כלי חדש מהארגז של ברננקי

סבר פלוצקר, הפרשן הכלכלי הוותיק של ידיעות אחרונות, לא אומר נואש בנואשותו. אף שתחזית התפוצצות הבועה שלו מלפני חצי שנה לא עלתה יפה (אשריי, פקפקתי בה), הוא שב לתחזיות החורבן הגדול בשוק המניות. הוא מגייס לצרכיו הפסימיים כלכלן משווייץ שסבור שיש סיכוי גדול מ-50% לירידות גדולות מ-50% בשוק המניות (נחיה ונראה – תעודת סל SPY כרגע עומדת על 273). אני עדיין סקפטי. אבל כן צריך להתייחס לטענה טובה שמצוטטת מאותו כלכלן – הבנקים המרכזיים בזבזו את כל התחמושת.

אנחנו מצויים בתקופה שבה הריביות בשפל. אם תיפסק הגאות הכלכלית בארה"ב, בארץ ובמקומות נוספים ותוחלף במיתון, זו תהיה בעיה רצינית. לבנקים המרכזיים לא תהיה דרך להוציא את הכלכלות מהמיתון. אין להם יכולת להוריד את הריביות מטה מטה כשהן כבר במילא קרובות לאפס. אם כלי הנשק של הורדת הריבית אינו זמין לשימוש, תידרש הרחבה תקציבית לצורך חילוץ המשק. אבל כל מיני פוליטיקאים מפחידני גרעון שמחויבים ל"אחריות פיסקלית" עלולים לשים להרחבה כזו רגל, כפי ששמו לה במיתון הגדול הקודם. באירופה הבעיה עוד יותר קשה. הכלכלה של היבשת מאוחדת ולפיכך גרמניה יכולה למנוע מחברות אחרות בגוש האירו את ההרחבה התקציבית הרצויה.

בפוסט שפורסם בשנה שעברה בבלוג של בן ברננקי הוא הציע פרדיגמה חדשה שיכולה לאפשר לבנקים מרכזיים למלא את תפקידם גם במצב כזה. מהותה היא החלפת יעד האינפלציה שמנחה בנקים מרכזיים ביעד של רמת מחירים.

במה דברים אמורים? כיום בנקים מרכזיים מכוונים לכך שמדי שנה האינפלציה תגיע לרמת 2%. אמנם הנגידה המהוללת שלנו מצפצפת על היעד בלי בושה, ומשלימה עם שש שנים רצופות שבהן האינפלציה הייתה מתחת לרמה המבוקשת, אך נגידים אחרים, טובים ממנה, מתייחסים לעניין ברצינות. עכשיו, נניח שייבחר בקרוב נגיד מוצלח מקרנית פלוג. אם הוא יעשה עבודתו נאמנה נראה את המשק מגיע לרמת אינפלציה שנתית שנעה סביב 2%. אבל מה עם השנים החסרות? מה עם השנים שבהן קרנית פספסה בעקביות את היעד? אלו יישארו ללא תיקון ומזור.

ההצעה של ברננקי היא, לעומת זאת, שנגידי בנק ישאפו לתקן רטרואקטיבית שנים שבהן היעד לא הוגשם. דהיינו, אם בשנת 2018 רמת המחירים שמחשבת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עמדה על 1000 והייתה צפויה להגיע ל-1020 (2% אינפלציה) ובמקום זאת, תחת הנהגתה הכושלת של קרנית פלוג תגיע לרמה 900. הנגיד שיחליף אותה ויפעל כעצתו של ברננקי לא ישאף להגיע בשנת 2019 לרמה של 918 (2% אינפלציה מסוף 2018) אלא לרמה של 1040 (2% אינפלציה בנוסף ליעד רמת המחירים המקורי של 2018). כלומר, ליעד של רמת המחירים תישאר חשיבות גם אחרי שנים שבהן הוא פוספס.

זו מהפכה עצומה מבחינת היכולת להתמודד עם מיתון, כי גם אם יגיעו שנים קשות ועגומות שבהן האינפלציה תדשדש ואפילו תהיה שלילית, המשקיעים יבינו שאחריהן תבואנה שנות גאות שבהן האינפלציה תנסוק, ועדיין הנגידים של העתיד לא יעשו דבר כדי לעצור אותה, כל עוד לא תיחצה רמת המחירים שאליה כיוונו נגידים בטרם החל המיתון. המשקיעים מחושבים ביותר ויודעים לשקלל את ההתנהלות המקרו הכלכלית בעוד עשור לחישוביהם. אם הם יבינו שהיא תהיה נעימה להם בעתיד הרחוק, הם יימנעו מפאניקה כבר בהווה הקרוב.

הדבר דומה לשכיר שיודע בוודאות שגם אם שכרו יקוצץ בטווח הקצר, הוא יקבל על כך פיצוי מלא בטווח הארוך, ועל כן אינו נכנס לפאניקה ואינו מצמצם את הוצאותיו בתקופה קשה. זה ההיגיון שאפשר למשל לעובדי המועצות הדתיות לשרוד שנים בעשור הקודם שבהן העיריות לא טרחו לשלם שכרם.

ברננקי הכניס טוויסט חכם ולמיטב ידיעתי מקורי בהצעה שלו. זאת משום שקונספט שמירת רמת המחירים הוא חרב פיפיות ומעלה בעיה קשה, אפילו אכזרית. נניח למשל שהמצב עם האירנים ידרדר לקראת מלחמה שבה הם יחסמו את המפרץ הפרסי לשיט מיכליות נפט. מחיר הנפט עלול להגיע בתסריט כזה גם ל-400 דולר, וכל מוצר שמסתמך על נפט, כלומר כל מוצר שצריך להוביל אותו במטוסים, בספינות או במשאיות, כלומר כל מוצר שהוא, יתייקר בחדות. האינפלציה השנתית בתסריט זה עלולה להגיע גם ל-10% או 20% או יותר. מי שלא מאמין שיבדוק מה קרה בימי משבר הנפט הגדול אחרי מלחמת יום הכיפורים, אז הערבים הענישו את המערב על תמיכתו בישראל (אף שמבחינת רוב מדינות המערב תמיכה זו הייתה קלושה ביותר).

הגיעה המלחמה עם אירן, מחיר הנפט נסק ולקח איתו מעלה מעלה את כל המחירים. המשק התאים עצמו לאינפלציה הגדולה. השכירים קיבלו תוספות יוקר, המחירים עלו. עתה בשש אחרי המלחמה יבוא הנגיד ויגיד שמכיוון שהוא מחויב לשמירת עליה מתונה ברמת המחירים לאורך שנים, הוא לא יכול להסתפק באינפלציה של 2% בתום המלחמה הגדולה עם אירן, אלא יפעל להביא לדפלציה של 8% (אחרי אינפלציה של 10%) או 18% (אחרי אינפלציה של 20%) כדי להשיב את רמת המחירים למסלול הרגיל שלה טרם המלחמה. נגיד שיפעל בצורה הזו יצטרך להנהיג ריביות קיצוניות של שוק אפור וכך ימוטט את המשק בארצו, ואם הוא נגיד אמריקני הוא ימוטט את כלכלת העולם כולו.

על כך אומר ברננקי שבנקים מרכזיים צריכים לפעול בשני מסלולים שונים. בתקופה שבה הריביות נוגעות באפס המסלול שלהם צריך להתבסס על שמירת רמת מחירים. בתקופה שבה הריביות גבוהות מאפס המסלול שלהם צריך להתבסס על קביעת רמת אינפלציה שנתית. כך לעולם לא יהיה מצב שבו הריביות ינסקו במטרה להשיב רמת מחירים למסלולה הישן. במקרה שבו הריביות גבוהות, הבנק המרכזי יפסיק לעקוב אחרי רמת המחירים ויעדו יהיה אינפלציה שנתית בלבד. רק במקרה שבו הריביות באזור אפס יעקוב הבנק המרכזי אחרי יעד רמת המחירים. בשל מעקב זה הוא יותיר את הריביות אפסיות בגין המיתון גם שנים אחרי שהמיתון תם ונשלם. כך יעודד את המשקיעים מלכתחילה לא להיות היסטריים כל כך בזמן המיתון ביודעם שזמן הפיצוי עליו עוד יגיע.

32 תגובות על ״כלי חדש מהארגז של ברננקי״

  1. "מפחידני גרעון" – אתה מזכיר את רבין שעמד מעל בימת הכנסת ולעג ל"פחדני השלום". בהמשך אותו נאום ממש הוא אומר "שלא הייתה אף קטיושה [מעזה] ולא תהיה קטיושה".

    אהבתי

  2. כולנו צריכים להיות אסירי תודה לרבין על אוסלו (מלבד קרובי הנספים שבאופן טבעי ירגישו ששילמו מחיר אישי גדול מדי).

    אהבתי

  3. תמריץ,
    התןאיל לבאר לבבון מצוי איך מבדילים בין יעד אינפלציה ליעד מחירים?

    אהבתי

  4. אם המטרה היא להשיג אינפלציה שנתית של 2% כשרמת המחירים הנוכחית מוגדרת על ידי הלמ"ס כ-1000. אז יעד המחירים לעוד עשור יהיה 1220. כלומר גם אם במשך כמה שנים תהיה אינפלציה חלשה או אפילו דפלציה, היעד יישאר והבנק יצטרך לחתור להתייקרות משמעותית בשאר השנים כדי להגיע ליעד. כלומר חובתו תהיה להציף את השווקים בכסף.
    אם לעומת זאת וכמו במצב הנוכחי מדברים רק במונחים שנתיים, הכישלון לעמוד ביעד האינפלציה בשנים קודמות כבר לא מעניין והמטרה היא תמיד 2% התייקרות לעומת השנה האחרונה.

    אהבתי

  5. במונחים של חיילים זקנים – אם חייל הרג בחייו 1000 מחבלים והוא חותר להגדיל המספר ב-2% כל שנה, יש הבדל אם הוא מציב זאת כיעד רב שנים. בעוד עשור יהיו לי כבר 1220 קרקפות או שמספיק לו להגדיל כל שנה ב-2% את המספר כפי שהיה בשנה הקודמת בלי קשר לשאלה אם בשנה שעברה במקרה היה בסדנה לפציפיסטים והיא הייתה נטולת קטל.

    אהבתי

  6. היעילות של פעילות מונטרית של העברת כסף בין חשבונות חסכון לחשבון צקים מוטלת בספק גדול בהשפעותיה המאקרו-יות.
    מה שעזר לצאת מהמשבר בנתיים הן הגדלת גרעון המשל בתחילת תקופות אובמה שלא יצרו אינפלציה ועכשיו הורדות המיסים של טראמפ שלא יוצרות אינפלציה מעבר ל2 אחוז.
    בכל מקרה כל הגדרת יעד מונטרי כמו "יעד מחירים" יוריד את הנגידים מהגב של הממשלה אם הם יחרגו לתקופות מהיעד המקובע של 2 אחוז לשנה.

    אהבתי

  7. תמריץ,
    לא יותר פשוט לכתוב שיעד האינפלציה הרב שנתית חשוב יותר מיעד האינפלציה החד שנתית?

    אהבתי

  8. ייתכן שזה תיאור פשוט יותר.. אם כי בעיקרון עיסוק בנגזרת לכאורה יותר מסובך. אבל התרגלנו בענייני אינפלציה לנגזרת

    אהבתי

  9. בהמשך לדיבור (ההזוי של החיטי) על ההיבריס הגואה,
    https://tamritz.wordpress.com/2018/05/13/130518/#comment-30148
    ותגובתו של משה הגירגשי
    https://tamritz.wordpress.com/2018/05/13/130518/#comment-30149

    גיא בכור: "האם זה החודש הטוב ביותר לישראל, מאז הניצחון במלחמת ששת הימים?" (!!!!!)

    "שיגור הרקטות ומבצע "בית הקלפים": המתנה הטובה ביותר שיכולה איראן לתת לנו? "

    "על הטמטום האיראני, על הנזקים העצומים שהביאו על עצמם, על התוצאות המדיניות של "בית הקלפים", והאם זה החודש הטוב ביותר לישראל, מאז הניצחון במלחמת ששת הימים? מאמר מרגש, בתוספת נספח מדד האיומים הביטחוניים על ישראל, המשווה את המצב מאז 2007."
    GPLANET PRIME (9/5/2018)

    בבלכה

    אהבתי

  10. כמובן שלא ימצא שום איזכור אצל בכור לטרור העפיפונים ששורף את הפרנסה לציבוקניקים שודדיהאדמות/הבוגדים

    אהבתי

  11. גיא באמת התפלאתי על הלייק שלך לאור הכרותי עם דעתך בנושא. אבל האפקט של ריבית שלילית (כלומר ריבית אפס באינפלציה) על ניפוח מחירי נכסים, עידוד הלוואות והורדת שער החליפין הוא בעל עוצמה אדירה.

    אהבתי

  12. אומנם אני לא מסכים עם המונטריסטים אבל אני פרגמטי(*) ומקבל שיפורים שיאפשרו להם להפריע פחות.

    (*) כמו הפילוסופים האמריקאים שעסקו ב[הגדרת] מהות הפלורליזם התרבותי.
    אגב, לפי ההגדרה המקובלת סוציולוגית – קרי תרבות דומיננטית חיונית בפלורלעים -מדינה יהודית ודמוקרטית זה פלורליזם ולא צביעות.

    אהבתי

  13. שמעון הייבוסי,
    מה זה כמה דונמים שרופים של קיבוצניקים חוגגי הרס גוש קטיף לעומת 120 שהידים?

    אהבתי

  14. חייל,
    פרנסה אבודה וסיכון חיים יומיומי של אלפי ישראלים הם כמובן כלום כל עוד אין זו פרנסה/סיכון שלך או של קרוביך..

    אם אלה ישראלים המחזיקים בדעות שונות משלך, זו אפילו ברכה

    אהבתי

  15. תמריץ,
    יעד המחירים הרב שנתי מגלם בתוכו סכנה ממשית של overshoot,
    לחיצה ארוכה וממושכת על הגז, לאחר כמה שנות מיתון, עשויה לייצר בעיה קשה לעצור בזמן או לצאת בזמן
    כידוע לך, מה קורה כשלא יוצאים בזמן…….

    Liked by 1 person

  16. חקר חדש שהתפרסם בגרמניה לקראת כנס שתקיים בשבוע הבא מועצת הפנסיה הממשלתית, צופה כי העודף התקציבי המקודש שנהנית ממנו הכלכלה הגדולה באירופה יימחק כבר ב־2020, זאת על רקע הזדקנות מואצת של האוכלוסייה והזינוק בשיעור הפנסיונרים — על כך מדווח היומון הגרמני "הנדלסבלאט".

    על פי המחקר, שנערך על ידי קרן ברטלסמן, בשנת 2020 יעמוד יחס הגרמנים העובדים לעומת הפנסיונרים, על שלושה לכל פנסיונר מעל גיל 65. היחס הזה יתכווץ לעובד אחד על כל פנסיונר עד לשנת 2035. אלה חדשות עגומות למדי עבור מדינה שבה דמי הפנסיה, ביטוחי הבריאות ועלויות הטיפול בקשישים ממומנים בעיקר מתשלומי הביטוח הלאומי שחלים על העובדים. הסכומים שהם ישלמו צפויים לתפוח לשיעור של 50% כמעט מההכנסה עד 2040 מ־40% כיום, אם הממשלה לא תפעל כדי לבצע רפורמה גורפת במערך הפנסיה.

    עם זאת, גם התוספת הזו בתשלומים לא תועיל, ועל פי המחקר, גרמניה צפויה לרשום גירעון תקציבי וחוב ציבורי מפלצתיים מ־2040 ואילך. הנתונים מראים כי עד שנת 2032 יעקוף הגירעון של גרמניה את מחסום ה־3% שמכתיב האיחוד האירופי למדינות החברות בו. עד סוף שנות ה־40, הגירעון הזה יצמח ל־9% מהתמ"ג הגרמני.

    אַווּף וידְרֶזֶהֶן

    Liked by 1 person

  17. כמו שהוא מצטט את מוחמד עלי במאמר:
    “It ain’t bragging if you can back it up.”
    זו המדיניות הפיזקאלית.

    אהבתי

  18. תמריץ, חבר שלך, אומר שהכלכלה תהיה כמו
    וייל אי קיוטי. (הוא כנראה חושב שהוא באגס ברננקי)

    http://www.bizportal.co.il/wallstreet/news/article/743956
    ———-
    הפחתת המיסים האחרונה של הממשל האמריקני בשווי של 1.5 טריליון דולר, ועלייה של 300 מיליארד דולר בהוצאות הממשל הפדראלי צפויים "להפוך את עבודת הפד' למאתגר במיוחד, מכיוון שהן מגיעות בתקופה של אבטלה נמוכה". "קיבלנו תוכנית תמריצים לשוק שנמצא בתקופה חזקה גם ככה", מסכם ברננקי.
    תוכנית התמריצים של טראמפ צפויה להשפיע חזק בשנתיים הקרובות, אך ב-2020 הכלכלה צפויה ליפול מצוק. ברננקי דימה את הכלכלה ל וייל אי. קויוטי (דמות מצוירת של לוני טונס) שנופלת מצוק.
    ————-
    תכלס, אני, הוד קטנותי,לא מבין על מה הוא מדבר.
    אם התמריצים של טראמפ יצרו את הביטחון של הסקטור הפרטי בעתיד ובנתיים התוצר יגדל וסקטור הפרטי יגדיל ביקושים שייצרו אינפלציה .. אז הממשל יוכל להוריד את ה300 מיליארד בהוצאות וגם לבטל חלק מהקלות המס בשביל להוריד את האינפלציה אם תהיה.

    אם לא תהיה אינפלציה ותהיה גם תעסוקה מלאה אז הממשל יצטרך להמשיך עם הקלות המס כי אין בעיה עם גרעון במטבע מקומי כל עוד אין אינפלציה.

    בנתיים יש לקוות שהחוב של הסקטור הפרטי ירד ביחס לתוצר.

    Liked by 2 אנשים

  19. למי שהיתה תחושת דזה-וו על הפחדות נפילה מהצוק הפיזקלי

    הקויוטים מייללים והשיירה עוברת.

    that's all folks

    אהבתי

  20. הטקסט של ברננקי ביזארי בעיניי ומאכזב. אולי כוונתו לכך שבעתיד תיתכן העלאת ריבית חריפה כדי למנוע התפוצצות אינפלציונית. אבל זה קצת מזכיר לי את אזהרות המדינה הדו לאומית או טו טו בשעה שבפועל פלסטינים וישראלים חיים בפירוד כמעט מוחלט. ספקולציה על העתיד על בסיס יסודות שלא מתכתבים עם המציאות האמפירית.

    Liked by 1 person

  21. גיא, 2020 זה לא רחוק מדי כך שהוא יכול להציג סנריו. לדעתי החישובים של טראמפ הם לדחות מפולת לאחרי הבחירות הבאות. עד אז להראות שהכל טוב. אבל הכלכלה בארה"ב באמת במצב מצויין. בסין יש פסטיבל שנקרא פסטיבל האביב, מאחר ולוח השנה הסיני הוא על פי הירח הפסטיבל תמיד נערך ביום הקר ביותר של השנה. הסיבה לכך הנה שהפסטיבל מציין את המועד שממנו אפשר לצפות רק לטוב, שהימים נהים ארוכים יותר וחמים יותר, וזה קורה רק ביום הקר והעלוב ביותר ביותר של השנה.
    כל טוב תם ונשלם מהר מהצפוי וכמה שתצפה זה תמיד יפתיע

    Liked by 1 person

  22. מאמר מעניין אני כשלעצמי לוקח תחזיות של עיתונאים וכלכלנים בערבון מוגבל לאור ניסיון אישי לא מוצלח, אלה הפסיקו לשמש עבורי מורי דרך ופקטורים בהשקעות בשוק המניות ..יש מנתח טכני מאוד מאוד פסימיסט ולאורך שנים הצליח להכניס "טמבלים" למרה שחורה ולעתים גם אותי מודה ומתוודה וכתוצאה מכך הפסדים מצטברים היו גדולים עבור כולם..בגיל מתקדם קשה מאוד לשנות דפוסי חשיבה אבל עובדתית העולם השתנה מאוד בין היתר
    כתוצאה מניהול סיכונים מוצלח ויצירתי של פרופ' בן שלום ברננקי הפד בתקופת המשבר הפיננסי העולמי החל מ2008 ..מאז אותו אירוע טראומטי מדינות מובילות ובנקים מרכזיים יצרו מנגנוני הגנה אשר מוכיחים את עצמם עד לשעה זו ראה את ארגנטינה והעזרה המהירה של קרן המטבע העולמית ויש לא מעט דוגמאות כאלה מהעבר הלא רחוק.. איטליה טורקיה ברזיל מתנדנדות אבל אני סמוך ובטוח שלא יפלו העולם עוקב מודאג ומוכן להושיט עזרה בעת מצוקה קשה כמו שזה קרה במצרים.. מאזן האימה הגרעיני התחלף למאזן אימה כלכלי קים מצפון קוריאה חושב נכון והוא מחכה לנשיא ארה"ב מר טראמפ בקוצר רוח.. אפרופו דונלד טראמפ בניגוד לתחזיות אפוקליפטיות של מרכז שמאל באמריקה מצליח לתפקד היטב ולהביא תוצאות מרשימות כמעט בכל התחומים הוא שומר על אמריקה ואמריקה שומרת על מדינת ישראל.. החשש שלי היום לא מאינפלציה אלא מדפלציה היות וסין מוכנה לספק כמעט בכל מחיר ביקושים גדולים למוצרים מכל הסוגים לרבות מוצרי אנרגיה ודלק.. מיליארד סינים מחכים בקוצר רוח לתורם להצטרף למעמד הביניים במדינה והם מוכנים לעבוד קשה מאוד ולהצליח 30000 נקודות בדאו ג'ונס זה לא פיקציה זה יהיה גם 50000 ויותר העולם רוצה צמיחה ולא מלחמה..

    Liked by 3 אנשים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s