לכלכלה יש שני צדדים. צד היצע, מאגר המוצרים שנמצאים על המדף בסופרמרקטים ובחנויות השונות, וצד ביקוש, הקונים שמגיעים אל החנויות האלו מצוידים בכסף. בזמן זה של המאה ה-21 אנחנו מוצפים בתוצרת שמגיעה בהמוניה ובזיל הזול מכל מקום ובפרט מבתי החרושת של העולם השלישי. לא כל המוצרים זמינים בשפע, למשל דירות במרכז הארץ. אבל רוב הדברים זולים ונגישים במידה שלא היה לה אח ורע. מרהיטים ובגדים ועד לתעבורת המידע והתקשורת הגלובאלית. מטיסות זולות ועד למכשירי חשמל ביתיים. בארץ תמיד מים וחשמל היו שני משאבים שקראו לנו בפרסומות להמעיט בצריכתם. על חברת החשמל אמרו בזמנו שהיא התאגיד היחיד בעולם שמפציר בפרסומות לא להשתמש בתוצרתו. מאז הוקמו מתקני התפלה, נמצא גז בקרקעית הים, ואפילו בדברים אלו נראה שאין מחסור. אם משהו נראה לך יקר במידה שערורייתית (וזו אינה דירה במרכז הארץ), אולי פשוט לא חיפשת מספיק בחנויות האינטרנט הסיניות. לאחרונה גיליתי זאת שוב כשהתברר לי שאני יכול להזמין משקפיים נפלאות מהאתר הסיני זני אופטיקל (במספר העדשה המופרז המתאים לי) בחמישית המחיר שגובים עליהם האופטיקאים בארץ.
בכל רגע נתון יכולים קברניטי הכלכלה לטלטל את המאזן בין הביקוש וההיצע ולהטות את הכף כך שדווקא צד ההיצע יהיה חנוק, והדבר יורגש בעליות מחירים חדות בענפי המשק השונים. הם פשוט יכולים לשחרר לשוק יותר כסף. הם יכולים לצפצף על החשש מגרעונות. זה בעצם המרשם של אסכולת ה-MMT שהתייחסתי אליה לפני שני פוסטים. כשהכסף יציף את השווקים לא יהיה מחסור בקונים שיגיעו אל החנויות מצוידים בכסף. ומכיוון שכך המחסור יהיה בסחורה עצמה.
הבה נחשוב על העולם שבו מדפיסי הכסף מנצחים בוויכוח הכלכלי, שבו הכסף מחולק להמונים בנדיבות. האם זו אוטופיה סוציאליסטית? ספק רב. זו אולי אוטופיה קפיטליסטית.
זאת משום שבעולם כזה הבעיה היחידה שנותרה היא בעיית צד ההיצע, בעיית המחסור. לסוציאליזם אין פיתרון לבעיות של צד היצע. הערכים שהוא מקדש – שוויון במקרה הטוב, צרות עין במקרה הרע, אינם מוסיפים שום היצע לעולם. הם מקטינים תמריצים, הם מחוללים מחסור, הם מחליפים שפע קפיטליסטי בעמידה בתור.
זהו אבסורד לראות את ההיצמדות למאזנים ולגירעונות כאידאולוגיה קפיטליסטית. זו אידאולוגיה שמבליטה בעיה כלכלית מלאכותית – חוסר התאמה בין מאזנים למציאות. לפיכך היא מחוללת עולם כלכלי שהפתרונות בו אינם פתרונות קפיטליסטיים. בעולם כזה אפשר למשל לטעון, כמו שיש הטוענים באמת, שהפתרון לבעיית העדר הביקושים הוא למסות את העשירים שאינם צורכים כל כך ולהעביר כספם לעניים שצורכים, כדי שהמאזנים יתאזנו ויותר כסף יתגלגל במשק.
מי שהשוק החופשי הקפיטליסטי יקר ללבו ירצה לראות עולם שבו הפתרונות היחידים לבעיות הכלכליות הם קפיטליסטיים. לכן הוא צריך לקוות בכל ליבו שכמהלך מקדים ניפטר מכל הקשיים המלאכותיים הקשורים לצד הביקוש. דהיינו הרשויות ידאגו שלאנשים יהיו מספיק ז'יטונים לשחק איתם בקזינו הקפיטליסטי, שמספיק כסף יסתובב בארנקים.
ומצד שני, מי שהדפסת כסף יקרה ללבו, כמו אנשי ה-MMT, מוטב שישלים עם זה שאחרי שהדפסה כזו תהפוך לחלק משגרת החיים הכלכלית, כמו שמציעים היום כבר רבים, הסוציאליזם כבר לא יהיה סחורה בשוק הרעיונות. האנושות תתמודד מול מחסור במוצרים, לא מול מחסור בפיסות נייר עליהן מצוירים פוליטיקאים (או משוררות). מה יש לסוציאליזם להציע מול מחסור במוצרים? שהממשלה תעסיק פועלים בעבודות יזומות מלאכותיות? שוועדי עובדים יתאגדו כדי להעצים עוד יותר המחסור? שהממשלות יבריחו תאגידים ויסתכנו בכך שיסגרו פסי יצור? רק לקפיטליסטים תהיינה תשובות אינטליגנטיות בעולם שבו ההסתמכות על המדפסת כדי לפתור בעיות צד הביקוש מובנת מאליה לכול, והשאלה היא רק איך ממשיכים מכאן הלאה.
תמריץ 
אתה יודע, יש דבר כזה, קוראים לו "אינפלציה". גם בכתבה על האסכולה ההיא הם הודו שהדפסת כסף לא תיצור אינפלציה רק אם יש גורמי ייצור מובטלים. אבל כרגע לא נראה שיש הרבה גורמי ייצור מובטלים בישראל, ארצות הברית וגם במדינות אחרות. אני לא רואה איך הדפסת כסף יכולה לפתור משהו במצב כזה. הבעיות החמורות הן ממילא תמיד היו ותמיד יהיו בצד ההיצע, צד הביקוש בעייתי רק במשברים כלכליים שקורים פעם בכמה עשורים.
אהבתיאהבתי
תודה על הפוסט תמריץ , תחילה , סוציאליזם , זהו מונח שגור אכן , אבל , הוא מגלם בתוכו הרבה ואריינטים . אין לבלבל , בין מדינת רווחה , לבין סוציאליזם . מדינת רווחה , לא מיישמת שיוויון כדרך משל . אלא , חלוקת עושר המדגישה גם , את השכבות היותר נמוכות בפירמידה הסוציאלית , ואין לבלבל זאת , עם קומוניזם , או עם מרקסיזם , או למה שאנו מתכוונים , כאשר אנו זורקים לחלל האויר : סוציאליזם .
נתניהו למשל , הוא מעין סוציאליסט , למרות שהוא נחשב קפיטליסט עלק , הוא גורס :
אין רווחה בלי רווחים ….
משמע : לפני שאתה תומך בשכבות חלשות , אתה ממצה את הכוחות הסיזיפיים , אתה מייצר , צומח , מעשיר , ואחר כך , תומך !! אז מה ההבדל בין קפיטליזם עלק , לסוציאליזם ? פשוט :
היחס או התמהיל , בין צמיחה ועשיית עושר , לבין חלוקתו או אופן החלחול שלו כלפי מטה . אבל , מה זה קשור לשיויון ? שהרי , גם בעיני סוציאליסטים , האי שיויון הוא ערך , לא ערך שיש לטפח , אבל ערך !! מדוע ? מכיוון שהוא נותן תחושת יחודיות לאדם , ליזם , למצליחן , הכל על פני הסובב אותו , ואגב אורחא , הוא מעשיר את החברה והאנושות , בפיתוחים , המצאות , טכנולוגיות , לטובת החברה והכלל . אז למשל , המחנה הציוני , הינם נחשבים סוציאליסטים , אבל , האם הם נגד צמיחה ועשיית עושר ופיתוחים וכדומה ? ממש לא !
ואפרופו , כפי שכתבתי כבר לפני אותם שני פוסטים :
אתה מתעלם שוב מסנטימנט , אם הכסף הוא זול , נגיש , שופע , זה בהכרח , לא רק ישפיע קשות באמצעות תנודות חזקות על היציבות הכלכלית , אלא : מדכא הדבר יוזמה , פיתוח , עשיית עושר וכדומה ….. פוליטיקאים ? לא כל שכן : מי ידפיס יותר לטובת ציבור בוחריו ? זה לא כזה פשוט !! והמחשתי מה קרה ביון .
אבל שוב , אפשר להיות יצירתי אולי :
פרוייקטים מוסכמים וקצובים . אפשר נניח בחוק , כל שנה , מיליארד דולר הדפסה , רק לצבא ( בשביל למנוע השפעות הרסניות על הכלכלה הרסמית ) . הדפסה דנן , יכולה להיות סטריקטית , כל שנה אותו הסכום , ורק לצבא . אולי ….. ( ובמקביל כמובן לקצץ בתקציב של מערכת הביטחון , מיליארד דולר ) .
להתראות
אהבתיאהבתי
רק תיקון טעות בתגובתי לעי"ל :
מדפיסים מיליארד בחוק , כל שנה לצבא , רק לצבא , ולא מקצצים מיליארד מן הצבא כפי שנכתב בטעות , שהרי אחרת , יעבור לתקציבים אזרחיים, ונשארנו עם אותה הבעיה כמובן .
להתראות
אהבתיאהבתי
אורי , במדינות דרום אירופה לא חסרה אבטלה.
אם אנני טועה בארה"ב אומנם האבטלה מאד נמוכה אבל שיעור אלו שהתיאשו מלחפש עבודה מחליף את הירידה באבטלה. אני זוכר שהיה לך פעם מזמן מזמן דיון עם תמריץ שהוא טען שבארץ למרות האבטלה הנמוכה יש שיעור גדול של אנשים שנמצאים בעבודות פשרה כך שאם יש דפלציה הדפסות כספים (הוצאות ממשלה או הפחתות מיסים) יעזרו לאנשים להגיע לעבודת שיותר מתאימות להם ובסופו של דבר ל"מלוא" פוטנציאל הצמיחה של המשק.
כאן למטה (ניסתי למצוא משהו קצר) על איך קובעים כלכלנים (ניאו קלאסים)
בצורה שרירותית את שיעור האבטלה המבני של המשקים( בשיעורים משתנים בלי שהיו שינווים מבניים במשקים הללו )
NAIRU (the unemployment rate which would deliver stable inflation)
אם זכור לי נכון פרופסור סטפני קלטון מספרת שרואים בפרוטוקולים יש ישיבות הפד שהחברה שם לא סגורים על מהו אותו NAIRU לפי שינויים באבטלה ובאינפלציה.
כלומר , שאפשר להוריד את שיעור האבטלה עוד אפילו אולי לרמות של שנות ה50.
https://tradingeconomics.com/united-states/unemployment-rate
אהבתיאהבתי
רק לכל המעונין , דברי נתניהו , אין רווחה בלי רווחים וכדומה , מומלץ מאוד בקשר למה שכתבתי ברישא של התגובה המכוננת , כאן למשל :
http://www.pmo.gov.il/MediaCenter/Spokesman/Pages/spokeHealth0107015.aspx
להתראות
אהבתיאהבתי
אורי, באמת כיוונתי בפוסט לכך שלאינפלציה אין לכל הסוציאליסטים והפופוליסטים פתרון, מלבד כמובן גיוס סדרנים, הקמת תורים ועמידה בהם, שזהו פיתרון נוראי.
לכן זהו אינטרס קפיטליסטי שהאינפלציה תהפוך לבעיה. ויפה שעה אחת קודם.
לגבי השאלה, אם כמעט אין מובטלים – אז האם איננו על קצה האינפלציה? לכאורה כן, אבל בפועל לא רואים את זה קורה, וזו חידה. אחד ההסברים הוא בדומה למה שכתבתי בפוסט – הכוח הדפלציוני העצום של האינטרנט
https://www.forbes.com/sites/bryanrich/2017/08/07/news-flash-the-internet-is-massively-deflationary/#36787f7171b0
הסבר אחר, כמו שכתב גיא, שנכון שכולם כבר מועסקים, אבל אפשר להעסיק אנשים ביתר יעילות. אולי זה גם קשור ליכולת להנהיג אוטומציה במקרה הצורך.
אהבתיאהבתי
אל רום, אני לא חושב שזה קשה במיוחד למצוא מקורות להזרים להם יותר כסף. קצת פחות מסים, קצת יותר תקציבים לזקנים, חלשים, מערכת הביטחון בטח תתבע חלקה וכו'. נתניהו אינו קפיטליסט גדול בפועל כמו שאינו לוחם ללא רחם בטרור. הוא שמרן פרגמטי.
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ , אלא שיש לו תדמית , של קפיטליסט אכזר ומושבע וחסר רחמים . לגבי מערכת הביטחון , הצעתי זאת , כהצעה בלבד , כחומר למחשבה , על מנת , לעקר סנטימנט של כסף זול וקל , לכלכלה האמיתית , בכלכלה האמיתית , לא ישנה הרבה , באם זקנים , חלשים וכדומה …. הם צורכים , והם מצביעים בבחירות , זה כשלעצמו , מהווה בעיה רצינית , אם הבנת וקלטת על מה המדובר הרי . להתראות
אהבתיאהבתי
פוסט יפה מעניין וראוי לדיון מעמיק "קפיטליזם -סוציאליסטיי" נוסח אמריקה ואירופה לא שונה בהרבה מסוציאל דמוקרטיה או כמו שאתה קורא להם סוציאליזם.. אין היום בשום מקום בעולם משטר סוציאליסטי הכל "פאטא מורגנה" אבל גם אין משטר קפיטליסטי ..קפיטליזם בארה"ב די דומה לקומוניזם בסין העממית הכל בלוף קרטלים מונופולים שליטה ממסדית אינטרסנטית כמעט בכל תחום מתקרבים לעולם כפי שתיאור אותו יפה הסופר ג'ורג' אורוול בספרו 1984 …
היום הופיע כתבה בגלובס על המחיקה הגדולה בהיסטוריה של חסכונות הציבור במשבר כלכלי של שנת 2008.. הפסד ענק אשר נגרם על ידי פושעים פיננסיים ורק פושע אחד מתוך אלפים הואשם ונכנס לכלא כל האחרים זכו בגדול בהרבה מאוד כסף חיי. .MMT או CIA או FBI הכל קשקוש של אנשי ממסד החיים מתקציבים ציבוריים חיים טוב כותבים ומדברים מתוך פוזיציה… יש רק אמת אחת והיא מצטמצמת בשנים שלושה מספרים 1+1=2 זאת ההתחלה ובהמשך רק חישובים מתמטים הם אלה שמשקפים את האמת כל היתר קשקוש אחד גדול..
אהבתיאהבתי
בעשור האחרון שילמו בנקים ומוסדות פיננסיים אחרים 150 מיליארד דולר בקנסות לרשויות הפדרליות בארה"ב בגלל חלקם במשבר האשראי. את הקנס הגבוה ביותר, 56 מיליארד דולר שילם בנק אוף אמריקה, ואחריו ג'יי.פי.מורגן צ'ייס ששילם 27 מיליארד דולר.
והיו עוד: 89.1 מיליארד דולר שולמו במסגרת הסדרי טיעון תמורת הסרת אישומים על הונאת המשקיעים באג"ח מגובות משכנתאות. הסכום הכולל ששילמו המוסדות הפיננסיים על מעלליהם עמד נכון לסוף 2016 על 321 מיליארד דולר, על פי בדיקה שערכה חברת בוסטון קונסלטינגס.
מצד שני, חלוקת הבונוסים והשכר לא נעצרה אפילו לרגע אחד. אפילו ב-2009 בשעה שמנהלי הבנקים היכו על חזיהם בשימוע בקונגרס, חילק מריל לינץ' בחשאי לבכיריו בונוסים בהיקף של 3.6 מיליארד דולר. "הציבור נותר לא מרוצה בגלל שרק בנקאים מעטים הלכו לכלא", נכתב בפייננשל טיימס במאמר המסכם עשור למשבר האשראי. לאי שביעות הרצון הזו יש פנים – פניו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.
במקביל פנו ברננקי ופולסון לקונגרס וביקשו את עזרתו באישור תכנית חילוץ בהיקף 700 מיליארד דולר מהתקציב הפדראלי. בית הנבחרים דחה את הבקשה, למרות אזהרתו של פולסון ש"אלוהים יעזור לנו אם התוכנית לא תאושר". אבל תגובת הבורסות בעולם שקרסו ביום אחד ב-10-15% הפחידה את חברי בית הנבחרים יותר משר האוצר – והם אישרו את התכנית.
מאוחר יותר, לאחר כניסתו של ברק אובמה לבית הלבן, הפעיל הממשל תכנית תימרוץ (Stimulus) בהיקף של 787 מיליארד דולר – ורק בסוף 2009 התאושש המשק האמריקאי מהמיתון הגדול.
לשוק התעסוקה בארה"ב לקח זמן להתאושש מהמיתון: שיעור האבטלה הגיע לשיא של 10% רק בסוף 2009. מספר המובטלים הגיע ל-15 מיליון לעומת 7 מיליון לפני פרוץ המשבר. מחירי הדירות נפלו משיא לתחתית ב-30% ומחירי המניות במדד S&P 500 ב-57%. שווי הבתים בארה"ב נחתך ב-15 טריליון דולר, או 22%.המיתון היה עולמי והשפיע כמעט על כל המדינות המתועשות בעולם. כשארה"ב התעטשה העולם חלה בשפעת.
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ – נראה לי שאני מסכים עם הכל חוץ מהשאלה הרטורית –
"שהממשלה תעסיק פועלים בעבודות יזומות מלאכותיות?"
אבל אם הייתי עונה כן לשאלה זו הייתי נופל בפח המטאפורי שכל מה שממשלה
עושה הוא "מלאכותי" ומה שקורה בשוק בלי התערבות ממשלה הוא "טבעי".
אז לפי קיינס(ולפי האמת ולא לפי אגדות של אפריוריסטים כלכליים) ממשלה ושוק
היו תמיד שזורים ביחד (intertwined) באופן חי בלי הפרדות מלאכותיות אבל
דיברנו על זה וכאן קצרה היריעה.
בקיצר – תמיד יש עבודה לעשות(אצלי בגינה,למשל) הבעיה היא התשלוום.
אותו כנ"ל במשק.
1.מעסיק ברירה אחרונה יחליף מתן קצבאות לרוב . תהיה מערכת שנותנת
סאמטינג פור סאמטינג ולא סאמטינג פור נאטינג.
2. לא תהיה אכיפה רגולטורית של שכר מינימום כי הממשלה תמיד תלשם אותו.
3. לשוק הפרטי יהיה תמיד פול של עובדים עם משמעמת עבודה והכשרות מסויימות
למשוך ממנו כשהמשק יעבור לסייקל כלכלי מוצלח יותר.
4. השפעות עקיפות של צמצום הוצאות ממשלה על הורדת פשע ,חינוך עוני של וכו.
אהבתיאהבתי
אהה , ואם אנני טועה mmt אומרים שתחילה התוכנית תזרים כספים לגופים וולנטרים מקומיים שכבר קיימים ויש להם את הידע מה הקהילות כבר באמת צריכות.
כך שמבחינה זו גם לא מדובר בעבודות 'מלאכותיות'.
אהבתיאהבתי
העלויות של התוכנית כפי שהוא מוצעת מגיעות במקרה הרע לקצת יותר מאחוז מהתל"ג האמריקאי (בלי לחשב אפקטים מנוגדים של חסכון במקומות אחרים) עד במקרה הטוב שאין כמעט עלויות משום שמוותרים(או מורידים משמעותית) על עלויות אחרות כמו תשלומי אבטלה , תלושים וכו'
אהבתיאהבתי
תמריץ, שכחת לכתוב, איך האיכות של המשקפיים הסיניים?
אהבתיאהבתי
האיכות? מעולה.
אהבתיאהבתי
גיא, על הרעיון של הכנסת מעורבות ממשלתית לשוק העבודה הפרטי אני אומר: לא מכניסים ראש חולה למיטה בריאה.
אהבתיאהבתי
גיא,
האם אתה סבור שהממשלה מדפיסת הכסף תהיה שחקן כלכלי הגון ויעיל?
אהבתיאהבתי
אגב מי שרוצה להזמין משקפיים באינטרנט וצריך אופטימטריסט שיכין לו מרשם – בתל אביב יש מישהו מעולה ולא יקר בשם רונן סנדרוביץ'. באמת אחד מאנשי המקצוע הטובים שנתקלתי בהם.
אהבתיאהבתי
אבל תמריץ . לא מכניסים לשוק. הממשלה מעסיקה רק את מי שהשוק הפרטי לא רוצה. היא לא מתחרה בו. לגבי העמותות הפרטיות שהממשלה תתמוך בהם…
השוק הפרטי נוטה לתמוך בהן כשהכל טוב. כשנהייה רע הוא כמעט מצמצם לגמרי את התמיכה. בכל מרקה הפול של העבודה שהממשלה תעסיק כמעסיק ברירה הוא דבר נוסף שיעמוד מאחורי הכסף ולא רק הפטור ממיסים שהוא מקנה.
חייל. ממשלה בוודאי לא תהיה שיא ההגינות או שיא היעילות בלשון המעטה..אבל זה תלןי תרבות.
כמו שאמר דה טוקוויל "בדמוקרטיה , העם ראוי לממשלה שהוא בוחר"
אהבתיאהבתי
חייל , אז האם אתה מציע לשבור את הכלים ולא משחקים?
אם יש לממשלה בעלת מטבע ריבוני יכולות – אז להתעלם מהן כי יש בממשלה גם סכנות? או אולי אפילו אין טעם לדבר על היכולות הללו?
אהבתיאהבתי
כשקונים משקפיים, ביחוד מולטיפוקל, האופטומטריסט מודד איפה מרכז האישונים על המסגרת. אני לא מבין איך אפשר לעשות את זה בלי המסגרת.
ללכת לאופטמטריסט לפני שקונים משקפיים מסין זה לשלם לעוד "לכאורה יצרן" ישראלי לא נחוץ,הוצאה מיותרת כי יש להניח שהסינים יכינו משקפיים גם בלי מרשם,
אני מתקשה להבין את הבסיס של הדיון פה. אם ישראל תדפיס כסף בלי סוף יש להניח שסין תוכל לספק משקפיים בלי סוף ללא עלית מחירים ועם מינימום תועלת לכלכלה פה פרט לאופטומטריסט הישראלי, לכן הדפסה של כסף בארץ מחייבת למצוא דרך שהוא יבוזבז עבור שיפור הכלכלה הישראלית ולא הסינית . איך עושים את זה כשזול יותר לקנות הכל חוץ משרותים בחו"ל?
הממשלה תתן מענקים לחברות בארץ? מענקי מס אישיים? סובסידיות למגדלי אננס ישראלים שעולים 40 ש"ח? הכשרת זנות כחוקית בתנאי שהן יוכיחו שהן ישראליות? איך אפשר לדאוג שהכסף ישאר בארץ בלי להטיל מכסי יבוא. אפילו פועלים זרים מיבאים כי ישראלים לא יעבדו.
אהבתיאהבתי
גיא,
הממסד הממשלתי/ציבורי לעולם יהא עמוס ב"פאינות קירשנבאום" כי זה הטבע האנושי. הדרך היחידה להקטין את פגיעתם היא ממשלה קטנה ומוגבלת (כולל בהדפסת כסף)
אהבתיאהבתי
עליית הדולר תהווה סובסידיה אוטומטית ליצואנים במקרה כזה. זה יופיים של שערי חליפין.
אהבתיאהבתי
לגיטימי בתור אידיאולוגיה. אני מדבר על מתודולוגיה. לא תרצה שממשלה קטנה ומוגבלת תגיע למקסימום יעילות מאקרו כלכלית? בתור פשרה פוליטית האם לא תהיה מוכן לממשלה שמקבלת עבודה תמורת תשלומים ולא עוסקת רק בתשלומי העברה? שים לב שעלות מעסיק כברירה אחרונה היא עד אחוז אולי אחוז וחצי מהתוצר. עדיין יכול להיות מוכל בתור ממשלה קטנה.
אהבתיאהבתי
חייל … אם תגביל את ביקושי הממשלה בעת דיפלציה מי ימלא את ביקושי הממשלה במקום? קפטליזם עובד על מכירות. הסקטור הפרטי לא מבקש מספיק והעדות של זה היא הדפלציה . אז פתאום הוא יגדיל ביקושים כשיהיו הרבה יותר מובטלים כתוצאה מהקטנת ממשלה? כשתהיה אינפלציה הקטנת ממשלה היא צעד יעיל מתודולוגית מבחינת יעילות מאקרו (הצד הפוליטי האחר יעדיף לעלות מיסים) . אם יש אינפלציה הגדלת הוצאות הממשלה כמובן פחות יעילה וברך כלל לא רצויה ואם כן זו גם כבר יותר שאלה פוליטית .
אהבתיאהבתי
גיא,
הייתה לנו דוגמא מצויינת לאחרונה עם מתקני התפלת מים. כל המתקנים שנמסרו לבנייה ותפעול על ידי קבלנים פרטיים נבנו בזמן ומופעלים על פי החוזה. המתקן היחיד שתוקצב באותו האופן ולא פעיל עד היום ואם יופעל בעתיד זה יהיה בעלות גבוהה ב50% הוא זה שהממשלה בחרה להקים ולתפעל בעצמה. מ.ש.ל.
אהבתיLiked by 1 person
http://rotter.net/forum/scoops1/420208.shtml
אהבתיאהבתי
חייל. במקרה שלך מ.ש.ל = מה שצריך לשכנע-ת'משוכנעים.
בקשר לדוגמא הספציפית כבר אמרתי שהעם בוחר את המנשלה שהוא ראוי לה.
יודע מה , ישר נלך לקראתך ולא נזכיר בכלל את פרוייקטי התשתיות המוצלחים בשנות ה30 בארה"ב שהפכו אותה ממדינה מתפתחת למופתחת. …
אז בלי להזכיר את מה שכתוב לעיל – אם השוק הפרטי לא מבקש ביקושים ויש דיפלציה עדיף לבצע פעולות ממשלתיות לא יעילות (כולל בניית פירמידות ומילוי בורות) על כלום.
אהבתיאהבתי
גיא,
אז כדי שMMT יצליח צריך להחליף את העם?
אהבתיאהבתי
וחוצמזה , אמרתי כבר אלף פעם שבתוכנית המעסיק ברירה אחרונה הממשלה לא מתחרה
בשוק הפרטי…. אלא משלימה מה שהוא לא עושה. אז הדוגמא של פרוייקט ההתפלה בכלל לא רלוונטית.
אהבתיאהבתי
לא. חלילה. יכול להיות שבעם מסויים(ואני לא איזה – אבל זה עם משועטנז בלי מסורת של שיתוף פעולה עם השלטון) mmt תהיה יעילה פחות.
אם אותו עם יראה שהשיגיו הכלכליים יותר נמוכים ממקומות אחרים הוא יצטרך ללמוד מהם או לנהישאר מאחור.
אהבתיאהבתי
מילוי בורות זו דוגמא גרועה, הכסף שהלך שמה יכול היה ללכת למחקרים או מטרות יעילות יותר.
"הבה נחשוב על העולם שבו מדפיסי הכסף מנצחים בוויכוח הכלכלי, שבו הכסף מחולק להמונים בנדיבות. האם זו אוטופיה סוציאליסטית? "
בימינו קל מאד ליצר מוצרים בסיסים כמעט בלי סוף בעלות זניחה. אפשר לתרץ ולומר שניתן להמונים עבור חלקם בבעלות על המדינה והאדמה. גם חינוך ניתן בחינם. על כן כל מי שיש לו כשרון ואמביציה יכול להיות לבחור בצד הקפיטליסטי.
האנושות כבר לא מתמודדת עם חוסר במוצרי צריכה היא יכולה לקיים קפיטאליזם סוציאליסטי או על סף היכולת הטכנולוגית
אהבתיאהבתי
גיא,
האם על הממשלה להיות בעלים של תחנות כח ולהתחרות בתחנות פרטיות או להפסיק להתחרות בהן ולחסל אלפי משרות ממשלתיות בשכר גבוה?
אהבתיאהבתי
נו , ברור שזו האפשרות הכי פחות יעילה.
הנקודה היא שבעת שיש דיפלציה ואבטלה היא עדיפה על אי עשיית דבר כי זה שם
כסף בידיים של מישהו והוא הולך לקנות עם הכסף הזה וכו'
בעד זה(במבטע אידיישאי) אמרתי לחייל "נלך לקראתך "
אהבתיאהבתי
חייל , לא יודע. יש פה גם עיניינים ביטחוניים שבהם אני לא מבין.
ככלל כללי , לדעתי , הממשלה צריכה לנגן כינור שני לשוק ולהשלים אותו היכן שהוא לא מוצלח וכושל.
אהבתיאהבתי
אוף טופיק
נושא שדנו עליו בעבר בבלוג – על הסיבות למצבם העגום של השחורים בארה'ב.
דגש על ריבוי הילדים השחורים הגדלים במשפחות חד הוריות (למעשה ע'י אמהות) עניות. טענה שהניסיון לשפר את מצב השחורים ע'י צבירת כוח פוליטי והפגנות (לדוגמא נגד יחס המשטרה אליהם) לא רק שאינו עוזר להם אלא כנראה רק מקלקל.
http://mida.org.il/2017/08/11/מי-באמת-דופק-את-השחורים-בארהב/
נושא מטריד כי נראה לי שבעלי המוצא האתיופי בישראל נוטים לחקות את השחורים בארה'ב. לדוגמא בהפגנות נגד יחס המשטרה אליהם ו"שיטור יתר" במקום בדרכים לצמצום הפשיעה של צעירים אתיופיים.
###########################################
שתי הערות לדיונים בפוסט:
א. יש נטייה לבלבל בין שיעור האבטלה לבין שיעור התעסוקה.
בישראל יש שיעור נמוך של השתתפות בכוח העבודה + אחוז מובטלים נמוך. קיימים בישראל המוני לא מועסקים מגילאי 50 ומעלה, בקרב נשים ערביות ועוד ועוד. רבים מהם ישמחו לקבל הצעות עבודה.
במקביל, יש גם המון אבטלה סמויה בתוך מקומות עבודה (כפי שהודגם להפליא בהפניה לתרשים אופן העברת שעות העבודה) + ולחצים היסטריים לא לפטר עובדים, כיון שסביר שהמפוטרים לא יצליחו למצוא מקום עבודה חלופי.
מכאן, נראה לי שהחשש / התקווה לאינפלציה בשל משיכת המשכורות כלפי מעלה – הקדים את עצמו בשנים רבות.
ב. חשיבות השקפת עולמו הכלכלית של נתניהו מאוד מוגבלת – כיון שלמעשה החליט בשתי הקדנציות האחרונות להדיר את עצמו מטיפול בנושא.
(למעט תפקודו כשר חוץ, הדואג *גם* להידוק הקשרים הכלכליים בין ישראל למדינות אחרות).
בשתי הקדנציות האחרונות הוא מסר את משרד האוצר לשותפיו הקואליציונים. קודם ליאיר לפיד, ואח'כ לכחלון, ונתן להם חופש פעולה כמעט בלתי מוגבל, גם כשתוכניותיהם לא מצאו חן בעיניו (כמו ריבית אפס ומחיר למשתכן).
הוא נמנע לחלוטין מביצוע רפורמות מבניות עמוקות במשק – כנראה בכדי להימנע מעימותים עם גופי כוח חזקים (כמו ההסתדרות וצמרת משרד הבטחון).
למותר לציין שהוא גם לא נרתם למאבק בשחיתות הציבורית. בין שאר הסיבות – כיון שדרעי וליברמן יקרים מדי ללבו כחברי הקואליציה שלו. וכנראה כי גם על ראשו וראש מקורביו בוער הכובע.
המחמאה הגדולה ביותר שניתן לייחס לנתניהו בתחום הכלכלי, בשתי הקדנציות האחרונות, היא שהוא שאינו מרע את המצב הקיים (מחמאה שספק אם ניתן יהיה לתת לשלי יחימוביץ ושות' אם יקבלו עמדת כוח)
אהבתיLiked by 1 person
קמיליה , ההמחשה עם נתניהו , לא הובאה , בשביל להאדיר אותו אישית , אלא , בשביל להדגיש את הדינמיקה המציאותית , על פני אידיאולוגיות נוקשות , תיאורטיות , חסרות פשר . אפילו שהוא נחשב קפיטליסט , אכזר , חסר רחמים וחמלה , המציאות , והאופן הנכון שבה הוא קולט אותה , הופכים תמיד לדומיננטיים בסוף , ומכריעים המערכה . כדאי אולי לצטט החלק היותר רלבנטי בנאום שלו שם , הנה :
" חברה נמדדת לא רק בטיפול בחלשים, כי בסוף אתה לא יכול לטפל בחלשים אם אין לך משאבים, אתה לא יכול לחלק את הפירות של העץ אם אין לך עץ. אין רווחה בלי רווחים, אין. אנחנו לומדים מההיסטוריה של המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21, כולל במדינות שכנות, קרובות מאוד, אין רווחה בלי כלכלה רווחית, אין דבר כזה. לכן, כלכלה רווחית מחייבת שילוב לא רק של תשתיות ממשלתיות אלא גם של הסקטור העסקי, שיוזם ומרוויח."
עד כאן הציטוט :
זה התמהיל , או הביטוי הכמעט מדויק ביותר של הדינמיקה היותר מציאותית . זוהי הפילוסופיה של " המרכז המושגי " בכלכלה .
להתראות
אהבתיאהבתי
קמיליה,
מאין לקחת את הנתון של שיעור השתתפות נמוך בעבודה?
אהבתיאהבתי
אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 64-25 – 4.3%
שיעור התעסוקה בקרב בני 64-25 – 76.4%
אהבתיאהבתי
鯛,
לי זה נראה די גבוה (עדיין חסר המקור כולל השוואה למדינות אחרות)
אהבתיאהבתי
https://stats.oecd.org/Index.aspx?DataSetCode=MIG_EMP_EDUCATION
אהבתיאהבתי
שים לב לאנומליה, תמיד אחוז הילידים המועסקים גבוה מתושבי חוץ פרט למדינה אחת …..ישראל
אהבתיאהבתי
לחייל זקן,
ניסיתי למצוא את הכתבה שבגללה טענתי ששיעור ההשתתפות בכוח העבודה בישראל אינו גבוה – ונכשלתי.
(אבל במקומה הבאתי כתבה של מרב ארלוזורוב מדה מרקר, הקשורה לנושא, שלא הצלחתי לעמוד מול הכותרת שלה: "הנשים מצילות את שוק העבודה בישראל")
למיטב זכרוני, שלצערי ניתן לפקפק בו, במהלך כל המאה ה20 שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה בישראל היה נמוך משמעותית משל המדינות המפותחות. אבל במהלך המאה ה 21 שיעור ההשתתפות עלה משמעותית, וישראל התקרבה למדינות המפותחות ביותר. מה שיצר בארץ חגיגה על חוזק הכלכלה הישראלית.
אבל, שיעורי פריון העבודה בישראל היו ונותרו נמוכים משמעותית ממדינות ה OECD אליהן אנו רוצים להשוות את עצמנו.
בכתבה שקראתי נטען שאחת הסיבות לפריון הנמוך (מתוך מס' סיבות) היא שהנתון על שיעור ההשתתפות בכוח העבודה מאוד מטעה.
בלמ'ס מגדירים כל אדם שעבד תמורת שכר/ רווח *שעה אחת בשבוע* כאדם שמשתתף בשוק העבודה! אבל מספר ימי העבודה בישראל חלקי גודל האוכלוסייה בגילאי העבודה הוא למעשה נמוך משמעותית משל המדינות אליהן אנו רוצים להשתוות.
מכאן, צריך כנראה להתייחס בחשדנות רבה לסטטיסטיקות ששיעור ההשתתפות בכוח העבודה בישראל אינו גרוע.
והקישור לכתבה של מרב ארלוזורוב – הרבה מאוד נשים אמנם הצטרפו לשוק העבודה, והקפיצו את הנתון הישראלי של שיעור ההשתתפות בכ'א.
אבל ידוע שרבות מהן עובדות במשרות חלקיות. לנתון זה יש להוסיף את מס' שעות העבודה הנמוך בשבוע של הרבה בעלי עסקים קטנים.
מאמר אחר שקראתי הסביר שהבעייה בולטת במיוחד בקרב הנשים החרדיות שהצטרפו בשנים האחרונות לשוק העבודה. מספר ימי ההעדרות שלהן בשנה מהעבודה חריג בגובהו: חופשות לידה, ימי מחלות ילדים, טיפולי פוריות ועוד ועוד. (מה שמסביר, לפחות חלקית, את השכר הנמוך שלהן יחסית לנשים חילוניות).
https://www.themarker.com/career/1.1829556
################
אגב, הטלגרף דיווח ששליח הקוורטט למו'מ ביננו לבין הפלסטינאים, ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר, נהנה ממימון נדיב שהגיע מאבו דאבי. מימון עליו כמובן לא דיווח.
מה שמקשר בינו לבין המתווך "הניטרלי ונטול הפניות", נשיא ארה'ב לשעבר ג'ימי קרטר. וכנראה גם אל הילארי קלינטון.
מה נחמד שבזכות שנאת הערבים לישראל וממונם הרב, אנשים מכובדים אלו לא יסבלו מעוני לעת זקנתם.
אהבתיאהבתי
נובע מדבריך שאחת הסיבות לפריון הנמוך הוא הפריון הגבוה
של החרדיות.
אהבתיLiked by 1 person
אז מה באמת כתב המהנדס השוביניסט ושונא הנשים, שטלטל את ענקית הטכנולוגיה ועורר סערה גדולה בעולם ההיי טק?
את הטקסט המלא של דיימור לא תצליחו למצוא בעברית, וגם לא סיכום טוב של המזכר בן עשרת העמודים. הנה, כשירות לקוראים, קישור לטקסט של דיימור, שהכותרת שלו היא בכלל "תיבת התהודה של גוגל", וסיכום של הנקודות העיקריות (הקישורים הם של דיימור):
לכולנו יש הטיות שהן "שקופות" לנו ושאיננו מודעים לקיומן. דיון פתוח וכן עם החולקים עלינו עשוי להראות לנו היכן יש לנו הטיות כאלה. זו הסיבה לכתיבת המסמך.
לגוגל יש הטיה לשמאל, והיא מתבטאת בהנחה שכל ההבדלים הנוגעים למין ולגזע בהיי-טק נובעים מהטיות שלנו ולא מגורמים חיצוניים, אובייקטיביים. ההטיה שמאלה של גוגל מסוכנת משום שהיא משתיקה קולות חולקים, שהם בלמים חיוניים נגד מדיניות סמכותנית.
בגוגל אומרים שמה שמונע מנשים להתקדם בהיי-טק ובמנהיגות אלה הטיות ודעות קדומות. נכון שקיימות הטיות נגד נשים וגברים, אבל זה לא כל הסיפור: ישנם הבדלים ממוצעים קשיחים בין המינים.
גברים ונשים שונים בממוצע מסיבות ביולוגיות. ניתן לראות שזוהי לא רק הבניה חברתית משום שהשונויות הן אוניברסליות, ופעמים רבות יש להן סיבות ביולוגיות ברורות. גברים שגודלו כנשים עדיין התנהגו כגברים, ולמעשה זה מה שמצופה שיקרה מנקודת מבט אבולוציונית. מובן שיש הבדלים גדולים בין הפרטים, אבל ההתפלגות שונה בין גברים לנשים, ומסיבות ביולוגיות.
לנשים, בממוצע, יש יותר פתיחות לרגשות ולאסתטיקה מאשר לרעיונות, ויש להן בדרך כלל יותר עניין באנשים מאשר בדברים. זה מסביר מדוע נשים נוטות לבחור מקצועות יותר חברתיים או אמנותיים.
נשים נוטות בממוצע להתמקח פחות, לבקש פחות העלאות ולהוביל פחות.
לנשים בממוצע יש יותר נוירוטיות (חרדה גבוהה יותר, רף לחץ נמוך יותר), מה שיכול להסביר את העובדה שנשים שעובדות בגוגל דיווחו על רמות חרדה גבוהות יותר, ואת המספר הנמוך של נשים בעבודות עם לחץ גבוה.
המחקר מראה שככל שנותנים לגברים ולנשים יותר חופש, כך ההבדלים בין המינים בולטים יותר, כי הם יכולים לעשות מה שהם באמת רוצים. ממילא צריך להפסיק להניח שפערים בין גברים לנשים משמעותם סקסיזם.
גברים נוטים יותר לקחת על עצמם עבודות עמוסות ומלחיצות עם שעות ארוכות, משום שמעמד חברתי הוא מניע מרכזי בפעולותיהם, בשונה מנשים. מסיבות אלה ודומות הם נוטים יותר להיות בתפקידי הנהגה, כשם שהם נוטים לקחת על עצמם עבודות לא נעימות ומסוכנות כמו כרייה, איסוף זבל וכיבוי אש.
ישנן דרכים לא מפלות שבהן גוגל יכולה לעודד נשים לעבוד אצלה, בין היתר לעודד משרות עם פחות לחץ, משרות שיש בהן יותר עבודה עם אנשים וכן הלאה. אם כי לדעת דיימור, אין סיבה לבצע הנדסה חברתית שרירותית רק כדי להגיע לאחוז שווה של גברים ונשים. המטרה של גוגל היא קידומה של גוגל, ו"diversity" ("גיוון", הבאזוורד החדשה) אמור להיות רק אמצעי, לא תכלית כשלעצמה.
אף שדיימור מאמין בכל לבו ב-diversity, הוא יוצא נגד הפרקטיקות המפלות שגוגל נוקטת, כמו תוכניות וקורסים למגדר או לגזע מסוימים, הנמכת הרף בהעסקה כדי להגדיל את ה-diversity, ועוד. פרקטיקות הבנויות על הנחות יסוד שגויות, עלולות למעשה להגדיל את המתחים על רקע מגדר וגזע.
כשם שחלק מהימין נוטה להכחיש את המדע הסותר את תפיסת עולמו (כמו אבולוציה ושינוי האקלים), כך השמאל נוטה להכחיש קביעות מדעיות בדבר הבדלים ביולוגיים בין גברים לנשים. למרבה הצער, כ-95% מהעוסקים במדעי החברה נוטים שמאלה, מה שיוצר הטיות ברורות שמגיעות גם לגוגל.
"אני מקווה שברור שאני לא אומר שגיוון הוא רע, שגוגל או החברה הם הוגנים ב-100%, שאנחנו לא צריכים לתקן הטיות קיימות, או שלמיעוטים יש אותן חוויות כמו לרוב… אני גם לא אומר שאנחנו צריכים להגביל אנשים לתפקידי מגדר מסוימים; אני טוען בדיוק להפך: נהגו באנשים כמו בפרטים, לא כעוד חבר מהקבוצה שלהם".
דיימור מציע להפסיק להתייחס לגיוון בתור סוגיה מוסרית, משום שאז מתעלמים משיקולי עלות-תועלת ודוחים כל מי שלא מסכים כלא-מוסרי; להפסיק לדחות שמרנים, משום שגיוון בהשקפת עולם הוא קריטי באותה מידה כמו גיוון אחר, ושמרנים נוטים להישאר בארון ולהצניע את דעותיהם כדי להימנע מעוינות; להתעמת עם ההטיות של גוגל; להפסיק להגביל תוכניות מסוימות למגדרים או לגזעים מסוימים; לנהל דיון פתוח וכן על העלויות והיתרונות של תוכניות הגיוון; להיות פותחים למדע העוסק בטבע האדם; ועוד.
אהבתיאהבתי
אם הטקסט הזה הוא הטקסט של המהנדס מגוגל, אז לא ברור לי על מה הוא פוטר.
אהבתיאהבתי
על אמירת אמת כמובן, במדינות קומוניסטיות עורפים את ראשך על פשעים כאלו. גם בקפיטאליזם עורפים ראשים מטאפורית
אהבתיאהבתי
יש לגיא בכור כתבה דרמטית על הנושא הזה של חינוך לפוליטיקלי קורקט. גם במידה יש כתבה טובה בנושא
אהבתיאהבתי
In the meanwhile
העולם טרום "העולם פוסט מדפסת".
כלכלת אירופה מתאוששת, אך הצעירים עדיין לא מוצאים עבודה.
וול סטרייט ג'ורנל
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001202070
אהבתיאהבתי