מס על תנאי

כתבתי כבר על הניסוי האומלל בקיצוץ במסים שהתרחש בקנזס. המושל השמרן חתך בחדות במסים והמדינה נכנסה לגרעונות. עתה התרחשות העבר הזו מאיימת לחבל קשות בתוכנית קיצוץ המסים של הנשיא טראמפ. סנטורים רפובליקנים למודי ניסיון מקנזס רוצים להכניס לקיצוצי המס התניה. הם יחולו רק אם הגרעון לא יעבור סף מסוים. 

קשה לחשוב על רעיון גרוע מזה – אם ההכנסות ממיסוי ירדו והגרעון יעלה, סימן הוא שארצות הברית נכנסה למיתון. ביטול קיצוצי המס דווקא אז יהיה הרסני במיוחד. בנוסף קיצוצי מס עם התניה יקטינו את ביטחון העסקים בתחולתם וכך ייצרו מעגל קסמים שלילי שיימנע מהם להועיל.

תוכנית קיצוצי המס יכולה להיטיב מאוד עם הכלכלה האמריקנית והעולמית. פגיעה בה תעשה שמות במדדי המניות וכנראה גם בכלכלה עצמה. זה יהיה טראגי אם היא תיפול קורבן להקבלה פופולארית כל כך אבל שקרית – בין גופים ומדינות שאין להם מטבע משלהם ולכן כפופים לעריצות מאזן ההכנסות וההוצאות, לבין אלו שיש להם מטבע משלהם ויכולים להדפיסו כרצונם ובשל כך גרעונות חסרי כל חשיבות מבחינתם.

אפשר להתנות קיצוצי המס בגורמים חיצוניים, אבל אלו לא צריכים להיות גרעונות. זו יכולה להיות למשל הריבית. אפשר לקבוע שאם הריבית על אג"ח אמריקני ארוך טווח תתקרב לשיעור שמלמד על חשש גובר לחדלות פירעון, למשל 8%, אז יתבטלו הקיצוצים. התניה כזו יכולה גם לרצות את הסנטורים החוששים וגם להיות לא מזיקה בעליל. לכולם ברור שבעידן עודף ההיצע הנוכחי הסיכוי שהריביות יזנקו לגבהים כאלו קלוש. במקרה הלא סביר שבו בכל אופן הריביות יעלו כך, הכבדה במסים תהווה רעיון הגיוני.

מודעות פרסומת

28 תגובות to “מס על תנאי”

  1. גיא Says:

    לא קשור. בעצם כנראה כן קשור גם להקלות במס…. ואולי השוק באמת מבין בכלכלה.
    soy ב2625 ! ( פתאום ה"נבואה" שלי שם שיהיה 3500 לפני 2025 נראית קצת שמרנית… גם דאו 36000 נראנ לא רחוק)
    מי זוכר שדיברו על מפולת גדולה כולה לפני שנתיים
    היה 2100 אחכ כ1800 ואחכ שוב 2100
    https://tamritz.wordpress.com/2015/08/23/לקראת-המפולת-הגדולה-או-שלא/

    Liked by 1 person

  2. אל רום Says:

    תמריץ , רק חייבים להודות , שקשה להאמין , שמס חברות , יורד מ -35 אחוז , ל – 20 אחוז , ובטווח קצר , לא ירדו הכנסות המימשל הפדרלי כמובן . מה הלאה , בטווח יותר ארוך , זה עדיין לא ברור כמובן , כי הקיצוץ ענק פשוט . והואיל ופוליטיקאים , חושבים לרוב קצר , אז זוהי בעיה ….. רק ברור שהבורסה תעלה , וזה הרבה מאוד . להתראות

    אהבתי

  3. דני שוורץ Says:

    ישנה מגמה עולמית להורדת המיסים בשנים האחרונות, תיקח למשל את אנגליה שהורידה את מס החברות מ 30% בשנת 2008 ל 19% היום ובעקבות הברקזיט היד עוד נטויה, כאשר באותה התקופה התוצר הגולמי צמח.
    קח את ישראל שהורידה את מס החברות מ36% בשנת 2003 ל 24% השנה ומשנת 2018 ל 23%, והרי אנו יודעים מה קרה לתל"ג בארץ.

    אהבתי

  4. תמריץ Says:

    דני, אני מאמין שהמגמה הזו תתחזק מאוד אם בארה"ב תעבור הורדת המסים.
    בבלוג של אסף נתן היה מאמר היום על עול הרגולציה הבלתי נסבל. אז לפחות הורדת מסים היא מעין פיצוי על כך.

    אהבתי

  5. תמריץ Says:

    אל רום, השאלה היא האם ממשל פדרלי צריך הכנסות גבוהות בתקופה שבה הלחצים הדפלציוניים חזקים.

    אהבתי

  6. תמריץ Says:

    גיא, הדיבורים הנאיביים מימים עברו על כך
    שהמניות סיימו את תקופות הגאות והשפל הגדולות ומעתה ישייטו על מי מנוחות בתמחור גבוה – פתאום נראים כמציאות.

    אהבתי

  7. אל רום Says:

    תמריץ , יש דיעות לכאן ולשם , אבל , לרוב , פשוט גורסים שזה יזיק , גם מבחינת הפעילות וההכנסות מחברות גדולות וכדומה .

    בעיקרון , המימשל הפדרלי מממן הרבה תוכניות והוצאות של מדינות בארה"ב ( שמעת בטח על " ערי המקלט " , והאיום של טראמפ , להפסיק מימון למדינות ומחוזות וכדומה , שימשיכו עם מדיניות ערי המקלט ) .

    כאן תמריץ ב- מרכז לחקר עדיפויות במדיניות תקציבית בארה"ב , תוכל למצוא הסברים יחסית פשוטים ובהירים , גם על הקיצוץ במס החברות , וגם על הפגיעה במימון פדרלי למדינות , כאן :

    https://www.cbpp.org/research/state-budget-and-tax/at-risk-federal-grants-to-state-and-local-governments

    https://www.cbpp.org/research/federal-tax/corporate-rate-cuts-are-a-poor-way-to-help-the-economy-and-most-workers-and

    להתראות

    אהבתי

  8. אל רום Says:

    רק כתבתי אגב אורחא על " ערי המקלט " והסנקציות של טראמפ במימון פדרלי וכדומה , למי שרוצה להבין או להעמיק , אז כאן :

    https://en.wikipedia.org/wiki/Sanctuary_city

    להתראות

    אהבתי

  9. אל רום Says:

    פה בעברית :

    https://goo.gl/dwSdhz

    להתראות

    אהבתי

  10. אל רום Says:

    אגב תמריץ, כאן תקרא דיעה נוגדת , שהקיצוץ במס החברות, יועיל לאמריקנים נגיד יותר מצויים אפילו :

    http://www.nationalreview.com/article/451811/corporate-tax-cuts-benefit-ordinary-workers

    להתראות

    אהבתי

  11. יאיר Says:

    גיא,
    תודה על ההפניה שנתיים אחורה. היה נחמד לקרוא את הדיון אז.
    וגם היה נחמד לקרוא את הדיונים עם אורי.

    Liked by 1 person

  12. קמיליה Says:

    אוף טופיק

    מאמר די פילוסופי על החזרה של ההוגים הליברליים העכשווים אל רעיון האימפריה הכלל עולמית.

    מאוד מאוד ארוך, כמעט רבע ספר, אבל מעורר חשיבה. עוסק בנושאים רבים שעלו בהרבה פוסטים ומקשר בין דברים שלכאורה אינם קשורים.
    כולל חזון נביאי ישראל, מלחמת 30 השנה והמאבקים בין קתוליות אוניברסלית לפרוטסטנטיות לאומית, חזון הרייך הכלל עולמי השלישי, חוסר הסובלנות של הליברלים האוניברסליסטים ועוד ועוד.

    https://hashiloach.org.il/הלאומיות-וחירות-המערב/

    דוגמית מהמאמר:

    " … האימפריאליזם הדוגמטי כקול השלֵָט במחנה הליברלי – קול המאמץ במהירות את תכונותיה הגרועות ביותר של האימפריה הקתולית בת ימי הביניים שהוא מחקה בלי מֵשִׂים, ובתוכן, למרבה התדהמה, דוקטרינה של אי-יכולת לטעות, ונטייה ברורה בכיוון האינקוויזיציה ורשימות הספרים האסורים.
    אתמקד לרגע בנקודה זאת. אחד המאפיינים המובהקים של החיים הציבוריים באמריקה ובאירופה של השנים האחרונות הוא התייסרותן של ארצות אלו במסעות ביוש ציבוריים ("שיימינג") וציד-כופרים שמטרתם להטיל קלון על אדם או קבוצה, דעה או מדיניות, הנתפסים כמסוגלים להעמיד התנגדות ממשית כלשהי לערכיה של הדוקטרינה הליברלית, ולהוציאם מחוץ לגבולות הלגיטימי. חלק נכבד ממה שנכתב על הקמפיינים הללו עוסק בהידרדרות המתמיהה של השיח החופשי באוניברסיטאות, מקום שם רווחת כיום צנזורה רשמית ובלתי רשמית על דעותיהם של מרצים — לרבות עמדותיהם כלפי האסלאם, הומוסקסואליות והגירה ובשלל נושאים אחרים — ומרוקנת את סיסמת "החופש האקדמי" ממרב תוכנה. אלא שהאקדמיה כבר אינה הזירה העיקרית של הזעם נגד השקפות הנחשבות בלתי-תקינות ונגד המחזיקים בהן. מרבית המרחב הציבורי נתונה כיום לאותם סוגים של מסעות השמצה. מנעד הדעות המותרות בציבור מתכווץ בהתמדה, העונשים על דעות אחרות מחמירים והולכים, וכך הופכות הדמוקרטיות המערביות עצמן לקמפוס אוניברסיטאי אחד גדול.

    תביעה מחריפה-והולכת זו להתיישרותן של כל אמירה ואמונה על פי אמת מידה אוניברסלית אחת ויחידה, היא תוצאה צפויה של התפוררות המבנה הפרוטסטנטי של המערב, בו העצמאות הלאומית וההגדרה העצמית היה לעיקרון היסוד. שהרי עיקרון זה הוא שנתן תוקף לגיוון העמדות החוקתיות ודתיות בתוך סדר מדיני אחד, ובכך חייב סובלנות כלפי דעות שונות מאוד: הקתולים היו חייבים להשלים עם קיומם של משטרים פרוטסטנטיים, מלוכנים הסכינו לסבול משטרים רפובליקניים, ושליטים שנטו לאסדרה הדוקה של חיי נתיניהם נדרשו לגלות סובלנות כלפי מדינות המציעות חירויות נרחבות יותר – וכך גם בכל המקרים ההפוכים. והלגיטימציה הרשמית שניתנה לרב-זניות פוליטית ודתית זו בין האומות נעשתה בסיס גם לסובלנות כלפי קבוצות שמסתייגות מן השיטה הקיימת בתוך המדינה עצמה. אמנם, לא כל אדם חש בנוח לחיות בכל מדינה. אך ניתן היה לשאת-ולתת על הסדרים שיאפשרו לקהילות "מתנגדות" לחיות על פי דרכן, כל עוד גילו נכונות לחזק את המדינה ולהימנע מחתירה לשינויים מרחיקי לכת במנהגים הלאומיים. ומי שרצה בשינויים כאלה, הרשות הייתה בידו לעקור למדינה שכנה שבה השקפותיו תהיינה מקובלות יותר ואף נערצות.[54]

    לעומת זאת, בסדר מדיני אוניברסלי, מקום שם אמת מידה אחת של הטוב והישר נאכפת על כולם, מידת הסובלנות כלפי עמדות פוליטיות ודתיות שונות חייבת בהכרח להידרדר. האליטות במערב, שדעותיהן נדחפות כיום בתוקפנות לקראת תמיכה אחידה במבנה הליברלי החדש, מתקשות יותר ויותר להכיר בצורך בסובלנות הרעיונית שעיקרון ההגדרה-העצמית הלאומית פעם לכך כהנחה. הסובלנות, כמו הלאומיות, נחשבת כיום לשריד מעידן נחות שהיה ואיננו עוד.

    הגינויים ודברי הדיבה שהוטלו על הציבור האנגלי ועל הנהגתו הנבחרת בעקבות נחישותה של בריטניה ליטול עצמאות מהאיחוד האירופי הם נורת אזהרה למערב כולו. מנקודת מבטו של הליברליזם האוניברסלי, איחודה של אירופה איננו אפשרות מדינית לגיטימית אחת מתוך כמה. התמיכה בו היא הדעה הלגיטימית היחידה שאדם הגון יכול להחזיק בה. משום כך, חוסר הלגיטימיות המוסרית של בחירת הבריטים בעצמאות …. "'

    אהבתי

  13. יעקוב מירון Says:

    אף אחד לא אוהב לשלם מיסים זה טבע אנושי ידוע ואין מצב אחר לעומת זה מס עקיף הוא קל יותר גם מבחינה פסיכולוגית ופילוסופית עבור הרבה מאוד אנשים אבל הוא מס לא צודק.. מה לעשות אין שלמות בסופו של דבר נאלצים להתפשר על האמצע או על הנסבל ביותר זה מטבע המוסכמות של כל חברה דמוקרטית..
    אבל אני חושב על מצבים קיצוניים ומאחר ובראש המעצמה החזקה ביותר מנהיגת העולם והמדינות הדמוקרטיות עומד נשיא בעל תפיסת עולם לא מקובלת על כולם והוא פועל על פי הבנתו כאיש עסקים יש להניח שמדי פעם יהיו הפתעות כמו קיצוצי מס קיצוניים ואחר.. אני חושב לעצמי מה יקרה באמריקה הגדולה אם בוקר אחד הנשיא דונאלד טראמפ יכריז על ביטול מוחלט של תשלומי מס החברות ואף יקטין משמעותית את ההוצאה הציבורית עד למינים הבלתי אפשרי ..?
    יום למחרת הוא ינחה את השרים בהתנהגות ציבורית בהתאם למצב החדש למשל אנחנו ניראה את שר האוצר מנוחין מנגן על גיטרה בפתח וול סטרית ואשתו הדוגמנית תבקש תרומות לאוצר המדינה ואילו שר הביטחון ינחה את החיילים והמפקדים לבוא למחנה צבאי עם ציוד ביתי אקדחים ורובים פרטיים לרבות בגדי קומנדו ותרמילים ובנוסף כל חייל יביא גלון בנזין ויתרום אותו לצבא.. אבל לא רק שרים יתנו דוגמה אישית גם הנשיא יציע לאזרחים עשירים להתארח בבית הלבן תמורת תרומה צנוע למדינה אולי החל ממיליון דולר ומי שילחץ את ידה של מלני יוסיף סכום נוסף כמו מאה אלף דולר מס מרצון..
    במידה וזה מה שיקרה בארה"ב אני שואל את עצמי ואותכם מה יהיה התל"ג של המדינה באותה שנה ועוד יותר מזה איך יגיבו שוקי הכספים באותו יום ולאורך זמן..?

    אהבתי

  14. galgal21 Says:

    לקמיליה:
    המאמר שאת מפנה אילו הוא מאמר קצת משונה. מישהו יודע בכלל איך להגדיר מדינה לאום? האם קטלוניה זו מדינת לאום? האם סקוטלנד זו מדינת לאום? במקסיקו היה חבל ארץ שרצה להתנתק מהממשלה המרכזית. האם זו מדינת לאום? איך זה שהוא קורא לאימפרית ענק כמו ארצות-הברית (שמורכבת מ-50 מדינות שרובן די גדולות) מדינת לאום? איך זה שיש פערים ענקיים בגודל בין מדינות הלאום השונות (כמו בין ארצות-הברית ללוקסמבורג)? נראה לי שכל ההגדרות של מדינות הלאום הן הגדרות שרירותיות.
    לא זכור לי שנביאי ישראל התנגדו לאימפריות. בדרך כלל נביאי ישראל נלחמו בעבודת אלילים ובפולחן הפסלים. הם כמעט שלא עסקו באימפריות. הנביא היחידי שזכור לי שעסק באימפריות היה ירמיהו והוא דוקא אמר שאלוהים דורש מכול העמים להכנע לאימפריה הבבלית (עד שתחלוף מהעולם).

    אהבתי

  15. galgal21 Says:

    האם מס החברות הוא בכלל מס מוצדק?
    נניח שיש לי מניות של חברה מסויימת והרווח למניה של חברה זו הוא 10% (ממחיר המניה בשוק). אם החברה משלמת 30% מס אני אקבל רק 70% מהרווח (בצורת עלית מחיר המניה או כדוידנדים) כלומר אני בעצם משלם את 30% המס. בנוסף עלי לשלם 25% מאותם 70% כמס הכנסה. כלומר אני משלם מס כפול.

    אהבתי

  16. דני שוורץ Says:

    תמריץ, אין לי מושג לגבי התחזקות המגמה בעולם בעקבות הורדת המיסוי בארה"ב, רק קח בחשבון שארה"ב נמצאת איפשהו באיזור הגבוהה של מס החברות בעולם, לגבי רגולציה לצערי גם אני סובל ממנה בקרן שאני מנהל.

    אהבתי

  17. תמריץ Says:

    גלגל, כך מגיעים למס מצטבר באזור 50% בדומה למס על הכנסה. האם זה צודק? לכאורה אין סיבה שבאמת יהיה נמוך ממס ההכנסה.

    אהבתי

  18. קמיליה Says:

    לגלגל 21,

    מאוד משמח אותי לגלות שלפחות קורא אחד בבלוג מתעניין בנושא וטורח לקרוא. פעמים רבות מדי נדמה לי שאף אחד פה לא מתעניין במאמרים שעניינו אותי וצרפתי הפנייה אליהם.

    א. עלית על בעייה נכונה בהגדרה של מדינה עצמאית. הסיווג "מדינת לאום" הוא אכן בעייתי.
    המחבר יורם חזוני כתב את הקריטריונים שלו ליישות שראוי בעיניו שתהיה עצמאית משלטון אימפריאלי:

    "זכות ההגדרה-העצמית הלאומית
    ————————————————-
    … אומה שהינה מלוכדת וחזקה דיה כדי להבטיח את עצמאותה המדינית תיחשב בעלת זכות להגדרה עצמית, דהיינו הזכות למשול בעצמה בהתאם לחוקה ולמסורת הדתית הלאומית הייחודיים לה בלי התערבות מעצמות זרות בעניינים אלה. וכך, אף כי הוסכם שיש דרישות סף טבעיות לקיום חברה מתוקנת, לא הייתה ציפייה שכל האומות תהיינה זהות במחשבתן, בחוקיהן ובאורחות חייהן."

    הבעייתיות שב"חזקה דיה כדי להבטיח את עצמאותה המדינית" ברורה מעליה. כמעט לאף מדינה עצמאית אין כוח להגן על עצמה מכוח אימפריאלי המנסה להשתלט עליה.
    ואם טוענים שלאף מדינה חזקה אין את הזכות להשתלט על מדינה אחרת ולהכפיפה לחוקיה – ניתן להגיע להתפוררות אין סופית. כל כת דתית קטנטנה או חבל ארץ בעל שפה ייחודית משלו אולי ירצה להכריז על עצמו כיישות עצמאית ריבונית.
    מצד שני, גם הבעייתיות שבהשתלטות אימפרייה אחת על כל העולם,וניסיונה להכפיף את כולם לערכיה ולחוקיה – מובנת מאליו.
    מכאן, אני מתייחסת למאמר כהצגת המאבק בין שתי תפיסות הנמצאות בקונפליקט מובנה. שתי החלופות הקיצוניות. לא כהתווית דרך מעשית להסדר העולמי הרצוי.

    ב. גם בעיני ההסתמכות של חזוני על פרשנותו ל"תורת נביאי ישראל" נתפסה כתמוהה. חשבתי שכנראה בעיניו הקישור למקרא מקנה סוג מסוים של לגיטימציה להתנגדות לסדר ול"שלום האימפריאלי".
    יותר מכך, מאוד צרמה לי התייחסותו ל"חובה" של כל מדינה עצמאית לקיים יום שבתון ולהכיר בפומבי באלוהים. כנראה שבעיניו אין לגיטימציה למדינה שתתבסס על העיקרון של חופש מכל דת שהיא.
    מיותר לציין שבעיני הערך של חופש מדת אינו נופל במידת חשיבותו מהערך של חופש דת. למעשה ההפך הוא הנכון.
    עם זאת, אין בכך בעיני יותר מאשר רמיזה להשקפת עולמו של המחבר (וכנראה גם לדעתו על מה שידבר לקהל קוראיו הפוטנציאלי) – שאינה פוגעת בעיני בהצגת הקונפליקט המובנה בין שלטון כלל עולמי לבין התפצלות להרבה מדינות ריבוניות. כולל השאלה מהן גבולות הריבונות. איזה סוג של מעשי שליט כלפי נתיניו יחשב כעילה להתערבות מוצדקת של מדינות אחרות.
    לתפיסתו,עליה כאמור אני חולקת, : "המינימום המוסרי הנדרש לממשלה לגיטימית. על פי העיקרון הראשון, על מנת שהמלך או השליט ימשול בבני עמו בזכות, עליו להגן על חייהם, משפחותיהם ורכושם, לקיים משפט צדק, לקיים את יום השבתון ולהכיר בפומבי באלוהים – כלומר, לקיים, בערך, את עשרת הדברים שניתנו בהר סיני ואשר היו בעיני לותר וקלווין החוק טבעי המיועד כל בני האדם. דברים אלה נתפסו כתנאי-סף לחיים של חופש וכבוד. שליט שאינו מקיים רף מוסרי מינימלי זה אינו עומד בחובתו הבסיסית ביותר כלפי עמו."

    אהבתי

  19. קמיליה Says:

    בנוגע לגובה מס המעסיקים – לתפיסתי אין כיום למדינות העולם כל ברירה פרט לנסיון להורידו לרמה של אירלנד ודומותיה במזרח הרחוק.
    כל מדינות העולם נכנסו לסחרור של מלחמה על המחירים / גובה המיסים. סחרור ממנו כל מדינות העולם כנראה יפסידו, והחברות העסקיות הגדולות (והניידות פוטנציאלית) כנראה ירוויחו.
    כאשר מדינה מסודרת, בה פועל שלטון חוק וכיבוד חוזים (על אחת כמה וכמה מדינה דוברת אנגלית הנמצאת במיקום נוח על הגלובוס), מציעה מס עסקים נמוך מאוד – כל החברות הגדולות בעולם, ואפילו הבינוניות, יכולות לאיים בהעברת המטות שלהם אליה, כך שישלמו מיסים אך ורק לה.

    החלופה היחידה לסחרור גובה המיסים כלפי מטה – היא הפעלת לחץ קרטלי חזק של הרבה מדינות אחרות על אירלנד (ודומותיה במזרח הרחוק בתחום הבנקאי פיננסי) בכדי שתסכים להעלות את מיסי העסקים שלה.

    אהבתי

  20. אל רום Says:

    לכל המעונין , התובעת בהאג , החליטה היום , לסגור החקירה המקדימה נגד ישראלים בקשר למרמרה וכדומה ….. תוכלו לקרוא כאן ההצהרה לתקשורת באתר של בית המשפט בהאג , הראשון הצהרה באנגלית , והשני , תורגם לעברית , אז כאן :

    https://www.icc-cpi.int/Pages/item.aspx?name=171130_OTP_Comoros

    https://www.icc-cpi.int//Pages/item.aspx?name=171130_OTP_Comoros&ln=Hebrew

    להתראות

    אהבתי

  21. תמריץ Says:

    קמיליה, מעניין הקשר בין יכולת המיקוח של חברות בין מדינות לבין דבריו של חזוני בגנות ממשלה עולמית. החירות הכלכלית גוברת בשל ההתמקחות בין מדינות שונות.

    Liked by 1 person

  22. תמריץ Says:

    יעקב מירון, אפילו טראמפ אינו הזוי דיו בכדי להנהיג התסריטים שבחרת. ובכלל, באופן פרדוקסלי, נשיאותו היא המנון לכוחה של הנורמליות, כי אפילו נשיא כל כך משונה לא מצליח באמת להסיט את ארה"ב לכיוונים משונים.

    אהבתי

  23. galgal21 Says:

    לתמריץ:
    מה הכנסה השולי הגבוה ביותר בישראל הוא 50%. לי יש משכורת גבוהה בהרבה מהממוצע והמס הממוצע עליה הוא כ-25% (כולל מס ביטוח לאומי).

    אהבתי

  24. תמריץ Says:

    בדרך כלל מי שמקבל דיבידנדים או רווחי הון מקבל אותם כתוספת הכנסה שמקרבת אותו לאזור ה-50% מס. לפנסיונרים יש באמת הקלת מס מיוחדת.

    אהבתי

  25. אל רום Says:

    אפרופו מס חברות, דווקא דיעה או כיוון מענין , הטלת מס חברות פרוגרסיבי / דיפרנציאלי , כאן :

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001212577

    להתראות

    אהבתי

  26. תמריץ Says:

    שראל דווקא דוחה בצורה די משכנעת בקישור את הרעיון הפרוגרסיבי.

    אהבתי

  27. משתמש אנונימי (לא מזוהה) Says:

    האינפלציה ב 1.2% ובמגמת ירידה, כשיש מיתון באופק מורידים מיסים. מה יש להבין?

    זה סיבה ומסובב, הפוך מ"אם ההכנסות ממיסוי ירדו והגרעון יעלה, סימן הוא שארצות הברית נכנסה למיתון". מסך המחשב שלך כנראה נמצא על ראי.

    אהבתי

  28. תמריץ Says:

    אנונימי, אם כתבת לי תגובה – אני חייב להודות שלא ירדתי לעומק דעתך.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: