כל הכוח שבעולם 2018

כבר שנה שלישית שאני מסקר בחודש יוני את דו"ח תצרוכת האנרגיה העולמית של BP (שנודעה תמיד כבריטיש פטרוליום, עד שהנפט נעשה פחות סקסי והחברה החליטה להסתפק בראשי התיבות). אז הנה יצא דו"ח 2018 (לפוסטים קודמים: 2016, 2017).

אז מה השורה התחתונה? האנרגיות המתחדשות משמש ורוח עומדות לחסל את האנרגיה ממאובנים?

אנרגיות משמש ורוח (ועוד כמה צורות מתחדשות) סיפקו ב-2016 3.1% מהאנרגיה העולמית. ב-2017 הן כבר סיפקו 3.6% מצריכת האנרגיה העולמית. לשם השוואה, נפט שהוא מקור האנרגיה הבולט ביותר של האנושות מספק 34% מהאנרגיה העולמית. הפחם מספק 27% מהאנרגיה בעולם. בקצב הזה, התקדמות של חצי אחוז בשנה, בתוך פחות מ-200 שנה כבר לא יצטרכו יותר פחם, נפט וגז טבעי.

זה נשמע איטי עד גיחוך! אז האם כל עניין השמש והרוח הוא רק ספין של הירוקים?

תלוי איך בוחרים להסתכל על העניין. אפשר להדגיש את העובדה שאנרגיות השמש והרוח לא באמת נוגסות בכמות האנרגיה המופקת ממאובנים. אפשר מצד שני לציין שחלק נכבד מהגידול בשימוש באנרגיה בעולם מסופק על ידי אנרגיות מתחדשות.  בנוסף אנחנו כנראה לפני מהפכה גדולה בשימוש בסוללות לאחסון אנרגיה, ברכב חשמלי, ברכב ללא נהג. כל הדברים האלו יסייעו מאוד לכדאיות הכלכלית של שימוש באנרגיות ירוקות.

פרויקטים גדולים לשימוש באנרגיה מתחדשת מוקמים כל הזמן, רק לא בהיקף שעושה שינוי עצום כאן ועכשיו ברמה העולמית. ב-2017 כמות האנרגיה המתחדשת שנכנסה לשימוש עולמי שקולה בערך ל-3 פעמים צריכת האנרגיה השנתית של מדינת ישראל.

מה עם אנרגיה גרעינית? אולי היא תיתן פוש שאנרגיות ירוקות לא מסוגלות לו?

כורים גרעיניים עדיין נכנסים לשימוש בסין, אבל במערב מנסים להיפטר מהם. בסיכום הכללי אין גידול משמעותי בהפקת אנרגיה גרעינית בעולם.  הסקטור קפוא לגמרי. אבל הוא עדיין מניב יותר חשמל משמש ורוח. כנראה בשנים הקרובות השמש והרוח יעקפו את האנרגיה האטומית.

לקיפאון בכורי אנרגיה אטומית יש מחיר. אחרי כל הדיבורים האינסופיים על אנרגיות השמש והרוח, מתברר שלפני 20 שנה הרשת החשמלית העולמית פלטה פחות גזי חממה ביחס לתפוקה מאשר היום. הסיבה היא התנוונות האנרגיה הגרעינית.

מה עם הפקת חשמל ממים?

אנרגיה הידרואלקטרית היא משמעותית במשק האנרגיה העולמי (מהווה כמעט 7% ממנו). חשובה כיום בערך כמו אנרגיית שמש ורוח ואנרגיה גרעינית גם יחד. נמצאת בשימוש נרחב בפרט בדרום אמריקה. אבל זו אינה אנרגיה שיש התקדמות גדולה בשימוש בה. סכרים גדולים שמטרתם הפקת אנרגיה חשמלית ממים אינם מוקמים כל יום.

דבר אחד בטוח – הפחם יוצא משימוש!

ייתכן שבטווח הארוך הפחם, מקור אנרגיה מושמץ ומזוהם, נידון לאבדון, אבל ב-2017 עלתה צריכת הפחם לעומת 2016 בשיעור עולמי לא זניח לגמרי – משתווה לצריכת האנרגיה השנתית של מדינתנו. הסטטיסטיקות מראות שהפחם עוד לא שמע על כך שהוא חסר תקווה. האחראית לכך היא הודו, שצריכת הפחם עלתה בה משמעותית. במערב יש ירידת מה בשימוש בפחם וגם בסין אין ממש גידול בצריכתו.

המכוניות מתייעלות, לפחות צריכת הנפט בירידה

דווקא לא. הייתה עלייה משמעותית בשימוש בנפט בכל העולם (1.8%) ואפילו עלייה בולטת פה בישראל (8% עליה, אולי בגלל שימוש בסולר בתחנות הכוח). התורמת העיקרית לגידול בשימוש בנפט בעולם היא סין. סין גם תרמה לעליה בגידול בצריכת הגז הטבעי בעולם, בפרט על ידי יבוא גז נוזלי קפוא במיכליות, תחום שהתקדם משמעותית ב-2017.

ומה עם פליטות דו תחמוצת הפחמן?

עלו ב-1.6% ברחבי העולם. נתון מאכזב כי קדמו לו שלוש שנות קיפאון במדד זה.

27 תגובות על ״כל הכוח שבעולם 2018״

  1. התנודות ביצור חשמל ירוק מחייבות שימוש מקבילי בתחנות כוח לא ירוקות כדי לשמור על מתח חשמלי קבוע. בהעדרן התנודות ברמת התח תביא לשריפת מערכות אלקטרוניות. מה שמייתר אותן באופן מהותי (להרחבה עיין שוב בבלוג הירוק:
    http://www.green-logic.info/?m=1 )

    הוויתור על אנרגיה גרעינית במערב פשוט שערוריתי ומזכיר את זניחת הטכנולוגיה הגרעינית בקיסרות בסדרת הספרים המוסד של אסימוב.

    Liked by 1 person

  2. תמריץ,
    המכונית החשמלית היא אויב של האנרגיה הירוקה. טעינה מהירה של מכונית חשמלית (5 דקות) נדרשת לעוצמת זרם השווה לזרם המסופק לשכונה שלמה. פרישה של הרבה עמדות טעינה מהירה תגרום לכך שהעומס על הרשת החשמלית יתאפיין בתנודות חדות של עלייה וירידה, אופי שימוש שמתאים רק למקורות של בעירה.

    אהבתי

  3. אין חולק שכיום צריך לגבות אנרגיה מתחדשת בתחנות כוח נוספות, בפרט גז טבעי. דבר זה יוצר בעיה כלכלית משמעותית, כי אנרגיה מתחדשת חוסכת אמנם את עלות השימוש בגז טבעי בחלק מהזמן אך לא את עלות הקמת תחנת הכוח עצמה. במידה שאפשר יהיה לגבות אנרגיה מתחדשת במערכי סוללות או בתאי מימן הבעיה תיפטר – הרוח והשמש תייצרנה המון אנרגיה עודפת בחלק מהשעות והיא תאוכסן בסוללות, ותילקח מהן בהמשך עם בוא הערב או עם רגיעת הרוח.

    התפשטות המכונית החשמלית תתרום רבות להגדלת נפח ייצור הסוללות בעולם ולחיסכון בעלויות. הגיגה פקטורי של אלון מאסק בנוודה מהווה דוגמה ראשונה לכך. חלק מהסוללות הולכות לכלי רכב ואחרות לאחסון חשמל בבית או באופן תעשייתי.

    Liked by 1 person

  4. יש לי כמה שאלות:
    מה לגבי אנרגית השמש? האנרגיה שמגיעה מהשמש גדולה פי יותר מ-7000 מכל צריכת האנרגיה בעולם.
    מה לגבי אנרגיה גיאו-תרמית?
    מה לגבי אנרגיה מטחנות רוח? אני יודע שלפחות באוסטריה יש המון טחנות כאלו.
    הנצילות של אנרגית השמש היא רק 10% (זהו המצב כבר 40 שנים לפחות). אי-אפשר לשפר את הנצילות?
    לי אישית נראה שניתן לוותר על אנרגיות ממאובנים תוך שנים ספורות וכל האנרגיה יכולה לבוא מהמקורות האלו.

    ועוד שאלה:
    אני פעם שאלתי למה לא כדאי לנו להשאיר את מרבית הגז שלנו באדמה ולהשתמש בו רק לצרכנו ולא למכור אותו לחו"ל. אתה טענת שעוד מעט יפסיקו להשתמש מאנרגיות ממאובנים ולכן הוא יהיה חסר ערך תוך זמן קצר. אם העולם לא עובר להשתמש באנרגיות מתחדשות אז מדוע שלא נשאיר את הגז בשבילנו ולא נמכור אותו?

    Liked by 1 person

  5. האנרגיה שמגיעה מהשמש גדולה אבל צריך למצוא דרכים להפוך אותה לחשמל. היא לא תהפוך לחשמל סתם כך. אם סך כל האנרגיות המתחדשות הוא 3.6%, אז כיום השמש מהווה אולי שליש מזה והרוח אולי חצי (את השאר נותנים האנרגיה הגיאותרמית והפיכת צמחיה לדלק)
    הנצילות היום של פאנלים סלולריים היא כבר 15% עד 20%, וכל אחוז נוסף הוא פריצת דרך שמיטב המוחות עובדים עליה.

    צריך יהיה להגדיל פי 30 את הקצב השנתי של פרישת טורבינות רוח ופאנלים סלולריים כדי לממש את היעד שאתה מתאר בתוך שנים ספורות. זה לא דבר ריאלי.

    הסברתי בפוסט מ-2016 בפירוט את עניין התמחור.
    https://tamritz.wordpress.com/2016/06/13/8434/

    לא צריך שיפסיקו להשתמש בגז או בנפט כדי שמחירם יצנח בעשרות אחוזים. צריך שההיצע יעלה על הביקוש ולשם כך די בהפחתה קטנה יחסית בצריכתם. ההפחתה הזו נראית ממשמשת ובאה, בזכות ההתפשטות העתידית של האנרגיות הנקיות ושל הרכב החשמלי, וכתבתי לא פעם שכתוצאה מכך צפוי לדעתי זעזוע עמוק במזרח התיכון.

    אהבתי

  6. מהו קצב פרישת הטורבינות והפנלים הסלולריים? למה אי אפשר להגדיל אותו פי 30 (נניח אפילו שיגדילו אותו רק פי 10 ואז יקח 20 שנה כדי להיפטר מאנרגיה מהמאובנים).
    בנצילות של 20% אז צריך לנצל רק 0.07% מאנרגית השמש שמגיעה לכדור הארץ (מתוך הנחה שמשתמשים רק באנרגית השמש). במצב היום מנצלים פחות מ-0.001% מאנרגית השמש.

    אהבתי

  7. אופ טופיק,

    עדות נוספת (מיני רבות מספור) להצטינות יהודים בחוכמה פוליטית, בניתוח לא מוטה של המציאות ובהבנת משמעות כתובות ענק על הקירות –
    מחקר ההיסטוריון ד'ר משה ארנוולד על התעלמות יהודי חברון, ערב הטבח בתרפ'ט, מעשרות רבות של ידיעות והתראות שמוסלמי חברון עתידים לטבוח בהם.

    יהודי אירופה, התומכים כיום בכל פה בכניסת המוני מהגרים מוסלמים לארצותיהם, והסובלנות המופלגת של יהודי ארה'ב כלפי אנטישמים קיצוניים המשתייכים ל"מחנה הנכון" – חולקים כנראה את אותו מאגר גנטי ו/או רעיוני עם נטבחי חברון.

    http://www.israelhayom.co.il/article/563881

    קטע מהכתבה:
    ___________________
    " … שלושה ימים לפני הטבח הגיעו לחברון שניים מאנשי ההגנה – אהרון חיים כהן וסעדיה קירשנבוים. הם הביעו באוזני ראשי הקהילה דאגה רבה מהידיעות שבידיהם, והעלו שתי אפשרויות: להתפנות, או לשלוח לחברון תגבורת שתאבטח את הקהילה. "ראשי הקהילה דחו את שתי ההצעות", אומר ארנוולד, "הם התעקשו שהיחסים עם הערבים טובים, ולכן אינם חוששים. כהן ששלט בערבית, לא השתכנע. הוא לבש בגדי ערבי, נטמע בין ערביי חברון לכמה שעות ושמע על התוכניות של ערביי העיר 'לשחוט את היהודים'. כשחזר לנכבדי הקהילה עם 'החדשות' הציע להם לארח כמה מאנשי ההגנה, אולם הללו טענו שהדבר עלול להזיק להם. יומיים לפני הטבח, למרות התנגדות הקהילה, שלחה ההגנה לחברון 12 מאנשיה עם נשק אישי, פצצות ונשק נוסף כדי לחלקו בין תלמידי הישיבה בחברון.
    סלונים הגיב על כך בכעס וטען שוב שהערבים לא יעזו לתקוף את היהודים כל זמן שהוא עומד בראש הקהילה, מכיוון שהם זקוקים לקבל ממנו אשראי כמנהל בנק. הוא דרש מהם לחזור לירושלים, סירב לקבל מהם נשק וסיפר שיש לו אקדח משלו. תוך כדי השהייה בבית … "

    Liked by 2 אנשים

  8. לתמריץ: איזו השקעה כלכלית כרוכה הכך? ובכלל איזה חשיבות יש לכסף? הרי הכסף זה סתם חתיכות נייר או שורות במחשב.
    כל מה שחשוב זה האם יש לעולם יכולת להקים זאת מבחינת כח העבודה (וזה יש כי בגלל הטכנולוגיה כח העבודה הוא כמעט בלתי מוגבל) ובמחינת המשאבים של כדור הארץ (האם יש מספיק משאבים ובאיזו מידה הם יפגעו). לכסף (שאנחנו תמיד יכולים לייצר מימנו כמה שצריך) אין משמעות.

    אהבתי

  9. אני לא מתמצא יותר מדי בתחום (זה נמצא איפשהו ברשימת המטלות שלי לעתיד), אבל דבר אחד נראה לי חסר אם מודדים את התקדמות האנרגיות המתחדשות כאחוז של תצרוכת האנרגיה העולמית – התייחסות לסבסודים הממשלתיים שלה. ממה שאני שומע, יש כמה אנשים שנשמעים רציניים שטוענים שכל הגידול הזה באנרגיות מתחדשות הוא גידול מלאכותי שישרוד רק כל עוד שורד הסבסוד הממשלתי. משבר כלכלי אחד (או אפילו מהפך פוליטי) והכול קורס.

    כאמור, אני לא מתמצא מספיק בשביל לדעת אם זה נכון. אבל דיווח שמתייחס אך ורק לאחוז ולא מתעמק בגורמים לגידול הזה, עלול לפספס בגדול מהבחינה הזאת.

    אהבתי

  10. גלגל, אין מספיק סוללות. יכול להיווצר מחסור בליתיום ובקובלט. יצטרכו עוד הרבה מפעלים כמו הגיגה פקטורי של אלון מאסק. טורבינות רוח ופנאלים סולאריים דורשים פסי ייצור. אנרגיות מתחדשות דורשות הקצאת שטחים גדולים. העמסת הרשת עם אנרגיות מתחדשות דורשת גיבוי כי האנרגיה הזו עולה וצונחת בחדות. אם מדינות העולם יתגייסו מן הסתם אפשר מאוד להאיץ התהליך אבל דורש משאבים גדולים.

    אהבתי

  11. חייל בשבילך:

    יש ללחוץ כדי לגשת אל 113145.pdf

    קמיליה,
    התבונה הפוליטית של יהודים הוכיחה את עצמה לא מעט במשך הגלות והתבררה כבעלת גמישות, התמדה והצלחה במשך יותר מאלפיים שנה. ועם זאת ככל שהציונות מצליחה כך יכולת התמרון של קהילות יהודיות פוחתת. הקהילה היהודית בחברון גילתה זאת בשנות העשרים. הקהילות היהודיות בעולם מגלות זאת כיום. ולא בגלל שמדינת ישראל מנסה להקשות עליהן בפועל. אם כבר להיפך מדינת ישראל משתדלת לא להעיק. אבל עצם קיומה של מדינת ישראל הוא כמו הופעת גורם בעל המסה המעוות את כל מערכת הכבידה סביבו. ככל שיש יותר יהודים בארץ ישראל כך היכולת של קהילות יהודיות עצמאיות לחמוק מהשפעתה יורדת. אנשים מתארים את הקהילה היהודית בארה"ב כבעלת משקל למדינת ישראל. זו טעות אופטית. הקהילה היהודית בארה"ב מפורקת לעשרות קהילות שונות בעלות מדיניות שונה לנושאים שונים ויכולת השפעה שונה. היהודים בארץ ישראל לעומת זאת מתנהלים באופן ריכוזי להחריד עם גיבוש פנימי גבוה וריכוז יהודי עצום. במצב הזה למרבית הקהילות היהודיות בחוץ לארץ אין ברירה אלא להיכנע להשפעה הישראלית. למעשה במרבית העולם הם כבר נכנעו כאשר רק בארה"ב יש כמה קהילות שמנסות לחמוק מהשפעתה. זאת המציאות ואי אפשר להתעלם ממנה.

    Liked by 2 אנשים

  12. המאמר במערכות לא מעניין ככלל, הוא כתוב גרוע, לא משכנע, מקפץ מנושא לנושא, ממלא שורות בסיפורים שלא קשורים לנושא המרכזי. שני עמודים מיותרים עם תמונות שהיה אפשר לתמצת לשתי שורות. האם אלו שמתכננים את המטוס לעוד 20 שנה לא חשבו על כך שבעוד 20 שנה יהיו מטוסים ללא טיס מתקדמים יותר? האם הוא בדק אם יש בתכנון לעתיד מטוסי קרב ללא טייס שיוכלו להתמודד עם מטוסים מאוישים? כל הרפנס שלו זה התיחסות לספרי המונים פופולרים ולא לספרים מקצועיים. זה לא התחום שלו ובכל זאת בא לו לברבר.
    המסקנות שלו סותרות את הטענה העיקרית, הוא מציע לשדרג ביוקר את הקיים במקום לבנות חדש, אבל זה כל מה שהוא טוען שחסר טעם לעשות. מפתיע שהוא לא הביא כדוגמא את העפיפונים הזולים שמצליחים לגבור על הרחפנים היקרים. המסקנה שלו היא שעלינו לקנות דברים זולים ולהלחם על קיומנו באמצעים זולים.
    הבעייה העיקרית היא חוסר היכולת להבדיל בין בלבולי ביצים ללא תכלית ועומק. איך זה שעוד לא נוצר אפליקציה שיקרא עבורי מאמר ויגיד לי אם הוא תורם משהו לחיי או רק מורח.

    אהבתי

  13. בעיני המאמר במערכות (הקישור של י.ד) היה מעניין והצדיק את הזמן שהקדשתי לקריאתו.

    הוא למעשה חיזק את טענות חייל זקן שהחלטות הרכש וההשקעה של חיל האוויר הישראלי הן אנרכוניסטיות, ואינן מותאמות לצרכי המציאות העכשווית.
    בסקירה ההיסטורית שהובאה במערכות הוזכרו מקרים רבים שבהם צבאות המשיכו להשקיע בכלי מערכה שלמעשה עבר זמנם (בניסיון שווא לשפרם ולהתאימם למציאות הטכנולוגית החדשה) במקום להשלים עם כך שהמציאות השתנתה – ועליהם להשתנות יחד אתה.

    חייל זקן ניסה להסביר את ההחלטות המוטעות של חיל האוויר בהילה הרומנטית – סקסית (כפרשנותי), בעיני בכירי החיל, של קרבות אוויר בין מטוסי קרב מאוישים.
    טענה שהזכירה לי את המיתוס על חיל הפרשים הפולני שיצא במלחמת העולם השניה, לקרב גבורה חסר כל סיכוי, כנגד הטנקים הגרמנים. מה שהוביל לטבח נוראי של המוני פרשים ושל סוסיהם האומללים.
    ההסבר שקראתי בזמנו על "האנרכוניסטיות" של צבא פולין, שלא הצליח להתאים עצמו לתנאי הקרב של המאה העשרים, היה שחיל הפרשים הפולני אויש בעיקר בבני האצולה הנמוכה הפולנית. הם התגאו בסוסי הקרב שלהם, והתיחסו לשירות צבאי בחי'ר או בשריון כפחיתות כבוד. כנראה כפי שבכירי חיל האויר (שלמיטב ידיעתי כולם היו בעברם טייסי קרב ) מתייחסים לשירות בתותחנים או בהפעלת מלטים ומזלטים.

    אגב, רק שנים מאוחר יותר למדתי שמיתוס קרב הגבורה – והטיפשות של הפרשים הפולנים במלחה'ע השניה – טופח ע'י הנאצים, כחלק מהתעמולה שלהם.

    קטע ממאמר
    __________________________
    המערכה בפולין הסבה לגרמנים נזק רב יותר ואבדות רבות מכפי שמקובל היה לחשוב. הם למדו מספר לקחים חשובים ממערכה זו: משמעות העוצמה והמהירות של עוצבות השריון בקרב המודרני. זמנם של צבאות גדולים המבוססים על חי"ר ופרשים חלף. ניסיון רב נצבר בהפעלת יחידות שריון בתנאי קרב. הטנקים אינם מתאימים ללוחמה בשטח בנוי ובקרב על וורשה סבלו אבדות כבדות. מערכי נ"ט המאורגנים ופרוסים היטב מהווים איום חמור לשריון. מרבית הטנקים מסוג פנצר-1 ו-2 אינם מתאימים לשמש ביחידות המסתערות ויש להחליפם בטנקים כבדים יותר. דיביזיות קלות אינן מתאימות וחלשות יותר גם מדיביזיות ממונעות וגם מדיביזיות חי"ר רגילות.
    המערכה על פולין מלווה במספר מיתוסים כמו שחיל האוויר הפולני נתפש בפרוץ הלחימה עם מטוסיו על הקרקע והושמד ברובו בימים הראשונים והסתערות הפרשים הפולנים על השריון הגרמני. שני מיתוסים אלו הנם פרי יצירתה של התעמולה הגרמנית (ואף האיטלקית) והנם רחוקים מהמציאות.

    הפרשים הפולנים היו פעילים מאד במערכה ותפקדו כחי"ר רכוב, דהיינו עם הגיעם לשדה הקרב היו יורדים מהסוסים ולוחמים כחי"ר רגיל. המיתוס התפתח כתוצאה מאירוע שהתרחש במהלך נסיגת ארמיית פומורז במורד ה"פרוזדור הפולני". בשעות אחר הצהריים המאוחרות של היום הראשון ללחימה, התקרבה דיביזיית החי"ר הממונע ה- 20 הגרמנית לעיירה צ'ויניצ'ה (Chojnice) ביער טוצ'ולה כ- 250 ק"מ מצפון-מערב לוורשה. תנועה זו איימה על צומת מפתח של מערכת הרכבות הפולנית בכפר בשם קרויינטי (Krojanty) כ- 7 ק"מ צפונית מזרחית לצ'ויניצ'ה. כוחות ארמיית פומורזה בגזרה זו כללו בעיקר את גדוד החניתאים (LENCERS) ה- 18 של חטיבת הפרשים פומורסקה בפיקודו של סא"ל קזימירז' מסטלרז (Mastelarz). על מנת לבצע את משימתו שהייתה להחזיק את השטח עליו הופקד, לקח מסטלרז 2 פלוגות פרשים, א' ו- ב' ותקף גדוד חי"ר גרמני שהיה בשלבי היערכות מהעורף (מבין עצי היער לשטח הפתוח). בדרך כלל התרגולת הייתה לרדת מהסוסים ולתקוף רגלית את האויב אולם בנצלו את יתרון ההפתעה והניידות החליט המפקד הפולני לבצע הסתערות עם חרבות שלופות על החי"ר הגרמני. כ- 250 הפרשים הפולנים הסתערו בדהירה על החי"ר הגרמני ונהנו מיתרון בקרב המגע כך שהגרמנים החלו לסגת. כאשר נדמה היה שהפולנים עומדים לנצח בקרב הופיעו לפתע כמה שריוניות גרמניות עם מקלעים ותותחים אוטומטיים ופתחו באש. ההסתערות הפולנית נשברה והם החלו לסגת לאחר שספגו 20 הרוגים (ביניהם קולונל מסטלרז עצמו) וכ- 60 פצועים. הייתה זו הסתערות הפרשים הראשונה במלחמת העולם השנייה. גודריאן, מפקד קורפוס השריון ה- 19 שהדיביזיה ה- 20 השתייכה אליו כתב על האירוע בדו"ח שהעביר לדרגים הממונים, בו ציין שהפולנים באיוולתם תקפו עם חניתות טנקים גרמניים.[12] הגרמנים החליטו לנצל זאת לצורכי תעמולה והביאו לשדה הקרב שני עיתונאים נייטרלים, איטלקי ואמריקאי בשם וויליאם שירר ("עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי") אשר סיפרו על האירוע המוזר של הסתערות הפרשים עם חניתות על טנקים.[13] האירוע עצמו לא היה שונה בהרבה מאירועים דומים במערכה עת יחידות פרשים פולניות בגדלים שונים, אשר כותרו ע"י הכוחות הגרמניים המתקדמים, ניסו לפרוץ מהכיתור בפערים שבין היחידות הגרמניות ולא דרכן, מה שנראה פעמים רבות כהסתערות חזיתית עליהם. בעקבות דווחו של גודריאן ופרסום הכתבות באיטליה ובארה"ב של העיתונאים (שכמובן לא היו נוכחים בשדה הקרב בעת האירוע אלא כתבו את מה שסיפרו להם הגרמנים) החלו להופיע אזכורים של פרשים פולנים נגד טנקים במאמרים וספרים רבים וכך התפתח המיתוס. ניתן היה להבין כאילו לצבא פולין לא היה שריון כלל והפרשים הפולנים היו כל כך טיפשים ופרימיטיביים (עם כי אמיצים) שחשבו כי יוכלו לעצור טנקים באמצעות חרבות וחניתות. האמת היא כמובן שונה לחלוטין, הפרשים הפולנים מעולם לא הסתערו על השריון הגרמני תוך שליפת חרבות או הטלת כידונים כיוון שהם היו מצוידים בתותחי נ"ט בופורס 37 מ"מ שיכלו לחדור כל טנק גרמני במערכה (26 מ"מ פלדה מטווח 600 מ' ב- 30 מעלות) והיו מאומנים היטב ללחום הן כנגד חי"ר האויב והן כנגד השריון שלו."

    אהבתי

  14. לי.ד.
    כתבת:
    1. "התבונה הפוליטית של יהודים הוכיחה את עצמה לא מעט במשך הגלות והתבררה כבעלת גמישות, התמדה והצלחה במשך יותר מאלפיים שנה. …"
    ______________________
    כנראה תלוי בשאלה איך מודדים תבונה פוליטית.
    מצד אחד, אם מתייחסים לעצם הישרדות היהדות עד ימינו, כאשר המוני עמים / קהילות / דתות / שפות נכחדו מהעולם במהלך אלפים השנים האחרונות – אזי עצם הישרדות קבוצה מובחנת, ולו של עשרה יהודים בלבד, היא הישג מעורר התפעלות.
    מצד שני, אם משתמשים בקריטריון של אחוז היהודים בעולם (בהשוואה ללא יהודים), בשנת אפס לספירה ובימנו, כמדד להצלחה הישרדותית – אזי הישרדות היהודים רחוקה מלהיות סיפור הצלחה.
    מההערכות על אחוז היהודים בתקופת האימפריה הרומית (ומכאן הערכות על אחוז היהודים בכלל העולם העתיק) ומידע על אחוז היהודים מכלל אוכלוסיית העולם בימנו) – בולטת העובדה שהיינו אמורים למנות *לכל הפחות* פי עשר.
    "אובדן" שאני מתקשה לא לשייך חלק משמעותי ממנו להעדר תבונה פוליטית של יהודים.

    2. " … עם זאת ככל שהציונות מצליחה כך יכולת התמרון של קהילות יהודיות פוחתת. הקהילה היהודית בחברון גילתה זאת בשנות העשרים. הקהילות היהודיות בעולם מגלות זאת כיום.
    ___________________________
    כוונתך לא לגמרי ברורה לי.
    לתפיסתי בעיית הקהילות היהודיות בעולם אינה עצם הקיום של הריכוז היהודי בישראל ומעשי מדינת היהודים אלא עצם אבדן כוח המשיכה של הקהילות.
    רבים מאלו שנולדו כיהודים אינם מייחסים חשיבות כלשהי ליהדותם, אינם משתייכים לשום קהילה יהודית או חשים מחויבות כלשהי או נאמנות כלפיה.
    הקהילות היהודיות בעולם מנסות להאחז בישראל (ובתוכניות כמו תגלית ומסע) כבקנה קש שיעזור להן לשמור את הצעירים שנולדו לעם היהודי אצלן, ולהאט במעט את קצב התבוללותם והיטעמעותם באוכלוסית הרוב. אבל קנה קש כנראה לא יעזור יותר מדי לטובעים ולנסחפים. הוא לכל היותר יצליח להאט במעט את קצב הקיטון של הקהילות היהודיות בעולם.

    איני מבינה כלל מה הקשר בין הציונות לבין קריאת מפת האיומים והסכנות המוטעית להחריד של יהודי חברון.
    אלא אם בכוונתך לרמוז שהטבח ביהודי חברון בוצע רק בגלל חטאי הציונים בעיני המוסלמים. אם כן – עליך להיזכר שפוגרומים, מעשי טבח מאורגנים של מוסלמים ביהודים ו/או מתן ברירה בין איסלום לבין מוות – בוצעו גם מאות שנים לפני שהומצאה המילה ציוני.

    אהבתי

  15. קמיליה,
    מצטרף למהללים את הצבא הפולני ומוסיף מספר נקודות. מקצוע הרב הצבאי הומצא על ידי הצבא הפולני. כ150 טייסים פולנים ב4 טייסות השתתפו בקרב על בריטניה. טייסת 303 הפולנית היתה אלופת ההפלות בקרב על בריטניה, 126. הטייסים הפולנים היוו 5% מהסד"כ האווירי והיו אחראים ל12% מההפלות. לאחר נפילת פולין הצלחו הפולנים להקים 6 דיביזיות (כולל צבא אנדרס שהוקם ברוסיה ועבר למערב דרך אירן) ועוד מספר חטיבות עצמאיות שלחמו בכל החזיתות של צבאות המערב. בצרפת, בצפון אפריקה, באיטליה ובכח הפלישה לנורמנדי. חטיבת צנחנים פולנית השתתפה במבצע ההצנחה הכושל בהולנד (ארנהם).דיביזיית שריון פולנית שהיתה חלק מארמיה קנדית היתה הכח המשמעותי ביותר בקרב פאלז שהביא למיטוט שתי ארמיות פנצרים גרמניות, לסיום המערכה בנורמנדי ולנסיגת הכוחות הגרמנים (פריז שוחררה יומיים מאוחר יותר)

    אהבתי

  16. קמיליה,
    בהמשך לדיון הקודם שלנו ראיתי הצעה של רועי עידן לרמטכ"ל לפתרון בעיית העפיפונים. עידן מציע לאייזנקוט לפרוש את מטוסי הF35 החדישים שלו לאורך גדר הרצועה ולהפעיל את מנועיהם כדי להדוף את העפיפונים חזרה לרצועה.
    בהכירי את פיקוד צה"ל אני סמוך ובטוח כי תוך 5 שנים יציג צה"ל עפיפון התקפי מבוסס בינה מלאכותית כדי לפתור את הבעיה.

    Liked by 2 אנשים

  17. אני אופטימי לגבי העתיד ובמיוחד זה של ישראל ועם ישראל ככלל.. צריכת האנרגיה בהווה ובעתיד תגדל תודות לעליה משמעות ברמת החיים בעולם השלישי ובמיוחד באסיה ותודות לגידול דמוגרפי באותו חלק של העולם אשר מנסה לפרוץ את מעגל הנחשלות וזה כולל את הערבים וחרדים בישראל..
    יחד עם אופטימיות זהירה אני ער לעובדה שבדרך עוד צפויים משברים כלכליים אבל אלה לא יאריכו ימים כל עוד ומנהיגי העולם שואפים לשלום ודוחפים לצמיחה כלכלית ..הנשיא דונלד טראמפ באישיותו ומעשיו המדיניים מביא בשורה לעמי העולם ותקווה לעם הפשוט באמריקה ולו לתקופה קצרה במשך תקופת כהונתו כנשיא ארה"ב.. העושר הכלכלי מתחיל להתפזר בין יותר אנשים על הגלובוס לא רק אמריקה והעם האמריקאי גם אחרים יכולים והדבר הזה יכה את כלכלת המערב ובראשה כלכלת אמריקה הגדולה אבל לא בעוצמה רבה יש תקווה וזה מה שקובע את העתיד..

    אהבתי

  18. חייל, חיפשתי חומר על בעיית הטעינה המהירה של המכוניות החשמליות.
    מוזכר למשל כאן:
    http://energypost.eu/charging-electric-vehicles-the-challenges-ahead/

    Fast charging may flatten aggregate demand curves (i.e. a macro system impact), but increase local capacity issues (through short-but-high peaks at specific locations). Bear in mind that ten 350 kW chargers would require an infrastructure capable of handling 3.5 MW. In current fossil-fuel forecourts, 20 pumps are not uncommon: that would require 7 MW of infrastructure support in a single spot. Proposed solutions to very high demand chargepoints range from siting them close to high-speed electrified rail lines, to utilising stationary battery storage too (as suggested for domestic charging in the last section).

    אהבתי

  19. תמריץ,
    טעינה מהירה מייצרת אתגר לא פשוט לרשתות חשמל ולכך מתווספת שאלת הביצה והתרנגולת. כדי לאפשר שימוש נרחב ברכבים חשמליים נדרשת השקעה גדולה בתשתיות החשמל אבל זו אינה כדאית כל עוד אין מספר מספיק של רכבים חשמליים. בכל מקרה יש כאן התנגשות עם המגמה של השקעה באנרגיות מתחדשות (שאופיין אינו מתאים לרשת חשמל שתומכת בטעינה מהירה) כאשר אחד בא על חשבון השני.

    אהבתי

  20. קמיליה,
    כשאני מתייחס להישרדות היהודים אני בוחן זאת מנקודת מבט פוליטית של הישרדות הקהילה. מנקודת מבט של הפרט יכול להיות שהמוצר לא היה מספיק טוב והוא בחר מוצר אחר (נצרות/אסלאם). זכותו. אבל העובדה שלמרות הלחצים נשארה קהילה יהודית קיימת איננה דבר של מה בכך.
    באשר לקהילה היהודית בחברון. אין ספק שקהילות יהודיות היו מאוימות מפעם לפעם בניסיון להמרת דת או טבח. ניסיון ההתמודדות שלהן לרוב היה מקומי: הורדת הראש, שיחוד הגורמים הרלבנטיים, פניה לשלטונות ועוד. הציונות גורמת לכך שכל האסטרטגיות הללו נחלשות כיון שהמאבק הופך להיות עקרוני. כך למשל הנוצרים הנסטרויאנים בפרס זכו לשגשוג וסבלנות אך ברגע שניסו לגרום למנגולים להשליט את הנצרות בפרס במקום את האסלאם הם כמעט הוכחדו:
    https://www.gilihaskin.com/%D7%94%D7%A0%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%9D/

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s