו כהווייתו. ושוב התשובה תהיה קלה. "אמרתי לטראמפ", בנון אומר, אם היא תמשיך ככה, "מאה אחוז ביטחון מטאפיזי שאתה תנצח. מאה אחוז".

    בנון כנראה עלה על משהו שעבור האינטליגנציה האמריקאית הוא לא רק מוזר, אלא ממש בלתי נתפס: גזענות זה לא נושא שמעניין את רובה של אמריקה. שנות ה–60 האינסופיות נגמרו סוף־סוף. התנועה לזכויות האזרח כבר ניצחה. מרטין לותר קינג הוא קדוש שבקונסנזוס. בעיני הרוב האמריקאי, בנון חשב, גזע הוא לא עניין לענות בו. לכן גם אלה שמתארים את עליית טראמפ כנקמת הגבר הלבן שנשאר מאחור לא מבינים מה קרה פה. כלכלה, לא גזע, זה היה הנושא של הבחירות. לא המקסיקניות של המהגרים הלא חוקיים, אלא הגירתם הלא חוקית, זה מה שעניין את האמריקאים באמת. "זו הכלכלה, טמבל". ממש כמו שבעלה של הילרי אמר רבע מאה קודם. בוקר טוב לאשתו. "הדמוקרטים", בנון אמר ל"אמריקן פרוספקט" ימים אחדים לפני שפוטר מן הבית הלבן, "כמה שהם ידברו יותר על פוליטיקה של זהות, אני אנצח אותם. אני רוצה שהם ידברו על גזענות כל יום. אם השמאל ישאר מפוקס על גזענות וזהות, ואנחנו נלך עם לאומיות כלכלית, אנחנו יכולים למחוץ את הדמוקרטים".

    "לאומיות כלכלית", בנון אומר עכשיו, "לא אכפת לה הגזע שלך, לא אכפת לה האתניות שלך, לא אכפת לה הדת שלך, לא אכפת לה המגדר שלך, לא אכפת לה ההעדפה המינית שלך. אכפת לה רק דבר אחד: שאתה אזרח. אנחנו הולכים למקסם את ערכה של האזרחות".

    מי שמתעקש שמאחורי הטיעונים על הגירה מסתתרים בהכרח טיעונים על גזע מוציא מכלל אפשרות טיעון ענייני בנושא אזרחות ובנושא הגירה לא חוקית. ומי שאין לו משהו ענייני לומר על הנושאים המרכזיים האלה לא יגיע רחוק, לפי בנון. לכן ברני סנדרס לא נראה לו כסכנה. "עם ברני", הוא אומר, "זו מלחמת כריות". מי שמדבר על כלכלה בלי לדבר על הגירה יכול לפגוע מקסימום ליד המטרה. לנצח הוא לא יוכל, בנון חושב. "לאומיות כלכלית" פירושה מאבק כפול על שכרו של העובד האמריקאי: כנגד ההגירה הלא חוקית, וכנגד ייצוא משרות לסין ולעולם השלישי באמצעות הסכמי סחר שהאליטות מרוויחות מהם. במילים אחרות זה מאבק שמתמקד בקשר הקריטי בין כלכלה וגבולות. כמו שמצביעי טראמפ צעקו בקצב באסיפות שלו: "Build the wall! Build the wall!".

    בנון ראה שהדמוקרטים לא מבינים מה מתרחש סביבם. בלי לשים לב הם הפכו למפלגה המובהקת של האליטה. או כך זה נראה בעיני רבים. הם לא הבינו שניקוי השפה מרמיזות שוביניסטיות, השירותים המותאמים לתפיסה המגדרית הסובייקטיבית של הסטודנטים, האיסור על בדיחות אתניות, וההקפדה על מספר הנשים ובני המיעוטים בין כתבי מהדורת הערב של החדשות — כל זה מעסיק בעיקר את מי שכבר פילסו את דרכם לתוך האליטה. תקינות פוליטית היא משחק של האליטה, עם האליטה, בתוך האליטה. השוליים האמיתיים מסתכלים על הדה־קונסטרוקציה של ההטרו־נורמטיביות כמו שהם מסתכלים על חקר האשורית העתיקה. בעיניהם זה במקרה הטוב קוריוז. לדמוקרטים נדמה היה שתקינות פוליטית מסמלת את החמלה שלהם. בעיני חלק ניכר מהציבור היא סימלה את הפינוק והאליטיזם שלהם. לקלינטון אולי היה נדמה שהיא פורסת את חסותה על המדוכאים כשהיא מדברת גיוון — diversity — אבל המדוכאים הממשיים הוטרדו יותר מאובדן חסכונותיהם. לכן כשקלינטון ציירה את מצביעי טראמפ כגזענים וכינתה אותם, או את חלקם, בכינוי המזלזל deplorables — דוחים ובלתי ראויים — היא דרכה על מוקש…. "

    Liked by 1 person

  26. לא הכרתי את הסיפור של אריסטו וההנחה שלו על ההבדל במספר השיניים של גברים ונשים.
    זה נשמע לי סיפור כל כך הזוי, שיצאתי לבדוק (או בימינו, לחפש בגוגל…).

    אז להגנתו של אריסטו, מסתבר שהמשפט המקורי שכתב לא היה כל כך מגוחך:
    ”Males have more teeth than females in the case of men, sheep, goats, and swine; in the case of other animals, observations have not yet been made"
    – Aristotle, On the Parts of Animals: Book III.

    כלומר, הוא הבין שצריך לבסס טענות על בסיס עובדתי, ולא סתם ישב ושיער השערות בלי לבצע מחקר אמפירי. ייתכן שהתבסס על מידע שגוי, וייתכן שהתרשל בביצוע מחקר מעמיק על מדגם גדול, אבל זה לא שישב לו וליהג מחשבות כי הוא החכם באדם, בלי הכרה שצריך לאשש אותן.

    Liked by 2 אנשים

  27. תמריץ,
    האם אתה אוחז עדיין בתיאוריית האיי קיו שלך?
    אהוד ברק: "הערות לשרה הטרייה:
    על ביהמ״ש העליון מאיימים רק במשטרים פרוטו-פשיסטיים.
    הריבון הוא העם, לא הרוב. כדאי להפנים.
    החזון של הבית היהודי- איום קיומי מבפנים על עתיד הציונות. אך כמי שנלחמו כאן עוד כשהאיומים הקיומיים היו מבחוץ- אנחנו לא מפחדים! מאף אחד ומשום דבר."

    אהבתי

  28. תמריץ,
    התוכל לבאר לפרוטו-פשיסט את המשפט הבא: "הריבון הוא העם, לא הרוב. כדאי להפנים."

    אהבתי

  29. האמת שיש לכך דוגמה במקורותינו. "כופים אותו עד שיאמר רוצה אני". מרביצים למישהו עד שיבין שרצונו האמיתי לקיים דברי התורה. ומן הסתם אפשר להרביץ לרוב המצביעים עד שישתכנעו להיות נאורים כפי שאמור היה להיות העם.

    Liked by 1 person

  30. אגב זה לא שונה בכלום מדברי דניאלה וייס שכדי לוותר על השטחים צריך את עם ישראל כולו לאורך הדורות ולא רוב מקרי נוכחי.
    ההנחה היא שיש מהות אלמותית של עם ישראל שרוב רגעי אינו רשאי להתכחש לערכיה. בשביל דניאלה וייס זה מתגלם בדמות יהושע כובש יריחו. בשביל אהוד ברק זה חיים וייצמן וישעיהו לייבוביץ.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s