בימי שלוט השופטים

בג"ץ פרסם השבוע פסיקה האוסרת על הממשלה והכנסת להמשיך בנוהג שבו הם קובעים, כביכול באופן חד פעמי ובהוראת שעה, תקציב דו שנתי. לא ניתן לתקן את חוקי היסוד לצורך חד פעמי, כתבו השופטים בפסיקה שהתקבלה פה אחד והמשיכה את מגמת ההתערבות האקטיביסטית של בית המשפט בעבודת הכנסת. אבל בנימוקי פסק הדין הסתתרה פצצה משמעותית בהרבה מהפסק עצמו, אקדח שכבר הפגין נוכחות לא מבוטלת במערכה הראשונה ועתיד לירות בקול רעש גדול באחת המערכות הבאות.

השופטים דנו בדוקטרינת יום הדין של המשפט – התיקון החוקתי הבלתי חוקתי. במה דוקטרינה זו עוסקת? נניח שהכנסת משנה חוק יסוד, כמו ששינתה את חוק יסוד: תקציב המדינה במקרה הזה. האם שינוי זה בהכרח תקף, אם התקבל בכנסת ברוב הנדרש? או שמא אפשר לטעון שהשינוי אינו נסבל משפטית, כי הוא סותר את עקרונות היסוד של השיטה. לכאורה הכנסת היא הרשות המוסמכת לקבוע את החוקה, ולפיכך אם תקבע למשל בחוק היסוד, ברוב גדול מספיק, שיש לגלח את גופו של כל ג'ינג'י, זה יהיה החוק במדינת ישראל, בג"ץ יצטרך לקבלו ללא ערעור, וכשומרי חוק נלהבים, גם שופטיו הג'ינג'ים יקבלו אובדן שערותיהם בהכנעה. נימוקי נגד מטעמי שוויון, כבוד האדם, פרטיות וכדומה יהיו חסרי משמעות מול חוק יסוד, שכוחו גובר על כל חוק ואף על זה של חוק יסוד שקדם לו.

אבל כבר בכמה הזדמנויות הביעו שופטי בג"ץ דעה אחרת. גם לכוחה של הכנסת יש גבול. אחת ההזדמנויות החשובות לכך הייתה בדעת המיעוט של השופט המנוח מישאל חשין בנושא גיוס בחורי הישיבות. חשין כתב שאפילו אם חברי הכנסת יחליטו בחוק יסוד שיש לכפות רק על חלק מהאוכלוסייה להתגייס כדי להגן על חלק אחר מהאוכלוסייה, זו אפליה בין דם לדם שלא ניתן לקבל בשום פנים, והיא סותרת את ערכי היסוד היהודיים והדמוקרטים של המדינה.

אפשר בקלות לדמיין מצב עתידי לא מופרך שבו המדינה הולכת ונעשית דתית וחרדית יותר ויותר. ישראל של העתיד בדמותה של ירושלים של היום. בישראל שכזו הכנסת מקבלת באופן סיטונאי החלטות שעושות לשופטי בית המשפט העליון עור ברווז, ואפילו מעגנת אותן בחוקי יסוד. בתגובה השופטים פוסלים בהחלטיות חוקים שלדעתם עומדים בסתירה לערכי המדינה היסודיים. גם ניסיון לשנות את שיטת הבחירה של השופטים עצמם יוכל להיפסל בטענה שחותר תחת עיקרון היסוד של העצמאות השיפוטית. עד היום החלטות בג"ץ, ככל שהיו לצנינים בעיני פוליטיקאים ומצביעיהם, קוימו בקפידה. במדינת ישראל העתידית שעלולה לסבול משבר פנימי עמוק ובסיטואציה של משבר חוקתי מתמשך כמו זה, עלול לקבוע הכוח הגס. במאבק בין הכנסת לבית המשפט המוסד שיהיו לו יותר נאמנים בכוחות המזוינים – הצבא והמשטרה – הוא זה שידו תגבר. כאן ישנה אירוניה – כי דווקא התעקשותם של החרדים שלא להשתתף בכוחות המזוינים של ישראל, אותה הפרה בוטה נוכחית של עקרונות היסוד, היא זו שיכולה, אם תימשך, לאפשר לבג"ץ העתידי, עוד חמישים שנה ויותר, לאכוף את דעותיו על הרוב הדמוגרפי העוין לו שייווצר אז, וליהנות מגיבויים של בעלי הנשק.

מודעות פרסומת

34 תגובות to “בימי שלוט השופטים”

  1. יאיר Says:

    תמריץ
    במסגרת התרחיש שלך לא לקחת בחשבון גם שינוי פני בית המשפט העליון.
    המגמה שמובילה שקד היא איזון פניו ואני מקווה שהיא תצליח.
    וכאן החרדים נכשלים ובגדול, הרבה יותר מאי השתתפותם בצה"ל, כי כניסת חרדים לעליון יכולה לייצר שובר שיויון.

    Liked by 1 person

  2. תמריץ Says:

    שיטת הבחירה של שופטים היום מבטיחה שלא יהיה שינוי יותר מדי דרמטי.

    אהבתי

  3. יאיר Says:

    אבל אותה שיטה יכולה לשמש לאי מינוי שופטים לעליון כלל ובצורה זו לחנוק את הפעילות שלו

    אהבתי

  4. תמריץ Says:

    מול ניסיון לחנוק את פעילותו בית המשפט העליון יוכל להחליט למשל שמינוי שופטים בפועל הוא הכרחי ולאכוף צעדים מתאימים תחת איום בבזיון בית המשפט. אנחנו עדיין רחוקים ממשבר חוקתי טוטאלי כזה אבל אולי לא רחוקים מאוד.

    אהבתי

  5. יאיר Says:

    אנחנו רחוקים מאוד

    אהבתי

  6. kb Says:

    לא הייתי בונה על זה שבעוד 50 שנה "הצבא והמשטרה" יעמדו בצד של מערכת המשפט ולא בצד של הממשלה. אם טורקיה מנבאת את עתיד ישראל, גם אם הצבא מצליח להדוף לתקופה את השמדת הערך המשיחית של השלטון, הפופוליזם בסוף גובר. וזאת כאשר יש צבא אמיתי, ולא צבא שהופקד עשרות שנים לתחזק שטח כבוש, על כל הבעייתיות שהסיטואציה הזאת מעודדת, עיגולי הפינות, הפליה בין מתיישבים ונתינים בשטחים, וכו'.

    אהבתי

  7. תמריץ Says:

    KB, לא מסכים איתך אבל נתת לי רעיון מעולה לפוסט – מדוע הכיבוש לא משחית

    אהבתי

  8. תמריץ Says:

    על הדומה והשונה – ישראל וטורקיה
    http://tinyurl.com/tanzito6

    אהבתי

  9. kb Says:

    קראתי (באיחור של שנה נראה לי) את הפוסט על טורקיה/ישראל, ואני חושב שהנחת היסוד שהפיקוד הצבאי יהיה בשליטת האליטות במצב של קונפליט עתידי, היא אוליי אופטימית מידי. אפילו מבחינה מנגנונית הצבא כפוף לדרג המדיני ולא לשום גורם עלום כלשהו במערכת המשפט, הכל מבוסס על נורמות שלטון.

    רק בחודש שעבר ראש ממשלת ישראל החליט שהוא מצפצף על החלטת בית משפט ולא מקיים פסק דין (העברת מועדי שיחות עם "ישראל היום"). לאחר מכן סיפק מה שהיה לו נוח, בפלטפורמה שהיה לו נוח, בעיתוי שהיה לו נוח, וזה עבר בשקט ובהצלחה. מה באמת השופטים יכולים לעשות? לקפוץ.

    אהבתי

  10. תמריץ Says:

    למה יש עכשיו 40 אלף אריתראים בארץ? רק כי בג"ץ החליט. וגם המידע על השיחות הועבר.

    אהבתי

  11. kb Says:

    לא לעולם חוסן, בפוסט שלך אתה מדבר על המצב עוד 50 שנה…

    לא צריך ללכת רחוק, כבר כיום לפולטיקאים אין בעיה לבזות את בית המשפט, בגיבוי שרת המשפטים, ותוך כדי שלהוב ההמונים (מספיק לצפות בחברי מרכז הליכוד מהופנטים לדברי המנהיג).

    אהבתי

  12. חייל זקן Says:

    תמריץ,
    הדרך לשינוי הבג"ץ עוברת בביטול המעמד של לשכת עורכי הדין

    אהבתי

  13. תמריץ Says:

    מה הקשר ללשכה?

    אהבתי

  14. שק-שוקה Says:

    תמריץ,

    עשית סמטוחה שלמה.

    חוקים לא יכולים לסתור זה את זה. ועל אחת כמה וכמה – שום חוק לא יכול לעמוד בסתירה לחוק-יסוד. אם רוצה המחוקק לשנות חוק-יסוד – יתכבד וישנה את חוק-היסוד ולא יחוקק חוק חדש. אגב, מי שקובע איזה מהחוקים הם חוקי-יסוד, הוא המחוקק ולא בית-המשפט.

    "הוראת שעה" (גם אם הוגדרה כחוק-יסוד) נועדה למקרים חריגים התחומים בזמן. זאת בניגוד לחוקי-יסוד שהם לכאורה אל-זמניים.

    "חוק יסוד: משק המדינה" קובע שתקציב המדינה יוגש כל שנה. ב-2010, הכנסת החליטה שתקציב 2012-2011 יוגש כתקציב דו-שנתי ולשם כך חוקקה את "חוק יסוד תקציב 2012-2011 (הוראת שעה). עמדת המדינה בבג"ץ שדן בחוק דאז הייתה שמדובר ב"ניסוי". והשופט בייניש, שדחתה את העתירה כנגד החוק כתבה:
    "כפי שעולה מהדיונים בכנסת, הנסיבות הייחודיות שהובילו לרצון להתנסות בניהול תקציב דו-שנתי הן שעמדו ביסוד ההחלטה לערוך שינוי זמני של חוק יסוד: משק המדינה… אנו סבורים כי חוק יסוד הוראת השעה הוא חוק יסוד לכל דבר ועניין. בנסיבות המקרה שלפנינו, אין בשימוש בהוראת שעה כשלעצמה, כדי
    להצדיק קביעה כי חוק היסוד בטל מעיקרו או כי יש להורות על בטלותו. יחד עם זאת, מוטב יהיה אם בעתיד תימנע הכנסת מלעשות שימוש בהוראות שעה לתיקון הוראות חוקתיות. מכל מקום, כל עוד לא נקבע המתווה לחקיקה, לתיקון ולשינוי של חוקי יסוד, יש להותיר הליך חקיקה מסוג זה למקרים חריגים, קיצוניים וייחודיים, וזאת משום מעמדם של חוקי היסוד."

    "בדיון שהתקיים לפני שנה בועדת-הכספים סקר היועץ-המשפטי של הכנסת את האפשרות המשפטית להחליט על תקציב דו שנתי. בפעם הקודמת שנקבע תקציב דו שנתי מלא (2011-2012) ההחלטה עברה במסגרת הוראת שעה תוך התייחסות לתקציב הדו שנתי כניסוי. ינון קבע שבשל התנאים שנקבעו בבג"ץ שהוגש בנושא, לא ניתן להעביר שוב את התקציב הדו שנתי בהוראת שעה. במידה וראש הממשלה ירצה להעביר תקציב דו שנתי הוא יצטרך לשנות את 'חוק יסוד: משק המדינה' באופן קבוע. מסקירת בכירי אגף התקציבים עולה כי למעשה, שלוש מתוך ארבע הפעמים בהן יושם התקציב הדו שנתי, היה זה כתוצאה מבחירות שנערכו במהלך שנה שבה לא אושר תקציב. במצב זה איחדו את החודשים שנותרו לשנה לאחר כינון הממשלה הנבחרת עם השנה שלאחריה, בכדי להימנע מאישור תקציב לחודשים בודדים. רק תקציב 2011-2012 אושר כתקציב דו שנתי מלא." (דבר-ראשון).

    בקיצור, שום אקטיביזם ושום בטיח.
    אם הממשלה והכנסת סבורים שה"ניסוי" הצליח, יואילו בטובם לשנות את חוק-יסוד: משק המדינה. נורא פשוט. נורא הגיוני.

    אהבתי

  15. תמריץ Says:

    שקשוקה, לא ממש נכנסתי בפוסט הזה לנושא הספציפי של פסילת התקציב, שלגביו אתה אכן מתאר דברים כהווייתם, אף שעדיין בעליל פסילת הוראת השעה זהו אקטיביזם בעיניי.

    הדגש שלי בפוסט הוא על האופציה שהוזכרה בנימוקי פסק דין זה (גם אם לא כשיקול המכריע במקרה כאן) ובפסקי דין אחרים בעבר ומדוברת יותר ויותר בחוגי המשפטנים בעולם – האפשרות לפסול שינויים בחוקה עצמה אם אינם מתיישבים עם ערכי המדינה כפי שרואים אותם השופטים.

    אהבתי

  16. שק-שוקה Says:

    ואגב, הדוגמא שנתת על הג'ינג'ים קצת מופרכת.

    אם הממשלה או המחוקק שואפים שכל תושבי המדינה יהיו גלוחי ראש, אם ברצונם ואם לא ברצונם – עליהם לשנות את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו – ולא – לחוקק חוק חדש העומד בסתירה לחוק זה.

    אני בספק אם חקיקת "הוראת שעה" יכולה במקרה הזה להתגבר על חוק-יסוד כבוד האדם – אלא אם ורק אם – הוכרז במדינה מצב חירום – ותכלית החקיקה היא במידה ראויה ולתקופה שאינה עולה על הנדרש.

    אהבתי

  17. תמריץ Says:

    ואם הם ישנו את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו או אף יבטלוהו כליל, ניתן יהיה להפלות בגסות את הג'ינג'ים?

    אהבתי

  18. חייל זקן Says:

    תמריץ,
    ללשכה 2 נציגים שמצביעים בדרך כלל עם שופטי בג"ץ. שיטת הבחירה בלשכה מבטיחה משקל יתר לערבים ובכך מנציחה את הרכב הועדה הקיים. ממשלה ימנית תיטיב לעשות אם תהפוך את הלשכה לוולונטרית (כמו שקיים אצל רואי החשבון) ותיטול ממנה את כל הסמכויות שנתנו לה בעבר, ובעיקר את הסמכות למנות נציגים מטעמה לוועדה לבחירת שופטים.

    Liked by 1 person

  19. שק-שוקה Says:

    תמריץ,

    מבחינה משפטית, "ערכי המדינה" מגולמים בחוקה. ובישראל – בהעדר חוקה: בחוקי היסוד ובעקרונות מגילת-העצמאות.

    למה דווקא מגילת-העצמאות? – כי כך קבע המחוקק בסעיף 1 של חוק יסוד: חופש העיסוק וחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.

    ומדוע בהיעדר חוקה חוקי-היסוד הם "פרקים שיאוגדו לחוקה"? – מפני שכך קבע המחוקק. הנה כאן –
    http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_Heb/SharedView.Article.aspx?parm=o9Sbi1WIsHdoejWFtHsh3fgGsBGZtragru1niHggMlNv09S78KBibzXuOxGSw2MzYw%3D%3D&mode=image&href=DAV%2f1950%2f06%2f14&page=1&rtl=true

    אהבתי

  20. שק-שוקה Says:

    אין לזה שום קשר לשאלה אם הלשכה וולנטרית או לא. "חוק לשכת עורכי הדין" המגדיר את סמכויות הלשכה, לא קובע שבוועדה ישבו נציגי הלשכה.

    הרכב הועדה למינוי שופטים – נקבע בחוק יסוד: השפיטה.

    אם ממשלה ימנית רוצה שבוועדה ישבו אך-ורק "נבחרי ציבור" ולא שופטים או חברי לשכה, כל מה שצריך לעשות זה לשנות את חוק יסוד השפיטה. נורא פשוט וביטן יכול לעשות את זה בקלי קלות. למה ללכת עקום?

    אהבתי

  21. תמריץ Says:

    ואם ישנו את סעיף 1 כך שיקבע שדף הפייסבוק של מירי רגב, לרבות המגיבים, הם מקור ההשראה של המדינה, זה יהיה חוקתי?

    אהבתי

  22. קמיליה Says:

    א. תמריץ כתב
    " … במדינת ישראל העתידית שעלולה לסבול משבר פנימי עמוק ובסיטואציה של משבר חוקתי מתמשך כמו זה, עלול לקבוע הכוח הגס. במאבק בין הכנסת לבית המשפט המוסד שיהיו לו יותר נאמנים בכוחות המזוינים – הצבא והמשטרה – הוא זה שידו תגבר. … התעקשותם של החרדים שלא להשתתף בכוחות המזוינים של ישראל, … היא זו שיכולה, אם תימשך, לאפשר לבג"ץ העתידי, עוד חמישים שנה ויותר, לאכוף את דעותיו על הרוב הדמוגרפי העוין לו שייווצר אז, וליהנות מגיבויים של בעלי הנשק."

    כבר באחת מתגובותי בפוסט על טורקיה הערכתי שלא תתחולל בישראל שום הפיכה צבאית. משברים, קשים ככל שיהיו, לא יוכרעו באמצעות הרג מסיבי של עשרות אלפי או מאות אלפי מפגינים ע'י גדודי חי'ר של צה'ל, מפציצי חיל האוויר וכוחות היש'מ והמג'ב.
    תהיה עמדת הקצינים הבכירים של צה'ל והמשטרה, לגבי המשבר, אשר תהיה.

    הרבה יותר סביר בעיני ששופטי בית המשפט העליון ירתעו מעוצמת ההתנגדות לפסיקותיהם, וימנעו מלמתוח את החבל יותר מדי + שבמהלך העשורים הקרובים גם החברה הדתית וגם החברה החרדית יעברו "תהליכי מודרניזציה' / ישראליזציה'.
    [נוכחות דתיים לאומיים בחתונה של זוג לסביות, עליה ספרתי, היא בעיני דוגמא לתהליכי שינוי מסוג זה. ניתן להניח שעוד מספר שנים אפילו חרדים יקבלו גם את מצעדי הגאווה כלא יותר ממטרד מאוס ].

    הפערים והמחלוקות האידיאולוגיות בין חלקי החברה היהודית בעת הקמת המדינה היו חריפים ומדממים הרבה יותר מכפי שהם כיום, וסביר שעוד כמה עשורים של חיים במדינה אחת – ימתנו אותם עוד יותר.

    ב. איני יכולה שלא לחשוד בקשר בין נושא השחיתות שהוזכר בפוסט הקודם לבין הקושי של פוליטיקאים להתמודד עם פסיקות בג'צ שאינן מוצאות חן בעיניהם.

    כפי שכתבתי, מערכת המשפט הישראלית (מהמשטרה, דרך הפרקליטות והיועצים המשפטים, ועד בתי המשפט) מאופיינת באכיפה מאוד בררנית.

    [עולה לי בבריאות להגיד זאת – אבל היה גרעין של אמת בטענת אריה דרעי שדווקא אליו נטפלו. למיטב ידיעתי, הזוג נתניהו לא עשה דבר וחצי דבר שלא עשה לפניו שמעון פרס. נגדם מתנהלים המוני חקירות וכנראה גם יוגשו כמה כתבי אישום, ואילו פרס אותרג והוצג כאישיות מופת ישראלית]

    לצערי, המוני פוליטיקאים ישראלים ואנשי מפתח הסובבים אותם מסתובבים עם חבילות חמאה (קטנות או ענקיות) על ראשם.
    אך סביר שהם רועדים מפחד שהאכיפה הבררנית תפנה את מבטה לכיוונם, ונאחזים בתקווה שמערכת המשפט תניח להם ולחטאיהם. כל הפוליטיקאים האלו לא יעזו לעשות דבר וחצי דבר העלול להכעיס את מערכת המשפט.
    מה שיכול להסביר את האימפוטנטיות הכרונית של הכנסת והממשלה מול הבג'צ.

    אהבתי

  23. תמריץ Says:

    קמיליה, אני מקווה שהערכותייך האופטימיות יצדקו.

    אהבתי

  24. יאיר Says:

    גם אני סבור שביטול נציגות לשכת עורכי הדין בוועדה למינוי שופטים היא צעד נדרש. נציגותם בוועדה והמעמד שלהם בחוק הם רנטה מיותרת על חשבון הציבור שאבד עליה הכלח.
    זה שמישהו הולך עם גלימה שחורה לא הופך אותו לפחות כוחני לעומת נהגי המוניות (שמונעים את כניסת אובר) או ועד עובדי חברת החשמל.

    אהבתי

  25. חייל זקן Says:

    שקשוקה,
    בוודאי שיש קשר. מינוי נציגי הלשכה לוועדה על פי חוק יסודות השפיטה נובע ממעמדה הסטטוטורי של הלשכה שנקבע בחוק אחר. ממשלה ימנית אמורה לפרק את הלשכה יחד עם מועצות הייצור למיניהן, הקרנות הבולשביקיות של משרד התרבות וכל רשתות השידור.
    כאשר בית המשפט נוטל לעצמו סמכויות שלא נקבעו לו בחוק הדרך היחידה להתגבר על כך היא באמצעות מינוי שופטים שונים ולצורך זה יש לשנות את שיטת הבחירה שלהם כך שתהיה בשליטת המערכת הפוליטית הייצוגית. כיום רוב חברי הוועדה אינם כאלו. בדמוקרטיה ימנית מותר לאזרח כל מה שלא נאסר בחוק ואילו לרשות שילטונית מותר רק מה שהותר לה בחוק. בדמוקרטיה עממית (שמאלנית) יש אנשי מעלה שיודעים יותר טוב ובישראל הם יושבים בצמרת המערכת המשפטית והביטחונית.

    Liked by 1 person

  26. שק-שוקה Says:

    חייל,

    אתה כותב שטויות. והתגובה שלך מדיפה ניחוחות פשיסטים.

    מערכת המשפט תהיה בשליטת המערכת הפוליטית? – על הפרדת רשויות שמעת או שזה לא מסתדר טוב עם "דמוקרטיה ימנית"…?

    העובדה שיש נציגי לשכה בוועדה לבחירת שופטים נובע אך ורק מהעובדה שכך נקבע בחוק יסוד (ולא יסודות!) השפיטה. מתוך מעמדה הסטטורי של הלשכה לא נגזר שבוועדה צריכים להיות 2 נציגים. יכולים להיות גם 4 נציגים או נציג 1 או… 0 נציגים. מי שקבע כמה נציגים יהיו בוועדה הוא המחוקק. אותו מחוקק ממש רשאי לשנות את חוק השפיטה ולשנות את הרכב הוועדה. אפשר אפילו להרחיב את הוועדה ל-11 ולתת 2 מקומות לחיילים זקנים.

    כל מה ש"המערכת הפוליטית" צריכה לעשות זה לשנות סעיף אחד בודד בחוק יסוד השפיטה. סעיף 4-ב' אם אתה מתעקש לדעת. בשביל זה לא צריך לפרק, להרוס, לשבור או לנפץ כלום. אגב, החוק הזה בכלל לא משוריין. כדי לשנות אחד מסעיפיו לא צריך רוב מיוחס ואפילו לא רוב של 61.

    "שיטת הבחירה בלשכה מבטיחה משקל יתר לערבים"…? – יש לך בכלל מושג מה שיטת הבחירה בלשכה? הרי על אותו משקל אפשר לומר בדיוק ש"שיטת הבחירה לכנסת מבטיחה משקל יתר לערבים".

    יש לזה שם: הערבים נוהרים בהמוניהם (לממש את זכויותיהם הפוליטיות). ב"דמוקרטיה ימנית" צריך להטיל עוצר על הישובים הערבים ביום הבחירות. כמה פשוט. כמה קל.

    אהבתי

  27. שק-שוקה Says:

    תמריץ, אתה מתחיל להתחרפן והתגובות שלך נעשות דומות יותר ויותר לאלו של החייל הזקן.

    "ואם ישנו את סעיף 1 כך שיקבע שדף הפייסבוק של מירי רגב, לרבות המגיבים, הם מקור ההשראה של המדינה, זה יהיה חוקתי?".

    התשובה העקרונית היא: אם דף הפייסבוק של מירי, כולל תגובות המגיבים או בלעדיהם, הוא מסמך מכונן – אז כן. זה חוקתי לגמרי!

    אני מקווה שאני לא צריך להסביר לך מה זה "מסמך מכונן" ועל ההבדל בין מגילת-העצמאות לדף פייסבוק או לבלוג "תמריץ".

    אהבתי

  28. יאיר Says:

    שקשוקה,
    גם החוק והמשפט חיים בתוך מתחם הרציונל.

    אהבתי

  29. תמריץ Says:

    שק-שוקה, סוף סוף הגענו אל הנקודה העיקרית שעליה אני מדבר בפוסט. שופטי בג"ץ כתבו בפסק הדין האחרון דברים שמשמעותם היא שאם ישנו סעיפים של חוקי יסוד בצורה לא מתקבלת על הדעת זה לא יהיה שינוי חוקתי, אם יערער את ערכי היסוד של המדינה, גם אם יתקבל ברוב הנדרש. ואם כתבו כך היום, ייעשה בזה שימוש מחרתיים, בפרט על רקע מגמת ההדתה הדמוגרפית.

    אהבתי

  30. שק-שוקה Says:

    תמריץ,

    אין לי מושג מאיפה אתה מביא את זה ועל מה אתה מסתמך. אם שופטי בג"ץ כתבו את מה שאתה אומר, אנא הבא ציטוט מדוייק או קישור לפסק-הדין. למיטב ידעתי – השופטים קבעו, ובצדק, ש"הוראת שעה" המתחדשת שוב ושוב אינה יכולה להחליף חוקי יסוד ועל ועל הממשלה/הכנסת להסדיר את התקציב הדו-שנתי בחקיקה ראשית. כלומר לשנות את חוק יסוד: המשק מדינה.

    ואגב, בעוד 50 שנה, כאשר החרדים והערבים (יחדיו) יהוו 50% מאזרחי המדינה – מדינת ישראל תחדל מלהתקיים. כך שכל התרחישים העתידיים שאתה משחק בהם – חסרי משמעות.

    אהבתי

  31. תמריץ Says:

    מדינת ישראל תחדל להתקיים? איך בדיוק? מדינות מפגרות בהרבה מישראל החרדית מוסיפות להתקיים על המפה. למעשה, כאלו הן רוב מדינות העולם. האם מצרים תפלוש ותכבוש את תל אביב? מן הסתם גם מצרים של אז תהיה מפגרת יותר אפילו מישראל החרדית.

    http://elyon1.court.gov.il/files/16/600/082/t10/16082600.t10.htm
    זה הקישור לפסק הדין.

    וזה אחד מהציטוטים בנושא, דברי השופט סלים ג'ובראן:

    אכן, בעוד בית משפט זה היה נכון לאחרונה להורות על בטלות חקיקה ראשית בשל סתירתה את ערכי היסוד של שיטת המשפט, עומדות בעינן אמירותיו כי הפנייה לעקרונות יסוד אלה לשם פסילת חקיקת יסוד היא צעד שמוטב שלא יידרש לעולם (ראו: עניין בר-און, פסקה 35; בג"ץ 5364/94‏ ‎ולנר‎ ‎נ' יושב-ראש מפלגת העבודה הישראלית‏, פ"ד מט(1) 758, 804 (1995)). שותף אני לתקווה זו, ואולם אעיר בזהירות – ומבלי לקבוע מסמרות בדבר – כי פגיעה היורדת לשורש סמכותה וכוחה של אחת מרשויות השלטון לאזן ולבקר את רעותיה, אפשר בהחלט שתצדיק צעד זה.

    במילים אחרות השופט ג'ובראן חושב בבירור ששום חוק שיחתור תחת בית המשפט עליון, גם אם יהיה חוק יסוד, אינו תקף.

    Liked by 1 person

  32. תמריץ Says:

    ובאותו פסק דין, דברי השופט פוגלמן:

    עשויות אף לחול מגבלות מהותיות (Substantive) על האפשרות לתקן חוקי יסוד, כאשר התיקון המבוקש פוגע בזכויות יסוד או בעקרונות יסוד שעליהם מבוססת השיטה המשפטית (Yaniv Roznai, Unconstitutional Constitutional Amendments 5-6 (2017) (להלן: Roznai)). מגבלות כגון דא עשויות לבוא לידי ביטוי הן בשיטות משפט שחוקתן כוללת הוראות שנקבע לגביהן באופן מפורש כי הן אינן ניתנות לתיקון ("פסקאות נצחיות"), הן בשיטות משפט אשר חוקותיהן אינן כוללות הוראות מפורשות כאמור, ובהן המגבלות נלמדות באופן משתמע מהטקסט החוקתי או מעקרונות על חוקתיים (אהרן ברק "תיקון של חוקה שאינו חוקתי" ספר בך 361, 362-361 (דוד האן ואח' עורכים, 2011) (להלן: ברק "תיקון שאינו חוקתי"); Roznai, בעמ' 74-71).

    אהבתי

  33. חושב בקול Says:

    יש גבול לכמה אפשר להציל את העם מעצמו. אם באמת העם יבחר כנסת שתשנה את חוקי היסוד ברוב חוקי לחוקי יסוד "לא דמוקרטיים" גם בית המשפט לא יעזור. אם הצבא "יעזור" אז זה גם כבר לא ממש דמוקרטיה.

    אהבתי

  34. תמריץ Says:

    עובדה שטורקיה התקיימה בצורה חילונית עד שהאיחוד האירופי הכריח לתת את השלטון לאיסלם הכביכול דמוקרטי.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: