אין עשיר בעירו

בחודשים האחרונים עדכנו בוויקיפדיה את טבלת המדינות לפי עושרן לנפש, והדירוג של ישראל מעורר התפעלות. מקום 20! ולמעשה מקום 17, כי מדינות שמונות כמה מאות אלפי תושבים כמו לוקסמבורג, סן מרינו ואיסלנד לא באמת מעניין למנות.

מי נמצא מתחת לישראל? צרפת! בריטניה! יפן! וגם מדינות הנפט איחוד האמירויות, ערב הסעודית, כוויית ובחריין. וגם ספרד ואיטליה ויוון. וגם טאיוון ודרום קוריאה. וגם פורטוגל וצ'כיה. לקראת יום העצמאות ה-70 ישראל מצויה מבחינת שגשוגה הכלכלי במצב מעולה, אולי אפילו דמיוני מבחינות מסוימות. הרי יש פה 20% ערבים וגם ציבור חרדי הולך וגדל שבוחר להקדיש חייו ללימוד תורה מתוך עוני. בתנאים אלו לעקוף את צרפת, בריטניה ויפן זהו הישג חלומי.

הנתונים אינם משקפים בדיוק כושר קניה כי ישראל היא יקרה, וכל העושר הזה שלה אינו מניב יכולת לקנות מספיק מוצרים מקומיים ובראש ובראשונה כמובן דירות. בדירוג העושר לפי כוח קניה מקומי הנתונים אחרים, וישראל נמצאת במקום הרבה פחות מזהיר. ישראל היא מדינה עשירה, אבל אזרחיה אינם מרגישים כל כך עשירים כשהם מנהלים את חייהם הכלכליים בתוכה.

חוקי הכלכלה מפצירים באזרחי ישראל למצוא דרכים ליהנות ממשכורת ישראלית ולנצלה בעולם הזול יותר. התפוצצות הסחר המקוון וההזמנות מאתרים בינלאומיים כמו אמזון, איביי, אסוס, עלי בבא, גירבסט וכל השאר מראים שישראלים מבינים זאת. כך גם הטיסות היוצאות מנתב"ג לעבר יעדים זולים שבהם כסף ישראלי הופך אותך למלך (למשל פולין). גם ברמת המקרו אפשר לזרום עם הקונספט – להביא פועלים מסין במקום לחפש להכשיר ישראלים בבניה. לתת מלגות לסבסוד לימודי רפואה של צעירים ישראלים בחו"ל במקום להיאבק במגבלות שחוסמות הרחבת לימודי רפואה פה. להסתמך על קניית מזון מיובא במקום להתבסס על יצור מקומי. הכסף קיים פה, השימוש הכי אופטימלי בו – בחו"ל.

מודעות פרסומת

34 תגובות על ״אין עשיר בעירו״

  1. תמריץ , שכחת כמובן לכתוב שהכסף אכן קיים פה אבל לא מספיק. משום שאין אינפלציה הממשלה יכולה לקחת פחות מיסים ואז יהיה יותר כסף בידיים של הצרכנים וכך הישראלים יקחו פחות חוב פרטי ( הם לוקחים יותר מידי ממנו בשנים האחרונות – יותר מידי חוב פרטי זה לא טוב) בשביל הצריכה.

    אהבתי

  2. אפשר לתת בדרך הזו יותר כסף לצריכה שוטפת בידי הישראלים, אבל אין דרך לפתור כך את בעיית הדיור או התורים בקופת חולים.

    אהבתי

  3. בסדר ,אני מאמין שהממשלה יכולה בו זמנית גם ללכת וגם ללעוס מסטיק קריא גם להוריד מיסים וגם לאפשר בעזרת מיסים אלו לשוק הפרטי להביא פועלים מסין עם פחות רגולציות והגנות.

    אהבתי

  4. תמריץ , זוהי באמת המחשה לטיעון שכלכלה היא לאנשים ולא למספרים כפי המצדדים בדבר . כוח הקניה קטן מאוד יחסית באמת לתוצר לנפש , אז ברור שזה לא מגלם תפיסות סובייקטיביות , אלא נתון מספרי לאקוני , אם כי לכאורה אובייקטיבי . האינטרנט אגב , באופן יותר אוניברסאלי , יותר זול ( או קניה דרך האינטרנט ) . זה לא תמיד קשור לחו"ל . אלא קשור לאינטרנט . עלויות יותר קטנות בניהול עסק . האינטרנט מתפשט גיאוגרפית לכל נקודה ונקודה . לכן , לא משנה הרבה , איפה אתה מחזיק הסחורה . כך למשל , עלויות שכירות ותחזוקה ( אפילו כ.אדם ) הרבה יותר קטנות , וכך , אפשר למכור בדיסקאונט משמעותי מאוד . לפעמים זה יורד לחמישים אחוז דיסקאונט . הבעיה כמובן הינה של : חווית הקניה , והביטחון בשימוש בכרטיסי אשראי . את האחרון הויזה הנטען פותר , אבל , לא ממש חדר חזק עושה רושם . לגבי חוויית הקניה , ישראלים מאוד אוהבים את החווית קניה . אוהבים , לראות , למשש הסחורה וכדומה . אבל , יש דווקא פיתוחים ישראלים גם ,שמאפשרים , חווית קניה וירטואלית דרך האינטרנט ( כמו צפייה בתלת מימד בחנות עצמה במוצרים , בתקן שלהם וכדומה …. אשאיר אחר כך לינקים באמת ) .
    להתראות

    אהבתי

  5. אני חושב שגם פייפל נותן היום הרבה ביטחון בקניה ומתקבל ברוב המקומות. הניסיון האישי שלי עם הימורים והזמנות בלי ביטחון מוחלט ועל סמך חוות דעות – הוא מאוד טוב.

    אהבתי

  6. בהחלט תמריץ , אבל , אנשים עדיין מפחדים מקניות משמעותיות מאוד . והויזה הנטען , ממש פותר זאת . רק לינקים פה , לאמזון , וחנויות עם חווית קניות וירטואלית למשל , כאן , ומצטט קטעים רלבנטיים :

    The company is exploring the idea of creating stores to sell furniture and home appliances, like refrigerators — the kinds of products that shoppers are reluctant to buy over the internet sight unseen, said one of several people with knowledge of the discussions who, in conversations with The New York Times, spoke on condition of anonymity because the plans were confidential. The stores would serve as showcases where people could view the items in person, with orders being delivered to their homes.

    These would not be your average Home Depots: Amazon has considered using forms of augmented or virtual reality to allow people to see how couches, stoves and credenzas will look in their homes, the person briefed on the discussions said.

    https://haptic.al/amazon-virtual-store-33c420b5f921

    להתראות

    Liked by 1 person

  7. נדבקה התמונה גם , אבל , אלו שני לינקים למעשה , אחד טקסטואלי והשני האימיג' בעצמו כמובן . מומלץ ….

    להתראות

    אהבתי

  8. רק הבהרה :

    קניות דרך האינטרנט , ואפילו קניה וירטואלית תלת מימדית מושכלת וכדומה … מקלים כמובן על יוקר המחיה , ואפילו משמעותית . אבל , זוהי לא הבעיה היסודית של יוקר המחיה פה כמובן . רק מקל על הבעיה , אם הפוטנציאל היה ממוצה יותר טוב כמובן . בעיות יוקר המחיה , נובעות מדברים אחרים כמובן .

    להתראות

    אהבתי

  9. רק תיקון טעות מסויימת :

    הלינק בעברית לגלובס , הוא מתאר תיאור כללי , לא ממש חווית קניות וירטואלית מתקדמת , אלא קניון וירטואלי . כאן לינק בעברית , לחברה הישראלית המוזכרת ( טרידשופס ) אשר מעצבת חנויות וירטואליות , עם שיטוט , בדיקה של המוצרים וכו….. כאן בעברית :

    http://www.tridshops.com/

    להתראות

    אהבתי

  10. השוואת ישראל למדינות אחרות באמצעות המדד של "עושר לנפש" בעייתית.
    לישראל מאפיינים מאוד חריגים, בהשוואה לכל שאר המדינות העשירות, המחייבים גם הוצאות מאוד יוצאות דופן:
    1, אחוז הילדים באוכלוסייה הכללית בישראל חריג מאוד בהשוואה לכל שאר המדינות המערביות + הילדים בישראל מצטרפים לכוח העבודה הכללי באיחור של מספר שנים בהשוואה לשאר צעירי המערב (שירות צבאי / לימודים בישיבה, טיולים ארוכים בעולם, תרבות ועוד). מכאן, ישראל מחויבת להשקיע יותר בטיפול רפואי בילדים רכים, במערכות החינוך מגיל 3 ומעלה, ועוד.
    ניתן להתייחס לכך כהשקעה של ישראל בעתידה – אך כספים אלו חסרים לרמת החיים בהווה.
    2. הוצאות הישירות והעקיפות של הצבא, כוחות הביטחון למינהם, השיטור (המפנה חלק ניכר ממשאביו לביטחון שוטף) וצבאות המאבטחים הפרטיים ועוד, בחלוקה למספר הנפשות בישראל – חריגות ביותר גם הן.
    אמנם קיימת ירידה מסוימת באחוז הוצאות הביטחון מתוך התל'ג (המרשימה יותר כאשר מתעלמים מהעלויות העתידיות של הפנסיות התקציביות) – אך גם במצב הנוכחי לישראל הוצאות ביטחון חריגות ביותר בגובהן לנפש.
    3. אין לי נתונים, אך נדמה לי שההוצאות הישירות והעקיפות של ישראל במימון כל מיני שירותי דת חריגות גם הן בהשוואה לכל שאר המדינות המערביות.
    בעיקר אם מחברים את ההוצאות של כל המועצות הדתיות ברשויות המקומיות, "המשכורות" לאברכים, הצורך להוסיף שנות לימוד "חינם" לבוגרי מערכות חינוך חרדיות בכדי לקרבם לשוק העבודה, התשלומים של בעלי עסקים פרטיים להמוני משגיחי כשרות ועוד.

    נראה לי שלו היו מפחיתים מהתלג' את ההוצאות החריגות של ישראל בשלושה סעיפים אלו, ורק אז היו מחלקים את ההפרש שהתקבל במספר הנפשות במדינה – מיקומה של ישראל היה הרבה מתחת אנגליה וצרפת. וכנראה גם מתחת עוד הרבה מדינות נוספות. כלומר, אנחנו הרבה פחות עשירים מכפי שהיינו רוצים להאמין.

    אהבתי

  11. קמיליה, את 1 שקלתי להזכיר אך ויתרתי לבסוף. מכיוון שהזכרת אז אציין שיחס התלות 39-61 בישראל לעומת 36-64 בערך בארצות אחרות. כלומר פחות כאלו שהם בגיל העבודה. אבל מצד שני אוכלוסיה צעירה.
    להבנתי בסעיף 3 את רוצה לומר שחלק מההכנסה המנויה בתמ"ג ניתנת עבור שירותי דת שבעיניך מיותרים לגמרי. עם זאת לא לחינם לציין שדת נמצאת בקורלציה עם מדדי אושר למיניהם יותר מאשר צפיה בקולנוע למשל.

    אהבתי

  12. קמיליה , לגבי 1 , תחשבי שבשל אחוז הילדים הגבוה ביחס למדינות oecd יש לך בישראל פחות נפשות שעובדות ביחס לתוצר. אז מי שעובד מייצר יחסית יותר לנפש עובדת באירופה

    Liked by 2 אנשים

  13. לגיא,
    הפער אמור להיות גדול יותר מכפי שהוצג בגרף, כי הוא מתייחס לגילאי עבודה כ 15 עד 64.
    הנחה שאולי נכונה במדינות העולם השלישי, אבל במדינות העולם הראשון מדובר בהנחה אנרכוניסטית להפליא.

    ברוב המדינות המערביות גם אקדמאים / בוגרי אוניברסיטאות וקולג'ים מתחילים לתרום למשק במחצית הראשונה של שנות העשרים שלהם.
    בישראל, במקרה הטוב, רק במחצית השניה של שנות העשרים שלהם. התלות הכלכלית של "הילדים" הישראליים במפרנסיהם נמשכת כמעט עד גיל 30.
    [כפי שמסופר בשיר:
    "_הילד בן שלושים, יש לו חום גבוה
    הוא שוכב על הספה בבית הוריו
    כן, הוא בן שלושים, יש לו חום גבוה
    הוא חוזר אל חדר נעוריו …"]

    _____________________________________
    לתמריץ,

    תתפלא, אך אני דווקא תומכת עקרונית במימון שירותי דת ע'י המדינה. המצב בארה'ב, של הפרדה מוחלטת בין דת ומדינה, אינו נתפס בעיני כיעד רצוי.
    לא נראה לי שבתי כנסת, מסגדים וכנסיות יאלצו לגבות מהמבקרים בהם דמי כניסה בכדי לממן את אחזקתם, והעניים שאין בכוחם לשלם יושארו בחוץ.
    השאלה היא רק מה גובה המימון הרצוי לשירותי דת בהשוואה לגובה המימון הרצוי לשירותים רבים אחרים שהאזרח מצפה לקבל ממדינתו.
    כאן אנו כנראה חלוקים. כיון שאני אישית מעולם לא השתמשתי ולא אשתמש באיזשהם שירותי דת – יש גבול למידת האלטרואיסטיות שלי. גם "נדיבותי" לגבי הקצאת כספים ממשלתיים ועירונים לאיצטדיוני כדורגל וקבוצות ספורט (מהם אני אישית איני נהנית כלל) – מאוד מוגבלת.
    אבל, שנינו כנראה לא מאמינים שהחלטות ההקצאה לסעיפי תקציב שונים נקבעו לאור שיקולי מידת האושר של אזרחי המדינה. נדמה לי שלו החלטות התקציב היו מתקבלות בכדי להגיע למקסימיליזציה של האושר של מירב האזרחים – היה קל לנו יותר להגיע להסכמות.

    אהבתי

  14. קמיליה, השיר של אהוד בנאי נראה לי מתאר איזה שהוא הילך רוח שקיים גם בחלקים אחרים של המערב בחלקים מהאוכלוסיה ולאו דווקא בישראל. אם השיר היה באיטלקית הוא בטח היה נקרא "הילד בן 42 ויש לו חום גבוה..".
    מסכים איתך לגבי ההשפעה של הכניסה המאוחרת לאוניברסיטאות בארץ.
    לגבי ה15-64 אני מניח ש15 זה פשוט גיל הכניסה החוקי במערב לשוק העבודה אז יש נתונים לגביו. אני מניח שלא חסר נוער בארץ ובאירופה שעובד בשירותים ותורם בכל זאת לתלג.

    אהבתי

  15. רק למי שזוכר , השארתי בזמנו הפניה , לדוקטור מוטי שפר , חתן פרס ישראל , מומחה טילים וחלל וכדומה . טוען שכיפת ברזל , חיזיון אור קולי ממש , עבודה בעיניים . קראתי עכשיו איזשהוא מחקר , של פרופסור מסויים , לחקר טילים , כתב על הכיפת ברזל והביצועים שלה וכדומה …. מומלץ לקרוא ולקבל עוד פרספקטיבה והבנה טובה יותר ( לא מומלץ בבחינת " כזה ראה וקדש " כמובן ) . הבלוג עצמו אגב , מאוד מומלץ , לכל המתענין בגיאו פוליטיקה , היסטוריה צבאית , נשק חדיש וכדומה , אחד הבלוגים הטובים ברשת הכללית בתחומים אלו .הנה כאן :

    בזמנו מוטי שפר , אבל רק במקום אחר :

    https://www.mako.co.il/pzm-israel-wars/operation-protective-edge/Article-39b703b000f2741006.htm

    וכאן להשוות עם המחקר הנוכחי של אותו פרופסור לעי"ל , כאן :

    http://nationalinterest.org/feature/iron-dome-neither-bluff-nor-the-end-rockets-25269

    להתראות

    אהבתי

  16. תודה, אל רום. קישור מאוד מעניין. נראה שהוא מדבר על 90% הצלחה בסיכומו של דבר במלחמה האחרונה, אך מזהיר מכך שהאויבים יוכלו להשתמש במטחים מרוכזים כדי לפגוע ביעילות המערכת.

    אהבתי

  17. על לא דבר תמריץ , אלא שיותר מענין , זה שהוא חישב הנזק , במונחים של פיצוי ומוות , ולפי זה חישב בבסיסו של דבר את הביצועים , אם קראת אכן שם . וזה יותר מענין ובעייתי למעשה נראה לי כרגע . צריך גם לקחת בחשבון , את אופי הפעולות או המבצעים שהביאו לרקטות . והוא לא לקח זאת בחשבון . אבל מענין באמת …

    להתראות

    אהבתי

  18. רק פיצוי במונחים של מס רכוש או נזק לרכוש וגם במונחים של מס' הרוגים , אני לא ממש לגמרי מתלהב מזה , אבל , עוד חושב על זה ….. גישה מעניינת .

    אהבתי

  19. ואפרופו , יש פה הרבה מתעניינים בהיסטוריה צבאית , טיעון מענין שם , שאמריקה , נכנסה בעצם למלחמה בנאצים ( לא ככה במלוא הקיטור כמובן ) לפני התקיפה בפרל הרבור , מאוד מענין למעונין :

    http://nationalinterest.org/blog/the-buzz/america-nazi-germany-waged-undeclared-naval-war-way-before-25248

    להתראות

    Liked by 1 person

  20. רק לכל המעוניין :

    בית משפט מחוזי (ת"א ) לראשונה למעשה , קיבל החלטה או את הבקשה של המדינה , למתן צו להגבלת גישה לאתר אינטרנט , המפרסם מתן שירותי זנות בארץ . לראשונה הופעל החוק הזה המונע גישה לאתר אינטרנט , על ידי צו בית משפט , בגלל פעילות בלתי חוקית ( חוק סמכויות לשם מניעת עבירות באמצעות אתר האינטרנט , תשע"ז 2017) . לא פחות חשוב , השרת ממוקם בחו"ל למעשה , אבל ,הואיל והפרסומים כמובן בעברית ולתושבי המדינה , לא שינה כמובן הדבר , והוגבלה הגישה כאמור .

    אפשר לקרוא הפסק דין כאן :

    https://www.nevo.co.il/psika_html/mechozi/ME-18-03-55312-55.pdf

    להתראות

    אהבתי

  21. אז למה אצל גיא בכור הנתון הוא 44,000$ לנפש?

    2. (למרות שאין 1)
    לא יודע כמה אפשר לתלות את אי הרגשת העושר שלנו בהוצ הבטחון והחרדים,
    למדינות אחרות יש צרות אחרות עם הוצ גדולות: אסונות טבע (הוריקנים, הצפות, גלי קור קיצוניים וכו.. ) וגלי הגירה עצומים של נחשלים.

    בבלכה

    אהבתי

  22. שמעון החיטי צודק , אולי גיא בכור מנסה לזרז צעדי משיח עם "אופטימיות" יתר. זה לא חדש. דוסכס כבר ב2014 בבלוג.
    יש לו נוהג ל"עזור" לנתוני התל"ג של ישראל. בהמשך התגובות שם גם לנתוני העליה לישראל.
    https://tamritz.wordpress.com/2014/12/25/%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F/#comment-2523

    Liked by 2 אנשים

  23. לגיא,

    כתבת: " השיר של אהוד בנאי נראה לי מתאר איזה שהוא הילך רוח שקיים גם בחלקים אחרים של המערב בחלקים מהאוכלוסיה ולאו דווקא בישראל. אם השיר היה באיטלקית הוא בטח היה נקרא "הילד בן 42 ויש לו חום גבוה..".
    _______________

    לא במקרה התייחסת דווקא לאיטליה.
    ולא למדינות אנגלוסקסיות, גרמניות וסקנדינביות שבהן ההורים נוטים לצפות מבוגר אוניברסיטה לפרנס את עצמו ללא עזרה כלכלית מסיבית מהוריו. ובארה'ב – להתחיל לעבוד *מיד* לאחר סיום הלימודים בכדי להתחיל להחזיר את הלוואות הענק שנאלץ לקחת.
    באכסניות בדרום אמריקה יש המוני ישראלים בטיול שלאחר צבא ומעט (בתקנון לגודל האוכלוסייה) צעירים אירופיים. צעירים אמריקאים מאוד בולטים בנוכחותם הדלה.

    זכור לי, אם כי במעורפל, פסק דין איטלקי שהדהים אותי. הוא האיר שוני אדיר בין תרבויות. הורים איטלקים פנו לבית משפט בכדי להכריח את בנם הבוגר (בשנות השלושים או הארבעים לחייו) לצאת סוף סוף מביתם – רכושם. אבל הבן סירב לצאת מהחממה בה גודל לעולם הקר.
    אני מניחה שכל בית משפט ישראלי / אנגלוסקסי / גרמני / סקנדינבי – היה פוסק לטובת ההורים. אולי היה איזשהו שוני קל במשך הזמן שהיה ניתן ל"ילד" בכדי להתארגן ולמצוא לעצמו פרנסה ודיור חלופי – אך לא יותר.
    אבל בית המשפט האיטלקי דווקא קבע לטובת "הילד". לטענתו (אם אני זוכרת אותה נכון) הבית אמנם נקנה ע'י ההורים ורשום על שמם בלבד, אבל גם לילדיהם יש זכויות על הבית בו גודלו, ואסור להורים לזרוק אותם ממנו, ולהכריח אותם לפרנס את עצמם.

    כלומר, בנושא חברתי – תרבותי זה של משך התלות של ילדים בהוריהם – ישראל אינה נמצאת בקצה הסקלה המערבית.

    2. כתבת: "….לגבי ה15-64 אני מניח ש15 זה פשוט גיל הכניסה החוקי במערב לשוק העבודה אז יש נתונים לגביו. אני מניח שלא חסר נוער בארץ ובאירופה שעובד בשירותים ותורם בכל זאת לתלג."
    _______________
    הצחקת אותי. במערב בימינו – מה ש*רוב* בני הנוער והצעירים בתחילת שנות העשרים שלהם מרוויחים אפילו אינו מכסה את כל דמי הכיס ו"הבזבוזים" שלהם.
    ההתייחסות לגילאי 15 עד 20 כאוכלוסייה הנמצאת בגיל העבודה, ומשפיעה על יחס התלות בין עובדים ללא עובדים בכיוון אחד (במקום מהכיוון ההפוך), מעוותת את כל הסטטיסטיקות.

    Liked by 1 person

  24. קמיליה, מסכים לגבי 1.
    נראה אם כך שהאסטרטגיה הטובה מבחינתי היתה להיוולד איטלקי ולהינשא לאמריקאית ממוצא גרמני.
    לגבי 2, עכשיו הבנתי כוונתך. מעניין מה נספר (אלו גילאים) ביחס התלות.

    אהבתי

  25. אני מניחה (בלי לבדוק) שביחס התלות, כפי שהוא מחושב כיום, רק בני 0-15 ובני 65 ומעלה נתפסים כתלויים בכל השאר. .
    כיון שקבוצת הגיל של 15 עד 20 (או עד 25) שונה בגודלה במדינות שונות + יש שוני בין מדינות בגיל הממוצע של הכניסה לשוק העבודה ובגיל הממוצע של היציאה לגמלאות – כל נתוני ההשוואות הבינ'ל של יחסי התלות מאוד מאוד מעוותים.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s