אז באו כבר כולם

בסוף שנות הארבעים, מעט אחרי הקמת המדינה, קיבל דוד בן גוריון החלטה היסטורית: העברת משרדי הממשלה לירושלים. ההחלטה עוררה התנגדות. שר החוץ משה שרת, היונה הצחורה של הממשלה, התנגד ואף רצה להתפטר. מעניין לקרוא את מאמרו מאיר העיניים של זכי שלום על המחלוקת וההתחבטות בנושא בפרספקטיבה של הימים האחרונים – אחרי שארצות הברית הכירה בריבונות ישראל בעיר.

בן גוריון התעקש על מעמד ירושלים כבירת ישראל והבין שגם המערכת הבינלאומית הנוקשה שסירבה להכיר בשלטון ישראל בירושלים, תעבוד בסופו של דבר על פי עיקרון פשוט:"אני ואתה נשנה את העולם. אז יבואו כבר כולם". ואכן כבר בתקופת שלטונו של בן גוריון הם באו – השגרירים הזרים הסכימו להגיע להשבעת הנשיא בן צבי בירושלים; שרי חוץ מהעולם הסכימו לבוא לירושלים לפגוש בנציגי הממשלה. ההכרה הרשמית, מה שמכונה בעגה הדיפלומטית הכרה דה יורה, אמנם לא הגיעה במשך שבעים שנה, עד שלשום. להחלטת בן גוריון היו משמעויות דרמטיות בזמנה מעבר לשאלה היכן ישבו הממשלה והכנסת. היא הבהירה שישראל לא תשלים בשום פנים עם הרעיון של העברת ירושלים לריבונות זרה בינלאומית, כפי שתבע האו"ם. הוא דחה אפשרות זו באומרו: "זה יהיה הניצחון הראשון של עמי ערב על ישראל".

בן גוריון היה אפוף חרדה מההחלטה שקיבל ובעיקר חשש מתגובתה של ארצות הברית על הצפצוף שמצפצפת ישראל על האו"ם:

אמריקה יכולה בהחלט להחניק אותנו, כי זוהי כמעט הארץ היחידה שזרם ההון חופשי בתוכה, ובה יושבים חמישה מיליון יהודים. אם היא תאחז נגדנו באמצעים כלכליים, בהסכמת או"ם – מי יודע אם נוכל לעמוד.

עוזרו הצמוד של בן גוריון, נחמיה ארגוב, סיפר:

ראיתי את הזקן הזה מחליט החלטות גורליות מאוד. חשתי תמיד הביטחון בצדקת ההחלטה, וביטחון זה עבר כזרם חשמלי אל אלה הנמצאים בקרבתו, ומהם אל אלו המרוחקים ממנו. הפעם לא ראיתי את ברק הביטחון בעיני הזקן.

חלפו הדורות ואנחנו יודעים טוב מאי פעם: בן גוריון צדק. מי יגול עפר מעיניו. ומוסר ההשכל נדמה פשוט: ישראל צריכה לעשות מה שטוב לה, ולצפצף על המערכת הבינלאומית. בסוף יבואו כולם ויודו בצדקתנו.

דוגמה להתרחשות דומה אפשר לראות בסוגיית הגולן. מנחם בגין סיפחו לישראל, על אף אזהרות השמאל והתנגדותו. יצחק רבין הזהיר שחוק הסיפוח יביא את סופם של הסכמי קמפ דיוויד, ומאוחר יותר חתר להחזיר את הגולן לסוריה. אהוד ברק עשה הכול כדי להושיב את הסורים על הכנרת ורק עקשנותו של אסאד הזקן מנעה זאת ברגע האחרון. ברם, עכשיו כשסוריה מפורקת לנתחים, ואסאד הצעיר תלוי לחלוטין באירן העוינת, האפשרות שישראל תסכים להיפרד מהגולן נראית כמדע בדיוני. צעדי הסיפוח הצליחו, הקונצנזוס הבינלאומי נגדו התפורר. בהחלט אפשר לתאר לעצמנו את נשיא ארה"ב, בעוד שבעים שנה או אולי אפילו הרבה קודם, נושא נאום ובו מכריז על הכרת ארה"ב ברמת הגולן כחלק מישראל.

אבל כמה מסוכן יהיה לקחת את התקדימים האלו וללמוד מהם על הגישה הנכונה באזור שהוא ליבת הסכסוך, ביהודה ושומרון. המערכת הבינלאומית מוכנה להתגמש עם שינוי המציאות, אבל על זכויות האדם אין סיבה להניח שתתגמש בעתיד. הרגישות לזכויות אדם רק גוברת עם השנים, לא פוחתת. גם אם אפשר לדמיין שבעתיד העולם יגלה פתיחות לרעיון סיפוח יהודה ושומרון בידי ישראל, אי אפשר לדמיין שיעשה זאת תוך השלמה עם מדיניות אפרטהייד כלפי התושבים הפלסטינים, שלא תקנה להם זכויות מלאות. סיפוח יהודה ושומרון הוא רעיון שכרוך בבליעת מיליוני אזרחים פלסטינים ולפיכך מהווה סכנה קיומית למדינה, והתממשותו אינה חלום כי אם סיוט. גם אם שיקולי ביטחון מחייבים להוסיף ולהחזיק ביהודה ושומרון עוד שנים רבות, החזון שהממשלה צריכה להציב בפני הקהילה הבינלאומית הוא חזון שתי המדינות, לא הזיית הסיפוח.

מודעות פרסומת

69 תגובות על ״אז באו כבר כולם״

  1. החזון שהממשלה צריכה להציב בפני הקהילה הבינלאומית הוא החזון הבא:
    עיר-מדינה פלסטינית ברמאללה או באבו-דיס או בשכם או בעזה, אשר כל הפלסטינים הינם אזרחיה. שאר שטחי יהודה ושומרון שמחוץ לעיר המדינה הזאת ישארו בריבונות ישראלית.

    אהבתי

  2. תמריץ,
    מלבד חזונות אפשר להניח למציאות לעשות את שלה. אם במשך 30 השנים הבאות ימשיכו המגמות הנוכחיות:
    ההתיישבות והבנייה ביו"ש
    המלחמות הפלסטיניות הפנימיות והטרור הפנימי
    ההגירה הפלסטינית לחו"ל
    שיעורי הילודה היהודית
    שיעורי הילודה הערבית

    אז עוד 30 שנה (100 שנה להקמת המדינה) ניתן בהחלט יהיה לספח את השטח על כל הפלסטינים שבו. שיעור הפלסטינים (כולל ערביי ישראל) במדינה זאת יהיה נמוך משיעורם ב-48.

    ואם תחזק את ההתיישבות ותקים ערים במקום יישובים, תעודד ילודה יהודית, תעודד הגירה פלסטינית, ועוד …. אז תוכל גם לקרוא לזה חזון.

    אהבתי

  3. יאיר, גם לפי ההנחות האופטימיות דבר זה יקח 130 שנה ולא 30 שנה והתוצאה הסופית תהיה מדינה חרדית, כך שלא יודע אפילו כמה זה אופטימי.

    אהבתי

  4. תמריץ , כולם חכמים בדיעבד , ולכולנו יש זיכרון , נדיף , אלאלללה נדיף. קודם כל , ירושלים המאוחדת , מזרח / מערב , אוחדה רק ב – 67 , אז מה הפוטש עם בן גוריון ? וכאשר איחדו את ירושלים , הרי סיפחו גם שטח כפרי עצום מסביב לה . היום מתחרטים על זה , ואפילו יש בימין , המבקשים לתת , אוטונומיה או מעין לשכונות כפריות מסביב . גם זה היה חכם בהכרח ? יש כאלו טוענים , שזה היה איוולת גמורה !! אנו שוכחים גם את אובמה : אובמה נתן להחלטת גינוי של מועצת הביטחון לעבור . המדרון החלקלק התחיל , והוא היה צריך להיות מדרון אימים בפוטנציה , אבל : טראמפ עלה !! האם זה היה לגמרי צפוי ? ודאי שלא !! האם הוא שינה ? ועוד איך !! למעשה , טראמפ הבין ומבין , שפה ( עם ישראל ) הוא יכול לממש הבטחות , ולדהור כפי שהבטיח , וכל השאר , קשקוש בגרוש , יקח זמן ( לפחות ) : לא חומה , לא אמריקה , לא פירוק המשטר הפדרלי , לא עצפור לא בטיח . אבל , כל זה , זה יכול להשתנות , מאלף ואחד סיבות .

    טוב תקצר היריעה פה , רק אתה צודק , שזכויות אדם , קשה מאוד בעולמנו היום , להפר בבוטות כזו , אבל , שטח כבוש , וזכויות אדם , אחד הם !! בכל שטח שאתה מחזיק , בכל משטר צבאי , יש בעיקרון גם תושבים שמתנגדים , או עשויים להתנגד , אז מה ההבדל ?? והרי בכלל , גם שטחים כבושים רסמי , כמה אתה מכיר בעולם ? אז גם זה קשה מאוד !!

    לא נגמור פה למעשה ….

    להתראות

    אהבתי

  5. רק להבהרה , כאשר אני גורס מה הפוטש ? אזי הכוונה , שרק עם כיבוש מזרח העיר ב – 67 , הייתה פגיעה של ממש ברגשות לאומניים ודתיים של העולם המוסלמי ופלסטינאים , ואילו מערב העיר , זה לא פוטש של ממש כמובן …. או שלפחות , כפי כל מה שנכבש בעיקרון , במלחמת העצמאות כמובן ….

    להתראות

    אהבתי

  6. למיטב ידיעתי הערבים בתוך המדינה היו 20%. ייתכן ואתה צודק. בכל מקרה, עם 20% אנחנו חיים תקופה ארוכה ובהצלחה.
    חלוק עליך גם בנוגע לחרדים. הם מתרבים אבל לא יצליחו לשמור על החרדיות שאתה מכיר. כל הרעיון החרדי מבוסס על "שניים מעיר, אחד ממשפחה". על יותר מזה המודל מתקשה לעבוד.

    אהבתי

  7. רק להביע , למה מבחינה אישית ( בין היתר יודגש ) טראמפ עשה זאת ( הכרה בירושלים , ירושלים המאוחדת יודגש , לא ממש מדגישים ומבינים זאת , זה מטורף לגמרי ) . הנה מן הנאום שלו לגבי ההכרה כאמור :

    While previous presidents have made this a major campaign promise, they failed to deliver.

    Today, I am delivering.

    רק תרגום חופשי :

    בעוד נשיאים אמריקנים קודמים , העמידו בראש הקמפיין שלהם הבטחה להכרה דנן בירושלים , הם לא סיפקו הסחורה !! היום , אני מספק אותה !! ( יעני , לא הם , רק אני ……) .

    פה גם אפשר לקרוא שוב את דבריו עם דגש על כך שהוא ורק הוא סיפק הסחורה ( ושוב , לא רק על זה עומד הדבר , אבל , סבוך בקריזה …. ) כאן :

    https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5053849,00.html

    להתראות

    אהבתי

  8. תמריץ ,ממש לא !! מה שהוא השאיר פתוח , זה בעיקרון המשא ומתן , ובתוכו ניתן להבין , גם גבולות ירושלים . אבל :

    הרי , בחתימה שלו , הוא קיים חקיקה של הקונגרס . והחקיקה בקונגרס , מציינת מפורשת :

    ירושלים שלמה , מלאה , בלתי מאוחדת , לנצח נצחים ….. כך שבעצם החתימה , הוא חתם על כך , השאר , זה כותרות בתקשורת …… זה לא אומר עדיין כלום , מבחינת ישראל , ישראל היא זו הריבון , והיא זו שתחליט , אבל , מבחינת האמריקנים , החתימה שלו , מקיימת : ירושלים מאוחדת , מזרח / מערב . בכלל בנאום , הוא מציין ,שרק ישראל , נתנה גישה חופשית ואמיתית למקומות הקדושים , אז הוא גם רמז על כך סובייקטיבית כמובן .

    להתראות

    אהבתי

  9. תמריץ , הנה סעיף 2 ( 9) לחוק בקונגרס ( חוק ירושלים ) מצטט :

    (9) In 1990, the Congress unanimously adopted Senate
    Concurrent Resolution 106, which declares that the Congress
    ‘‘strongly believes that Jerusalem must remain an undivided
    city in which the rights of every ethnic and religious group
    are protected’’.

    עיננו הקוראות : בסקירה ההיסטורית של החקיקה וההחלטות וכדומה ( הקודמת לחקיקה הנוכחית של הקונגרס בחוק ירושלים , ואשר מהווה חלק בלתי נפרד ממעשה החקיקה למעשה ) הרי מצויין מפורשות :

    ב – 1990 הקונגרס באופן גורף אימץ את החלטה 106 אשר מצהירה שהקונגרס רואה בירושלים עיר שחייבת להישאר מאוחדת , ובלתי נפרדת …..עיר בה כל זכויות הקבוצות האתניות השונות יישמרו ….

    אפשר להגיע כאן לחקיקה :

    https://www.congress.gov/104/plaws/publ45/PLAW-104publ45.pdf

    להתראות

    אהבתי

  10. לפי הכרעת בית המשפט העליון בארצות הברית הקונגרס נטול סמכות חוקתית בניהול ענייני החוץ ולכן אלו מילים ריקות.

    אהבתי

  11. א. ההתנגדות לקבוע את ירושלים כבירת ישראל (במקום למוסרה לשלטון בינ'ל) לא נבעה *רק* מהחשש מתגובת העולם.
    קדמה לה ההתנגדות, של חלק ממנהיגי הצבא והמדינה הצעירה בזמן מלחמת העצמאות להפנות מאמצים וכוחות לכיבוש ירושלים והדרך אליה (במקום לתעל את כל המאמץ המלחמתי רק לאזורים אחרים).

    חלק משמעותי מהשמאל היהודי סוציאליסטי דאז בכלל לא רצה שהעיר ירושלים תכלל בשטחה של מדינת ישראל, ותפס את תושביה הדתיים (יהודים, מוסלמים ונוצרים כאחד) כמשקולת מיותרת לחלום מדינת המופת שרצו להקים.

    זכורה גם האמירה, המאוחרת יותר, "מי בכלל רוצה את כל הוותיקן הזה" – כשהכוונה לאגן הקדוש ליהודים ולמוסלמים, והנחיית דיין לא לכבוש בששת הימים את העיר העתיקה של ירושלים. לאחר שנכבשה (בניגוד לרצונו) הוא גם מיהר להסיר מאל אקצה את דגל ישראל ומסר את מפתחותיה לווקף המוסלמי. העיקר שלא תהיה בשלטון יהודי.

    הדים לכך ניתן למצוא גם היום בהנגדה בין מדינת תל אביב למדינת יהודה, ובהשתעשעות ברעיון (הלא ריאלי) של הפרדה.

    Liked by 3 אנשים

  12. תמריץ , אין קשר לקונגרס ולמדיניות חוץ וכדומה … תעזוב את זה . בכל מקרה , הסברתי , שישראל היא זו שתקבע ( וכך אגב גם בהקדמה לחקיקה , כל אומה , סוברנית לקבוע את עיר הבירה שלה מבחינת הקונגרס , כך שהוא לא מתיימר כמובן הקונגרס ) אלא ששוב מסביר לך :

    מה שטראמפ חתם עליו , ומקיים בחתימתו , זה החוק הזה . והחוק הזה , הוא מה שזה : ירושלים , מזרח / מערב , מאוחדת מבחינת האמריקנים . רק מה מבחינתם שלהם , יכולים לשנות זאת כמובן במשא ומתן מן הסתם !! אבל , כל עוד הישראלים לא ישנו , מבחינת האמריקנים , זה מזרח / מערב , כולל השטח הכפרי מסביב לעיר .

    להתראות

    אהבתי

  13. הדהימה אותי העליבות של רביב דרוקר. גם ביום הכרזה שכזה שלתומי חשבתי שיהיה סופר קונצנזוס הוא הצליח למצוא למה זה לא טוב ליהודים.

    אהבתי

  14. לכו תאמינו , בשיקאגו מוחים על ההכרה בירושלים וכו…. וניאו נאצים שם , מתעמתים איתם . לאיפה הגענו רבק חשיש , מי יגול עפר מעיניו של הפיהרר ..נניח היה קם מקברו , היה קולט איפה הוא חי ?

    https://www.tasnimnews.com/en/news/2017/12/08/1595174/americans-rally-against-trump-s-al-quds-decision

    להתראות

    Liked by 2 אנשים

  15. אל רום, התכוונתי לדברים שאמר בעל פה בערוץ 10. הוא עצמו טען יום אחרי שהאשימו אותו באולפן בחמיצות (והוסיף שזה בגלל שהוא "שמאלני מניאק").

    אהבתי

  16. תודה חושב בקול , באמת התפלאתי , לא קיבלתי שום קיו , ולא מצאתי ממש באינטרנט ….. להתראות

    אהבתי

  17. נראה לי שהמערכת הבין-לאומית כן משפיעה. סאדם חוסיין עשה מה שהרבה מנהיגים עירקיים רצו לעשות, לכבוש את כווית (כווית נחשבת בעיני העירקיים כחלק מעירק שנקרע מהם ע"י האימפריליזם הבריטי). המערכת הבין-לאומית בראשות ארצות-הברית קרעה לו את הצורה. גם בן-גוריון התקפל מיד כאשר המערכת הבין-לאומית אז (ארצות-הברית ורוסיה) דרשה ממנו לעזוב את חצי האי סיני (מיד לאחר מבצע סיני בשנת 1956) תוך כדי איום במלחמה.

    אהבתי

  18. באופן שיתסכל הרבה ישראלים, מחלקת המדינה עדיין מסרבת לכתוב "ירושלים, ישראל" על הדרכונים. והאמת ברור למה – טראמפ אמר שירושלים בירת ישראל, אך לא אמר שירושלים המאוחדת היא בירת ישראל. לכן אין דרך לתרגם את "ירושלים, ישראל" שבמסמכים ישראלים רשמיים ל"ירושלים, ישראל" במסמך רשמי אמריקני. המסמך הישראלי עשוי להתייחס למזרח ירושלים, שבה ארה"ב אינה מכירה.
    https://players.brightcove.net/1705665025/HJ8lQG1Eg_default/index.html?videoId=5671404967001

    אהבתי

  19. באיחור קל – חשיבות חג החנוכה לתנועה הציונית, והשינויים שביצעה במשמעות הניסית הטהורה שיהודי הגולה בעבר (והחרדים כיום) מייחסים לו. פוסט של אורי הייטנר שנתקלתי בו רק עכשיו.

    ניתן למצוא, אם כי בקושי רב, גם התייחסות כלשהי לקונפליקט שבין "בכוחי ובעוצם ידי" לבין "האיסור למרוד במדינות העולם".
    להערכתי, אחת מנקודות העיוורון של מנהיגי "הציונות המעשית" / מובילי דעת קהל בקיבוצים.

    https://heitner.wordpress.com/2017/12/08/חג-התחיה/

    Liked by 1 person

  20. מה כלכך "רב ערך" בפוסט שלו? התלהבות מחבורה של פסיכים שמתקשרים לרדיו ברייטבארט? הרעיון שתומכי טראמפ במעמד הביניים בעקיפין תומכים ביהודים, לכאורה? מה שיפה זה שהימין הסהרורי האמריקאי והשיח הפוליטי בישראל מתואמים, "self-hating liberal elite Jews", "אליטות"/"חמוצים"/"שמאלנים" וכו'.

    אהבתי

  21. קיים ניסיון של השמאל בעולם לצייר את הימין האנטי מוסלמי כאנטישמי, בשעה שברוב המקומות האנטישמיות שם היא בשוליים. זאת בעוד שהאנטישמיות של המהגרים המוסלמים במערב היא תופעה גורפת ומסוכנת בהרבה. חשוב להבין שהתמונה שמנסה השמאל להציג בנושא זו תרמית והונאה.

    Liked by 3 אנשים

  22. שלוש *תוספות* לתשובת תמריץ על העניין שמעורר הפוסט מהבלוג אריה האטמוספרה:

    1. שיחות הרדיו מעידות שמצביעי טראמפ, לפחות מקרב מעמד העובדים הלבן, אינם מאוכזבים ממנו. להפך, הם מעריכים את החלטתו להכיר בירושלים כבירת ישראל. וזאת למרות שטראמפ (עדין?) לא קיים את הבטחות הבחירות העיקריות שלו: בניית חומה על גבול מקסיקו, עצירת כניסת מוסלמים לארה'ב, ביטול ביטוח הבריאות, והכנסת הילארי קלינטון (ושאר שוכני "ביצת השחיתות הוושינגטונית") לכלא.

    2. השלכה מהסעיף הקודם: יש כאן גם עדות עקיפה לניתוק בין ערוצי התקשורת עיקריים של ארה'ב (כמו ה CNN וה NYT), התוקפים ללא הרף ובארסיות את טראמפ, לבין קהלים מאוד נרחבים בתוך ארה'ב.
    מה שיפחית כנראה את יכולתם להיות מובילי דעת קהל בארה'ב גם במערכות הבחירות הבאות ו/או לחזות את תוצאותיהם.

    3. עדות שיהודים לא אורתודוכסים שתמכו בטראמפ (המהווים כנראה חלק משמעותי מהמגיבים בבלוג אריה הבלוגוספרה) מאוד רגישים לכל רמז של אנטישמיות או העדר אנטישמיות. היה נדמה לי שהם כמעט אסירי תודה ל"גויים" פשוטים שמתגלים כתומכי ישראל מובהקים.
    יתכן גם שהם חשים די מבודדים ודי דחויים (כיון שרוב יהודי ארה'ב שונאים את טראמפ), ולפיכך צמאים לכל רמז של תמיכה.

    אהבתי

  23. קמיליה, הייתי נזהר מלהסיק מסקנות על הלך הרוח של הציבור האמריקאי מהאזנה למתקשרים לרדיו ברייטבארט. באותה מידה שלא היית מסיקה מסקנות מרחיקות לכת על כמה הישראלים מרוצים מנתניהו על בסיס התרשמות מדברי המתקשרים לרדיו קול חי, או ציוצי הטוויטר של ריקלין.

    אם למספרים/סטטיסטיקה יש עדיין משמעות, אחוז האמריקאים שמרוצים מטראמפ מגרד שיאים שליליים היסטוריים באופן קונסיסטנטי:
    https://projects.fivethirtyeight.com/trump-approval-ratings/

    אהבתי

  24. קמיליה,
    הייטנר, כמו קיבוצניקים רבים אינו בקיא במקורות. חנוכה, כמו מועדים נוספים רבים שנשכחו החל את דרכו כחג של ניצחון צבאי יחד עם עוד נצחונות צבאיים מתקופת החשמונאים כמו יום ניקנור (שהוחלף בתענית אסתר), החרבת מקדש השומרונים וכיבוש מגדל צור. המקור "מגילת תענית":
    http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=953

    אהבתי

  25. ל kb,

    ברור שאי אפשר להסיק מסקנות על כלל הציבור האמריקאי לפי דיווח בבלוג מועט משתתפים (במונחים אמריקאים) על הלכי הרוח בתחנת רדיו מגזרית למדי. לכל היותר – ניתן ללמוד מכך על הלכי הרוח בתוך אותו מגזר ספציפי (של מצביעי טראמפ), בנקודת זמן מסוימת, לאור החלטה בעלת חשיבות מועטה יחסית אפילו לאותו מגזר.
    אבל למיטב ידיעתי, רדיו בריטבראט הוא אחת תחנות הרדיו המואזנות ביותר בארה'ב. בדיוק כפי שגם רדיו קול חי הוא תחנת הרדיו החרדית בעלת אחוזי האזנה הגבוהים ביותר בתוך מגזר החרדי (נדמה לי שיש להם כחמישה אחוז האזנה בסקר ארצי), וכן הייתי משתמשת בה לבחינת הלכי רוח בתוך המגזר החרדי. הלכי רוח שאולי לא יתגלו ע'י מכוני דעת הקהל הממוסדים, שכשלו פעם אחר פעם בניבוי דפוסי הצבעה של המגזר החרדי.

    הנתונים אליהם הפנת מאוד מעניינים, ובעיקר ההשוואה בין נשיאים אמריקאים שונים. היה צר לי שאיני בקיאה מספיק בהיסטוריה אמריקאית מכדי להצליח לייחס את כל ה"מדרגות" (שינויים חדים בשביעות הרצון של הציבור מנשיאם, כלפי מעלה או מטה) לאירועים ספציפיים.
    הבנתי גם את הקשר המועט בין שביעות רצון האמריקאים מנשיאם, במהלך תקופת נשיאותו, לבין הערכתי את אותו נשיא. לדוג' ג'ימי קרטר.

    באופן כללי, למדתי להתייחס בכבוד, אך גם בהרבה חשדנות וספקנות, לסקרי דעת קהל. ובעיקר כשמדובר בציבורים הרחוקים מהמיין סטריט של המדיה המרכזית. כמו מעמד העובדים האמריקאי הלבן ו/או הדתי בארה'ב או המגזר החרדי בישראל.

    אני גאה בכך שבמערכת הבחירות האחרונה בארה'ב טענתי לאורך כל הדרך שנצחונה של הילארי קלינטון רחוק מלהיות ודאי, כפי שהתקשורת המרכזית ומכוני דעת הקהל ניסו להציג. אמנם לא ידעתי שטראמפ ינצח, אך הבנתי שיש למתנבאים בפסקנות על נצחון הדמוקרטים יותר מדי אזורי עיוורון והטיות של wishful thinking.

    אהבתי

  26. לחייל זקן,

    ברור שבורותי הדתית אינה מאפשרת לי לשפוט את רמת הבורות – הידענות הדתית של אנשים אחרים. אבל חזקה עלי שהידע שלך על מקורות חג החנוכה גדול שבעתיים ומעלה משל אורי הייטנר.

    אבל למרות בורות יחסית זו של הייטנר בהשוואה אליך (וידענותו המופלגת בהשוואה אלי) – הוא הצליח לעמוד על נקודה מעניינת בתיאור המהפך בהתייחסות לגבורה הפיזית היהודית.
    כפי שאני מפרשת זאת הוא מתייחס למעין תנועת מטוטלת, תלת שלבית, שעברה היהדות:
    1. בעבר הרחוק, בתקופת כיבוש הארץ והריבונות היהודית – היהדות היללה גבורה פיזית, וציוותה על כל היהודים הכשירים לכך להתגייס לכל המאבקים המלחמתיים.
    2. לאחר התבוסה הקשה ותוצאותיה הטרגיות לעם היהודי – היא ניסתה לשרש מקרב המאמינים כל רמז לדחף להילחם בגויים ובממלכות. לפיכך גם שינתה את משמעות חג החנוכה מחג המהלל גבורה והישגים צבאיים לחג המהלל את הנס האלוהי. [תפיסה הנוכחת עד היום בהתנגדות החרדית הגורפת לשירות בצבא – אפילו של אלו שאינם לומדים תורה (למרות שעל פי ציווי הדת – אפילו הלומדים היו אמורים להיות מגוייסים בעת מלחמה). כלומר, החרדים אפילו מוכנים לעוות את ציווי הדת רק בכדי לשמר את העמדה האנטי כוחנית שניסו להשריש בציבור היהודי ]
    3. התנועה הציונית ניסתה ללבות מחדש את הדחף להילחם בגויים ובממלכות, ולפיכך גם ניסתה להחזיר את חג החנוכה (ול'ג בעומר) למשמעותם המקורית. כחלק ממאמץ השינוי התודעתי – תרבותי של היהודים היא אפילו לגלגה על האמונה בנס החנוכה ועל המתפללים לניסים אלוהים במקום לנסות לשנות במו ידיהם את המציאות . (כמילות שיר החנוכה הידוע, עליו גודלתי, "נס לא קרה לנו, פך שמן לא מצאנו…)

    הנושא חוזר ועולה לאחרונה במחשבותי כשאני תוהה כיצד האירופים עשו פעם אחר פעם פוגרומים קשים בגטאות בהם גרו היהודים, אך הם אפילו לא מסתכנים להיכנס ל"גטאות" העכשווים של המוסלמים בארצותיהם. הנכונות של המוסלמים להתפרע ולהילחם – יצרה הרתעה חזקה שיהודי אירופה ה"פצפיסטים" מעולם לא הצליחו ליצור.

    ***
    אגב, קיוויתי לשמוע את התייחסותך לאפשרות שמצריים תבצע התקפת פתע נוספת נגדנו.

    אהבתי

  27. קמיליה, אני ממש לא מסכים עם הטיעון האחרון כאילו הלוחמנות המוסלמית משרתת אותם במשהו באירופה. האירופים מהסוג הישן היו שוחטים את המוסלמים מבלי למצמץ. אבל האירופים של ימינו הם תוצאה של אינדוקטרניציה ליברלית שהיא מבורכת ונפלאה בחלקה הגדול. אם כי הרחיקה לכת בסופו של דבר עד כדי טמטום מוחלט של תקינות פוליטית. היהודים, לו היו נוהגים כמוסלמים, היו נכחדים כליל וזו הסיבה שהאבולוציה בחוכמתה לא יצרה יהודי אירופי מהסוג המוסלמי.
    דווקא תופעת הפלג החרדי הירושלמי (שאיבד היום את יריבו הגדול) מראה כיצד יכול להיווצר יהודי גלותי מחד ומאידך בעל מנטליות אנטי שהיא אלימה כלפי התרבות שבה הוא מיעוט.

    אהבתי

  28. לKB כתבת : "באותה מידה שלא היית מסיקה מסקנות מרחיקות לכת על כמה הישראלים מרוצים מנתניהו על בסיס התרשמות מדברי המתקשרים לרדיו קול חי, או ציוצי הטוויטר של ריקלין."

    זה מעניין מאוד כי בסופו של דבר מי נותן תשובה יותר קרובה לאמת כמה הישראלים מרוצים מנתניהו – המתקשרים לרדיו קול חי וציוצי הטויטר של ריקלין או התקשורת המרכזית?

    אהבתי

  29. למשה – אתה צודק שבמידה רבה לא ניתן להסיק כמה הישראלים מרוצים/לא מרוצים מנתניהו על סמך האזנה לערוצי מיינסטרים בתקשורת, אבל שם לפחות יש איזון כלשהו (תאזין לרדיו גלי צה"ל ותוכל לשמוע לאורך כל היום תוכניות של ישי שנרב או אראל סג"ל וכו', זה מאוד שונה מההגמוניה שהיתה בעבר). בערוץ 20 או Fox news האמריקאי לעומת זאת מתוארת מציאות מקבילה, מביכה ממש. למשל בעניין מדיניות המיסוי של טראמפ, או תקרת החוב של ארה"ב, אותם מגישים/רפובליקנים ששנים תקפו את אובמה על רמות החוב הגבוהות ומנעו כל ניסיון להעביר רפורמות של השקעה בתשתיות, מהללים חוקים שמעמיקים את הגרעון ותומכים באותן רפורמות שאובמה ניסה להעביר.

    לקמיליה – לגבי הנתונים ההיסטורים על השוואות לנשיאים אחרים באתר 538 של נייט סילבר, הייתי לוקח בערבון מוגבל את סקרי דעת הקהל העתיקים של לפני שנות השמונים, אבל המגמה לגבי טראמפ וההשוואה לנשיאים שבאו לפניו מאוד ברורה וחד-משמעית. הוא by far הנשיא האמריקאי הכי לא פופולרי. ברייטברט לטראמפ הוא כמו "ישראל היום" לנתניהו. לא חושב שזו תמונה מייצגת של ציבור המצביעים.

    אהבתי

  30. אחוזי פופולריות של נשיאים אמריקאיים בזמן כהונתם כמעט ולא רלוונטית בשיטה הנשיאותית שלהם. מרגע שנשיא נבחר מעמדו איתן ויציב והוא לא נדרש לתחזק קואליציה.

    אחוז פופולאריות זה נתון מאוד מעניין אבל לא משפיע עבור תקופת נשיאות של נשיא אנדרדוג כמו טראמפ שמראש הגיע בכדי להילחם באליטות.

    אהבתי

  31. אם הייטנר צודק או טועה זה עניין פרשני. החרדים בוודאי היו חותמים על דבריו.
    אני מאוד מעריך אנשים כמוהו (גם אם אנחנו לא חולקים את אותן השקפות) וחבל שהוא חלק ממיעוט קטנטן.

    נ.ב
    סיקור פטירת הרב שטיינמן בתקשורת, והשאלות המצחיקות ששואלים המראיינים, מעלה בתוכי תמיהה על חוסר ההכרות של הציבור הרחב את חיי החרדים. איך נושאי הדגל של "האחר הוא אני" לא מכירים את אחיהם?

    אהבתי

  32. רק הבהרה לתגובותי לגבי טראמפ וירושלים :

    שלא יובן , בשום אופן , שטראמפ , למעשה בחתימתו , קיים החוק ( חוק ירושלים של הקונגרס לעי"ל ) נהפוך הוא : הוא דחה את ביצועו למעשה . ההכרזה שלו נפרדת , והחתימה נפרדת , שהיא בעצם דוחה שוב את ביצוע החוק ( באמתלא של ביטחון לאומי , כפי שהקונגרס דורש כל חצי שנה כפי הנקוב בחוק ) . אלא מאי :

    הוא רק הצהיר שירושלים בירת ישראל הרסמית כאמור . והואיל , והוא חושב ,שסד הזמנים בתוך החוק , לא מתאים להעברת השגרירות ( לא הצהיר כך על זה רסמי ) אזי , הוא דחה לעוד חצי שנה ( העברת שגרירות לוקחת המון זמן , וסד הזמנים לא מתאים קרוב לוודאי ) .

    לכן , שלא יובן , שלמעשה הוא חתם על " צו נשיאותי " כלשהוא בקשר לחוק וביצועו , אלא , עסקינן למעשה , בדחיית החוק , בעוד חצי שנה כאמור , ורק עסקינן , בהוראה כללית והכרזה כללית , להתחיל עם הכנות להעברת השגרירות למעשה .

    קצת סבוך , קצת פסיכי , אבל , ככה זה בחוק ומשפט וקיום של מטלות פורמליות אם לאיו …..

    להתראות

    אהבתי

  33. קמיליה,
    בהמשך לשאלתך לגבי מצריים להערכתי אין סכנה מיידית להתקפת פתע מצרית אבל תוכנית הרכש והאימונים של צבא מצריים מעידים שבראייתם המשימה העיקרית של הצבא המצרי היא מלחמה בישראל ואילו המלחמה בטרור הפנימי היא במקום נמוך בסדר העדיפויות שלהם. עיקר תקציב הרכש המצרי מופנה למערכות לוחמה קלאסית, בים – צוללות, ספינות טילים ונושאות מסוקים (נשק של מעצמות הגורר עלויות תחזוקה עצומות). ביבשה שריון כבד (תחום מת בכל הצבאות המודרניים) ובאוויר מטוסי ומסוקי קרב ממספר מקורות. כל המערכות האלו הן בעלות תפוקה מבצעית מועטה בכל הקשור לאתגרים שלהם בסיני. להערכתי, המצרים לעולם לא יחזירו למערב התעלה את הכח שישראל התירה להם להעביר מזרחה (בפועל הם כבר לא מבקשים אישור להעברת כוחות מזרחה). התסריט הריאלי בעיני הוא לא מתקפת פתע (הצבא המצרי מסורבל מדי) אלא פריסה של אחת הארמיות שלהם ממזרח לתעלה במקביל לסגירת התעלה בפני ישראל. במקרה כזה ישראל תרוץ לאמריקאים אבל אין באופק שום קואליציה שתורה לצה"ל לתקוף.

    Liked by 1 person

  34. חייל,
    ומה הרווח בחסימת התעלה?
    אם הם רוצים לפגוע בנו – זאת לא כזאת פגיעה.
    אם הם רוצים לכבוש שטח – זה כבר שלהם.
    מה גם שתוך שנתיים ניתן להקים מסילה לרכבות משא בין אילת לאשדוד ולהקים קו תחבורה מסחרי מתחרה לתעלת סואץ.

    אני חושב שההתעצמות הצבאית המצרית אינה כה אסטרטגית והיא משרתת 2 מטרות:
    1. האגו המצרי
    2. הצבא המצרי = האליטה המצרית

    הבעיה הזאת חיצונית ופנימית:
    1. פנימית – ההתעצמות הזאת באה על חשבון החברה האזרחית שם (עקרונית בעיה פנימית שלהם אבל לטווח ארוך בעיה מזרח-תיכונית).
    2. חיצונית – גם התעצמות צבאית מצרית ללא אסטרטגיה סדורה יכולה להוביל לאיום עלינו.

    אני הכי חושש מנושא הצוללות. מקווה שיש בידינו כלים למנוע איום כזה מצד מצרים.

    Liked by 1 person

  35. יאיר,
    ניסיתי להעריך מה יהיה המהלך המצרי שילווה את ההסתלקות מהסכם השלום (המזויף). הדוקטרינה המצרית מאז נהדפו ב48 היתה תפיסת רצועה רציפה והיערכות בהגנה צפופה לצורך ספיגת מתקפה ישראלית. מהלך התקפי יהיה בעל טווח קצר ולצורך תפיסת רצועה נוספת. בליצקריג עם פריצה עמוקה לא קיים בארסנל המצרי.
    לגבי הצוללות שרכשו המצרים אפשר לצפור צפירת הרגעה. אין היום אניות סוחר שמפליגות תחת דגל ישראלי ולכן איום על קווי הספנות לארץ הוא לא סביר. בנוסף, הצוללות הגרמניות הן מיושנות מאד ולא שופרו הרבה מאז מלחמת העולם. מערכות מודיעין וחימוש עדכניות של צוללות לא ניתנות לרכישה ולמצרים אין יכולת פיתוח וייצור של טכנולוגיות מסוג זה. לדוגמא, טיל שיוט שמשוגר ממשגר טורפדו, מערכות סונאר וכו'.

    אהבתי

  36. אם הצוללות המצריות בפועל אינן התקפיות דיין, אז הן כנראה באמת לצרכי אגו והמשך תעסוקה לצבא.

    אהבתי

  37. הרכישה הכי מוזרה היא של נושאות המסוקים. מדובר בשתי נושאות מסוקים שהוזמנו על ידי הרוסים ממספנה צרפתית בעיסקה שבוטלה על ידי הצרפתים בעקבות הפעילות הרוסית באוקראינה. המצרים רכשו את הספינות במחיר מציאה של מיליארד אירו האחת. מאחר ולמצרים אין יכולת לתפעל ולתחזק מערכות כה מורכבות ויקרות הן עתידות להפוך תוך זמן קצר לגרוטאות מתכת צפות (בדומה לנושאת המטוסים היחידה של הרוסים שמטוסיה פיתחו פטיש של צלילה בים)

    אהבתי

  38. לתמריץ,
    העלתה סוגייה מעניינת.

    א. כתבת: "אני ממש לא מסכים עם הטיעון האחרון כאילו הלוחמנות המוסלמית משרתת אותם במשהו באירופה."
    להערכתי המוסלמים, החיים כיום באירופה, גם מרוויחים רבות מלוחמנותם אך גם משלמים עליה.
    הם "זכו" בחיים בסטנדרטים אירופים בלי להאלץ לוותר על כל המנהגים הדתיים והתרבותיים שהביאו מארצותיהם הנכשלות. מדינות אירופה לא אוכפות בחומרה וביעילות ענישה של המטילים מום באברי המין של הילדות, ושל משיאי נערות קטינות בכפייה. הן מאפשרות ל"מליציות" (האוכפות נוהגי "צניעות" על נשים, את האיסור על שתיית אלכוהול ואת מצוות ההתנכלות למזוהים כיהודים), להטיל את מוראן בכל השכונות "האסורות בכניסה". בחלק מהמדינות, כמו בריטניה, קיימת אפילו הכרה רשמית, ובאחרות בהעלמת עין, בזכותם לנהוג ביחסים בינם לבין עצמם על פי חוקי השריעה במקום על פי חוקי המדינה שבה הם חיים.
    "רווח" נוסף הוא המורא שהם מטילים על רובם המכריע של המבקרים הפוטנציאליים של האיסלם, נביאו, חוקיו ונוהגיו. כולם זוכרים ביראה את הפתווה על סלמן רושדי שאילצה אותו לחיות את שארית חייו במחתרת, הפגיעות בשגרירויות דניה בכל רחבי העולם המוסלמי והטבח במערכת שרלי הבדו בגלל קריקטורות, ועוד ועוד. דברי ההבל שהאיסלם היא דת של שלום, וכל מי שמבקר את האיסלם מונע אך ורק מ"איסלמופוביה" – כנראה לא היו משתרשים באוכלוסייה הליברלית של אירופה לולא האימה מהתגובה המוסלמית לא הייתה מניעה פגיעה חמורה בזכות המחקר, הדיבור והפרסום של כל מבקרי האיסלם הפוטנציאלים. כולל במחלקות המזרח התיכון וחקר דתות באוניברסיטאות מערביות "מכובדות".
    אפשר גם לתהות האם הגינויי האירופי האחרון, של הכרת טראמפ בירושלים כעיר הבירה של ישראל, אינה נובעת מחששם מהתגובה אלימה של המוסלמים בארצותיהם, והמדינות המוסלמיות, כלפי כל מי שיביע את הסכמתו עם קביעה זו.
    ניתן גם לתהות, באופן כללי, באיזו מידה מדיניות החוץ של כל מדינות אירופה מרובות המוסלמים מושפעת מחששם מתגובות הנגד האפשריות של מיעוט זה.

    מצד שני, ברור שהמוסלמים גם משלמים מחיר על האלימות המבעבעת תמידית תחת פני השטח ולעיתים מתפרצת. בעיקר בהתגברות הקולות בתוך אירופה לעצירת כניסה של מוסלמים נוספים והתנגדות ל"איחוד משפחות", כך שכל פליט / מבקש מקלט / מהגר עבודה יוכל לגרור אחריו שרשרת ארוכה של אזרחים אירופים מרוצים נוספים. אבל לפי מערכות הבחירות האחרונות ביבשת – קולות אלו אמנם התחזקו אך עדיין נמצאים במיעוט.

    נראה לי שלו המוסלמים האירופים היו מסוגלים לפעול רק על פי שיקולים רציונליים קרים – הם היו אמורים לכבוש בכל כוחם כל רמז לאלימות מצדם, ולהתנהג כאזרחים מופתיים, עד שלפחות רבע או שליש מהאוכלוסייה של הערים האירופיות הגדולות הייתה הופכת (באמצעות המשך הגירה וילודה) למוסלמית. ואז, ורק אז, היו מאפשרים לאלימותם לפרוץ ולהטיל את חיתתם על הרוב הלא מוסלמי ולהשתלט עליו.

    ב. המשכת: "האירופים מהסוג הישן היו שוחטים את המוסלמים מבלי למצמץ … היהודים, לו היו נוהגים כמוסלמים, היו נכחדים כליל וזו הסיבה שהאבולוציה בחוכמתה לא יצרה יהודי אירופי מהסוג המוסלמי."

    איני בטוחה גם לגבי נקודה זו.
    בהשלכה מילד הסובל מהתעללות מתמשכת של בריונים בבית ספרו – הוא אכן מאמין שאם "ילשין" עליהם ההתעללות בו רק תחריף, והם ינקמו בו בחומרה. אבל הנסיון מלמד שבריונים תמיד מנסים לאתר את הקורבנות שלהתעללות בהם לא תהינה עבורם כל השלכות שליליות. העדר תגובת נגד כלשהי של הקורבן רק מחזקת את המוטיבציה של הבריונים להמשיך להתעלל בו.
    מצד שני, ברור גם שבהעדר הגנה של "הרשויות" – תגובת נגד יהודית, ונסיונותיהם לגבות מחיר כלשהו מתוקפיהם על כל תקיפה, היו עלולים להביא לרציחת כולם.
    אני מניחה, כספקולציה טהורה, שלפחות בחלק מהמצבים והמקומות היהודים באירופה כן היו מסוגלים לפתח "מערכת תמריצים", שלילים וחיוביים, שתשפיע על תוקפיהם הפוטנציאלים. לכל הפחות בעיירות בהן כשליש או חצי מהאוכלוסייה הייתה יהודית. לדוגמא באמצעות שביתת מסחר ואספקת שירותים משמעותיים לגויים, "לצרכי אבל", לאחר כל פוגרום.
    במצבים ובנסיבות אחרות – אולי אפילו באמצעות נסיון להצית כמה בתים של נוצרים לאחר כל פוגרום שנעשה ביהודים. יתכן שיהודי העיירה, שבה יהודים הציתו בתי נוצרים, יסבלו קשות מנסיונם לנקום בפורעיהם, אך יהודי כל העיירות הסמוכות שאליהן יגיע הסיפור – ירוויחו משמעותית מהרתעת הבריונים שבסביבתם.
    היה צורך לשקול כל מקרה ומקרה לגופו ולהחליט מהי התגובה שלטווח ארוך תביא לתוצאות הטובות ביותר לכלל היהודים. אני מניחה, אם כי כמובן איני יכולה להוכיח זאת, שה"אוטומט" היהודי לא להגיב בשום מקרה – יצר מערכת תמריצים נוראית עבור המוני הבריונים הפוטנציאלים.

    ג. להערכתי בשני המקרים, של המיעוט המוסלמי באירופה בהווה ושל המיעוט היהודי בעבר, כנראה ניתן היה להשיג את התוצאות הטובות ביותר (עבור אותו מיעוט) *לו* הייתה למיעוט זה יכולת מושלמת לשלוט על דפוסי התנהגותו, ולקבל החלטות רציונליות מתי/ כלפי מי/ איך להפעיל אלימות ומתי/כלפי מי / איך לכבוש את האלימות. אבל, גם למוסלמים וגם ליהודים אין יכולת התגמשות שכזו. כולנו שבויים של התרבות בה גודלנו. בין אם היא מעודדת לוחמנות בכל מקרה, ובין אם היא מעודדת כבישת הלוחמנות בכל מקרה.

    אהבתי

  39. ליאיר,

    שאלת את חייל זקן: "מה הרווח מחסימת התעלה".

    נזכרתי בסרט דקומנטרי די ישן (נדמה לי שאמריקאי) על מלחמת ששת הימים.
    ביום הראשון למלחמה הצבא המצרי העביר לנאצר ושלטונות מצריים דיווחים שקריים על הצלחותיו: החרבת כל שדות התעופה של ישראל, הפגזת תל אביב בהמוני טילים והרג עשרות אלפי תל אביבים ועוד ועוד. (דברים שלו היו נכונים – היו בעיינים ישראליות, אסון בקנה מידה נוראי ).

    שלטונות מצרים כמובן ששידרו את כל "החדשות המשמחות" שקיבלו להמוני דוברי הערבית. הסרט הביא את דברי קרייני הרדיו המצרי, ונימת קולם המאוד מרוגשת ונלהבת, עם כתוביות תרגום.
    [ לפי הסרט – רק לאחר כיממה נודע לשלטונות ששידרו להמונים דיוחי שווא, אך הם לא מצאו בתוכם את הכוח הנפשי לצאת לתקשורת ולהודות במפלתם. סאדאת לדוגמא (אז כמובן עדין לא היה הנשיא) חזר לביתו והסתגר בתוכו מספר ימים, בלי להוציא אפו החוצה או לענות לטלפונים.]

    הסרט הראה שנאום "הנצחון" של נאצר ושידורי הרדיו המתלהבים, הוציאו מאות אלפי גברים מצריים (או אפילו מליונים) לרחובות, לחגיגת ניצחון ספונטנית בהקפים מדהימים. המונים שגימדו כנראה את מספר המפגינים בכיכר תחריר.
    [אגב, רק לאחר הדיווחים על התקיפות המיניות שהיו בהפגנות כיכר תחריר הצלחתי להבין באיזה שיטות הגברים המצרים מצליחים למנוע מנשים להשתתף בהפגנות ובחגיגות במרחב הציבורי].

    הסרט הראה את פניהם המשולהבות משמחה של המוני המצרים שרקדו ברחובות כל ערי מצרים על רקע עוד ועוד "בשורות" ששידר הרדיו המצרי.

    לא יכולתי שלא לחשוב שלו המצב היה הפוך, והרדיו הישראלי היה מדווח שצה'ל הרג עשרות אלפי אזרחים מצריים בקהיר – לא היו בישראל שום חגיגות שמחה המוניות משולהבות. היו כנראה כאלו שהיו מצדיקים את ההרג ההמוני של אזרחי קהיר וכאלו שהיו שוללים ומגנים – אך שמחה משולהבת בוודאי שלא הייתה. (אולי פרט לשולי השוליים, כמו משתתפי "חתונת השנאה" שחגגו את רצח הילד בדומא).

    עד היום – תמונות פניהם המשולהבות משמחה של המוני המצרים, שהראה סרט זה, נחרטו בזכרוני כדימוי החזותי החזק ביותר לעוצמתה של אנטישמיות רצחנית.

    מכאן אני מניחה שכל מנהיג מצרי יודע שאם יצליח להסב נזקים כבדים לישראל, הוא יזכה להערכת גיבורים, הכרת תודה בלתי מסויגת ואפילו הערצה של המוני מוסלמים בכלל, ובני עמו בפרט. יותר מכך, הוא גם יודע ששמו יזכה להרשם בדפי ההיסטוריה כיורשו המודרני של סלאח א דין. (אדם שנערץ עד היום, כגיבור האולטימטיבי, ע'י כל הערבים והמוסלמים כיון שהצליח לגרש את הצלבנים מאדמת ישראל).
    מכאן, שמוטיבציות להערכתי לא חסרות להם. חסרים להם רק האמצעים למימושן.

    ##############################

    נ.ב. מעט מסקן אותי איזה מין שאלות מצחיקות שאלו מראיינים חילונים לאחר פטירת הרב שטיינמן.
    אבל איני משוכנעת שלו החילונים היו מכירים טוב יותר את ההגות החרדית, ולו היו מבינים טוב יותר איזה מין מדיניות קידם הרב שטיינמן, הן כלפי המדינה והן כלפי המגזר החרדי, היחסים בין החילונים (והדתיים הלאומיים) לבין החרדים לא היו נפגעים קשות.
    לעיתים בורות, הן כלפי המוסלמים באירופה והן כלפי חרדים בישראל, דווקא עוזרת לשמר את השלום, ולו השלום השטחי, ומונעות פריצת קונפליקטים גלויים.
    רק הבורות היא זו שמאפשרת להמשיך לצטט את המנטרה המטופשת והאבסורדית "האחר הוא אני". (למרות שאמור להיות ברור ש"האחר" הוא באמת אחר, ורק "אני" הוא באמת אני)

    Liked by 2 אנשים

  40. אהבתי, קמיליה. לגבי הרב שטיינמן ומשנתו, לא כולה קלה לעיכול אבל היו בה נקודות אור רבות לחילונים ובראשן פסילה של כל עימות חזיתי עם המדינה והחילונים וגם עם החרדים הלייטים.

    אהבתי

  41. העיסוק בעולם החילוני הוא מעט מזעיר מפועלו של הרב שטיינמן, ולכן לב
    העריך אותו על סמך כך, דומה לשיפוט שף על סמך נייר התפריט במקום המנות המוגשות.
    הרב שטיינמן היה המשך ישיר של קודמיו, ללא משנה יחודית כלפי החילונים. הוא חזר להתנהלות הקלאסית אחרי שהרב שך סטה ממנה.
    יחסו לחרדים לייט ובחירתו שלא להתעמת איתם היא החדשנית ומעידה על אישיותו וחכמתו.

    אהבתי

  42. ראוי להכניס את דברי עמירם לוין (קודם ניתן לפלסטינים מדינה. אח'כ, אם יפרו את התחיבויותיהם כלפינו, ננקוט נגדם ביד קשה ביותר ונגרש את כל התושבים לירדן) אל המגרה בה שמורות "ההבטחות" ש:
    – אם ערפאת וכנופיתו ימשיכו בטרור גם לאחר החזרתם מתוניס לפלסטין "נגלגל אותם חזרה לתוניס"
    – אם לאחר ההתנתקות מרצועת עזה הם יעזו לירות עלינו אפילו קטיושה אחת "נחזיר את עזה לתקופת האבן"

    נראה שכל מי שמסרב להפיק לקחים מכשלונות העבר, ונאחז בכל כוחו בפנטזיה שכל צעד מוטעה שרק יעשה ניתן להפוך ולהחזיר למצב הקודם, ואפילו בלי לשלם על כך מחירים כבדים – ימשיך לחזור על אותן טעויות בדיוק, פעם אחר פעם אחר פעם.

    מה שמעלה בי את ההרהור הנוגה שיתכן ובאמת הטפשות האנושית היא אינסופית.

    Liked by 1 person

  43. קמיליה, את מציגה הדברים באופן קצת חד צדדי. האמת יותר מורכבת. אני מאמין שצה"ל לעולם לא ייכנס רגלית לעזה כי המנהרות של החמאס ולוחמת הגרילה שם ייגבו מחיר לא שפוי בנפש. אבל ההתנתקות והנסיגה מלבנון אכן אפשרו תגובות מהאוויר שהרגו בלי פרופורציה למידת הקטל בתקופת הכיבוש ואכן יש שקט יחסי.

    אהבתי

  44. קמיליה ,

    יש מידה של צדק בהסתייגות שלך , אבל , זה בגלל , שלא מבהירים ממש את הדוקטרינה האינטואטיבית , באופן יותר שכלתני ופרטני :

    הסיכון הוא סביר ורצוי וטוב , כאשר , מתחייבים על ווקטור , שהוא טוטאלי וקוהרנטי , ולא חצי היריון . כלומר :

    אם אתה לא עשית את מלוא הצעדים , ונתת הזדמנות קוהרנטית עד הסוף , אזי , עסקינן בחצי היריון , וכאשר עסקינן בחצי היריון , לא תוכל , לגבש : מענה קונצנזואלי , קוהרנטי , מוחץ :

    ניקח את עזה . נכון שנסוגנו מעזה , אבל , לא פתרנו באמת הבעיות . למשל : השארנו מצור או העדר תהליך מדיני או פיתרון מדיני . אז אם השארנו מצור , ואין אופקים מדיניים , אזי :

    ממילא , אין קונצנזוס , בינלאומי , ולאומי , למענה שהוא –

    מוחץ , קוהרנטי , עוצמתי . ולכן , זוהי באמת איוולת מתעתעת לא פעם . אבל , לא בגלל הדוקטרינה בהכרח , אלא : בגלל , חוסר היישום הקוהרנטי שלה . כי אם היא מיושמת בצורה הנכונה , אפשר לצפות לגרוע ביותר , ולהרוויח הטוב ביותר .

    ניקח למשל יקום מקביל :

    אתה הולך על הנייר אם לאיו , עם הפלסטינאים עד הסוף ( לא משנה אם יש להם כוונה כנה אם לאיו ) . אם הם מפרים בעליל ההתחייבויות ( וכך יש לצפות כהנחת עבודה אפשרית ) אזי :

    הציבור על כל גווניו , והקהיליה הבינלאומית , על כל גווניה כמעט , מאוחדים הרבה יותר , בקונזצנזוס , בדבר צידוק התגובה הקוהרנטית , הקשה והמוחצת . בסוף , זה חוסך שפיכות דמים , שהרי :

    זה מייצר מערכת עבה , קצרה , ולא גסיסה , ושפיכות דמים לאורך זמן . מזכיר רק כהמחשה זניחה :

    מאינתפיאדת אל אקצה , ועד היום , משהו כמו 1500 הרוגים ( הערכה גסה מאוד ) . 1500 ? זה לא יאומן , מערכה קצרה ועבה מאוד , סוגרת , קונצנזואלית , קוהרנטית , סוגרת הסיפור , מכל גווני הקשת הפוליטית , וחוסכת דמים , ופתרונות יותר קוהרנטיים ושל קבע .

    אז , חצי היריון , הוא עדיין חצי , אבל , היריון של ממש , הוא יכול להיות גיים צ'נז'ר בקשר לכך .

    להתראות

    אהבתי

  45. רק הבהרה :

    מה שעשיתי לעי"ל , זה להבהיר את הדוקטרינה במישור מהותי , מושגי , תיאורטי , עיוני , נכון ומקיף . היישום הקונקרטי , זה סיפור סבוך , אין להקיש כמובן מתגובתי , באיזה יישום קונקרטי היא תעבוד הכי טוב ( זה סבוך , ברגים וקפיצים יוצאים מכל החורים בגופו של אדם ) . התיאורים הקונקרטיים , נועדו להמחשה עקרונית על קרקע דידאקטית ורלבנטית .

    ובקיצור כמו שאומרים הצרפתים :

    אין להשוות בלתי כי אם בין מה שהוא בר השוואה . עזה והרקטות , זה לא אנלוגיה להשוואה או להתיחסות , שהרי , היישום של הדוקטרינה כאמור , היה חצי היריון , ולא הדוקטרינה ממש . אבל שוב , גם עזה , זה רק להמחשה על קרקע דידאקטית .

    להתראות

    אהבתי

  46. בדברי עמירם לוין יש יותר מטיעון "ניתן גזר ואחר-כך מכה":

    1. הוא מציג גישה הרבה יותר חיובית כלפי מתנחלי יו"ש. מבחינתו, ללא גישה כזאת אין שום סיכוי להסדר מול הפלסטינים (כי המתנחלים חיים שם). נראה לי שהוא מבין שהסיפור אינו ישראלי-פלסטיני (הפלסטינים לא מעניינים אותו) כי אם עניין פנים ישראלי. זאת תובנה חשובה.
    2. הוא לא מקבל את חלוקת ירושלים. להבנתי הוא לא מעוניין בשכונות הערביות שבה אבל מבין שעיר בירה לא יכולה להיות עיר ספר. עיר על הגבול, בטח כשהגבול הזה הוא עם אויב מר, לא יכולה להיות עיר בירה. מהי ריבונות של מדינה אם הריבונות בבירה שלה מופרית תדיר?
    3. הוא מזכיר לנו שצה"ל תפקידו לנצח ולא לשדר את גלי צה"ל ואת "קולה של אמא".
    4. הוא מכיר שאין תהליכים של הדתה כי אם נוכחות שיוצרת הדתה. כשיש נוכחות של דתיים אז יש מסרים דתיים (כמו מכתב וינטר).

    Liked by 1 person

  47. לתמריץ, אל רום ויאיר,

    ברקע הדברים, אני מזדהה עם תסכולו של גיא על חוסר הצלחתו להנחיל את תורת ה mmt בלבבות קוראי הבלוג. גם אני מתוסכלת מחוסר הצלחתי, כפי שמופגן בפסקת הסיום של פוסט זה, לשכנע שלא ניצבת בפנינו רק הבחירה בין שתי חלופות מאוד גרועות (או מדינה פלסטינית או מדינה דו לאומית). שקיימות עוד חלופות.

    בנוגע למהלך ההתנתקות מרצועת עזה – תמכתי אז, ואני תומכת עד היום, בפינוי המתיישבים היהודים מלב אוכלוסייה פלסטינית צפופה. איני מאמינה באפשרות של "דו קיום" שלו והרמוני, ומכאן אני מאמינה ב"כורח ההפרדה"(כשם ספרו של פרופ' דן שיפטן).
    הטעות הקשה, להערכתי, היא שכרכו בין פינוי המתנחלים ומתן אוטונומיה שלטונית לפלסטינאים לבין אי מתן לגיטימציה לנוכחות צבאית ישראלית. היה צריך להפוך את עזה למקבילה של שטחי B, כשמדי פעם כוחות צבאיים ישראלים נכנסים לשטח, ומונעים התבססות צבאית פלסטינאית, הקמת מלכודות מוות, איסוף מאגרי נשק וכדומה. ברור שעכשיו, לאחר שכבר הספיקו להתבסס, כבר מאוחר מדי. כניסה קרקעית תגבה מחיר לא שפוי בחיי אדם.
    כנ'ל אגב לגבי הנסיגה מלבנון. להערכתי היה צריך לסגת, אך לעשות זאת בדרך אחרת (שלא תפורש כהפסד של ישראל, פרשנות שמעודדת הפניית תוקפנות נוספת כלפינו) + לאפשר לבצע "פשיטות צבאיות" תקופתיות, שימנעו מהחיזבאללה להתחפר ולהתבסס. כמו במקרה עזה – עכשיו כבר מאוחר מדי. גם צעד זה אינו הפיך (אלא אם מוכנים לשלם מחירים מאוד מאוד כבדים).

    אך בלי קשר לעמדתי לגבי זהות הפיתרון הכי פחות גרוע מבין כל האפשרויות הגרועות – דברי השקר והרמייה שסופרו לציבור הישראלי (המודעים והלא מודעים) שליוו את תהליך ההתנתקות מעזה, מקוממים אותי.

    – סיפרו לציבור שלא יהיה לעזתים אינטרס להמשיך להילחם בישראל כי הם יהיו עסוקים בבניית מדינתם, ויהיה להם הרבה מה להפסיד. הם יפתחו עיר מדינה משגשגת כדוגמת סינגפור, בתוספת תיירות חופים משגשגת
    . [לאל רום – אנא בדוק את לוחות הזמנים. המצור על עזה לא התחיל מיד לאחר נסיגת ישראל ממנה, ומכאן שלא הוא האחראי לעובדה שלעזתים לא נולד מההריון וולד חי. הוא התחיל רק אחרי שהעזתים הפכו המוני ילדים בשדרות למתים, נכים או סובלים מפוסט טראומה]

    – סיפרו לציבור שאם למרות זאת הם יבצעו מהלכים נגד ישראל – אנחנו נוכל להפציץ את עזה, להחזירה לתקופת האבן, ולקבל תמיכה גורפת של העולם לכל צעדנו. רק מאוחר יותר התחוור שאפילו איננו מסוגלים להחזיר את העזתיים מאה שנה לאחור, לתקופה בה עזה לא הייתה מחוברת לרשת החשמל – בשל הפגיעה ההומניטרית ב"המוני אזרחים חפים מפשע" ובבתי החולים. התמיכה הגורפת של העולם במבצע צבאי מוגבל, שבוצע לפי כל מגבלות אמנת ז'נבה, הוכחה בדו'ח גולדסטון, בהתגברות התמיכה העולמית בתנועת ה BDS, ובהצבעת הפסיאודו נייטרליות של אובמה בעוד גינוי לישראל באו'מ.

    – חמור מכך, סיפרו לציבור הישראלי שהתנתקות משמעה "התנתקות מוחלטת", ושאנחנו לא נהיה אחראים יותר לכל מה שקורה בעזה. רק מאוחר יותר התחוור שאנחנו אחראים, לנצח נצחים, לספק לעזתים האומללים שירותי רפואה מתקדמים, חשמל, מים, מיני מזונות מגוונים כולל כוסברה, ציוד חקלאי, חומרי דשן, ושפע מלט לבניית מנהרות.

    מכאן, התקוממותי על דברי עמירם לוין. האם הוא באמת מאמין שאם מדינת פלסטין העצמאית, שדגלה מתנוסס באו'מ, תחליט משום מה להפציץ את נתב'ג ולשתק את התעבורה האווירית הבינ'ל של ישראל, מדינות העולם יסכימו שנגרש מיליון או שני מיליון אזרחים פלסטינאים מיהודה ושומרון אל ירדן?
    לתפיסתי זהו נסיון הונאה שמטרתו לשכנע את אזרחי ישראל שאין כל סיכון בהקמת מדינה פלסטינאית. שבמקרה הגרוע ביותר, לאחר המלחמה והטרנספר, לא רק שמצבנו לא יורע אלא שהוא אפילו ישתפר. אבל כיון שאינני קוראת מחשבות, לא ברור לי האם הוא מונע מרמאות עצמית וחשיבה משאלתית ו/או מנסיון מודע לרמות את הציבור הישראלי פעם נוספת.

    Liked by 1 person

  48. קמיליה , אין לי הרבה זמן , אבל :

    לא הבנת הענין , והענין הוא שוב מדגיש : קונצנזוס . איך מייצרים קונצנזוס בעיקר , על מנת , לא לפתור הבעיה בהכרח , אלא , אחרי שמסתבר שהבעיה לא נפתרת , או אז , לפתור אותה בצורה רדיקלית .

    הרי אנו טוענים תמיד , נסוגנו וחטפנו , נסוגנו וחטפנו , אבל , הרי לא כך הציבור הישראלי ( כולו ) קולט זאת , וגם לא העולם . והדה לגיטימציה ממשיכה . למה ? מכיוון שאנו לא פותרים בעיות באופן קוהרנטי ונחרץ , ואז , החצי היריון , מייצר תרבית לדה לגיטימציה , בציבור הישראלי , ובעולם . אחר כך , העדר הקונצנזוס , מייצר מניעות מפעולה ( כפי בגלל מס' הקורבנות בעזה למשל ) . תקראי שוב , ובזהירות .

    ויש עוד פתרון ( מעבר לשני מדינות או דו לאומית, ששניהם לא שפויים ) וזה פתרון המדינה לייט , זאת כשלב מעבר , עד הסדר קבע ( מעבר שבו נבחנת רצינות הפלסטינאים והישראלים , לשלוט , ולפתור בעיות וכו…. ) .

    סבוך בקריזה הכל , אולי אחר כך …….

    להתראות

    אהבתי

  49. קמיליה , לגבי הסגר על רצועת עזה :

    את טועה פשוט , הסגר היה מלכתחילה , והוחמר והוחמר , והכל בעיקר , בגלל ניצחון החמאס בבחירות , הנה מצטט מוויקפידה ( ראי לינק , ומקורות שם ) הנה :

    " תחילת הסגר

    לאחר ההתנתקות נכנסו סחורות לרצועה דרך מעברי הגבול היבשתיים עם מגבלות מועטות ובכפוף לפיקוח ישראלי. בעקבות ניצחון חמאס בבחירות לפרלמנט הפלסטיני ועימות חמאס-פת"ח ברצועת עזה ב-2007, הודיע חמאס כי הוא מתנער מהסכמי הביטחון שהוסכמו בין הרשות הפלסטינית, ישראל ומצרים, ואף איים לבצע פיגועים בישראל.

    כתגובה, החליט הקבינט להכריז על רצועת עזה כעל שטח עוין[6]. עם ההחלטה הקשיחה ישראל את תנאי המעבר של אנשים ובעיקר של סחורה במעברי הגבול עם עזה, בטענה שההגנה של אנשי הפת"ח, שאיבדו את שליטתם בעזה, כבר איננה מספקת את ישראל. בעוד כניסת הסחורות לרצועה צומצמה באופן משמעותי, שיווק הסחורות מרצועת עזה לגדה המערבית או לישראל הופסק לחלוטין. לפי מדיניות זו, התאפשר רק מעבר של מוצרים העשויים למנוע משבר הומניטרי או תברואתי, וכן דלק, חשמל וכסף למימון התשתית הבנקאית של עזה. הסנקציות הוחרפו לאחר מכן, כתגובה לירי רקטות קסאם על יישובי הדרום. כמו כן, מדי פעם נסגרו המעברים מסיבות שונות: בין היתר כצעד של ענישה לאחר ירי רקטות מהרצועה[7], ולצורך שיקומם ושיפור אבטחתם לאחר שהפלסטינים חיבלו בהם בפיגועי טרור.

    מצרים סגרה את הגבול בינה לבין הרצועה ב-7 ביוני 2007, בזמן הלחימה בין פת"ח וחמאס, מחשש לזליגה של פעולות טרור מצד חמאס לתוך מצרים. "

    עד כאן הציטוט :

    אז ברור לך , שזה לא התחיל כך out of the blue משום כלום . אבל שוב , זה לא הענין העיקרי , הענין העיקרי , זה שבעיית עזה והפלסטינאים , ככלל , לא נפתרה באופן קוהרנטי , אופן כזה , שייצר מערכה קצרה ועבה , ויחסוך בקורבנות ודימום לאורך זמן , ודה לגיטימציה של ישראל , בעולם , ובקרב הציבור הישראלי גם . אנו מדממים ומדממים ומדממים , ומשליכים תפוחי אדמה לוהטים דאון דה רוד ( זיכרי , 20 שנות כיבוש, וילדים בערימות שזורקים אבנים , הביאו את אוסלו למעשה ) .

    אז המצור , זה רק המחשה היה , לחוסר קוהרנטיות ואילתור תמידי מאידך . אגב , זוהי טענה שנשמעת מימין ומשמאל וממרכז גם כמובן .

    כאן וויקיפדיה :

    https://goo.gl/sfEXou

    להתראות

    אהבתי

  50. דברים שחוזים לא מתממשים אף פעם בדיוק כמו שנחזו. ועדיין – האם הנסיגה נתנה לישראל שדרוג דרמטי ליכולת ההרס וההרתעה? והתשובה פשוטה – כן.

    אהבתי

  51. קמיליה,
    המפאיניקים הזקנים שתכננו את ההתישבות בעזה, חמשת האצבעות, עשו זאת זאת מתוך הבנה שהפרישה הזו תשרת את השליטה הצבאית בשאר השטח בדיוק כמו דוגמת שטחי B שהבאת. הסכם אוסלו קבר את הפרדיגמה הזו והחליפה בתפיסה שערפאת וחבר מרעיו ישלטו צבאית בשטח "בלי בג"ץ ובלי בצלם". כפועל יוצא מכך ויתר צה"ל על האפשרות של תנועה בשטחי עזה והתחפר בהגנה סטטית בתנאים בלתי אפשריים שהסתיימה בתבוסה ובבריחה. לזכותו של לוין יש לומר שהוא היה אחד הבודדים בצמרת הביטחונית שדבק תמיד בהתקפיות וביוזמה וכך גם נהג (באופן יוצא דופן) כשהיה מפקד פיקוד צפון. הפרשנות שלך לדבריו האחרונים מקובלת עלי.

    אהבתי

  52. רק כדאי היה לשים לב , בתדרוך של פקיד בכיר במימשל של טראמפ , מצויין מפורשות ( לקראת הנסיעה של סגן הנשיא לכאן ) כי המימשל האמריקני , לא מעלה על דעתו , או לא רואה כיצד , הכותל המערבי , יכול לא להישאר למעשה , בידיים ישראליות . אז הנה , אפשר לקרוא התגובות לעי"ל ( הסך הכל ) ולקבל תמונה קצת יותר בהירה :

    ראשון באנגלית , שני בעברית , כאן :

    http://www.jpost.com/Israel-News/US-envisions-Western-Wall-as-part-of-Israel-senior-Trump-official-says-518190

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001215805

    להתראות

    אהבתי

  53. לאל רום,

    להבנתי קטע הויקיפדיה שהבאת, על תולדות המצור על עזה, דווקא מוכיח שלא אנחנו אלו שאחראים לעובדה שתושבי עזה ביצעו בחירה אסטרטגית להעדיף את חזון החמאס (להמשזיך ב"התנגדות" ולהשתלט מחדש על כל אדמות פלסטין הכבושה) על חזון בניית "סינגפור" משגשגת לחופי הים התיכון. ישראל נתנה להם את האפשרות לבחור אחרת – והם סרבו לה.
    מייד לאחר הנסיגה הישראלית "המצור" בראשיתו כוון רק לסיכול הברחת כלי נשק לעזה. מה שלא היה אמור להפריע להם כלל להשקיע בבניית כלכלה משגשגת. מאז – ישראל רק הגיבה לעוד ועוד מעשי תוקפנות מצדם. היוזמה הייתה בידיהם, והאחריות למצבם היא עליהם.

    במבט לאחור, בחוכמת בדיעבד, ניתן היה לנבא בקלות שהעזתים לא ירצו ולא יוכלו לוותר על "חזון החמאס" ולהשקיע בבניית מדינה שבדרך.

    אם אמשיך להתנבא – גם "המדינה מינוס" שאתה מציע לפלסטינאים תהיה פיקציה (שתהפוך במהרה למדינה ריבונית) שאינה ברת קיימא.

    א. ישראל לא תוכל, בלי קשר לעוצמת רצונה בכך ולרמת התוקפנות הפלסטינאית שתופנה כלפיה, להבטיח ש"המדינה מינוס" לא תהפוך למדינה ריבונית, כמו כל שאר מדינות העולם. כבר כיום "המדינה הפלסטינאית" מוכרת על ידי גורמים רבים מדי בעולם. ישראל גם לא תצליח למנוע מהפלסטינים המדוכאים להקים שדה תעופה בינ'ל. ולאחר שיוקם – למנוע נחיתה של המוני מטוסים איראנים ו/או טורקים "נושאי מתנות" שיסכנו אותנו.
    ב. הכלכלה הפלסטינאית מתבססת בחלקה הגדול על תרומות ועל מענקים תמורת התנגדות לישראל. בלעדיהם – סביר שמצבם לא יהיה שפיר יותר משל כל שאר המדינות הערביות המושחתות וחסרות משאבי טבע. מכאן, אך סביר שגם הם יבצעו את הבחירה האסטרטגית שביצעו העזתיים בדרך המשך ההתנגדות לעצם קיומה של המדינה היהודית במקום בדרך בניית סינגפור.

    ###########################################

    ליאיר,
    קטע מכתבה של דניאל פיפס על הטיהור האתני של כל המיעוטים הלא מוסלמים מהמזרח התיכון, מאז תום השלטון הקולוניאליסטי. תגובת הנגד הקשה של המוסלמים לשדרוג שעשו הקולוניאליסטים למעמדם של ה"דימים".

    להערכתי היהודים אמורים ללמוד איזשהו לקח מה"חמדנות" של הנוצרים המרונים, שחפצו ב"לבנון גדולה" (במקום לשלוט רק על השטח בו הם מהווים 80% מהאוכלוסייה) ולכן כיום הם חוזרים למעמד הדימים המושפלים או בורחים בהמוניהם מהאזור.

    Maronites historically offered the most dramatic contrast to this self-denigration. For theological (the Catholic Church) and geographical (the mountains) reasons, they represented the most assertive and free Christian community in the Middle East. Armed and autonomous, they kept Muslim overlords at a distance.
    In 1926, they uniquely induced an imperial power, France, to create a state, Lebanon, for them. But the Maronites were greedy: rather than accept a "Petit Liban" where they and other Christians made up 80 percent of the population, they demanded and won a "Grand Liban" where they made up under 40 percent of the population. Fifty years later, in 1976, the Maronites paid the price for this over-reach when the Muslims mounted a 15-year civil war which broke Maronite power.

    Maronites responded by turning on each other. While some remain defiant, the most important faction has become akin to the Melkites. Former general Michel Aoun in 1991 stood up to the Syrians in 1991; today he toadies to Hezbollah and serves the jihad. Again, Lee Smith:

    The Maronites had always distinguished themselves as among the region's most stubbornly independent of confessional sects. But fear, resentment, and short-sided political calculation have led them today to seek protection and patronage from the Middle East's most dangerous and retrograde elements: Syria, Iran, and Hezbollah.[ix]

    In brief, the Maronites have gone from being free Christians to partial dhimmis.

    http://mailchi.mp/3e8e9701d299/dhimmis-no-more?e=adf8328e2a

    אהבתי

  54. כמה נוח לטעון שברק עשה *הכל* כדי להחזיר את הגולן לסורים, אבל לשכוח שביבי עשה בדיוק את אותו הדבר – ניהל משא ומתן עם הסורים להחזרץ הגולן, שלא צלח בסוף. אבל תמשיך להכפיש רק את מי שאתה מרגיש בנוח להכפיש ולהכחיש שחביבים עליך עשו בדיוק את אותם הדברים שאתה מכפיש אחרים בגינו.

    אהבתי

  55. קמיליה , לא כתבתי על אחריות ואשמה בקשר למצור , אלא , כתבתי , שלא פתרנו הבעיה באופן קוהרנטי ומוחץ .ושוב : הבעיה היא בחצי/ רבע היריון , שלא מאפשרת אחר כך , לפעול בצורה מוחצת וקוהרנטית . המצור על עזה , הייתה המחשה לכך ( רבע היריון ) . מעבר לזה , מבחינה טכנית , הסברתי לך , כפי בוויקידפיה , שעם עליית החמאס ואיומיו וכדומה … אזי , המצור התחיל תכל"ס ( באופן משמעותי וטוטאלי יותר ) . אז זה מובן , הזיקה ברורה . לא היה ממש , מירווח זמן , שבתוכו , החמאס הביא זאת על עצמו ממש , בפועלו שלו . זאת הייתה יוזמה ישראלית , לגיטימית כמובן , אבל , עדיין בראייה הכוללת , ביחס לדוקטרינה של – פיתרון עד הסוף , תגובה עד הסוף , הרי , מצור דנן ( שהוא בסך הכל המחשה זניחה ) מהווה בעיה של ממש .

    אבל שוב , עזה סתם בסיס להמחשה , כיצד הדוקטרינה צריכה להיראות באמת ובתמים…..

    ומי כתב על " מדינה מינוס " אני לא מבין . אני כותב לך על הא , ואת עונה לי על דא ? אני כותב על " מדינה לייט " לא מדינה מינוס . מדינה מינוס , היא משוסעת , ואילו " מדינה לייט " היא מדינה לכל דבר , עם רצף אוכלוסין וטריטוריה , רק היא לא על פני כל השטח ( יהודה ושומרון ) היא למעשה , מיזוג של A , B , ושטח C , נשאר בידינו .

    להתראות

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s