ניצחון החלשות

כבר לא פעם ציטטתי בבלוג את ספרו המופתי של סטיבן פינקר שמתאר את תהליך הציביליזציה שעובר על האנושות. הרוע, האכזריות, הזוועות, הקטל הולכים ופוחתים. הנורמות האיומות של העבר הולכות ומפנות מקום לנורמות חדשות ומתורבתות יותר. 

אנו חוזים בימים אלו ממש בעוד אבן דרך בתהליך הזה שהופך את האנושות לנאורה יותר. נשים שהשלימו בימים עברו עם יחס משפיל ומבזה שהופך אותן לאובייקט מיני ולעתים מגיע ממש לכדי אונס – אינן מוכנות לשתוק עוד. מימדי התופעה שמתגלית עתה מעדויות של נשים רבות הם מזעזעים אך כשהדברים נחשפים לאור השמש ומתבצע טיהור עמוק – אין מי שיהיה מוכן להגן על הנורמות הבזויות שהיו מקובלות בקרב גברים בעבר. זהו ניצחון אולטימטיבי לפמיניזם. 

יהיה מי שיגיד שזו נקודת תפנית במלחמת המינים שבה הנשים נוקמות בגברים על מה שעוללו להן במשך ההיסטוריה. אי אלו אשמאים זקנים בני זמננו הופכים לשעיר לעזאזל שמשלם את מחיר הזעם המתפרץ של המין הנשי על ביזויו ורמיסתו רבי הדורות. אבל לא חייבים לראות את הדברים כך. 

טוב שיינקטו צעדים שיגנו על כבוד האישה, אך אין זה סותר עשיית צדק גם עם הגברים במקומות שבהם הם המופלים, למשל בעניין דמי המזונות והזכות למשמורת משותפת על ילדים, כפי שעשה בית המשפט העליון בפסיקה היסטורית השנה.

במאמר יפה שפרסם לפני כשמונה עשרה שנה, בגיליון תחילת המילניום של ידיעות אחרונות, קרא סבר פלוצקר לתהליך התירבות של האנושות "ניצחון החלשים". אלו שבאו מנקודה התחלתית של חולשה, כמו נשים או יהודים ומיעוטים מופלים בכל מקום. אלו שמאמינים בערכים ליברליים, שמים על עצמם מגבלות וסולדים משימוש אכזרי בכוח ברוטלי. אלו הם המנצחים של המאה העשרים ומוראותיה. איזו הפתעה גדולה ונפלאה.

על תהליך הציביליזציה שעוברת האנושות, ובכלל זה תהליך עליית הפמיניזם, מרחף סימן שאלה גדול – עד כמה הוא מוגבל לציביליזציה המערבית ועד כמה הוא צפוי להניב פירות מחוצה לה, ובפרט בארצות האיסלאם ובאפריקה. מכיוון שאלו המקומות בהם מתרחש הגידול הדמוגרפי הנוכחי של האנושות, הרבה מאוד תלוי בשאלה זו.