המהירות המדהימה שבה בג"ץ מגדיל כוחו לאין שיעור לא זוכה לתשומת לב בתקשורת. בניגוד למתקפות על בית המשפט שזוכות גם זוכות.
פסק הדין האחרון (קישור לפסק המלא) שבו סירב בג"ץ לבטל את החוק להדחת חברי כנסת היה אבן דרך, שהצטרפה לאבן דרך דומה שכתבתי עליה כבר בעניין התקציב והיכולת להנהיג תקציב דו שנתי.
לכאורה הפסק האחרון היה פסק דין לא אקטיביסטי. בג"ץ נמנע מביטול החוק להדחת ח"כים. למעשה, ייתכן שהיה זה פסק הדין האקטיביסטי ביותר בתולדות בית המשפט או קרוב מאוד לכך.
זאת מאחר שבג"ץ שקל באריכות ולאורך עמודים רבים האם יש לבטל את החוק שמאפשר להדיח חברי כנסת. הדרישות הרבות לצורך הדחה שכזו – רוב של תשעים ח"כים, הליך שיפוטי בערעור, עילות הדחה מצומצמות – שכנעו את בג"ץ שאין מקום לביטול החוק. אבל החוק להדחת ח"כים הוא חלק מחוק יסוד, כלומר החוקה עצמה של מדינת ישראל. וגם מי שחושב שבית משפט עליון יכול לבטל חוקים יהסס מאוד לפני שיעז להגיד שהוא זכאי לבטל חוקה.
אם היו מתנהלים לפי הקריטריונים הרגילים השופטים היו צריכים לכתוב פסק דין בן שורה שבו יגידו שאין להם אפשרות לערוך ביקורת שיפוטית על חוק יסוד.
להגיד שלבית משפט יש זכות לבטל חוקה זה לתת בידו סמכות בקנה מידה אחר לגמרי ובעצם סוג של עריצות. בהחלט עדיפה עריצות של שופטים ליברלים מעריצות של כנסת שהייתה מחליטה להדיח חברי אופוזיציה בזה אחר זה, כך שישנה הצדקה מוסרית לסמכות שתינתן לשופטים לבטל חוקי יסוד שיבואו לכונן פה עריצות. אבל מרגע שסמכות ניתנת לקבוצת בני אדם, הם יטו ויתומרצו להשתמש בה גם בנסיבות שאינן הקיצוניות ביותר. אם בית המשפט רואה עצמו מוסמך לבטל את חוקת המדינה, הרי שהוא רכש לעצמו עוצמה מסדר גודל אחר לגמרי מזה שהיה לו עד עכשיו. 15 אנשים נבחרו להיות שופטים והתגלה להם שהם בעצם אסיפה מכוננת.
מעניין שגם שופטים הנחשבים לימניים שישבו בהרכב לא שללו על הסף את אפשרות פסילתו של חוק יסוד. כמו שמזהיר חיים רמון, בית משפט אקטיביסטי יכול לפסוק גם לטובת הימין ויעיד האקטיביזם השיפוטי השמרני בארה"ב. אם כי השופטים האמריקנים עוד לא הגיעו למצב שבו יצהירו שיש להם סמכות לבטל סעיפים בחוקה.
אולי עוד יבוא יום שבו ראש ממשלה מהשמאל ימסור את ירושלים ושופטים אקטיביסטים מימין יגידו לו (במידה של צדק) שמעשה כזה סותר כל כך את דמותה היהודית של המדינה שגם רוב של 100 ח"כים לא יכול לאפשרו.
ואולי בעצם זה הפיתרון שחוזה הימין לבעיית סיפוח השטחים. אז נכון – הערבים יהיו רוב ויהיה ראש ממשלה ערבי פלסטיני (אפשרות שזאב ז'בוטינסקי באופן מפורסם קידם בברכה). אבל הוא לא יוכל לעשות דבר כי השופטים העליונים היהודים יקבעו שהחלטות שסותרות את דמותה היהודית של המדינה לא תעמודנה. מי יבטיח שהשופטים יישארו יהודים? כשהשופטים בוחרים את עצמם לא קשה להבטיח זאת.
תמריץ 
פינת הטרלול האמריקאי.
תמריץ, כשתשמע את הקומיסרים הליברלים בלינק המצורף יתכן שתשקול מחדש את עמדתך בקשר לליברלים (וגם בקשר לטראמפ דה פוסי גרבר)
אהבתיאהבתי
זה מאוד מזכיר לי את הצורך של סטנדאפיסטים שמופיעים לפני דתיים לצנזר את עצמם מבדיחות גסות. מאוד קשה לסטנדאפיסטים לעמוד בזה.
אהבתיאהבתי
בעקבות הפרק על שמעון פרס בסדרה של רביב דרוקר – זאב גלילי (מהבלוג הגיון בשגעון) החליט להביא את כל רשומותיו מהעבר הרחוק על שמעון פרס.
אחת הרשומות מתייחסת גם לקושי לחזות תוצאות בחירות (בהקשר לפוסט הנוכחי) וגם לקושי של השמאל הישראלי עם היהדות (נושא שעלה בתגובות לאחד הפוסטים האחרונים).
בשל קוצרה, העתקתי את כולה:
___________________________
"שמעון פרס לא אוהב יהודים
פורסם ע" זאב גלילי
עידכון יוני 2014
בהתמודדות על הנשיאות בשנת 2007 הסתכנתי בנבואה ונמצאתי שוטה. טענתי אז כי כי שמעון פרס לא ייבחר לנשיא. כי לפי מעמדו בציבור הוא לא היה נבחר גם אם היה מתמודד על תפקיד יו"ר ועד הבית במגדלור בודד בלב ים, שהוא הדייר היחיד בו.
אבל כאמור התבדיתי ופרס נבחר. אך מה שנאמר בהמשך לא רק שלא התבדה אלא התחזק.
כשהוא הולך להיפגש עם רבנים יודע פרס להתחפש וחובש כיפה לראשו. אך בפועל הוא כנראה לא אוהב כל כך יהודים.
בראיון שהעניק לעיתונאי דניאל בן סימון, מיד לאחר בחירות 1996 (הראיון נדפס בספרו "ארץ אחרת" ) נשאל פרס על תוצאות הבחירות ב-1996.
תשובת פרס: אנחנו הפסדנו.
בן סימון: מי זה אנחנו?
פרס: אנחנו הישראלים.
בן-סימון: ומי ניצח?
פרס: כל מי שאין לו מנטליות ישראלית.
בן-סימון: מי אלה?
פרס: תקרא לזה "יהודים".
אני חייב לומר כי הפעם אני מקבל את דברי פרס. המאבק האמיתי בארץ איננו בין דתיים וחילוניים בין שמאליים וימניים אלא בין הרוב היהודי למיעוט האליטות הישראליות הפוסט ציוניות ופוסט יהודיות."
אהבתיאהבתי
תיקון טעות: תגובתי הקודמת הייתה אמורה להשתבץ בפוסט הקודם (על 2020). מכאן יש להחליף את 'הפוסט הנוכחי" ב"הפוסט הקודם".
__________________________________
אוף טופיק,
עמדתו של עומר מואב על ניסנקורן וההסתדרות.
נכתב בהקשר לאג'ח מיועדות, ביטוח תנודות של שוק ההון וסבסוד *חלק* מהפנסיונרים, העשירים יחסית, על חשבון כל השאר.
http://omermoav.com/אגח-מיועדות-האם-ניתן-לסבסד-את-התנודות/
אהבתיאהבתי
אם הטיעון שאין טעם בסבסוד חלק על חשבון השאר היה מתקבל על דעת ההסתדרות, היא הייתה צריכה לנעול שעריה מזמן כי מאה אחוז מפעילותה מתנגשים עם הטיעון הזה.
אהבתיאהבתי
נראה לי שבהרבה משטרים שיש בהם חלוקת סמכויות הגבולות לא כל כך ברורים תמיד היה כך ותמיד יהיה כך.
מה שמעניין הוא מה שכתבת בפוסט הקודם: שמי שינצח זה מי שהכוחות המזוינים יהיו נאמנים לו. אם נגיע למצב שבו תהיה מעורבות של הכוחות המזוינים אז יש סיכוי גבוה שהם יהיו נאמנים לעצמם, ינטרלו את מוסדות השלטון והם יהיו השליטים.
אהבתיאהבתי
צה"ל הוא צבא העם הלא חרדי ולא ערבי ולא ייאבק בממשלה נבחרת של העם הלא חרדי ולא ערבי. אם חרדים/ערבים יקימו ממשלה, זה סיפור אחר.
אהבתיאהבתי
במקרה הזה תמריץ אני דווקא בצד של בית המשפט. התיקון המוצע פוגע בחוק יסוד הבחירות. על פי חוק יסוד הבחירות זכותי לבחור כל אדם לכנסת כל עוד הוא לא עבריין או שהמצע שלו קורא להשמדת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. ההצעה להסמיך נבחרי ציבור אחרים להדיח את נבחר הציבור שלי פוגעת בזכות זו ולכן לטעמי היא פסולה. בית המשפט נדרש כאן לא כדי להגן על זכויות יסוד מופשטות אלא כדי למנוע מהחוק מלהפוך לחוק ספגטי (על משקל קוד ספגטי – כלומר אוסף התניות סותרות אשר פוגעות בתפקודו התקין של הקוד). בית המשפט בחר להעלים עין לאור העובדה שהחוק הוא לא ישים (במידה רבה בזכות החרדים שגם כן לא אהבו את הרעיון של פגיעה בחוק יסוד הבחירות) וכדי לא לתת חומר בעירה למתנגדי בית המשפט.
המחלקה למינוי שופטים תלויה בשר המשפטים. אם הוא לא יכנס אותה אין לה תוקף. אני מאמין שאם בית המשפט יגזים הועדה פשוט תפסיק להתכנס.
אהבתיאהבתי
י.ד., חוק יסוד יכול לסתור חוק יסוד אחר והאחרון אמור להיות תקף. ניתן היה לטעון שלא היה רוב 61 כנדרש בשלוש קריאות כדי לסתור סעיף מסוים בחוק אבל בית המשפט העליון ייחס חשיבות מעטה לטיעון זה.
אהבתיאהבתי
אני לא רואה כאפשרות דמיונית כלל שבג"ץ יוציא צו שיורה לשר לכנס הוועדה או להסתכן בהליך על בזיון בית המשפט.
אהבתיאהבתי
ראש הממשלה בנימין נתניהו תומך בביטול מועצת החלב. ל"ישראל היום" נודע כי נתניהו הורה, בישיבת הממשלה האחרונה, לשר החקלאות אורי אריאל להיפגש עם יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, כדי לקדם את ביטול מועצת החלב.
מועצת החלב אמנם מכונה "מועצה", אך בפועל מדובר בחברה פרטית לתועלת הציבור שמנהלת את קרטל החלב של הרפתות בישראל מכוח חוק תכנון משק החלב. המועצה מאגדת תחתיה את המחלבות, הרפתנים, ארגונים חקלאיים וגורמים שונים שעוסקים בייצור חלב ומוצרי חלב, ומנוהלת בפועל על ידי מועצת מנהלים המונה 18 חברים, שרובם בעלי אינטרסים בתחום.
מועצת החלב היא זו שמחשבת את מחיר המטרה של החלב, קובעת הוראות להשמדת עודפי החלב (שנוצרים כתוצאה מההקצאה המגבילה), ומחלקת באמצעות ועדה מטעמה את המכסות בין הרפתנים.
הפרקליטות נוטה להאשים את ראש הממשלה בנימין נתניהו בעבירת שוחד בתיק 1000, הוא תיק המתנות, בנוסף לעבירת מרמה והפרת אמונים, כך דווח הערב (שני) בחדשות "כאן". במקביל ישנה התלבטות של הפרקליטות בתיק, והיא האם להעמיד לדין את המיליארדר ארנון מילצ'ן. לפי הדיווח, השוחד נשען על כך שנתניהו לא רק קיבל טובות הנאה אלא הוא דרש טובות הנאה, ויש לכאורה שרשרת ראיות לכך, שסיפקה הדס קליין, העוזרת של מילצ'ן שהעידה שמונה פעמים במשטרה ולא שינתה כלל את עדותה
בנוסף, הנהג של מילצ'ן העיד שלוש פעמים וכן העידה רואת החשבון של מילצ'ן, עדויות שמוסיפות גם כן לראיות. נוסף, יש גם לפי החשד ניסיונות תמורה מצד נתניהו, שהיה מעורב בנושאים כלכליים הקשורים לנותן המתנות מילצ'ן.
בערוץ 10 דווח הערב כי היועץ המשפטי לממשלה עושה מאמץ להכריע בשלושת התיקים נגד נתניהו יחד גם במחיר עיכוב בהכרעה. אחת השאלות שמתחבטים בה בצמרת משרד המשפטים היא לא רק אם ועל איזה סעיפים להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה, אלא גם מתי. לפי הדיווח הזה, ובניגוד לפרסום ב"כאן", תיק 1000 נמצא בשלבים מתקדמים אצל פרקליטת מחוז מיסוי וכלכלה, כאשר הנטייה היא להאשים את נתניהו במרמה והפרת אמונים.
בתיק 2,000, תיק השיחות עם מוזס, נותרו עוד פעולות חקירה ותיק 4,000, הוא תיק בזק עדיין בשלב החקירה אבל מסתבר שהעדפה היא, כאמור, לעכב לזמן מדוד את ההכרעה בתיק זה. היועץ סבור שהתיקים קשורים אחד לשני בעדי מפתח ובחלקם אף מחזקים זה את זה, כמו 2,000 ו-4,000 ולכן ההמתנה שווה.
גורמים אומרים שאם עבודת המשטרה תיקח יותר מכמה שבועות אז היועמ"ש כן יקבל החלטה בתיק 1000.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
לא עושים זאת רשמית. הוועדה לא מתכנסת מסיבות טכניות. שר המשפטים מתפטר והשר החדש צריך ללמוד את הסוגיה. השר מחליט שהוועדה לא הגיעה למיצוי הסוגיא ודוחה אותה בעוד כמה חודשים. הולכים לבחירות ואי אפשר להתכנס. הכנסת בפגרה ועוד ועוד.
דרך אגב אני הייתי דוחה את העתירה בגלל שאין זכות עמידה להחלטה לא מנהלית.
אהבתיאהבתי
ככה אפשר להעביר כמה שנים טובות. פתאום בית המשפט העליון מצטמצם ל7 שופטים. הלחץ הגובר מתחיל להחיות טכניקות ישנות. זכות העמידה קמה לתחיה. מבחן הסבירות מושמט מהחלטות בית המשפט ומועבר לציבור. המידתיות מצטמצמת. בית המשפט מפסיק לבטל חוקים ומתחיל להטיל קנסות כבדים על כל מיני עותרים טרדניים וגופי הקרן החדשה לישראל.
ופתאום יש שקט.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
לקחת את העניין לאקסטרים (ראש ממשלה ערבי) אבל דרך זה העברת נכון את הרעיון שלא מדובר בעניין של ימין ושמאל אלא של ציבור מול אליטה צרה.
אהבתיאהבתי
חיים רמון אכן מדבר דברי טעם הפעם
אהבתיאהבתי
כן. די ברור לי שמול ראש ממשלה ערבי גם כוחו של בג"ץ יקצר מלהושיע (אלא אם זה יהיה מוחמד זועבי שזה סבבה).
אהבתיאהבתי
ראיון מעולה עם חיים רמון. ואיך הוא לא עושה עניין מהלינץ' שעשו בו. לוקח את האחריות עליו וממשיך הלאה.
אהבתיאהבתי
בעניין אחר:
https://www.themarker.com/wallstreet/1.6135623
ציטוטים מפי אובמה על כך שמטרתו הייתה ביטול הלאומיות.
מתקשר לדיונים ישנים כאן בבלוג.
אהבתיאהבתי
לקמיליה:
הפנסיה נועדה להבטיח לפנסיונר קיום בכבוד אם הממשלה לא מגינה עליה ומסבסדת אותה אז היא הופכת למועדון הימורים וכנראה שהפנסיונר יקבל הרבה פחות (אם בכלל יקבל משהו) ללא הגנת הממשלה. נכון שבכך הצעירים מסבסדים את הפנסיונרים אבל סיבסוד כזה נעשה כבר בהצלחה 4000 שנה. במשך רוב אותם דורות קודמים הצעירים פירנסו את אבותיהם שהגיעו לגיל זיקנה ולא היתה שום בעיה עם זה. גם הצעירים כיום צריכים להיות עם פנסיה טובה יותר שמסובסדת ע"י הדור הבא וכן הלאה.
אני מזכיר שאין שום בעיה שבכל דור ודור הצעירים מסבסדים את הפנסיונרים. זה כבר נעשה 4000 שנה. אין פה שום פירמידה.
הפנסיות הישנות אינן גבוהות בדרך כלל. נכון שחלק קטן מהן גבוה אבל זה בגלל שחלק קטן מהאנשים הרויחו הרבה כסף ולכן גם הפנסיה שלהם גבוהה. אם רוצים להוריד את הסיבסוד אז שיורידו אותו רק לחלק הקטן שמקבל פנסיה גבוהה ולא לכל היתר.
אבל יש דבר נוסף: הפנסיה הזו שרוצים לבטל את הסיבסוד שלה (קוראים לה פנסיה צוברת) היא אחת מ-2 סוגי הפנסיות הישנות והיא מהסוג הפחות טוב. הסוג השני היותר טוב נקרא פנסיה תקציבית. בפנסיה התקציבית העובד והמעסיק לא שילמו אפילו שקל אחד לפנסיה. הממשלה מימנה את כל הפנסיה הזו. משום מה אף אחד לא חושב לקצץ בתנאי הפנסיה התקציבית. אם מישהו רוצה רוצה לקצץ בפנסיות הישנות אז קודם כל שיקצץ בפנסיה התקציבית. רק לאחר קיצוץ רציני בפנסיה התקציבית אפשר בכלל לחשוב על שינוי תנאי הפנסיה הצוברת.
אהבתיאהבתי
שאלה על המצב בעזה:
המצב שם הוא גרוע ביותר והריבוי הטבעי הגבוה של העזתים מחמיר את המצב מרגע לרגע.
האם יתכן שבעזה עלולה לפרוץ מגפה קשה שיכול להיות שתפיל מאות אלפי חללים?
הרי הזיהום שם נוראי ותרופות בטח אין להם.
החיידקים גם לא עוצרים בגבול וכן גם מי השפכים של עזה. מגפה כזו עלולה לחדור גם לישראל.
דבר נוסף: מה יקרה אם העזתים ינסו בהמוניהם לפרוץ את הגדר? נניח ש-100 אלף איש ינסו לפרוץ אותה.
האם צה"ל מסוגל לעצור אותם? האם יהרגו את כולם? איך יגיב העולם על מקרה כזה?
אהבתיאהבתי
בני אדם, אפילו ערבים עזתים, אינם נחיל דבורים. גורלם הפרטי חשוב להם מכדי להסתער כקבוצה אחת אל המוות.
יש מקומות יותר צפופים ומגעילים מעזה ולא שמעתי שמגפות מחסלות שם את כולם. מה עוד שעיני שירותי הבריאות של העולם נשואות לשם.
אהבתיאהבתי
גלגל
הונג קונג צפיפות של 6,700 תושבים לקילומטר מרובע, סינגפור צפיפות של 8,500 איש לקילומטר מרובע, מונקו 15,700,מקאו 21,500, עזה 5000.
כל המקומות הצפופים יותר מעזה כלל לא מגעילים, אבל נזהרים שם יותר ממקומות אחרים במיקרה של מגפות. יש להניח שאם תתחיל מגפה כמו שפעת החזירים או אפילו חצבת זה יכה בהם חזק מאד ושום שרותי בריאות לא יעזרו. בשביל לעצור מגפה צריך צעדים נמרצים של ממשל יעיל וציבור צייתן.
אם 100 אלף עזאתים יתנפלו על הגדר נוכל לנקוט בצעדים קיצוניים ולדרוש פתרונות קיצוניים והעולם יקבל זאת בהבנה
לגבי הצעירים שפירנסו את אבותיהם שהגיעו לגיל זיקנה ולא היתה שום בעיה עם זה. עברנו תוך דור אחד למצב יוצא דופן. בעבר ההורים השקיעו את כספם בילדים ולעת זיקנה המשפחה נשארה מאוחדת והילדים תמכו בהורים כלכלית וחברתית. כיום זה השתנה במרבית התרבויות. כנראה שהפמיניזם הוא שאחראי לפרוק היחידה המשפחתית ולכך שיש צמצום חד במיספר הילדים. אתה צריך להתבונן לא רק על ישראל אלא גם על סין אירופה וארה"ב.
בינתיים נראה שהמצב של הילדים גרוע יותר.
אהבתיאהבתי
הונג-קונג ומקאו הם חלק מסין. הם מתפרנסים מסין, תושביהם יכולים לנוע בחופשיות לסין והחוצה ממנה. המזון והשרותים מסופקים להם מסין. מקאו היא בכלל עיר קטנה או עיירה. מונקו היא בכלל שכונה בתוך עיר בצרפת ותושביה מתפרנסים מצרפת והמזון והשרותים באים גם משם.
בכל אופן אף אחת ממדינות אלו לא נמצאת בעימות צבאי עם שכנותיה ועל אף אחת מהמדינות הללו לא מוטל סגר. עזה נמצאת בעימות מתמשך עם ישראל, יש עליה סגר וגם אם יעשו מחר שלום והחאמס יתפרק מנשקו יקח עוד עשרות שנים רבות עד שהחשדנות בין ישראל ועזה תעלם. עזה לא תוכל לההפך למרכז סחר עולמי כמו הונג-קונג או סינגפור או מרכז הימורים עולמי כמו מקאו.
בכל אופן בעזה יש זוהמה ולכלוך בלתי רגילים והביוב מסתובב ברחובות. אילו תנאים אידיאלים למגפות שלא עוצרות בגבול.
העובדה שהמשפחה התפרקה לא אומרת שהדור שנמצא במעל העבודה לא יכול לתמוך בפנסיונרים. הוא יכול לעשות זאת באמצעות חלק מכספי הפנסיה שלו או בהענקת רשת ביטחון לפנסיה של הקשישים או באמצעות הגדלת קיצבאות הביטוח הלאומי (הדור הזה יהנה בדיוק מאותם תנאים כשהוא יגיע לפנסיה). גם הצמצום במספר הילדים לא צריך להפריע לכך. צמצום מספר הילדים אומר שלאותו דור נשאר יותר כסף והוא יכול לתמוך יותר בהוריו.
אהבתיאהבתי
אומנם כך, אבל יש להם בחירה. הם פשוט אוהבים את זה ככה. לגבי לכלוך וזוהמה. יש מקומות רבים בהודו שדומים ומתקימים שנים ללא מגפות. אם מחר החמס יתפרק מנשקו ואירופאים ישקיעו במקום הוא ישתנה כהרף עין. יש שם שכונות יוקרה ורווחה. האם זה כל כך לא מציאותי להאמין ששנוי כזה אפשרי?
נכון, ילדים שאין להם ילדים יכולים להוריש לילדי אחיהם. זה המצב שאנחנו הולכים אליו והוא מאד משונה בתור פתרון כלכלי. באופן כללי השאלה היא אם הדור הנוכחי כשיתבגר יוכל לקבל תמיכה כלכלית מהמדינה, כנראה שהטכנולוגיה תאפשר את זה בקלות.
אהבתיאהבתי
http://time.com/5298211/israel-myanmar-taught-history-books/
אהבתיאהבתי
אופ טופיק,
מאמר חדש של של דיוויד גולדמן : "המדינה האירופית הבטוחה ביותר ליהודים – נסו את הונגריה. "
https://pjmedia.com/spengler/the-safest-country-for-european-jews-try-hungary/
4 קטעים נבחרים
Orban is also popular because he bucked the explicit directives of the European Commission in Brussels and refused to accept an Hungarian quota of Middle Eastern migrants (not refugees—three-fifths of the millions of Middle Easterners who surged into Europe in 2016 are economic migrants, by the Commission’s own reckoning). Along with the governments of Poland, the Czech Republic and Slovakia, Hungary formed the Visegrad Group and remains intransigent. Hungarians supported Orban, just as an absolute majority of Americans supported then-candidate Donald Trump’s promise to ban immigration from Middle Eastern terror states. The Soros foundations campaigned for free migration, with a budget of a size unimaginable in American terms.
Soros, to be sure, is Jewish by descent but not by practice or affiliation; he is a left-wing utopian who thinks that dissolving national differences is the precondition for world harmony.
What motivates Orban’s backing for Israel? I spent an hour with the prime minister and a week speaking with his advisers. Their alignment with Israel is not instrumental but rather existential. Hungary is a small nation at risk of demographic extinction during the next century, and the Hungarian nationalists view Israel as the paragon of a small nation that has revived itself by force of will and the grace of God. In that regard the Hungarian nationalists bring to mind the American evangelicals, whose grandfathers for the most part were anti-Semites, but who concluded after the 1967 War that a miracle had happened before their eyes, and that they were well advised to get on the right side of it.
. Nothing succeeds like success, and the success of the Jewish State has become an inspiration to countries where anti-Semitism has a dreadful history. Hungary was home to a Jewish community that boasted the greatest concentration of talent since Renaissance Florence. Hungary's wartime government allied with Hitler but refused to hand over the country's Jews to the Nazis; not until Germany invaded Hungary in 1944 were Hungarian Jews deported to the death camps.
Hungarian politics have a unique problem. Imagine that an expatriate American-born trillionaire had spent $60 billion to influence politics in the United States. That’s 0.3% of GDP, thirty times Hillary Clinton’s record 2016 campaign budget, and almost twenty times the total lobbying budget of all U.S. corporations. You would this expatriate trillionaire to feature prominently in political debates.
Gauged against Hungary’s $125 billion GDP, that’s the weight of George Soros’ $400 million in political spending in his native Hungary through the Open Society Foundations during the past three decades. It’s helpful to keep that number in mind. Some Western pundits accuse Hungary’s Prime Minister Viktor Orban of anti-Semitism because he made Soros the bogeyman of his last political campaign. Soros wants open borders and mass Middle Eastern immigration. Orban took a Trump-like stance against mass immigration
Hungary’s liberal Jewish community opposes Orban and supports the admission of Muslim migrants, who elsewhere in Europe are the sole source of violent attacks on Jews. The split in Hungary’s Jewish community in some ways mirrors the U.S., where liberal Jews vote Democratic while most observant Jews back Donald Trump. But as matters stand, Hungary is the safest European country for Jews, with no anti-Semitic violence of any kind in recent years. Róbert Frölich, rabbi of the Dohány Street Synagogue, said in a 2016 television broadcast, “Here in Hungary, we […] do not feel as threatened as French Jews feel in France, Hungary is for some reason a more protected area, we do not palpably sense any form of threat to us, while of course we do worry for the rest.” Leaders of Hungary's Orthodox Jewish community told me that they are in personal contact with the prime minister and that the relationship is highly satisfactory. Hungary is the safest country in Europe for Jews (the Czech Republic is friendly to Jews, but fewer than 4,000 live there, vs. 100,000 in Hungary).
אהבתיLiked by 1 person
בהמשך לקמיליה,
סקר מכון PEW: העננים המתקדרים מעל אירופה הנוצרית
http://bardea.org/eu/%D7%A1%D7%A7%D7%A8-%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F-pew-%D7%94%D7%A2%D7%A0%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%94-%D7%94/
אהבתיאהבתי
קישור מעניין
https://mobile.nytimes.com/2018/05/29/us/politics/democrat-israel-anti-semitism.html#click=https://t.co/nwwC2c2gdR6
תקציר – מישהי מתמודדת לקונגרס מטעם הדמוקרטים שחיברה לפני 27 שנים ספר על יחסי ישראל וארה"ב. הרפובליקנים קוראים לספר אנטישמי. היהודים במחוז מוכנים לגלות פתיחות למועמדותה. האוונגליסטים לעומת זאת, שהם חשובים במחוז הזה, עלולים שלא לסלוח.
קראתי את הספר כנער לפני המון שנים. הייתי די בהלם בזמנו מהשנאה היוקדת לישראל. מעט ספרים נחרטים כך בזיכרון אחרי הרבה שנים. כל דבר שקשור לישראל הוצג בצורה הכי ארסית. העובדה שהמנהיגים היהודים במחוזה נראים כאילו מוכנים להחליק זאת מלמדת הרבה.
אהבתיאהבתי
חייל,
מנקודת מבט של יהודי דתי התגובה היא: הגיע הזמן
אהבתיאהבתי
פסקה קצרצרה מסקר מכון פיו אליו הפנה חייל זקן:
" … מנגד, רמת הדתיות נמצאת ביחס הפוך לרמת הסובלנות כלפי מוסלמים: 42 אחוזים מהנוצרים השיבו כי ערכי האסלאם אינם עומד בקנה אחד עם ערכיה של אירופה; בקרב האתאיסטים שיעור המשיבים בדרך זו עמד על 30 אחוז בלבד. בקרב הנוצרים החילונים הוא עמד על 45 אחוזים וקרוב למחצית מהנוצרים הדתיים – 49 אחוזים, החזיקו בתפיסה זו. …"
אני תוהה כיצד יתכן שאירופים רבים כל כך מאמינים שאין סתירה בין ערכי האיסלם לערכיה של אירופה. לאו דווקא ערכים השאובים מהדת הנוצרית אלא ערכי הנאורות שהתגבשו מאז תקופת המהפכה הצרפתית.
הסברים אפשריים:
1. בורות מוחלטת כלפי ערכי האיסלם (לדוג' אי קבלת זכות אדם להמיר דתו מאיסלם לדת אחרת, מערכות חוקים שונות למוסלמים וללא מוסלמים / לגברים ולנשים לעבדים / לבני חורין, ועוד ועוד ועוד)
2. זלזול מוחלט בערכים המערביים שהתגבשו באירופה ב 300 השנים האחרונות
3. 1 + 2 נכונים
תהיה התשובה אשר תהיה – נראה מהסקר שאירופאים רבים מדי לא יהיו מוכנים להגן על תרבותם וערכיהם מהשתלטות השפעות מוסלמיות. לרוב במאבקים בין אנשים מאוד חדורי אמונה ונחושים לבין אנשים די אדישים, שבכלל אינם מבינים על מה בכלל יש להאבק- המאמינים הנחושים יותר זוכים.
מכאן, איני מבינה את טענת י.ד. "מנקודת מבט של יהודי דתי התגובה היא: הגיע הזמן".
האם כוונתו היא שמנקודת מבט דתית – הדת המוסלמית פחות גרועה מהדת הנוצרית?
מנקודת מבט של חילונית, המגבשת עמדות לפי האינטרסים האנוכיים של קבוצת השייכות היהודית שלה – חוסר הנכונות של חאירופים החילונים ממוצא נוצרי להאבק בהשפעות המוסלמיות, החדורות באנטישמיות רצחנית, היא בשורה מרה.
אהבתיאהבתי
קמיליה,
בשביל יהודים דתיים הן הנצרות והן האיסלאם הם זיופים של הדבר האמיתי. וככאלה אין להם זכות קיום. היה להם תפקיד היסטורי כמו שמסביר הרמב"ם בהלכות מלכים פרק יא:
"אף ישוע הנוצרי שדימה שיהיה משיח, ונהרג בבית דין–כבר נתנבא בו דנייאל, שנאמר "ובני פריצי עמך, יינשאו להעמיד חזון–ונכשלו" (דנייאל יא,יד). וכי יש מכשול גדול מזה: שכל הנביאים דיברו שהמשיח גואל ישראל ומושיעם, ומקבץ נדחיהם ומחזק מצוותן; וזה גרם לאבד ישראל בחרב, ולפזר שאריתם ולהשפילם, ולהחליף התורה, ולהטעות רוב העולם לעבוד אלוה מבלעדי ה'.
יא אבל מחשבות בורא עולם–אין כוח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנוצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו–אינן אלא ליישר דרך למלך המשיח, ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד: שנאמר "כי אז אהפוך אל עמים, שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', ולעובדו שכם אחד" (ראה צפניה ג,ט).
יב כיצד: כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח, ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים, ובעמים רבים ערלי לב; והם נושאים ונותנים בדברים אלו, ובמצוות התורה–אלו אומרים מצוות אלו אמת היו, וכבר בטלו בזמן הזה, ולא היו נוהגות לדורות. ואלו אומרים דברים נסתרות יש בהם, ואינן כפשוטן, וכבר בא משיח, וגילה נסתריהם.
יג וכשיעמוד המלך המשיח באמת, ויצליח וירום ויינשא–מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם, ושנביאיהם ואבותיהם הטעום. "
החילוניות היא התהליך שבו מבינים ששקר נחלו אבותיהם. זה קורה בנצרות ואם אני מבין נכון זה יקרה באיסלאם.
באשר לאיום הביטחוני, תהיי בטוחה שמדינות אירופה המוסלמיות ידמו יותר למדינות ערב הכושלות מאשר למדינות אירפה הנוצריות. למעשה עדיף לישראל שיתאסלמו. בתור מדינות חילוניות הן לא הבטיחו את שלום היהודים. אם כבר להיפך.
אהבתיאהבתי
מאמר של יובל יועז ששם לב לאקטיביזם הקיצוני של הפסיקה המרוסנת כביכול.
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.6138281?utm_source=App_Share&utm_medium=Android_Native&utm_campaign=Share
משעשע שנראה שהמגיבים לא ממש העמיקו והסתפקו בקריאת הכותרת והם הבינו כאילו התכוון לכך שבג"ץ מצמצם כוחו.
אהבתיאהבתי
איילת שקד מתקיפה את הדוקטרינה החדשה:
https://www.israelhayom.co.il/opinion/576425
האם הייתה מתקיפה אותה גם אם היא הייתה באה להגן על יהדותה של המדינה? אני בספק. זו הבעיה עם טיעונים משפטיים לכאורה. הם כיסוי לעמדות מתחומים אחרים.
אהבתיאהבתי
לפחות סוף סוף התקשורת שמה לב לקריטיות של הנושא, שלא זכה לאור זרקורים כשכתבתי עליו לראשונה. חוק הלאום יוצר את הבלגן. אבל כאן הסיכוי שבג"ץ יתערב הוא באמת אפס מוחלט. אפילו שהשופט ג'ובראן טען שעל החוק להיפסל.
אהבתיאהבתי