מס גבוה תורם להצלחה – המסלול הקופטי

המיעוט הקופטי במצרים הוא בעל מעמד סוציואקונומי גבוה מזה של שכניו הערבים המוסלמים. דבר זה מאפיין את המזרח התיכון כולו שבו מיעוטים דתיים הצליחו כלכלית לאורך הדורות יותר מאשר הרוב המוסלמי. מה מסביר את התופעה? מאמר חדש שפורסם בכתב העת להיסטוריה כלכלית מעלה הסבר מעניין מאוד לתופעה המצרית ואולי גם לתופעה דומה בארצות אחרות. במהלך אלף שנים של דומיננטיות מוסלמית במצרים ועד 1865 נגבה מלא-מוסלמים מס גולגולת, כלומר מס בסכום קבוע ללא קשר להכנסה. היה זה תמריץ עבורם להתאסלם ולהיפטר מהמס. אבל התמריץ עבד באופן שונה בקרב סקטורים שונים. עבור הקופטים העשירים התמריץ לא היה גדול במיוחד, כי מס הגולגולת היווה חלק קטן מהכנסתם. עבור הקופטים העניים עול המס היה עצום. הם היו צריכים לשלם את אותו הסכום ששילמו אחיהם העשירים, אך מתוך הכנסה קטנה בהרבה. התאסלמות הייתה יכולה לפטור אותם מעול כלכלי זה. מרגע שהתאסלמו לא הייתה דרך חזרה להם ולצאצאיהם אחריהם. העונש שהוטל במצרים על מוסלמי שמתנצר היה מוות.

באופן זה לאורך דורות הקופטים העניים יותר נשרו מדתם והצטרפו אל הרוב המוסלמי. המאמר מגבה את הטענה בנתונים אמפיריים. מצרים מחולקת למחוזות ושיעור המס השתנה ממחוז למחוז. במחוזות שבהם שיעור המס היה גבוה לאורך הדורות היו יותר מוסלמים ביחס לקופטים, אך הקופטים היו ברמה גבוהה יותר מבחינה סוציו אקונומית.

כיצד נשמר הפער הסוציו-אקונומי לאורך הדורות? ההסבר המועדף על מחבר המאמר הוא שהקופטים העשירים שמרו על תחומי הצווארון הלבן שבהם שלטו ולא הכשירו בהם עובדים מוסלמים. הוא מודע היטב לכך שאפשר לספק הסבר גנטי לפיו יכולותיהם של הקופטים העשירים, החכמים יותר, ששמרו על דתם עברו מדור לדור, אך דוחה אותו או לפחות ממעיט בערכו על ידי כל מיני תירוצים שנראים לי לא משכנעים במיוחד. ראוי לציון עם זאת שהוא מדגיש שעובדתית האוכלוסיה הקופטית, שלא כמו היהודים, מעולם לא הייתה הומוגנית בשגשוג ובאליטיזם והיא כללה, אפילו עד לא מזמן, מספר רב של אנלפביתים. על הקופטים, שלא כמו על כמו היהודים בארצותיהם, מעולם לא נאסר העיסוק בחקלאות, ורבים מהם היו חקלאים.

הסבר אחד שהמאמר דוחה בצורה משכנעת הוא הסבר האשמה הקולוניאליסטית, לפיו הבריטים העדיפו לקדם מיעוטים לצרכיהם (הסבר דומה לזה ניתן גם כדי להסביר את עליונות הטוסטי ברואנדה) וכך תרמו לשגשוגם של הקופטים. אבל הפער הסוציואקונומי בין קופטים ללא קופטים ניכר ברשומות כבר מאות רבות של שנים קודם לכן.

אם מס הגולגולת הופך את הקופטים למוצלחים יותר לעומת שכניהם המוסלמים, איזו אירוניה זו – האדוקים שבמוסלמים במצרים מלאים תשוקה עד עצם היום הזה להטיל אותו שוב על הקופטים. זו אחת הפנטזיות של האחים המוסלמים.

28 תגובות בנושא “מס גבוה תורם להצלחה – המסלול הקופטי

  1. הסבר גנטי לחוכמה שמובילה להכנסה גבוהה יותר?
    יכול להיות שאם תעשה מחקר היום אז ימצא מתאם בין הדברים, אבל איך תוכיח קשר סיבתי?
    אולי ההכנסה הגבוהה תורמת לעליה באינטליגנציה?
    או שאולי להיפך- האינטליגנציה תורמת לעליה בהכנסה?
    ואולי זה בגלל משתנה אחר? ואולי אין קשר?
    מצד שני- הקופטים הם חלק מהעם וההיסטוריה של מצרים,
    אם כך איזו שונות גנטית תצפה למצוא אצלם שאין לשאר האוכלוסיה?

    אהבתי

  2. בניכוי השפעה גנטית, הקורלציה בין סביבת הגידול המשפחתית לבין מנת משכל נמוכה מאוד.

    בתוך כל קבוצה שמתחתנת בתוכה, והקופטים מתחתנים בתוך עצמם, נוצרת שונות גנטית. ציינתי זאת בסקירה על ספרו המופלא של דיוויד רייך שתיאר את השונות הגנטית העצומה בין הודים שעשויים לחיות באותו הכפר, אך אבות אבותיהם לא התחתנו אלו עם אלו בשל החוקיות של מערכת הקסטות.

    Liked by 1 person

  3. מזכיר את ההסבר הגבוה לאייקיו היהודי – לפיו כל מי שלא היה חכם מספיק להישאר בתוך מערכת דתית של ספרים, לימוד, קריאה, בית מדרש וכו' – נפלט החוצה.

    Liked by 1 person

  4. מחבר המאמר מזכיר את המאמר (של צבי אקשטיין) בנושא הנימוק לאייקיו היהודי אך מסביר שבמקרה הקופטי אין תרבות ספר ולכן הסבר זהה לא רלוונטי.

    Liked by 1 person

  5. אבל אם ההסבר הוא גנטי, היית צריך לראות הופעה של קבוצת מוסלמים עשירים שמקורה בהורים קופטים שהתאסלמו.
    דווקא ההסבר שהיתה סלקציה מתמידה שבה קופטים עניים הפסיקו להיות קופטים, חצד מוביליות חברתית מוגבלת מאוד, היא הסבר משכנע יותר.
    אני חושב שהוא גם די תקף לגבי יהודים באנגליה וארה"ב: בהתחשב שכך שלהיות יהודי במערב זה עסק די יקר (מיסי קהילה פנימיים ובעיקר עלות החינוך היהודי), מאוד סביר שיהודים שלא הצליחו להתבסב כלכלית" נשרו מהזהות היהודית ונטמעו, ומי שנשארו יהודים היו מי בעיקר מי שהחזיקו בעמדות שמאפשרות פרנסה טובה: בעלי עסקים ובעלי מקצועות חופשיים.

    Liked by 2 אנשים

  6. ההסבר הגנטי יכול לנבוע משני מקורות. האחד שהקופטים הם צאצאי ציביליזציה עתיקה משגשגת, מצרים הפרעונית, וככאלה חכמים יותר ממהגרים מוסלמים שבאו למצרים. השני הוא שהקופטים והמוסלמים התחילו לפני אלף שנה מנקודה שווה אך מס הגולגולת יצר סלקציה טבעית שמיטיבה עם הקופטים.
    המאמר מנסה להמעיט להבנתי בערך שני הגורמים הגנטיים, אך רואה את האלמנט השני כמרכזי בהסבר לא גנטי. החשד האינטואיטיבי שלי הוא לעומת זאת ששני האלמנטים משחקים תפקיד כהסברים גנטיים.

    Liked by 2 אנשים

  7. תמריץ,
    לפני שנים קראתי מאמר על מחקר של כלכלן שהפך לביולוג.
    הביולוג הטרי חקר התנהגות של חרגולים קטועי רגליים. הוריד רגל אחת, פקד על החרגול לקפוץ והחרגול קפץ. הוריד רגל שניה, פקד עליו לקפןץ והחרגול קפץ. כך חזר ושנה עד שהחרגול נותר ללא רגליים והפסיק לציית לפקודה.
    מסקנת החוקר – חרגול בלי רגליים הופך חירש.

    אהבתי

  8. אבשלום
    להיות יהודי במערב זה עסק יקר – זה נכון יותר לתקופה האחרונה ולא למשך זמן רב. גם כי חינוך יהודי היום הרבה יותר יקר מחינוך ציבורי (שבכלל לא היה קיים בעבר) וגם כי כיום יותר קל להתבולל.

    למה אי אפשר לומר שהצרכים היקרים של יהודים במערב (בעיקר חינוך יהודי) מחייבים התאמצות מרובה ומובילים להצטיינות?

    אהבתי

  9. פרסיקו פרסם על החברה החרדית פוסט.

    הנה הוא: https://wp.me/sSo52-harsec

    מעניין האם זה יעבוד גם בנוגע לחברה החרדית שהחרדים הפחות מוצלחים נוטשים אותה וכך החכמים ישארו החרדים האדוקים. כלומר, הדת בגרסה החרדית שקשה לחברי הקבוצה החרדית היא כעין מס.

    אהבתי

  10. השאלה המענינת יותר לטעמי היא פחות מה מסביר את הצלחת הקופטים ויותר מה מסביר את הפיגור היחסי של המוסלמים.
    מדוע בארצות בהן הרוב מוסלמי – המוסלמים מצליחים הרבה פחות מהנוצרים הקופטים, מהנוצרים הארמנים והיוונים, מהפגאנים הזרתוסטריאים ועוד (ובעבר גם מהיהודים).
    ומדוע כמהגרים לאירופה לאמריקה או לאוסטרליה – הם מצליחים הרבה פחות ממהגרים מהמזרח הרחוק (ואפילו מהודו) שהגיעו יחד אתם, עם השכלה ורכוש דומים.

    *אחד* מההסברים לתופעה זו היא כנראה הבחירה של כשליש עד שני שליש מהמוסלמים להתחתן עם קרובי משפחה מדרגה ראשונה או שנייה.
    לנישואי קרובים יש השפעות קשות לא רק על שכיחות המומים המולדים הקשים, אלא גם על ירידה באינטליגנציה הממוצעת. בודאי כשתופעת נישואי הקרובים נמשכת דור אחרי דור במשך מאות שנים.
    אגב, זה היה אחד ההסברים להצלחה הגדולה יותר של הפרוטסנטים באירופה במאות ה 18 וה 19 בהשוואה להצלחת הקתולים. הפרוטסנטים התנגדו קשות ונחרצות לנישואי קרובי משפחה, גם כאשר הכנסיה הקתולית (והיהודית) התייחסו לתופעה בסלחנות.

    כיום, עם כל הידע הגנטי של המאה ה 20 וה 21, נישואי קרובים זו כבר בחירה תרבותית מודעת של המוסלמים.

    Liked by 1 person

  11. אני לא מסכים עם פרסיקו כלל. כל בחירות כמו שעון החרדים האשכנזים מוסיפים 4% מצביעים לשנה. שיעור מדהים שמובילנו בבטחה אל מדינת ישראל האדוקה של העתיד.

    אהבתי

  12. להבנתי הטיעון של מכון טאוב הוא בערך שהחרדים האשכנזים אמורים היו לצמוח בקצב ילודה של 7 ילדים לאישה ובפועל הם צומחים בקצב של 6 ילדים לאישה וילד אחד מנדבים לציבור הכללי.. בסדר. נחמת עניים.

    אהבתי

  13. בהקשר הזה לגבי הייצוג הדמוקרטי, אני מחכה שמישהו אמיץ יעיז לכתוב על כיצד המוות הצבאי עזר לחרדים והערבים מבחינת מנדטים. כמובן שזה קשה לחשבן כי אין הרבה נשים שנהרגו כמו הגברים.

    אהבתי

  14. במלחמת יום כיפור נהרג פחות מפרומיל מהאוכלוסיה. ובו גם כמה חרדים. למעט מלחמת השחרור כל שאר המלחמות היו הרבה פחות קטלניות.

    אהבתי

  15. הכותרת באמת בומבסטית ("חילון בחברה החרדית") אבל המציאות יותר אפורה.
    יש תהליכי השתלבות של חרדים בחברה החרדית, יש ירידה מסוימת בילודה ויש חילון מאוד מועט מקרבם, כך שמי שצופה את קריסת החברה החרדית פשוט מסתכל על השוליים שלה. ספרו לליצמן או גפני על הקריסה והם יצחקו. נקודה מעניינת שהעלה ירון לונדון היא השתלבות של חרדים במסגרות חרד"ליות ואני חושב שזה קורה. לא יודע לתת בזה מספרים אבל זה קורה. למשל אני מכיר מעונות אמונה שהמנהלת והעובדות הן חרדיות-ספרדיות. במצב שכזה גם חרדים-ספרדים שולחים את הילדים שלהם למעון כזה, וגם חרדים עובדים שולחים אליו (אבל בהמשך ממשיכים למסגרות חרדיות). גם גני ילדים דתיים מופעלים היום בידי גננות וסייעות חרדיות-ספרדיות בהצלחה מרובה.

    מנגד, גם הכותרת של תמריץ לא נכונה ("מדינת ישראל תהיה שחורה בעתיד") אבל הויכוחים על כך כבר פרוסים לאורך פוסטים רבים כאן בבלוג ולא אחזור עליהם.

    אז הנה הכותרות האמיתיות איתם כולם ישמחו:
    1. החברה החרדית לא תשתלט דמוגרפית על החברה הישראלית
    2. החברה החרדית לא עומדת להתפרק

    אפשר להירגע ולצאת מהמקלטים

    אהבתי

  16. חברת הכנסת נחמואס ורבין על דוסים מחורמנים:
    מדוע רבני הציונות הדתית לא סומכים על החיילים שלמדו תחתיהם בישיבות?

    אהבתי

  17. תוספת לנחמיאס ורבין,
    התשוקה הוורבינית התעוררה כמובן אחרי עינוגי הספנקינג המחנציים.

    אהבתי

  18. אני לא חושב שהיכולת להצליח כלכלית היא תורשתית וגם יש לה קשר רופף מאוד לחוכמה. נראה לי שזה הרבה מזל.
    כדי להצליח כלכלית לפני 100 שנה היו דרושות תכונות אחרות מאשר היום. אז הצליחו סוחרים ועורכי דין, היום אנשי היי-טק בתחומים מאוד מצומצמים.
    חוץ מזה כל הסיפור על הקופטים שהתאסלמו זוהי סתם השערה לא נראה לי שיש לה גיבוי.

    אהבתי

  19. למה?
    החברה החרדית תמשיך להתקיים בתוך החברה הישראלית. מחד, היא לא תתפרק ותעלם, ומנגד, לא תשתלט דמוגרפית על החברה בישראל.
    למה זה סותר מתמטית?

    אהבתי

  20. כללית תמריץ, רק בריאקטור אפשר לייצר תנאים של גידול אקספוננציאלי. בטבע יש איזון.
    וזאת לא סתירה ובשני המקרים פועלים אותם חוקים כימיים וביולוגיים.

    אהבתי

  21. עד שנות השמונים 3 ילדים היו הממוצע החרדי והחרדיות לא נפלה מהכיסא.
    עליה בשיעורי הילודה הכללית (3-4 למשפחה), ירידה מסוימת בילודה החרדית (5-6) ומעבר חרדים לדתיות (ודתיים למסורתיות, ודתיים לחילוניות) ימנעו את הגידול האקספוננציאלי שאתה חוזה לחרדיות, אבל מנגד היא לא תתפרק.

    אהבתי

כתיבת תגובה