ארדואן והמבצע הבא בעזה

היחסים בין ישראל לטורקיה במצב מזעזע בתקופת שלטונו של הנשיא ארדואן. אבל מקור המתח הוא ברובו מילים משתלחות אך ריקות מצידו של הנשיא הטורקי. אין מעשים. וככל שניתן להעריך, גם לא יהיו. אפילו אם יידרש מבצע חדש וברוטלי בעזה. ארדואן לא יעשה שום דבר שעלול לסכן את הסחר בין ישראל לטורקיה.

מאזן הסחר מסביר מדוע. ישראל היא אחת הארצות החשובות ביותר לייצוא הטורקי. היא מייבאת ממנה ב-3.5 מיליארד דולר. היא מייצאת רק ב-1.5 מיליארד דולר. סכומים כאלו אינם דבר של מה בכך גם עבור הסולטן הטורקי. לשם השוואה, עצירת פליטים מסוריה, אחד מענפי היצוא המשגשגים ביותר של טורקיה, נעשית תמורת 7 מיליארד דולר מהאיחוד האירופי אשר מתפרסים על פני כמה שנים.

כלכלת טורקיה מצויה כיום דקות מאסון לאור הצניחה המתמשכת של הלירה. התסריט כבר נכתב בעבר עבור ארגנטינה. הטורקים חייבים להחזיר חובות גדולים שנקובים בדולרים ובאירו. כל ירידה בערך הלירה הטורקית פוגעת ביכולתם לעשות זאת ומגדילה את הסיכוי למעגל קסמים אכזרי – צניחת המטבע מקשה להחזיר חוב זר ומגבירה חששות המשקיעים מפשיטת רגל; חששות אלו מצידם תורמים עוד להתרסקות המטבע. הוושינגטון פוסט אכן חזה אתמול שכלכלת טורקיה מועדת להתרסקות גדולה. נקודה מעניינת היא שהטורקים לקחו ברצינות את עצתו הישנה של אורי רדלר ומחזיקים הרבה מיתרות המט"ח שלהם בזהב. מחירו, אם כך, יכול לשחק תפקיד מעניין לטובה או לרעה במשבר הטורקי. לכאורה העלאות הריבית בארה"ב יכולות לפגוע במחיר הזהב, שכמו כל נכס נהנה מסביבת ריבית נמוכה.

לבעיות של טורקיה תורמת גם התעקשותו של ארדואן לפגוע בעצמאות הבנק המרכזי ולהכריחו לשמור על ריבית נמוכה מרצוי. התנהגות זו, אם תתמיד, עלולה לשחוק את המטבע הטורקי כל הדרך אל ההיפר אינפלציה. אז המטבע הטורקי בכלל יהפוך ללא בר שימוש והתלות בהלוואות זרות תהיה מוחלטת.

ארדואן כאמור לא מתנהל בצורה הכי הגיונית, ובכל אופן פגיעה ביחסים הכלכליים עם ישראל נראית שיגעון אחד יותר מדי. התנהגות כזו יכולה גם לפגוע עוד יותר במעמדה של טורקיה בשווקים הבינלאומיים, כי המשקיעים יחושו פלצות לראות את ממשלתה בועטת בדלי מלא מט"ח בתקופה קשה. בבוא היום עלולה טורקיה להיזדקק לחילוץ מקרן המטבע הבינלאומית וכדי שהדבר יתאפשר מוטב לה לשמור על יחסיה עם הנשיא טראמפ.  טראמפ כבר הוכיח שאין לו בעיה עם שליטים חזקים, כל עוד הם ידידותיים לישראל.

מודעות פרסומת

26 תגובות על ״ארדואן והמבצע הבא בעזה״

  1. ניתוח מעניין.
    למה טורקיה הגיע למצב כלכלי כזה קשה?
    היא מייצאת תוצרת לאירופה ולאסיה, היא יחסית משכילה (לעומת מדינות מוסלמיות אחרות).
    מה מקור הבעיה?

    אהבתי

  2. לכל מדינה יש רגעי שיא ורגעי שפל וטורקיה אחרי הרבה שנים כלכליות די טובות. הבעיה היא שאם נכנסת לחובות במטבע זר בשנים הטובות, אתה עלול להתמודד עם בעיות קשות בשנות השפל.

    אהבתי

  3. כלומר לא מדובר בבעיה מבנית במשק הטורקי, אלא בקושי לשרת חוב מהעבר.
    לפיכך פריסה מחדש של החוב תפתור את הבעיה.
    תמריץ, זה כל הסיפור?
    אני לא בתוך הסיפור הטורקי אבל נדמה לי שהבעיה אחרת ….
    או שארדואן היה יותר רוח וצלצולים (מבחינה כלכלית) מאשר דיבורים
    או שארדואן ומפלגתו לא הצליחו להביא את הבשורה הכלכלית לאזורים הכפריים
    או שחסר כח אדם מיומן
    או שהכלכלה מבוססת על חקלאות וענפים מבוססי כ"א אך אם תפוקה מעטה
    לא יודע כי אני לא כלכלן שחוקר את טורקיה .. אבל קשה לי להסתפק בבעיית חוב.
    לרוב בעיית חוב צצה לתודעה כשיש בעיה אחרת. כשאין בעיות אז מוצאים דרכים לשרת את החוב.

    אהבתי

  4. יאיר, הבעיות שאתה מציג כעקרוניות אינן בעיות שיוצרות משברים כלכליים חריפים. בעיות כאלו פשוט מותירות מדינות עניות לאורך שנים אבל לאו דווקא בתחושה של משבר כלכלי קטסטרופלי. הבעיה שיוצרת משבר חד היא שהכלכלה נבנית עבור רמת עושר מסוימת בעוד שבפועל נסיבות השגשוג היו זמניות. דבר כזה אירע ברוסיה כשבא משבר הנפט בשנות התשעים. קרה ביוון וייתכן שגם טורקיה שצברה הלוואות במט"ח וסבלה מגרעון מתמשך במאזן הסחר יכולה להגיע לכזה מצב.

    Liked by 1 person

  5. בנוסף גם התעקשותו של ארדואן על ריבית נמוכה עלולה לחולל משבר גדול אם יתמיד בכך. הדבר ימוטט את הלירה.

    אהבתי

  6. יאיר,
    הצמיחה של תורכיה בעשור האחרון התבססה על יצירת חוב חיצוני שהגיע לרמה שהמשק התורכי אינו מסוגל לשרת אותו יותר. לתורכיה יש תעשיה גדולה של הרכבת מוצרי צריכה (כמו סין לפני 20 שנה) שמתבססת על שכר נמוך אבל חסרת עתיד.

    Liked by 1 person

  7. תמריץ,
    יש להוסיף שתי נקודות לגבי האינטרס התורכי.
    1. חלק ניכר מהיצוא התורכי למדינות המפרץ עובר דרך ישראל.
    2. בסוריה, יש לישראל ותורכיה אויב משותף (נכון לדקות הקרובות)

    Liked by 1 person

  8. השאלה היא האם התנהלות ישראל מול טורקיה היתה חכמה. ניתוק הסחר עם טורקיה כשאדרואן התבטא נגד ישראל היה פוגע בישראל אבל האם הפגיעה בטורקיה לא היתה מחלישה את אדוראן בטורקיה. (אגב האם 3.5 מליארד של היבוא הישראלי מטורקיה נכללת גם התיירות הישראלית בטורקיה?)

    אהבתי

  9. לדעתי המאזן כולל את ענף שירותי התיירות. לא מאמין שממשלה ישראלית יכולה בקלות דעת לפגוע בפרנסה של אנשים שמייצאים לטורקיה. גם טיסות ישראליות עוברות מעל טורקיה.

    אהבתי

  10. לא ברור לי למה החלשת אדוראן היא קלות דעת. כל מס וכל התערבות ממשלתית פוגעת בפרנסה של איזה קבוצת אנשים אבל היא מיועדת לאיזה צורך בשביל שהתערבות ממשלתית תקרא קלת דעת צריך להראות שהמטרה או האמצעי להשיג אותה היא קלת דעת.

    אהבתי

  11. כל צעד שפוגע משמעותית בכלכלה הישראלית לטובת תועלת ספקולטיבית וזניחה הוא קלות דעת. יש הבדל גדול אם ארדואן יוזם את הפסקת הסחר עם ישראל, מה שמעיד שהוא מטורף ונושא באחריות לנזק, לבין מה שקורה אם ממשלת ישראל עושה זאת, מה שמעיד שהיא מטורפת ונושאת באחריות לנזק.

    אהבתי

  12. תמריץ,
    ברשותך, קול קורא לביבי.
    ביבי, זרוק את אייזנקוט ובקש מפוטין שייתן לך את אחד הגנרלים שלו מסוריה כמחליף.

    אהבתי

  13. לא מסכים איתך שהתועלת היא ספקולטיבית וזניחה. המצב שבו התקפות של אדוראן על ישראל הוא מצב של WIN WIN מבחינתו הוא דבר גרוע מאוד. המצב הוא ששונאי ישראל בתורכיה יוצאים מרוצים ומעודדים מהתקפות על ישראל. אנשים שם שאינם שונאי ישראל אבל רוצים מנהיג חזק בעל יכולת ביצוע – גם אצלם הוא נתפס כמנהיג חזק בעל יכולת לעשות דברים. ואין אף אחד שלא יהיה מרוצה ממהלך כזה של אדוראן. שינוי המצב הזה הוא לא תועלת ספקולטיבית זניחה. אם אדוראן עושה צעד שהמון רחב בארצו יפגע ממנו כלכלית זה כבר חיסל את מצב הWIN WIN הזה. זה כבר תועלת ודאית שאינה זניחה.
    יכול להיות שהוא עדיין ימשיך לדבר נגד ישראל אבל זה כבר הרבה פחות ישתלם לו הוא בכל מקרה יפגע וירויח הרבה פחות. בעיני ציבור רחב הוא כבר לא יתפס כגיבור אלא כאידיוט שפוגע בכלכלה. (ואני מדבר לא רק על טורקיה אלא גם מחוצה לה)

    ההמשך של מה שכתבת כמובן תלוי אך ורק בנכונות המשפט הראשון השקעה כספית עבור תועלת זניחה וספקולטיבית היא נזק אבל אם התועלת מוצלחת אז זה לא טרוף ואחריות לנזק אלא להפך מגיע לה קרדיט על השקעה מוצלחת מאוד נכון היה לזה מחיר כלכלי כמו הרבה השקעה מוצלחת.

    מלבד זאת לא אמרתי שצריך לעשות הפסק מסחר כללית בבת אחת. נניח אחרי תקיפה ראשונה של אדרואן את ישראל אז פעולה אחת כמו של מס נסיעות לטיסה לטורקיה שתייקר את התיירות באופן שיוריד מאוד את האטקרטיביות של נופש שם . אז יכול להיות שאדוראן יגיב ויפתח מעגל של שרשרת תגובות בכל מקרה לא מצב שישראל יזמה הפסקה כללית של המסחר. מצב כזה שכל כמה חודשים נוחתת על עוד טורקים מכה כלכלית זה מצב מאוד לא פשוט לאדוראן.

    אהבתי

  14. משה, אני חושב להיפך.
    אם ישראל רוצה לפגוע בארדואן (וזה לגיטימי בהחלט) היא צריכה לעשות זאת בשקט, מבלי שתואשם בשלהוב והסתה.
    אפשר להפעיל מנופי לחץ כלכליים שקטים ללא הכרזות וללא צעקות. לדעתי בצד השני יבינו זאת היטב, והמערכת הבינלאומית לא תאשים אותנו.

    Liked by 1 person

  15. נזכרתי שדיוויד גולדמן טען, כבר לפני מס' שנים, שלהערכתו ה"צמיחה הכלכלית המדהימה של טורקיה" היא בסה'כ בועה. בועה שעתידה להתפוצץ בדומה לבועות של הכלכלה הארגנטינאית והמקסיקנית בשנות התשעים.
    לקח לי זמן לאתר מאמר שלו על טורקיה – שאפילו תורגם לעברית!
    הוא נכתב לפני 1/2 4 שנים – ומרתק לקוראו במבט לאחור.

    https://mida.org.il/2014/02/20/המשבר-הפיננסי-בטורקיה-מגביר-את-הכאוס-ה/

    קטע מהמאמר:
    ______________________________
    " … רק אנליסטים מעטים שאלו כיצד הצליחה טורקיה לשמר גרעון שוטף, שנע בין 8% ל-10% מהתמ”ג, במשך שלוש השנים האחרונות; גרעון הגרוע באותה מידה כמו זה של יוון בשנים שקדמו לקריסה הפיננסית שלה ב-2011.
    התשובה, ככל הנראה, היא שטורקיה הסתמכה על סכומים עצומים של אשראי מהבנקים של סעודיה ושל מדינות נוספות מהמפרץ, ממניעים אסטרטגיים ופיננסיים כאחד. נתונים של הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים מראים כיצד טורקיה מימנה חלק גדול מהגרעון העצום שלה דרך השוק הבין-בנקאי, כלומר, באמצעות הלוואות קצרות-טווח לבנקים טורקיים מבנקים אחרים. בנקים מערביים אינם מדווחים על חשיפה כזאת לטורקיה; הבנקים של מדינות המפרץ אינם מדווחים על חשיפה אזורית, וראיות אנקדוטליות רומזות לכך שסולידריות סונית הייתה קשורה לנכונותן של מדינות המפרץ לתת כתף לחשיפה הטורקית.
    היחסים בין טורקיה ומדינות המפרץ מצויים כעת במצב קשה. סעודיה מתעבת את ‘האחים המוסלמים’, השואפים להחליף את המונרכיות הישנות במשטרים איסלאמיסטיים המבוססים על מפלגות טוטליטריות מודרניות, בעוד שארדואן חיבק את ‘האחים המוסלמים’. הסעודים הם המקור העיקרי לתמיכה במשטר הצבאי במצרים, בעוד שאנקרה הוקיעה את דיכוי ‘האחים המוסלמים’ על-ידי הצבא המצרי.

    קשה לדעת אם מדינות המפרץ פשוט איבדו את סבלנותן ואת משאביהן לתמיכה בהילולת האשראי של ארדואן, או אם אי-שביעות רצונן עקב התנהגותה של טורקיה שכנעה אותן למשוך את תמיכתן. לשני הגורמים הייתה כנראה השפעה. בכל מקרה, כעסו של ארדואן כלפי ערב הסעודית גרם לו להתקרב אל טהראן.

    טורקיה הייתה צריכה להגביל את צמיחת האשראי ולהעלות את שערי הריבית כדי לצמצם את הגרעון השוטף שלה כל זמן שעדיין יכלה לעשות זאת. אבל ארדואן עשה את ההיפך: הבנקים בטורקיה הגבירו את שיעור ההלוואות שלהם, תוך צמצום שערי הריבית לעסקים ולצרכנים. … "

    ______________________________

    התפתחויות מאז כתיבת המאמר, בתחילת 2014, רק הלכו וחיזקו את התזה של גולדמן – שטורקיה תתקשה יותר ויותר למצוא משקיעים נוספים.
    ארדואן הצליח להרחיק מעליו את כל המשקיעים הסעודים העשירים ואת כל המוני חבריהם (כאשר שלח את צבאו להגן על קטאר מפלישה סעודית אפשרית), הצליח להרחיק המוני משקיעים ותיירים אירופיים (כאשר ניסה להתערב בבחירות במדינות אירופיות + ניצל את נסיון ההפיכה נגדו לשחיקת הדמוקרטיה בטורקיה, ופגע אנושות בפנטזיה שלהם שתתכן מדינה שהיא גם דמוקרטית, גם משגשגת וגם מוסלמית) ובשוליים גם בתיירות מישראל.

    למרבה הצער – גולדמן הניח שיתכן ששאיפות ההתעצמות וההתבססות של סין יעזרו לטורקיה. הסינים לא יסכנו את התעבורה ברשתות הדרכים שיובילו בעתיד מביגינג ועד פריז ובריסל בהמשך "רצונם הטוב" של הרוסים ו/או של ההודים. פקיסטן, איראן וטורקיה (בשל מיקומן הגיאוגרפי האסטרטגי מנקודת מבט סינית) כנראה יהנו מהחסות הסינית ומכספי משקיעים הסינים.

    Liked by 1 person

  16. עוד שתי ערות

    א. חייל זקן כתב " …חלק ניכר מהיצוא התורכי למדינות המפרץ עובר דרך ישראל." – ימשיך להיות נכון רק כל עוד נמשכת הלחימה בסוריה. לפני המלחמה – משאיות טורקיות עברו דרך סוריה וירדן (או עירק) בדרכן למפרץ.
    השאלה היא האם דמי המעבר שגובה ישראל עבור השימוש בנמל חיפה וברכבת העמק לירדן – גבוהים דיים בכדי לקזז את דמי הטיפול העתידיים במהומות שטורקיה טורחת כיום לנסות ללבות במזרח ירושלים.

    ב. לגיטימי בעיני שישראל תנסה לפגוע בארדואן ובמעמדו (הן בתוך ארצו והן מחוצה לה) – אבל כלל איני משוכנעת שזה יהיה צעד שיקדם במשהו את האינטרסים שלנו. אני חוששת שההפך יתגלה כנכון.
    מנשה אמיר, הפרשן לעניני איראן של קול ישראל, אמר בזמנו שהאינטרס של ישראל הוא שיבחר דווקא אחמדיניגדד, הקיצוני והמופרע שמדבר עם קצףעל השפתים, ולא מנהיג איראני פסיאודו מתון, חייכני ונעים הליכות. האנטגוניזם שיוצר מנהיג שונא ישראל, ש"כל העולם" תופס אותט כקיצוני – הוא נכס עבור ישראל. אבל שונא ישראל שכוונותיו האמיתיות מוסתרות – עלול להוות פיגוע אסטרטגי.
    נדמה לי שיש להפעיל לוגיקה דומה גם לגבי ארדואן, ולגבי כל שאר מנהיגי האחיים המוסלמים הסונים, וכפיליהם השיעיים.

    Liked by 1 person

  17. געגועי לגנץ…
    בנט: "ואם מדובר בבוגר שמזוהה כבוגר"?
    הרמטכ"ל: "אתה מציע להפיל פצצה ממטוס על חוליות משגרי עפיפונים ובלונים?"
    בנט: "כן"
    הרמטכ"ל: "זה נוגד את עמדתי המבצעית והערכית".

    אהבתי

  18. עמדה מבצעית וערכית של מח"ט 11, אהרון דורון, שעל חטיבתו הוטלה משימת כיבוש עזה ב56.
    הרצון לנצח – תנאי ראשון לנצחון ! דף קרבי מס' 2 כ"ז בחשון תשי"ז 1 בנובמבר 1956 חיילי ומפקדי החטיבה ! שוב התכנסנו ובאנו,לוחמים ותיקים וחדשים,עטורי תהילה ועשירי קרבות בדרום ובנגב. אנו פה כח אדיר של בונים ומתיישבים,אנשי שדה סדנא ועיר אנשי עבודה ועמל – צבא שיבולים וחרב. צ.ה.ל מכה באויב המצרי בים ביבשה ובאויר,ומנחית עליו מהלומת מוות. * הלילה יפרצו כוחותינו לרצועת עזה ! * עזה – אבר חי מגופה של מדינת ישראל שנקרע ממנה אגרוף שלוח אל מול המדינה,בסיס לשליחי מצרים המרצחים מרכז הפדאין,איום מתמיד לבטחוננו. וממול – נחל – עוז,בארי,כיסופים,נירים – שרשרת ישובים פורחים מול גבול עוין. ישובינו עמדו בודדים,תוך איום והטרדה,הפגזות וקורבנות – והגנו בגופם,על גבולנו בדרום. * ישובי הנגב – היום הגיע שעתכם ! * לוחמים ! הלילה נפרוץ ונשטוף את משלטי האויב עדי נעקור שערי עזה ובריחיה. כותיקי קרבות נישא איתנו את מיטב המסורת הקרבית,את כושרנו הצבאי,ואת רצון הברזל,להכות באויב,ולנצחו ! * נתמודד עמו במלוא שיעור קומתנו הצבאית והאנושית * לוחמים ! הכו באויב ! חזרו והכו בו ! עד ימוגר בחרב לוחמי החטיבה. קדימה לקרב ולניצחון ! מפקד החטיבה
    https://kavimvenekudot.wordpress.com/2016/10/30/%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A6%D7%94-%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%9B%D7%9A-%D7%94%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95-%D7%9B%D7%9A-%D7%94/

    אהבתי

  19. בנערותי קראתי את הספר "מאה ימים אחרונים" על סיום מלחמת העולם ה-2.
    התזה של הכותב (שכחתי את שמו) הייתה שאף שמלחמת העולם ה-2 הסתיימה באופן מאוד ברור, המדינות המנצחות (מלבד רוסיה) לא מינפו את הנצחון בצורה אופטימלית (בטח יחסית לרוסיה). הטיעון שלו למיטב זכרוני היה שהסדר הרגיל התערבב. תמיד הדרג הצבאי הוא לוחמני ומנסה להשיג כמה שיותר מטרות, ומעליו דרג פוליטי שמעדן אותו, ורואה את תמונת האינטרסים הרחבה. לטענתו, במלחמת העולם ה-2 הדרג הצבאי הבכיר (המערב-אירופאי) שיחק תפקיד פוליטי, לא ייצג נאמנה את האינטרסים הצבאיים ובגלל זה בעלות הברית לא מינפו את הנצחון שלהן.

    אהבתי

  20. לחייל זקן,
    במבט לאחור – יש משהו מעט עצוב ב"נאום המוטיבציה" שהבאת לפני היציאה לקרבות מלחמת סיני. כיום כבר ידוע לנו שכל הנחישות וכל הגבורה של לוחמי צה'ל דאז הסתיימו בלא כלום בשל הלחץ האמריקאי.

    במעין המשך – משה דיין טען ביומן מערכת סיני ש"מוטב להיאבק בסוסים אבירים כאשר הבעייה היא איך לבלום אותם, מאשר לדחוק ולהאיץ שוורים המסרבים לזוז."
    כידוע, משפחת דיין תמיד הייתה חזקה במילים. אבל כיום כבר ידוע לנו שבמילא צה'ל עושה רק את מה שברצונו לעשות.
    נוכל רק להתגעגע לגנרל האמריקאי ג'ורג' פאטון שאמר "שאלוהים ירחם על אויבי, כי אני לא ארחם עליהם." + "מלחמה זה לא למות למען המדינה שלך. זה לגרום לממזר מהצד השני למות בשביל המדינה שלו".

    אבל לא הייתי ששה לספח לצה'ל גנרלים רוסים. יהיה אשר יהיה נסיונם בסוריה / בצ'צניה / באפגניסטן. ליתר דיוק, אתנגד קשות.
    עדיף שג'נרלים שחונכו לירות בראשי חייליהם שהעזו "לערוק" משדה הקרב (כולל בקרבות התאבדות ובהלומי קרב למינהם) – ישארו בסביבות פוטין.

    אולי תהנה מהמאמר הבא (אם עדיין לא קראת אותו) – הרוסי שבטנק ינצח. 75 שנה לקרבות קורסק.

    בעיני, כפחדנית ישראלית, יש בו מסר סמוי מפחיד.
    העובדה שהרוסים ניצחו בקורסק את הגרמנים זו דוגמא לעובדה שלבסוף הכמות מנצחת את האיכות.

    https://www.makorrishon.co.il/magazine/dyukan/63059/

    #######################################

    ליאיר,
    כנראה התכוונת לספר זה:

    100 ימים אחרונים / ג'ון טולאנד
    ימים אחרונים ג'ון טולאנד תיאור יוצא מן הכלל של מאה הימים האחרונים בקרב על ברלין. ב-27 בינואר 1945 נמצאו הרוסים פחות ממאה קילומטרים מברלין וכוחות אמריקאיים ובריטיים גדולים התכוננו לחצות את הריין ולשטוף ללב גרמניה. אותו יום עדיין היה היטלר משוכנע כי יוכל לנצח במלחמה.
    יצא לאור ע"י הוצאת מערכות בשנת 1968 מכיל 440 עמודים נקרא במקור The last 100 days / by John

    לפני מספר שנים ניסיתי לקוראו והפסקתי אחרי פרק או שניים .
    כמו הרבה ספרים אחרים, ובעיקר כאלו שתורגמו לעברית, הוא כנראה לא התיישן היטב.

    Liked by 1 person

  21. קמיליה,
    בהמשך לדברים של מח"ט 11 ולתגובתך אותה חטיבה כבשה את עזה שוב במלחמת ששת הימים. בשתי המלחמות ההן יחסי הכוחות היו גרועים בהרבה מאשר היום ודי היה בחטיבה אחת כדי לעשות את העבודה אבל אז לגנרלים לא היה פאוור-פוינט.
    המלצתי על גנרלים רוסים לא התבססה על יחסם לאבידות בקרב כוחותיהם אלא על השימוש האפקטיבי שהם עושים בחיל האוויר שלהם בסוריה. לשם כך צריך גנרלים שלא מזהים תהליכים, שלא מחפשים ילדות עם מספריים ולא סוברים שהביטוי המופלא "הקם להורגך השכם להורגו" הוא סתם סיסמא.
    * חטיבה 11 הוקמה על בסיס חטיבת יפתח של הפלמ"ח ורוב לוחמיה במבצע קדש היו בוגרי יפתח.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s