הפיזיקאי בן המאה ה-17 אייזיק ניוטון חשף בפני האנושות נס שלא ייאמן: הטבע מתנהג לפי מספרים. ניתן לפתור משוואות מתמטיות פשוטות ולגלות באמצעותן בדיוק מופלא את סוד תנועתם של עצמים.
מדע המקרו-כלכלה, לעומת זאת, עוד לא הגיע למצב כזה. הוא לא מסוגל להסביר כל דבר על ידי מספרים. ואפילו אם היה מגיע, המשוואות היו מורכבות ומתוחכמות בהרבה ממה שנדמה למי שהעביר את שיעור הכלכלה האומלל שלהלן וכמעט כל מילה שלו חסרת שחר. העובדה שההכנסות של המדינה ממסים עדיין קטנות מההוצאות ממש לא אומרת שישראל חיה מעבר ליכולותיה והגרעון הנקוב בשקלים אינו עול על הדורות הבאים.
תמריץ 
"שיעור הכלכלה האומלל"??
הייתי מבקשת ממך להציג מספרים שיוכיחו איפה רועי טועה, אבל אני רואה שכמו שאתה מעיד על עצמך, מספרים לא מרשימים אותך.
במה אתה שונה משלי יחימוביץ', דב חנין ושאר גדולי הפוליטיקאים בוונצואלה ויוון שחיו "על חשבון הברון" – עד ההתמוטטות הבלתי נמנעת?
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ , אז שוב , אתה כותב נכון , כלכלה זה לא רק ענין למספרים , אבל , המסקנות הנגזרות , הן בהתאמה לכאן ולשם :
יכול להיות לך X כסף , ובאותה מידה , אין לך X כסף . כלומר , אם המספרים לא קובעים , אז גם כסף או נגזרות שלו , לא תמיד ממש קובע . אלא מה בין היתר ? הסנטימנט !!
אז כמה פעמים צריך להסביר לך את זה ? והכל מתחיל מכך , שלמוצרים אין ערך , ערך כשלעצמו !! מה שקובע , זה כמות הכסף בשוק , והיחס הסובייקטיבי למוצרים . אתה יכול לטעון שיהלום שווה יותר ממאוורר , אבל , אתה לא יכול לדעת , כמה מאווררים , מאיזה סוג , שווים יהלום אחד , ומאיזה סוג . זה נתון לקביעות שרירותיות למעשה , ולתנודות לכאן ולשם .
מה שיקבע בין היתר , אם מדינה חיה על פי יכולותיה , זה נגזרות חיצוניות ( דירוג , שווקים בינלאומיים , ערך המטבע , הפרספציה של האזרחים , רמת הצריכה , היחס לשיויון בחלוקת העושר וכו….. ) .
להתראות
אהבתיאהבתי
אם היו תנודות חריפות בשקל כלפי מטה בעקבות התוכנית של כחלון, הייתי חושב שיש סיכוי שרועי צודק. סכימת מספרים פשטנית לא בהכרח נותנת הרבה במקרו-כלכלה, אבל התבוננות בהתנהגות השווקים יכולה לעזור. גם כאן כמובן דברים אינם דטרמיניסטיים. הייתה נפילה קצרה בוול-סטריט בעקבות ניצחון טראמפ ולאחר מכן גל עליות.
אהבתיאהבתי
מה, הפרצופים העצובים של התינוקות לא שכנעו?
אהבתיLiked by 2 אנשים
הכלכלן , זוכה פרס הנובל וכותב ספרי הכלכלה שכנראה גם אורי כץ וגם הסולידית (*) למדו מהם ,פול סמואלסון אמר פעם כי הצורך לאזן את התקציב הוא אמונה טפלה … מיתוס.
(*) 🙂 סתם , הייתי חייב בשביל לעשות קצת רעש ולהעלות הרייטינג.
אהבתיLiked by 2 אנשים
תמריץ , לא יודע מי זה רועי , מצידי מלך זולו , לא יודע פשוט , אבל אתה בעצם מבין הענין , כי הבורסות בהחלט דוגמה עילאית :
במהלך המשבר של הסאבפריים , נתונים כלכליים טובים ( בתוך ההרחבות הכמותיות ) הורידו הבורסות לא פעם ( ובגין ) ואילו נתונים כלכליים רעים , העלו הבורסות ( ובגין ) :
משמע , הכלכלה אינה בהכרח ביצועים ומאזנים , אלא , סנטימנט שמרמז לפחות , על הביצועים . במקרה דנן של הבורסות , אזי :
כאשר הנתונים הכלכליים רעים , ההרחבות הכמותיות יימשכו , והריבית תישאר בשפל , או אז , פרוספקט טוב למניות ( וגם לכלכלה ולחברות עסקיות למעשה ) ואילו , כאשר הנתונים הכלכליים טובים , אזי , קולטים באופק , או מדמים שקולטים , את סוף ההרחבות , וסוף הריבית הנמוכה , וכי אז , הבורסה יורדת …..
משמע : לא הביצועים בהכרח , אלא הסנטימנט הפרספציה של הדברים , ולא הדברים !! זוהי בפשטות הכלכלה , או ליבת הכלכלה .
ואגב , אצל טראמפ הבורסה עלתה , ושברה שיאים , אבל , זה עדיין היה והוא טקטי , אבל , אסטרטגית כמובן , בזכות ההרחבות הכמותיות . צריך לפתוח גרף של שנים , לא של חודש או גרף שבועי כמובן .
להתראות
אהבתיאהבתי
אל רום, עכשיו אנו בסוף עידן ההקלות הכמותיות והבורסה בכל אופן בשיא. איך זה?
אהבתיאהבתי
תמריץ , זוהי שאלה מצויינת אגב :
תחילה , הריבית עדיין לא בשמיים , אם כי עולה ועולה . שנית , בחלוף כל הזמן הזה , נוכחים בעצם , שהמשבר נגמר לכאורה , ופתאום הנתונים הכלכליים מאוד טובים , ומעל הכל , קונסיסטנטית כך ( אבטלה למשל : 4.2 אחוז ) . אז בעצם תוהים ? למה שהחגיגה לא תימשך ? ועוד :
טראמפ עם קיצוצי המס , ותוכניות להרחבת תשתיות , העלה והעלה הבורסה . ועוד : האירופאים גם יצאו לכאורה מן המשבר , וזה מוסיף " דלק " לסנטימנט .
כלל וכלל לא בשולי הדברים :
מסתבר , שבארה"ב , הרבה מותנה או תלוי בחברות ענק גלובליות , ואז , כאשר אתה מפריד בין סנטימנט של מיתון , לבין תכל"ס ביצועים אכן , אזי :
הצמיחה הגלובלית , ובעיקר של הייטק שהפך להיות תחום דפנסיבי , הוא בבחינת קטר , שהוכיח עצמו !! הכל למרות המשבר הנוראי !!
אפשר גם לציין את מחירי הדלק או הנפט שהם בתחתית , והנה לך , קומפלקס אדיר של סיבוכים , הרבה מעבר למאזן פיסקלי / מוניטרי …..
להתראות
אהבתיאהבתי
תמריץ, כשאני קורא הפוסט שלך מ2014 ומנסה לחשוב מה היה חסר לי (אישית )לקלוט אולי יותר מהר את המסר שהגרעון אינו בעיה כל עוד אין אינפלציה הוא ההסבר של מה עומד מאחורי הכסף. אני חושב שזה חסר בפוסט וגם בהרבה הסברים אחרים שראיתי ברשת.
אז אני הולך שוב לחפור.ולחזור על עצמי… אבל זו באמת למטרה ראויה….
אולי זה רק אישי אבל כשהבנתי שכוח של המטבע מתקבל מעצם העובדה שהממשלה מסכימה לקבל אותו ואך ורק אותו כתשלום למיסים שהיא עתידה לגבות נפל לי האסימון.
כלומר כשהממשלה משלמת למי שמבצע עבורה עבודה היא נותנת לו בעצם פטור עתידי ממס אם זה שטר או רישום של פטור זה בזכות בגיליון אקסל בבנק המרכזי. כל מה שהיא [התחייבה] לתת לו זה פטור ממס. זה החוב שלה. היא יכולה לתת את הפטור הזה תמיד על ידי עצם העובדה שהיא תחליט על מס ואז תיתן עליו פטור.עוד נקודה חשובה היא שאחרי שהיא שילמה היא ישר במצב גרעון.
הפרטים שמקבלים את שטרות הפטור ממס וזה משמש עבורם כאמצעי חילופין בידיעה שתמיד יהיה אפשר לשלם עם זה את המס.
מה שהממשלה לא גובה מהם משמש להם כחסכון! (כמו שהזהב פעם שימש)
עכשיו, אם יום אחד הפרטים יקחו את כל חסכונותיהם לממשלה… הממשלה לא תצטרך לתת להם זהב… כל מה שהיא תיתן לפי חוק זה פטור ממס.
טוב… את הסצנריו של מה קורה מכאן (של מה קורה כשתהיה אינפלציה של ביקושים בשוק שבו כמעט ואילו בעיית היצע כבר הסברנו רבות)
בתקווה שהסבר זה יכול להציל אפילו רק עוד נפש אחת טועה מהפרדיגמה השלטת והמוטעית שלא קולטת שכל השיטה שונתה מ1971 (ולמעשה עוד מ1934)
אהבתיאהבתי
גיא, האמת שאני פחות מתחבר להסבר הזה. כלומר הוא נכון, אבל כהסבר האולטימטיבי שפותח את הראש לעניין הוא לא עובד עליי.
אני רואה את הדברים כמו שהוסבר בפוסט. חוקי ניוטון עובדים על פיזיקה ולא על כלכלה. אין שום דרך לעשות חיבור וחיסור של מספרים יבשים שכל אחד מהם מגלם דבר שונה בתכלית במערכת שמערבת מיליוני בני אדם (משכר עבודה של פיליפינים לביטוח סיעודי ממלכתי ועד תקציב לעידוד השקעות בדרום או מענקים לרוכשי דירות) ואז לקבל תיאוריה נכונה ומוחלטת כמה נכון עבור הממשלה להוציא. המידע הזה יכול להתקבל רק מנתונים אמפיריים שמראים מה קורה בשטח ממש. האם המחירים בחנויות משתנים בקצב הנכון. האם השווקים מגיבים בחרדה לתוכניות משרד האוצר. האם שער המטבע נופל וכו'.
אהבתיאהבתי
אוקיי , אבל כל עוד מתקבל מידע אמפירי תמידי מהשטח שאומר שאין אינפלציה (או שיש אינפלציה נמוכה) ויש גרעון ממשלתי זה אומר שהסקטור הפרטי לא מפנה את כל הכסף שהתקבל כפטור ממס מהממשלה לצריכה וזה למעשה החסכון שלו. רמת החסכון בו הוא חפץ. הגרעון של הממשלה הוא החסכון של הציבור.
אהבתיאהבתי
השורה האחרונה היא זהות חשבונאית….את זה כלכלנים אמורים להבין..
אבל אני מוצאת שפרופסור קלטון מסבירה את זה יותר טוב
אהבתיאהבתי
הכלכלה תלויה בהתנהגות של בני-אדם והתנהגות של בני-אדם איננה ניתנת להסבר ע"י מספרים בלבד. היצורים החיים מורכבים הרבה יותר מהטבע הדומם ובני-האדם מורכבים הרבה יותר מכל היצורים החיים. התנהגותם לא ניתנת לבטוי ע"י מספרים.
בכל אופן הדברים החשובים לדעתי בכלכלה זה:
1. כמות משאבי הטבע שיש (לכל אדם) והשמירה עליהם שלא יתכלו.
2. פריון העבודה – זה פחות חשוב כי בעידן האוטומציה הפריון גבוה מאוד.
3. הקצאה נכונה של המשאבים. למשל יש להשקיע הרבה בשרותים חיוניים כמו: רפואה, כבוי אש, תחבורה טובה ובטוחה, יצירת מקורות אנרגיה לא מזהמים, התפלת מים וכו'.
אהבתיאהבתי
לקרולין גרינברג:
אני לא יודע מה יש לך דוקא נגד הכלכלה הסוציליסטית כאשר יש לא מעט מדינות קפיטליסטיות שחיות בזבל. הודו, ברזיל, מרבית מדינות דרום-אמריקה, יוון – הן מדינות קפיטליסטיות שמצבן הכלכלי גרוע ביותר. לעומתן יש מדינות סוציליסטיות שהחיים בהם טובים כמו מדינות סקנדינביה. גם מדינת ישראל שהיתה סוציליסאטית ה-30 שנותיה הראשונות הצליחה לקלוט אוכלוסיה שגדולה כפליים מאוכלוסיתה המקורית וחוותה עח=ליה מסחררת ברמת החיים בשנות ה-60 וה-70.
אהבתיאהבתי
תגיד גיא אתה יכול להסביר את דבריך? זה ממש לא מובן.
מה זה "שהפריטים יקחו את כל חסכונותיהם לממשלה"? התכוונת "שהפריטים יקחו את חסכונותיהם מהממשלה"?
כתבת שיקרה אז משהו (כשתהיה אינפלציה של ביקושים). מה יקרה אז?
כתבת שזה יכול להציל לפחות נפש אחת טועה. איך ומדוע זה יציל? האם השיטה ששונתה ב-1971 (שלטענתך שונתה עוד ב-1934) זה ביטול בסיס הזהב? איך זה יציל אותנו אם אנו יודעים שהשיטה שונתה?
אהבתיאהבתי
רק הבהרה לתגובתי לעי"ל :
מחיר הנפט לא ממש בתחתית , זה תלוי איך מסתכלים על זה ( מורכב ) אבל בגדול ככה :
מחיר השיא הרלבנטי : 150 בקירוב , ועכשיו אנו מעל 50 משהו ( דולר לחבית טקסני ) . אבל , רק כאשר מגיע ל – 70 , 80 דולר לחבית , אזי , אפשר לטעון , שזה מהווה גורם בעל משמעות כלכלית מבחינת בוא נאמר : מחיר גבוה . עד אז , זה סביר וטוב ( לא מזמן מזכיר , היה ממש בתחתית של קצת מעל 20 דולר ).
להתראות
אהבתיאהבתי
גלגל , כן . אם הציבור יקח את חסכונותיו לממשלה כל מה שהוא יקבל ממנה זה את החוב שלה. החוב שלה הוא לתת פטור ממס. אני מניח שאם הוא לא ירצה סתם לשלם מס הוא יגדיל את ביקושיו מהשוק הפרטי עד לנקודה שבה תהיה אינפלציה של ביקושים. אינפלציה של ביקושים תקבל מענה די מהיר בעולם שכמעט אין בו בעיית היצע. תמריץ כתב על כך כאן
ובכל מקרה כשתהיה אינפלציה כזו על ממשלה אחראית להוריד הוצאותיה או להגדיל את המיסים (ואז גם יקטן הגרעון… ) .
ב1934 בארה"ב ביטלו את ההתחייבות לתת זהב לפרטים תמורת הדולר. ב1971 ביטלו ההתחייבות לתת אותו למדינות. למעשה צרפת ביקשה ב1971 זהב ולא קיבלה אותו בהוראה של ניקסון. למעשה ארה"ב עשתה דיפולט להתחייבות שלה.
מה קרה מאז? העולם קרס?! לא. הצמיחה של העולם המשיכה וזה אומר שהשיטה החדשה התקבלה ועובדת היטב.
איך ההבנה של זה תציל מישהו?
מסגרת הדיון צריכה להשתנות. אי אפשר לנהל דיון פוליטי רציני על ערכים אם
לא מבינים את השיטה בכלל. קודם כל צריך להבין את המסגרת והמתודולוגיה ורק אז להתחיל לאכול אחד את השני עם האידיאולוגיה. לי בתור מתבונן מהצד זה פשוט מפריע ונראה מגוחך.
אהבתיאהבתי
כתבה שלפחות גיא בודאי לא יצליח להשאר אדיש לכותרתה: "הקשר בין החוב של טבע, שר האוצר האמריקאי והביטקויין".
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001212506
מפליא איך מנהל קרן השקעות במטבעות קריפטוגרפיים מעריך ששערי מטבעותיו והזהב יתחזקו ושערי המניות (שכולם מבוססים על חובות) יחלשו. מצד שני, יש כנראה אמת בטענתו שכיום חברות עסקיות משקיעות מאמצים בחיזוק מחיר המנייה שלהם במקום שמחיר המנייה ישקף את שווי החברה. מעין הזנב מכשכש בכלב. הסיבה שהוא נותן לתופעה: רוב שכר המנהלים הבכירים מוצמד למחיר המנייה של החברה. כלומר תמריץ עם תוצאות לוואי בעייתיות.
***
שתי שאלות עליהן אשמח לקבל תשובה:
1. כפי שהבנתי את התאוריה – כיון שאף ממשלה בעולם אינה מוכנה לקבל את הביטקויין כמטבע לגיטימי לתשלום מיסים, הרי שבמוקדם או במאוחר דינו לקרוס. כמו כל הונאת פונזי אחרת. אבל, אם כל ארגוני הפשיעה, ולפחות חלק מהחברות והפרטים המנסים לחמוק מתשלום מיסים לממשלות, מוכנים להכיר בביטקויין כמטבע לניהול סחר החליפין ביניהן – האם כוחם הכולל אינו חזק יותר מכוח כל ממשלה שהיא? האם הצורך שלהם ב"מטבע שקוף" בפני רשויות המיסים (מונח שהמצאתי כרגע) – אינו מספיק בכדי למנוע את קריסת הונאת הפונזי של המטבעות הוירטואליים?
2. האם התינוקות הישראליים הבוכים לא ירוויחו רבות אם ממשלת ישראל תקטין את חובותיה במטבעות זרים? (כבר ברור לי שאין כל טעם להקטין את החובות במטבע מקומי, אותו הממשלה יכולה להדפיס בכל עת שתחפוץ בכך. אבל ממשלת ישראל אינה יכולה להדפיס דולרים, ואת כל שאר המטבעות אליהם מוצמדים חובותיה החיצוניים, שבגינם היא משלמת מדי שנה ריביות גבוהות).
אהבתיאהבתי
לגבי 2, אין לישראל חוב נטו כי יתרות המט"ח גדולות בהרבה מהחוב. אפשר לשאול אמנם האם לא נכון לבנק ישראל לקנות המון מט"ח אפילו יותר ממאה מיליארד הדולר הנוכחיים שבידיו. התשובה לדעתי חיובית וראי כאן: http://wp.me/p2Db4a-2ie
אהבתיאהבתי
קמיליה ,
לגבי השאלה שלך בקשר לביטקוין , אזי :
זה חורג ממטבע לגיטימי רק לתשלום מיסים , אלא , מטבע לגיטימי בכלל . שהרי , בכל מדינה , חייב להיות מטבע שהוא הילך חוקי ( המטבע של המדינה ) ומטבע אחר , אסור הוא ( חוק מטבע השקל החדש, תשמ"ה-1985 למשל ) ועוד ניתן לטעון למשל מחוק העונשין כך , מצטט :
465. המנפיק שטר כסף בלי סמכות כדין, דינו – מאסר חמש שנים.
עד כאן הציטוט :
אבל מעבר לזה , נגיד בנק ישראל או בנק ישראל , אחראים על המדיניות המוניטרית הרי , משמע : כמות הכסף בשוק ,זה מפורש בחוק בנק ישראל בסעיף 4 , ו – 3 , כך מצטט :
4. תפקידיו של הבנק הם :
(1) לנהל המדיניות המוניטרית :
וסעיף 3 כך :
(א) מטרותיו של הבנק :
(1) לשמור על יציבות מחירים , וזאת כמטרה מרכזית .
עד כאן הציטוט :
כלומר , לא רק שעצם הנפקה ומסחר וקניה במטבע ביטקוין אינם חוקיים בישראל ניתן לטעון , אלא , שהנגיד/ה אחראים על המדיניות המוניטרית ועל יציבות מחירים . עכשיו , אם אפשר לקנות בביטקוין מוצרים רגילים , אזי , ניתן לטעון לקיומה של מערכת סאב מוניטרית , לא בשליטה של נגיד בנק ישראל ( שהרי כמות הכסף גדלה , עולה או יורדת , בלי שיש לנגידה שליטה על כך ) .
כך שזה חורג ממיסים .
בכל מקרה , ברור שאם ממשלות , באופן בינלאומי , ילחמו במאוחד , אזי , תהא בעיה רצינית למטבעות דנן לשרוד . ראי בישראל למשל , ישראל הייתה בזמנו גן עדן למלביני הון , ובאחת ממש , בלחץ בינלאומי , הפכנו להיות המדינה מס' 1 בעולם , במלחמה בהלבנת הון . מאידך :
צריך חזית בינלאומית אחידה לכך כאמור . יש גם סיפור עם הבנקים הגדולים בעולם . באמת סיפור סבוך . לא ברור לגמרי מה צופן העתיד .
להתראות
אהבתיאהבתי
ואגב קמיליה , אם את מגלה ענין , אז כאן למשל , הודעה לעיתונות ולציבור של בנק ישראל , בדבר סיכונים במסחר במטבע ביטקוין :
http://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/PressReleases/Pages/19-02-2014-BitCoin.aspx
בתכוף , אשאיר לך פסק דין מענין מארה"ב , לגבי ביטקוין כמטבע בפשיעה וכדומה ….
אהבתיאהבתי
במחשבה שניה , קיראי הידיעה עדיף , ואם תרצי , אשאיר לך הפסק דין . מבחינת השופט בפלורידה , זה לא כסף ממש :
https://blogs.wsj.com/law/2016/07/25/bitcoin-isnt-money-florida-judge-rules/?mod=WSJBlog
להתראות
אהבתיאהבתי
במחשבה שלישית קמיליה , תיתכן בעיית גישה למאמר , אם אכן , בינתיים תנסי להתמודד עם פסק הדין תכל"ס כאן :
http://www.miamiherald.com/latest-news/article91701087.ece/BINARY/Read%20the%20ruling%20(.PDF)
אהבתיאהבתי
קמיליה , וכאן , יותר פשוט יהא לך , דווקא שופט אחר , במנהטן , בית משפט פדרלי , חושב שביטקוין כן מטבע , ומרשיע בהתאמה . כאן הודעה של משרד המשפטים האמריקני :
https://www.justice.gov/usao-sdny/pr/bitcoin-exchanger-sentenced-manhattan-federal-court-four-years-prison-selling-nearly-1
להתראות
אהבתיאהבתי
קמיליה , שאלות טובות.
אני פשוט עייף עכשיו ונח ברכבת מיום טיול בת"א כולל מוזיאון ת"א לאומנות בו כנראה שלא ביקרתי מאז טיול הבית ספר בשנות השמונים (מומלץ) .
אענה אז בקצרה על חלק מהשאלה ואתן ריין צ'ק לחלקה האחר.
אף ממשלה בעולם לא מוכנה לקהל כסף של שופרסלים לשלם את המיסים שלהם ובכל זאת העובדים מקבלים כסף כזה מהמעסיקים כמתנה לחגים.
למעשה גם אף ממשלה לא מוכנה לקבל כסף של בנקים כתשלום למיסים שהן גובות. כסף של בנקים נוצר מאויר כאשר מנהל הבנק מאשר את ההלוואה (אבל אני באמת לא רוצה לסבך יותר מידי העיניינים ) . כשהכל בסדר את יכולה אומנם לשלם את המיסים שלך דרך צ'ק בנקאי אבל זה משום שיש מנגנון חשבונאי שמסדיר החלפה של אחד לאחד מול רזרבות של בנק מרכזי(להלן כסף ממשלתי) מול כסף של בנקים.
אהבתיאהבתי
אהה , שכחתי להדגיש הנקודה החשובה. בmmt אומרים שמס (חיוב לעשות משהו / איש עם נבוט)שעומד מאחורי הכסף הוא תנאי מספיק… אבל לא תנאי הכרחי.
למעשה הם אומרים שכך היה מאז ומתמיד כמעט בכל המקומות. שיטת הברטר עליה דיבר אדם סמית , כלומר פעילות כלכלית ללא ממשלה שגובה מיסים עם נבוט לא היתה מעולם. לא מזמן הבאתי את סרטון על אנתרופולוג שמסביר שכך הם בדיוק פני הדברים. אז יש כסף שמאחוריו יש נבוט ויש כסף אחר אם מוכנים לקבלו(שופרסל , ביטקוין) ואפשר להמירו בכסף עם נבוט מאחוריו.
נכון שאחר כסף של שופרסל אפשר לעקוב ואחר ביטקווין לא…
אבל אני לא באמת מבין בביטקוין ולא יכול לחוות עליו דעה מלומדנת.
אהבתיאהבתי
לאל רום,
תודה על ההפניות. אשתדל למצוא בקרוב זמן לקראן.
לתמריץ,
לא ברור לי מה היתרון בישיבה על הר של דולרים, שעליהם אינך יכול לקבל ריבית משמעותית, כשבאותו הזמן עצמו אתה משלם ריבית גבוהה על הלוואות שקיבלת בדולרים.
לימדו אותי שאם יש לך כסף פנוי – כדאי קודם להחזיר את כל ההלוואות / לבצע פרעון מוקדם שלהם, ורק אחרי שנפתרת מעולן להתחיל לחסוך.
איני מבינה מדוע הכלל אמור להיות שונה לגבי ממשלות (פרט לעובדה שהן למעשה פטורות מלהחזיר הלוואות במטבע אותו הן עצמן מדפיסות).
#######################
אוף טופיק,
טענה שההשפעה המצטברת של המוני השערוריות (הפיננסיות והמיניות) לגבי בכירים בממשל ובתקשורת – פוגעים אנושות ביוקרה של האליטות הנוכחיות. יוקרה שאפשרה להן לשלוט על המוני נתיניהן.
In the unending exposes of financial, moral and sexual turpitude we are witnessing a similar humiliation of a ruling elite. The critical role played by prestige in upholding the current status quo was no less important for the Western elite than it was for the old District Commissioners. Not so very long ago the elites were accepted as woke, part of the mission civilisatrice; better educated, better looking, better dressed, destined to greater things, the smartest people in the room. They could pronounce on matters of morality, politics and even the climate. What a shock it was to find through the Internet and social media it was all a sham; and these gods of Washington and Hollywood and the media were deeply flawed and despicable people.
כותב המאמר משווה את אובדן הפרסטיז'ה הנוכחי של האליטות לאובדן הפרסטיז'ה של הקולוניאליסטים הבריטים, בקרב הנתינים עליהם שלטו, בשלהי האימפריה הבריטית.
המגיבים טוענים שעידן האינטרנט והרשתות החברתיות יוצר מהפכה הדומה למהפכת הדפוס של גוטנברג. זו שבעקבותיה רוב האוכלוסייה למד לקרוא בעצמו ולא היה תלוי יותר ב"פרשנות" של מיעוט יודעי הספר. שינוי שיצר גלי מהפכות בחברה, בתרבות, בדת ובממשל בכל המקומות שאמצו את מכונות הדפוס.
[שינוי שהעותמנים סרבו לאמץ. ויש המסבירים את הפיגור היחסי של העולם הערבי והמוסלמי אחרי המערב בעובדה זו].
https://pjmedia.com/richardfernandez/the-end-of-prestige/
אהבתיאהבתי
קמיליה , מחזק את שאלתך מהתגובה האחרונה לתמריץ. האמת, גם לי לא ברור מדוע
אם יש יתרות מטח ענקיות לא מחזירים קודם את החוב במט"ח.
לגבי החובות שצויינו בכתבה לפנסיונרים…. שהולכים ומתרבים…
מוסלר פעם הסביר את זה יפה.
הוא שאל נניח שיהיה רק צעיר אחד בעתיד ומיליארדי פנסיונרים… איך נעזור לו הכי טוב היום לעמוד במשימתו בעתיד?
על ידי שנוריד את תקציבי החינוך, הרווחה ונקצץ את תקציב הממשלה ונקטין את הגרעון על ידי הגדלת מיסים שהוא יצטרך לשלם היום? או שנגדיל את תקציבי התשתיות ונחזיר לאותו צעיר יותר מיסים בשביל לתמרץ אותו שיכול להגיע ליכולות לספק את הביקושים שיווצרו בעתיד?
אהבתיאהבתי
================================
(רק למי שרוצה לחפור )
לגבי טענת יצירת הכסף מהאויר — להלן הבנק אוף אינגלנד –>
הלוואות יוצרות הפקדות ולא ההפקדות שיוצרות הלוואות
אבל לשים לב שלמשעשה –>
הבנקים מרוויחים את הכסף שלהם מפעולת התיווך בהפרשי הריבית על ההלוואות
[וגם]
בנקים יוצרים כסף מכלום\מהאויר.
=========================================
אהבתיאהבתי
קראתי פעם שהמדינה מעוניינת להשאיר את ערוצי גיוס החוב בחו"ל פעילים. יש גם חשיבות לכך שהשווקים מתמחרים חוב ישראלי. לא מדובר בסכומים גדולים מפרספקטיבה של מדינה.
אהבתיLiked by 1 person
קמיליה , לגבי הביטקוין. נזכרתי בסרטון שפעם צירפתי.
כאן פרופסור סטיב קין מזכיר חסרונות שלו
אלא של תנודתיות מרובה וזמן אישור טראנזאקציה ארוך.
הסרטון מלפי כמה שנים אז אני לא יודע אם זמן אישור הטראנזאקציה התקצר מאז.
בכל מקרה , פרופ קין לא נגד קיום מטבעות לא ממשלתיים.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
90% ממה שרועי עידן כתב הם אמת לאמיתה.
אם יש עודפי גביה הם ביחס לתחזית ולא ביחס למצב מאוזן. על זה אתה לא חולק.
זה שבעקבות "עודפי הגביה" קופצים מלא סקטורים ואינטרסנטים -גם על זה אתה לא חולק.
זה שכיום שליש מתקציב המדינה הולך לתשלום חובות – אין פוצה פה ומצפצף.
זה שאנחנו משלמים היום על הבזבוז של אתמול (כמו הסדרי הקיבוצים שהוא הזכיר) – כל זאת היסטוריה שקשה לחלוק עליה.
הדבר היחיד שבמחלוקת הוא:
האם במצב הנוכחי בו הריבית על החוב הממשלתי נמוכה מאוד עדיף להחזיר חוב או לקחת חוב חדש?
זאת השאלה היחידה.
והתשובה להבנתי כלכלית בהחלט:
אם התשואה על השימוש בחוב גבוהה מהריבית שבו – אז לוקחים חוב.
ואם להיפך – אז מחזירים חוב.
וכיון שהריבית על החוב הממשלתי נמוכה מאוד כיום – שיווי המשקל נוטה לכיוון לקיחת חוב, אבל שוב בתנאי שהחוב משמש להוצאות עם תשואה. למשל הגדלת קצבאות הנכים תגביר את הצריכה במשק וזה טוב. העלאת שכר המורים כנראה שפחות ולכן היא פעולה בסימן שאלה. הרחבת אמצעי התחבורה תגדיל את הפעילות במשק ולכן היא טובה. וכו'… וכו'…
והכי נכון להפחית מיסים בשביל שמשקי הבית יצרכו יותר או יפחיתו את החוב היחסי שלהם.
אהבתיאהבתי
יאיר , אומנם לא שאלת אותי אבל אני כן חולק.
לגבי שליש מהתקציב שהולך לחובות…
זה עוד דבר לא הגיוני שקיים. ממשלה לא צריכה להלוות כסף של עצמה.
כזכור כסף זה פטור ממס שהממשלה נתנה. למה שהיא תלווה את זה כשהיא יכולה
להנפיק עוד פטור ממס בכמות שהיא רוצה ללוות?
תחשוב על זה ככה.נאמר שאני השכן המעצבן שלך.
לא היה לי סוכר ולויתי ממך כוס סוכר ונתתי לך פתק שאני חייב לך כוס סוכר.
עכשיו , פתאום גילתי שחסרה לי עוד כוס סוכר. מה הדבר ההגיוני שלי לעשות?
(חוץ מלקנות בעצמי סוכר כמובן … אבל אם הייתי עושה כך לא הייתי מעצבן)
האם עלי ללוות ממך את הפתק שנתתי לך קודם עם ריבית בשביל לקבל ממך עוד כוס סוכר …. או פשוט לכתוב לך עוד פתק שאני חייב לך סוכר?
תשובה:
עדיף לכתוב עוד פתק ולא לשלם סתם ריבית. ריבית ממשלתית במובן הזה היא
wealth fair. זה הולך לבעלי האמצעים. (אני יודע שזה ירגיז את תמריץ אבל כאן אני עומד ואיני יכול אחרת) …. שבעלי האמצעים יקבלו את הריבית שלהם מהשוק החופשי ולא יבנו על הממשלה. (למעט אגח לפנסיונרעם וכו…)
אהבתיאהבתי
יאיר, זה נכון שברגע שהכנסת את המילה "ריבית" לדיון כבר שיפרת את איכות הדיון פלאים, כי הריבית נקבעת באופן דינמי לפי מצב המשק ובתגובה לאינפלציה (עם כל הבעייתיות בכך שמרחב קביעת הריבית מוגבל בשל הקושי להנהיג ריבית שלילית). בעוד שקביעות קשיחות לפי מספרים סטטיים יבשים לעולם לא יעבדו במקרו-כלכלה, הרי ששימוש באינדיקטורים שנקבעים דינמית בידי שווקים ובידי בני אדם שמחויבים להגיב לשווקים משפר דרמטית את איכות השיח. ריבית היא אינדיקטור כזה – הבנק המרכזי מנהיג אותו תוך התייחסות מירבית לנסיבות השוק המשתנות.
אהבתיאהבתי
גיא, אתה תמיד מוזמן לחלוק גם אם לא נשאלת 🙂
לעניין,
אכן בתנאים מסוימים עדיף "להדפיס כסף" מאשר ללוות חוב. לרוב גם הדפסת כסף היא רוחבית יוחר( על כלל הציבור) מאשר מימון חוב מהכיס הציבורי, הן מצד גוזרי הרנטה (קוני האג"ח הממשלתי) והן מצד המממנים (משלמי המיסים).
כללית, אני מסכים איתך שצריך לתת יותר דגש לעניין המיסים בתאוריות הכלכליות. לא לחינם נוצר הביטוי "משלם המיסים" ומהפכות קמו על נושא זה. גם מדובר בנושא פוליטי מובהק, וכלכלה זה עניין פוליטי. אבל עדיין לא הבנתי את כל טיעוניך הכלכליים.
אהבתיאהבתי
יאיר למה העלאת קיצבאות הנכים תעלה את הצריכה והעלאת שכר המורים כנראה שפחות?!
אהבתיאהבתי
כי אוכלוסיית הנכים היא אוכלוסייה נמוכה יחסית מבחינה כלכלית לעומת המורים. שקל שניתן לאוכלוסיות כאלו הופך במהרה לשקל שנצרך ונכנס לתוך המערכת הכלכלית. שקל שניתן למורים לא ינוצל במלואו לצריכה. חלקו ילך לחיסכון. חיסכון זה לא דבר רע אבל במצב הנוכחי אין חוסר באשראי לעסקים שצריך למלא אותו בחיסכון של משקי הבית. (ליתר דיוק יש חסרון באשראי לעסקים קטנים אבל הוא לא נובע מ"חוסר בכסף במרתפי הבנק" שצריך למלא בעזרת חסכונות).
גיא יאמר גם שאין בעיה לייצר כסף בעזרת הלוואות חדשות כך שאין באמת חוסר באשראי אף פעם, ולא רק עכשיו. לפי mmt (הכת הכלכלית החדשה) כסף זה מערכת יחסים בין ממשלה לאזרחים וכיון שכך כלכלה היא עניין פוליטי, ופוליטית עדיף לחלק כסף לקבוצה חלשה יותר ורחבה יותר מאשר עובדי מדינה כמו מורים. גיא יוסיף שכיון שחוב ממשלתי מחליף חוב פרטי, לתת כסף לאוכלוסיות חלשות ימנע מהם מלהיכנס לחובות, בעוד שאוכלוסיות חזקות יותר (כמו מורים) נכנסות פחות מראש לחוב.
תמריץ יאמר ששאלת החוב משנית לשאלת הצריכה כי מה שמניע את כל המערכת הכלכלית זה שיש לקוח. ואם ניתן שקל לנכה – הוא ישר יהפוך ללקוח.
מי שדיבררתי אותו מוזמן לתקן אותי.
אהבתיאהבתי
יאיר. קבל חצי ליייק . : )
(כמו ששר פעם סאדייל – חצי מלייק זה לא לייק זה חצי)
אז רק הערה מרכזית לפני הפירסומות וחלוקת הילדים לגנים ובתי הספר…
לא מדובר בכת שכן mmt פותחת הכל לניסוי ותהייה אמפיריים ולא טוענת לאיזה ידע
אפריורי שלא מצריך את האחרונים.(כאן נמצא רמז עהבה לכת כלכלית אחרת).
אהבתיאהבתי
אם הזכרתי את השיר אז כבר נעשה לו כבוד
אהבתיאהבתי
mmt התכנית הכלכלית החדשה
זה תרגום טוב יותר?
בהחלט מסכים לרעיון לדבוק בממצאים אמפיריים על פני תיאוריות.
אהבתיLiked by 1 person
יאיר הביטוי "משלם המיסים" נטבע לא לחינם אבל נדמה שצריך שיאבד עליו הכלח.(שהוא בעצמו כנראה ביטוי ששימש פעם למשו אחר… כלח היתה עיר או משו ופירשנו זאת אחכ אחרת) . בכל מקרה גם הביטויים "שילשלתי אסימון המספרת סימון" ו "נפל לי האסימון" לא נטבעו לחינם אבל כבר לא רלוונטים.
לגבי המסים – ממשלה לא צריכה אותם בשביל להוציא הוצאות. היא צריכה אותם בעיקר למניעת אינפלציה ולנבוט שיעמוד מאחורי הכסף.
תמריץ גם על כך כאן
אהבתיאהבתי
יאיר, אני מסכים שאם רוצים בדכ ליצור יותר ביקושים עדיף לתמרץ ו\או להחזיר מיסים למעמדות הנמוכים (זה גם משהו שנתמך אמפירית) אבל זו גם עמדה פוליטית שהיא מחוץ למתודולגיה הכללית של מהות הכסף המודרני. ממשלה מיניארכסטית שתבחר (אם תבחר) יכולה להתעלם והלחליט אחרת תוך שהיא מבינה שאין בעיה עם גרעון ממשלתי במטבע מקומי כל עוד אין אינפלציה.
אהבתיLiked by 2 אנשים
קשה היום להפחית מס הכנסה לעשירונים נמוכים כי הם כלל לא מגיעים לחבות מס. ניתן להפחית במס ערך מוסף, אבל זה יגיע יותר לעשירונים העליונים, או לתמרץ בקצבאות.
להחזיר כסף לעשירונים נמוכים זאת בהחלט החלטה פוליטית, וגם נכונה בעיני מטעמים של חיזוק הבייס הדמוקרטי של מדינת הלאום.
כלכלית היא נכונה כי מישהו צריך לצרוך את מה שמייצרים ומחדשים.
אני לא צריך להסכים לכל הרעיונות של mmt אבל אני הכי מסכים שאין מה למדוד כמויות של כסף אלא למדוד את מה הם מייצגים. המטרה אינה כמות של כסף כי אם רווחה ואיכות חיים. השיטה הכלכלית היא אינסטרומנט להגיע למטרה זו.
אני תמיד מזכיר את אמרתו של באפט על הדיון אם לאפשר ייצוא נפט מחוץ לארה"ב. הוא אמר משהו בסגנון "בא נשאיר את הנפט אצלנו ונמכור דולרים לעולם".
אהבתיLiked by 3 אנשים
כן. העולם חוסך בדולרים. דולרים שהיעד האחרון שלהם הוא לשלם מס לממשלת ארה"ב. בדרך אפשר לקנות איתם מה שרוצים בשוק החופשי בארה"ב.
גם אם מחליטים להחזיר כסף לשכבות הנמוכות (כלכלית) צריך לבדוק שהוא באמת מועיל אמפירית ולא מנפח לחינם את ההשכלה הגבוהה למשל.
אהבתיאהבתי
לתמריץ,
איני מבינה את תשובתך.
א. "קראתי פעם שהמדינה מעוניינת להשאיר את ערוצי גיוס החוב בחו"ל פעילים. "
_________________
משפט מסתורי.
האסוציאציה היחידה שלי לגביו הוא לילות החורף בבוסטון שבהם הטמפרטורה איימה לרדת מתחת לאפס. המים העומדים ללא תנועה בתוך צנרת המים עלולים לקפוא, להתרחב ולפוצץ את הצינורות. למניעת הבעייה מספיק לאפשר לברז אחד לטפטף כל הלילה. אין צורך בכמויות גדולות של מים זורמים.
האם בכדי להשאיר את "ערוצי גיוס החוב" ( מה זה בכלל?) פעילים, לא מספיק למחזר איזושהי הלוואה קטנטנה?
ב. "יש גם חשיבות לכך שהשווקים מתמחרים חוב ישראלי"
_______________________________________________________
עוד משפט שאינו ברור לי.
אם אחזור לאסוציאציות משהותי בבוסטון – נוכחתי שהאמריקאים לא מודאגים מבעיות בעולם, אך כן מודאגים מדרוג אמינותם כמקבלי אשראי. דרוג שמשמעותי לא רק בנסיבות פיננסיות / עסקיות, אלא גם בנסיבות חבריות. זהו חלק משמעותי מ"כרטיס הביקור" של כל אדם, שרלוונטי גם כשאדם מבקש להתקבל למקום עבודה או להכיר בן/בת זוג חדש/ה במפגשי פו'פ. אדם שמעולם לא ביקש (והחזיר) שום הלוואה לא יקבל ציון גבוה בדרוג אמינותו כמחזיר הלוואות. לפיכך היו אנשים שביקשו כל הזמן הלוואות קטנות, גם כשבכלל לא נזקקו לכסף, רק בכדי להחזירן ולשפר את דרוגם כלווים. הריביות והעמלות ששילמו על ההלוואות המיותרות נתפסו בעיניהם כהשקעה משתלמת בשיפור תדמיתם הפיננסית.
גם במקרה זה – אין צורך בהשקעת סכומים גבוהים.
ג. "לא מדובר בסכומים גדולים מפרספקטיבה של מדינה"
______________________________________________________
"גדול" זה תמיד מונח יחסי.
בעיני, כשעוברים מדיון במיליונים לדיון במיליארדים – מדובר בסכומים גדולים גם ברמת מדינה.
תשלומי הריבית על ההלוואות שלקחה המדינה (אפילו בלי לדבר על החזרת הקרן) הוא סעיף ההוצאה השלישי בגובהו, אחרי החינוך והביטחון. אמנם רוב החובות הם פנימיים / צמודים לשקל אך גם החובות החיצונים / הצמודים למטבע זר נספרים במיליארדים ולא במיליונים.
בחיפוש מהיר באינטרנט – לא מצאתי נתון עדכני על גובה הריבית שישראל משלמת *רק* על ההלוואות הצמודות למטבע זר.
אבל הבאתי קטע מכתבה משנת 2014 בדה מארקר, שנותנת מושג לגבי סדרי הגודל:
___________
"תשלום החובות של מדינת ישראל ב–2015 יגיע לנתון המדהים של 104 מיליארד שקל, שמתוכם כ–65 מיליארד שקל לפירעון הקרן וכ–39 מיליארד שקל לתשלומי ריבית.
תשלום החובות ב–2016 צפוי להסתכם בכ–128 מיליארד שקל, שמתוכם כ–88.6 מיליארד שקל יופנו לפירעון הקרן וכ–39.4 מיליארד שקל לתשלומי הריבית.
ניתן רק לדמיין מה המדינה היתה יכולה לעשות בסכום האדיר של 128 מיליארד שקל ב–2016 אם ישראל היתה נטולת חובות — אך זהו אינו המצב. ישראל מחזירה חובות בהיקף של 51.1 מיליארד שקל בשנה בגין תשלומי הריבית וחובות לביטוח הלאומי. את שאר החובות היא ממחזרת על ידי הנפקת איגרות חוב בישראל ובעולם. לכן אומרים שתקציב החובות (51.1 מיליארד) הוא השלישי בגודלו מתוך כלל תקציבי המדינה (אחרי הביטחון והחינוך) ולא הגדול ביותר.
רוב התשלום לפירעון חובות בתוך ישראל (שהם רוב חובות המדינה — פירעון חובות חו"ל יסתכם ב–16 מיליארד שקל ב–2015 וב–14 מיליארד שקל ב–2016) ….. "
https://www.themarker.com/news/macro/1.2727517
אהבתיLiked by 1 person
ליאיר,
אני מצטרפת לשאלתו של משה.
אמנם אין לי נתונים – אבל אני מטילה ספק בקביעתך שהנכים עניים מהמורים. לפחות חלקם הם אנשים אמידים, שמגלגלים תיקי השקעות מכובדים (ונהנים מכל פטורי המיסים שהצליחו להשיג). על אחת כמה וכמה מהמורים הצעירים וחסרי הוותק ששכרם עלוב למדי.
נכון שהסתדרויות המורים דואגות יותר לשכר המורים הוותיקים מלשכר המורים החדשים (והאוצר, מסיבות מוצדקות בעיני, ההפך) – אך זהו תרגיל מוכר של כל הנושאים ונותנים בענייני שכר וקצבאות. בחזית המאבק הציבורי תמיד מציבים את (הנכים /המורים) העניים, המסכנים והמקופחים ביותר, כשבפועל דואגים בעיקר לתנאי הבכירים, הוותיקים, החזקים והאמידים ביותר. אך נושא זה אינו קשור לממצאים קשים (שלצערי אינם ידועים לי) של התפלגות המורים והנכים על פני עשירוני ההכנסה.
אהבתיאהבתי
קמיליה. רק הערה. אם מאחורי הכסף עומדת הזכות לשלם איתו מיסים לא ייתכן שמדינה תהיה "נטולת חובות" ויהיה לה כסף כלשהוא במחזור.
הכסף מגיע מהממשלה. מה שהיא לא גובה מהסקטור הפרטי הוא החסכון שלו.
אהבתיאהבתי
קמיליה, אם את רואה את תשובותיי בתור בולשיט, אז יכול להיות שבאמת ההסבר ההגיוני ביותר הוא שהמחלקה בבנק ישראל\משרד האוצר שעסוקה בגיוס חוב במט"ח היא בעלת תמריץ לשמר את עצמה. הכתבה הזו יכולה לתרום להבנת הנושא – https://www.themarker.com/misc/1.585575
אהבתיLiked by 1 person
לתמריץ,
לו הייתי מתייחסת לתשובתך כאל בולשיט – אז לא הייתי מתאמצת לפענח את כתב החידה שהשארת.
תשובתך הייתה פשוט תמציתית מדי עבור מי שעדין לא הבינה מדוע כדאי להסתפק ב 140 (או 280) תווים במקום לכתוב 140 משפטים ארוכים.
כנראה תתפלא לשמוע שבמהלך נסיונותי להבין למה כנראה התכוונת – אפילו שיניתי את עמדתי הראשונית. הסקתי שכנראה רצוי להשאיר איזשהו חוב קטנטן במטבע חוץ + מנגנון מתפקד לגיוס הלוואות (שאולי יוכיח את נחיצותו במצב חרום עתידי. כתעודת ביטוח).
מכאן שהסכמנו על העקרון, וכל הויכוח ביננו מתמצה בגובה החוב הרצוי / גובה החזרי הריבית. לטעמי, אפילו עשירית מגובה החוב הנוכחי במטבע זר – הוא די והותר.
מכאן, שהדבר היחיד בתשובתך שאליו אני יכולה להתייחס כבולשיט הוא הטענה שברמת מדינה לא מדובר בסכומים גבוהים. אבל יתכן ואני מושפעת מדי מהרתיעה הלא לגמרי רציונלית שלי מחובות.
***
המאמר אליו הפנת מתמקד בטובות ההנאה שמאפשרים הבונדס וההסתדרות הציונית לבכירים מקושרים. ברור ש*גם* זה נימוק לאי פירוק הבונדס הבזבזני. הטענה שהוא עוזר לחיזוק קשרי העם היהודי עם מדינת ישראל נתפסת בעיני כמפוקפקת. אבל אולי יש משהו בטיעון שאולי יעזור במצב חרום.
הסבר נוסף: פוליטיקאים שיתמקדו בהקטנת החובות של ישראל יזכו לפחות הערכה מהמצביעים מאשר פוליטיקאים "נדיבים" שמשקיעים ומחלקים מתנות. רוב הציבור הישראלי אפילו לא מודע לגובה הריביות שהוא משלם על האוברדרפט הפרטי שלו, ואינו מתאמץ מספיק לצמצמם. מכאן שבודאי שאינו מודע לגובה הריביות שמשלמת מדינת ישראל, ולא יעריך מספיק פוליטיקאי שיצמצם אותם.
אהבתיLiked by 1 person
דוגמה טובה להבדל בין מדידת כמויות חסרות ערך למדידה אמיתית. תמיד טענו שהפריון הנמוך במשק שלנו מעיד על בעיה במוסר העבודה שלנו וכדומה. לפני זמן רב חשבתי שניתן לשפר את הפיריון על ידי קיצור שבוע העבודה. המחשבה הייתה שזמן פנוי יוביל להגברת צריכה של שירותים וכנראה גם מוצרים.
והנה עכשיו פוסט מעניין שמראה שבעצם מדידת פיריון לא מודדת באמת את הפיריון:
אהבתיLiked by 2 אנשים
פינת הטירלול האמריקאי.
אתר "מידה" מפרסם מאמר על פרשייה שמהדהדת בימים אלו במדיה הקנדית. אמלק: עוזרת הוראה הקרינה לסטודנטים קטע מתכנית בטלויזיה הציבורית הקנדית שבה השמיע את עמדתו פרופסור לא פרוגרסיבי. הפקולטה נחרדה והעוזרת הועמדה בפני טריבונל של 3 מטורללים ששאלו אותה איך היא מעזה להשמיע לסטודנטים דעות כמו של היטלר. העוזרת הקליטה את המטורללים ופירסמה את ההקלטה שהפכה לשיחת היום בקנדה.( http://mida.org.il/2017/11/23/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94/ )
גיגול עם שם העוזרת יניב יבול מרתק של לינקים – Lindsay Shepherd.
אהבתיLiked by 2 אנשים
ממש טירלול
אהבתיאהבתי
פינת הטירלול השוודי.
טרודו צא ולמד:
Church of Sweden to stop clergy calling God 'he' or 'the Lord' in bid to crack down on gendered language
http://www.telegraph.co.uk/news/2017/11/24/church-sweden-stop-clergy-calling-god-lord-bid-crack-gendered/
אהבתיאהבתי
א. הטרלול באוניברסיטה הקנדית ( הפנית חייל זקן לאתר מידה) – כבר לא מדהים ו/או מצחיק אותי. הגל הזה כבר מתחיל להפחיד אותי.
באוניברסיטאות המערב מנסים לגדל דור "חרדי", שעדיף שלא ישמע דברים שעלולים להביאו לידי חטא. ולו חטאי מחשבה ואמונה בלבד, כמיטב המסורת הנוצרית (והחרדית).
קשה גם להתעלם מהעובדה שהיו יותר מדי תקופות בהיסטוריה שבהן מביעי "דעות אסורות" ו/או ספריהם הושלכו למדורות.
פרקטיקות שעד עתה היו נהוגות בעולם הלא מערבי והלא דמוקרטי (וב"כתות סגורות" בתוך המערב) – הולכות ומאומצות אפילו במגדלי השן של החשיבה והדעת, אלו האחראים לחלק משמעותי מהצלחת המערב. .
__________________________________________________
ב. לאחר קריאת הפניות אל רום להבט המשפטי של הביטקווין ודומיו הבנתי שממשלות יוכלו, אם רק יחפצו בכך, לחסום את המטבעות הוירטואליים, או לפחות להטיל מיסים על רווחי ההון מהם ולהפחית את האטרקטיביות שלהם.
או שממשלות יוכלו להמשיך להתעלם מהנושא ולהתייחס למטבעות כמו לתלושי השי של השופרסל או כאל משחק הימורים שאינו מזיק יותר מהפיס והלוטו (*לכאורה* המטבעות הויקטואלים הם תחליף משופר לכרטיסי לוטו, שבהם מהמרים על גובה הרווח הצפוי אבל לא על השאלה האם בכלל יהיה רווח).
מכאן, המוטיבציה של ממשלות להתערב, ולהכות בביטקויין במבחר הנבוטים הנמצאים ברשותם, תלויה במידת ההצלחה של המטבעות הוירטואלים. ככל שיצליחו למשוך אליהם כספים רבים יותר של משקיעים / מהמרים, כך ממשלות יונעו יותר לחסלם. מכאן, שמנקודת מבט מחזיקי המטבעות הנ'ל, דווקא רצוי לא להצליח יותר מדי (אם כי כמובן גם לא פחות מדי). תופעה מעט אירונית.
בנוסף, כיון שממשלות נוטות להגיב באיטיות ובאיחור של מספר שנים- ככל שיחלוף יותר זמן ההסתברות שממשלות תתערבנה תלך ותגדל. כלומר, גם אלו המוכנים להתעלם מהתנודות הקיצוניות בערכי המטבעות – מסוכן, לבנות על המטבעות הוירטואלים לטווח רחוק.
_______________________________
ג. אוף טופיק
מאתר ינשוף – הבט מעניין ולא מוכר של מלחמת העולם השנייה.
השפעת סמי המרץ שניתנו לטנקיסטים הגרמניים, על הצלחת מלחמת הבזק שלהם לכיבוש צרפת. חוסר השפעתם במלחמה הממושכת בחזית המזרחית מול רוסיה. וספקולציות לגבי השפעת התרופות והסמים שקיבלו היטלר וגרינג על מצבי רוחם ועל קבלת ההחלטות שלהם.
אהבתיאהבתי
פינת הטירלול האמריקאי.
בעקבות ההשתפכות האחרונה של תומס פרידמן על הרפורמות הליברליות בסעודיה הלך היסטוריון ערבי ואסף כותרות דומות מהNYT משבעים השנים האחרונות. העתון החשוב בעולם…
https://twitter.com/anhistorian/status/934080718816399361
אהבתיאהבתי
פינת ההחלמה האמריקאית. היידה חוטובלי…
Birthright Drops Reform Program, Claims Kids Prefer Orthodox Tours
העיתון ג'ואיש פרס מפרסם מאמר על תכנית "תגלית" ובה הוא מגלה כי משתתפי התכנית אינם מגלים כל עניין בתכנית סיורים של התנועה הרפורמית וזאת למרות ששליש מהמשתתפים מגיעים מבתים רפורמיים. ההסבר:
It also stands to reason that kids from Reform and Conservative homes who are still excited about Israel would not even consider going there using the services of movements that are at war with the Jewish State’s government. It just wouldn’t occur to them.
המקור:
http://www.jewishpress.com/news/jewish-news/chabad-2/birthright-drops-reform-program-claims-kids-prefer-orthodox-tours/2017/11/27/
אהבתיאהבתי
קמיליה ( וכל המעונין ) בקשר למיסוי והביטקוין ודומים לו , תמצאי כאן ענין :
http://www.globes.co.il/serve/globes/printwindow.asp?did=1001213364
להתראות
אהבתיאהבתי
לחייל זקן,
א. אשמח אם תסביר למה התכוונת ב:
1. "ההחלמה האמריקאית"
2. "היידה חוטובלי … "
נראה לי שלא רצוי שאנסה לפענח כתבי חידה נוספים.
ב. בקטע שהבאת, חלק המשפט שבלט לי ביותר היה
" kids from Reform and Conservative homes who are still excited about Israel
(הדגש על המילה still). האם יש כאן פליאה ורמיזה שמצב זה לא ימשך עוד זמן רב?
למעשה השאלה אינה כל כך חשובה כי במילא היהודים הלא אורתודוכסים בארה'ב בקושי מביאים לעולם ילדים, וגם אלו שכן נוטים לעשות זאת עם בני/בנות זוג לא יהודים/ות.
ג. אם עדיין לא יצא לך לקרוא – כנראה יעניין אותך:
http://mida.org.il/2017/11/27/סערת-משתה-הטריפה-של-הרבנים-הרפורמים/
תזכורת שהתמיכה של היהודים הרפורמים בציונות ובמדינת ישראל אינה מובנת מעליה. היא התעוררה רק בעקבות המודעות של יהודי ארה'ב לשואה של יהודי אירופה, והחשש שגם חיי היהודים בפלסטינה א'י נמצאים בסכנת השמדה נוספת. ארועים שהשפעתם על יהודי ארה'ב כנראה דהתה כבר מזמן. והוכחה לכך היא תמיכת רוב יהודי ארה'ב בהסכם הגרעין של נשיאם הנערץ (אובמה) עם איראן (גם במחיר סיכון חיי היהודים הגרים בישראל).
אהבתיאהבתי
קמיליה,
1. החלמה (חלקית מאד) מהטירלול
2. היידה חוטובלי – מותר וצריך להיכנס ברפורמים ואין בזה שום נזק. הכותל לא מעניין את הרפורמים והם לא טורחים להגיע אליו. ההנהגה שלהם ממילא רואה בכותל שטח כבוש שנגזל מהערבים ולכן אין לתת להם דריסת רגל מסוג זה שתוכנן במתווה הכותל שבוטל. היהודים האמריקאים הם ראש חץ של הטירלול הפרוגרסיבי שפושה באמריקה והסיבה שהם מזהים את עצמם כיהודים היא כדי שלא ישייכו אותם לקבוצת הרוב הלבן והפריבילגי אלא למיעוט נרדף (כמו שהסנטורית וורן, "פוקוהנטס" בפי טראמפ, אימצה לעצמה זהות אינדיאנית)
אהבתיאהבתי
לחייל זקן,
א. גם אני מחכה להגעת הבקלאש לגל הטרלול הליברלי, אך נדמה לי שזה עדיין מוקדם מדי. שגל הטרלול עדיין לא הגיע לשיא עוצמתו. אשמח להתבדות.
ב. בעיני דברי חוטובלי ליהדות ארה'ב הן דוגמא למשהו חצי צודק אבל לגמרי לא חכם.
היא לא הייתה צריכה להיכנס כמו פיל לחנות חרסינה לשאלה מדוע נמוך כל כך אחוז היהודים בצבא ארה'ב, והאם השתמטו (בדרך חוקית אך לא מוסרית) מלהשתתף במלחמות קוריאה, וויטנאם ועירק. היא התחברה, כנראה מבלי דעת, עם אחת מהאשמות האנטישמיים של ארה'ב נגד יהודי מדינתם.
היה מספיק שתגיד שהשיקולים של ישראלים, שעלולים לשלם את מחיר הסיכונים (למוות בצה'ל, בפעולת טרור או לנפילת טיל או פצצה אטומית על ראשו) שונים מהשיקולים ללקיחת סיכונים של מי שיושב לבטח במרחק אלפי קילומטרים. מכאן, ראוי שיהודי ארה'ב לא ינסו להכתיב ליהודי ישראל איזה סיכונים עליהם לקחת.
בהתאם לרוח ההטפה שלה לאי התערבות הדדית זה בעניניו של זה – היה ראוי היא עצמה לא תנסה להטיף ליהודי ארה'ב איך להיות אזרחים נאמנים לארצם.
ג. אכן ההנהגה הרעיונית של היהדות הרפורמית לא מתעניינת במקומות קדושים, כולל בכותל – כי בעיניה אין בכלל דבר כזה "מקום קדוש" / "קדושת המקום". חלק מהרפורמה ההלכתית של הדת היהודית הוא ניתוק הקשר שלה למקומות ספציפיים על כדור הארץ, כמו ארץ ישראל או קברי רבנים באירופה.
הם מעוניינים בעיקר בהכרה של מדינת ישראל בחשיבות הזרם שלהם והלגיטימיות שלו (גם באמצעות מתווה הכותל). הכרה שהזרם האורתודוכסי מסרב בכל תוקף לתת להם. יותר מאשר הויתור על חלקת נדל'ן קטנטנה במיקום מאוד נדיר. שם המשחק האמיתי, לשני הצדדים במחלוקת, הוא הכרה.
בנושא זה אני עם הרפורמים והקונרבטיבים ונגד האורתודוכסים. העם היהודי אינו גדול דיו בכדי להטיל חרמות ולא להכיר בלגיטימיות הזרם אליו משייכים עצמם רוב יהודי העולם. פלגנות טהרנית אורתודוכסית היא אחד ההסברים לכך שעם, שהיה פעם כעשרה אחוז מתושבי האימפריה הרומית, מונה כיום רק חלקיק אחוז מתושבי כדור הארץ. מצידי שישמרו על החרם שלהם על הקראים, אך שלא יעזו להרחיבו לרוב יהודי העולם.
אפשר להוסיף שלחלק לא מבוטל מיהודי העולם, החילונים ואלו שמשייכים עצמם לתנועה הרפורמית והקונסרווטיבית, חשובה שמירת האפציה להגיע לכותל ולערוך לידו טקסים לרוחם. גם אם לא יממשו אופציה זו יותר מפעם אחת או לכל היותר שתיים – בכל ימי חייהם. מה שמסביר את העובדה שרוב הזמן הרחבה ריקה.
כאחת שאוהבת שמירת אופציות פתוחות, גם אם לא אממש אותן בפועל, קל לי להזדהות עם רצונם זה של הלא אורתודוכסים.
אהבתיLiked by 1 person
חוטובלי עשתה טעות במה שהיא אמרה ונדמה לי שהיא מתחרטת על דבריה.
עם זאת, כמה הערות:
המתקיפים את חוטובלי אומרים בקלות יתרה את אותו הדבר לחרדים – וזאת צביעות במיטבה.
ההערה הזאת לא באה משום מקום – היא משקפת את השינוי העצום שחל ביהדות ארה"ב. הרפורמים מצטמצמים בגלל ילודה והתבוללות וחלקם במפת ההשפעה היהודית הולך ופוחת. שמעתי את הנתונים הבאים (מצריך אישוש): חלקם של האורתודוכסים מכלל יהודי ארה"ב בגילאים מעל 18 הוא 10% בלבד. חלקם בגילאים מתחת 18 הוא 26%-30%. המגמה ברורה ומיידית: האורתודוקסים מתחזקים והרפורמים נחלשים.
הסיפור כאן הוא לא מי צודק ומי טועה או שאלה אידאולוגית אחרת. הסיפור כאן זאת הכרה שהמודל הרפורמי פשוט כשל. זה לא שאין התבוללות אצל האורתודוכסים, אלא שהיא מועטה יותר וממוסכת ע"י ילודה. לא-כן אצל הרפורמים. נצרף לזה את קרבתם של חלק מהרפורמים בתנועות ומחשבות שפוגעות בעצם הלגיטימיות שלנו כאן ונקבל נתיב שכיוונו מאוד ברור.
אבל הרפורמים הם גם אחינו, והם גם עכשיו עדיין בעלי הבית בארגונים היהודיים בארה"ב ולכן המהלך הנכון הוא לכבד אותם, ולא לטעון בפניהם שהם משתמטים, ועם זאת להבין שהם סוס זקן שצריך לכבד אבל לא לתת לו לנהל את מה שקורה כאן אצלנו.
אהבתיLiked by 1 person
אני חושב שלא הבנתם את דברי חוטובלי. היא לא באה להטיף ליהודי ארצות הברית – מה שהיא טענה שאף שראוי שהם יביעו את דעתם בכל זאת לוקחים את דעתם בעירבון מוגבל כי הם לא חוו את ההתמודדות שלנו ולא יודעים להעריך אותה נכון. כלומר היא לא באה לומר שזה לא בסדר שיהודים האמריקאים לא משרתים בצבא ארצות הברית היא רק טענה שהיות וזו המציאות הם לא חווים את ההתמודדות וממילא ההערכה שלהם פחות טובה.
אהבתיLiked by 1 person
קמיליה,
ההשקפה הרווחת בארץ לגבי גודלה של התנועה הרפורמית היא בלוף. כאשר שואלים יהודי אמריקאי אם הוא רפורמי, קונסרבטיבי או אורתודוקסי התשובה של רובם תהיה רפורמי. אבל זאת תשובה על דרך השלילה ומשמעותה היא שהם לא קונסרבטיבים ולא אורתודוקסים. אם תבדקי לפי פרמטרים אחרים כמו שותפות בקהילה, ביקורים בבית כנסת ("שול" בלשונם) וכו' תמצאי שמדובר במיעוט קטן מאד. הדת של רובם היא הדת הפרוגרסיבית שבארץ היא נחלתם של (בעיקר) אתאיסטים גמורים.
לגבי הכותל מדובר באתר שאין בו שום קדושה (לא חלים עליו דיני טהרה המחייבים בהר הבית). מסיבות היסטוריות הפך למקום עליה לרגל (כך גם קבר נחמן) של יהודים (לא רפורמים) שנהגו בו כבבית כנסת. אין שום סיבה לסטות מנוהג זה. שמירת מסורת היא ערך שמקובל על רוב הישראלים כולל אלה שלא הולכים לבית כנסת (בית הכנסת שלא הולכים אליו הוא אורתודוקסי). האם תקבלי דרישה של הרפורמים להקצות להם מקום בבית הכנסת הגדול בתל אביב?
כל הסיפור הרפורמי בכותל הוא פרובוקציה כמו נשות הכותל ומרשם בדוק למלחמת דת. מה יקרה לדעתך אם הרפורמים יארגנו ברכת כוהנות בסוכות? או שיצרפו כמרים (עם צלב) למניינים שלהם?
אהבתיאהבתי
לחייל זקן,
א. מסכימה לקביעתך שרוב יהודי צפון אמריקה הם חילונים.
התחברותם בסקרים לרפורמים נובעת בעיקר מהתפיסה החילונית שהרפורמים הם הרע במיעוטו. ובישראל – שהרפורמים הם האנדר דוג (מול הממסד האורתודוכסי) הזקוק לתגבור ולעזרה.
[השאלה האם הפרוגרסיביות היא דת – מעניינת, אך ברשותך אתעלם ממנה עכשיו].
ב. איני יכולה לדבר בשם כל החילונים הישראלים, אלא רק בשם עצמי. בית הכנסת ש*אני* לא הולכת אליו מכיל את סמל מגן דויד והמנורה, ואינו כולל פסלי ישו על הצלב, פסלי אלים הינדים ו/או סהר מוסלמי. הוא לא בהכרח אורתודוכסי.
[ובוודאי שאינו ממויין על פי היבשת בה שהו אבות אבותי כמה מאות שנים.
ובהערה צדדית – עליבות עזרת הנשים, בבתי הכנסת המאוד ספורים אליהם יצא לי להגיע, רק מחזקת את מנהגי לא לבקר בשום בית כנסת).
מכאן, אפילו אני לא אוכל לקבל צירוף של כמרים נושאי צלב לתפילות של יהודים הרפורמים. גם קשה לי עם רעיון היהודים המשיחיים (המאמינים בישו). לתפיסתי הם אינם חלק מהעם היהודי אליו אני מרגישה שייכת, ומקומם מחוץ לבתי התפילה של יהודים.
אבל איני מצליחה להזדעזע (כנרמז מדבריך) מהרעיון של "ברכת כוהנות". גם איני מבינה מדוע זה אמור לזעזע אותך או את כל שאר היהודים האורתודוכסים. מה כל כך אכפת לכם שהן (לתפיסתכם) טועות בגדול? כפי שנטען בתפילת יום כיפור – גם הטועות, ואפילו הפושעות, הן חלק מהעם היהודי.
ג. כתבת "אין שום סיבה לסטות מנוהג זה (שמירת המסורת שהייתה נהוגה ליד הכותל עד ימינו)."
יש סיבה כבדה !
פרויקט תגלית החל מההכרה בצורך לקרב דווקא את הצעירים היהודים החילונים והרפורמים בתפוצות. הצעירים שבמילא כבר נמצאים עם רגל אחת מחוץ לעם היהודי. אלו שמתבוללים באחוזים מדהימים, כשהם וילדיהם אובדים לנצח לעם היהודי. צורך זה אמור להשפיע גם על הנכונות ללכת לקראת תביעות הרפורמים בארץ להכרה בלגיטמיות שלהם כחלק מהעם היהודי. כאשר יהודים חילונים בארה'ב שומעים על הכתף הקרה בה נתקלים הרפורמים בישראל – התרחקותם הרגשית מישראל ומהיהדות רק מואצת.
'
אהבתיאהבתי
קמיליה,
אני לא הייתי משווה, כמו שחייל זקן עושה, ביו נשות הכותל לרפורמים. נשות הכותל הן קבוצה מצומצמת שפועלת כך כבר שנים רבות ומגיעה לקרוא בתורה בכל ראש חודש. היה צריך לתת להן לקיים את תפילותיהן בשקט. לא כן הרפורמים שבכלל לא מעוניינים בשום כותל אלא בקביעת סדר היום והזהות היהודית כאן במדינה. ההוכחה לכך היא שכאשר נתנו להם את קשת רובינסון להתפלל, הם לא מתפללים שם, אלא הם דורשים הכרה בניהול הכותל (כולו).
אני רואה ברפורמים יהודים, אם לכך את מתכוונת ב"הכרה בלגיטימיות שלהם", אבל המודל שלהם כשל, פשוט כשל. אז למה לי לתת להם לנהל את העניינים כאן? אני מכבד אותם ולא מתערב בענייניהם בארה"ב, אז למה הם מנסים להתערב כאן? הם צריכים לראות בישראל כבית שלהם, כמו שכל היהודים צריכים לראות, אבל זה לא אומר שאורחות החיים כאן צריכים ליישר קו עם הרצונות שלהם. כי אם אורחות החיים כאן יהיו מבוססים על תפיסות רפורמיות, אז דיננו יהיה כדינם.
וזה לא עניין דתי מצומצם, כי אם עניין לאומי בעל משמעות ציבורית. התפיסות שלהם חותרות תחת כל מה שנמצא כאן. פלורליזם דתי הוא עניין יפה ובמסגרת זאת יש כאן חופש דת וכל אחד ינהג כרצונו. אבל במובן הציבורי יש כאן אומה עם מסורות ברורות שהתפיסות הרפורמיות יהרסו אותן מבפנים. לא מדובר כאן על מה צריכה להיות חומרת שמירת השבת. אלו חילוקי דעות פנים-דתיים. מדובר על חתירה תחת הרעיון של עם, תחת הרעיון של "בנו בחרת", תחת הרעיון של הזכות המוסרית של עם לעצב את עצמו שלא על-פי קודים אוניברסאליים שנקבעו בבריסל, הוליווד ובמקומות נוספים. הרפורמים במצב שהם נמצאים לא בגלל בעיות גנטיות בפריון או ביטוי מוגבר של "גנים של התבוללות". אלו התפיסות שלהם שהובילו אותם למקום שהם נמצאים בו.
אני מוכן ללכת רחוק מאוד מבחינה מעשית, וזאת גם המציאות בפועל, שבה למשל השבת הפכה ליום השיפוצים (כדברי ליצמן), אבל אני לא אתן לתפיסות שמערערות את זהותנו לנהל את החיים הציבורים !!!
אהבתיאהבתי
קמיליה,
אני מניח שאת אומרת "שפוך חמתך על הגויים…תִּרְדֹף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם מִתַּחַת שְׁמֵי " בפסח (הגדה) וגם "לעת תכין מטבח מצר המנבח" בחנוכה (מעוז צור). אם צדקתי בהנחתי אזי גם את נמנית על אלו שבית הכנסת שלא הולכים אליו הוא אורתודוקסי.
לגבי אירגון תגלית הבאתי לפני מספר ימים לינק למאמר בג'ואיש פרס שמבשר על ביטול ההדרכות של הרפורמים למשתתפי התוכנית עקב אפס ביקוש וזאת למרות שלפחות שליש מהמשתתפים מגדירים את עצמם כרפורמים.
אהבתיאהבתי
למשה:
גם לי לא נראה שמה שאמרה ציפי חוטבאלי אמור להעליב מישהו אבל אנחנו לא מכירים את המנטליות שלהם וכנראה שאצלם זוהי נקודה רגישה.
אהבתיLiked by 1 person
קמיליה,
קרולין גליק על הנושא שדנו בו:
ישראל הפכה למנהיגת העולם היהודי, ולקהילה בארה"ב קשה לקבל זאת
http://www.maariv.co.il/journalists/Article-612114
אהבתיLiked by 1 person
מאמר יפה של גליק. כהוגת רעיון הסיפוח של ערביי יו"ש – לרוב יש לי רתיעה ממנה.
אהבתיאהבתי
לחייל זקן,
אם שיוך לבית כנסת אורתודוכסי נקבע רק על פי הקריטריון של נטירת טינה (וגרוע מכך) לעמים אחרים, ורצון בנקמה על מה שעוללו לבני עמי – אני כנראה אולטרה אורתודוכסית.
לא שכחתי ולא סלחתי לערביי חברון, צפת, ירושלים וטבריה על הטבח שבצעו ביהודים בתחילת המאה הקודמת, לסורים על ההתעללות בשבויי צה'ל שנפלו לידיהם במלחמת יום כיפור, ולפלסטינים על רצח הילדים במעלות ובמשגב. ועוד ועוד. וכל זה עוד בטל בשישים בהשוואה לחשבונות שאני מנהלת עם הנוצרים.
ברור גם שאין לי שום התנגדות עקרונית שאיזשהו כוח חיצוני יבצע את הנקמה באויבים במו ידיו, במקומנו (למרות שאיני מאמינה כלל באפשרות זו).
אני יכולה להוסיף שאני גם מתנגדת עקרונית לתפיסה הרפורמית לפיה כל האנושות כולה אמורה להיות קרובה ללבי באותה מידה, ואפילו מתנגדת לערך העליון (לתפיסתם) של "תיקון עולם".
אבל אם לשפוט על פי קריטריון אחר – באיזה מבנה של בית כנסת אחוש נוח לשבת – בית כנסת אורתודוכסי נמצא בסוף התור. אחוש נוח לשבת בבית כנסת רפורמי שיוויוני בו גברים ונשים יושבים בצוותא, ואת התפילה מנהלים גם גברים וגם נשים. אני יכולה לקבל את מבנה הישיבה של בית כנסת קונסרווטיבי, בו גברים ונשים יושבים בהפרדה משני צידי האולם, כשבינהם מחיצה. הם אמנם מופרדים אך שווים, כשגם נשים יכולות לשבת בשורות הראשונות.
אבל איני מוכנה לקבל את מבנה בית הכנסת האורתודוכסי, שמשדר מדרג היררכי ברור בין הגברים (שזוכים לקבל את כל המקומות הקרובים לבמה) לבין הנשים (שהודחקו רק למקומות המרוחקים ביותר, וקולן לעולם לא נשמע).
מכאן, כל בתי הכנסת, של כל הזרמים היהודים, רחוקים ממני (או קרובים אלי) בערך באותה מידה.
##############################################
ליאיר,
כתבת: "זה לא אומר שאורחות החיים כאן צריכים ליישר קו עם הרצונות שלהם. כי אם אורחות החיים כאן יהיו מבוססים על תפיסות רפורמיות, אז דיננו יהיה כדינם. … חתירה תחת הרעיון של עם, תחת הרעיון של "בנו בחרת", תחת הרעיון של הזכות המוסרית של עם לעצב את עצמו שלא על-פי קודים אוניברסאליים שנקבעו בבריסל, הוליווד ובמקומות נוספים. … אלו התפיסות שלהם שהובילו אותם למקום שהם נמצאים בו."
האם תוכל להסביר יותר למה כוונתך?
אני נוטה להסביר את אחוז ההתבוללות הנמוך של היהודים בישראל בעיקר (אם כי לא רק) בהרכב הדמוגרפי הייחודי של המדינה היהודית. כאשר רוב האוכלוסייה יהודי, ויהודים וערבים נוטים להסתובב במעגלי חיים שונים (מקומות יישוב, מערכות חינוך עד גיל 18, צבא) ונוטים להשתייך לחתכים סוציו- אקונומיים שונים – אך טבעי שיהיו פחות התאהבויות של ערבים ויהודים המובילות לנישואים. ניתן להוסיף לכך גם את העוינות בין הלאום הערבי והיהודי, כשכל אחד תופס את השני כנציג האויב. אלמנט שלא קיים ביחסי יהודי ארה'ב עם הלבנים הנוצרים ועם בני ובנות המיעוט הסיני בארה'ב.
את אחוז הילודה הגבוה של היהודים בישראל אני נוטה להסביר בעיקר בעוצמת המודעות שלנו למוות ולסכנה בהכחדת משפחות שלמות. חיים תחת צל השואה, סבבי מלחמות ופיגועי טרור – נוטים כנראה ליצור "בייבי בום" תמידי. מה שקרה בארה'ב רק לאחר מלחמה'ע השנייה. משתנים מסבירים נוספים הם העובדה שאחוז היהודים מארצות האיסלם בישראל (שהגיעו ממשפחות מרובות ילדים) + אחוז החרדים והדתיים בישראל גבוה משמעותית מאחוזם בקרב יהודי צפון אמריקה.
מכאן אני תוהה האם יש צורך להוסיף משתנים מסבירים נוספים להתבוללות ולילודה נמוכה, כמו תפיסות העולם של הרפורמים. סביר בעיני שאם יהודים רפורמיים מארה'ב יהגרו לישראל בהמוניהם ויתחילו לחיות בה – גם אחוזי ההתבוללות שלהם יפחתו פלאים ואחוזי הילודה שלהם יעלו – אפילו אם לא ישתנה דבר בהשקפת עולמם הבסיסית.
מכאן, אני נוטה להטיל ספק בהנחתך שאם היהודים בישראל יאמצו תפיסות עולם רפורמיות – דיננו יהיה כדינם. אבל איני בטוחה בכך. אני פתוחה להשתכנע אחרת.
###############################################
למשה וגלגל 21,
אם הבנתי נכון (איני בטוחה בכך) יהודי ארה'ב נפגעו מהרמיזה של ציפי חטובלי שלא רק שאינם משרתים בצה'ל אלא שגם אינם משרתים בצבא ארה'ב.
אנטישמים נוטים להאשים את יהודי ארה'ב בכך שהם תומכים במלחמות ואפילו יוזמים אותן (כמו תמיכת הניאו-קונס היהודים מלחמות עיראק של בוש האב והבן), וחלקם גם מצליחים להרוויח מהן הון תועפות, אבל אחוז היהודים שחוזרים מהמלחמות של ארה'ב בארונות מתים – נמוך משמעותית משיעורם של היהודים באוכלוסיית ארה'ב.
גם במלחמת ויטנאם, בה היה אמור להיות שירות חובה צבאי – אחוז הנופלים בקרב יהודי ארה'ב היה נמוך יותר משל כל שאר קבוצות האוכלוסייה בארה'ב. ההסבר לכך הוא הפטור משירות צבאי שניתן לסטודנטים בקולג'ים (לטענת האנטישמיים – תקנה שחוקקה ביוזמת היהודים ולתועלתם). כיון שאחוז היהודים שפנו ללימודים גבוהים היה גבוה משל קבוצות אוכלוסייה אחרות – די מובן כיצד התחזקה התפיסה האנטישמית שהיהודים אינם באמת נאמנים למולדתם.
ציפי חטובלי, כנראה מבלי דעת ומבלי משים, דרכה על יבלת כואבת זו של יהודי ארה'ב.
אהבתיLiked by 1 person
קמיליה, תגובה חכמה, אבל למה באמת הרפורמים לא עולים בהמוניהם לישראל (כמו שאורתודוקסים רבים עולים)? היא הנותנת. היותם רפורמים. העניין הוא שזה לא משכנע להציע לרפורמים להיות אורתודוקסים. העמדה האורתודוקסית על העולם היא קשה לעיכול במאה ה-21.
אבות הציונות פתרו את הדיסוננס ואפשרו את שימור היהדות על בסיס חילוני על ידי הקמת הקיבוץ היהודי בארץ ישראל. מכאן שמי שרוצה לשמר את היהדות ורואה בכך חשיבות צריך להפוך את ישראל לאטרקטיבית כלכלית ותרבותית כך שיותר ויותר יהודים יגיעו אליה, גם אם ממניעים זרים, ויקבלו את שימור היהדות שלהם כתוצאת לוואי. כמאמר הפרסומת – בשבילו זה דני, בשבילך זה חלב.
על דברי חוטובלי ניתן לומר שאין בהם רשעות, אבל טיפשות עלולה להיות גרועה מרשעות.
אהבתיאהבתי
קמיליה,
מדוע קיים "הרכב דמוגרפי יחודי בישראל"?
את לא רואה את הקשר בין ילודה גבוהה אצל "יהודים מארצות האיסלם חרדים ודתיים" לבין תפיסות אורתודוקסיות?
את לוקחת את דפוסי ההתנהגות כאן כמובנים מאליהם, או כאילו הם נוצרו בגלל "איום מתמיד", כשלמשל היום אין עלינו (כמעט) שום איום קיומי והילודה דווקא עולה. ולהיפך, היו ימים שחיינו תחת איום מתמיד ודפוסי הילודה היו בירידה.
זה שיש דפוסי התנהגות שונים בתכלית בין יהודי ציון ליהודים רפורמים בארה"ב, קרי ילודה גבוהה והתבדלות לאומית, זה בגלל ה"תפיסות האורתודוקסיות" ששולטות בקרב היהודים שבציון. נכון שרוב מי שהקים את המדינה לא היה אורתודוקס במובן הצר, אבל הוא גם הוא וגם הרוב החילוני כיום (ובוודאי החרדי, הדתי והמסורתי שהם לבדם אחוז ניכר מהציבור היהודי) עדיין מחזיק בתפיסות שרואות בנו עם שצריך לשמור על יחודו (ואלו תפיסות אורתודקוסיות במובהק).
זה נכון שקיימת איבה בינינו לבין הערבים אבל "למה אני בכלל כאן", ו"למה לי את כאב הראש הזה כנגד הערבים" הן שאלות שלרפורמים אין תשובה עליהן, ולכן הם גם לא כאן. אם אין לי את האמונה במה שאני עושה כאן, אז אני בכלל לא אכנס לאיבה ומריבה מול הערבים. והאמונה/תחושת השליחות/אמונה בצדקת הדרך (ושלל ביטויים אחרים שניתן להכניס כאן) הזאת קיימת בעם היושב בציון בגלל ה"תפיסות האורתודוקסיות", ואינן נמצאות אצל הרפורמים. ולכן אנחנו כאן והם שם בארה"ב.
אהבתיאהבתי
המאמר של קרולין גליק מנתח נכונה את המצב. הכי מפחידה הקביעה הבאה שלה:
"יש להניח כי ככל שתהליך ההתמוטטות של הרפורמים והקונסרבטיבים ילך ויחריף בשנים הקרובות, יתחזק הצורך להגדיר את הזהות של חברי התנועה כזהות לעומתית כלפי ישראל."
זה מצב שאני מאוד חושש ממנו. גם נוכחות טראמפ בבית הלבן יכולה להחריף את הצורך של הרפורמים להתעמת עם ישראל.
אהבתיLiked by 1 person
מאמרה של קרולין גליק אכן מאוד מומלץ.
לשם איזון – עמדתו של אורי הייטנר (השונה לחלוטין מהעמדות שהובאו עד עתה בבלוג ושל קרולין גליק) לגבי יחסי ישראל ויהודי התפוצות.
רקע: חבר קיבוץ, אחד התומכים החשובים בתנועה להתחדשות יהודית. להבדיל מהרפורמים של ארה'ב – גם מניף בגאון את דגל הציונות, והיה מראשי המאבק להתיישבות בגולן.
אדם שלרוב מעניין לשמוע את עמדותיו, גם אם במקרה ספציפי זה הוא להערכתי טועה.
****
מציקה לי העובדה שלאף אחד מהתדיינים על הנושא אין להערכתי תוכנית פעולה ריאלית למניעת, או לפחות להאטת קצב, אובדן מאות או אלפי אנשים ביום לעם היהודי דרך התבוללות ו/או הימנעות מהבאת ילדים לעולם.
לתפיסתי, קרולין גליק, חייל זקן ויאיר מסתפקים בקביעה הנרצת שאנחנו הצודקים והם הטועים. כשההבדלים בינם הוא בעיקר במידת הנימוס והאדיבות שבה הם מציעים להראות לרפורמים של ארה'ב את הגב ולהמשיך להתעלם מדבריהם וממצוקותיהם.
ברור לכל שתוכניות כדוגמת תגלית, של ביקור חד פעמי בארץ, הם בעלי השפעה חיובית אך אינן מספיקות בכדי לשנות עמדות חיים בסיסיות.
רמיזתה של קרולין גליק לחשיבות פעילות חב"ד בקמפוסים גובלת בעיני בבדיחה עצובה.
גם הצעתו של אורי הייטנר שישראל תעתר לכל דרישות הרפורמים ממנה – אינה נתפסת בעיני כתשובה הנאותה לבעייה.
אבל לצערי גם לי אין רעיונות איך להקטין או להאיט את קצב הדימום מתוך העם היהודי.
אני מתחברת לתפיסתו של יאיר שמוקד הבעייה של יהודי ארה'ב הוא התפיסה הליברלית – אוניברסליסטית, לפיה לא רק שאין כל חשיבות לשמירת ייחודו והמשכיותו של עם מסוים אלא שאפילו רצוי לפורר את כל המחיצות בין כל העמים.
יאיר כתב: "רוב מי שהקים את המדינה לא היה אורתודוקס במובן הצר, אבל הוא גם הוא וגם הרוב החילוני כיום (ובוודאי החרדי, הדתי והמסורתי שהם לבדם אחוז ניכר מהציבור היהודי) עדיין מחזיק בתפיסות שרואות בנו עם שצריך לשמור על יחודו (ואלו תפיסות אורתודקוסיות במובהק)."
אני רק חולקת על הקישור של יאיר בין עמדות לאומיות פרטיקולריסטיות, הדוגלות בחשיבות ההגדרה העצמית של עמים שונים (כולל העם היהודי) ושמירת זהותם החברתית והתרבותית, לבין אורתודוכסיות הלכתית יהודית. מדובר במאבק בין שתי תפיסות עולם, הניטש על פני כל הגלובוס, גם בקרב בני דתות אחרות (מאבק אליו התייחס גם מאמרו של יורם חזוני).
עם זאת, אני מסכימה לקביעה שהתנועה היהודית הרפורמית בארה'ב חרטה על דגלה את מחיקת הזהות היהודית הבדלנית. מה שמזכיר לי מאמר (שנדמה לי שהבאתי פעם) מאתר מידה על המוזיאונים לזהות יהודית שהוקמו במערב. מוזיאונים שלמעשה פועלים לעידוד מחיקת הזהות היהודית.
אני יכולה להוסיף שאחת מתוצאות הלוואי השליליות ביותר של התפיסה האוניברסליסטית הוא הרצון של חלק מהיהודים "להוכיח" שאינם מפלים לטובה את העם לתוכו נולדו. וההוכחה הניצחת ביותר מבחינתם הוא תמיכתם הנלהבת דווקא באויבים המרים של מדינת העם היהודי וב BDS. כאשר הזהות העצמית של יהודים "על לאומיים" כמו נועם חומסקי ושות' מחייבת שנאה ללאום היהודי ישראלי ורצון בהכחדתו – אנו בבעייה קשה. בעייה שבעיני היא פחמורה יותר מהמאבק על הבכורה בין הנהגת יהודי ארה'ב לבין ישראל.
אהבתיאהבתי
קמיליה , יש איזה דרך פעולה . הבעיה היא שהמדינה אחראית ( בין היתר המדינה ) על הניוון והקיפאון האורתודוקסי , ניוון וקיפאון אשר מדירים רבים מן הדת היהודית . ואין צורך להפליג פה בתיאורים .
איך המדינה אחראית ? אם כך , המדינה , מעולם לא מינפה ודחפה את הרבנות האורתודוקסית , להתאים הלכות , לעידנים יותר מודרניים . זה כבר נעשה בעבר הרחוק , וקפא על שמריו כמעט . המדינה מעניקה תקציבים עצומים לישיבות והסדרי דת דנן , ולא מאיצה ברבנים הגדולים : להתאים , להסתגל , לקרב , להתחדש , להביע יותר הזדהות ואחווה עם המדינה ותושביה וכדומה ….. אם זה היה נעשה , בדרך אורתודוקסית ונכונה יודגש , אזי, סביר להניח , שכפי שצריך היה להיות מטבע הדברים :
ציבורים גדולים יותר , גם בארץ , וגם בחו"ל , היו נוטים יותר לאורתודוקסיה , ופחות להתבוללות , ויותר הזדהות עם המדינה ואורחותיה .
להתראות
אהבתיאהבתי
קמיליה , בפועל זה גם אומר , שאם הרבנים של הציונות הדתית , היו בפוזיציות של מערך הרבנות הראשית , העסק היה הרבה יותר ידידותי . אלא , שהציונות הדתית , העדיפה כמובן להשקיע כל המשאבים כמעט , בהתנחלויות , ולא לכבוש את המיינסטרים באמצעות שליטה ומדיניות ידידותית יותר במערך הרבנות הראשית . זה כמובן גם משליך על יהודי ארה"ב .
להתראות
אדחוף לך לינקים מאוחר יותר …..
אהבתיאהבתי
קמיליה, רק המחשה זניחה , רבני צהר , נגד הרבנות הראשית ( האולטרא אורתודוקסים נ' רבני ציונות דתית , אשר יותר בעד פתיחות וידידותיות ) רק טפח או צוהר לבעיות , כאן :
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/134/711.html
להתראות
אהבתיאהבתי
אני לא מסתפק בקביעה שאני הצודק אלא משלים עם זה שגורלם די נחרץ. אפשר להביא דלי של מים לאייל, אבל אי אפשר להכריח אותו לשתות.
אהבתיאהבתי
לדעתי מה שגורם לעליית הטונים בין ישראל לתפוצות הוא לא עניין דתי במובהק, כי הרי ההבדלים בין אורתודוכסים לרפורמים לא התחילו היום, וכל סלעי המחלוקת הנוכחיים היו קיימים בעבר, והם לא גרמו למשברים כאלו.
האורתודוקסיה בישראל לא הקשיחה עמדותיה כלפי הרפורמה יותר מבעבר.
השינוי שאירע לדעתי הוא ממשל אובמה, במובן הרחב ולא האדמינסטרטיבי. הרפורמים היו בשר מבשרו של ממשל זה ותפיסתו, והשינוי שאובמה ניסה לחולל בעולם המוסלמי נתן להם רוח גבית לחולל מפנה דומה ב"עולם היהודי הקפוא והמיושן" לתפיסתם.
סיפור הכותל התחיל בזמן אובמה, והם גם ניצלו את כוחם במממשל בכדי לכופף את ממשלת ישראל. מבחינתם שינוי יחסי הכוחות בכותל הוא אפשרות להוכיח קבל עם ועדה שקיים חופש דתי בישראל, ואולי גם מנוף לחולל שינוי שכזה באמת. דחיית מתווה הכותל פוצצה את החלום והרצון לחולל שינוי בדפוסי המחשבה בישראל, והוכיחה את איבוד כוחם. ומכאן הזעם (וכמובן שגם זעם על הפניית העורף אחרי התמיכה שהם מעניקים לנו).
אהבתיאהבתי
ויותר מכך, דחיית המתווה בידי הממשלה הוכיחה שגם הממשלה (והציבור שהיא מייצגת) נמצא ב"צד האורתודוקסי". עד עכשיו היה ניתן להתנחם בסיפור ש"הדתיים נגדנו אבל הציבור איתנו".
ולא היא.
אהבתיאהבתי
סיפור משפחתי: אחת מסבתותי גדלה במשפחה יהודית גדולה וענפה, שנהגה ללכת 3 או 4 פעמים בשנה לבית כנסת ניאוליטי (במונחי ימינו – קונסרבטיבי), שמרה על כשרות (לפחות בתוך הבתים), ותרמה בקביעות לתחזוקת בית הכנסת ולעניים יהודים. אך אחד מהם לא התפתה להתנצר- למרות כל היתרונות החברתיים, התעסוקתיים והכלכליים שנילוו לכך.
בתום מלחמת העולם השנייה נותרו מכל ענפי משפחה זו רק סבתי, בת דודה שלה ושני בני דודים. סבתי עלתה לארץ, בת דודתה עברה בעקבות בן זוגה לצ'כיה, אחד היגר לאוסטרליה ("המקום הכי רחוק מיבשת אירופה שניתן למצוא"), ואחד קיבל מעמד פליט בשבדיה. שלושתם פסלו על הסף את האופציה לעלות לישראל. אחד מהם, שהגיע לארץ לסיור קצר קבע בנחרצות שזו מדינה עם עבר מפואר אבל בלי עתיד, וחיפש את עתידו במקומות אחרים על פני הגלובוס.
שלושתם היו נשואים ליהודים, ומכאן שנולדו להם ילדים יהודיים. הם לעולם לא התכחשו ליהדותם, חשו איזושהי קרבה רגשית למדינת ישראל וחרדו לגורלה בזמנים קשים (כמו בתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים) , אך התרחקו מכל פעילות קהילתית יהודית במקומות מושבם. הם גם השתדלו לשלוח את ילדיהם לבתי הספר הטובים ביותר במקום הימצאם – שבמקרה או לא במקרה לא היו בתי ספר יהודים.
כנראה כתוצאה מכך – אף אחד מכל קרובי משפחתי הצ'כים, האוסטרלים והשוודים הללו לא נישא לבן/בת זוג יהודי/ה. ידוע לי שאחד נישא לקמבודית (אותה הכיר במהלך שרותו בחיל השלום של האו'מ, אחד לסינית – אוסטרלית ואחד לשחורה- אמריקאית. מגדל בבל מושלם של כל הגזעים וכל הצבעים. מכאן, רק לסבתי, מכל אותה משפחה יהודית ענקית, יש נכדים ואפילו נינים יהודים.
אני בספק האם דור הנכדים, ויותר מכך דור הנינים, יודע בכלל על הקשר שלו לעם היהודי, ואם כן – האם הוא מייחס לכך משמעות כלשהי. כנראה שלא.
בעיני הם אבדו לנצח לעם היהודי. כמעט המשך השואה של העם היהודי באמצעים אחרים.
מכאן כנראה די קשה לי להשלים בפטליסטיות עם הקביעה ש"גורלם די נחרץ".
[מה שמזכיר לי גם את התנגדותי להשלמה הפטליסטית שלכם עם רמת השחיתות, הגבוהה מדי לטעמי, שבמדינת ישראל].
אהבתיאהבתי
קמיליה, מה ניתן לעשות (שלא נעשה) בשביל למנוע את התבוללות המעציבה שתיארת?
אהבתיאהבתי
לא לכל בכייה יש פתרון. מה שקורה ליהודים הוא שבב מכל התהליך שעובר על משפחות בכל רחבי העולם, שבירת היחידה המקובלת כמשפחה. אנשים לא מתחתנים, לא מביאים ילדים, מחפשים זהות במקום שונה. כמו שאתה בוחר בסאנדרס מתוך זעקה אתה בוחר בקמבודית או כושית או סינית. צורה של התאבדות
אהבתיאהבתי
רוזנקרנץ, שמח לשמוע ממך.
אהבתיאהבתי
ליאיר,
הלוואי שהייתי יודעת מה ניתן לעשות בכדי לבלום, או לפחות להאט, את תופעת הדמום מתוך העם היהודי.
ברור לי שצעדים כמו פעילויות חב'ד בקמפוסים, ואפילו מסעות חד פעמים לישראל בנוסח תגלית ומסע, הם אולי חיובים לכשלעצם אך לא היו מונעים מקרובי משפחתי מלהינשא לזרים. הם אינם יותר מפלסטר למחלת סרטן.
כנ'ל גם לא כל הצעדים עליהם המליצו אורי הייטנר וכל הפניות שהביא אל רום. אני אישית תומכת בכל המלצותיהם עבור תושבי ישראל (ועל אחת כמה וכמה עבור בני העלייה הרוסית), ואם יעזרו גם למצב את ישראל בעיני יהודי העולם כיותר נאורה ופתוחה וכפחות דומה לתיאוקרטיה האיראנית – הרווח כפול ומכופל. אך לא אלו שורשי הבעייה, ומאוד קשה לי להניח שיעצרו את מגמת ההתבוללות של יהודי העולם והימנעותם מלטרוח לגדל ילדים.
אחד ההסברים שלי למה שקרה לקרובי משפחתי הוא עצם ההתפזרות על פני הגלובוס, ומכאן ניתוק הקשרים המשפחתיים והקהילתיים שהיו מאוד חזקים בעבר. בעבר הרחוק הלכידות המשפחתית והקהילתית עזרה לשמור על בני המשפחה מלהתנצר ו/או מלהינשא לנוצרים, ועודדה אותם להביא לעולם ילדים (גם בשל הבטחת הסיוע של כל בני המשפחה המורחבת בגידול הילדים).
לתושבי ישראל יש יתרון גיאוגרפי של קוטן, העוזר לשמור על קשרים משפחתים רב דוריים ושל משפחות מורחבות. רובם המכריע של הישראלים גרים במרחק שעת נסיעה לכל היותר מכל שאר בני משפחתם. מה שמאפשר מספר רב של מפגשים רב דוריים בשנה. במשפחות רבות הסיוע של הסבים והסבתות בגידול הילדים, ובעיקר בימי החופשות בבתי הספר או כשהילדים חולים, הוא עזרה שלא תסולא בפז.
במדינות ענק כמו ארה'ב וקנדה, בני 18 ומעלה רבים לומדים ועובדים במרחק של מספר טיסה מהוריהם ומאחיהם. מכאן הם נפגשים זה עם זה לכל היותר פעמים שלוש בשנה. על סיוע שוטף בגידול ילדים, ובעיקר כשהם קטנים, אין בכלל על מה לדבר.
לכך יש להוסיף כמובן את השלכות הגלובליזציה, העבודה בחברות רב לאומיות, וחדוות הרילוקשנים.
האם ישראל יכולה לעזור ליהודי העולם לשמור על קשריהם המשפחתיים? אולי בטיפונת.
לנסות לעודד תיירות ונופש בארץ של משפחות יהודיות רב דוריות / מורחבות ו/או נוהג של טיולי שורשים עם הסבים והסבתות . לנסות "לייצא" את הפורמט של ביצוע עבודת שורשים, המחייב את בני הנוער לראיין את סביהם וסבתותיהם על קורות משפחתם. רעיונות אחרים?
ברקע קיימים גם זרמי עומק תרבותיים של העלאה על נס את זכויות היחיד (אושרו, הגשמתו העצמית, מיצוי הפוטנציאל שלו וכדומה) על חשבון חובותיו של אותו יחיד לבני משפחתו, לקהילתו, לעמו ולמדינתו.
לתפיסתי, המטוטלת התרבותית עברה בהקצנה רבה מדי מצד אחד לצד השני. שמה הלועזי של תכנית תגלית הוא "זכות מלידה". מקובל עלי.
אבל בעיני אמורות להיות לכל אדם גם "חובות מלידה". חובה של כל אדם לדאוג לבני משפחתו, הגרעינית והמורחבת (ולפיכך איני יכולה להיות אדישה ל"נוהג" להפקיר הורים וסבים קשישים במדינה אחת בכדי לחפש את האושר האישי בצידו השני של הגלובוס) + חובה לתרום לקהילתו ולמדינתו. אני די אדישה לשאלה האם התרומה נעשית באמצעות שירות צבאי, שירות לאומי או התנדבות בעמותה התורמת לכלל כמו 'יד שרה'. אבל איני יכולה שלא לגנות את מי שבעיני הם "משתמטים" ממילוי חובותיהם מלידה.
זהו מאבק תרבותי עמוק, ולפחות עכשיו אני נמצאת בו בצד המפסיד, אך עדיין לא נואשתי לחלוטין מהסיכוי שהמטוטלת התרבותית תחזור מעט אחורה.
[מה שמזכיר לי שאני היחידה בבלוג זה שלא אחלה לאור הצלחה ואושר בהגירה לקנדה, ותקפתי את החלטתו. קל לי מדי לחזות מה יקרה לילדיו ולנכדיו, והפקרת הורים וקשישים מאחור – דורכת אצלי על נקודה רגישה].
אהבתיLiked by 1 person
קמיליה,
שאפו!
אהבתיאהבתי
קמיליה , אני לא גורס שאפשר לגמרי , למנוע התבוללות וכדומה …. אבל , אפשר להעצים הזיקה לאורתודוקסיה , ולמדינת ישראל , עם ההצעה או התיאור שהבאתי . אגב , הבאתי רק הפניה אחת , זניחה לגמרי , אבל , אם תתעקשי , את תטבעי פה , רק בבגצי"ם אפילו , שלא תאמיני , ובהמשך אולי .
אסור לשכוח : כל התפיסה הרפורמית , משמעותה , לא של ניכור מן היהדות , אלא נהפוך הוא !! ניסיון להיאחז ולהיאחז ביהדות , רק , לנסות לנער את האבק הקבעוני , פרימיטיבי , לא תואם וכדומה לשיטתם , שיעיק פחות על ניהול החיים האישיים ( מדגיש אישיים , אבל לא רק , ותקצר היריעה ) .
אבל , אסור לשכוח , הקסם של הדת היהודית בעיני רבים , זה דווקא השמרנות , הקיבעונות , תחושת ההמשכיות וההישרדות , אבל , כאשר כל זה , מתנגש בצורה מהותית מאוד , בחיים האישיים ובאורחות מודרניים , זה מעיק על התחת של אנשים . והבעיה הזו עצומה גם בקרב הציבור החילוני פה בארץ . האחרונים , הם בעד באופן כללי , אבל , נגד באופן פרטני . אין ספק בדבר !!
והרי תחשבי על כך : הציונות הדתית , מאז ההתנתקות מעזה , מאז כיבוש יהודה ושומרון , מנסים להשתלט על מוקדי הכוח במדינת ישראל מבחינה פוליטית , ולהתנחל בלבבות של המיינסטרים ( ולא רק ביהודה ושומרון כדבריהם שלהם ) . אזי :
כיצד זה " הפקירו " את מוקד הכוח המרכזי בקשר לאורחות דת מדינה ( הרבנות הראשית ) יתהה אדם ? הרבה חילוניים , רואים בהם משיחיים , הזויים , ממיטים אסון על עם ישראל , אבל , הרבה יותר מדי חילוניים , היו רואים בהם את הצד היותר פרגמטי , וידידותי , ומקרב , אם הם היו משתלטים דווקא על הרבנות הראשית , ומקרבים הדת לציבור החילוני . האולטרא אורתודוקסים , לא ממש בנויים לכך , חייבים להודות . הרבנים הציונים דתיים , והציונות הדתית , הרבה יותר בנויים לדבר כזה .
אז תשמעי , מיני אז ועד היום , מן המפד"ל ועד הבית היהודי , 7 – 8 מנדטים וכדומה … היו יכולים להתרומם יותר , ולכבוש קצת מן המיינסטרים , אם היו טורחים להשתלט על הרבנות הראשית ומוסדותיה .
או כי אז , גם רפורמים בעולם , לא היו רואים במדינת ישראל , מדינה תיאוקרטית חשוכה , נשלטת על ידי רבנים חשוכים , פאטריאכלים לשיטתם וכדומה … או כי אז :
הם היו מקיימים זיקה יותר חזקה למדינת ישראל , ממילא ליהדות , ממילא למניעת התבוללות , והיו נשארים זיקתיים יותר לאורתודוקסיה , מאשר רפורמה , ושוב :
אסור לשכוח , שהקסם ביהדות הינו : ההמשכיות , הזיקה לעבר הרחוק , הרציפות , השמרנות וכדומה …… ודווקא לא :
החיים האולטרא מודרניים , הם ענין של הגשמה אישית , אבל גם חיפוש אחרי זהות אישית במובן של תהיה אחרי שורשים , וחיפוש תדיר אחרי איחוד מיסטי , וזה האולטרא מודרנה , ואין לטעות בדבר . וכבר הבאתי בעבר פה המחשה , לטוענים , שיש שני מדינות , מדינת תל אביב , ומדינת ישראל הפריפרית , את תל אביב עצמה למרבית הפלא , כלא פחות ולא יותר , עיר של חוזרים בתשובה , של מחפשי שאנטי , עיר משיחית , עיר של נוהים אחרי מיסטיקה וכדומה וכו….. ( פשוט מבלבלים תדיר בין רמת אביב , לבין תל אביב , יש מימשק גיאוגרפי , אבל , לא ממש רוחני ) .
אדחוף בהמשך לינקים …..
להתראות
אהבתיאהבתי
לגבי ההערה בסוגריים זו בעיה קשה לערבב הפוליטי והאישי. במובנים מסוימים לכולם יש במישורים שונים את הדילמה של ח"כ גואטה אם ללכת לחתונה הגאה של אחיינו. ובכלל, אפשר להיות פטריוט ולגור בלוס אנג'לס. החיים מורכבים.
אהבתיאהבתי
הנה קמיליה , תל אביב , לא רק מועדונים וברים כמובן , הרבה פעילות מיסטית ושל חזרה בתשובה או התחקות אחרי שורשים :
http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/405/196.html
להתראות
אהבתיאהבתי
גם פה קמיליה , תל אביב , לא רק עיר חטאים ובילויים , אלא גם חזרה בתשובה מובהקת ביותר :
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4651624,00.html
להתראות
אהבתיאהבתי
קמיליה , כבר הפניתי בעבר פה , לפוסט של אישה מדהימה , טוענת רבנית , רבקה לוביץ , פה הפוסט שלה בהגות , על רשימות שחורות של ממזרים ( ברבנות , אצל היועמ"ש וכו… ) צריך לקרוא , להבין המציאות , ולקלוט , למה רפורמים וחילוניים רבים , מרגישים מה שהם מרגישים , הנה :
https://goo.gl/ouQGRb
ועוד בגצי"ם ובכלל בהמשך ….
להתראות
אהבתיאהבתי
קמיליה , הנה פה , עוד רב מן הציונות הדתית , מנסה להתמודד עם בעיית הקיבעון המוגזם ביהדות ( והפעם בקשר לעגינות וכדומה ) האבחנה נכונה , אבל הפיתרון , מגוחך , אבל עדיין , מעיד על הבעיתיות העצומה , ועל הרגישות היותר רלבנטית של רבני הציונות הדתית לבעיה , כאן , מומלץ ביותר :
https://goo.gl/TJ1Q3N
ניקח ברייק , ונתחרע עם בגצי"ם מטורפים לגמרי ….
להתראות
אהבתיאהבתי
קמיליה ,
נצטט רק , מתוך בג"צ הכשרות , את נעם סולברג ( מזכיר , הוא עצמו מן הציונות הדתית , וגר בהתנחלות ) מבקר את הרבנות הראשית ומערך הכשרות וכדומה ( קל וחומר תחשבי , מה חילוניים ורפורמים ….) הנה :
" פסק דין זה לא נועד לתת גושפנקה למערך הכשרות הקיים. אין להבין מדברַי כאילו דווקא זהו המנגנון הנכון והראוי. פסק הדין עניינו בבחינה פרשנית וחוקתית של החוק הקיים. הוא עוסק במצוי, לאו דווקא ברצוי. חשוב מכך, פסק הדין אינו מעניק 'תעודת הכשר' לאופן התנהלותו של מערך הכשרות במהלך השנים. אמנם, רבים הם העוסקים במלאכה – רבנים, משגיחים ומפקחים, ויש להיזהר מלהוציא את דיבתם רעה של חלק הארי מביניהם, אשר עושים את מלאכתם נאמנה. ואף על-פי כן, בתוך עמי אנוכי יושב. אין אני צריך לדוח מבקר המדינה משנת 2009 שצירפו העותרים כדי לדעת עד כמה גדול הקלקול במערך הכשרות הקיים: משגיחים שאינם באים לבית האוכל אלא למספר דקות בודדות בכל שבוע, ודורשים תשלום ב'שחור'; מהם חסרים את הידע ההלכתי הנדרש, או מבצעים את עבודתם כלאחר-יד, וכיוצא באלו מרעין בישין. עד כדי כך הגיעו הדברים, ששומעים אנו על רבנים שאינם סומכים על הכשרות שהם עצמם נותנים. אף זאת נודע ברבים, כי חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל, כולם סמוכים על שולחנה, אך רק מקצתם סומכים על הכשרות מטעמה.לאחרונה אף קיבלנו תזכורת נוספת למצבו העגום של מערך הכשרות בירושלים, הפועל תחת סמכותה של המשיבה 3, המועצה הדתית ירושלים. במכתבו אל הרב הראשי, הרב יצחק יוסף, מיום 15.7.2015 (יומיים לפני הדיון השני בעתירה), קובל רבה הראשי של ירושלים, הרב אריה שטרן, על התנהלותו של יו"ר הוועדה הממונה בירושלים, אשר לטענתו מונע ממנו "לתפקד כראוי כאחראי על מערך הכשרות בעיר. זאת הוא עושה ע"י הוראה למפקחים שלא ישתפו עמי פעולה וחמור מזה עוד נוסף היום כשנכנסו שלא ברשות ללשכתי והוציאו משם את רשימת המשגיחים שהיתה אצלי ונחוצה לי במסגרת אחריותי על מערך הכשרות כולו. צריך לציין שכל זה נעשה לאחר שמצאנו ממצאים חמורים בכמה עסקים שאסור להשלים עימהם. אי לכך לאחר שהגדיש את הסאה הנני מבקש את התערבותכם המיידית כדי שלא נצטרך להודיע על הסרת האחריות שלנו על הכשרות בעיר". איננו נדרשים לקבוע מיהו הצודק, אך הדברים מדברים בעד עצמם; קשים לעיכול. לא אל הנער הזה התפלל המחוקק.
כאן לבג"ץ :
http://elyon1.court.gov.il/files/14/940/064/o11/14064940.o11.htm
להתראות
אהבתיאהבתי
קמיליה, וכאן , רובינשטיין עצמו ( השופט בעליון לשעבר ) שהוא עצמו כמובן מן הציונות הדתית גם כן במובהק , מותח ביקורת ופוסק בהתאם , על האפליה של רפורמים או נשים רפורמיות , בטבילה במיקוואות ציבוריות בשליטת האולטרא אורתודוקסים , כאן :
http://elyon1.court.gov.il/files/10/750/058/t33/10058750.t33.htm
להתראות
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ , רק נשמח לשמוע את דעתך האישית והפרטנית , על הפוסט לעי"ל של הרב יצחק שילת ( כפיית גט ) הנה , אתה תמצא בו ענין רב אני מניח :
https://goo.gl/TJ1Q3N
להתראות
אהבתיאהבתי
צריך לשקלל את הפגיעה בתדמית ישראל בעולם וגם בבית פנימה אם תהיה מדינה שבה מונהג עונש מלקות.
אהבתיאהבתי
תמריץ, אתה מתכוון לטעון , שאם למשל , הפגיעה בתדמית ישראל בעולם , תהא מינימלית , אזי , אפשר להלקות סרבני גט כפי הפוסט ?
אהבתיאהבתי
הטענה של הכותב היא שמותר להפעיל כוח כדי למנוע ביצוע פשע. אם סרבנות גט היא פשע שהולך ומתבצע בהווה, זה לא מופרך להפעיל כוח כדי למנוע אותו.
אהבתיאהבתי
הבנתי תמריץ , תודה …..
אהבתיאהבתי
רק סיכום מחץ לכל המקובץ לעי"ל :
קמיליה ואחרים , תהו , האם ואיך אפשר למנוע התבוללות ולייצר קירבה ליהדות ולמדינת ישראל וכו… . הוכחנו היטב , שאולטרא מודרנה ( בארץ , וגם בעולם אגב ) משמעותה דיכוטומית למעשה לא פעם , דיכוטומית , משמע : לא רק הגשמה עצמית אישית , אלא , במסגרת אותה ההגשמה , הפרט גם עוגן על חיפוש אחרי זהויות קולקטיביות , רוחניות , מיסטיות , רדיקליות , דתיות ממילא וכו… רק , מותאמות יותר , פתוחות יותר . זה מחד :
מאידך , המימסד הרבני האולטרא אורתודוקסי , נתפס כמקובע , מיושן , פרימיטיבי , לא תואם וכדומה ….. המדינה עודדה אותו לכך מבלי כל אתגור והתנאה ( תנאי ) בקשר למתן תקציבים וכדומה …..
הציונות הדתית , היא זו , שיכולה לייצר מחד : פתיחות , קירוב , ידידותיות בקרב חילוניים והמיינסטרים , הכל בקשר להלכות דת וכדומה , ממילא : הציבורים החילוניים , או רבים מהם , יותר רספטיביים ( קולטניים , מועדים לקלוט ) לתפיסות רוחניות מעמיקות , ובזיקה ליהדות בעיקר .
מה שנכון לגבי ציבור אתיאיסטי חילוני פה , יפה ונכון יכול להיות , גם לגבי יהודים רפורמים בארה"ב וכדומה …..
להתראות
אהבתיאהבתי
רק הערה מסייגת קלות :
לא פשוט לקרב אורתודוקסיה יהודית לציבורים חילוניים , לא כל שכן , אתיאיסטים ( יש הבדל בין פתיחות רוחנית , ועיסוק רוחני אינטואטיבי וחופשי , לבין : הלכות נוקשות ומתוקף חוק נקוב , המשפיעות על מצבו החומרי / אישי של אדם ) . לא בטוח שהציונות הדתית , הייתה יכולה לעשות מהפך , אבל , קשה להתווכח עם ההנחה , שהם בעלי סיכוי הרבה יותר טוב , לקרב ולפתוח יהדות והלכות , כלפי הציבור החילוני . ייתכן גם שמאוחר מדי , נדרשת תעוזה ואסטרטגיה פוליטית , לא פשוטים כלל וכלל .
להתראות
אהבתיאהבתי
המשך תגובתי ליאיר
(לאחר שאולצתי, בניגוד מוחלט לרצוני, ליישם את מה שאני מטיפה לאחרים לעשות – ולמלא גם כמה חובות משפחתיות )
אני מניחה שאחת הסיבות העיקריות למה שקרה לקרובי משפחתי היא שאף אחד מהם לא ידע לענות על השאלה "מדוע בעצם כל כך חשוב שהעם היהודי ימשיך להתקיים?" או "איזה נזק כבר יגרם לעולם או לעצמנו אם גם העם היהודי, כמו מאות עמים אחרים שחיו בעבר, ייעלם מעל במת ההיסטוריה?"
הם לא הצליחו להבין מדוע חשוב שיוותרו על בן/בת הזוג האטרקטיבי ביותר בסביבה (שכנראה שייך במקרה לדת אחרת) או בשביל מה להשקיע הרבה מאמצים וכספים רק בכדי שילדיהם לא יגדירו עצמם בבגרותם כחסרי דת?
התשובה הדתית – אמונית לשאלה זו פשוטה וברורה (זו דת האמת היחידה !!! וגם אם אנו סובלים בגללה בעולם הזה, ונאלצים לוותר בגללה על חלק ממאווינו – נבוא כנראה על גמולנו בעולם הבא).
אבל אני מניחה שרוב היהודים החילונים בעולם, כולל בישראל (ואולי גם חלק מהדתיים) לא באמת מסוגלים לענות על שאלה זו.
[בעיני זהו מחדל חמור של מערכת החינוך הישראלית. הנסיון של בנט להכניס לחינוך הממלכתי יותר הכרה של הדת היהודית – מפספס להערכתי את המטרה. היה צריך להכניס יותר לימודי היסטוריה יהודית]
התנועה הרפורמית רק החמירה את הבעייה הבסיסית. היא החליטה שעיקר האמונה החשוב ביותר (ואולי אפילו היחידי) הוא "תיקון עולם", והתגאתה רק במה שתרמו יהודים לאנושות (כמו תרומתם לתנועה לשוויון זכויות האזרח / השחורים ועזרתם לכל אומללי העולם ומדוכאיו.
לא רק שהערך של תרומה ועזרה לבני עמך שלך לא הוערך כלל, אלא שהוא אפילו בוזה ובויש. הוא נתפס כמעיד על התנשאות, בדלנות ואפילו גזענות.
אידיאולוגיה זו של התנועה הרפורמית משתלבת היטב עם המגמה התרבותית הכללית של השמאל הליברלי – אוניברסליסטי – תומך העולם חסר הגבולות וההגירה החופשית.
כיון שרוב יהודי ארה'ב הם תומכים מושבעים של המפלגה הדמוקרטית, וקיימים יהודים רבים בין מנסחי האידיאולוגיה הליברלית – גלובליסטית שהשתלטה על השמאל המערבי – לא ברור לי מי השפיע יותר על מי. היהודים על השמאל הגלובליסטי או השמאל הגלובליסטי על היהודים.
אבל התוצאה היא אחת – רוב יהודי העולם יעדיפו לתרום למיגור מחלות באפריקה שמדרום לסהרה ו/או לשחורים ומוסלמים שלהערכתם מופלים לרעה בארצם, אבל לא לשכניהם היהודים שמתקשים לממן את לימודי ילדיהם בבתי ספר יהודים יקרים או לשלחם בקיץ לקייטנות יהודיות.
כאשר קבוצה מאמינה שמגונה שתעזור בעיקר לעצמה, ורק בשוליים תתרום מהעודפים לקבוצות אחרות, היא למעשה גוזרת את דינה להעלם. וזה מה שלמעשה השמאל היהודי האוניברסליסטי גזר על עצמו.
################################
לאל רום,
אני שותפה להערכתך שאחד מהמחדלים החמורים ביותר של הציבור הדתי לאומי הוא שהניח לחרדים להשתלט על הרבנות הראשית.
גם אני מאוד אשמח אם הטון המוביל בממסדים הדתיים בארץ יהיה הטון המתון יחסית של רבני צוהר, ומעריכה שיהיו לכך השפעות חיוביות.
אבל אני מאוד סקפטית לגבי השפעת שינויים בממסד הדתי הישראלי על התבוללות יהודי העולם ומספר הילדים שיחליטו לגדל.
אני מניחה שלרוב יהודי העולם (פרט להנהגות הדתיות) אין כל מושג לגבי יחסי דת ומדינה במדינת ישראל ולגבי התנהלות הרבנות הראשית בארץ, החלטותיה ונוהגה.
גם אם הם יודעים על הנעשה בישראל – סביר שאין לכך כל השפעה על החלטות הנישואים / הבאת ילדים לעולם שלהם. בעיקר לא על החילוניים שבקרבם.
###############################
לתמריץ,
בנוגע לצורך בהפרדה בין האישי לפוליטי (ירידה מהארץ והדילמה של אמסלם) – יתכן ואני מבצעת הפרדה חדה מדי בין "החיים האמיתיים" לבין "החיים ברשת".
בחיים האמיתיים אני לרוב נוהגת לפי הכלל שניסחתי לעצמי בנעורי: אם חברה שואלת את דעתך לפני שקנתה משהו – אמרי לה את דעתך ללא כחל וסרק. אבל אם היא שואלת אותך אחרי שכבר קנתה את החפץ והמעשה גמור- אמרי לה משהו שאינו רחוק ממה שהיא רוצה לשמוע.
אבל ב"חיים ברשת", בחסות האנונימיות המוחלטת, ביחסי עם אנשים שלא נזהה זה את זה גם אם נפגש ברחוב, הרשתי לעצמי לא לעשות יותר מדי חשבונות לגבי עתיד היחסים ולא טרחתי להיות צבועה מנומסת. אמרתי את מה שחשבתי.
יתכן וההפרדה שלי בין שני העולמות הנ'ל חדה מדי.
אהבתיLiked by 2 אנשים
קמיליה,
התשובה הדתית-אמונית לשאלה "מדוע חשוב שהעם היהודי ימשיך להתקיים?" אינה "כי נבוא על גמולנו בעולם הבא" כי אם "כי יש ייעוד לעם הזה ואנחנו מוכנים להתאמץ בשביל לקדם את הייעוד הזה".
אהבתיאהבתי
קמיליה , לגבי שאלתך בדבר ייעוד העם היהודי , הרי שהשאלה סבוכה ברמות מחליאות ממש , אבל ככה בגדול :
עצם הייעוד , עצם התחושה , עצם העיסוק בייעוד והתהיה לגביו , הרי הוא הייעוד הפילוסופי . שהרי , הדת נותנת לאדם , תחושת ארגון וסדר טבועים בעולם , מבלעדיהם , הוא מנוכר ותלוש , לכן , עצם העיסוק בשאלה הברורה מאליה ( מושגית ) הרי נותנת מענה .
מבחינה קונקרטית , לא נעמוד על סיבוכי אינספור , אבל , רק מבחינה עקרונית :
האלוהים יצר את האדם , בדמותו ובצלמו ( פרק א' בראשית ) . אלא שהייתה תאונה אם את זוכרת , אותו חטא קדמון , שגרם לאדם לאכול מעץ הדעת טוב ורע , ועיניו נפקחו . מכאן ואילך , הכל השתבש , והתוכנית האלוהית , כבר לא עובדת . האלוהים תוהה תדיר לגבי טבעו הרע של האדם , יצר האדם רע מנעוריו , מה התרופה לבריאה הלא מושלמת הזו , בבחינת הגולם שקם על יוצרו האלוהי ?
סדרה שלמה של עונשים , תיקונים , מ – בזיעת אפיך תאכל לחם ובעצב תלדי בנים , דרך ניסיון השמדה עם המבול ( תיבת נוח ) עבור לחטאי סדום ועמורה והשמדתה וכדומה ….
בסוף מגיע האלוהים למסקנה פשוטה , ואיזוהי ? נמשיל לך משל :
הורים מחזיקים ילדים בלי משמעת . בלי סמכות . בלי מרות . הילדים עושים כרצונם , הכל מתוך תפיסה פשוטה : ככל שהילדים יחונכו למשמעת עצמית , לעיצוב עצמי , ופחות מרות חיצונית , הם יהיו יותר בריאים מנטלית , ומוצלחים כללית .זוהי גישה אחת . הגישה השניה גורסת כך :
אלו ילדים , בלי סמכות , בלי מרות , בלי משמעת , בלי אכיפה וכללים פרטניים וברורים ,הם יפרקו עול , ויהפכו להיות סוררים וקרימינלים אפילו .
האלוהים , ניסה המתודה הראשונה , ולא צלח הדבר .ואילו , מעמד הר סיני , התורה , הכללים הברורים , החוקים , המצוות , הם אלו שמכאן ואילך , ינחו באופן פרטני וברור האדם , ולא מחשבה שהאדם יכול לשלוט ולעצב עצמו באופן מוסרי .
הקטר המוביל , הינו העם היהודי , שהוא אור לגויים , והוא העניק לאנושות , את המוסר המנחה הכתוב והמחייב , באשר נכשל האדם , בעיצוב העצמי המוסרי שלו . זהו הייעוד העיקרי של העם היהודי ( מבחינה תיאולוגית ) .
להתראות
אהבתיLiked by 1 person
ואגב קמיליה , ישו , הפך שוב הקערה על פיה , ומכללים פרטניים ונוקשים , לאינטואיציה חזרה , גאולת האדם מן החטא הקדמון , דרך צליבתו , ודרך האהבה , המחילה , החסד …….נמחיש אולי בהמשך ….. להתראות
אהבתיאהבתי
קמיליה ,
רק המחשות זניחות , דווקא דרך ישו . הנה בספר הבשורה על פי מתי , פרק י"ב ( הברית החדשה כמובן ) כך :
1 בָּעֵת הַהִיא הָלַךְ יֵשׁוּעַ בִּשְׂדֵה קָמָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וַיִּרְעֲבוּ תַלְמִידָיו וַיָּחֵלּוּ לִקְטֹף מְלִילֹת בְּיָדָם וַיֹּאכֵלוּ׃ 2 וַיִּרְאוּ הַפְּרוּשִׁים וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הִנֵּה תַלְמִידֶיךָ עֹשִׂים אֵת אֲשֶׁר לֹא-יֵעָשֶׂה בַשַּׁבָּת׃ 3 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲלֹא קְרָאתֶם מֶה עָשָׂה דָוִד כַּאֲשֶׁר רָעֵב הוּא וְאֵלֶּה אֲשֶׁר אִתּוֹ׃(שמואל א', כא' ב'-ז') 4 אֲשֶׁר בָּא אֶל-בֵּית הָאֱלֹהִים וַיֹּאכַל אֶת-לֶחֶם הַפָּנִים אֲשֶׁר עַל-פִּי הַתּוֹרָה לֹא יֹאכַל הוּא וּנְעָרָיו בִּלְתִּי אִם-הַכֹּהֲנִים לְבַדָּם׃(ויקרא כד' ה'-ט') 5 וְגַם הֲלֹא קְרָאתֶם בַּתּוֹרָה כִּי הַכֹּהֲנִים בַּמִּקְדָּשׁ יְחַלְּלוּ אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת וְאֵין בָּהֶם עָוֹן׃(במדבר כח' ט') 6 וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי יֵשׁ בָּזֶה גָּדוֹל מִן-הַמִּקְדָּשׁ׃ 7 וְלוּ יְדַעְתֶּם מַה-זֶּה חֶסֶד חָפַצְתִּי וְלֹא זָבַח(הושע ו' ו') לֹא הִרְשַׁעְתֶּם אֶת-הַנְּקִיִּם׃ 8 כִּי בֶּן-הָאָדָם גַּם-אֲדוֹן הַשַּׁבָּת הוּא׃
עיננו הקוראות , השבת אינה בבחינת יהרג ובל יעבור , באשר , החסד חשוב מן הזבח . ועוד מספר מרקוס , פרק ג' :
9 וַיַּעֲבֹר מִשָּׁם וַיָּבֹא אֶל-בֵּית-הַכְּנֵסֶת אֲשֶׁר לָהֶם׃ 10 וְהִנֵּה-שָׁם אִישׁ אֲשֶׁר יָדוֹ יְבֵשָׁה וַיִּשְׁאָלֻהוּ לֵאמֹר הַאִם כַּתּוֹרָה לְרַפֵּא בַשַּׁבָּת לְמַעַן תִּמְצָא יָדָם לְשִׂטְנוֹ׃ 11 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מִי אִישׁ מִכֶּם אֲשֶׁר-לוֹ כַּבְשָׂה וְהִיא כִי תִפּוֹל אֶל-הַבּוֹר בַּשַּׁבָּת לֹא יַחֲזִיק בָּהּ וְיַעֲלֶנָּה׃ 12 וּמַה-יָּקָר עֵרֶךְ אָדָם מִן-הַכֶּבֶשׂ עַל-כֵּן כַּתּוֹרָה הוּא לַעֲשׂוֹת טוֹב בַּשַּׁבָּת׃ 13
כאשר מוכיחים את ישו , האם אפשר לרפא בשבת ולעבור על איסור חילול שבת , הרי הוא מביא להם את משל הכבשה , ושוב מוכיח אותם על הדבקות הלא אנושית לכאורה והעיוורת , במילה הכתובה ,במקום ברוח האנושית או ברוח האנושיות והחסד .
פשוט , קצר , וחד כמו תער !!
להתראות
אהבתיLiked by 1 person
רק להשלמה יותר גלובלית , לגבי הדיכוטומיה בין זהות או מימוש אישי , ושאיפה למיסטיקה או האחדה רעיונית קולקטיבית , המלומדים מכנים זאת : new age religions משמע : דתות העידן החדש נניח וכו… ואפרופו , לינק לוויקיפדיה , מוסד " מרכז הקבלה העולמי " , וראו את ההתפרסות הגלובלית שלהם , וכמה סלבים מנויים גם שם , לומדים שם וכדומה , כאן :
https://en.wikipedia.org/wiki/Kabbalah_Centre#Celebrity_followers
להתראות
אהבתיאהבתי
רק בוויקיפדיה עברית לכל המעונין , שרגא ברג , מקים המרכז לחקר הקבלה וכו…. , כאן :
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A8%D7%92%D7%90_%D7%91%D7%A8%D7%92
להתראות
אהבתיאהבתי