אירן מתמודדת עם משבר מים חריף. מצד אחד עומדות הבצורות בשל התחממות הגלובאלית. מצד שני מככבים השחיתות וחוסר המסוגלות שמאפיינים את ניהול כלכלת אירן. משאבי המים המדלדלים נמצאים ברקע חלק מההפגנות האחרונות נגד המשטר.
הסיפור המעניין הבא ימחיש את הקשיים שבפניהם עומדת תיאוקרטיה פנאטית כשהיא מנסה להשתמש במדע כדי לספק לאזרחיה את תנאי החיים הבסיסיים. ממשלת אירן הזמינה מומחה מים צעיר, בעל שם גדול בתחומו, קווה מאדאני, לשמש בתפקיד בכיר במשק המים שלה. מאדאני נולד באירן והתחנך בה אבל עזב ללימודים גבוהים באירופה, שותף לבריחת המוחות כמו כמעט כל בעל כישרון גדול באירן. כתבה שנעשתה עליו ב-2016 תיארה אותו כ"אדם עם הכי הרבה להט בנושא שימור המים שאי פעם תפגוש". הזמנת מאדאני למדינה ונכונותו לחזור סימלו תור זהב אפשרי בתקופתו הפתוחה של הנשיא רוחאני. הנכונות לקבלו הרשימה לאור העובדה שמאדאני היה מזוהה עם עמדה לא נעימה לשלטונות. לפיה בעיותיה של אירן בתחום המים אינן נעוצות בעיקרן במזל ביש או בהתחממות הגלובאלית אלא בניהול כושל. לאירן הייתה אובססיה לחקלאות תוצרת בית, כדי שהמעצמות לא יוכלו להרעיב את אוכלוסייתה, אלא שאובססיה כזו יכולה לגרום לניהול מאוד לא יעיל של משק המים (מזכיר משהו למישהו?).
מאדאני החל את עבודתו ודברים התחילו להשתבש. בפברואר עצר המשטר לחקירה פעילי איכות סביבה, ביניהם מאדאני שהוטחו בו האשמות מעורפלות של ריגול. אם זה לא בלתי נעים דיו, במרץ פורסמו בעיתונות תמונות שבהן נראה מאדאני רוקד עם אישה נטולת כיסוי החיג'אב על ראשה. באפריל כבר הודיע מאדאני שהוא עוזב את אירן, ותלה את החלטתו במפריחי הקונספירציות ובמשמיצים באינטרנט.
הנזק של הסנקציות הקשות שממשל טראמפ מנהיג כלפי אירן מחוויר לעומת הנזק שאירן גורמת לעצמה כשהיא מדממת כשרונות. לסיפור של מאדאני ייחשפו מן הסתם אלפי אירנים מוכשרים, בוגרי אוניברסיטאות מעולות בחו"ל, שאולי שקלו חזרה למולדת ויבינו עתה שזהו רעיון גרוע מאוד. הדתה ופנאטיות אינן הולכות יד ביד עם שמירת המוחות המעולים ביותר בבית.
המשבר האיראני קשור קשר הדוק לקושי לספק מספיק מים לאוכלוסיית אירן שעברה צמיחה מטורפת וגדלה פי עשרה בתוך מאה. מה שקורה שם מעלה שאלה בסיסית: האם גידול אוכלוסיה הוא טוב למדינה או רע לה? אני נוטה להאמין שבניגוד לתעמולה הסביבתנית גידול באוכלוסיה יכול להיות חיובי. אחוז מסוים, אפילו אם קטן, מהתינוקות שנולדים בכל מדינה עתיד להיות מוכשר דיו כדי לסייע בפיתרון בעיות העומס על המשאבים שיניבו התינוקות האחרים. אם זה בהמצאת פיתרונות ישירים ואם זה ברעיונות יפים אחרים שיניבו מט"ח שיאפשר להביא תאגידים מחו"ל שיסייעו בפתרון הבעיות הסביבתיות. אלא שבדרכה הנוכחית אירן מצליחה להניס כמעט כל מי שנולד בה עם כשרונות – רוב מכריע ממקבלי המדליות באולימפיאדות המדעיות עוזב את אירן. התנהגותה המתגרה מביאה לסנקציות שמבריחות תאגידים זרים.
כולנו נשמח למחוא כפיים מהיציע אם אויבת מושבעת זו תמשיך לצעוד בנתיב הוונצואלי. מעצמת נפט וגז טבעי שקוברת את עצמה. שם וגם שם השחתת מערכת התמריצים הפנימית מובילה לבריחת מוחות המונית ויכולה לדרדר את המדינה מקטסטרופה לקטסטרופה.
תמריץ 
תמריץ , הדברים נשמעים על פניהם הגיוניים , אבל , הם לא ממש מדוייקים :
קודם כל , כפי שציינתי לפני שני פוסטים , אלמלא הסנקציות , איראן הייתה מעצמה רצינית היום ( משהו בדומה נניח ל – צרפת , אנגליה ) . לא קשה להניח כלל וכלל , שהם יכלו לפתור בעיית המים . היו יכולים להשקיע במתקני התפלה למשל ( לחוף המפרץ הפרסי למשל ) ולהיוושע . הרי הם הצליחו תחת סנקציות , להקים מערך רציני של כורים גרעיניים . זה הרבה הרבה יותר סבוך ממתקני התפלה . רוב המדינות בעולם , עד היום , אין להן יכולות העשרה גרעינית ואספקת חשמל ממנה . ואילו האיראנים , למרות משטר תיאוקרטי , למרות סנקציות קשות מאוד. למרות מלחמה אכזרית מאוד ( איראן – עיראק ) הם עמדו בזה .
מעבר לזה , באופן כללי , הסינים הם המחשה ( וגם הרוסים למעשה ) כיצד אפשר לעמוד או ליישב סתירה של משטר אוטוריטי ( דיקטטורי ) וקידמה מדעית . אסור לשכוח , בסין למשל , יש הגבלות צנזורה ( למשל על גלישה באינטרנט ) . בכל זאת , למרות משטר קומוניסטי וריכוזי מאוד, הם הצליחו לפתח עד כה , משטר עם מאפיינים קפילסטיים / כלכליים מאוד מתקדם .
כשם שהסינים מודל מיוחד וחריג . כך גם האיראנים היו יכולים להיות ( והם גם בפועל ) .
אז ברור , שלנו כמערביים , על הנייר , זה נראה לא תואם , לא עובד . אבל , יש מודלים מסויימים אחרים , שהם שונים קצת. אסור לשכוח :
מדינת חופש וחוק או שלטון החוק , זה מודל אידיאלי מבחינת זכויות אדם וחירות כערכים . אבל , לא פעם , זה מייצר הרבה חסמים , וניוון הכרחיים . למשל :
אוברמשפטיזציה .
נניח כך :
רוצים להפקיע קרקע ממישהו במדינת ישראל , והכל לצרכים ממשלתיים . האדם ממנו מופקעת הקרקע , לרוב , יעשה המוות למשרדים ממשלתיים מעורבים . בג"ץ על בג"ץ. בתי משפט . עורכי דין . תביעות . צווים . לא גומרים עם כלום . אבל , במשטרים דנן , זה עובד אוברנייט ממש :
מפקיעים , מרכזים מאמץ , מבצעים האחדה . והסיפור נגמר מהר מאוד . לא מבזבזים זמן ואנרגיה , על ביורוקרטיות מיותרות ( בעינהם ) .
כך שתיאורטית נשמע סותר , אבל , לא תמיד זה כך . אשאיר אולי אחר כך לינקים באמת .
להתראות
אהבתיאהבתי
רק בקשר לסין , מצטט מהדו"ח של human rights watch ( 2014 , וכנראה שמאז , הוחמר המצב שם ) הנה :
” The government censors the press, the Internet, print publications, and academic research, and justifies human rights abuses as necessary to preserve “social stability.” ” (World Report 2014: China ) .
כלומר , על מנת לשמר יציבות חברתית , הם ( הסינים ) מצנזרים : עיתונות , אינטרנט , פרסומים אקדמיים וכדומה . אז נשאלת השאלה : איך זה מתיישב עם קידמה ? עם מדע ? עם טכנולוגיה ? מאידך : אין לטעון שהסינים לא בחזית הקדמה , המדע והטכנולוגיה . זהו שדה ניסויים ענק . מודל מיוחד . נחיה ונראה הבאות . כאן :
https://www.hrw.org/world-report/2014/country-chapters/china-and-tibet
להתראות
אהבתיאהבתי
אל רום, הערכתך לאיראן מוגזמת בעיניי.
הנה דירוג נייצ'ר לפרסומים מעולים במדעי הטבע
https://www.natureindex.com/annual-tables/2016/country/all
אירן השיגה פי 8 פחות מישראל בשנת 2015, ואם תכפיל בגודל האוכלוסיה תגלה שזה יחס של פי 80 לנפש בישראל לעומת אירן.
אהבתיאהבתי
תמריץ , לא מבין , על מה אתה כותב ,ועל מה אני כותב ? אני מעריך רק דבר אחד :
שהאיראנים , ביחס למשטר תיאוקרטי מובהק , הם אומה מדעית וסיזיפית מאוד . הכל ביחס למשטר תיאוקרטי ומעין דיקטטורי . אתה למשל , לא תוכל להשוות אותם לערב הסעודית .
מי השווה לישראל בכלל ? לא מובן !! תקרא בזהירות , אין לנו זמן כאן !! תקרא שוב אם צריך מה כתבתי בכלל .
להתראות
אהבתיאהבתי
וכמובן תמריץ , שבעודך כותב על משבר מים , הרי לכל הדיעות ,אלמלא סנקציות , יכלו להתפיל מים כמובן כדרך משל . אז באמת שאין לנו זמן לזה ….
אהבתיאהבתי
רק למי שמעונין , כאן בלינק , הדו"ח העדכני של Human rights watch ( 2018 ) וכאן מצטט למשל קטע בקשר לצנזורה שמעיד שהדבר לא השתפר כלל :
Authorities continued their assault on academic freedom. In January, Sun Yatsen University in Guangzhou banned staff from criticizing the Communist Party.In June, the Central Commission for Discipline Inspection, the party’s disciplinary body, issued a report accusing 14 top universities of ideological infractions after a months-long investigation. Several professors were fired for speaking critically of the Chinese government on social media. In August, Shi Jiepeng, a professor of classical Chinese at Beijing Normal University, was sacked for“improper comments”; Shi had called Mao Zedong a “devil.
מה שמוכיח שוב , שיש מודלים לעת הזו , שבהם מדע וקידמה וטכנולוגיה וזכויות אדם , לא נסתרים לכאורה. אבל שוב : נחיה ונראה .
כאן מעמוד : 138 :
יש ללחוץ כדי לגשת אל 201801world_report_web.pdf
להתראות
אהבתיאהבתי
איראן גורמת לעצמה "בריחת מוחות" והסנקציות של טראמפ תורמות לכך, כי הן מצמצמות את יכולת שיתוף הפעולה של המוחות הללו עם שותפים במערב.
עם זאת, בריחת מוחות יכולה להיגרם לא רק מפאנטיות, ולכן לא צריך לחבר בן השניים.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
הפאנאטיות הדתית היא רק חלק מהבעיה. החלק המשפיע יותר הוא המשטר הכלכלי המזרח תיכוני שבו המנגנונים הבטחוניים מלאימים ומפריטים לטובת חבריהם את רוב המשאבים הכלכליים, כמו במצריים הלא פאנאטית.
ותיקון למגיבים שאסור להזכיר את שמם. אירן לא בנתה כורים גרעיניים. היא רכשה כור כזה מרוסיה. אירן נמנעה מהשקעה במתקני התפלה בעיקר עקב מחסור במשאבים. מלחמה ב4 מדינות (עירק, סוריה, לבנון, תימן) עולה כסף רב כך גם מים מותפלים וצריך לבחור מה עדיף.
אהבתיאהבתי
כלכלת מצרים מנוונת. אבל גם לעם המצרי הייתה תחושה שהאחים המוסלמים בכל אופן מובילים אותו לשפל חדש.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
התחושה של העם המיצרי הובילה אותו לבחור באחים המוסלמים, בחירה שסוכלה בהפיכה צבאית.
אהבתיLiked by 1 person
החצי היותר נאור של העם המצרי התקומם וגבר על הכרעת העם. דבר שהחצי היותר נאור של העם שלנו לא מעז לעשות.
אהבתיאהבתי
שוטה זקן , תקרא שוב מה כתבתי . לא כתבתי שהיא בנתה שום כלום ( כתבתי שהיא הקימה מערך רציני ) . אתה מתבטא בנושאים שאתה לא מבין בהם ולא כלום . מקווה אולי שלא אגיב עליך , ואעשה אותך לצחוק כאן שוב . התרגלת לזה , והתחלת לתפוס תחת . תחת של מרכבה סימן 4 . אפילו כך , הם נזקקו למומחיות בנושאי גרעין , שהיא מעבר לקניה של כורים גרעיניים . למשל , בנושא צנטריפוגות . רבק חשיש , תפסיק לזיין המוח פה !!
אהבתיאהבתי
הדתה ומוחות – אולי מישהו כאן יכול להביא נתונים על הקשר בין ילודה והשכלה. במקור-ראשון כתבו שבכל העולם יחס הפוך בין השכלה ופיריון. לעומת זאת, לדוקטוריות בישראל יש יותר ילדים מאשר לדוקטוריות בחו"ל – יש לזה סימוכין ?
אהבתיאהבתי
אני כותב המון על הנושא הזה. גם בארץ יש יחס הפוך בין השכלה לפריון.
ה"לעומת זאת" לא ברור. בארץ יולדים יותר אבל עדיין מצייתים לדפוס שהמשכילים יותר עושים פחות ילדים.
אהבתיאהבתי
מתקומם על ההשוואה שלך כי לא מדובר על "חצי יותר נאור":
1. הוא לא יותר נאור
2. הוא הרבה פחות מחצי, בקירוב 10-15% ולא יותר
3. כוחו רק בדיבוריו ולא במעשיו
אהבתיLiked by 1 person
א. " … הדתה ופנאטיות אינן הולכות יד ביד עם שמירת המוחות המעולים ביותר בבית …"
______________________________________________________________
רוב המדינות בעולם סובלות מבריחת מוחות !.
כולל מדינות דמוקרטיות ליברליות למופת אך קטנות כמו מדינות מערב אירופה, וכולל מדינות נחשלות כמו מדינות אפריקה.
החריגים לכלל זה הן מצד אחד "שואבת המוחות" העיקריות (בעיקר ארה'ב אך גם מספר קטנטן של מדינות בעלות תשתית מדעית מאוד מפותחת כמו אנגליה ולאחרונה גם סין), ומהצד השני מדינות דיקטטוריות שאינן מאפשרות לתושביהן להגר או מאוד מקשות עליהן לעשות זאת (כמו צפון קוריאה וסין).
"מוחות", בדומה למים, נוטים להתנקז למספר קטנטן של אגמי היקוות ענקיים.
הדתה ופנאטיות אינן הגורם המניע העיקרי להגירת מוחות.
הן יכולות אמנם לספק מניע *נוסף* לבריחה מהמדינה של מספר מדענים "חילוניים" ומתנגדי משטר, אך יכולות גם לספק מניע בכיוון ההופכי דווקא לאי עזיבת המדינה ע'י מספר מדענים "דתיים" אחרים שמזדהים עם הלכי הרוח השכיחים במדינה בה גודלו.
(זוכה פרס הנובל, פרופ' ישראל אומן, הוא הדוגמא העולה כעת בדעתי.).
אבל כאמור, אפילו אם ימצא שבקרב המוחות המובילים בכל מדינה אחוז הליברלים / החילוניים גבוה משמעותית מאחוז הדתיים / הפנאטיים – לרוב לא יהיה זאת המניע העיקרי של "המוחות" להחלטת הגירה / הישארות.
ב. " …האם גידול אוכלוסיה הוא טוב למדינה או רע לה? אני נוטה להאמין שבניגוד לתעמולה הסביבתנית גידול באוכלוסיה יכול להיות חיובי. אחוז מסוים, אפילו אם קטן, מהתינוקות שנולדים בכל מדינה עתיד להיות מוכשר דיו כדי לסייע בפיתרון בעיות העומס על המשאבים שיניבו התינוקות האחרים. …"
____________________________________________
הטיעון מזכיר לי את השימוש הדתי / חרדי באנקדוטה שבטהובן היה הילד השביעי במשפחתו, והקינה על גודל ההפסד שהיה נגרם לאנושות כולה לו הוריו היו מחליטים לעצור לאחר שהביאו לעולם את הילד השישי.
יש להתייחס בספקנות הראויה ל*תעמולה* סביבתנית, אך ראוי להתייחס בספקנות לא פחותה גם ל*תעמולה* דתית, המדרבנת את המאמינים להביא עוד ועוד ילדים לעולם ולא לנקוט בצעדים לתכנון המשפחה.
למיטב ידיעתי, קיים מתאם הפוך חזק בין מספר הילדים הממוצע לאישה לבין כל מדדי הפיתוח והשגשוג של אותה מדינה. כל המדינות שבעשורים האחרונים הכפילו או שילשו את אוכלוסייתם – סובלות קשות. המצב המזעזע של מצרים וסוריה מספק לנו דוגמאות קרובות לבית. מיותר להרחיק למצבן המזעזע של שיאניות העולם במספר הילדים לאישה, שהן מדינות אפריקה שמדרום לסהרה.
מאוד הגיוני להניח שככל שאוכלוסיית התינוקות תהיה גדולה יותר כך גם מספר הגאונים מלידה שבקרבם יהיה גדול יותר. סביר שבמדינה החווה ירידה דרמטית מהירה בגודל האוכלוסייה פשוט לא יהיו בעתיד מספיק מוחות למלא את כל התפקידים החיוניים וחשובים.
אך הגיוני גם להניח שמערכות החינוך וההשכלה אליהם ישלחו ילדי המדינות הסובלות מגידול מהיר מדי באוכלוסייתן יהיו במצב רעוע ומפגר יותר. גידול מהיר מדי באוכלוסייה פוגע קשות ברמת המשאבים המוקדשים לכל תלמיד.
תופעה דומה נצפתה אפילו ברמת המשפחה. מחקרים הראו שלילדים יחידים או הבכורים במשפחתם יש מספר נקודות אינטליגנציה יותר מאשר לאחיהם ולאחיותיהם הקטנים. ממצא המוסבר במידת ההשקעה ההורית הפוחתת בכל ילד נוסף לאחר הבכור/ה.
זכור לי גם מחקר בארה'ב שהראה בכמה פוחתים / גדלים סיכויי ילדים להגיע לקולג' כפונקציה של מספר אחיהם ואחיותיהם. ההשפעה הייתה מאוד דרמטית.
נראה לי שכל שינוי מהיר וחריף מדי בגודל האוכלוסייה של מדינה (הן עלייה מהירה מדי והן ירידה מהירה מדי) מהווה הזמנה לצרות.
כנ'ל ברמת משפחה. רובן המכריע של המשפחות לא יוכלו למצות את מלוא הפוטנציאל של כל ילד וילד שהביאו לעולם – אם יחליטו לגדל יותר משנים שלושה, מקסימום ארבעה, ילדים.
תמיד ניתן יהיה למצוא חריגים (כדוגמת בטהובן) – אך הם לא יעידו על הכלל.
אהבתיאהבתי
חכם צעיר,
לא הוקם שום מערך של כורים גרעיניים. יש כור אחד שנקנה מרוסיה והיא גם זו שמטפלת שמספקת ומסלקת את הדלק הגרעיני שלו. הוקם מערך גדול של צנטרפוגות להעשרת אורניום אבל זה לא סימן סימן ליכולת טכנולוגית שכן מדובר בשיטה היחידה שניתנת למימוש באמצעים זמינים מהמדף למטרות אחרות. צנטרפוגות הן לא טכנולוגיה גרעינית ובכל מקרה הצנטרפוגות של אירן (שיש להן הרבה אפליקציות מלבד העשרה של אורניום) נרכשו מחברות בחו"ל, בעיקר סימנס. לאירן אין שום טכנולוגיה שהא פרי פיתוח מקומי טהור והיא מייצרת בדרך כלל מוצרים שמבוססים על טכנולוגיה מיושנת שמקורה מחוץ לאירן. כך גם תעשיית הרכב שלה שמבוססת כולה על קוי ייצור ישנים של חברות צרפתיות שבהם מייצרים מכוניות שהצרפתים הפסיקו לייצר. האירנים מרבים לפרסם על פיתוח מוצרים מתקדמים כגון טנקי מערכה, מטוסים חמקנים וכו', אני אמנם לא מבין דבר אבל אתה כנראה המומחה היחיד שמוחא להם כפיים.
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4340014,00.html
אהבתיאהבתי
קמיליה, אפשר לראות כמה מוחות מעולים עזבו את אירן מייד עם המהפכה.
הקשר בין ילודה לטיפשות נעוץ בעיקרו בכך שטיפשות נוטות להוליד הרבה. לא בכך שהילודה גורמת טיפשות. בכלל מלבד נטיה מינית הומוסקסואלית (מאפיינת זכרים שבאו אחרי כמה בנים קודמים. אולי בשל האפקט המצטבר של המלחמה של מערכת החיסון של האם בפלישה של כרומוזום Y הזר לה כנקבה) אפקטים של סדר לידה בדרך כלל לא נראים מרשימים בבחינה מדוקדקת.
לא הכרתי את טיעון בטהובן כנימוק להגדלת משפחה אלא כטיעון נגד הפלה. כטיעון שתומך בהגדלת משפחה זהו טיעון בלתי נסבל כי אין לכך גבול. גם אישה שהולידה 12 ילדים לא יודעת מה היא מפספסת כשלא ממשיכה לילד ה-13.
אהבתיאהבתי
באופן כללי אני מתייחס בחשדנות רבה להשפעה הורית על אייקיו של הילד שהיא לא גנטית.
אהבתיאהבתי
קמיליה חייב להודות שהתפלאתי לראות שכיום העמדה במחקר היא שכן יש השפעת מה לסדר לידה על אייקיו ועל הישגים בלימודים. זכרתי שלא, אבל נראה שהתחום חוזר להשקפה כזו.
אהבתיאהבתי
שוטה זקן , אתה באמת אינפנטיל אולטימטיבי , ואני הייתי עסוק קצת , בכל מיני עניינים , אבל אחזור לטפל בך פה , ולהשפיל אותך באכזריות . כל מה שידעת ממני , זה היה רק הפתיח למבוא . אתה אשכרה מפגר ברמות על . איפה קראת שמחאתי כפיים ? כתבתי , ואני מצטט , טיפש כמוך שהמתת חסד לא תועיל לו :
" שהאיראנים , ביחס למשטר תיאוקרטי מובהק , הם אומה מדעית וסיזיפית מאוד . הכל ביחס למשטר תיאוקרטי ומעין דיקטטורי . אתה למשל , לא תוכל להשוות אותם לערב הסעודית ….. "
אז זה משטר תיאוקרטי ? כמה מדינות בעולם , יש להן כור גרעיני . נניח טורקיה , רק עכשיו מתחילה לחשוב אפילו בכיוון . לאיראנים יש מערך של קרוב ל – שמונה כורים . זה משטר פקינג תיאוקרטי!! אתה סוציופט טיפש !!
רק בקטנה תזכורת , שקוראים פה לא יתבלבלו . הוא מתייצג זה הנפוליאון דה לה שמטס , כחייל זקן , כארכי אסטרטג . אפנה פה קוראים , לשוטה שרלטן , שלא יודע אפילו מהי חיילות . אתם קולטים ? תקראו את סגנון הכתיבה , תקראו ההיתיימרות , אפילו חיילות ? לגבי דידו , אלאור אזריה , גילה חיילות גרועה . למה ? ממרחק אפס , שם כדור בראש למחבל פצוע שכוב . איזה מפגר , לא יכול לדרוך נשק ומטווח אפס לירות כדור בראש לאדם שכוב פצוע ?
הנה כאן , ניכנס לנוסטלגיה , ומעכשיו , נתפנה אליו שוב , זה רק מתאבן , כי הקוראים פה והמגיבים , עומדים לעשות חיים . הבן אדם , מפגר אדיר , שמתיימר פה , ולמעשה , מתעתע בקוראים פשוט , ועוד תידהמו פה בהמשך :
מומלץ , לא להחמיץ :
אתה שוטה זקן , מבין רק שפת האלימות , הזהרתי אותך פה , לא להגיב אלי , לא להגיב עלי , עשרות פעמים . ומעכשיו , זו תהא אלימות קשה ואכזרית . עכברוש בוגדני כמוך , כמובן לא ישאיר פה השם שלו , וימשיך להסתתר מאחורי מסכים . אבל , אנחנו נשבור לך פה בבלוג הזה , כל עצם בגוף .
תעשו חיים , זה על חשבון הבית
אהבתיאהבתי
אוף טופיק,
פוסט של תומר פרסיקו מאתר מינים.
כיון שהוא קצר, ונדמה לי שיעניין רבים בבלוג, העתקתי עבורכם את כולו.
__________________________________________________________________
ש] מעט על החילון המעמיק באירלנד וסיבותיו
תאריך: 2018, מאי 26, 21:02 מאת: מינים [הצג כל ההודעות] אל: Kamil Roni
כתוב תגובה מעל קו זה
מינים: פוסט חדש
מעט על החילון המעמיק באירלנד וסיבותיו
על-ידי תומר פרסיקו
משאל העם באירלנד שבו בחרו כשני שליש מהמצביעים לשנות את החוקה ולהתיר הפלות הוא סימן מובהק לחילון העובר על המדינה. אירלנד היתה מדינה קתולית גאה בה הכנסייה החזיקה בכוח רב והפוליטיקה ביטאה את עיקרי האמונה. בסקרים שונים אירלנד נמנתה תמיד בין המדינות הדתיות ביותר בעולם המערבי (יחד עם יוון ופולין). רק ב-1979 הותר בחוק שימוש באמצעי מניעה. רק ב-1993 יחסי מין הומוסקסואלים הותרו בחוק.
אבל אירלנד השתנתה. מאז סוף שנות השמונים שיעור ההשתתפות בטקסים בכנסיות יורד. ב-1995 נערך משאל עם לתיקון החוקה כך שהמדינה תתיר גירושין. ב-2015 כבר הותרו נישואים חד-מיניים. אתמול בחרו האירים להתיר הפלות.
מה גרם לשינוי? במקום פשוט לומר "קידמה" או "שפע כלכלי" או שאר הסברים שמתייחסים אל המסורת כאל מחלה שבסוף עוברת, הייתי רוצה להציע את ההסבר שנתנה Daphne Halikiopoulou בספר שהיא פרסמה על התגברות החילון באירלנד (ואי-התגברותו ביוון) ב-2010, הסבר שנראה לי מעניין ותקף.
החוקרת בונה על תיאוריית החילון של הסוציולוג דיויד מרטין ומגדירה אפשרות לעיכוב תהליכי חילון (כאן במשמעות של התרחקות מהמסורת) כאשר הדת קשורה לזהות הלאומית. במקרה כזה, אם קיים סכסוך לאומי שמאיים על החברה המדוברת, הדת תתחזק, שכן כאשר הזהות הלאומית תגבר תתעצם איתה גם הזהות הדתית.
באירלנד הדת אכן קשורה בזהות הלאומית. האירים הקתולים מתייצבים פ97ות או יותר מאז המאה ה-16 כנגד ניסיונות (והצלחות) כיבוש על ידי שכניהם האנגלים הפרוטסטנטים. הם דוכאו, נרצחו והומרו בכפייה, אבל שמרו על גאוותם כאירים-קתולים, ולבסוף גם זכו בעצמאות. המאבק מול הבריטים המשיך בצפון אירלנד עם הטרור של ה-IRA ובמתיחות מתמדת בין המדינות.
אלא שהחל מסוף שנות השמונים המצב הלך והשתפר. היחסים עם בריטניה התקררו, בצפון אירלנד נחתם הסכם שלום, ואירלנד גם הצטרפה לאיחוד האירופי. הזהות הלאומית כבר לא היתה מאויימת. על פי Halikiopoulou כאן המפתח להבנת החילון באירלנד: פחות מאבק לאומי > פחות צורך בתחזוק זהות לאומית לעומתית > פחות צורך בדת כיסוד של זהות.
וכך הגענו עד הלום.
גם במדינות כמו יוון ובפולין הזהות הדתית קשורה בזהות לאומית, וגם בהן הקשר הזה התגבש מתוך מאבק בזרים (טורקים, קומוניסטים). ביוון הסכסוך עדיין חי, והחילון (גם בגלל שהדת פחות נכפית על האזרחים, כותבת החוקרת) מתעכב. בפולין כידוע מתגברת הלאומנות, ויש להניח שאם נחקור נמצא שהקשר עם הדת יציב.
ויש עוד מדינה שאנחנו מכירים שבה הזהות הדתית קשורה לזהות הלאומית ושנמצאת במאבק לאומי, ושעל כן, בין היתר, הדת בה תופסת מקום נכבד. לפחות על פי התיאוריה של Halikiopoulou אם יפתר הסכסוך הלאומי, ייחלש הקשר אל הדת.
_________________________________________________
נראה לי שהפעם תומר פרסיקו עלה על נקודה נכונה.
איני יכולה לשכוח את השיר האמוני, אותו בחרו בספונטניות המשפחות של חיילי גולני לשיר בציבור במהלך הטקס הצבאי של סיום מסלול.
אהבתיLiked by 1 person
אני לא יודע אם מישהו עוד זוכר אבל בתקופה קצרה שבה נראה היה שהשלום קרוב במהלך הקדנציה של אהוד ברק, הוקמה תנועת ניו יזרעאל שחלמה על ישראל חילונית שתוקם אי שם בטריטוריה אחרת בעולם ובלי ש"ס וש"סניקים.
אהבתיאהבתי
> החצי היותר נאור של העם המצרי התקומם וגבר על הכרעת העם. דבר שהחצי היותר נאור של העם שלנו לא מעז לעשות.
התכוונת שהחלק היותר חמוש ומאורגן של העם המיצרי התקומם והתגבר על הכרעת הרוב ?
אהבתיLiked by 2 אנשים
הסיטואציה אצלנו אולי מסובכת יותר כי הקונטרה שלנו לערבים היא גם ביהדות אבל גם בהיותנו חילוניים לעומתם. אייל גרוס כתב (בסלידה רבה) על כך שהנרטיב הציוני מגייס את זכויות הלהט"בים לעזרתו כחלק מציור ישראל כמובלעת של קידמה במרחב.
אהבתיאהבתי
קמיליה,
קולג' איננו הכל בחיים. יש במציאות היבט של תפוקה עולה לגודל. יותר אנשים מאפשרים התמקצעות , חלוקת עבודה, שמוש ביתרון יחסי, פיתוח הדדי של רעיונות ועוד. כל זה דורש רמה אחידה מבחינת הכלל אך מרגע שזה מושג הפיתוח החברתי הולך וגדל. דרך אגב מכון טאוב הצביע על כך שהתחזיות של רוב חרדי מוגזמות וכי למעשה יותר ויותר הורים פונים לחינוך של השכלה רחבה:
http://taubcenter.org.il/he/%d7%9e%d7%92%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99-%d7%91%d7%a8%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%93%d7%aa%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%94-%d7%94%d7%99%d7%94%d7%95%d7%93%d7%99%d7%aa/
אלרום,
נראה לי שתסכים שההצלחה של איראן הייתה גבוהה יותר אם היא לא הייתה מביאה לבריחתו של מומחה למים ומומחים נוספים.
אהבתיאהבתי
לתמריץ,
אתה עצמך טענת פעם ילדים חרדים נמוכים בממוצע במספר סנטימטרים מבני גילם הלא חרדים (מאותו מוצא אתני, כלומר מתוך אותו מאגר גנטי).
ההסבר היחיד שעולה בדעתי לתופעה זו הוא תזונה דלה יותר של האם ההרה והמניקה ושל ילדיה. לאו דווקא מבחינת קלוריות אלא מבחינת ויטמינים, מינרלים, חלבונים ושומנים בריאים. יש הרבה הוכחות להשפעות הקשות והבלתי הפיכות של תזונה דלה, מגיל מינוס 9 חודשים עד גיל 5, על התפתחות תאי המוח.
מכאן, אם קיים קשר בין גודל המשפחה לבין עוני (ומכאן גם לדלות או עושר התזונה) חייב להיות קשר בין גודל המשפחה לבין ההתפתחות המוחית של הילדים.
לגבי הקשר בין גודל המשפחה (ובמידה מסוימת, אם כי פחותה, גם לסדר הלידה בתוך המשפחה) ממליצה לקרוא את מחקריו של תומס סורל. לטענתו ניתן להסביר את כל (או לפחות רוב) פער האינטליגנציה שהתגלה בין שחורים ללבנים בארה'ב (ורמת ההשכלה השונה אליה הגיעו) בשוני בין גודל המשפחות הלבנות והשחורות, ובשכיחות הילדים היחידים בכל גזע.
גם חלק ניכר מההצלחה של "הסינים' בתחומים הדורשים אינטליגנציה והשכלה גבוהה' מוסבר בנטייתם למשפחות דו הוריות (מיעוט בולט של משפחות חד הוריות) וקטנות (ילד אחד או לכל היותר שניים). כלומר במידה הגדולה מאוד של ההשקעה ההורית בכל ילד וילד.
אהבתיאהבתי
חכם צעיר,
חיילות גרועה – לא הרחיק את חבריו ליחידה, לא חבש קסדה, לא קיצר טווח או לחלופין ירה מאחורי מחסה.
חיילות טובה – ירי של כדור אחד בעמידה ופגיעה ישירה בראש (אפשרי רק כשהנשק מאופס והיציבה טובה), חיסול מחבל (וידוא הריגה).
חיילות טובה (אומץ לב) – לא התכופף מול הגנרליאדה של "טוהר הנשק"
אהבתיאהבתי
אין עליך שוטה זקן !! לא חבש קסדה . לא קיצר טווח ( היר ירה מטווח אפס , אינפנטיל ) . מאחורי מחסה . זאת הייתה סצנה מן המערב הפרוע . אין לך מושג קלוש אפילו בשום ענין שנוגע לחיילות . הוא יחבוש קסדה ? ויתכונן לירי כזה באיזה ריטואל ? הוא יורה פקינג לאדם כדור בראש מטווח אפס !! הוא לא בהסתערות . הוא לא בלחימה . האירוע בכלל נגמר מבחינת הכוח שם . אתה אדיר המפגרים !
מהתחלה , זיהיתי שאתה שרלטן שוטה . הוא בכלל טוען , שהוא חשב , שיש עליו מטען , והוא ניטרל אותו מיידית . באיזה תנאים הוא היה בכלל ? הוא טיפל בחייל , ואחר כך , מתוך מחשבה מודעת , שם לו כדור בראש . אתה חי בסרט . אני אפנה פה לתגובות שלך שמעידות בעליל על אדם , שאין לו מושג קלוש בדבר . . מספיק לקרוא הלינק לעי"ל . שימו לב למשל , איך הוא מתאר לוחמה בשטח בנוי :
מגיע טנק , ומטען , ומפוצץ הדלת ואללה של מפגר . אצלו , הויז'ואל הוא דו מימדי . הוא אפילו לא יודע , שכל כניסה לחדר , מה שלא יהיה , זורקים רימון . בשבילו אין הסתעפויות, מדרגות , אולמות , חדרים פנימיים , הוא מביא טנק השוטה , וסוגר ענין המפגר הזה . טנק צעצוע . הוא חי בעולם אינפנטילי !!
אגב , אפילו הגיחוך הזה שאתה כותב כאן . כנראה שחשבת עליו , כנראה איזה שוטה , בא לעזרתך , וניסה לחלץ אותך מזה בדי עמל עכשיו . לא כתבת גיחוך כזה שם הרי . והכל , כפי מגיבים שוטים אחרים פה , שניסו לחלץ אותך ממני . אבל , הפעם , לא יועיל לך כלום !! אני אמעך אותך פה !!
אהבתיאהבתי
קמיליה, לא זוכר שטענתי זאת.. אבל זה בהחלט אפשרי. השפעות תזונתיות יכולות להיות מסלול השפעה אבל במשפחה במעמד הבינוני ומעלה כבר לא צפוי לקרות כי גם אם יש 7 ילדים, הם יקבלו מספיק אוכל. לא מאמין לכך שההבדל בין שחורים ללבנים נעוץ בהבדלי גודל משפחה. ואין היום גם הבדל מהותי בגודל משפחה.
אהבתיאהבתי
רק שיווכחו פה קוראים . לא רק שלא מחאתי כפיים לשום איראן בשום הקשר אובייקטיבי לא כל שכן . ציינתי , שיחסית למשטר תיאוקרטי , הם אומה סיזיפית מאוד. יש שם משטר או חוקי שריעה . תולים הומואים . מלקים אנשים . בכל זאת , למשל , בקשר לכורי גרעין . יש להם מערך של 8 כורים , במשך זמן רב מאוד . הנה למשל פה טורקיה . מדינה מתקדמת יחסית . חברה בנאט"ו . משטר דמוקרטי . מושפעת או מתנהלת בעיקרון , על פי תפיסות מערביות . והנה , רק ב 2018 הם מתחילים לבנות כור גרעיני ראשון , כאן :
https://www.iaea.org/newscenter/news/turkey-starts-construction-of-its-first-nuclear-power-plant
השוטה הזקן הזה , מניפולטור נאלח . ובהמשך , תיווכחו , עד כמה מדהים ובלתי נתפס הדבר . הכסילות שלו בלתי נתפסת . ויש לו תפקיד אל תטעו . לתעתע בקוראים פה .
עוד נעשה חיים משוגעים בהמשך פה ….
אהבתיאהבתי
תמריץ,
80% מהכושים באמריקה גדלים ללא אב. אצל הלבנים הגרושים לא כל האבות נעלמים.
אהבתיאהבתי
אייקיו הוא גנטי ולא ידוע לי שניצולי שואה שעברו ילדות זוועתית מתקשים במבחני אייקיו.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
לא מזמן התפרסם תחקיר על תרומות זרע של גאונים שתוצאותיו לא מחזקות את התזה שלך
אהבתיאהבתי
yuddaaled ,
ברור שיש שם בריחה של מוחות . אבל , הענין האמיתי הינו הסנקציות , ומלחמת איראן עירק . אלמלא , הם היו מעצמה משמעותית מאוד .
ואגב , שלא כמו שחושבים , לא כל הצעירים שם , איזה זן ליברלי מערבי . יש שם מה שנקרא " בסיג' " זוהי מעין משטרה או משטרת המהפיכה . מעין משמרות צניעות . מעין כוח אבטחה עממי ( כמו נניח משמר אזרחי פה ) .
המספרים לא ממש ברורים , אבל , אפשר בקלות לדבר על 10 מליון . נמשיל זאת , למשהו כמו :
נניח שהמפכ"ל פה , היה מוריד הנחיה , וקרוב לחצי מליון או מליון , יוצאים לרחובות בתורת כוח אזרחי או מעין של המשטר .
יש הרבה מיתוסים מגוחכים על המשטר הזה . אבל , זה לא ממש כפי שחושבים .
תכל"ס :
אם הם שרדו את איראן – עירק . אם הם שרדו סנקציות קשות מאוד במשך עשרות שנים . בידוד קשה מאוד . בטח ובטח :
שעם מרבצי גז ונפט אדירים , ובלי סנקציות , הם היו פשוט מעצמה רצינית מאוד .ועם זה , קשה מאוד להתווכח .
להתראות
אהבתיאהבתי
חכם צעיר,
משווה ומעלה:יש כ80 מיליון אירנים, רבע מהם, כ20 מיליון, בגילאי 20-40. חצי מגילאי 20-40, כ10 מיליון, הם גברים וכולם חברים בבסיג'. מ.ש.ל.
האם אפשר להיות גם מדען סיזיפי וגם חבר בסיג'?
אהבתיאהבתי
חייל, אתה משתמש בכל מיני סיפורי מעשיות כדי להתווכח עם אחד הממצאים המוצקים במדעי החברה. זה כמו שתגיד שראית פעם תפוח מרחף באוויר כשידברו איתך על כוח המשיכה.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
בית חרושת לגאונים
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000144375
אהבתיאהבתי
שוטה זקן , הנה שוב , ממש באופן מאולתר , כמה אתה פסיכופט :
לא פילחתי את הבסיג' כלל . רק כתבתי , שלא כל הצעירים שם באיראן מזן ליברלי כפי שמדמים . כתבתי שאפשר לדבר על 10 מליון בשקט בבסיג' , לא פילחתי כהוא זה על פי גילאים . בלי קשר , יש הרבה צעירים בבסיג' .
אפרופו בסיג' , זה מזכיר לי התגבבות אחרת איתך . הנה עוד אחת בקטנה , שמעידה כמה אתה רפה שכל . לכו תקראו פה , ותבינו על מי המדובר ( לא צריך שום מומחיות של ממש , מזהים מהר מאוד ) ושם אגב , הפניתי לוויקיפדיה , ובוויקיפדיה , מציינים למעלה מעשרים מליון פעילים בבסיג' . ייתכן שהמספר לא ממש תואם , צריך להפריד גם בין פעילים , רשומים וכדומה , אבל להבין על מה מדובר בגדול . תקראו פה ההתגבבות ביננו , תבינו איזה שוטה אדיר מימדים :
שוב , זה על חשבון הבית , אבל , רק מתאבן ..
אהבתיאהבתי
חכם צעיר,
אם כתוב בויקיפדיה חזקה שזה נכון. ויקיפדיה זה יותר מתורה בשמיים.
אהבתיאהבתי
השאלה אלרום, אם אין כאן דימיון למפלגה הקומוניסטית, כלומר, כולם השתייכו למפלגה הקומוניסטית מבלי שאף אחד האמין בה באמת?
אהבתיאהבתי
קראתי את הספר בזמנו. ממה שאני זוכר זו פשוט הייתה נוכלות. לא היו בבנק הזרע תורמים חכמים במיוחד כמו שהובטח. עם זאת כל בנק זרע מפלה לפי אינטליגנציה כי זה מה שהנשים רוצות ובצדק.
הכתיבה של הספר (ושל הסקירה עליו) מוטה בצורה כל כך חזקה על ידי סלידת הסופר מהאמת המדעית הפשוטה שגם תכונות קוגנטיביות הן מורשות. זו אמונה תמימה בפיית השוויון שמקשה על התמודדות ראויה עם הנושא.
אהבתיאהבתי
חכם צעיר,
במאבק מול מדינת המדענים הסיזיפים ו20 מיליון הבסיג'ניקים מי לוקח? חיל הים עם הקארין A או המוסד עם המחסן בטהרן?
http://rotter.net/forum/scoops1/475450.shtml
אהבתיאהבתי
תמריץ,
לפי הביצועים העסקיים של הבנות של ליברמן וברק אתה יוצא צודק.
אהבתיLiked by 1 person
שוטה זקן ,
אתה לא מסוגל , לכתוב אפילו על נניח ערך על " כסא " או " שולחן " בוויקיפדיה .
אגב , אתה היה זה שתהה , אולי אכתוב עליך יום אחד כערך בוויקיפדיה . חתיכת טפיל !!
מישהו יכתוב עליך ערך בוויקיפדיה ? על מה ? על מי ? עכברוש כמוך ? ובכובע שני , אתה משמיץ כאן מפעל אדיר כזה כמו וויקיפדיה ? חדל אישים כמוך .
אתה זבל נאלח . ועוד אחשוף הפרצוף שלך כאן . פרזיט שוטה .
הנה מצטט מאותו הלינק שהשארתי לעי"ל על הבסיג' , מצטט הפרזיט השוטה הזקן הזה :
אל רום ,
בקרוב אלך בדרכן של הרב שטיינמן ובצוואתי אבקש שאתה תהא היחיד שיישא הספד על קברי לאחר שתכתוב עלי ערך בויקיפדיה .
נו …… קראתם כדבר הזה פעם ? אם אתם חושבים שיש בזה שמץ של צחוק או ציניות, הרי לכם טעות אדירת מימדים . זה אופיו הנאלח של הנפוליאון דה לה שמטס הזה .
ממש באותו הלינק , כאן :
אהבתיאהבתי
חכם צעיר,
אני אוחז עדיין בתקווה שתכתוב עלי ערך בויקיפדיה. אני ורבים מהמגיבים האחרים פה מקבלים בהכנעה את הבכירות שלך בליגת המתגבבים. הרי תמריץ ידמה בלעדיך לברצלונה ללא מסי. בערך שתכתוב עלי אני מבקש שתכניס את ההערכות שהשמעת לגבי בתחומי האינטליגנציה, האסטרטגיה והחיילות ובכך אבוא על סיפוקי.
אהבתיאהבתי
אל רום
במקרה שלך כל המוסיף הרי הוא גורע. אתה פשוט צריך לספר לאלרום שאתה טרנסג'נדר ובעצם בתוך תוכך אתה נקבה והוא ישר ימצא תרוץ רבני ויצנזר את חייל זקן.
אהבתיאהבתי
הנה מאמר שתומך בטענתו של חיל זקן
https://ghr.nlm.nih.gov/primer/traits/intelligence
אהבתיאהבתי
והנה עוד אחד מעניין יותר
https://www.thecut.com/2017/05/genetics-intelligence.html
אם אומנם כטענת תמריץ אינטלגנציה היא תורשתית, אזי כושים ישארו כושים וספרדים ישארו ספרדים וגזענות תשאר
אהבתיאהבתי
זה לא בדיוק מאמר מחקרי אלא סיכום שבלוני ומוטה. סביבת המשפחה משפיעה על האינטליגנציה של הילד בבגרותו בצורה זעומה, אם בכלל. סביבת הרחם ייתכן שמשפיעה. סביבת החברים – ג'ודית ריץ האריס טענה שמשפיעה בספר מפורסם בזמנו. נדמה לי שחשבתי שראיותיה חלשות.
אהבתיאהבתי
גובה הוא מאוד תורשתי ועדיין עלה בחדות במאה העשרים. האנושות מצויה בתהליך של שיפור דרמטי בגובה כמו גם במדדי אייקיו ונקווה שיימשך. יש אמת טריקית מאוד בנושא הזה: הסיבות להבדלים בין בני אדם אינן מכתיבות את האופן שבו יעבדו תהליכי השיפור העתידיים. ייתכן שאינטליגנציה היא גנטית ועדיין יש טעם בפרקטיקות לא גנטיות כדי לשפר הליכי חשיבה. למי שמכיר קצת פסיכולוגיה – באופן דומה אין תיאוריית אישיות יותר אווילית מזו הביהביוריסטית ואין טכניקת טיפול יותר מוצלחת מטכניקה ביהביוריסטית.
אהבתיאהבתי
לדברי הפרופ' דני כהן ועוזי מוטרו, שניהם מומחים לגנטיקה ותורשה, עוד לא נמצאו שום גנים הקשורים לתכונות אנושיות מורכבות, כולל משקל גוף, ואינטלגנציה. הם עוד לא מצאו שום מאמר הטוען לקשר כזה, שנכתב ע"י גנטיקאי.
לא נכון לעשות סטטיסטיקה לפי השכנים שלך, ובכל זאת אני רואה, במגזר הציוני דתי קשר חיובי בין השכלה לפיריון.
במגזר הדתי והחרדי הנקה היא משימה מוערכת. ילדים שינקו הרבה הם לדברי מחקר (איני זוכר מה המקור ): מבוגרים רזים יותר, בריאים יותר ונמוכים יותר מאלו שינקו פחות. לגבי הגובה יש ספוקולציות שונות, לא ידועה הסיבה.
אהבתיאהבתי
לתמריץ.
כתבת:
1. " אפשר לראות כמה מוחות מעולים עזבו את אירן מייד עם המהפכה".
_________________
נכון.
בנוסף למוחות מעולים שבחרו להגר מארץ מולדתם וגידולם, מהולנד, דנמרק, איטליה, הודו וניגריה ועוד ועוד. ולצערי יש גם המוני מוחות שבחרו לעזוב את ישראל,
נראה לי שצריך לעסוק יותר בשאלה מה גורם לחלק מ"המוחות", שאיתרא מזלם להיוולד בפריפריה הכלכלית והמדעית של העולם, לא להגר ממדינתם אל אחד המרכזים הגדולים. (ולעסוק מעט פחות בשאלה מדוע חלקם כן בחרו להגר).
2. "הקשר בין ילודה לטיפשות נעוץ בעיקרו בכך שטיפשות נוטות להוליד הרבה. לא בכך שהילודה גורמת טיפשות'. בכלל מלבד נטיה מינית הומוסקסואלית …."
________________________
א. אין סתירה הכרחית בין שני הגורמים. יתכן שטפשות יולדות יותר מחכמות, ויתכן שמספר אחים/יות גדול מדי משפיע לרעה על האינטליגנציה ועל ההשכלה של הילדים.
ב. ידוע שנשים אנלפבתיות ולא משכילות מולידות הרבה יותר ילדים מנשים משכילות. אבל אין בהכרח מתאם בין האינטליגנציה המולדת של האישה לבין רמת ההשכלה שניתנה לה. ישנן תרבויות /דתות / מדינות המעדיפות להשאיר את הנשים נבערות ככל האפשר. כמו סומליה ואפגניסטן. אולי מדובר בטיפשות הבחירה איפה להיוולד ולמי, אך לא בשום טיפשות אחרת.
ג. במקום בו נמצא כבר גורם אחד (במקרה זה, נטייה הומוסכסואלית) סביר שימצאו בעתיג גורמים נוספים.
3. "אפקטים של סדר לידה בדרך כלל לא נראים מרשימים בבחינה מדוקדקת". …".
" חייב להודות שהתפלאתי לראות שכיום העמדה במחקר היא שכן יש השפעת מה לסדר לידה על אייקיו ועל הישגים בלימודים. זכרתי שלא, אבל נראה שהתחום חוזר להשקפה כז '
_____________________
א. למיטב ידיעתי, המאוד מוגבלת, המחקרים אינם מרשימים כשמדובר על תכונות אישיות, עמדות וכו'. אבל הממצאים לגבי סיכויי האדם לסיים בהצלחה בי'ס תיכון, לסיים קולג', להגיע לעמדות ניהול ומנהיגות או למקצועות בעלי סיכון פיזי או לבית כלא וכו' – הם מאוד מרשימים.
ב.נראה לי שניתן לתלות חלק מהשינוי בעובדה שבמקום להשאיר את התחום רק בידי פסיכולוגים נכנסו לתחום המחקר גם הרבה כלכלנים התנהגותיים. הם מצליחים לתכנן מערכי מחקר גדולים ומורכבים יותר, ולמצוא מתאמים במקומות בהם לא נמצאו קודם.
4. "לא הכרתי את טיעון בטהובן כנימוק להגדלת משפחה אלא כטיעון נגד הפלה. כטיעון שתומך בהגדלת משפחה זהו טיעון בלתי נסבל כי אין לכך גבול. גם אישה שהולידה 12 ילדים לא יודעת מה היא מפספסת כשלא ממשיכה לילד ה-13."
__________________________
א. לעיתים הגבול בין מניעת הפלות לבין מניעת שימוש באמצעי מניעה אחרים – הוא מעט מטושטש. אם סיפור בטהובן אמור להרתיע אישה מלהפיל את עוברה, הוא אמור גם להרתיע אותה מלהשתמש בכל אמצעי אחר למניעת הריון.
ב. שמעתי כבר טיעון בלתי נסבל ואבסורדי פי עשרות מונים: שימוש בסיפור בטהובן בכדי להרתיע גברים מלאונן ו"לשפוך זרע לריק".
5. "באופן כללי אני מתייחס בחשדנות רבה להשפעה הורית על אייקיו של הילד שהיא לא גנטית."
________________________________
ואילו אני מתייחסת בחשדנות רבה לכל טיעון שהאינטליגנציה מושפעת *רק* מהגנטיקה, ולכל טיעון שהיא מושפעת *רק * מהסביבה / ההתנהגות ההורית / מאיכות מוסדות החינוך.
לתפיסתי קיימת כנראה אינטרקציה מאוד מורכבת בין גורמים גנטיים לגורמים סביבתיים.
6. "לא זוכר שטענתי זאת [שילדים חרדים נמוכים יותר]. אבל זה בהחלט אפשרי. השפעות תזונתיות יכולות להיות מסלול השפעה אבל במשפחה במעמד הבינוני ומעלה כבר לא צפוי לקרות כי גם אם יש 7 ילדים, הם יקבלו מספיק אוכל. "
________________________
א. אני זוכרת די בברור שכתבת זאת באחת מתגובותך (ולא בגוף הרשומה) – כיון שלא הכרתי את פריט המידע הזה והופתעתי ממנו. נדמה לי שאפילו התייחסתי לכך.
מזכרון מטושטש – אולי בפוסט שדבר על השפעת תקופת הרעב באתיופיה על תלמידים ממוצע אתיופי בישראל, או אולי בפוסט שציין את ציוני הפיזה הנמוכים של בנות חרדיות. או אולי בתגובות לפוסט אחר לגמרי.
ב. אחת השאלות היא איזה אחוז מהילדים החרדים גדלים במשפחות המעמד הבינוני ומעלה ולא בעשירונים הנמוכים ביותר. יותר מכך, האם לא יתכן שהילדים שנולדו ראשונים יזכו לתזונה משופרת יותר, בשנים הקריטיות ביותר להתפתחות מוחם, בהשוואה לילדים שנולדו כבר למשפחה מרובת פיות.
ג. אין בישראל בעייה של כמות האוכל / כמות הקלוריות. יש בעייה של איכות התזונה.
מכאן ששאלה נוספת היא הידע בנוגע לתזונה וסדרי העדיפויות של כל משפחה.
אני מניחה שחלק מהמשפחות החרדיות, אפילו מהמעמד הבינוני גבוה והבינוני מעדיפות דגי ברכות (בעיקר קרפיונים) על דגי ים, מעדיפות להשתמש בשמנים הזולים והמזיקים (כמו מרגרינה / שומן טראנס ושמן סויה) במקום בשמנים יקרים ובריאים יותר כמו שמן זית, קוקוס, ואבוקדו, מתייחסות למבחר פירות כפריט מותרות ומפטמות את ילדיהם בממתקים וחטיפים תעשייתים, זולים יחסית ומזיקים וכו'.
7. "לא מאמין לכך שההבדל בין שחורים ללבנים נעוץ בהבדלי גודל משפחה. ואין היום גם הבדל מהותי בגודל משפחה."
_________________________________
ידוע לי שנמצא הבדל ענקי בין שחורים לבין לבנים וסינים ביחס התלות – היחס בין מספר המבוגרים המטפלים בפועל בילדים לבין מספר הילדים התלויים בהם.
משפחות שחורות רבות הן למעשה חד הוריות (האב לא ידוע, התגרש מהאישה ולמעשה נטש את ילדיו ו/או נמצא בכלא) – כך שאפילו לו מספר הילדים לאישה היה זהה (והוא לא) – יחס התלות גרוע כמעט כפליים.
לכך ניתן להוסיף את העובדה שהשחורים, בניגוד ללבנים, כמעט ולא יורשים דבר מהוריהם. ההון שלהם (כולל העתודות לשעת חרום ומכאן גם דרוג האשראי שלהם והריביות שהם משלמים) נמוך משמעותית משל הלבנים. מה שמקשה שבעתיים על אותה אם חד הורית המנסה לגדל בכוחות עצמה בלבד מספר ילדים.
אגב, נושא יחס התלות הוא אחד ההסברים העיקריים להצלחה ההשכלתית המרשימה של הילדים שהוריהם עלו מבריה'מ – אפילו בהשוואה לילדים ממשפחות וותיקות בארץ, ועשירות בהרבה ממשפחות העולים החדשים. לרוב גם סבים ו/או סבתות גרו תחת אותה קורת גג עם האם (או הזוג) וגידלו בכוחותיהם המשותפים ילד אחד או שניים לכל היותר.
אהבתיאהבתי
ל yuddaaled,
ברור ש"קולג' הוא לא הכל בחיים."
אף אחד בעולם לא מבכה את העובדה שבטחובן, באך ומוצרט לא שהו, ולו יום אחד מחייהם, בקולג' או באוניברסיטה. להפך.
אבל בעיני זהו ערך חשוב שלכל ילד יהיה סיכוי סביר למצות את הפוטנציאל עמו נולד ואת תחומי העניין שלו.
איני יכולה שלא לחשוב על המוני הפוטנציאלים המבוזבזים במגזר החרדי. היו יכולים להיות המוני מדענים, ממציאים, רופאים, ארכיטקטים וכד', סופר מצטיינים בתחומיהם.
אבל אם מישהו עתיר כשרונות נולד במשפחה חרדיתענייה מרובת ילדים, ואח'כ נשלחו ע'י הוריו לחדר, לישיבות קטנות וגדולות וכולל – כל מסלולי ההתפתחות הפוטנציאלים האלו שלו למעשה חסומים מראש.
או, אם תרצה, מהם הסיכויים של ילד, שנולד עם פוטנציאל לגאונות, לממש את כשרונותיו – אם הוא הילד העשרים של אב בדווי, מישוב לא מוכר, מאשתו השלישית.
כנראה קרובים לאפס באותה מידה.
ההבדל היחידי בין המגזר החרדי למגזר הבדווי הוא אמונתי שאחוז בעלי הפוטנציאל לגאונות בקרב החרדים גבוה משמעותית מאחוזם בקרב הבדווים. לפיכך בזבוב הכשרונות הפוטנציאלים עצוב בעיני כפליים.
אהבתיLiked by 1 person
העיקר שכחתי – מצטרפת להמלצתך על המחקר של מכון טאוב.
אהבתיאהבתי
גם לי נראה שפרסיקו עלה על נקודה נכונה. ומכאן גם כמיהתו לפתרון הסכסוך הפלסטיני במטרה לצמצם את השפעת הדת בישראל.
אני לא חושש משלום. היהדות תמצא את הדרכים להשאר רלוונטית בחברה בישראל באמצעים אחרים, כאלו שלא קשורים לסכסוך זה או אחר.
בפועל, הסרבנות הערבית/פלסטינית (כמאמר תמריץ) מרחיקה את התממשות רצונותיו של פרסיקו.
אהבתיאהבתי
קמיליה, אם החרדים מבאסים אותך, תתעודדי אם תחשבי עליהם כתוכנית החיסכון של העם היהודי. במקום להשתמש בכשרונותיהם כאן ועכשיו, שמים את הכישרונות האלו בהקפאה, נותנים להם להתרבות ובבוא העת הם יישלפו. זה בעצם מה שקרה לכישרון היהודי כל השנים שבהן היה ספון בעיירות עניות במזרח אירופה.
אהבתיLiked by 2 אנשים
אני בספק אם יש מגמה חד משמעית של בריחת מוחות מסקנדינביה כיום. בטח לא משהו שמזכיר את הסיטואציה באירן.
ההתנהגות של האבות השחורים היא התנהגות של בעלי איי קיו נמוך וזה נראה לי הגיוני יותר מלטעון שהיא סיבת האייקיו הנמוך. תוכניות שאפתניות של השקעה בילדים שחורים לא הצליחו להשוות הישגיהם, גם אם יש עדויות שהייתה בהן תועלת ארוכת טווח לא מבוטלת. אבל רחוקה מלהביאם לשוויון עם הישגי לבנים.
אהבתיאהבתי
השפעת המשפחה על האינטליגנציה נאמדת היום באפס. אף שקיפוח קיצוני מן הסתם עדיין יכול להזיק.
אהבתיאהבתי
יוסי, יש פרדיגמות יפות לחקר משקל הגנטיקה באינטליגנציה גם מבלי לזהות גנים ספציפיים. כמו מחקרי התאומים – רואים מה ההבדל באייקיו בין תאומים זהים גנטית ומה ההבדל בין תאומים לא זהים גנטית.
אהבתיאהבתי
אירן אירן אירן אבל מה עם טורקיה..?טורקיה מוכרת הרבה מאוד זהב לאירן ואירנים באופן פרטי …
משטר אייתולות תלוי בגורלו של ארדואן הסוני הוא משמש עבורם מקור טוב לנזילות..מבחינתו של ארדואן המתח הביטחוני ופוליטי
בין ישראל לבין אירן משרת היטב את האינטרסים הכלכלים של טורקיה. בקיצור ביבי טוב לטורקים ולארדואן…
אהבתיאהבתי
תמריץ,
נדמה לי שאתה קצת מפספס. בוא נזרום איתך ונניח שבממוצע השחורים פחות אינטלגנטים. מה אתה מסיק מכך?
א. ההתנהלות שלהם תתאים למעמד תחתון (כי פחות אינטלגינציה מביאה להתנהגות הרסנית)
ב. הם לא מתאימים למקצועות אקדמאיים.
גם אם נניח שיש קשר בין הגורמים עדיין יש מערכת תמריצים שמביאה לתוצאות הללו. אם נשווה את מצב השחורים היום לשנות החמישים נראה כי ההתנהלות של שחורים אז לא היתה הרסנית מבחינה משפחתית וכי לא מעט שחורים נכנסו למערכת האקדמית והצליחו בה. המסקנה היא שהעובדה ששחורים פחות אינטלגנטים לשיטתך רק אומרת שנדרשת להם עלות גבוהה יותר להצליח. לא שהם לא יכולים להצליח בהינתן התמריץ המתאים. אם נשווה זאת לסינים כיום ברור שקשה לסינים להצליח במבחני איי קיו המותאמים לאמריקאים. הם מצליחים כי הם מוכנים להשקעה רבה יותר בהכנה למבחנים. אם לשחורים היה תמריץ דומה יכול להיות שגם הם היו משקיעים את המאמץ להצליח.
לכן כדי להבין את המציאות היום צריך להבין אילו תמריצים השתנו בשנות השישים. כאן ניתן לזהות שתי מערכות תמריצים הרסניות מבחינת שחורים:
– אפליה מתקנת
– מדינת הרווחה ופירוק המשפחה השחורה.
עד שנות השישים לא הייתה אפליה מתקנת. אם כבר להיפך המטרה הייתה להפוך את המערכת לעיוורת צבעים (את כל המידע אני לוקח מספרו של אלאן בלום "דלדולה של הרוח באמריקה" שחווה את השינוי). אפליה מתקנת היא הרסנית לשחורים כי היא מטילה כתם שחור על מה שהם לומדים. הם לא מצליחים בזכות עצמם אלא בזכות החסד שעושים איתם. מנקודת מבט של המעסיק אפליה מתקנת הורסת את האיתות שיוצר התואר. אם תואר נותן איתות מסוים על איכותו של המועסק אפליה מתקנת מכניסה רעש הפוגם ביכולת להשיג מידע אמיתי. כתוצאה מכך השכר שמציע המעסיק יהיה בהכרח נמוך יותר לשחורים מאשר ללבנים. השחור שמודע לכך שהשכר שלו נמוך יותר מרגיש ששוב השיטה דפקה אותו. נוצר מעגל קסמים המרחיק את השחור מתואר פרודוקטיבי לטובת תארים פקטיביים המתבססים על אפליה מתקנת.
גם מדינת הרווחה גרמה לכך שלשחורים נהרס התמריץ להתקדם לעצמאות כלכלית. שווה יותר להישאר עני ולהסתמך על המדינה מאשר להצליח.
לשני הגורמים הללו יש השפעה הרסנית על המוטיבציה להצליח במבחני איי קיו ובמסלולים המקובלים בחברה. אם אתה חכם מידי לא תקבל אפליה מתקנת ואם אתה מצליח לא תקבל סובסידיה.
והשאר היסטוריה.
אהבתיLiked by 1 person
הנחת היסוד לא נכונה. מצב השחורים טוב היום משהיה בשנות החמישים.
אהבתיאהבתי
נקודת ההשוואה איננה של שחורים כיום מול שחורים בשנות החמישים אלא של שחורים היום מול לבנים לעומת שחורים אז מול לבנים (תוך קיזוז ההיבטים החוקיים שהגבילו אותם אז). העובדה שמצב השחורים היום טוב יותר בגלל השינויים החוקתיים לא אומר שמצבם לא יכול היה להיות עוד יותר טוב. וכאן עולה השאלה האם מצבם נובע מאיי קיו כמו שאתה מציג זאת או ממערכת תמריצים שלילית כמו שאני טוען. נקודת ההשוואה לשנות החמישים איננה באה לטעון שמצבם המוחלט היה יותר טוב (כנראה פחות טוב) אלא שמערכת התמריצים שלהם באותה תקופה היתה יותר יעילה מבחינה חברתית. ולכן ההתלות בהסברי איי קיו למיניהם רק מאפשרת לחמוק מהשאלה המרכזית שעומדת מול השחורים – איזו מערכת תמריצים תקדם אותם בצורה היעילה ביותר?
אהבתיאהבתי
אתה בא עם הנחות יסוד ליברטריאניות. אני סקפטי קצת לגבי זה.
אהבתיLiked by 1 person
אני מעדיף הנחות שקצת יותר פוריות מבחינה מדעית ואנושית מאשר מערכת הנחות מהותניות שלא הולכות לשום מקום (כדרכו של מדע מהותני)
אהבתיאהבתי
העולם קיים ומתנהל בלי קשר להנחותינו.
אהבתיאהבתי
דיון בהחלט מעניין.
אני נוטה לדעת תמריץ.
2 גרוש שלי: בכלל לא בטוח שאם לוקחים את ההנחות הלא מהותיות( הקיומיות, במובן שהקיום קודם להות) לקצה נקבל הנחות יותר אנושיות ו\או יותר מדעיות.
כלומר אם יש לך תמיד מה לעשות בכל מצב אז אתה תמיד בחזקת אשם(תמידי?) שלא עשית כך או כך…. ואם אתה מתלונן( גם אם אתה מחפש הזדהות אנושית ולא בהכרח פתרונים)אז אתה בהכרח בכיין. ליברטריאנים מתים על זה. זה שם אותם במצב שליטה ובמדרגה יותר גבוהה אוטומטית לדידם .
אהבתיLiked by 1 person
אני מעלה שאלה ואתם מזהים תירוץ. השאלה שלי מה השתנה בחברה השחורה לפני שנות השישים ואחריהם? הרי השינוים של מהפכת זכויות האזרח לא אמורים להיות קשורים לסדר החברתי השחור. אז מדוע עדין 37% מהנכלאים הם שחורים?
אני הצעתי תיאוריה הטוענת כי השינויים החברתיים שהתלוו למהפכת זכויות האזרח יצרו קבוצת תמריצים שפגע בסדר החברתי (ולדעתי לא רק השחור גם המשפחה הלבנה הענייה "הוויט טראש" התפרקה באותה צורה רק שמרבית הלבנים היו במעמד בינוני ולא נמוך). לא קבעתי שאני צודק וברור שנדרש ניסוי כדי לבחון זאת אבל כל עוד לא נערך ניסוי אינני רואה פגם בהצעת תיאוריה. מיד נפסלתי כליברטיאן. שוין.
במאמר מוסגר: זה מעניין שאני כותב על תמריצים ובעל האתר המכונה תמריץ תוקף אותי על אמונתי זו.
אהבתיאהבתי
בוא לא נגזים עם המילה "תוקף". חילוקי דעות ברוח טובה.
לנדב אייל הייתה התייחסות מעניינת בספרו לבעיית הגבר הלבן. ייחס מצבו לאוטומציה ולתחרות מסין שהרסו התעשיה הישנה.
אגיד לך מה הבעיה העקרונית שלי עם גישה ליברטריאנית. בתוכנית מחשב מספיק תו אחד דפוק כדי שהתוכנית לא תתקמפל והכול לא יעבוד. הליברטריאנים מתייחסים ככה לעולם. בסך הכול התמריצים הקפיטליסטים קיימים ועובדים. גם אם לא כל דבר נעשה לפי עקרונות השוק החופשי. אבל מבחינת הליברטריאנים כל עוד לא הכול מושלם, זה כאילו אנחנו באזור אסון.
אהבתיאהבתי
י.ד.
זה דומה לבעיה איך מוצאים אריה במדבר.
מחלקים את המדבר לחצי ובודקים איזה חצי שוקל יותר ושם יהיה האריה.
אם במחקרי התאומים – רואים מה ההבדל באייקיו בין תאומים זהים גנטית ומה ההבדל בין תאומים לא זהים גנטית אז בחצי הזה כנראה נמצא האריה כי הוא שוקל יותר.
אם בחצי שלך יש נמר שום תמריץ לא יעזור להפוך אותו לאריה.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
ואולי ליברל? אדם שמאמין שאסור להפלות אף אדם על רקע צבעו, גם אם לכאורה לטובה (ועל כך נאמר לא מדובשך ולא מעוקצך). או אדם המאמין שהחלטה לחיות בזוג או לבד לא צריכה להיות עניינה של המדינה ואין סיבה שאיצור תמריץ לבחור להתגרש או לא להתגרש. יכול אני להאמין שהמדינה צריכה לסבסד בית ספר ובריאות לילדים אבל עדין לא לקשר את זה למצב הזוגי של אמא שלו/ה. סתם בני הזוג מתגרשים אך במקום שהגבר יקח אחריות על הילדים שלו מטילים זאת על הציבור. על כך הגמרא אומרת "התנין ילד ואת מזון ילדיו מטיל הוא על אנשי העיר?" (מסכת כתובות דף מט: – דף הגמרא שמוצנזר היום על ידי חרדים).
ובאשר לקפיטליזם בוא לא נתבלבל. בוודאי שתמריצים של שוק חופשי פועלים אבל כמו שניתן למדל את העיוות שיוצר סובסידיה או מונופול בשוק החופשי ניתן כך למדל את העיוות שיוצרת אפליה מתקנת ולהדגים את הפגיעה בשחורים שנוצרת כתוצאה ממנה בשוק העבודה.
גיא,
שוב העובדה שמדובר בנמר רק מגדילה את העלויות שלו לא שוללת את האפשרות שלו להצטרף למערכת (ויוכיחו הסינים והמזרח אסייתים). אם השחורים היו משקיעים אולי הם לא היו משתווים לכולם מיד אך הם גם לא היו נזקקים ליחס מיוחד כאילו הם ילדים מפגרים.
אהבתיאהבתי
י.ד , יכול להיות. אני לא פוסל. אם יש ניסויים כאלו שאתה בכל זאת מכיר אשמח לקישורים אליהם.
בגדול אני בעד מדיניות רווחה שבה מקבלים ו\או חותרים לקבל סאמסינג פור סאמסינג ולא נותנים סאמסינג פור נאטינג.
אהבתיאהבתי
הטענה שאפליה מתקנת פוגעת בשחורים נשמעת לא כל כך סבירה. בארה"ב יש חשיבות עצומה לקשרים שניתן לרקום באיווי ליג ובלי אפליה מתקנת כמעט אף שחור לא יכול היה להתקבל. ציוני פסיכומטרי של 750 ומעלה נדירים בקרבם מאוד (פחות מעשירית מחלקם באוכלוסיה).
אהבתיאהבתי
חברת רווחה ראויה תעשה כמיטב יכולתה לשלב מיעוטים גם אם כשרונותיהם הממוצעים פחותים וכן תסלוד מדיבור התולה הבדלים בין בני אדם בהיסטוריה האבולוציונית של אבותיהם.
למרבה השמחה זו בדיוק הנורמה בחברה המערבית.
אהבתיLiked by 1 person
א. איני מסוגלת לקבל את טענת תמריץ שגברים בעלי אינטליגנציה נמוכה נוטים לנטוש את ילדיהם, ואילו גברים בעלי אינטליגנציה גבוהה יותר – לא. ומכאן, את ההסקה שהאינטליגנציה הממוצעת הנמוכה מעט יותר של השחורים יכולה להסביר את האחוז המדהים של ילדים שחורים הגדלים ללא אב.
תופעת נטישת ילדים והזנחתם (או קבלת אחריות לפרנסם ולדאוג לבריאותם והשכלתם, לפחות עד הגעתם לבגרות) מושפעת מהשוני בין תרבויות / ממערכת הערכים והנורמות של החברה / מציוויים דתיים / מלחצים חברתיים. בלי שום קשר לאינטליגנציה הנמוכה או הגבוהה של אב זה או אחר.
אגב, לו תופעת נטישת הילדים הייתה מושפעת רק, או בעיקר, מאינטליגנציה – היה אמור להראות פער ממוצע של עשרות נקודת I.Q בין אבות אמריקאים ממוצא איטלקי לבין אבות אפריקאים – אמריקאים.
ב. חיזוק לטענות י.ד. כנגד ההשפעות השליליות של אפליה מתקנת – מאמר נפלא (אם כי ארוך למדי) של תומס סואל. אחד מהוגי הדעות שאני מעריכה ביותר.
(וגם הענות לבקשת גיא לחומר קריאה על הנושא המצדיק את הזמן המוקדש לו).
המאמר כולל סיפורי אפליה מתקנת והשלכותיה הלא תמיד צפויות מראש, הן על המופלים לטובה והן על המופלים לרעה, מכל רחבי הגלובוס. ממלזיה ועד דרום אפריקה ועד ארה'ב.
https://mida.org.il/2015/05/07/אפליה-מתקנת-אסון-בקנה-מידה-עולמי/
מאמר זה אפילו כולל מעט נתונים לגבי השפעת מס' אחים/יות וסדר הלידה על הישגים אינטלקטואלים:
" … רבים מן המטיפים למדיניויות העדפה רואים אותן לא רק כמקדמות הרמוניה חברתית באמצעות צמצום פערים של הכנסה ושל “ייצוג”, אלא גם כחלק מניסיון כללי יותר “להשוות הזדמנויות בחיים”. מאמץ רב מושקע בביסוס ההכרה כי זוהי שאיפה מוסרית נעלה וכי אנו רחוקים כיום מרחק רב מהשגתה; אך שום מאמץ אינו מושקע בביסוס יכולתנו להגשים את המשימה הפנטסטית הזו. רמז לגודלה העצום ולקושי הרב שיש בהשגתה מספקים לנו נתונים בעניין ילדים בכורים. בין האישים הדגולים לאורך ההיסטוריה, מספרם של הבכורים והבנים-היחידים להוריהם גדול מעבר לכל פרופורציה. גם בהישגים יומיומיים יותר, בכורים נוטים להצטיין. מחקר שנעשה בקרב המועמדים הסופיים למלגות של הקרן האמריקנית הלאומית למצטיינים הראה בין היתר כי בין המועמדים המגיעים ממשפחות שיש בהן חמישה ילדים, מספרם של הבכורים שווה למספרם של כל היתר. כך גם בפילוחים של משפחות בנות ארבעה ילדים, שלושה ושניים. שונויות עצומות כאלו, בקרב אנשים שנולדו לאותם הורים וגדלו תחת אותה קורת גג, שמות ללעג את המחשבה כי אפשר ליצור שוויון בהזדמנויות-החיים הנופלות בחיקם של אנשים בעלי רקעים שונים שִבְעָתַיים בחברה גדולה ומורכבת, קל וחומר כאשר היא גם רב-אתנית. …""
אהבתיאהבתי
קמיליה, בקשר להשפעות סדר הלידה ראי תגובתי מ2015(זה בלוני)
אומנם לא נהייתי מאז מומחה יותר יותר בתחום אבל אני עדיין הבכור כך שדעתי בטח לא מגיעה מאינטרס.
אהבתיאהבתי
רק הבהרה: בדומה לתמריץ, גם אני מניחה שהאינטליגנציה הממוצעת של השחורים בארה'ב נמוכה מזו של הלבנים והסינים.
מאוד לא הגיוני בעיני שכולם מסכימים שיש לשחורים איזושהי עליונות גנטית בתחומי ספורט רבים (ואני מוסיפה – שכנראה גם ברמת המוסיקליות שלהם), אבל במקביל "לא יעלה על הדעת" שיש ללבנים ו/או לסינים איזושהי עליונות בתחומים אינטלקטואלים מסוימים. וכל מי שבכל זאת מניח זאת מעיד על עצמו שהוא גזען, נבער וחשוך.
הכרה בקיום ההבדלים הגנטים חשובה בעיני גם ברמה המעשית. כי היא עשויה למנוע דפיקת הראש בקיר בנסיון לדחוף אנשים לתחומים שבהם יסבלו מנחיתות מולדת, במקום לתחומים בהם יהיה להם סיכוי טוב להצטיין.
הייתי מציעה, לדוגמא, *לנסות* להקל על שחורים ללמוד באקדמיה למוסיקה של ג'וליארד (כולל סבסוד מסיבי של לימודי נגינה על כלים מהגיל הרך, ומלגות לימודים וקיום נדיבות למצטיינים), לפני שהייתי מנסה לדחוף אותם בכח לפקולטות של מדעי הטבע בהרוורד. ולאחר 20 שנה – לבדוק את התוצאות.
יחד עם הכרתי בקיום הבדלים גנטים בין קבוצות – אני מניחה שהתרבות, הערכים והנורמות חשובים אף יותר מהפערים באינטליגנציה הממוצעת בין הקבוצות. להערכתי הבדלים תרבותים מסבירים חלק גדול יותר מהשונות הניצפת בין קבוצות מאשר הבדלים ב I.Q. לדוגמא לגבי שכיחות משפחות חד הוריות בכל קבוצה / תרבות.
אהבתיLiked by 2 אנשים
לגיא,
א. המאמר אליו הפנת מתייחס בעיקר ל
– *תכונות אישיות* (נושא מאוד פרובלמטי וחמקמק כשלעצמו, כולל הבעייה להכליל מסיטואציה לסיטואציה),
– כפי שהן נמדדות באמצעות שאלוני דיווח עצמי, שאלוני דיווח בני משפחה שאלוני ודיווח הורים (שיטות מדידה מאוד פרובלמטיות). החריג – צריכת יתר של חומרים ממכרים, כשלמרבית הפלא דווקא בנושא זה התגלתה השפעת סדר לידה.
– כל נבדקי המחקרים אליהם התייחסו היו בגיל הילדות ו/או הנעורים (אין שום מעקב אחרי מה שקרה להם בשנות ה 30, 40 50 או 60 שלהם)
בעיני זו בסה'כ דוגמא נוספת לבעייתיות המחקרים בפסיכולוגיה (והצורך בכניסת עוד כלכלנים לתחומי המחקר המסורתיים של הפסיכולוגיה).
מהצד שני סואל התייחס לממצאים קשים על שכיחות גבוהה מחלקם באוכלוסייה של בכורים וילדים יחידים בקרב רשימות אישים גדולים בהיסטוריה, ובקרב מקבלי מלגות הצטיינות.
(נדמה לי שקראתי פעם שמצאו גם בקורסי קצינים בצה'ל, ובמספר קורסים צבאיים יוקרתיים אחרים, ששכיחות הבכורים והיחידים גבוהה מחלקם היחסי בצבא).
מי שמנסה להסיק על האינטלגינציה של יהודים משכיחותם בקרב מקבלי פרס נובל – אמור לא להתעלם גם מהשכיחויות הנ'ל.
ב. כתבת "אני עדיין הבכור כך שדעתי בטח לא מגיעה מאינטרס."
– יש *גם* תכונות לא חויביות המיוחסות (בצדק או שלא בצדק) לבכורים. כך שלא ברור איפה בדיוק אמור להימצא האינטרס שלך.
– אם כיום אתה הורה ליותר מילד אחד – יש לך אינטרס להפחית מחשיבות השפעות סדר הלידה. הן רומזות לעובדה שכנראה הענקתי לילדיך יחס לא שיוויוני, כשהיו באותו גיל – הטלת עליהם אחריות יתר או חוסר ועוד ועוד.
מסקנה: ל*כולם* יש *תמיד* איזשהם אינטרסים (ב*לשון רבים*)
אהבתיאהבתי
קמיליה ,
עוד נושא שאכריז עליו שכנראה אני לא יודע.
לגבי המחקרים. ג.ר.ה אומרת שכשהריצו את כל המחקרים הסטנדטים על אישיות לא מצאו או כמעט לא מצאו הבדלים(וכשמצאו הם לא שוחזרו במחקרים עוקבים).
גם בויקיפדיה כתוב כך. בעניין האינטלגנציה אומנם כן כתוב שיש הבדלים קלים. גם כתוב שהפופ-פסיכולוגיה אוהבת מאד את עניין סדר הלידה.
היא גם מוסיפה במסקנות המחקר:
The reason birth order does not affect adult personality is that children discover at an early age that many of the behaviors they acquired at home are irrelevant or counterproductive in other social contexts. Fortunately, they are not compelled to retain these behaviors — they are free to acquire new patterns of social behavior, better suited to their outside-the-family contexts.
Childhood is preparation for the future. As Erik Erikson observed many years ago, the child has "no workable future within the womb of his family" (1963, p. 259). If children are destined to leave that family behind, why should they retain behaviors that were useful within the family but are not useful outside of it?
כתבת
"והצורך בכניסת עוד כלכלנים לתחומי המחקר המסורתיים של הפסיכולוגיה"
א. כל העניין פה נראה נזיל אולי עוד 5 שנים יכסנו פיזיקאים לחקור את העניין והמסקנות שלהם יהיו הפוכות?
ב. האם הכלכלנים פתרו כבר את כל בעיות המאקרו\הגיעו להסכמות לגבי שיטות המחקר אצלם בבית שהם מרגישים צורך להיכנס לתחומים אחרים?!
מקווה רק בשביל ענף הפסיכולוגיה שהכלכלנים שהחליטו לעזור להם הם כאלו שמבינים שאין בעיה עם גרעון במטבע מקומי כל עוד אין אינפלציה.
אהבתיLiked by 2 אנשים
גיא אהבתי והסכמתי. ריץ' האריס נבונה מאוד (וגם אתה).
אהבתיLiked by 1 person
קמיליה, אסתכל קצת על ענייני הבכורים
אולי יצא חומר לפוסט.
אהבתיLiked by 1 person
לא ברור לי מדוע תוכניות מצטיינים הן הוכחה להצלחה בחיים. אולי זה רק מדד להצלחה באקדמיה איפה שהחוקים ברורים, היעדים מוגדרים והתוצאות ברורות?
תמריץ, במחילה, אבל התחלת לדבר בסיסמאות. אני לתומי האמנתי בצעירותי שהמדינה צריכה לפעול באופן אוניברסאלי בלי אפליה כזו או אחרת. עכשיו אני שומע זמירות חדשות. היות וכך אעיר כמה הערות:
א. כיצד בוחרים את הקבוצה המועדפת? כבר העירו שאולי צריך להעדיף אחים צעירים או גברים נמוכים, נשים שמנות, סטודנטים למדעי הרוח או אברכים בכולל. הבחירה היא כמובן שרירותית ומבטאת רגשות במקום טיעונים.
ב. האם יש לך אסטרטגית יציאה מובנית? לאחרונה קראתי על תלונה שהוגשה בבית משפט בארה"ב על אפליה במתן מלגות לנשים בקולג'ים (https://www.inn.co.il/News/News.aspx/373884) מסתבר שנשים מהוות היום 58% מהסטודנטים. במצב הזה מלגות לנשים מחזקות את הרוב במקום את המיעוט. בנוסף אסטרטגית יציאה יכולה להיות בעלת עלות גבוהה מאד. עומר מואב פעם העיר כי הורדת ביטוח קיצבה בעקבות גידול בהכנסה בישראל גורר אחריו את המס השולי הגבוה בישראל. על כל שקל שמרוויחים מאבדים 70 אגורות.
ג. כיצד מבטיחים שמדיניות רווחה לא תתמרץ את האנשים להשאר נתמכים במקום להתקדם קדימה. אינני אומר שכל מדיניות רווחה מובילה לכך. מצורף כאן קישור למאמר של ביל ולינדה גייטס על קרן התמיכה העולמית שלהם (https://alaxon.co.il/article/%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%93%D7%9D/) שממנו עולה כי לא מעט מדינות נתמכות בעבר יצאו מהקטגוריה של מדינה נתמכת ומסוגלות לדאוג לעצמן באופן עצמאי. זו כמובן המטרה אבל כדאי לחשוב שהסיוע שאנו מציעים מוביל אליה.
אהבתיLiked by 1 person
תוכניות מצטיינים עוזרות לרקום קשרים שמובילים להצלחה בחיים.
מוסדות יחליטו את מי הם רוצים להפלות. ליברטריאן צריך לתמוך בחופש להפלות. רק שיש בעיה כשיש מימון מכספי ציבור.
שתי השאלות האחרונות באמת קשות. אבל לא עד כדי כך קשות לפסול מראש כל תוכנית רווחה.
אהבתיאהבתי
לי.ד.
כתבת: " לא ברור לי מדוע תוכניות מצטיינים הן הוכחה להצלחה בחיים. אולי זה רק מדד להצלחה באקדמיה איפה שהחוקים ברורים, היעדים מוגדרים והתוצאות ברורות?"
_________________
זהו *אחד* המסלולים הגדולים להצלחה בחיים, כשברור שיש גם מסלולים חלופיים.
השאלה היא האם במסלול ספציפי זה קיימת איזושהי עדיפות מובנית, מסיבה כלשהי, לבכורים או לילדים יחידים. נדמה לי שיש נתונים התומכים בכך, אבל איני משוכנעת במאה אחוז.
לפיכך אשמח אם תמריץ יחפור יותר בנושא.
#####################
איני יכולה להתאפק מלהביא עוד קטע ממאמר אחר של תומאס סואל שתורגם לעברית.
למרות שעברו עשרות שנים מהרגע שנכתב (והנתונים שהוא מביא אינם עדכניים).
טענתו העיקרית (בניסוח שלי) היא שבויכוח בין מצדדי התורשה לבין מצדדי השפעות הסביבה (כשהכוונה היא בעיקר – להורים ובשוליים לסביבה חומרית / פיזיולוגית) קיימת נטייה להתעלם מחשיבות התרבות / הערכים / נורמות ההתנהגות של קבוצת השייכות.
הפיל הגדול השלישי שנמצא בחדר, ובויכוח בין שני הפילים הראשונים של תורשה מול סביבת הילדות – ממנו נוטים להתעלם.
טענה זו מתקשרת, לפחות במידה מסוימת, גם לתזה של ריצ' האריס על ההשפעה הדרמטית של קבוצת החברים, בני אותו גיל, על הילד / הנער. קבוצת בני אותו גיל אותם פגש הילד הן למעשה דוגמית להשפעות חברתיות – תרבותיות כלליות יותר. השפעות הפועלות גם כשהמבוגר כבר מסוגל לבחור למי להתחבר ולמי לא.
אבל נדמה לי שריצ' האריס (שגם אני מאוד מעריכה אותה) מתעלמת ממה שקורה לאותם ילדים ונערים בבגרותם, ובכלל לא עוסקת בכך.
לתפיסתי השפעות הגנים + השפעות הבית (ההורים וקבוצת האחים/יות) + השפעות קבוצת חברי הילדות שאותם פגש הילד בביה'ס העממי והתיכון + השפעות "התרבות הכללית" של קבוצת השייכות המקיפה את האדם בבגרותו – עוברות איזושהי אינטגרציה ומתגבשות באדם הבוגר.
טענה זו, לגבי חשיבות תת התרבות של קבוצת השייכות / המגזר, מתקשרת גם לטיעון הבסיסי של תמריץ על חשיבות התמריצים. תרבויות תמיד מענישות או מתגמלות את חבריהן כפונקציה של מידת ההתאמה בין התנהגות הפרט לבין ערכי התרבות והנורמות שלה.
קשה לי להאמין שבישראל או ביפן (או בהרבה תרבויות אחרות)- אבות שיחליטו לנטוש את ילדיהם לא יסבלו מענישה תרבותית – חברתית קשה. לו זה היה תלוי בי ובשכמותי- גם סיכוייהם להתפרנס בכבוד היו נפגעים קשות. ענישה שהיא כנראה אפילו קשה יותר מהענישה של גברים שהוכרזו כסרבני גט המעגנים את נשותיהם. כשאני מניחה שבתרבות השחורה הנוכחית בארה'ב אבות נוטשים אלו אינם נענשים ע'י החברה / התרבות הסובבת אותם.
רקע מעניין לגבי תומס סואל: הוא עצמו אפרו- אמריקאי, שנולד למשפחה לא עשירה, וסלל דרכו לאקדמיה בלא מעט קשיים. למרות זאת, הוא מתנגד נחרצות לכל אפליה מתקנת של שחורים או של מיעוטים אחרים.
כשהיה בן 20 נטה לקומוניזם, אך מהר מאוד שינה את עמדותיו וכיום הוא מהתומכים הנחרצים ביותר של השוק החופשי, וחיבר על כך מספר ספרים.
אחד מההוגים הרפובליקאים/ שמרנים הבולטים ביותר בתקופתנו, ולמרות זאת זכה להמוני פרסים וכיבודים מהאליטה האקדמית הדמוקרטית / ליברלית.
https://mida.org.il/2015/12/14/אפליה-היא-לא-הבעיה-האמיתית-של-מיעוטים/
____________________________________
" … יש קבוצות הזוכות ליחס דומה למדי מצד החברה בכללה, אך הישגיהן הכלכליים והחברתיים שונים תכלית שינוי. יפנים-אמריקנים ומקסיקנים-אמריקנים, לדוגמה, הגיעו לארצות־הברית במספרים משמעותיים בערך באותה תקופה (תחילת המאה העשרים), התיישבו באותו מקום (דרום־מערב ארצות־הברית) והתמודדו עם אפליה בבתי־הספר ובמקומות העבודה. אך הכנסות היפנים-אמריקנים היום כמעט כפולות מהכנסות המקסיקנים-אמריקנים, ושיעורי הפשיעה והבתים ההרוסים בקרבם הם רק שבריר משיעור המקרים האלו בין המקסיקנים-אמריקנים. אשר ליחס מצד “החברה” – היפנים סבלו יותר: נמנעה מהם אזרחות ובעלות על אדמה במשך שנים רבות, והם אף נכלאו ואיבדו חלק ניכר מרכושם במהלך מלחמת־העולם השנייה. הם גם היו מטרות נוחות וקלות יותר ליחס גזעני, בגלל השוני החיצוני שלהם, שעה שרבים מהמקסיקנים-אמריקנים אינם נבדלים כלל מלבנים אחרים. (השפה היפנית, השונה מאוד מהאנגלית, הייתה קושי נוסף, בהשוואה לקרבה היחסית בין אנגלית לספרדית).
לא פשוט להסביר מדוע קבוצה מסוימת מצליחה יותר מאחרות. אבל התייצבותם של היהודים והיפנים בראש סולם ההכנסות בארצות־הברית מצביעה באופן בולט על־כך שדעות קדומות ואפליה אינן הסבר מספק.
מה שמבחין באופן בולט יותר בין קבוצות בעלות הכנסה גבוהה לקבוצות בעלות הכנסה נמוכה אינו צבע העור או אפליה, אלא המבנה המשפחתי. יותר ממחצית הילדים המקסיקנים-אמריקנים גדלים במשפחות שבהן שישה ילדים ויותר. מחצית מהילדים היפנים-אמריקנים גדלים במשפחות שבהן שלושה ילדים ופחות. בקבוצה שחורה משגשגת יחסית, כמו זו של בני איי הודו המערבית, יש פחות ילדים במשפחה בהשוואה לקבוצות לבנות עניות כמו הפורטוריקנים. כאשר יש רק אם, אך אין אב המטפל במשפחה הגדולה, הבעיות הופכות אפילו חריפות יותר.
האנשים התרים אחרי עוולות וחטאים מזדרזים לטעון כי משפחות חד־הוריות בקרב שחורים הן “מורשת העבדות”. בפועל, עם זאת, מדובר בהתפתחות עדכנית למדי – והיא נפוצה לא פחות בקרב הפורטוריקנים, שלא היו משועבדים. (היא הייתה נפוצה בשלבים מוקדמים יותר במאה העשרים בקרב האירים, שחיו בתנאים דומים למדי לאלו של השחורים והפורטוריקנים היום). בהסתכלות לאחור, רוב הילדים השחורים גדלו במשק בית שבראשו אב ואם גם בתקופת העבדות וגם בתקופה שלאחריה, עמוק אל תוך המאה העשרים. המספר ההולך וגדל בין השחורים של משפחות חד־הוריות בראשותן של אמהות היא תופעה מודרנית, שהתפתחה בעידן מדינת הרווחה – כשהממשלה החלה לסבסד נטישת ילדים והריונות בגיל העשרה.
נושא טעון אף יותר מבחינה אמוציונלית נוגע להבדלים הגזעיים בבחינות מנת־משכל. אנשים משני צדי המתרס בנושא זה מתייחסים אליו כאילו יש משהו מיוחד בשחורים – כאילו מדובר היה בקבוצה ייחודית מבחינה גנטית או בסביבת גידול ייחודית. זו דוגמה נוספת לסכנה הטמונה בהשוואת נתונים מקבוצה מבודדת אחת לממוצע הלאומי, שכן הנתונים האלו נמצאים על רצף, כשקבוצות שונות נמצאות זו לצד זו משני עברי המתרס של הממוצע.
לאורך השנים היו תוצאות מנת־משכל של 80-90, נחלתן של קבוצות אתניות מסוימות בארצות־הברית – כולל קבוצות הזוכות עתה לציון מנת משכל זהה או עולה על הממוצע הלאומי, כמו אצל איטלקים-אמריקנים או פולנים-אמריקנים. מנת משכל כזו הייתה נפוצה גם במדינות אחרות, כמו למשל אצל הקתולים בצפון אירלנד, אצל ילדי ספינות-התעלות בבריטניה, אצל ישראלים ממוצא מזרחי, או אצל קבוצות שחיו מחוץ לזרם המרכזי של התרבות המערבית. יתר על־כן, תוצאות בחינות מנת המשכל אינן קבועות אלא משתנות מעשור אחד למשנהו, כפי שניתן ללמוד מהתוצאות הבאות ממחקר לאומי רחב היקף בארצות־הברית:
מוצא אתני מנת משכל
בשנות השבעים בשנות השמונים
פולני 109 107
סיני 108 107
גרמני 105 106
אירי 105 107
איטלקי 100 103
מקסיקני 87 82
שחור 82 88
פורטוריקני 80 84
(מקור: Essays and Data on American Ethnic Groups, Urban Institute, 1978).
גם שיעורי הפשיעה הגבוהים בקרב שחורים נתפשים כתופעה ייחודית, ומיוחסים בזחיחות דעת ל”סיבות יסוד” כמו גזענות ואפליה. מלקחי העבר נובע, עם זאת, שאין שום דבר ייחודי לשחורים ביחס לפשע ולאלימות. ניידות סטיישן של המשטרה מכונות “רכב פאדי” (Paddy Waggon) עד היום, משום שבמאה ה-19 הן היו גדושות בדרך כלל באירים. האירים הרגו יותר אנשים במהומה בודדת בניו־יורק בשנת 1863 מכל השחורים במהומות הגטאות בארצות־הברית בשנות ה-60 של המאה ה-20. והאירים לא היו מקרה ייחודי. למעשה, לעתים קרובות הם נפלו קורבן למהומות, כשקבוצות אחרות פלשו לשכונותיהם כדי לבצע מעשי אלימות, הצתה ורצח. “מהומות הגזע” של המאה ה-19 היו עקובות מדם הרבה יותר מאלו של ימינו, וזאת על אף העובדה שה”גזעים” המעורבים היו בדרך כלל כולם לבנים.
בהתייחס לטענה כי “גזענות לבנה” היא סיבת היסוד לכל הפשיעה של שחורים – לא ניתן היה להבחין בהשפעה כזו בקרב קבוצות לא-לבנות אחרות, כמו בני איי הודו המערבית או יפנים-אמריקנים. מחקרים הראו שבקרב שתי הקבוצות שיעורי הפשיעה נמוכים יותר מאשר אצל לבנים. אין להתכחש לעובדה שפשיעה בכלל, ושיעורי פשיעה גבוהים בין שחורים בפרט, הן בעיות חמורות. למעשה, הן חמורות עד כדי כך, שאסור לנו לבחון אותן מבעד לעדשות הזחוחות של תפישה אידאולוגית. …"
_________________
אהבתיאהבתי
ניבוי אייקיו על סמך מוטציות בדנ"א חסר כל ערך
https://www.theatlantic.com/amp/article/561392/?__twitter_impression=true
זה לא אומר שהאייקיו לא שם בגנים. אבל עוד לא נולד המדען עם מספיק אייקיו כדי למצוא אותו שם במדויק
אהבתיאהבתי
עוד בנושא:
https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0047235217300958?via%3Dihub
אהבתיאהבתי