על הצביעות ועל העדרה

הגעתי לשכונת שפירא לדבר עם עובדי משרד המשפטים ביום עיון שערכנו שם. התנפלו עלי פעילי שמאל קיצוניים שמתנגדים להוצאת המסתננים מהשכונות. רובם לא גרים שם. לצעוק הם יודעים, לחיות שם זה כבר גדול עליהם.

כך כתבה איילת שקד בטוויטר לפני שבוע. כתב החינוך של ערוץ 10, עומרי מניב, הגיב לכך בציוץ משלו:

הבן של איילת שקד לומד בבית ספר אליטיסטי שעורך מיונים ומסנן תלמידים חלשים החוצה, הוא זוכה לתנאי למידה שתושבי דרום תל אביב יכולים רק לחלום עליהם. לצייץ לטובת התושבים בשכונה היא יודעת, לשלב את הילדים שלה איתם זה כבר גדול עליה.

האם איילת שקד צבועה בכך שהיא שולחת את הילד שלה לחינוך אליטיסטי נבדל ואיכותי ואינה משלבת אותו בין ילדי דרום תל אביב? התשובה היא כמובן: ממש לא. אם עומרי מניב ישלח את ילדיו לחינוך אליטיסטי הוא יוכל להיחשב צבוע, בהיותו מן הסתם חלק מאליטה שמאלנית שמטיפה לשוויון. כך עשו בארצות הברית השופטים הליברלים שדרשו שילדי לבנים יישלחו באוטובוסים כדי ללמוד עם ילדי שחורים בשכונות אחרות לשם האינטגרציה, אבל לילדיהם שלהם סידרו חינוך פרטי סלקטיבי ויוקרתי. שופט פדרלי אחד מווירג'יניה התייחס לכך באומרו:"על הכס אני שופט. בבית אני אבא".

גם פעילי השמאל שרוצים להשאיר את המסתננים בשכונות שבהן הם עצמם לא גרים הם צבועים לא קטנים. בל נשכח שבדרך כלל את רוב הכסף שאדם מרוויח בחייו הוא מוציא על כך שיגור בחברת אנשים שהם לא עניים ולא שקועים בתרבות של עוני.

אבל איילת שקד אינה מטיפה לשוויון. להיפך. ברור שהשקפת עולמה מבוססת על כך שיש כאלו ששווים, ויש כאלו ששווים יותר. היא אמנם לא תגדיר זאת בצורה כה פוגענית ולא תקינה פוליטית, אבל ברור שמבחינתה יהודים שווים יותר מערבים או מאפריקנים. כשאדם מפגין שלא כולם באמת שווים בעיניו, ושמבחינתו החברה האנושית בנויה במדרגות – ואלו במדרגות העליונות מעניינים אותו הרבה יותר מאשר אלו שבתחתונות – טבעי שבראש הפירמידה שלו יעמדו הוא עצמו ומשפחתו, אפילו עוד לפני תושבי דרום תל אביב.

אבל אלו שמתכחשים לתפיסת המדרגות – הם צריכים להסביר מדוע הם לא הולכים עם העיקרון שלהם עד הסוף. עם זאת צריך להודות שחלקם כן זורם איתו הרחק. החל מדור ההורים שהקים את הקיבוצים ושיכן את ילדיו בחדרי לינה משותפים, שבהם זכו ליחס שוויוני קולקטיבי, וכלה במיליארדרים כמו ביל גייטס ווורן באפט שהבטיחו לתת לעניים, ולא לילדיהם, את רכושם אחרי מותם, ואפילו לאו דווקא לעניי עירם, אלא גם ובעיקר לילדים רעבים באפריקה.

גם אנשים בעלי השקפה היררכית אמורים לפי השקפת עולמם להקריב למען אחרים. אם איילת שקד הייתה מנסה לסדר תפקיד ג'ובניקי נוח לילדיה בצבא, בצדק הייתה חוטפת על זה קיתונות ביקורת. אבל זו הקרבה שאמורה לבוא לידי ביטוי בסיטואציות מאוד ספציפיות שבהן המין האנושי מאז ומתמיד נדרש להתגייסות כוללת של השבט, כמו בשירות צבאי ובמלחמה. היא אינה אמורה לחלחל להעדפות פשוטות בחיי היומיום, משום שבהם ההיררכיה פשוטה: קודם אני ומשפחתי, אחר כך אחרים, ובסוף בסוף, כאלו שהם באמת מאוד אחרים.

48 תגובות על ״על הצביעות ועל העדרה״

  1. השקפת עולמה של איילת שקד אינה מבוססת על כך ש"יש כאלו ששווים, ויש כאלו ששווים יותר". השקפת עולמה מבוססת על כך שכולם שווים כבני אדם אבל החברה עובדת במעגלים. קודם המשפחה, אחר כך הקהילה, אחר כך העם ולבסוף האנושות. זה סדר החיים הנכון ולפי הסדר הזה צריך לפעול.

    אני מבטיח לך שבכל מקרה שטיפול במסתננים לא יפגע במעגלים הקרובים יותר אליה היא תצביע בעד המסתננים. וגם אם תמצא הדרך לעזור למסתננים ע"י פגיעה קלה מאוד במעגלים הקרובים היא לא תתנגד.

    Liked by 1 person

  2. כוונתי היא שווי סובייקטיבי. כלומר שקד בסדר עם זה שמשפחתה ועמה שווים יותר בעיניה. איני טוען שמבחינת איילת שקד משפחתה שווה יותר באופן מוחלט (אם כי אולי סוברת כך לגבי עם ישראל, כי זו השקפת העולם הדתית – "אתה בחרתנו", ואולי לא, כי היא חילונית)

    אהבתי

  3. עמרי מניב הוא פעיל שמאל קיצוני במסווה של עיתונאי. די להיזכר בקביעה החד משמעית שלו שהשריפה במשרדי בצלם הייתה הצתה מכוונת של אנשי ימין (בסוף כמובן התגלה שמדובר בקצר).
    שקר במסווה של חדשה הוא לא דבר חדש למר מניב ("בית ספר אליטיסטי").
    כלבלבי השמאל מגלים רגישות וחמלה כשמדובר באנס מסתנן מאפריקה שהחליט לגור בדרום ת"א, אך אוי לו לאותו חרדי שיעז להיכנס לתחומי צפון תל אביב.

    אהבתי

  4. יאיר קשה לפרש את השקפותיה של איילת שקד בטח לא במונחים שאתה מעלה כאן היא עדין לומדת את הסביבה הפוליטית ויש לה סיכוי טוב להיות ראש ממשלה בעתיד הלא רחוק. אני מכיר היטב את דרום תל אביב ואת שכונת שפירא בפרט בנוסף לפליטים אפריקאים גרים שם בשכירות סטודנטים זוגות צעירים ואזרחים ותיקים יהודים יוצאי בוכרה בעיקר.. נוכחתי באחת ההפגנות של אנשים אשר מתנגדים לגירוש פליטים ולא ראיתי קבוצות של אנשי שמאל.. לעומתם השתתפו בהפגנה והניפו שלטים נגד הגירוש אנשים מבוגרים תושבי דרום תל אביב ואחרים ללמדך שלא כולם שם בעד גירוש.. עבור רבים מאזרחי ישראל הוותיקים אשר מחזיקים בשכונה דירה פרטית מושכרת לפליטים מאפריקה ואחרים ההכנסה מאותה דירה משמשת אותם כקרן פנסיה ולרוב אין להם תזרים מזומנים חלופי..

    אהבתי

  5. מה שקרולין כותבת הוא בהחלט הרגשה קיימת ומעיקה, שהשמאל מעדיף מסתננים על פנינו בני עמו, מה שהופך את הויכוח על ימין ושמאל לעניין מאוד טעון מבחינה רגשית.
    בתגובה לטענה הזאת השמאל הפך את כל השיקולים האידיאליסטיים שלו לשיקולים תועלתניים לטובת העם והמדינה ("ויתור על יו"ש הוא לטובתנו", "להתנתק מהפלסטינים זה לטובתנו", "המטרה היא שמירה על מדינה יהודית" ועוד). רק השמאל הרדיקלי ממשיך ומשתמש בפומבי בשיקולי שמאל קלאסי.

    אהבתי

  6. השבוע שבו לכותרות ילדי תימן החטופים כשבכל הרשתות חגגו את החטופה הראשונה שגילתה את משפחתה הביולוגית באמצעות מאגר הDNA החדש.
    כמובן שאף עיתונאי לא טרח לבדוק את אמיתות הסיפור ולוודא שאכן מדובר בחטופה. אבל יש מי שטרחה:

    אהבתי

  7. כל הדיונים האלו בדבר צביעות של ימין או שמאל , שטוחים ומעט רלבנטיים . זאת מן הסיבה הפשוטה , שלא עסקינן באדם גופא או בקבוצה גופא , אלא , עסקינן בעקרונות וערכים . עקרונות וערכים , חורגים מקבוצה או אדם מסוימים . למה הם חורגים ? בקצרה :

    השחתה , מחלחלת לתוך החברה , מייצרת אינסטינקטים קלוקלים ומעוותים , ומשליכה על החברה בכללותה . זה מתועב להיות אנס סדרתי . זה נכון !! אבל , גם אם אדם , גורס שזה מתועב , הוא לא צבוע , אם הוא נגד הוצאה של הודאה בדבר ביצוע עבירה מאנס כזה , על ידי מכות חשמל לאשכים. אם הוא נגד עינויים בשביל להוציא הודאה , זה לא עושה אותו מחבב אנסים סדרתיים , כלל וכלל לא !! וממילא לא צבוע !!

    נמחיש זאת באופן ריאלי ומציאותי :

    כולם מכירים את ארגון להב"ה של בנצי גופשטיין ( אני מניח ) . הם מייללים , ובצדק , שהם מתנגדים נחרצות , לכך שפעילי הארגון , או פעילי נוער גבעות וכדומה , יתוחקרו בשב"כ , תוך כדי נקיטת שיטות פסולות של עינויים או מעין , או חקירות אגרסיביות וכדומה . בוודאי !! כאשר חוקר שב"כ , רגיל לחקור פלסטינאים , תוך כדי שימוש באמצעים פסולים וגורפים , הרפים ( רף ) שלו יורדים , וכאשר הוא יישב אל מול פעיל להב"ה , או נער גבעות , הוא כבר רגיל לזה , סף הסובלנות שלו יורד מהר מאוד . ואז , כולנו מייללים .

    לכן עסקינן בערך , בדמותה של חברה , בשלטון החוק , ולא בילד האליטיסטי של איילת שקד . לכן , צביעות , היא מעט רלבנטית .

    וכן , האי שיויון הוא ערך . ערך שאין לטפח באופן דווקני . אבל הוא ערך . הוא נותן תחושת ייחודיות לפרט . הוא מניע פרטים וחברה לסיזיפיות , יצירתיות והישגים . אלא :

    שיש להבדיל בין אי שיוויון אופקי בין פרטים לקבוצות . לבין , אי שיוויון , מוכתב מלמעלה . משמע : אי שיוויון ממלכתי . המדינה , אסור לה לנהוג באי שיויון . היא צריכה לצאת במכרז הוגן , ולתת הזדמנות שווה לכל הניגשים . שר פנים ממפלגה מסויימת , לא יכול לא להעניק שירות ממלכתי שווה לכל הקבוצות והפרטים , ולהנפיק דרכון , רק למי שנמנה על חברי המפלגה כמובן . לכן , אין להשתמש באופן גורף , במינוח : אי שיויון , ולהבדיל היטב , בין זה מלמעלה למטה , לבין זה האופקי בין הפרטים בחברה . באחרון , זה טבוע ורצוי .
    לינק , חברי להב"ה , מבכים את מר גורלם :

    https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4847632,00.html

    להתראות

    אהבתי

  8. רק השלמה יותר קונקרטית :

    לא צריך אז , לאהוב פליטים ומסתננים , בשביל לדאוג לכך , שהם יקבלו יחס אנושי , או יחס בניגוד לחוק הבינלאומי , ויישלחו חזרה למקומות בהם הם צפויים למוות , רדיפות , עינויים וכדומה . אדם יכול בעליל להיות לאומן , ולהתנגד לחוסר אנושיות דנן . אין קשר בין הדברים כלל וכלל !!

    אלא , שהמצב שנוצר , הוא כזה , שמסות הפליטים כמובן , עושה זאת בלתי מתקבל על הדעת . לא לכך נועדה האמנה הבינלאומית צריך להדגיש . ויש פה בעיה באמת קשה . יש לה פתרונות , אבל , הבעיה בעינה עומדת כמובן …. מבלי להיכנס לפרטים של כל קייס וקייס או קבוצה של פליטים . זה נושא לראיות קונקרטיות . אני כותב על העיקרון .

    להתראות

    אהבתי

  9. אל רום, דבריך הזכירו לי המאמר הזה שקראתי היום ומבקר בחריפות את השופטת של הרופא האנס לארי נאסר על כך שאמרה שהעונש הראוי לו היה להיאנס כמו קורבנותיו. יש תסריטים היפותטיים ברברים ששופטים אינם צריכים להעלות.
    https://www.theatlantic.com/politics/archive/2018/01/nassar-judge/551456/

    אהבתי

  10. תמריץ , זו באמת סוגיה , משהו שלא הייתה צריכה לעשות ולהצהיר השופטת . אם אתה מגלה ענין , פוסט פנטסטי בנושא ( בלוג חשוב מאוד , ווסרמן , פרופ' למשפט בארה"ב ) כאן :

    http://prawfsblawg.blogs.com/prawfsblawg/2018/01/judicial-impartiality-at-sentencing.html

    אל תחמיץ אם זה באמת מענין אותך ….. ( זהו פוסט אורח למעשה )

    אהבתי

  11. א. מה שמרתיח אותי בנושא המסתננים הוא פחות הצביעות, ופחות התביעה מאחרים לעשות את מה שאינך מוכן לעשות בעצמך (כמו לגור בשכונה שרובה מהגרי עבודה, על כל המשתמע מכך) אלא יותר:
    1. השקרים הבוטים שכוללים גם את זילות השואה +
    2. הסוואת המניעים האמיתיים של הנאבקים להשאיר את המסתננים בארץ.

    1. אני משוכנעת שהפעילים המרכזים להשארת המסתננים בארץ יודעים היטב שרובם המכריע אינם "פליטים", או "מבקשי מקלט", אלא סתם מהגרי עבודה שהצליחו להסתנן למדינה עשירה יותר מזו בה נולדו. הם גם יודעים שלרובם המכריע לא נשקפת שום סכנת חיים כשיוחזרו לאפריקה, אלא רק ירידה ברמת החיים שלהם ושל בני משפחותיהם. אבל עובדות אלו לא מונעות מהם לנסות להציגם כיהודים שניסו להימלט על נפשם מסכנת מוות ביריות או במחנות השמדה.
    לצערי הם מצליחים לתפעל אנשים נאיביים, שבאמת מזילים דמעה על מר גורלם, והופכים אותם לאדיוטים השימושיים שלהם.

    2. להערכתי המוטיבציה של הארגונים הפועלים למניעת גרוש המסתננים אינה כלכלית (כמו רווחים מהשכרת דירות ו/או הוזלת עלויות המזון במסעדות ובבתי הקפה אותם הם נוהגים לפקוד).
    הם מונעים להפוך את ישראל לפחות יהודית. בשל כל המטענים השליליים שהם מייחסים למונח "מדינה יהודית".
    העובדה שכ 90% מהמסתננים מאפריקה הם מוסלמים היא בונוס נוסף בעיניהם.
    טענתם שמדובר באחוז אוכלוסייה זניח מהווה הטעיה. מעט יותר מעשרה אחוז מהתינוקות הנולדים בבית חולים איכילוב * (ורבים נוספים מהנולדים ביוספטל אילת) הם ילדי מהגרי עבודה.
    בראייה לטווח רחוק – עשרה אחוז הם כבר כוח משפיע משמעותי. וברור שבהתבגרם הם יטענו שהילדים הם שראלים לכל דבר ועניין, ואסור לגרשם מהארץ. ומכאן שגם אסור יהיה לגרש את הוריהם. ואולי אף מגיעה להם זכות ל"איחוד משפחות" עם כל המוני הדודים, הדודות, בניהם ובנותיהם שנשארו בנכר.
    [* אגב, כל עלויות הטיפולים הרפואיים במסתננים נופלות במלואן על משלמי המיסים הישראליים, והם תורמים משמעותית להורדת איכות הרופאה הציבורית].

    ב. תמריץ כתב: "צריך להודות שחלקם כן זורם איתו הרחק. החל מדור ההורים שהקים את הקיבוצים ושיכן את ילדיו בחדרי לינה משותפים, שבהם זכו ליחס שוויוני קולקטיבי."
    ניתן לדון גם על הסוגיה האם היה אי פעם שיוויון אמיתי בקיבוצים השיתופיים, ובעיקר בין ילדי הפעילים שעבדו מחוץ לקיבוץ לילדי השאר (לדוגמא באפשרות לטייל בשבתות ברכב שהוקצה לפעילים "לצרכי עבודה").
    אבל הנושא העיקרי הוא ההפרדה של החינוך הציבורי הממלכתי בין ילדי הקיבוצים לבין ילדי העיירות שהקיפו אותם. בעיירות פיתוח רבות למדו 40 ילדים בכיתה, כשפעמים רבות "המורה" היא בסך הכל חיילת בוגרת תיכון, בשעה שבקיבוץ השכן המדינה מימנה מורה מוסמכת + מטפלת לכל קבוצת גיל של 20-10 ילדים. גם כשבוצע איחוד של מספר קבוצות קטנות – הם סרבו להתמזג עם בני גילם בסביבה הקרובה. בוצעו הסעות מקיבוצים מרוחקים, העיקר לא להתערבב בעמכ'ה ישראל.

    אגב, נדמה לי שגם ילדיהם של שלי יחימוביץ וגדעון סער למדו בבתי ספר תל אביביים אליטיסטים. לפחות במקרה של שלי יחימוביץ מדובר בצביעות צועקת לשמים.

    ג. מאמר על הנושא של מאפיהו.
    במקרה זה הוא מציג זווית הסתכלות פחות נדושה מזו המתנהלת בתקשורת המיינסטרימית. זו המציגה את הנושא כמאבק בין הרעים והאכזרים (המבקשים לגרש את "מבקשי המקלט" למותם הודאי) לבין האנשים המוסריים שנאבקים להגן על חייהם וזכויותיהם.

    https://mafyahu.wordpress.com/2018/01/25/האורחים-מאפריקה-איך-האנטישמים-הקטנים/#like-23597

    Liked by 3 אנשים

  12. תמריץ,
    אז מידארף דעם גאנעב, שניידט מען אים פון דה תלייה- כשצריכים את הגנב מורידים אותו מחבל התלייה.

    Liked by 2 אנשים

  13. רק המחשה , כיצד אפשר להיות מזוהה או בפועל לכאורה ,להיות ימין או לאומן , וגם לגרוס שיש לטפל בפליטים של ממש ( להבדיל ממחפשי עבודה ) באופן צודק , הומני והוגן . טור דיעה של בן דרור ימיני ( הוא מזוהה עם מרכז / ימין , אבל , בפועל , הוא מה שאני מכנה " מרכז מושגי " ) כאן :

    https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART1/922/469.html

    להתראות

    אהבתי

  14. קמיליה צודקת לדעתי, אי אפשר שלא להבחין שקו מעבר המים בין מתנגדי גירוש המסתננים לבין השאר יושב חזק על היחס ליהדותה של המדינה. אני לא יודע אם זה משתקף במפגינים (כי אני לא בהפגנות הללו), אבל זה בהחלט משתקף בהד התקשורתי והציבורי של נציגהם.

    אהבתי

  15. רק הערה כללית לנושא…מי שחולם עדין על מדינה יהודית בארץ ישראל הוא נאיבי ולא מבין את המציאות בה אנו חיים וכל זה בלי להאשים אף אחד זה מה יש.. אני נפגש מדי פעם עם תושבים בגוש עציון חלקם חברים שלי מהעבר הרחוק הם רואים את עצמם כיהודים לאומיים אבל די נבוכים גם להם לא ברור לאן כל זה מוביל.. חלקם עוברים את הכביש ואחרי יום עבודה נפגשים בישיבות חרדיות רחוקים מהזרמים המקובלים על מתיישבי הגוש או לפחות על חברי גוש אמונים ואילו חלק נוסף משלים עם העובדה שילדיהם יהיו בעתיד חלק מהחברה החילונית בישראל ובכלל בגולה הרחוקה.. ציונות יהודית מתה אבל העיקר נשאר השפה העברית כשפה ראשונה בישראל וזה הרבה מאוד.. הממסד היהודי עדין שולט במדינה אם כי גם הוא בנסיגה הריקבון השחיתות גומרים אותו כמו מחלה ממארת.. חוזרים אחורנית האם כדאי להצטייד בדרכון אירופאי..? לחלק לא מבוטל מדור ב' כבר יש ומה יהיה על דור ג'..?

    אהבתי

  16. אלו ששולחים את ילדיהם לבתי-ספר אלטיסטים מצד אחד אבל דוגלים בשיויון מצד שני – אינם צבועים. שיויון יכול להיות רק אם כולם דוגלים בה ופועלים לפיו. זה לא המצב בארץ.
    מצד שני קשה לי להבין איך שופט מאלץ ילדים של אחרים ללכת לבתי-ספר לא טובים ואת ילדיו הוא שולח לבתי-ספר טובים. לדעתי יש לפטר שופט כזה באופן מיידי.
    בעיית הפליטים היא בעיה בלתי פתירה. נראה לי שגם הם וגם התושבים סביבם סובלים. יתכן שמשטר סוצייליסטי היה פותר את הבעיה הזו (שהמשטר היום לא מצליח לפתור) אבל אי-אפשר לדעת זאת בודאות.

    אהבתי

  17. אגב הפוסט הזה של ציפר מתקשר לפוסט לעיל שלי. לטענת הציפר, אוהדי ביבי אהבו את זה שלא השליך את יאיר לכלבים כי זה מלמד גם על היותו אבא חם לאזרחים עצמם. דהיינו העובדה שאינך אובייקטיבי ונייטרלי כלפי הבן שלך אינה צביעות אלא להיפך מראה שלא תהיה גם נייטרלי לגבי האזרחים שאתה דואג להם.
    https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=1583006141753845&id=100001334239248

    אהבתי

  18. יאיר כתב: " … קו מעבר המים בין מתנגדי גירוש המסתננים לבין השאר יושב חזק על היחס ליהדותה של המדינה. אני לא יודע אם זה משתקף במפגינים (כי אני לא בהפגנות הללו) … "

    אני יכולה לספור על אצבעות הידים את כל ההפגנות בהן השתתפתי בימי חיי, וברור כשמש שלא השתתפתי בהפגנה נגד מדיניות בה אני תומכת.
    אבל אני משערת שרוב המפגינים בהן (בניגוד לקומץ המארגנים שלהן) הם גם אלו שהשתתפו בהפגנות למען שחרורו מהשבי של ה"ילד של כולנו (גלעד שליט) – יהיה מחירו העתידי של ה"שחרור" אשר יהיה. המוני אנשים תמימים ומוסרים, שהונעו רגשית מהפניה ללבם החם ולמוסריותם הנעלה, תוך התעלמות מוחלטת מההשלכות העתידיות של המהלך. הפנייה לרגשות נצחה את הפנייה להיגיון.

    [אגב, אף אחד מהם לא היכה על חטא והתנצל על תמיכתו בעסקה, גם לאחר שהתברר (כפי שנבאו מראש מתנגדי העסקה) שיותר מ 40% מהטרוריסטים ששוחררו חזרו לעסוק בטרור, והם מעורבים ברציחתם של 7 ישראלים. כנראה כי דמם של אותם שבעה פחות סמוק מדמו של גלעד שליט]

    השמאל הקיצוני, החותר לשינוי דמוגרפי של אוכלוסיית המדינה, השכיל למצב גם את נושא הטיפול במהגרי העבודה כמאבק מוסרי של בני האור בבני החושך, ולפנות לליבם החם של אותם תמימים, ולרצונם להיתפס כמוסריים בעיני עצמם.
    למרבה הצער, אפילו בן דרור ימיני, אותו אני לרוב מעריכה כאדם נבון, נפל למלכודת המסגור של סוגיית מהגרי העבודה כמאבק מוסרי של חסרי הלב בבעלי הלב.

    לכאורה, מתוצאות המאבק הציבורי לשחרור שליט, היייתי אמורה להיות מאוד פסימית לגבי סיכוי ההחזרה של מהגרי העבודה שהסתננו לארץ. במאבקים ציבוריים – הפנייה לרגשות ולתדמית כאנשים מוסריים (בעיני עצמם, ולטענתם גם בעיני "העולם הנאור") – מנצחת את הפנייה להגיון ולשקלול התועלות מול המחירים.

    הסיבה היחידה בגינה איני כל כך פסימית היא שבמקרה זה (בניגוד למקרה גלעד שליט) – יש גם לתומכי גרוש המסתננים נשק רגשי עוצמתי.
    סבלם הקשה של תושבי דרום תל אביב מנוכחות המוני המסתננים מאפריקה. גם את שוללי גירוש המסתננים ניתן להאשים כאטומים וחסרי לב, בשל התעלמותם ממצוקת התושבים של שכונות המצוקה. (מארגני המאבק בהחזרה אמנם מנסים לברוח מהסוגיה בטענה שניתן יהיה לפזר את המסתננים האפריקאים בכל הארץ – אך אני מקווה שברור לכל שמדובר בעוד טענה שקרית).

    כאשר המאבק הציבורי הוא בין ה"ריגשי" של טובת המכונים פליטים ל"ריגשי" של טובת תושבי שכונות המצוקה – כבר קשה לנבא מראש מי ינצח.

    Liked by 1 person

  19. אוף טופיק,
    תזכורת: למרות כל ההצהרות החגיגיות על סיומה, המלחמה בסוריה עדין משתוללת.
    ניתוח של ד"ר יבגני קלאובר (חוקר ומרצה במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב).

    ארדואן מקדם כמה מטרות אסטרטגיות שחשובות לו, אך מסתכן עימות בין טורקיה ורוסיה על אדמת סוריה (לשמחת המערב וסעודיה גם יחד).

    http://www.arabsensor.co.il/הבעיה-הטורקית-של-פוטין-בסוריה-דר-יבגנ/

    קטע הסיכום של המאמר:
    " … נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, מתמודד עם העובדה שאסד התחזק בעוד שדאע"ש הובס. ארדואן מבין כי המערכה האווירית שמנהלת מוסקבה לצד צבא אסד השפיעה על מאזן הכוחות בסוריה. בשעה שנשיא טורקיה ממשיך לנהל מאבק אלים נגד המורדים הכורדים, ארה"ב – יחד עם הכורדים – מנסה להקים כוח חדש בסוריה, שגודלו כ-30,000 חיילים.
    מצד אחד, האמריקאים מאותתים לארדואן על מורת רוחם מהמתרחש בצפון סוריה, בעוד שמצד שני, מבחינת ממשל טראמפ זוהי דרך מקובלת לגרום לרוסיה לשקוע בבוץ הסורי. ארה"ב ונאט"ו נותנים, הלכה למעשה, "אור ירוק" לארדואן להעביר את התמיכה לכוחות הפרו-טורקיים באידליב.

    במצב שתואר, הסיכוי לעימות עתידי בין טורקיה לרוסיה בסוריה גדל באופן משמעותי. טורקיה למעשה מחפשת הצדקה להרחבת הכניסה הצבאית לתוך השטח הסורי. ארדואן, המשוכנע שיקבל את גיבויה של ברית נאט"ו, יוזם הסלמה במצב – הסלמה אשר תצדיק כניסה קרקעית לסוריה, וזו תכה בכורדים היושבים בצפון המדינה הסורית. בינתיים טראמפ ממשיך לחמש את הכורדים. הדבר מסביר גם את שאיפתו של ארדואן להרתיע את רוסיה על ידי חימוש המורדים הפרו-טורקיים אשר פגעו בשבעה מטוסים רוסיים.

    בדרך זו, ארדואן מקדם בו זמנית ארבע מטרות אסטרטגיות:
    (1) פגיעה בכורדים ומניעת היווצרותה של אוטונומיה כורדית בצפון סוריה ובדרום טורקיה;
    (2) השתלטות על השטחים שהיו תחת שלטונה של המדינה האסלאמית – תהליך שיאפשר לגליזציה של הנפט המופק באזור (רוסיה האשימה, מאז ומתמיד, את ארדואן ואת בני משפחתו באיתור דרכים עקיפות לקניית הנפט של דאע"ש);
    (3) הרתעה של הרוסים באידליב, באמצעות "היאת תחריר א-שאם", תוך שימוש בתמיכה של נאט"ו;
    (4) קידום פרויקטים אנרגטיים משותפים עם קטר וסעודיה. פרויקטים אלו מצריכים מתיחת צינורות בתוך שטח סוריה, והוצאתם לפועל מותנית במימוש שאיפתן המתמשכת של המונרכיות הסוניות וטורקיה להפיל את משטרו של אסד."

    אהבתי

  20. גם האזכור של חייל זקן את ההילולה התקשורתית סביב פרשת חטופי תימן ושות' מתקשר לנושא הפוסט.

    לאחר פתיחת כל הארכיונים למעשה הוכח ש*לא הייתה* שום מזימה ממשלתית מאורגנת למלא את קופת המדינה באמצעות חטיפה של מאות תינוקות תימניים ומכירתם למרבה במחיר או מסירתם לחשוכי ילדים מאנשי שלומם. לו הייתה מזימה רחבת היקף שכזו – היא כבר הייתה נחשפת.

    את רובן המכריע של "ההעלמויות" ניתן להסביר בתנאים הנוראיים ששררו באותה תקופה + קשיי התקשורת (כולל אי שליטה מספקת בעברית, העדר כתובות במאהלים, העדר טלפונים וכו'). לכך יש להוסיף כנראה גם מקרי רשלנות של צוותי עזר וצוותים רפואיים הקורסים תחת הנטל, שבחלקה מגיעה כנראה גם למקרים של רשלנות פושעת. מהיכרות עם טבע האדם – אכן לא סביר שלא היו גם כמה פושעיםאמיתיים שניסו להרוויח באמצעות מכירת תינוקות לאימוץ ו/או בכדי "לעשות טובות" לחבריהם.
    אך יש הבדל תהומי בין מקרי רשלנות ופשיעה בודדים לבין מזימה ממשלתית מאורגנת.

    מכאן, אני תוהה מהן המוטיבציות האמיתיות של אלו המסרבים להניח לנושא לרדת מסדר היום, אלו התובעים מהמדינה התנצלויות והכרה באחריותה לפשעים (שהיא שלא ביצעה) וכדומה.
    איני מתייחסת למשפחות שילדן נפטר וכנראה סוחבות טראומות קשות נוספות משנותיהן הראשונות בארץ, אלא למארגנים הראשיים, לממנים של "המחאות", לאלו הדואגים לכך שהנושא לא ירד מסדר היום.
    מאוד אשמח לקרוא את הערכותיכם לגבי המוטיבציות האמיתיות של העומדים אחרי הנושא.

    ***
    אגב גם בנושא זה חלק מהנופלים בפח של התועמלנים הם אנשים נבונים לכאורה. לדוגמא ד'ר שלמה מעוז, שהכריז בתכנית הרדיו שלו שהוא מאמין לפרשת החטיפה, ומי שמטיל ספק ב"עובדות" אלו – שקול למכחיש שואה. אז נראה שבן דרור ימיני נמצא בחברה טובה.

    אהבתי

  21. קמיליה , אין מוטיבציות אמיתיות . זה לא שיש איזה מחשבה נכלולית נפתלת בבחינת back mind שהוא הדבר האמיתי . מדובר בסיבות שטח ועומק ושילוב ביניהם . הדורות היותר צעירים , יותר אינטליגנטים , עוגנים על מעין חוויה מתקנת , לפשעים החברתיים של הציונות לגבי דידם , כלפי הוריהם וסביהם וכדומה . זה ברמה המושגית . ברמה הקונקרטית , נעלמו תינוקות . השילוב של התחושה המושגית ( נחיתות , השפלה לעומת האליטה האשכנזית השולטת , או דיכוי של האחרונים את הראשונים ) יחד עם היעלמות של תינוקות ( מאינספור סיבות ) מייצרת קונפיגורציה כוללת של קשר סיבתי פשוט , של הרמוניה תפיסתית .כפי שעד היום , רבים בימין , גורסים שיש אליטה שמאלנית ( מדומיינת ) ששולטת במדינה , ואחראית לכל התחלואים , והם מציינים תחלואים ספציפיים ( קשר בין תפיסה מושגית , לבין השלכה לאירועים קונקרטיים ) כך גם ילדי תימן . הרבה מן המזרחיים למשל , מקשרים בין דיכוי הפלסטינאים , לבין דיכוי המזרחיים , כמעין התרסה לתפיסה לבנה , מתנשאת , קולוניאליסטית , וזוהי בסופו של חשבון , תפיסה פרדיגמית כוללנית פשוט .
    לכן , אל תטעי לחשוב , שזוהי נכלוליות פוליטית או מעין , עם מניעים נסתרים , כי היא לא ממש !! היא בעיקרון , אמונה כנה במצב דברים מושגי וקונקרטי .

    לכן , אם תרצי , אזי , המניעים האמיתיים : לבוא חשבון היסטורי ונראטיבי עם האחראים . לשכתב היסטוריה מחדש . ולשים קץ , לתפיסות לבנות מעוולות . זה הענין .
    להתראות

    אהבתי

  22. רק תיקון לתגובתי לעי"ל לקמיליה ( ילדי תימן ) :

    הרבה מן המזרחיים מן הדורות החדשים , גורסים לזהות בין הדיכוי של מזרחיים ופלסטינאים , בטח לא מן הדורות הקודמים , גם לא הרבה בכלל מן המזרחיים המודרנים יותר . אבל , דור אחר של מזרחיים צעירים , זה בטוח .

    להתראות

    אהבתי

  23. אל רום,

    כתבת "הרבה מן המזרחיים מן הדורות החדשים , גורסים לזהות בין הדיכוי של מזרחיים ופלסטינאים"

    ב"הרבה מזרחיים" אתה מתכוון לשלושת העיתונאים של עיתון הארץ?

    קמיליה,

    כתבת "לכך יש להוסיף כנראה גם מקרי רשלנות של צוותי עזר וצוותים רפואיים הקורסים תחת הנטל, שבחלקה מגיעה כנראה גם למקרים של רשלנות פושעת."

    אני מסכים עם טענותיך, אבל כדי להסביר את הסיטואציה, בתור מי שמכיר את הנושא ממקור ראשון (אחות אימי נעלמה), אספר לך כיצד זה קרה: יום אחד לתינוקת היה קצת חום , הביאו אותה לבית חולים , למחרת באו לשאול לשלומה, אמרו להם שהיא מתה וקברו אותה, כאשר ביקשו לשאול פרטים, כיצד זה קרה ממקרה פשוט של חום?, איפה היא קבורה?, פשוט נפנפו אותם, "היא מתה, לכו מכאן אנחנו עסוקים" , והם הלכו (תיזכרי, צרוף של עולים חדשים מתימן, שלא יודעים כל כך עיברית הבירוקרטיה הישראלית, והתנשאות הנוראית של הממסד על העולים).
    ככל שהם נטמעו בארץ, והרגישו יותר בטחון, התחילו לצוף השאלות ורגשי האשמה על התינוקת שלא ברור מה קרה לה.

    Liked by 1 person

  24. 3718 , תקרא הלינק שהבאתי לקמיליה , ואל תקדח מן המוח שום עיתון הארץ ושום עצפור שום בטיח שלא כתבתי עליו כלום . וככלל 3718 , כאשר אני כותב משהו וקובע אותו , תקרא פעמיים , כי אני יודע היטב מה אני כותב . יש הרבה מזרחיים , מדורות צעירים יותר , שאני אישית קורא להם " עוקצנים " והם משהו אחר לגמרי ביחס לדורות הקודמים .

    בקיצור , תקרא הלינק שהבאתי לקמיליה ….

    אהבתי

  25. 3718 ,

    הנה בלינק שהפניתי אליו , פוסט של תום מהגר , ומיהו ? הנה כפי הצגתו בפוסט שם ככותב :

    " תום מהגר
    פעיל בעמותת עמר"ם לקידום תרבות וזהות מזרחית "

    אז מאיפה קדחת עיתון הארץ ? עסקינן בעמותה אחת , מיני רבות . טרחתי להביא את זה תכל"ס מצוטט , כי לא קראת הלינק , וקדחת עיתון הארץ באיזה סיאנס כנראה שעשית לאחרונה . אז מי יודע , אם תטרח לקרוא שוב הלינק . אתה יודע , משל היית חולה אלצהיימר אשכרה , הנה הלינק שוב , ממש כאן :

    http://www.haokets.org/2016/06/26/חטיפת-ילדי-תימן-התשובה-למכחישים/

    ואם תאבד בדרך שוב …. נביא את 669 . אתה רואה , כמה ברצינות אני מתיחס אליך ….

    רק תהיה בריא

    אהבתי

  26. רציתי להגיד משהו לגבי המאמר הקודם על טרבסקי וכהנמן (קראתי את הספר בעקבות המלצה של תמריץ).
    הנקודה היא לגבי הסכמי השלום של ישראל. יש 2 הסכמי שלום בולטים.
    הראשון עם מצריים – הסכם זה הצליח מאוד. יש לנו יותר מ-40 שנות שלום איתם (לפני כן היתה מלחמה כל 8 שנים בממוצע).
    השני עם הפלשתינאים – הסכם זה נכשל. הוא גרר אחריו אינתיפדה עקובה מדם (עקובה מדם הרבה יותר מהאינתיפדה הראשונה).
    האם ניתן היה לחזות את התופעות האלו? כמובן שהיו אנשים שחזו את התופעות האלו אבל האם תחזיתם היתה בגלל חשיבה הגיונית ונבונה או סתם מיקריות או סתם דעה פוליטית מסויימת שלהם (שלפעמים גם יכולה להוביל אותם לתחזיות נבונות ולפעמים לתחזיות טפשיות)? איך אדם יכול לחזות אם הסכם שלום יצליח או לא כאשר אין לו שום נתונים על הסכמי שלום דומים שנעשו בעבר?

    אהבתי

  27. בדיעבד לא קשה להסביר זאת – הלאומיות המצרית לא מבוססת על שלילת ישראל, בעוד הלאומיות הפלסטינית כן. מלכתחילה? ייתכנו הרי הסברים הפוכים שינבאו תוצאה הפוכה (למשל התלות של הכלכלה הפלסטינית בישראל גדולה מזו של כלכלת מצרים).

    אהבתי

  28. אל רום,
    מה קרה לכישורי הגיגול שלך?
    "תום מהגר הוא פעיל בתנועת "אומץ לסרב" ונשפט בעבר למאסר בגין סירוב לפקד על מחסום"

    אהבתי

  29. קמיליה,
    בעניין ילדי תימן אין שום גורם פוליטי שירוויח מהצגת העובדות בנושא. לשמאל יש עניין בהשחרת ישראל (פעילי עמרם הם ברובם אנשי שמאל קיצוני) ולימין יש עניין בהשחרת מפא"י. בתנאים כאלו אין לאמת סיכוי.

    Liked by 1 person

  30. אל רום,
    קבל את תום מהגר וחבריו לפי האתר של עמותת עמרם:
    מי אנחנו?
    שלומי חתוכה: משורר ופעיל חברתי, מפרסם ב״מעיין״, ״העוקץ״, ו״הארץ״.

    נעמה קטיעי: בעלת תואר שני במדעי הרוח מאוניברסיטת תל אביב, מפרסמת מאמרים ב"הארץ" וב"העוקץ", גרה בחיפה.

    יעל גידניאן: ירושלמית ממוצא איראני, פעילה חברתית. ילידת 86. כותבת תזה לתואר שני באוניברסיטה העברית בנושא אקטיביסטים אירופאים במאבק הפלסטיני. עוסקת במפגשים בין-דתיים בארץ ובעולם, בפעילות לקידום התרבויות המזרחיות-ישראליות ובעשייה חברתית ופוליטית בישראל.

    אור סיונוב: מתמודדת למועצת העיר תל אביב וחברה בקשת הדמוקרטית המזרחית. עובדת עם נוער, פעילה חברתית בזירות מזרחיות, פמיניסטיות וחינוכיות.

    רותם כהן: מתרגלת באוניברסיטת תל אביב, לומדת לתואר שני במדעי המדינה, גרה בתל אביב אבל הנשמה ברמלה, פמיניסטית מזרחיסטית ודתיה.

    תום מהגר: גר בחיפה. עובד במרכז המשפטי עדאלה, בוגר תואר שני במדע המדינה באוניברסיטת תל "אביב ומפרסם מאמרים באתר "העוקץ.

    רועי חסן: משורר ופובליציסט, בעל טור שבועי בידיעות השרון, כותב קבוע ב"קפה ג'יברלטר", פרסם שירים ב"הארץ". ספר שיריו הראשון "הכלבים שנבחו בילדותנו היו חסומי פה" יצא השנה בהוצאת טנג'יר

    הדס רפאלי: קונדיטורית טבעונית, פעילה חברתית ומשוררת

    רחלי סעיד: עורכת ומתרגמת, אשת חינוך, פעילה פמיניסטית מזרחית, מתגוררת בתל אביב

    כמה מהם השתתפו לאחרונה בליכודיאדה?

    אהבתי

  31. שוטה זקן , אז שוב אתה מתחנן לזה אני רואה . אין בעיה , קצת תיזמון לא מתאים עכשיו , עסוק קמעא , נחכה קצת , ונביא עוד סיבוב על התחת המצ'וקמק והמקומט שלך . שקוראים פה יגחכו מן האסטרטג האדיר , לתפארת מדינת ישראל .

    נמתין בסבלנות כולנו …..

    אהבתי

  32. גלגל
    הטענה שהסכם השלום עם מצרים הצליח מאוד לא פשוטה גם עם סוריה לא היתה מלחמה. אפשר שהסיבה העיקרית לשלום הוא לא הסכם השלום אלא ההבנה שבמלחמה הם רק יפסידו.

    אהבתי

  33. אני לא בא לפגוע באף אחד, אני פשוט טוען שמספרם זניח עד כדי גיחוך, ומדובר באג'נדה שנדחפת בעיקר מכיוון עיתון הארץ עקב מטרותיו הנסתרות והלא כל כך נסתרות.

    עליית יהודי ערב לארץ מהווה בעיה רצינית לגישה האנטי ציונית הערבית, משתי סיבות:
    (1) היא יוצרת סימטריה מול הנכבה (הם ברחו, אנחנו ברחנו)
    (2) היא מראה את עומק הכשלון של הלאומיות הערבית בכלל והפלסטינית בפרט (ראו לאן היהודים המזרחיים הגיעו בישראל, לעומת הערבים שנשארו בערב).

    עיתון הארץ רוצה לסדוק הטיעונים לעיל, ולהציג המפעל הציוני כמפעל התנחלות אירופאי שדיכא את בני המזרח (יהודים וערבים), ולכן דוחף האג'נדה הזו.

    אגב, גם גורמים אנטי ציוניים לא יהודיים מחוץ לישראל מתעלמים באופן עיקבי לחלוטין מעליית יהודי ערב, מאותן סיבות. תמיד מדגישים באופן מובהק את הצד האירופאי של ישראל (ואנחנו משחקים לידיהם, רק בזמן האחרון זה החל להשתנות).

    אהבתי

  34. ל 3718

    כפי שציינתי בתגובתי הראשונה לגבי היעלמות ילדי תימן – אני מבינה את כאב המשפחות שאבדו ילד, תומכת בתביעתן לדעת מה בדיוק קרה לילדיהן ולנסות "לסגור מעגל" לגבי נושא כאוב זה.

    עם זאת, אני מתקוממת נגד סיפור הקונספירציה הנפשע (לא עולה במוחי כרגע כל ביטוי אחר להציג זאת) שממשלת ישראל קבלה החלטה לחטוף מאות או אלפי תינוקות תימנים, להעלותם על ספינות בנמל חיפה, ולמוכרם למטרות אימוץ או ניסויים רפואיים או כל מטרה מכניסה אחרת.
    לו הייתה מתקבלת החלטה שכזו, ולו הייתה מוקמת ומתוקצבת יחידה ממשלתית סודית לביצועה בהיקף נרחב דיו, היא הייתה חייבת להתגלות כבר מזמן.
    איני פוסלת על הסף את האפשרות שבין מאות או אלפי התינוקות שגורלם לא ברור מסתתרים *גם* כמה פשעים חמורים של חטיפת ילדים, אך קיים שוני תהומי בין פשיעה פלילית של יחידים לבין החלטה ממשלתית לארגן פשע מחריד שכזה נגד קבוצה אתנית מסוימת.

    המשך פמפום סיפורי הקונספירציה המאורגנת, ואפילו עצם השימוש במונח הפלילי "חטופים" במקום במונח "נעלמים" / ש"גורלם לא נודע", משרת כנראה את המטרות הפוליטיות שציין חייל זקן. לא את הרצון להגיע לחקר האמת.

    אהבתי

  35. תיקון קטנטן לתגובתי הקודמת

    במקום "… תומכת בתביעתן לדעת מה בדיוק קרה לילדיהן …" – היייתי אמורה לכתוב "לנסות לדעת". אני מניחה שאחרי עשרות שנים – רוב סימני השאלה שנותרו כבר לא יפתרו לעולם.

    #########################

    לגלגל 21, תמריץ ומשה,

    שאלת היכולת לנבא מראש איזה מין הסכמי שלום יתגלו כמוצלחים ואיזה לא – טומנת בתוכה הנחה מובלעת שהסכמים בין מדינות יכולים לשנות את המציאות.
    הנחה שאני מטילה ספק בנכונותה. יתכן שהסכמים יכולים לעגן את היחסים הקיימים במילא בין המדינות ולמסדם, אך לא ליצור מציאות חדשה יש מאין.

    הסכם השלום עם מצרים הוכיח את עצמו בהיבט של מיסוד אי פתיחה במלחמה נוספת בין שתי המדינות (החלטה שהייתה כנראה מתקבלת במילא ע'י ממשלות ישראל ומצרים. כמו גם ירדן וסוריה. בלי ועם הסכם שלום כלשהו בינהן). אך ההסכם לא שינה את המציאות של העדר יחסים כלכליים, תרבותיים, תיירותיים וכו' בין ישראל לבין מצרים. ההסכם לא הצליח להביא ל"נורמליזציה" של היחסים בין שתי מדינות שכנות – שלה התנגדו רובם המכריע של המצרים לפני חתימת ההסכם, והמשיכו להתנגד גם אחריו.
    הסכם אוסלו ניסה ליצור מציאות חדשה ביחסים בין הישראלים לבין הפלסטינאיים. מציאות "מהפכנית" שמעולם לא הייתה קיימת בעבר. מכאן. היה ניתן לנבא מראש שיכשל.

    באופן דומה, איני מניחה ש"הסכם שלום" פורמלי בין ישראל ובין סעודיה – יגרום לשינוי מהפכני כלשהו ביחסים בין שתי המדינות. אפשר כנראה להתקדם בצעדים קטנים גם בלי שום הסכם פומבי פורמלי. יתכן אפילו שתגובת הנגד הצפויה ל"הסכם שלום" פורמלי ופומבי, הכולל לחיצות ידים מתוקשרות על מדשאות הבית הלבן, רק יחבל ביכולת להתקדם ולשנות את המציאות בסדרה ארוכה של צעדים קטנים.
    יתכן אפילו שלולא נחתם ההסכם עם מצרים היו מתחילים להרקם אט אט יחסים כלכליים (בהתחלה סודיים, אח'כ חצי סודיים, ואח'כ לא סודיים כלל) בין אנשי עסקים ישראליים ומצריים, בין אקדמאים וכדומה. אבל תגובת הנגד הקשה של כל האליטות המצריות להסכם השלום – רק קיבעה את העדר הנורמליזציה ביחסים בין שתי המדינות השכנות.

    תקציר הרעיון: הסכמי שלום אינם משנים את המציאות, אלא אמורים להחתם רק *אחרי* שהמציאות כבר השתנתה + עצם החתימה על הסכמים פומביים עלולה ליצור תגובת נגד לא רצויה. מעין נבואה ששוללת את עצמה.

    אהבתי

  36. למשה:
    מה שאתה אומר מערער עוד יותר ההנחה שניתן לשער איזה חוזה שלום יצליח ואיזה לא על סמך נתונים איסוף נתונים שונים. אז איך פוליטיקאי יכול להחליט על דברים כאלו אם אין לו מידע מבוסס?
    לקמיליה:
    לאף אחד לא איכפת אם יש נורמליזציה, יחסים כלכליים או יחסים תרבותיים עם מצריים. יחסים אלו לא מועילים לנו כלל (יש מספיק מדינות בעולם שניתן לקיים איתם יחסים כאלו). מה שחשוב זה שאין שפיכות דמים, אין משפחות שכולות ואין לנו סכנת קיום מצד מצריים.

    אהבתי

  37. קמיליה,

    לגבי הקונספירציות של ילדי תימן, אני מסכים איתך, אבל במקרה הזה מתאימה אימרה ששמעתי פעם באנגלית והתרגום החופשי שלה הוא: "הרבה יותר נזק נגרם בעולם עקב רשלנות , מאשר מזדון".

    אהבתי

  38. על הצביעות…פינת הטירלול הישראלי.
    אחת המפיצות העיקריות של סיפורי הג'נוסייד שנערך בסודנים ואריתראים ברואנדה היא הרבנית הרפורמית סוזן סילברמן (אחות של המטורללת ששמה טלאי צהוב לאחר בחירת טראמפ). ומי הוא המשקיע הישראלי הכי גדול ברואנדה?
    הגברת סילברמן נשואה לאחד, יוסף אברמוביץ', שמנהל חברה לאנרגיה סולרית בשם אנרגיה גלובל. חברה זן הקימה ומנהלת ברואנדה תחנת כח סולרית בהשקעה של $23.7M. כן, כן, הבעל של הלוחמת הנועזת בנאצים עושה אתם עסקים. ראו כאן: https://energiyaglobal.com/where-we-are/rwanda/

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: