צפון קוריאה מחומשת עד צוואר וייתכן שתוכל בעתיד הלא רחוק להשמיד את עריה הגדולות של ארצות הברית בפצצות מימן. זו אחת המדינות החזקות בעולם מבחינה צבאית. אבל איך מתנהלים חיי היומיום האזרחיים הפשוטים בצפון קוריאה? זו אחת השאלות המסקרנות, ולא מצאתי לה תשובה טובה מזו שנותנת עריקה צפון קוריאנית בשם ינומי פארק בספר אוטוביוגרפי מעניין מאין כמוהו, המספר על חייה במדינה ובריחתה משם. בפרק המגולל את בריחתה לסין בשנת 2007 מגלה פארק לחרדתה כי היא, ואמה אשר איתה היא ברחה, נידונות לשמש שפחות מין למבריחים ולמי שיקנו אותן מהם (במחירים שנעים סביב 2000 דולר). אמה נאנסת מול עיניה בידי אחד המבריחים. לצד זוועת ההתעללות המינית עומדת חוויית השפע שלא תיאמן. ינומי מעולם לא ראתה מקלחות, רק בסרטים, עד שהגיעה לסין. בצפון קוריאה היא לא השתמשה בטמפון ולכן התקשתה לצאת מהבית בתקופת המחזור. במולדתה היא השתמשה במלח כדי לצחצח שיניים, לא היו לה מברשת שיניים ומשחת שיניים. בסין נדהמה לגלות שאדם יכול להרשות לעצמו לאכול קערה שלמה של אורז, מבלי לחשוב על בני הבית האחרים שצריך לחלוק איתם את האוכל. בסין גם הייתה יכולה לאכול ביצים, מציאה נדירה מצידו של הגבול. את הפירות והירקות שראתה ברחובות סין היא לא הכירה. תות היא זיהתה מספרי הלימוד, אכלה בפעם הראשונה בחייה והשתאתה לגלות שיש משהו כל כך טעים.
אם יום אחד ישוחררו תושבי צפון קוריאה מכבליהם זה יהיה ניסוי מרתק. הרי לא חסרות תיאוריות שתולות בעוני, בהשפלה ובדיכוי את כל צרות העולם השלישי. מכל אלו לא חסר בצפון קוריאה, ובאופן קיצוני שכנראה לא קיים כמעט בעולם פרט למקומות העלובים ביותר באפריקה. ובכל אופן אפשר להעריך שאם תושבי צפון קוריאה ישתחררו לחופש הם יצליחו לצמצם פערים מתושבי הדרום ומהעולם המערבי כולו. לא בתוך שנה או שנתיים, אבל בתוך שנות דור. כבר ראינו את התופעה הזו עם נפילת חומת ברלין והגוש הקומוניסטי. עד היום נותרו סממנים של פיגור במזרח אירופה. אבל מדינות כמו הונגריה, צ'כיה, סלובקיה, פולין הצליחו להשתקם מהעוני והניוון הקומוניסטיים. ברם, מדינות אלו מעולם לא היו במצב כה נורא כמו זה של צפון קוריאה כיום. אם תינתן לנו הזדמנות בימי חיינו לראות את צפון קוריאה מתאוששת, נגלה מהו באמת האפקט ארוך הטווח של עוני ודיכוי. להערכתי, בטווח הארוך באמת הוא לא עד כדי כך גדול.
תמריץ 
תמריץ , אלא שלא צריך לבלבל בין פיונגיאנג עיר הבירה , לבין שאר חלקי צפון קוריאה כמובן . זוהי תופעה מוכרת . ואגב , קים ג'ונג און , יש לו איזה שמץ של מודעות בנושא . הוא בנה טרמינל תעופה מחודש , פארק מים לשעשועים וכדומה … זה לא בדיוק כך לגמרי בעיר הבירה , אבל , כמובן עדיין רחוק מאוד .
פה למשל , פארק מים :
https://www.washingtonpost.com/news/worldviews/wp/2013/10/18/north-korea-just-built-the-creepiest-water-park-youve-ever-seen/
להתראות
אהבתיאהבתי
אכן כותבת הספר מציינת כל מיני דברים שנתקלה בהם רק בפיוניאנג. זה מקום עשיר בהרבה משאר צפון קוריאה.
אהבתיאהבתי
תמריץ , כתבת : "נגלה מהו באמת האפקט ארוך הטווח של עוני ודיכוי. להערכתי, בטווח הארוך באמת הוא לא עד כדי כך גדול."
אהה, טוב תקצר כאן היריעה , אבל , אני חושב שלא בטוח –>
מחקר פורץ דרך: טראומת השואה עוברת בגנים —
אהבתיאהבתי
יש עוד דוגמאות לשחרור משעבוד ודיכוי, קרובות יותר למצב של צפון קוריאה:
1- שחרור הסינים (השכנים של צפון קוריאה, החולקים אתם תרבות דומה) משלטון האיימים של מאו ווועדת הארבעה, כולל התקופות המזעזעות של "המהפכה התרבותית" ו"הקפיצה הגדולה קדימה".
2- שחרור אסירי מחנות הריכוז (שסבלו מרעב, דיכוי והשפלה קרובים יותר לאלו של תושבי צפון צפון קוריאה מאשר רובם המכריע של תושבי מזרח אירופה בתקופת הכיבוש הסוביטי) לאחר הנצחון על הנאצים בתום מלחמת העולם השנייה
בשני המקרים הנ'ל נראה שהאוכלוסיות הצליחו לתפקד היטב לאחר השחרור, לכל הפחות בכל התחומים שנמדדים בפרמטרים כלכליים.
אבל, הטענה שלסבל אין גם השפעות ארוכות טווח -מפוקפקת.
ניצולי שואה (עליהם אני יודעת יותר מאשר על שורדי "גן העדן" הקומוניסטי שבנו הסינים), סובלים ממגוון בעיות רפואיות ונפשיות יותר מבני גילם שלא עברו את השואה. [נושא שנחקר רבות, והממצאים לגביו הם חד משמעיים].
חלק מהבעיות הנפשיות הועברו כנראה גם לדור השני, ואולי אפילו לשלישי.
ידוע גם שלתקופות רעב קיצוני בילדות המוקדמת השפעות לכל החיים.
בנוסף לשפע בעיות רפואיות ונפשיות (כמו שכיחות גבוהה יותר של סוכרת, אוסטופורוזיס ודכאון) יש לרעב בילדות השפעות מאוד דרמטיות הן על הגובה הסופי והן על האינטליגנציה. השפעות בלתי חזירות.
תקופות רעב באפריקה, שארעו בעת ההריון של האם או כשהילד היה בן פחות מחמש שנים (שנים בהן המוח נמצא בקצב הגידול המקסימלי שלו) – יצרו דורות מובחנים של אפריקאים בוגרים, נמוכים יותר ואינטליגנטים פחות מאשר אלו שהתמזל מזלם לא לסבול מרעב מגיל מינוס תשעה חודשים עד גיל 5 שנים.
ניתן רק להתנחם בעובדה שהצפון קוריאנים כנראה אינטליגנטים יותר, לפחות בתחומים המתמטיים, מאשר הממוצע העולמי (בדומה לכל שאר תושבי מזרח אסיה). מכאן שגם לאחר הירידה הצפויה באינטליגנציה של כל אלו שגדלו בתקופת הרעב בצפון קוריאה – הם ישארו די אינטליגנטיים.
אולי בדומה למצב האינטליגנציה של היהודים האשכנזים, שהם כנראה בעלי אינטליגנציה גבוהה מהממוצע העולמי, לאחר הרעב ממנו סבלו בתקופת מלחמת העולם השנייה.
אהבתיאהבתי
נזהרתי מלומר שלא יהיה אפקט בכלל אבל אכן יהיה מוגבל לדעתי. בעיות נפשיות פרטיות אינן יוצרות בהכרח אפקט כולל גדול על דמות המדינה.
האינטליגנציה של תושבי צפון קוריאה היא חרב פיפיות. כל עוד מגוייסת לטובת שלטון שושלת קים, זו סכנה חמורה לשלום העולם.
אהבתיאהבתי
נשמטה לי מהרשומה הדוגמה המדהימה ביותר לעוני בצפון קוריאה. הכותבת מספרת שבתור ילדה משפחתה ובית הספר שלה קיימו מעין מאבק – היכן תעשה את צרכיה. הרי צואה אנושית היא בעלת ערך כזבל אורגני לדישון ולפיכך היוותה נכס בצפון קוריאה המורעבת. בבית הספר הנהיגו משימות חיפוש קקי. נעלו את הבית כדי שהשכנים לא יגנבו הצואה.
לכזה מצב יכול הסוציאליזם לדרדר חברה אנושית אינטליגנטית במאה ה21.
אהבתיאהבתי
יצא לי לקרוא ספר אחר של עריקה מצפון קוריאה. הרבה דברים בו מאוד דומים לספר שהביא תמריץ.
כולל, לדוגמא, הפתעתה כשראתה קערה מלאת אורז, שהונחה מחוץ לדלת הבית, בכפר הראשון אליו הגיעה בצפון סין. אורז עליו התנפלה כמובן בשקיקה. רק מאוחר יותר הבינה שקערת האורז נועדה לכלב של המשפחה. מה שהפתיע גם אותי, כיון שמעולם לא עלה על דעתי לתת לכלב לאכול אורז במקום מזון כלבים או חלבון מהחי. מה שבעיניה היה סמל לעושר מופלג, וכסיבה לקנא בחייהם הטובים של הכלבים בסין, נתפס בעיני כסמל לעוני הנורא ממנו סובלים הכלבים הסיניים, הנאלצים להסתפק באורז.
ניסיתי למצוא משהו על הספר שקראתי (ושכחתי כמובן את שמו) ונכשלתי. אבל במקום זאת מצאתי כתבה על ספר שכתבה עריקה שלישית. גם הוא מצייר תמונה די דומה על החיים בצפון קוריאה. ועל היחס המחפיר של שלטונות סין לאלו שהצליחו לברוח משבי מדינת החסות שלהם.
כתבה המצדיקה את הזמן שיש להקדיש לקריאתה.
http://m.ynet.co.il/Articles/4675712
אהבתיLiked by 1 person
ההערה על 'המאבק על הצואה, בין המשפחה לבית הספר, הזכירה לי דבר נוסף ממנו התרשמתי מהספר אותו קראתי – הרמה המאוד נמוכה של הסוליריות בין אנשים, וחוסר הנכונות הכמעט מוחלט לעזור לזרים (כלומר לכולם חוץ מבני המשפחה הגרעינית) בלי לדרוש / לקחת תמורה.
וזאת הן לגבי צפון קוריאה והן לגבי סין.
גננת צפון קוריאנית יכלה לצפות בילדת הגן החביבה עליה ביותר גוססת מרעב – ולא עלה על דעתה לחלוק עמה ולו שארית מהמזון שהיה למשפחתה הגרעינית.
גם יחסם של הסינים לאומללות שהצליחו לברוח מצפון קוריאה, ומכירתן לעבדות מין, משקף אטימות אנושית דומה.
מכאן, יתכן וחלק מההשפעות ארוכות הטווח של תקופות סבל קיצוניות הן דווקא, או בעיקר, תרבותיות.
כפי שקשה להבין את התרבות הישראלית, על כל השלכותיה הפנים ארציות ועל יחסי החוץ שלה, בלי לנתח את ההשפעות של זכרון השואה שארעה לפני יותר מ 70 שנה – יתכן שאי אפשר יהיה להבין את תרבותם הפוליטית של הצפון קוריאנים והסינים אם נתעלם מההשפעה התרבותית של תקופות סבל מאוד קיצוני, שאורגן ובוצע ע'י בני אותו עם עצמו (להבדיל מסבל שאורגן ובוצע ע'י בני עמים אחרים).
אהבתיאהבתי
הכתבה מרתקת ואכן דומה. אני חושב שהאדישות הסינית כלפי סבלם של זרים (וגם של בעלי חיים) היא דבר מפורסם המוציא שם רע לאומה.
אהבתיאהבתי
מדוע אנשים הגיוניים ודי חכמים פועלים לפעמים בצורה לא הגיונית לחלוטין והאם אפשר לשכנע אותם לשנות את דרכיהם?
דוגמא: חבר שלי ואני קנינו מניה מסויימת וכל אחד השקיע בה כ-5-7% מהונו. המניה ירדה בכ-30%.
אחרי שקראנו קצת על שוק המניות הגענו שנינו למסקנה שלא כדאי לקנות מניה בודדת אלא את המדד כולו ולא כדאי לקנות רק את מדד תל-אביב 125 אלא מגוון רחב של מדדים כך שכל מנייה תתפוס מקסימום שבריר של אחוז מהמדד (פחות או יותר לפי העצות של הסולידית).
אני מכרתי את המניה הזו שקניתי בהפסד.
הוא טען שלא ימכור את המניה שקנה אלא יחכה שהיא תעלה והוא לא יצא מופסד. שאלתי אותו אם היה קונה את המניה בשער הזה (כלומר בשער של 30% פחות ממה שקנינו) הוא היה מוכר עכשיו. הוא ענה שכן.
הרבה חברים אחרים שלנו תמכו בדעתו.
לי נראה לוגית שזו דרך חשיבה שגויה.
מדוע לדעתכם אנשים הגיוניים חושבים כך?
אהבתיאהבתי
galgal21 , התגובה שלך , התהיה שלך , מניחה שיש אנשים הגיוניים . אפילו אם נניח כך , מה זה עוזר , אם עוסקים בתחום שלכאורה הוא כשלעצמו לא הגיוני ( כמו שוק ההון , קניה מכירה של מניות וכדומה ) . אתה הרי לא מבין , ולא הבנת , למה מניה תעלה או תרד . אם לא הבנת , ועדיין אתה לא מבין , אז מחד , אתה מכנה משקיעים כהגיוניים , ומאידך , התחום כאילו היה הגיוני . אבל , הפרמטרים שגויים :
צריך להביע חלופות ברורות , בתוך מיתווה הגיוני , בשביל להגיע למסקנה , שהאדם עצמו , הוא הגיוני אם לאיו . אז , אם אתה עצמך , לא יודע , למה מניה , תרד או תעלה , כיצד תתהה אם אדם הוא הגיוני אם לאיו ( אם יש דבר כזה , לא כל שכן , בשוק ההון , אדם הגיוני ) .
ונמחיש לך זאת בהמחשה זניחה ככה בקטנה : אתה כותב על מסחר במניות , קניה ומכירה . אבל , אתה לא מודע קרוב לוודאי לטווחים שונים של מסחר ( טווח ארוך , בינוני , קצר , מיידי , תדר גבוה ) . אז איך אתה יודע מה הגיוני מה לא ?? זה ביחס לפרמטר , לתוואי , לדוקטרינה עיונית ואפקטיבית צריך להיבחן .
להתראות
אהבתיאהבתי
גלגל, זה לא הגיוני לסרב למכור מניה גרועה כשמחירה ירד. אבל כן הגיוני להיזהר מלחשוב על מניה שהיא גרועה רק כי מחירה ירד. בכל אופן בני אדם שונאים הפסד בצורה קיצונית ולמכור מניה יורדת משמעותו להכיר בהפסד. כהנמן ושות' כתבו על כך לא מעט.
אהבתיאהבתי
לתמריץ:
אם הבנתי אז לטענתך אותו אדם לא מכר את המניה הספציפית בגלל רגש "כי הוא שונא להפסיד" ולא בגלל היגיון. את הרגש הזה הם עוטפים בסיבות שהן כאילו הגיוניות (יתכן שהם אפילו לא מודעים לכך שהם עושים זאת) אבל מה שמניע אותם עמוק מבפנים זהו רגש ולא הגיון.
האם אנו יכולים לנטרל רגש כזה?
האם אפשר להביא אדם לידי מודעות שהוא פועל לפי רגש ולא בהיגיון?
יש לכך קישור למאמר שציינת?
לאל-רום:
אותו אדם הסכים איתי שיש לשאוף לפיזור מכסימלי ולא לקנות מניה בודדת.
אותו אדם אמר שהיה מוכר את המניה אילו לא היה מופסד (למשל: נניח ששער המניה היום הוא 4000. הוא קנה אותה בשער 5000 והוא מסרב למכור אותה כל עוד היא לא הגיעה לשער הקניה. אילו הוא היה קונה אותה בשער 3000 הוא היה מוכר אותה. דבר זה לא הגיוני כי ביצועי המניה העתידיים לא תלויים בשער שהוא קנה אותה).
לכן זה נשמע לי לא הגיוני.
אהבתיאהבתי
galgal21 ,
אז שוב , אתה מתאר הכל , רק לא מתאר שיקולים . אתה לא מסביר , למה מניה תעלה , ולמה מניה תרד בכלל . אם אתה לא יודע למה מניה תעלה , למה מניה תרד ( אם יש דבר כזה בכלל , אבל נניח לזה כרגע ) אז מה הטעם בכל השיקולים הללו .
הרי מניה , יכולה לרדת משער הקניה , ועדיין , יכול להיות לה עתיד מבטיח . איך אתה יודע מתי ומתי ? אם אתה לא יודע , אז השאלה היא לא חבוקה בהיגיון כלל וכלל . על זה עומד כל השוק . האם נכס יעלה , או האם נכס יירד . אם אתה לא יודע לצפות ולמה , האם נכס יעלה , או נכס יירד , אזי , אין שום קשר לכאורה להיגיון .
ואגב , היגיון ורגש , הם שני פנים של אותו הדבר . אם הרגש , יכול לתעל לדוקטרינה ( ועושה זאת בפועל תדיר ) אזי , מה זה משנה באופן כללי . ואם ההיגיון , מתעל להישרדות רגשית ( נניח לעשות כסף בשביל : רווחה , עושר , תחושת הצלחה ) אזי ממילא עסקינן ברגש תדיר .
אבל שוב ככה כשורת מחץ :
נכס יכול , או לעלות , או לרדת . הרווח יסודו בצפיה לכאורה של העליה הצפויה וכימותה , או הירידה הצפויה וכימותה . אם אתה לא יודע , אם נכס יירד או יעלה ומתי ולמה . אין פה ענין להיגיון .
נמחיש זאת :
בזמנו , המלצתי כאפשרות בבלוג כאן , עם השמועה של מינוי מנכ"ל חדש לטבע להתכונן לקניה של המניה , ולקנות תכל"ס עם המינוי ( לא עם השמועה , אלא עם המינוי ) את המניה של טבע , למכור אותה אחרי זמן קצר מאוד , ולהרוויח מן המומנטום . ואכן , המניה עלתה ב – 19 אחוז בקירוב , עם המינוי של המנכ"ל החדש . עלתה , אחר כך ירדה .
אם אתה לא עושה את זה , לא מצליח לעשות את זה ( ברמות של הסתברות גבוהה מאוד ) אזי , חבל לך על הזמן והכסף . זה רק טיפין על קצה קצהו של המזלג .
להתראות
אהבתיאהבתי
galgal ,
פה תוכל לקרוא , על הזינוק ב – 19 אחוז , עם מינוי שולץ למנכ"ל . יותר טוב שתתרכז במהלך רזה ומדוייק , ותשחזר בדיעבד , מה היית עושה בדיוק , באיזה תיזמון בדיוק , בשביל להרוויח אכן .
כאן :
https://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3720892,00.html
להתראות
אהבתיאהבתי
לא קשור לנושא אבל בבלעדיות לקוראי תמריץ!
מאיפה הכסף באמת בא?
=====================================
פרופ 'דוד גראבר, אנתרופולוג ומחבר "החוב: 5,000 השנים הראשונות", דן בהיסטוריה של כסף ואשראי. מקצוע הכלכלה נוטה ללמד שהכסף נבע ממכירת חליפין(ברטר). [עם זאת, אנתרופולוגים חיפשו 200 שנה ולא מצאו שום עדות לכך].
במקום זאת, נראה כי שבחברות האנושיות המוקדמות היו חילופי מתנות הדדיות, לפיה אדם נותן מתנה לשכנו וזה מחוייב בשתיקה ובאופן לא מוצהר להחזיר לו משהו דומה.
עסקת חליפין(ברטר) נצפתה רק בין קבוצות שלא באו במגע לעתים קרובות , ולפעמים בין אויבים גלויים, או בין אנשים שכבר רגילים לכסף, אך משום מה אין להם גישה אליו.
=====================================
ההרצאה מתחילה קצת חלש אבל שווה ומומלץ (למי שמתעניין) להתמיד.
(גם מצאתי פה קטע מובחר של חצי שעה במקום קטע של שעה ועשרים)
אהבתיאהבתי
לאל רום:
למה מינוי מנכ"ל חדש (שעדיין לא עשה כלום ואיננו יודעים מה יעשה) אמור להקפיץ את שער המניה? ולמה היא ירדה אח"כ?
אהבתיאהבתי
galgal21 , שאלה טובה !! התשובה נעוצה בשני מימדים שונים של תפיסות :
המימד הראשון הוא זה הסנטימנטלי , והשני הוא זה המהותי . המימד הסנטימנטלי , מתיחס לא לביצועי החברה או המניה , אלא לתחושות נלוות או מצבי רוח נלווים לשמועות , ידיעות וכדומה . נניח אפרופו הקייס שהצגת :
נניח קנית מנייה של טבע במחיר של 20 דולר . יום למחרת , היא ירדה ל – 17 דולר . ודוק , היא לא ירדה בגלל הביצועים של טבע או של המניה , אלא בגלל מתיחות עם צפון קוריאה . אז ברור , שעסקינן בסנטימנט ולא במהות לגמרי , וגם ברור , שלמרות שירד מתחת לשער הקניה , אתה לא תמהר למכור , ותפעיל שיקול דעת .
אותו כנ"ל עם המנכ"ל . המנכ"ל , יוצר סנטימנט של אופקים חדשים , שידוד מערכות , התיחסות רצינית של בעלי המניות למצב וכדומה …. כי אז , המניה , בגין סנטימנט תעלה ( וגם מהות ייתכן , אם יודעים השקפת העולם הספציפית של המנכ"ל , הביצועים שלו , והקשר למצב של טבע ולשידוד המערכות לו היא זקוקה ) .
אותו סנטימנט , מייצר עליה בנכס . אלא , שנשאלת השאלה , למה הוא יורד , ויורד בתכוף . כאן מגיעים לענין קצת יותר מהותי :
אם כך , מי שמכיר הנושא , יודע שהמניה תרד בסוף , כי זה ענין של סנטימנט זמני רוב הסיכויים , ואז , לפני שהמניה תרד , הוא מממש הרווח . מי שלא מכיר , יכול להיות שהוא סתם מממש רווח . לפעמים זה אלוגריתם . לפעמים יכול להיות גם הונאה ( הרצה של סנטימנט על ידי קניה ומכירה וכו…) .
להתראות
אהבתיאהבתי
אפרופו בורסה מניות וול סטרית יש שינוי גדול בדפוסי התנהגות של משקיעים בשווקים פיננסיים ובעיקר של הגופים הממסדיים קרי קרנות פנסיה קרנות גידור וכ"ו.. "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות."..? מאז פרוץ המשבר הפיננסי ב2008 נמחקו קרוב ל X000….טריליון דולר מכספי החיסכון אשר באו לידי ביטוי בירידה דרסטית בשווי נכסים רשומים אג"ח מניות נדל"ן ועוד.. אילו הבנקים המרכזים היו נוהגים לפי הכללים הידועים של הכלכלה הקפיטליסטית ולא היו מתערבים בשווקים אלא מאפשרים לגופים פיננסיים גדולים לפשוט רגל סביר שהיינו היום בעיצומו של משבר מתמשך ואכזרי.. אבל הכלל הבסיסי אומר שאחרי פשיטת רגל רבתית המשקים מתייצבים על קרקע יציבה והדרך לשגשוג פתוחה.. זה לא נכון זה גם לא קרה במהלך שנות השלושים במאה ועשרים..
לגופו של עניין ובקצרה לפנינו שוק שורי מתמשך שלא משיקולים רציונליים אלא ממומנטום ודחיפה מלמעלה דרך הזרמת נזילות בלתי פוסקת כל עוד והאינפלציה לא מרימה ראש.. קרנות הפנסיה הציבוריות מסוגלות למלא את חובתן כלפי המבוטחים אך ורק אם יש להן תזרים חיובי וערך נכסים מתאים להתחייבויות אותם נטלו על עצמן בעבר.. כל מה שידוע לי שעדין יש גירעונות אקטוארים גדולים למרבית קרנות הפנסיה בעולם המערבי ..חובות של מדינות מסתכמים הסכומים אדירים אולם שווי נכסי של אותן מדינות נמצא בעליה והדבר משחק לטובתן.. בשורה תחתונה בלי להיכנס לניתוחים מעייפים אני סבור שהדרך של דאו ג'ונס ל30000 נקודות פתוחה וסלולה אולם אם מסיבה כל שהיא ניתקע באמצע הדרך ברור לכל שהמשבר הכלכלי שיוצר עקב עצירה בדאו יהיה הרסני פי כמה מזה של 1929 ..
זו דעתי אין כאן שום המלצה לאף אחד אלא חומר למחשבה..
אהבתיאהבתי
לגלגל 21
אענה על שאלתך בשתי רמות:
א. ברמה הקונקרטית, בהתייחס לשוק המניות, כל ענף הכלכלה ההתנהגותית (כהנמן, טברסקי, דן אריאלי, טאלר ועוד ועוד), מתמקד באיסוף הוכחות לכך שהתנהגות האנשים אינה רציונלית.
לא רק שיחידים עלולים לטעות בהערכותיהם כלפי מעלה או כלפי מטה (כפי שהניחה הכלכלה הקלאסית, אך ניחמה את עצמה בכך שהטעויות מתפזרות באופן שווה, ולפיכך במספרים גדולים הטעויות מקזזות זו את זו, וה"שוק" הוא רציונלי) – אלא שלבני האדם יש הטיות שיפוט קבועות, ולפיכך הטעויות אינן מתקזזות.
שתי הטיות שיפוט מפורסמות, הרלוונטיות למקרה שהצגת, הן:
1. שנאת ההפסד עוצמתית יותר (ומשפיעה יותר על קבלת ההחלטות של האדם) מההנאה מהרווח.
הערך של הימנעות מהפסד של אלף ש'ח נתפס ע'י אנשים כחשוב יותר מהערך של וויתור על רווח של אלף ש'ח (למרות שרציונלית כל אלף ש'ח אמורים להיות שווים לכל אלף ש'ח, ו"האדם הכלכלי" אמור להיות אדיש לשאלת המקור של אותם אלף ש'ח)
2. הטיית הבעלות
ברגע שדבר מסוים נתפס ע'י אדם מסוים כשלו (בין אם מדובר בחפצים ובין אם מדובר במניות) הוא נוטה להעריכו כיקר יותר וכשווה יותר.
למעוניינים בהרחבה – הערך בויקיפדיה מוביל לערכים נוספים על הטיות שיפוט.
אפשר גם לקרוא את הספר של דן אריאלי "לא רציונלי ולא במקרה". ספר מאודד זורם וקריא, שלא במקרה הפך לרב מכר, אם כי להערכתי ניתן היה לקצרו משמעותית בלי לאבד מאומה מהתוכן.
https://he.m.wikipedia.org/wiki/אפקט_הבעלות
ב. ברמה הפילוסופיה של המחשבה, מאז סוף ימי הביניים, קיימת מגמה תרבותית של הורדת ערך האדם וחשיבותו (בהשוואה לערך שייחסו לו האנשים הקדמונים והדתות המונותאיסטיות). האדם המודרני חטף מכה קשה אחר מכה קשה לאגו שלו.
1. בשלב הראשון הוכיחו שהשמש, הירח וכל שאר הכוכבים אינם סובבים סביב כדור הארץ. שהכוכב שעליו אנו חיים אינו מרכז היקום ומרכז הבריאה אלא רק פסיק קטנטן ושולי בתוכו.
(קופרניקוס, גלילאו וכל ממשיכיהם')
2. בשלב השני נטען שהאדם אינו יצור ייחודי, נפרד מכל כל בעלי החיים ונעלה עליהם, שכל שאר החיות נבראו במטרה לשרת את צרכיו — אלא רק אחד מהענפים של עולם החי. שההבדלים בין האדם לבין בעלי חיים אחרים הם יותר כמותיים מאשר איכותיים – מהותניים.
(דרווין ותורת האבולוציה, פסיכולוגיה אבולוציונית, חקר התנהגות בעלי חיים עילאיים אחרים והדמיון בין ה DNA שלהם לזה של האדם ועוד).
3. בשלב השלישי נטען שהאדם כיחיד אפילו אינו מסוגל להתנהג בצורה רציונלית, ואין לו אפילו יכולת לקבל החלטות מושכלות.
המרכסיסטים הציגו את מושג ה"תודעה הכוזבת", וטענו שבני האדם שטופי מוח (באמצעות הטפות דתיות, תיעול תסכוליהם לאפיקים לאומניים וכו') ואפילו לא מסוגלים לזהות נכונה את האינטרסים המעמדיים האמיתים שלהם.
הפרוידיאנים טענו שהאדם אפילו לא מסוגל להבין את הסיבות האמיתיות המניעות את התנהגותו והחלטותיו, כיון ש"הלא מודע" שלו (שהתעצב בשנות ילדותו הרכה) שולט בו.
אנשי הכלכלה ההתנהגותית מוכיחים שבבני האדם טבועות "הטיות שיפוט" קבועות, שמונעות ממנו לקבל החלטות כלכליות רציונליות.
***
הערה צדדית:
מאוד בולטת בעיני הדומיננטיות של היהודים באסכולת המחשבה השלישית, זו התוקפת את ההנחה שהאדם כיחיד הוא יצור מושכל ורציונלי. (למרות שלא היו בולטים כלל באסכולת החשיבה הראשונה והשניה).
בולטת מאוד נוכחות היהודים גם בחשיבה המרכסיסטית, גם בתנועה הפרוידיאנית וגם באסכולת הכלכלה ההתנהגותית. אני תוהה איך ניתן להסביר זאת.
אהבתיאהבתי
קמיליה , אחד מן ההסברים החשובים , הינו פשוט הדת היהודית . היא מבוססת על ציוויים אפודיקטיים , בבחינת : נעשה ונשמע !! דיכוי תמידי של הייצר , ותיעול ההתנהגות על פי ציוויים , ריטואלים , קודים וכדומה . הואיל וכך , מתפתח בהדרגה , יצור יותר ויותר רציונלי לכאורה , שלגבי דידו , הרגש , הדחף הרומנטי וכיוצא באלה , משניים לחלוטין , לעומת הדיסיפלינה . אמחיש אולי מאוחר יותר .. להתראות
אהבתיאהבתי
המושג "מתפתח בהדרגה" יכול בעצם לבטא נשירה מהקהילה של אלו שלא מסוגלים, הם ומטענם הגנטי. דבר דומה קורה עם נשירת השבבניקים מהחברה החרדית.
אהבתיאהבתי
תמריץ , אני כותב על תהליכים או התפתחויות רק , של אלפי שנים כמובן , לא דור שניים , אלא ממעוף הציפור , או אפילו פריזמה לווינית ….. להתראות
אהבתיLiked by 1 person
רק כמה המחשות זניחות , ומראשיתם של דברים , כמה טבוע הדבר :
ה' פונה אל אברהם ( בראשית פרק י"ב ) מוצאו בכלל מחוץ לכנען ( הסהר הפורה ) כהאי לישנא :
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ….
שימו לב לטון המצווה , שימו לב , שאין קונטקסט למעשה . מיהו אברהם , מהו , למה הוא הנבחר . הוא בכלל לא יליד כנען , לא תושב כנען , למה הוא בכלל ? אבל , אברהם כלל לא מקשה , ופשוט אורז מיטלטליו ומהגר לארץ כנען (וַיֵּלֶךְ אַבְרָם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְהוָה….. ) .
ועוד פונה אליו האלוהים , להקריב את בנו יחידו אשר אהב , וללא היסוס והקשיה מינימליים הוא עושה זאת , הנה ( פרק כ"ב ספר בראשית ) :
א וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהָאֱלֹהִים, נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. ב וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, אֶת-יִצְחָק, וְלֶךְ-לְךָ, אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ. ג וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת-חֲמֹרוֹ, וַיִּקַּח אֶת-שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ, וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ; וַיְבַקַּע, עֲצֵי עֹלָה, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ, אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אָמַר-לוֹ הָאֱלֹהִים.
אם כך , הניסיון הוא בציות עיוור ממש , ציות טוטאלי , להקריב את בנו יחידו היקר לו מכל . ואכן , המלאך קורא לו כך :
כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ, מִמֶּנִּי …
ודוק , אין עסקינן אבל , בציות שנובע מהעדר שיפוט . אלא , מציות שנובע מהכרה מאורגנת , שהרי , לפני ההשמדה של סדום ועמורה , כך אותו אברהם מאתגר את שופט כל הארץ ( בראשית י"ח ) :
הַאַף תִּסְפֶּה, צַדִּיק עִם-רָשָׁע…..
הנה כי כן , מראשיתם של דברים , אנו נוכחים , בציות העיוור , ברציונל של המצוות המקויימות מבלי להרהר כהוא זה אחרי הדבר ( נעשה ונשמע ) אבל , אין עסקינן רק בריטואל פרופר , אלא , דווקא הציות האפודיקטי , ללא הקשיה , מביא למעשה , להרהורים בדבר הרציונל והתכלית , ומפתח הכרה ושיפוט מאורגנים , עם קבלה של עול מלכות שמיים כפי שהיא .
להתראות
אהבתיאהבתי
ורק להשלמה , עבור דרך המשנה , וכלה בימינו אנו , הנה פרשנות למשנה במסכת אבות ( פרק ג משנה ז ) כך לשונה :
"המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו ואומר, מה נאה אילן זה ומה נאה ניר זה, מעלה עליו הכתוב כאלו מתחיב בנפשו".
משמע , זה המהלך , ודעתו מוסחת מלימוד תורה ( לימוד מקובע ) אזי כאילו מתחייב הוא בנפשו ( שהרי מתפעל הוא מאילן נאה ) . אבל , הפרשנויות אינן פשוטות לגמרי . הן מקיימות למעשה , מעין היזון או השלמה בין לימוד ורוח לבין חומר . כך המוח , רגיל להתפלפל ולהיות בו זמנית : דיסיפליני ומחמיר , ורציונלי ומקורי ויצירתי , כאן למשל , הרב אורי שרקי ( או אפשר לחפש הפרשנות של הרב קוק ) :
http://ravsherki.org/index.php?option=com_content&view=article&id=342:q-342342-342&catid=239&Itemid=100513
להתראות
אהבתיאהבתי
לקמילה ולתמריץ: המאמר של כהנמן הוא באמת מעניין והוא מסביר למה יש חשיבה לא רציונלית בנושא של כסף. אבל יש לי שאלה נוספת: אם האדם הוא כל כך לא רציונלי (ואפילו לא מסוגל להבין את מניעיו או את האינטרסים שלו) אז אין טעם לחשוב ולתכנן שום דבר ואפשר לעשות הכל בצורה אקראית.
לאל-רום: יש עוד דברים שנטימנטלים שיכולים לגרום לעליה או ירידה של מניות?
אהבתיאהבתי
שאלות נוספות על הגיון שלא קשורות לכלכלה:
1). היתה שיחה בין 2 יהודים חילוניים שלא מאמינים באלוהים. אחד טען שחבל שאבות אבותיו לא התבוללו לפני מאות שנים כי כך היו נחסכים מהם כל הרדיפות, האינקויזיציה והשואה. השני הזדעזע מעצם מחשבה כזו הוא אמר שלא היה מוכן להתבולל גם אם היה עומד בפני כתת יורים.
האדם השני נשמע לי מאוד לא הגיוני. אילו היה דתי והיה מאמין באלוהים, הוא היה מצפה לגמול בעולם הבא. אבל הוא חילוני שלא מאמין בזה.
2). אנשים חילוניים הגיעו למסקנה שיש אלוהים ונהפכו לדתיים. 99% מהאנשים שקרה להם דבר כזה יעברו לדת שלהם. מדוע זה קורה הרי יש כמה דתות? מדוע אנשים אלו שוללים את את הדתות האחרות?
3). כאשר התגייסתי לצבא היו המון אנשים שהתנדבו לשרות קרבי אבל אני זוכר רק אחד (מתוך כמה מאות) שטען שעשה זאת למען המדינה. אז למה אנשים עושים צעד כזה שגורם להם לשרות קשה יותר?
האם היה מישהו שניסה לאפיין תגובות לא רציונליות של בני-אדם במצבים שונים ולבדוק למה הם מתנהגים כך?
אהבתיאהבתי
אני לא כל כך מקבל טיעוני "אם יש כפית סוכר בתה, אז בוא נשפוך את כל הצנצנת לתוכו". הנחת היסוד של המדע הכלכלי היא שהאדם רציונלי ואת זה נחמד לסתור. אבל יש הרבה דברים שמראים שבסופו של דבר המנגנונים האנושיים הם רציונליים כמו השערת השוק היעיל שעובדת יפה לרוב.
אהבתיאהבתי
עוד שאלה על חשיבה לא הגיונית:
1). חבר שלי ביטח את רכבו החדש. בחוזה הביטוח נכתב שאם הרכב יגנב או יהרס הוא יקבל את הכסף לקניית רכב חדש תוך 45 יום.
אבל הציעו לו לשלם סכום כסף נוסף ואז הוא יקבל רכב חליפי למשך אותה תקופה כדי שלא ישאר בלי רכב. התוחלת של אותה תוספת לביטוח היא שלילית (הרי כל ביטוח זה משחק סכום אפס והרי חברת הביטוח מרויחה תמיד). בגלל זה הצעתי לו לא להוסיף את הסכום כסף הזה. אמרתי לו שלא נורא אם יסע במוניות או באוטובוסים למשך 45 יום אם יקרה לו מקרה כזה (לעבודה היתה לו הסעה). הוא לא הסכים איתי ואמר ש"יאכל את הלב" אם יקרה לו מקרה כזה וישאר בלי רכב למשך 45 יום.
אהבתיאהבתי
galgal21 , אתה פה פותח לנו תיקים מן ההפטרה ….. טוב ,לגבי השאלה בדבר קיואים סנטימנטלים בשוק ההון , אם כך , יש אינספור : ציינתי מתיחות עם צפון קוריאה , אזי , כל מפנה במימד הגיאו פוליטי מהווה פוטנציאל ברור לעליה או לירידה של נכס . לפעמים , פקטורים כלכליים כלליים ולא קשורים :
נניח מלאי הנפט , קיצוץ בתפוקת הנפט , מחיר הנפט , גם אם זו חברה נניח שלא מוטת אנרגיה כלל . לפעמים סתם מינוי נשיא , בחירות כלליות . הורדת ריבית , העלאת ריבית , שמועות על הורדת ריבית וכדומה … אין פקט , הרשימה בלתי נגמרת ממש . לפעמים , חודש מסויים שנחשב מסורתית מוצלח או נפסד , מייצר סנטימנט . זה בלתי נגמר ….
להתראות
אהבתיאהבתי
רק השלמה חשובה גלגל :
הקיואים שאיזכרתי , הינם מה שנקרא פנדמנטליסטים ( חלקם לפחות ) . הם נעוצים בין היתר , בפקטורים כלכליים חיצוניים . אבל , יש גם פקטורים טכניים . הפקטורים הטכניים , קשורים לניתוח הטכני , של גרף או אינדיקטורי הנכס הספציפי :
למשל , הגעה " לנקודות התנגדות " או " נקודות תמיכה " . נקודת התנגדות , משמע : שיא במחיר הנכס , באינטרוול זמן מסויים . ותמיכה , הינה היפוכה , הנקודה הנמוכה ביותר ( או המחיר הנמוך ביותר ) במחיר הנכס באינטרוול זמן מסויים ( זוהי לא הגדרה מדוייקת וקוהרנטית לגמרי , אבל , מספיקה לך ) .
כך , שנכס מגיע לנקודת התנגדות צפויה או מפתיעה , נוצר סנטימנט או מומנטום , או מגיע לנקודת תמיכה צפויה ונצפית מראש , נוצר סנטימנט או מומנטום .
להתראות
אהבתיאהבתי
לגלגל 21,
באמת פתחת יותר מדי תיקים מההפטרה בבת אחת.
אתייחס לחלקם.
א. : "אם האדם הוא כל כך לא רציונלי (ואפילו לא מסוגל להבין את מניעיו או את האינטרסים שלו) אז אין טעם לחשוב ולתכנן שום דבר ואפשר לעשות הכל בצורה אקראית."
_______________________
במשחקי השקעות בבורסה, בהם מתחרות מספר קבוצות משקיעים מי יעשה את הרווח הגבוה ביותר, לרוב קבוצת הביקורת של "הקוף" (זו שמקבלת החלטות בצורה אקראית לגמרי בהטלת קובייה) אינה מגיעה למקום האחרון.אבל ככל שהמשחק נמשך – סיכוייה להגיע לאחד המקומות הראשונים הולכים ופוחתים.
עדיף להיות מודע להטיות השיפוט של בני אדם, ולנסות לקזזן, מאשר לוותר על החשיבה, התכנון והשיפוט. להעצר לפני קבלת החלטות מאוד חשובות, ולשאול את עצמך האם אינך פועל בהשפעת אחת מהטיות אלו. לדוגמא, האם אינך מתעקש לקבל מחיר גבוה מדי על הבית שברצונך למכור או להשכיר או על המכונית הישנה שלך בגלל הטיית הבעלות. או שהונעת תבצע ביטוחי יתר יקרים ומיותרים בשל הטיית שנאת הסיכון.
אני מניחה שאדם המודע להטיות השיפוט של "עדר המשקיעים", ומצליח לפעול בניגוד למגמת העדר (או להקדימו) אפילו יכול להרוייח מכך רבות. ניתן להתייחס ל"סנטימנטים" שציין אל רום -כסוג של הטיות שיפוט. במקום לפעול בהשפעתם – רצוי לנסות לנבא מראש את הגעתם ולהקדים את העדר.
אהבתיאהבתי
ב, "היתה שיחה בין 2 יהודים חילוניים שלא מאמינים באלוהים. אחד טען שחבל שאבות אבותיו לא התבוללו לפני מאות שנים כי כך היו נחסכים מהם כל הרדיפות, האינקויזיציה והשואה. השני הזדעזע מעצם מחשבה כזו הוא אמר שלא היה מוכן להתבולל גם אם היה עומד בפני כתת יורים.
האדם השני נשמע לי מאוד לא הגיוני. אילו היה דתי והיה מאמין באלוהים, הוא היה מצפה לגמול בעולם הבא. אבל הוא חילוני שלא מאמין בזה."
___________________________________________
אתה מתעלם לחלוטין מהעובדה שיהדות אינה רק דת אלא גם לאום, קשר לקהילה, ומרכיב משמעותי בזהותו של האדם.
המרת דת אינה רק, או בעיקר, או (במקרה של אתאיסטים – לא בכלל), החלפה של תיאולוגיה דתית אחת בתיאולוגיה דתית אחרת, אלא גם התנתקות מוחלטת מכל השורשים של בני משפחתך ומתן גט כריתות מוחלט לכל האנשים שגידלו אותך ובקרבם חיית.
יותר מכך, המרת דת לנצרות או לאיסלם משמעה גם נסיון הצטרפות לאותו עם אחר. עם שהסיבה לרצות להצטרף אליו (יחסו הנורא ליהודים) היא גם סיבה טובה לשנאו ולא לרצות להצטרף אליו.
הנסיון ההיסטורי מלמד שהרבה מומרים, בנסיונם להוכיח לנוצרים / למוסלמים שהמרת הדת שלהם הייתה שלמה (ולא נבעה רק מסיבות אינטרסנטיות), הפכו לרודפי היהודים הגרועים ביותר.
אבל אפילו אם המומר עצמו נמנע מלעשות זאת – עליו להביא בחשבון שילדיו או נכדיו יונעו לעשות פוגרומים ביהודים. או לכתוב כתבי שנאה מזעזעים על יהודים (בדומה למסה האנטישמית והמסיתה של מרקס על הבעייה היהודית. לא במקרה – בן לאב שהמיר דתו לנצרות מסיבות פרנסה).
מכאן, למרות שאיני מאמינה כלל בהשגחה אישית ובעולם הבא – לא אסכים בשום פנים ואופן להמיר את דתי לנצרות או לאסלם. אתאבל מרה אם אחד מילדי יעשה זאת.
למרות שמול כיתת יורים – אטען שאני מקבלת את הדת שתשאיר אותי בחיים.
אהבתיאהבתי
לגלגל 21
ג. "כאשר התגייסתי לצבא היו המון אנשים שהתנדבו לשרות קרבי אבל אני זוכר רק אחד (מתוך כמה מאות) שטען שעשה זאת למען המדינה. אז למה אנשים עושים צעד כזה שגורם להם לשרות קשה יותר?"
—————————————————–
במקום לענות בעצמי, אני מפנה אותך לדברי הברכה שנשא אורי הייטנר בטקס הסיום של משרתי יחידה קרבית מובחרת.
ניתן למצוא בתוכם יותר ממניע אחד להתנדב לשרת ביחידות מסוג זה.
אהבתיאהבתי