אסטרטגיית התקף הזעם

כיצד יש להבין את התנהגות ממשל טראמפ שפותח במלחמת סחר עם העולם כולו? (אפילו איתנו!)

מדובר באקט שמחבל בכלכלה ומאיים על הישגו הגדול ביותר של טראמפ – השגשוג הכלכלי באמריקה. אם כולם היו יודעים שמכסי המגן יהיו לנצח, לפחות היה בכך עידוד להשקעה בייצור באמריקה. ייתכן שהאמריקנים בכללותם היו משלמים יותר על מוצרים, אבל ציבור גדול שתומך בטראמפ במקומות עניים ווייט טרשיים היה נהנה מתוספת מקומות עבודה בענף הייצור.

אלא שברור לכול שמכסי המגן נועדו לביטול. אם בידי טראמפ עצמו במסגרת הסכמה שתושג לבסוף או כשיחטוף רגליים קרות. אם בידי הממשל הבא. בנסיבות אלו הם רק מייקרים את החיים באמריקה, מהווים תוספת מס ונטולי השפעה מיטיבה גדולה על הייצור באמריקה. אף אחד לא ילך להוציא מיליונים על מפעלים חדשים שיתבססו על ההנחה שהמכסים יימשכו כשברור שהם לא. משקיעים צריכים יציבות.

אולי יש להבין את התנהלות ממשל טראמפ בנושא זה כהחלטה אסטרטגית לביים התקף זעם על ניצולה של אמריקה בידי ארצות אחרות שמתייחסות אליה כפראיירית. בראש ובראשונה סין.

מי שמוכן להפגין זעם ממושך משלם על כך מחיר. אבל זהו בדיוק העניין – אין דבר מרתיע יותר מהנכונות להוציא לעצמך עין כדי להוציא ליריבך שתיים. התנהגותו של ממשל טראמפ מאותתת לכולם שזה החומר הזועם ממנו הוא עשוי. זעם יוצר הרתעה ובפרט כשהזועם הוא הבריון החזק בשכונה. גם לפסגת נאט"ו היום נראה שטראמפ הגיע באותה רוח.

טראמפ לא לעולם יהיה נשיא ארה"ב, והשאלה הגדולה שאיננו יודעים את התשובה עליה היא כיצד תיתפס תקופתו בדיעבד – כהוכחה שאין לנצל את אמריקה כי מתישהו יעלה שם משוגע שידע לגבות מחיר על כך או לחילופין כהוכחה שאל לאמריקה להתריס נגד כאלו שמנצלים אותה כי דבר זה יהרוס את הנשיא שיעשה כך.

43 תגובות על ״אסטרטגיית התקף הזעם״

  1. מדובר במכסים נוספים על אלו שהוטלו כבר? או רק מימוש של ההצהרה הקודמת?
    כי אם רק מימוש אז זה בלתי נמנע. ההצהרה של טראמפ באה במטרה לגרום לשינוי מדיניות סינית. מרגע שזה לא קרה, אז הוא היה חייב לממש את האיום.
    אני מעריך שהסינים יעשו חושבים שוב.
    מה ההשפעה בפועל של המכסים על הכלכלה האמריקאית?

  2. אלו מכסים נוספים שבאים בתגובה לפעולת הגומלין הסינית. בעיקרון יד ארה"ב הייתה צריכה להיות על העליונה כי הסינים מייצרים יותר מאשר צורכים. הם צורכים המון חומרי גלם. פחות תוצרת תעשייתית. אלא שטראמפ לא יהיה נשיא לנצח ויכול להיות שהסינים יעדיפו לחכות שנתיים וחצי להיעלמותו מאשר להשפיל עצמם בכניעה.

  3. זה נכון. אבל צפון קוריאה מאיימת על יפן ודרום קוריאה פחות חשובה ל"ארה"ב תחילה"

  4. יש משהו בעמדה של טראמם. דרום קוריאה של היום עם קאיה וסמסונג איננה דרום קוריאה שלפני 60 שנה. גם אירופה כבר לא מאוימת על ידי המלחמה הקרה. נשיאים קודמים הקריבו אינטרסים כלכליים אמריקאיים לאור שיקולים אימפריאליים. אולם כשהעולם משתנה אין סיבה שארה"ב לא תשוב מחדש על האינטרסים שלה והמחיר שהיא משלמת עליהם.

  5. תמריץ,
    גם להפך, נשיא אמריקאי לאחר טראמפ שיבטל את המכסים אחרי מלחמת סחר במהלך כהונת (או כהונות) טראמפ ישפיל את ארה"ב. זה (כמעט) הדדי.
    בשביל לבטל את המכסים גם נשיא דמוקרטי יצטרך להראות שהוא הרוויח משהו מהסינים, כלומר כך או אחרת ארה"ב וסין יצטרכו לשבת יחד לשולחן אחד, עכשיו בעידן טראמפ או לאחריו. מהיכרות עם ארה"ב והתנהלותה (כולל ממשל טראמפ) הם תמיד הצד שמוכן לשבת לשולחן, להבין מה הצד השני רוצה ולנסות להגיע לפשרה. כך הם עובדים. טראמפ עצמו מחל על ההתבטאויות של שליט צפון קןריאה כנגדו ונסע להיפגש איתו ברגע שהצד השני הראה נכונות. האמריקאים יחסית פתוחים והסינים הם הצד הקשה פה בסיפור.

  6. השנאה של הדמוקרטים לטראמפ לדעתי שקולה לשנאת הרפובליקנים לאובמה. כלומר רצון לבטל כל דבר שעשה.

  7. הדמוקרטים ינסו לבטל את מה שעשה בענייני פנים. בענייני חוץ הם יהיו יותר זהירים, בטח מול מעצמות. ביטול הסכם הגרעין של אובמה היה כלפי איראן – שחקן בקנה מידה קטן מאוד יחסית לארה"ב. גם טראמפ, עם כל רברבנותו, נזהר בכבודם של הרוסים למשל.

  8. בסופו של יום, "בעל הבית השתגע" זו תפיסה שעובדת מצויין.
    מול מישהו צפוי – תמיד אפשר לנצח. כאשר אתה לא יודע איך הצד השני יגיב, אתה תמיד מהמר. המטרה פה זה לא למקסם את הרווח אלא לייצר משוואה לטווח ארוך ש"איתנו לא מתעסקים". מהבחינה הזו טראמפ כנראה חושב כמו איש עסקים ולא פוליטיקאי.
    המבחן האמיתי יהיה בהמשך וגם אז נוכל כולנו להעלות ספקולציות מה היה קורה אם.

  9. טראמפ הולך להתעמת עם מוקד הכח האמיתי בוושינגטון ובכל המגינה – הקהילה העסקית.
    פגיעה בהון של העשירים הרפובליקאים תגרור תגובת נגד מצידם שתוכל לבוא ביטוי למשל בהקטנת התרומות למועמדים הרפובליקאיים בבחירות בנובמבר או הבטחה מצידם שיילחמו נגד המכסים האלה ועוד…

    שינוי הכללים, אפקט המשוגע שטראמפ מציג, עלול לגרור תגובות נגדיות בינלאומיות שיפגעו בארה"ב בטווח הבינוני-ארוך.
    בכל מקרה, התגרות בסין בטוח לא תביא אונא להסכים לשום הסכם עם צפון קוריאה.
    יכולת הסבל של הממשל הסיני הרבה יותר גדולה מזו של ארה"ב שנתונה ללחצים פנימיים עקב שיטת הממשל הדמוקרטית.

  10. ד ותמריץ,
    לטראמפ יש יותר גדול במידה משמעותית (היכולת להזיק) והדרישות שלו מהמערכות הגלובליות הגיוניות והגונות – הדדיות.

  11. למה מלחמת המטבעות בעידן אובמה וברננקי הייתה לגטימית ומלחמת המכסים בעידן טראמפ היא הרסנית?

  12. מלחמת מטבעות טובה לכלכלה. היא מייצרת עוד כסף. עובדת על ידי זה שהבנק המרכזי מדפיס כסף וקונה בו מט"ח זר. מלחמת מכסים עובדת על ידי מיסוי הצרכן, כלומר לקיחת כסף ממנו.
    יש גם הבדל בין השרירותיות בהתערבות ממשלתית שעובדת על ידי סימון ענפים ספציפיים ומדינות יבוא ספציפיות לבין נגיעה בשער החליפין שלא מתיימרת להפלות בין תעשיות ומדינות.
    אבל ההקבלה בהחלט מעוררת מחשבה.

  13. תמריץ,
    מלחמת הסחר טובה במיוחד לישראל. אם האמריקאים יממשו את תוכניתם להגביל את ההשקעות הסיניות בסיליקון ואלי אז שיטפון הכסף הסיני בישראל יהפוך לצונאמי.

  14. תמריץ,
    אני מסכים איתך (חלקית) מבחינה כלכלית אבל גם במלחמת המטבעות היו כלכלנים שחלקו על ברננקי ואובמה, והיו רפובליקנים שהתנגדו נחרצות.
    עכשיו הגלגל התהפך וטראמפ הנשיא ויש כלכלנים שחולקים ויש דמוקרטים שצווחים.
    זהו ! זה הכל ! זה כל הסיפור.
    אני אומר שאתה נסחף אחרי המלל התקשורתי כשמדובר בעניין פוליטי מובהק, ועוד עניין של יחסי חוץ.
    ההשפעה של 50 מיליארד דולר מכסים (ועוד 50 מהצד הסיני בתגובה) אינם אפילו פרומיל מהסחר בין המדינות ובטח שלא מהסחר העולמי, ואפילו לא מגיע להיקף של המיסוי העקיף על אזרחי ארה"ב בעקבות האובמה-קר.
    אז קצת פרופורציה. הסיפור כאן הוא מדיניות חוץ, שההשפעה הכלכלית שלה לעתיד רק תועיל לארה"ב

  15. ובניגוד לדמוקרטים שמדברים על סוף העולם כפי שאנחנו מכירים אותו (בעקבות המכסים כמובן), הבייס הפוליטי (זה שאמור הכי להיפגע מהמיסוי) יתמוך בטראמפ.
    ולא לחינם, כי הם רואים וחשים מה שהדמוקרטים לא רואים. הם חשים שארה"ב נחלשת כלכלית והם יתמכו בגזרות כלכליות בטווח הקצר בשביל חיזוק הכלכלה שלהם.

    ממבט מהצד אני רואה את זה כך:
    הגיע שריף חדש לשכונה
    שריף צבעוני מאוד
    בינתיים הוא מקדם את הבטחותיו
    אז תנו לו לעבוד

  16. ארה"ב מייצאת לסין ב-130 מיליארד דולר.. ומייבאת ממנה חצי טריליון. הסכומים המדוברים משמעותיים.

  17. תמריץ,
    אי אפשר לשעתק את התרבות שבבסיס הסטארט-אפ ניישן. שיעתוק טכנולוגי? כולם עושים את זה אבל לעולם זו תהיה הטכנולוגיה של האתמול ולא של המחר.

  18. אמנם בחודש האחרון די קשה לי לעקוב אחרי אתרי החדשות – אבל נדמה לי ששם התואר, מעורר היראה והחלחלה, "מלחמה" / "מלחמת מכסים" – מהווה הגזמה פרועה.
    להערכתי, לו הייתה זו מלחמה אמיתית, משהו המזכיר ולו במעורפל ובעשירית העוצמה את מלחמות המכסים של 1928/9, הבורסות בעולם היו כבר אמורות לצנוח בעשרות אחוזים, המטבעות כנ'ל.מ מיליארדרים היו כבר מעמידים למכירה את מכוניות הפאר והיכטות שלהם תמורת אלפית מהמחיר בו נרכשו, לפני שהיו קופצים למותם מגורדי שחקים ועוד ועוד ועוד.

    במונחים ישראליים – , מדובר לכל היותר ב"פעולה" או לכל היותר ב"מבצע". משהו שנזקיו לצדדים המעורבים די מוגבלים. חשוב מכך, שמאוד סביר שלאחר שיסתיים כל הצדדים המעורבים יכריזו, בתופים ובחצוצורות, שהם אלו שניצחו את "המבצע" בנצחון מוחץ, וכל אויביהם יורתעו לתקופה ארוכה ביותר מחזרה על מה שעוללו בעבר.

    מנקודת מבט זו, שעדין אין ממה לדאוג באמת, אני מרותקת ל"ההצגות של טראמפוו, ודי מוקסמת מיכולתו להכתיב את נושאי השיח העולמי. די מרתק לצפות כיצד הוא תמיד מצליח לגרום לכל סובביו להיכנס לעמדת מגננה.
    לתפיסתי הוא אינו נתון כלל להתקפי זעם, אלא נהנה להיות הילד ששוב ושוב זועק "המלך הוא ערום ! ! ! ". הוא תמיד מצליח לזעזע את שלוותם של כל המכובדים הסובבים אותו, כל אלו שמנסים לשווא להמשיך את שגרת "העסקים כרגיל" הנוחה שלהם.
    המדהים הוא שכל דבריו הם למעשה אמיתות ידועות לכל. אלא שהתקבעה המוסכמה שבחברה מהוגנת אסור לאומרן. מי שלמרות ה"מוסכמות" אומר אותן נתפס כתוקפן שערורייתי.
    העובדה שסין היא שותפת סחר מאוד לא הוגנת וחשוב לשנות זאת בהקדם, שחברות נאטו משלמות פחות מדי וארה'ב יותר מדי, שגרמניה וכמה מדינות אירופיות נוספות תלויות מדי בנפט ובגז הרוסים וכדומה – הן בסך הכל אמיתות ידועות לכל, שעצם ביטויין בקול ע'י טראמפ נתפס כשערוריה וכהכרזת מלחמה.

    בהמשך לקו מחשבה זה – התחלתי לנסות לחזות מה יהיו ה"אמיתות השערוריתיות" הבאות של טראמפ.
    לדוגמא
    – איך אפשר בכלל לכבד מדינה ש"גונבת זכויות יוצרים" ואת המצאות כל האחרים, כמו סין?
    – מי האדיוט שהכניס את טורקיה המוסלמית לברית נאטו, ואפשר לה להצטייד בנשק אמריקאי ובנשק רוסי גם יחד?
    – מי בכלל צריך את נאטו אם היא אפילו לא מסוגלת להגן על גבולות האיחוד מפלישת מהגרים – והמדינות נאלצות לשלם מיליארדים נוספים לארדואן ולכנופיות לוביות בכדי להחליש במעט את שטף המהגרים?
    – מי בכלל צריך את נאטו אם כל מה שהיא מסוגלת לעשות זה להביע רגשי השתתפות בצער המדינה שספגה את פיגוע הטרור הקשה האחרון – אך לא מתכוונת להילחם במתכנני הפיגועים ומשלחי הטרוריסטים?

  19. אם אלו היקפי הסחר בין המדינות אז זה פחות מאחוז מהכלכלה האמריקאית. (ושוב למיטב ידיעתי, כי טעיתי בקביעה הכלכלית הקודמת שלי).
    אז מה הסיפור הכלכלי כאן?
    כמה באמת מיסוי יוטל על האזרח האמריקאי?

    האם הבחירה של טראמפ וממשלו בברזל ואלומיניום אינה בדיוק המקום שפוגע בסינים וכמעט ואינו מזיק לאמריקאי הממוצע?
    זה מיסוי על ספקי תשתיות אמריקאים (כאלו שניתן לצ'פר אותם נקודתית בהשקעה מקומית בתשתיות) לא מיסוי על סמראטפונים.

    ולאן המכסים הללו ילכו? להשקעה פדרלית בתשתיות למשל.
    אני לא מצליח להבין את חוסר ההגינות הזה. אובמה קר הייתה תכנית כלכלית (ויש שיאמרו גזרה כלכלית) הרבה יותר מקיפה ומשפיעה על האמריקאים, והיא הייתה בעצם תכנית מיסוי על הציבור (חלוקה מחדש של ההון דרך ביטוח בריאות ציבורי). אז למה אז תמכת בה, ועכשיו אתה מתנגד לתכנית המכסים?
    מסיבה פשוטה, אתה מתנגד עקרונית למכסים ואתה מעדיף סחר ללא מגבלות. זה לא קשור בכלל לאזרח האמריקאי הממוצע.
    גם אני מעדיף סחר ללא מגבלות, ונדמה לי שגם טראמפ, אבל מדובר במהלך מקומי נגד סין בשביל להעביר מסר. זאת לא מדיניות כלכלית כי אם פוליטית (אפילו שעקרונית לא ניתן לנתק בין השניים).

  20. יאיר,
    נתוני 2016 לפי הבנק העולמי.
    כך נראה העשירייה הראשונה (בסוגריים – התמ"ג בדולרים):
    ארצות הברית (18.03 טריליון דולר)
    סין (11 טריליון דולר)
    יפן (4.38 טריליון דולר)
    גרמניה (3.36 טריליון דולר)
    בריטניה (2.86 טריליון דולר)
    צרפת (2.42 טריליון דולר)
    הודו (2.09 טריליון דולר)
    איטליה (1.82 טריליון דולר)
    ברזיל (1.77 טריליון דולר)
    קנדה (1.55 טריליון דולר)

  21. אוף טופיק, לחובבי חשיפת הפטנטים לעיוות נתונים סטטיסטים "אובייקטיבים" / "מדעיים" / "לא מוטים".

    כיצד האו'מ ושות' מצליחים להזדעזע מהעוני הקיצוני ששורר בארה'ב.

    https://www.gatestoneinstitute.org/12629/un-poverty-united-states

    קטע מהמאמר:

    definition of "income" in order to keep the number of people said to be "in poverty" artificially high. Almost all government handouts and benefits are excluded, including things essentially indistinguishable from cash like food stamps, EITC, and Pell grants. Also excluded are moneys taken or received sporadically as opposed to regularly. Thus, if you convert your 401(k) to a regular monthly annuity, it counts as "income," but if you take irregular sporadic withdrawals it does not. Once you learn even a little about this, you realize that this is a total scam to gin up poverty numbers that are fraudulently high, and thus useful to advocate for more spending to address this seemingly pervasive problem.

    The convention, however, of not counting spending in measuring "income" to determine poverty status leaves advocates for more spending wide open to the criticism, that the annual trillion plus in spending has been

  22. יאיר, תמריץ.

    מלחמת המכסים חופפת במידה רבה למלחמת המטבעות.

    ההבדל הוא שבמלחמת מטבעות, לסינים יש יתרון גדול, בזכות שער המטבע הקשיח והמבנה הריכוזי של המשטר.

    הסינים יכולים לפחת או לייסף המטבע כרצונם כדי לייקר או להוזיל היבוא\יצוא, בשעה שטראמפ לא שולט כלל בשער המטבע, וגם לא בשער הריבית, אז מה נשאר לו חוץ ממכסים?

  23. מסע בזמן (בעקבות השר אקוניס והפרופסורית השכחנית מבאר שבע)
    שלום לך, קורא יקר!
    השנה היא 2005. אולי השנה אצלך היא 2025. הגעת לדף הזה בעקבות חיפוש של אחד השמות המוצגים כאן. בחור אחד שרוצה לעבוד בעסק שלך, נתן לך את השם של אביו. הוא פרופסור באוניברסיטה, התגאה בו הבן. ובכן, בוס יקר, הפרופסור הזה מופיע ברשימה של חברי סגל אקדמי, אשר בעיצומה של מלחמה קשה כנגד טרור המתאבדים, מביעים את תמיכתם והערכתם לסטודנטים ומרצים המסרבים לשרת כחיילים בשטחים המוחזקים. אם תכננת לתת לו שכר של 1100 דולר ישראלי (המטבע החדש), הצע לו להסתפק רק ב-950 דולר ישראלי. שאבא שלו יכסה את ההפרש.
    https://benhateva.wordpress.com/2005/08/10/12898/

  24. חייל זקן,
    האוניברסיטאות האמרקאיות עושות את זה כבר 50 שנה תחת הכסות של אפליה מתקנת. האוניברסיטה הזו פשוט החליטה לא להיות צבועה.

  25. חייל, תודה על הנתונים.
    לפי הנתונים המכסים הם פחות מחצי אחוז מהתמג הסיני ופחות משליש האחוז מהתמג האמריקאי.
    תמריץ, אתה מעדיף מלחמת מטבעות על פני מלחמת מכסים כי בתפיסתך פעילות פיסיקלית היא מזיקה ומוניטרית היא רצויה.

  26. לא.. כי פעילות פיסקלית מצמצמת היא מזיקה. אם ממשל טראמפ היה מעניק בונוס 10% לכל מי שהיה קונה תוצרת ארה"ב במקום לקנוס את הקונה תוצרת סין אז זה היה פחות בעייתי לכלכלה גם אם עדיין מעוות החלטות השקעה בצורה מזיקה.

  27. תמריץ,
    התקף זעם? טראמפ עושה בית ספר למרקל ולתרזה מיי.

  28. מי אמר לך שמכסי המגן נועדו לביטול? מי אמר לך שטראמפ לא יזכה פעם נוספת בבחירות? מי אמר לך שממשיכו של טראמפ לא ימשיך את דרכו ואולי אפילו יגדיל את מכסי המגן?
    ממשלת ארצות-הברית יכולה להתחייב בפני בפני התעשיינים שתפצה אותם כספית אם מכסי המגן יבוטלו כך שלא תהיה להם סכנה.
    ממשלת ארצות הברית יכולה להקים גם מפעלים בעצמה.

  29. אידיאולוגיית מכסי המגן אינה נהנית מתמיכה לא אצל הדמוקרטים ולא אצל הרפובליקנים.
    בכל אופן ראוי לציון ששוק המניות לא כל כך מתרגש מכל הסיפור ואני מאמין בחוכמת ההמונים.

  30. תמריץ, מצטרף לדברי גלגל ומכליל אותם לנקודה יותר עקרונית:
    אתה החלטת על מסלול, והחלטת שהוא עומד להתממש בכל מקרה, וכל סטיה ממנו נראית לך כתאונה זמנית.

  31. זה הישג, אבל האירופאים חלשים כתמיד, אז זה לא שווה ערך לכיפוף סין. נמתין לראות את התוצאות מול סין.

  32. מצ'ב המאמר המשלים לזה שהביא kb
    הסיבות בגללן גם סין כנראה מתקפלת מפני לחצי טראמפ.

    מה שמעלה בי את התהיה מתי אפילו שונאי טראמפ יצליחו למצוא איזושהי מילה טובה, או שתיים, להגיד על הישגי ממשלו.
    לתפיסתי כבר הגיע המועד שיגידו שהשד הרבה פחות נורא מכפי שחשבו מלכתחילה, ושאולי יש בו אפילו כמה היבטים חיוביים.
    על אחת כמה וכמה שונאי טראמפ שהם גם יהודים ישראלים.

    ********
    אגב, אני מעט מודאגת מכוונותו לשנות את הסכמי הסחר של ארה'ב עם הודו, ועולצת על כוונותו לשנות את הסכמי הסחר של ארה'ב עם טורקיה.

    מאזן ביניים מנקודת מבט ישראלית אגוצנטרית: ניצחון חיובי דחוק לטראמפ.
    הסבר: להערכתי ההשפעה השלילית של טורקיה על ישראל גדולה מההשפעה החיובית של הודו על ישראל. בניסוח אחר: יותר חשוב בעיני שטראמפ יפגע בארדואן מאשר שלא יפגע במודי.
    _________________

    הסיבה שמאחורי הרצון העז של סין להשיג עסקה עם טראמפ
    אם ההידרדרות בכלכלה תימשך, שי ייאלץ להתמודד עם מקור חששותיו הקבוע: חוסר יציבות • החלום הסיני מראה סימני דעיכה, והכסף בכיסי הסינים מידלדל • שי יצטרך לעבוד קשה מאוד כדי להמשיך למצוא חן בעיני נתיניו • פרשנות
    וול סטריט ג'ורנל 6.3.19

    נשיא סין שי ג'ינפינג עלה לשלטון ב-2012 כשהוא מוכן לקרב. המשימות שעמדו בפניו היו לאלף את המפלגה הקומוניסטית ולגרום לעם הסיני ללכת שבי אחריו. הוא הצליח במשימה הראשונה, ואף זכה לשבחים רבים על הדחתם של מנהיגי מפלגה מושחתים.

    שי הגדיר את החלום הסיני שלו כ"התחדשות אדירה של העם הסיני", באמירה שהתייחסה להשפלתה ההיסטורית של סין בידי כובשים זרים – השפלה שעליה לומד כל ילד סיני בבית הספר: מלחמות האופיום, הפיכת סין לזירת השפעה של מעצמות זרות והכיבוש היפני.

    אך כעת הצליחה סין להתנער סוף סוף מנטל העבר. אפילו ספקנים במפלגה הקומוניסטית נסחפים בסופר-לאומנות של שי. מעט מאוד סינים מסוגלים לעמוד בפני הסיסמאות הפוליטיות שמוחדרות ללא לאות למוחו של הציבור.

    הסיסמה שמביעה את המסר של שי באופן הטוב ביותר היא "ארבעת עמודי התווך של הביטחון העצמי": המסלול הסוציאליסטי הייחודי של סין, התיאוריה הפוליטית של סין, המערכת הפוליטית של סין, והחשוב ביותר – המורשת הייחודית בת 5,000 השנים של סין.

    הסיסמה "הסינים הם עם אדיר", שמסוגל להתחרות בארה"ב, מציפה את כל חלקי סין. זה מה שהסינים רוצים לשמוע.

    לאחר ששי הצליח להכניס את העם הסיני לכיס שלו, לא היה לו קשה להגדיר את עצמו כ"מנהיג ליבה", ולמחוק את המגבלות על תקופת כהונתו.

    נתקלו בקיר המציאות
    אבל אז הגיעה ההאטה הכלכלית, שאליה התווספו מכסי המגן שהטילה ארה"ב על מוצרים סיניים. לא ניתן לטייח את המציאות באמצעות סיסמאות פוליטיות, והמציאות היא ירידה במכירות אפל בסין, התכווצות הביקוש למכוניות חדשות, ועזיבתן של יצרניות גדולות כמו יוניקלו בשל האמרת עלויות הייצור. 65 מיליון דירות עומדות ריקות, לדברי פרופ' גאן לי מאוניברסיטת סאות'ווסטרן לפיננסים וכלכלה בסין. "אנחנו כבר במצב כלכלי קשה. ההידרדרות רק תחריף", לדברי הפרופסור. אין פלא שבייג'ין להוטה מאוד לחתום על הסכם סחר.

    אם ההידרדרות בכלכלת סין תימשך, שי ייאלץ להתמודד עם מקור חששותיו הקבוע: חוסר יציבות. החלום הסיני מראה סימני דעיכה, והכסף בכיסיהם של הסינים הולך ומידלדל. שי יצטרך לעבוד קשה מאוד כדי להמשיך למצוא חן בעיני נתיניו.

    סדר העדיפויות ישתנה?
    ההיחלשות של כלכלת סין עלולה לגרום לשי השפלה שתאלץ אותו לשנות את סדר העדיפויות שלו. תרועת החצוצרות של תוכנית הדגל "תוצרת סין 2025", שמטיפה לעצמאות טכנולוגית, כבר הולכת ומתעמעמת. מכיוון שהקופות הולכות ומתרוקנות, לא יהיה מנוס מהערכה מחודשת ומצמצום של שני הפרויקטים הגדולים וזוללי המזומנים של סין: יוזמת "חגורה אחת דרך אחת" שנועדה להרחיב את השפעתה של סין למרכז אסיה, המזרח התיכון ואירופה, שהורחבה לעולם כולו, והיוזמה שמטרתה להפוך את הערים בייג'ין, טיאנג'ין והביי למטרופולין ענק בן 100 מיליון תושבים.

    אם צמיחתה הכלכלית של סין תמשיך לדשדש, ייתכן שזה ימריץ את שי לנטוש את התוכניות להאדרתה של סין בתוכניות לשיפור איכות החיים – משאת נפשו של העם הסיני.

    זה 15 שנה שהאג'נדה הפוליטית של מנהיגי סין כוללת את יעד השגת "שגשוג מתון" ברחבי המדינה עד 2020, אך לו הייתה למנהיגים יכולת ביקורתית חדה יותר הם היו מודים שהממשלה אינה צפויה לעמוד ביעד זה.

    לא ניתן להכחיש את הנס הסיני, אך שי ג'ינפינג הגיע כעת לפרשת דרכים בשלטונו. אם הוא ישאב השראה מהמסורת הסינית בת 5,000 השנים, שמטיפה לצניעות, ייתכן שזה יסייע לו להתפכח.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s