MMT בכלכליסט

כלכליסט מקדיש כתבה לתיאוריה המוניטרית המודרנית (MMT), ומראיין את ראשי האסכולה. מומלץ לקריאה. רבים מהדברים הנאמרים שם נטענו פה בבלוג באריכות ובפוסטים רבים ומגוונים. עם זאת, העובדה שהכלכלנית הבכירה של האסכולה, סטפני קלטון, שימשה כיועצת לברני סנדרס מצביעה גם על הבעייתיות העמוקה ב-MMT. רוב אנשי האסכולה חברו לשמאל הכלכלי שבפועל מהווה סכנה גדולה ליכולת לעשות שימוש מעשי בתיאוריה.

נכון, ממשלות שמנפיקות מטבע משלהן לא באמת מוגבלות בידי גירעונות ומאזנים תקציביים אבל הן כן מוגבלות בשל מחסור במשאבים אנושיים, טכנולוגיים וטבעיים. מערכת התמריצים האיומה והאנטי קפיטליסטית ששמאלנים כמו ברני סאנדרס בארה"ב או שלי יחימוביץ' אצלנו שוקדים להקים מקטינה את המשאבים הפנויים הנתונים בידי הממשלות. אין הרבה פואנטה בכך שממשלות אינן מוגבלות בידי גיליונות תקציב, אם הן כל כך מוגבלות מעצם מלחמתו של השמאל ביוזמה החופשית.

50 תגובות בנושא “MMT בכלכליסט

  1. איש אחד זכה במליון לירות, הלך לבנק לקחת את הכסף אמר לו המנהל מה אין לך חשבון? לא צריך לקחת מזומן פשוט תתן צ'ק על כל דבר שאתה קונה. וכך היה והוא חי באושר ואושר עד שיום אחד התקשר אליו מנהל הבנק ואמר דחילק אין לך יותר כסף אתה במינוס. מה באמת? אמר האיש אחד, אין בעיה תגיד בכמה אשלח לך צ'ק

    אהבתי

  2. תודה על הפוסט תמריץ , שאלה הביצה והתרנגולת , מעט רלבנטית פה כמובן . מה שכן רלבנטי , זה קודם כל , מושכלת יסוד פילוסופית , למה נועד כסף ? הכסף , נועד לפתור בעיה מעין קמאית בקיום האדם ( ואין זה משנה אם כסף , או מסחר חליפין אפילו ) :

    הוא צורך הרבה , הוא צורך מגוון , הוא צורך אקסטרא , הוא לא חיה !! אוכל , שתיה , ורביה . הוא צורך בכמויות אדירות , ובאופן מעודן ופרטני . הכסף , הינו אמצעי סינתטי , לתווך בין הרבה מוצרים מורכבים , ובין הרבה גורמים מתווכים .
    נניח שאתה חושק במאוורר כלשהוא או בנעליים כלשהם . אתה יכול לטעון באינטואיציה , שיהלום , שווה יותר ממאוורר , אבל עדיין :

    איך תדע , כמה מאווררים , מסוג מסויים , תוכל לקנות ביהלום אחד , ואיזה סוג של יהלום כמובן ? אז הכסף , מפשט זאת , לאמצעי תיווך ואמצעי המרה להערכת שווי , או הקניית ערך , והכל באופן : זריז , יעיל , קהילתי , אזורי , לאומי וגלובלי , ובקיצור : קניה מרחוק , קניה סינטטית ויעילה .

    כלומר , העובדה שאין ערך לדברים , ערך כשלעצמו , מסבכת ענינים מאוד . והכסף פותר בעיה זאת . ודוק : אם הכסף , יהא זול מדי , או יקר מדי , או שופע מדי , ולא יציב , כך גם הערך של הדברים גופא , ינוע בתנודות קשות ( אינפלציה ) . אם ינוע בתנודות קשות , לא תהא ודאות כלכלית, ואפילו צמיחה כלכלית תיפגע .

    נדמיין לנו אדם עובד : חודש אחד , ירויח 10 גדולים ( אלפים ) ובכך הוא צורך בביטחון X הוצאות . אם הכסף לא יהא יציב , וכך גם ערכם של מוצרים , אזי , הוא עשוי , לקנות – חצי X בחודש הבא . בחודש לאחר מכן X4 . כל המערכות הכלכליות , יהיו מוצמדות לטירוף חושים של תנודות .

    וככה בשולי הדברים :

    מה קרה ביון ? אם כך , הכסף הזול , שבא ממערכות הציבוריות שלטוניות , ניוון התפתחות כלכלית וצמיחה כלכלית . יזמים נבנו על כסף ציבורי קל , ונפלו בזירה הגלובלית והלאומית , בקשר לצמיחה ותחרות . אז פשוט לא בא בחשבון . ואילו :

    בארה"ב , ההרחבות הכמותיות , היו בקשר למשבר ברור , קשה , חד משמעי , ושם , הסנטימנט הנדרש , היה : להוציא , לפתח , ליזום , לצמוח , במקום שבו , המערכות שאפו לרגרסיה , ולא לפרוגרסיה . למה משול הדבר ? נניח שיש משבר , אז משק בית , יחסוך ויצמצם בגלל סנטימנט או בפועל כך , ולכן , לא סביר שיוציא בצורה לא שקולה ומאוזנת ( משק הבית ) . בן ברננקי אבל , נאלץ , להפוך יוצרות , ולגרום להוצאות ולפעילות וצמיחה , במקום בו , המשק היה עשוי להיכנס לרגרסיה ולסיחרור מרושע . אז לא רלבנטי הדבר .

    נ.ב : וכמובן האמריקנים מדפיסים הדולרים שלהם , שהוא בתורו מטבע גלובלי כמובן , איזה פקינג הבדל ….

    יקצר המצע מהשתרע פה . ……

    להתראות

    Liked by 1 person

  3. רק בקשר ליון וכסף ציבורי זול , מצטט את :

    Georgios P. Kouretas

    מאוניברסיטת אתונה :

    Athens University of Economics and Business

    הוא חקר הסיבות למשבר ביון , והנה כך :

    This deteriorated the competitiveness of the Greek economy since the private sector learnt to depend mainly on government projects of any kind and less on its efforts for research and development, innovation of products and export oriented production .

    ההסתמכות של הסקטור הפרטי , על כסף ציבורי וממשלתי ( או פרויקטים ממשלתיים ) כרסמו בפיתוח ומחקר וכושר התחרות וכושר ההמצאה , ופגעו ביצוא כמובן .

    הכל פה :

    יש ללחוץ כדי לגשת אל Kouretas.pdf

    להתראות

    אהבתי

  4. אם המשבר היה כמתואר, אז המטבע היווני היה פשוט צונח כמו שהדולר הקנדי צנח במשבר הנפט, האוסטרלי במשבר הברזל וכו'. זה לא היה הופך לכזו קטסטרופה בלי האירו.

    Liked by 1 person

  5. תמריץ , מתפלא עלייך. גם אלו שחברו לשמאל חוזרים ואומרים גם בפני קהלם שmmt היא עדשה\פרספקטיבה ולא שיטת משטר. זה גם מה שקלטון אמרה בעצם במאמר שהיא התכוונה לעזור לסנדרס להגיע למקסימום יעילות מאקרו כלכלית תחת ההנחיות האידיאולוגיות הפרוגרסיבית שלו כפי שאפשר לעזור למבקר הטוקבקים להגיע למקסימום יעילות מאקרו כלכלית תחת אידיאולוגיה מיניארכסטית.

    Mmt הינה כלי להבנת המציאות והיא לא בעייתית כמו כל כלי אלא הבעייתיות שורצת במשתמשים הפוטנציאלים שלו. ממה שאני זוכר דווקא הצעות להחלפות המשתמשים מגיעות מהכיוון הפוליטי שאינך אוהד.

    אגב , יכול מאד להיות שעצם ההליכה של קלטון עם סנדרסון היא שקידמה בכמה שנים את כניסת רעיונות הmmt למיינסטרים ולדיון הציבורי.

    Liked by 2 אנשים

  6. תמריץ, מה שציינתי , זה בין יתר הסיבות כמובן , תקרא שם . אבל , הוא מציין אכן סיבה זו ( שידועה כשלעצמה ) . שהרי ברור , שאם ליון היה מטבע משלה , ולא היורו , הייתה יכולה לפחת אותו , ולהפוך הייצוא יותר רווחי , אבל , הרי זה לא יעזור , אם אתה בייסיקלי , לא תחרותי וצומח בזירות או עומד בתחרות גלובלית . לכן , כך או כך , הצמיחה , המחקר והפיתוח , נפגעו מהוצאות ציבוריות מופרזות ולא תואמות בין היתר .

    להתראות

    אהבתי

  7. ואגב תמריץ , פשוט אין לי זמן כמובן לקילומטרים פה :

    ממש באותו המחקר , הוא מציין ,שהכסף הציבורי שזרם ליזמים פרטיים , היה בעיקר , בגלל סיבות פוליטיות פופוליסטיות .ואכן , מדיניות מוניטרית , חסרת רסן , שמזרימה כספים , הרי מיד תכניס לסנטימנט של סחרור פוליטי . כל מפלגה בשלטון , כל מנהיג , כל משרד , יוכל לדרוש יותר ויותר , או מי שנותן , ישאף לעלות על קודמיו , וזוהי תוצאה בהחלט צפויה כפי ביון , שהרי היד לא קפוצה , היד פעורה , והרשות נתונה ….

    ניתן לפתור זאת אולי אולי ….בדרכים יצירתיות , אבל זה מאוד בעייתי : למשל , לפרוייקט ייעודי מוסכם . אבל , השאלה מה זה מוסכם ? ולמה פרוייקט זה או אחר ? ומיד יקשרו פוליטית וכדומה ….

    זוהי בעיה …..

    להתראות

    אהבתי

  8. תמריץ,
    אם היוונים יכלו להדפיס דרכמות הם היו מייצרים תחליפים זולים לסמסונג ויונדאי? ואיזה תחליף יכלו לייצר לגז הרוסי?

    אהבתי

  9. ומה היה קורה לו הדרכמה היונית היתה יורדת לאפס? הם היו מתקיימים מגידולי שדה ותרנגולות גנובות? בלי תרופות בלי חלקי חילוף בלי נייר תואלט? דחילק תראו לי מה תוצרת יוון?

    אהבתי

  10. גיא, אנחנו חיים בעולם שהאיך, הקשרים והחברים משדרים תמונת עולם כוללת. בדיוק כמו שהמוניטריסטים הראשוניים הגיעו מאותן 2-3 בתי ספר לכלכלה אמריקאיים, וזה לא מקרי.
    ולכן על אף העדשה המחדשת שלהם הם יתקשו לפרוץ קדימה.

    Liked by 1 person

  11. אנקדוטה:
    זה היה בשיא בעיית "תקרת החוב" האמריקאית (שירידתה מסדר היום הציבורי מוכיחה שמחכתחילה היא הייתה נטו פוליטית ולא כלכלית כפי שהוצגה אז). מומחים ממומחים שונים פירשנו את הסוגיה בתקשורת האמריקאית. ואז ראיתי כלכלן (שהבנתי שהוא mmt בהמשך) ששכחתי את שמו (אבא שלו כלכלן מוכר גם-כן שכתב ספרים רבים) ובתגובה לדברי הכתב/ת הוא אמר משהו בסגנון "אין לנו שום חוסר בדולרים וגירעון היא החלטה פוליטית ולא כלכלית".

    Liked by 1 person

  12. התיאור של קולטון ומוסלר את הפתרון של ברננקי למשבר 2008 (רכישת אג"ח ממשלתי מהבנקים/ הרחבה כמותית) קצת מזכיר את הפתרון של כחלון למחירי הדיור הגבוהים (מחיר למשתכן):
    סיבסוד ממשלתי לגופים גדולים (בנקים/קבלנים) בתקווה שהאזרח הקטן יהנה מהם.

    אהבתי

  13. יאיר , הפעולות לא דומות. הרחבה כמותית זו פעולה מוניטרית על ריק של העברת כספים מחשבון צקים לחשבון חסכון ולהיפך.(מוסבר יפה במאמר)
    הפעולה השניה היא היא "הדפסת כסף" אמיתית במובן של פעולה פיזקלית (גם אם לא הכי יעילה לטעמי ,בלשון המעטה) . כלומר שמים ביטים חדשים (=הדפסה) בחשבונות של קבלנים.

    לגבי כותרת המאמר של הכתבה בכלכליסט….
    לא תמיד אפשר להדפיס כסף. כשיש גורמי ייצור מובטלים במשק רצוי להדפיס כסף.
    כשיש אינפלציית צד ביקוש אי אפשר להדפיס כסף בלי מחיר אינפלציה מסתחררת.
    כשיש אינפלציית צד היצע ואבטלה(יעני סטגפלציה) – צריך לטפל בבעיות מבניות של המשק ובטח לא להדפיס כסף(הגדלת הוצאות הממשלה/הפחתת מיסים) אם מדובר בעליות היצע חד פעמיות אין טעם להוריד את הוצאות הממשלה כי אז גם האבטלה תגדל ויש כאמור לטפל בבעיות מבניות (הסכמי הצמדת שכר , הקטנת מכסים , פירוק מונופולים וכו')

    אהבתי

  14. גיא אני לא מבין את ההבדל בין הפעולות, התוצאה זהה לא? חשבון הצ'קים הוא נתון לפוליטיקה וניתן להחליט כמה יש בו

    יאיר
    גיא, אנחנו חיים בעולם שהאיך, הקשרים והחברים משדרים תמונת עולם כוללת. בדיוק כמו שהמוניטריסטים הראשוניים הגיעו מאותן 2-3 בתי ספר לכלכלה אמריקאיים, וזה לא מקרי.
    ולכן על אף העדשה המחדשת שלהם הם יתקשו לפרוץ קדימה

    תוכל להאריך בנושא

    אהבתי

  15. אני רק שאלה – להלן הקטע הרלוונטי מהכתבה לגבי ההרחבה הכמותית(הפעילות המוניטרית על ריק) . (מומלץ לקרוא באיטיות , צעד אחר צעד בשביל להבין.)
    ————————————————————–
    למה?
    "מה זה אג"ח ממשלתיות? בפועל מדובר בחשבונות חיסכון בבנק הפדרלי. הבנקים החזיקו כסף בחשבונות האלה וקיבלו תמורתו ריבית. אז בהרחבה הכמותית, הבנק הפדרלי פשוט הפחית את הסכום בפיקדונות האג"ח האלה, והוסיף אותו לחשבון השוטף של הבנקים. זה כמו שלקוח יעביר כסף מחשבון חיסכון לעובר ושב. למה שזה יעזור למישהו? זה פשוט להעביר כסף בין חשבונות".

    ההנחה היא שכיוון שהבנקים מקבלים ריבית נמוכה יותר על הפיקדון השוטף, הם יעדיפו להלוות את הכסף וזה יעודד פעילות כלכלית.
    "בתור התחלה, גם על הריבית על האג"ח די נמוכה, ועדיין הבנקים העדיפו להחזיק את הכסף שם. הטענה היא שההרחבה הכמותית מסייעת להוריד את הריבית בטווח ארוך, אבל יש כאן סתירה פנימית – כי אם זה באמת יעבוד והכלכלה תתאושש, בטווח הארוך הריבית דווקא תעלה, כמו שמבין כל משקיע רציונלי. בעצם האפשרות היחידה שהרחבה כמותית תשפיע תהיה אם אנשים חושבים שהיא לא תשפיע – והריביות ישארו נמוכות. זה פשוט לא הגיוני. מעבר לזה, הבנק הפדרלי הרוויח בסביבות 90 מיליארד דולר בשנה מההרחבה הכמותית, בגלל פערי הריביות בין החשבונות. בלי ההרחבה הכמותית הממשלה היתה משלמת את הכסף הזה למגזר הפרטי. אז ההרחבה הכמותית בעצם הוציאה 90 מיליארד דולר כל שנה מהכלכלה".
    ————————————————————–

    לגבי פעילות פיזקלית ממשלתית – במילים אחרות זו פעילות ממשית בעולם האמתי – הפיזי ולא בעולם המוניטרי – נומנלי ….
    אז בחלט נכון שכל פעולה פיזקלית כזו נתונה לפוליקה ולאילוצים פוליטיים של מי שהיה מעדיף פעולה פיזקלית כזו או אחרת שלדידו היתה עדיפה על פעילות פיזקלית אחרת פחות יעילה… אבל בד"כ גם הפעולות הפיזקליות שהן פחות יעילות מאחרות האופטימליות האפשריות (לדידי למשל – הפחתות מיסים ושימת כסף בידיים של המעמד בינוני \ בינוני נמוך בעיתות דיפלציה) עדיפות על אי עשיית דבר או פעולות מוניטריות שהן אומנם בעלות השפעות פסיכולוגיות קצרות טווח לרוב.

    אהבתי

  16. לגבי "אנחנו חיים בעולם שהאיך, הקשרים והחברים משדרים תמונת עולם כוללת…"
    מדובר על טיב השיח בעולם רדוד, חד מדדי שהופך עם הזמן ליותר ויותר בנאלי ובינארי בשביל להכיל רעיונות קצת מורכבים.

    אהבתי

  17. אני לגמרי לא מסכים לדברים שנאמרו לגבי ההרחבה הכמותית. לגבי הפרדוקס, שהריביות יישארו נמוכות דווקא אם לא תהיה התאוששות. אין כאן פרדוקס. בעיקרון במצב הטבעי, בשל היכולת של הבנק המרכזי להוריד ריבית, הריביות באמת יישארו גבוהות כי המשקיעים יודעים שיש מי שיציל ולא מודאגים.
    כולנו לא שודדים ולא גונבים כי אנחנו יודעים שיש שוטרים שיתפסו אותנו. האם העובדה שבגלל זה אנחנו לא בכלא היא פרדוקס?

    אלא מה – יש תקופה שבה אנשים מתחילים לפקפק אם המשטרה בכלל אפקטיבית. אז צריך לתפוס הרבה אנשים ולשים בכלא כדי להחזיר ההרתעה. אנחנו עדיין בתקופה כזו שבה כושר ההרתעה של הבנקים המרכזיים לא בוסס די הצורך. בעיקר בשל סירובם להנהיג ריבית שלילית. לכן הריביות נותרות נמוכות. אבל עדיין הבנקים המרכזיים עושים משהו. אם מול פקפוקים על יכולת ההרתעה, משטרה הייתה מכריזה באמת שאינה מסוגלת לכלוא איש, היינו בקטסטרופה.

    אהבתי

  18. כתבתי בעבר:
    אבל אני נוטה להאמין שיהיה כאן מנגנון של הפוך על הפוך.  אם הציבור יידע שיש אפשרות מעשית להנהגת ריביות שליליות, הוא יסיק שלבנקים המרכזיים יש את היכולת להשתמש בהן כדי להוציא את הכלכלה מהשפל ולהובילה במהירות לשגשוג ולתעסוקה מלאה. הרי אין ספק שתחת ריבית שלילית גבוהה, יצמצם מאוד מספר המובטלים. מה אכפת לאדם לשכור למשל מורה פרטי, עוזרת לבית או מטפלת לילדים בשכר גבוה, אם ייקח לשם כך הלוואה, ומדי דקה בדקה ההלוואה הזו תתפוגג לה במחשבי הבנק.   אחרי שהציבור יבין שהבנק המרכזי הוא סופרמן בעל יכולת להושיע על נקלה מכל משבר אשראי, מלכתחילה הוא לא יכנס לבהלה, ולא תהיה סיבה להנהגת ריביות שליליות או אף ריביות חיוביות אפסיות.
    כמו שאומרים "הרוצה בשלום – ייכון למלחמה" (משפט רלוונטי מאוד מול המתרחש כיום עם סוריה), אפשר להגיד "הרוצה בריביות חיוביות נורמליות, יתמוך בריביות שליליות". http://tinyurl.com/navo514

    אהבתי

  19. נראה לי שדיברנו על זה כבר ….
    ואם אני זוכר את דעתי נכון- ממשלה בכלל לא צריכה להתעסק עם עניין הריבית ולהשאיר את העניין לשוק החופשי. ממשלה צריכה לפעול באמצעות מיסים ולפשט את המנגנון ככל שניתן.
    הריבית היא שארית מהעידן הברברי שמאחורי הכסף עמד זהב והיו צריכים לתת לציבור בוננזה על מנת שלא ירוץ עם הכסף לפורט נוקס. היום הציבור לכל היותר יכול לרוץ עם הכסף לשלם מיסים .
    אם אני זוכר את דעתי אז צריך בכל זאת בנק מרכזי של שמירת המוסכמה של "יחידת הכסף" ו הPAR(ערך החלפת הכסף) שלה מול "דברי הכסף" שמתרוצצים במשק.

    תמריץ , אז נסכים שלא להסכים בעניין זה
    אבל נראה לי שאנו כן מסכימים שפעילות פיזקלית עדיפה על מוניטרית בעת דפלציה

    אהבתי

  20. אני רק שאלה,
    הכוונה היא שהקבוצה החברתית שאתה משתייך אליה משפיעה על דבריך ועל התקבלותם. למשל דב חנין מקדם רעיונות חשובים אבל אני לא אתמוך בו בגלל שהוא נגוע בקומוניזם ושנאת עמו. אני חושש שתמיכה ביוזמות שלו לבסוף תתהפך כנגדי.

    אהבתי

  21. מול ערך הפשטות עומד ערך אחר, חשוב יותר בעיני – התמחור בידי השווקים. האופן שבו בנויות אג"ח ממשלתיות היום מאפשר לשווקים לתת להן תמחור באופן שמראה מה ציפיות הריבית והאינפלציה.

    אהבתי

  22. לגבי ערך הפשטות – אני מניח שאתה מעריך את מהלך השח של תקיפת ואיגוף אסכולת שיקאגו דווקא מימין ועוד מכיוון העניין של הוצאות ממשלתיות 🙂

    I love MMT!

    Liked by 1 person

  23. תמריץ
    ריבית שלילית כמו שאתה מתאר לא רק שלא תוריד את האבטלה היא תעלה אותה. אדם הולך לעבוד בשביל להרויח כסף בשביל לקנות מוצרים אם הוא יוכל לקחת הלוואה מהבנק לקנות מוצרים וההלוואה תתפוגג אין לו שום סיבה לעבוד ולייצר דברים. הוא גם לא יצטרך מורה פרטי לבן שלו הדבר היחיד שהוא ילמד את הבן שלו זה איך ללכת לבנק לקחת הלוואה. גם אם הוא יהיה מוכן לשלם הרבה כסף לעוזרת בית – אף אחת לא תרצה לעבוד אצלו הרי גם היא פשוט תלך לבנק ותיקח הלוואה – זה יותר קל מלנקות בתים. ענף השירותים כולו יעבור לעובדים זרים ואף אחד לא ייצר כלום.

    אהבתי

  24. משה, איך הלווה יחזיר את הכסף בדיוק אם לא יעבוד? לקחת הלוואה על סך עשרת אלפים ש"ח. נניח שאתה צריך להחזיר 9000 כעבור שנתיים. אלו 9,000 שאתה עדיין צריך להחזיר.

    אהבתי

  25. כלומר להבהיר מה שאני אומר – ריבית שלילית מוזילה את החיים, כי בעצם הבנק מסבסד כל הוצאה שלקחת לצרכיה הלוואה. אבל היא אינה מאפסת את הוצאות המחיה. עדיין צריך להחזיר בסוף קרן. גם אם מופחתת.

    אהבתי

  26. כמומחית בעיני עצמה לחשיבה הרדודה, החד ממדית, הבנאלית והבינרית של ההדיוטות בכלכלה (כלומר של עצמי וגם של רובם המכריע של הפוליטיקאים) – מאוד קל לי להבין את התלהבות הסוציאליסטים מה MMT , בעיתות דשדוש או האטה כלכלית. כלומר בימנו.

    תיאוריה זו נותנת לסוציאליסטים, לתפיסתם, התר להוציא את כספי הציבור ככל שרק יחפצו. היא מסירה מהם את החסם השנוא על כל הבזבזנים של ההכרח לא להגדיל יותר מדי את הגרעון. קל להתעלם מאזהרות תיאורטיות שיתכן ובזמן כלשהו בעתיד רמת האינפלציה תהווה חסם להוצאות הממשלה. העיקר שעכשיו אפשר להיות מאוד טובים ומאוד נדיבים.
    אבל, וזו הבעיה העיקרית, סוציאליסטים אלו לא יהיו מסוגלים להקטין את הוצאות הממשלה ברגע שהאינפלציה תזקוף את ראשה.
    שלי יחימוביץ, לדוגמא, התומכת בכל לבה במוסד הקביעות בעבודה, וחיסול מוסד עובדי הקבלן והעסקת עובדים זמניים, תהנה מאוד להגדיל את מצבת עובדי הציבור ולשלם להם בנדיבות. אבל כשיתעורר הצורך, היא לא תוכל להוביל מסע קיצוצים ופיטורים. היא כמובן גם תתנגד לכל קיצוץ בשכר עובדי הציבור, כיון שלתפיסתה מגיע לכל העובדים, וכל הלא עובדים, "להתקיים בכבוד" (ממשכורות בסדר הגודל של חב' החשמל ורשות הנמלים).

    ליברטיאנים, המעוניינים אידיאולוגית בחופש פרט מקסימלי / ממשלה מינימלית – יטו כנראה לאמץ את ה MMT דווקא בתקופות אינפלציה משתוללת. הם יתענגו מכל קיצוץ מתבקש בהוצאות הממשלה והיקף המועסקים שלה. עונג גדול בהרבה מהעונג שיוכלו להפיק מהמלצות התיאוריה המוניטרית המקובלת כיום. זו שמתמקדת בדברים הלא ברורים ולא מובנים שעושים בבנקים המרכזים. מוסד שלהדיוטות לא ברור מה הוא בכלל עושה ובשביל מה צריך אותו בכלל. מעבר לשעתים שלוש הנדרשות כנראה להכרזה על גובה הריבית החודש, כחיקוי של גובה הריביות שנקבעו ע'י בנקים מרכזים אחרים בעולם. אבל ביטול פרויקטים ציבוריים בזבזנים, וסגירת גופים ממשלתיים מיותרים (לתפיסתם כמובן) אלו דברים מובנים ומהנים.
    מצד שני, הם פשוט לא יהיו מסוגלים לאמץ את המלצות ה MMT בתקופות האטה. כל הגדלה של מעורבות הממשלה במשק והוצאותיה תעלה להם בבריאות.

    כך שהטענה שה MMT היא רק עדשה / פרספקטיבה, שאינה אומרת דבר על אופי הממשל הרצוי – נכונה כנראה תיאורטית, אך במציאות היא מוטעת. הדיוטות רדודים ופשטנים (כלומר כמעט כל בני האדם) בוררים בין התיאוריות החלופיות, ומאמצים את זו שנותנת להם את הלגיטימציה לעשות את מה שהם במילא רוצים לעשות. ואם יש סתירה בין ההווה לבין העתיד – הם יעדיפו להנות בהווה ואולי לשלם בעתיד (או שמישהו אחר ישלם בעתיד) מאשר ההפך.

    מכאן שאי אפשר להיות מופתעים מהעובדה שבתקופתנו, תקופת דשדוש כלכלי, תומכי ה MMT אומצו דווקא ע'י ברני סנדרס ודומיו ולא ע'י אנשי מסיבת התה.

    אהבתי

  27. לא אהבתי.
    קמיליה כתבת:
    "כך שהטענה שה MMT היא רק עדשה / פרספקטיבה, שאינה אומרת דבר על אופי הממשל הרצוי – נכונה כנראה תיאורטית, אך במציאות היא מוטעת. הדיוטות רדודים ופשטנים (כלומר כמעט כל בני האדם) בוררים בין התיאוריות החלופיות, ומאמצים את זו שנותנת להם את הלגיטימציה לעשות את מה שהם במילא רוצים לעשות."

    יש פה רמיזה\אמירה ש"הכל זה(רק) אינטרסים" וזה בכיוון של רידוד שהשיח לשיח פוסמודרנסטי חסר סקאלות.
    כל שינוי מעורר התנגדות בהתחלה ונתקל בקשיים במציאות.
    כפי שאמר שופנהוואר בערך :
    "כל אמת עוברת דרך 3 מנסרות.
    תחילה צוחקים עליה , אחר כך נלחמים בה בכל העוז
    ולבסוף היא מתקבלת כמובנת מאליה."

    קמיליה , מופתע ממך .. מקטנות האמונה שלך ביכולת ההבנה של בני האדם. וזה עוד מאחד שלא איכפת לו ושהוא , כזכור , סקפטי מוצהר שדוגל באי התערבות והפרעה למהלך הדברים והוא כל היום בזולא בערסל ובאללא של הנירוואנה.

    אהבתי

  28. מסכים עם קמיליה. ה-MMT אומץ ע"י ברני סנדרס כי זה משרת אותו, ולא מתוך עניין ערכי.
    בנוסף, קולטון כפרופסורית באקדמיה תמיד תיתפס יותר בצד השמאלי מאשר במרכז ובימין. דווקא למוסלר יש יותר סיכוי לפרוץ לימין אם הוא מגיע מהשטח ומן השוק.

    אהבתי

  29. בסדר , מהתגובות שלכם אני מבין שאתם איפה שהוא בשלב השני של קבלת האמת.
    אבל עזבו את ארה"ב ואת סנדרס (תמריץ כתב על זה פוסט – ימי ה MMT שבו הוא מסביר שסנדרס לא מקבל ממש את הרעיונות) – זה רחוק מלב.

    האם כשהעניינים יהיו קרובים ללב תוכח patriot תיכם?.
    האם באמת תרצו ששלי אם תבחר תצליח בהמדיניותה הכלכלית ותגיע למקסימום יעילות מאקרו כלכלית?

    האם תעדמדו אתם במבחן החרב של שלמה? וצאו צדיקים?

    מאחורי מבחן החרב עומדת ההנחה, המבוססת על היכרות עם טבע האדם, שרצונה העמוק של אמו של הילד יהיה לשמור על חייו, גם במחיר ויתור על החזקתו; ואילו זו שאיננה אמו פועלת מקנאה וכל רצונה הוא שאחרים לא יקבלו את שנלקח ממנה.

    אהבתי

  30. לגיא,

    אני חוששת שלא הבנת את כוונתי.
    לא התייחסתי במילה או בחצי מילה לנכונות של תיאוריית ה MMT וצדקתה . לא ליכולתה להסביר את מה שהתרחש בעבר ולא לכושר הניבוי שלה לגבי העתיד.
    קטנתי מלשפוט, אך אני אפילו מוכנה לסמוך עליך שהיא כלי משוכלל יותר מהתאוריות המוניטריות עליהן נוהגים להסתמך כיום. בשוליים אפילו מוצא חן בעיני הרעיון להפסיק להסתכל על לוח התוצאות של גודל הגרעון והחוב הממשלתי ולהתחיל להסתכל על לוח התוצאות של האינפלציה והתעסוקה במשק. אני לא צוחקת על התיאוריה ולא נלחמת בה.
    אני כמובן גם לא טוענת ש"כל התיאוריות מוטעות / נכונות באותה מידה. מעולם לא הייתי, וגם לא אהיה, אדם כל כך מודרני או פוסט מודרני.

    התייחסתי *רק* לבעייה של אימוץ תיאוריות כלכליות ע'י פוליטיקאים.
    (למרות שאני הייתי מגדירה אותם פחות כאינטרסנטים ויותר כשבויים של האידאולוגיה אותה אמצו).

    דוגמא תיאורטית לחלוטין של בעיית אימוץ תיאוריות ע'י פוליטיקאים: נניח לצורך הדיון שהתיאוריה המרכסיסטית הייתה לגמרי נכונה (או התיאוריה הפרוידיאנית או כל תיאוריה אחרת).
    ניתן היה לנבא מראש שאלו שישאפו להגיע לראש הפרמידה של השלטון, שלפי התאוריה אמור להיות בעל כוח אבסולוטי וחסר כל מגבלות, יהיו אנשים תאבי כוח אבסולוטי. מכאן, שהדיקטטורים הרצחנים שהצמיח השלטון הקומוניסטי בכל מדינה בה שלט, אינם "תאונה מצערת" שקרתה לתיאוריה המרכסיסטית היפה, אלא תולדה מתבקשת וניתנת לניבוי שלה. [כנ'ל לגבי מה שקרה בראש המכונים הפסיכואנליטים שאמצו תיאוריות פרוידיאניות. הכוח המוחלט של ראשי ההירכיה על "מטופליהם" נוצל לרעה]

    באופן דומה, הצבעתי על בעייה שאנשי ה MMT אמורים להתייחס *גם* אליה. איך לוודא שפוליטיקאים, שמאמצים את תכתיבי התורה במצב שוק אחד, יסכימו / יוכלו לשנות את מנהגם כשישרור מצב שוק אחר.

    לדוגמא שניתן יהיה לפטר ולשלוח אל השוק החופשי את המוני המובטלים, שהממשלה התחילה להעסיק בעבודות דחק במצב שוק אחר. איך לגרום לשלי יחימוביץ ודומיה להסכים לוותר על מוסד "הקביעות בעבודה", כך שתעסוקה ממשלתית לא תהיה דרך חד סטרית, או מסמר בלי ראש שלא ניתן יהיה לשלפו בעתיד,

    Liked by 1 person

  31. "איך לוודא שפוליטיקאים, שמאמצים את תכתיבי התורה במצב שוק אחד, יסכימו / יוכלו לשנות את מנהגם כשישרור מצב שוק אחר."

    1. "לוודא" שפוליטקאים יעשו משהו זה בדיוק משטר ולא עדשה.
    ברגע שאמ.אמ.טי יעשו יוודאו כך הם אכן יהיו משטר ולא עדשה.
    2. בעל מיטשל מדבר בקטע לעיל אך השיח הכלכלי בתקשורת על המתודולוגיה יהיה נכון והציבור יפנים את העקרונות בבסיסו פוליטיקאים
    לא יוכלו לחרטט במדיניות וכך יהיה להם תמריץ להצליח במדיניות הכלכליות או נבוט בראש אם לא.

    "לדוגמא שניתן יהיה לפטר ולשלוח אל השוק החופשי את המוני המובטלים, שהממשלה התחילה להעסיק בעבודות דחק במצב שוק אחר. איך לגרום לשלי יחימוביץ ודומיה להסכים לוותר על מוסד "הקביעות בעבודה", כך שתעסוקה ממשלתית לא תהיה דרך חד סטרית, או מסמר בלי ראש שלא ניתן יהיה לשלפו בעתיד,"

    קמיליה , בעניין המעסיק של הברירה האחרונה אני דווקא זוכר שדיברנו על כך רבות . בקצרה – הממשלה משלמת שכר מינימום נמוך מאוד אך כזה שמאפשר מחייה בסיסית לכל מי שרוצה לעבוד (הוא צריך לעבוד באמת) אם השוק החופשי רוצה אותו הוא פשוט צריך לשלם יותר. אז אין מצב שהיא משחררת אותם להיות מובטלים חזרה אם הם
    1. באמת רוצים את העבודה.
    2. באמת עומדים בסטנדרטים ולא מחפפים.
    3. לפי המעסיק של הברירה האחרונה יש משכורת שמאפשרת קיום בסיסי ביותר בכל מקרה למי שצריך אבל אין דמי אבטלה ואין קביעות במוסדות ממשלתיים.כמובן שאם מישהו בשוק הפרטי רוצה לתת קביעות לעובדים לא מתערבים לו בעניינים 😁

    אהבתי

  32. תיקון לסעיף 2 (בגלל שהשוק הפרטי מוציא מתקני שגיאות זיפט שפועלים עצמאית)
    2. ביל מיטשל אומר בקטע לעיל שאם השיח הכלכלי בתקשורת על המתודולוגיה יהיה נכון והציבור יפנים את העקרונות בבסיסו פוליטיקאים ….

    אהבתי

  33. במיני-ארכיה תוכנית המעסיק של הברירה האחרונה תעסיק את העובדים שאין להם ביקוש בשוק הפרטי בעיתות אבטלה ודיפלציה רק במקומות שיש לדידם צורך ויתרון לממשלה על פני השוק הפרטי . קריא במערכות המשפט והבטחון…
    ובא לציון גואל.

    אהבתי

  34. הנה, דברי קהלת בן דוד , מלך בירושלים לכל הבינאריסטים שיודעים ורוצים
    לעשות כל הזמן מאותו הדבר.

    לכל זמן ועת לכל-חפץ, תחת השמים:
    עת ללדת, ועת למות; עת לטעת, ועת לעקור נטוע.
    עת להרוג ועת לרפוא, עת לפרוץ ועת לבנות.
    עת לבכות ועת לשחוק, עת ספוד ועת רקוד.
    עת להשליך אבנים, ועת כנוס אבנים; עת לחבוק ועת לרחק מחבק.
    עת לבקש ועת לאבד, עת לשמור ועת להשליך.
    עת לקרוע ועת לתפור, עת לחשות ועת לדבר.
    עת לאהב ועת לשנא, עת מלחמה ועת שלום."

    עת הוריד מיסים ולעלות הוצאות ממשלה ועת לעלות מיסים
    ולהוריד הוצאות ממשלה.

    Liked by 2 אנשים

  35. ועוד דבר אחרון (אולי) …
    קמיליה , אמרת שאת יכולה ואולי אף היית רוצה לקבל את הרעיונות …
    רק שלדאבונך כנראה הם לא ישימים כי הפוליטקאים לא יבינו או ירצו להבין
    (על זה אמרתי שאתם כנראה בשלב 2 או 2 וחצי של קבלת האמת … משום שזו התנגדות מחוכמת – (אל תשכחו לרגע שאני פולני ותנו לי קרדיט שלא עשוני באצבע))

    אז זהו – העניין הוא שכנראה שהרבה פוליטיקאים כן מסוגלים להבין אבל הם פוחדים
    שהעם לא יבין וזה לא נכון פוליטית או מסוכן פוליטית לומר כרגע שגרעון אינו שאלה כלכלית אם כי פוליטית וכו'

    אז זו למעשה שאלה של האם העם יכול להבין.
    לדעתי העם מסוגל כן להבין… כשהעם יבין לפוליטיאים גם יהיה יותר כדאי להבין ולפעול.
    מי שטוען שהעם לא יכול להבין – אל לו להלין על 'אליטות מתנשאות' בפוסטים מקבילים.

    אהבתי

  36. בעצם אני לא מבין, האם לא ככה ממילא נוהגים שרי האוצר ונגידי הבנק מזה עידן וכל השאר סתם דיבורי הרגעה? מקצצים את התקציב ומעלים אותו על פי מצב האבטלה והאינפלציה ולא לפי מספר הביטים

    אהבתי

  37. לגיא,

    צר לי לבשר לך שכנראה לפחות את חלק מהפולנים כן עשו באצבע 😊

    אני אישית קונה את תוכנית הממשלה כמעסיק הברירה האחרונה שלך, אבל אם, ורק אם, אאמין שהיא תיושם על כל התנאים והמגבלות שהצבת.

    אבל אתה באמת מאמין ששלי יחימוביץ, כמשל לפוליטיקאים המכונים בטעות "חברתיים", תאמץ את כל התנאים והמגבלות של תוכנית מועסקי הברירה האחרונה?

    בשלב הראשון היא תחבק את הרעיון של העסקת מובטלים ע'י הממשלה, בשלב השני היא תלחם לשיפור תנאי השכר של האומללים, בשלב השלישי היא תמחה על הפיטורים השרירותיים והאכזריים של אלו שלא מוכנים לעבוד ברצינות, בשלב הרביעי היא תלחם על זכות שליש מהם לכפות על כולם הצטרפות לאיגוד עובדים, ובשלב החמישי היא תדרוש לתת קביעות לכולם, כיון שקביעות בעבודה נתפסת בעיניה כחלק מזכויות האדם הבסיסיות.

    ניתן גם לנבא שבהתקרב מועד הבחירות להסתדרות – היו'ר החברתי התורן (כרגע ניסנקורן), יאיים שעובדי חברות החשמל, הנמלים והרכבת ישבתו כהזדהות עם מועסקי הברירה האחרונה, בשל תנאי עבודתם המחפירים. די ברור מה הממשלה תעשה לנוכח איום שביתה כללית במשק.

    אף סוציאליסט ואף ליברטיאן לא יסכימו עם קוהלת / אתך שיש עת בה תורתם תקפה ויש עת שבה תקפה התורה ההופכית. הדבר משול בעיני לאדם מאמין שיכריז שיש עת בה הנצרות נכונה, עת בה היהדות נכונה ועת בה האסלם נכון.

    אולי אתחיל להאמין ש"העם" יכול להבין, וילחץ על הפוליטיקאים להתנהג בהתאם לתיאוריה, כאשר "העם" יתחיל למחות על כינוי פוליטיקאים בעלי חשיבה סוציאליסטית כפוליטיקאים "חברתיים". או כאשר יצא להפגנות נגד להפגנות הנכים, מבקשי הדיור הציבורי וכדומה. לא רגע קודם.

    מה שמוכיח שאני שומרת את התואר "אליטות מתנשאות / מנותקות" רק לאליטות שלא חושבות כמוני. 😊

    Liked by 3 אנשים

  38. אין ספק שמפוליטקאים לא תבוא הישועה והם , כמו חמותי , יעוותו את מה שהם יכולים לעוות. גם בתור סקפטי אני מודע שצריך לחצות איזה מאסה קריטית בשביל שההבנה תתפוס מתי שהוא. שלב ראשון הוא קבלה של הרעיונות באקדמיה ושאנשים כמו באפט יחזרו על הרעיונות. אותי זה עניין מבחינה פילוספית וגם משום שזה סוג של קונטר קאלצאר (זה תמיד מעניין) . . לא לחוץ לי להילחם על הרעיונות… פשוט הייתי צריך לחקור לבד כי זה עניין ולא היה פה מישהו שיאכיל אותי בכפית.
    תמריץ , אומנם כתב על כך רבות אבל הייתה תחושה שהוא קצת פוחד לגעת במקל
    בmmt ושהוא מקיים איתם יחסים יש משגל נסוג מפחד שהשמאל יכנס מ mmt להריון.

    אהבתי

  39. עברת את גבול הטעם טוב גיא, להגיד בפומבי ועוד ליד ילדים שאפשר להדפיס כספים בלי גבול

    אהבתי

  40. זה עדיין לא אומר שחיי היוונים היו מאושרים יותר אם היו יכולים להדפיס דרכמות. זה רק אומר שהיכולת היתה מאלצת אותם להיות חסכנים ולסבול מבלי להציק לחשבון הבנק של השכנים. הם עדיין היו צריכים לאכול קש בדרך להבראה

    מדוע האמריקאים יכולים להדפיס כסף וכולם בסדר, כי קליפורניה מסבסדת את ניו אורלינס. אבל לא צריך להרחיק לכת, תל אביב מסבסדת את חיפה שמסבסדת את הערבים. למה זה ? כי כולנו יהודים. מדינת הלאום מתפקדת כמשפחה. לו אירופה היתה מצליחה להתקיים עוד קצת ולקרום עור וגידים ושומן הם היו מצליחים לסבסד אחד את השני מבלי שתהיה מורת רוח גדולה מדי. צריך שהחוקים יהיו אחידים ועדיף שהשפה תהיה אחידה.

    אהבתי

  41. משתמש , גבולות זה לחלשים.
    העיקר זה לקלוע במטאפורה
    ולא לדבר במכובדות במאטפורות שגויות שממש באמת פוגעות ומעוותות את ההבנה של הנמענים שלהן כמו שהמטאפורה שגרעון של משק בית
    שקול לגרעון של מדינה במטבע שלה או שצריך ל"הקריב" למען הכלכלה
    כאילו מדובר ביישות אלוהית אלילית עליונה שצריך לסגוד לה והיא מנותקת מאדם
    במקום שהיא כלי שהאדם ראשי להתערב בו(אומנם לא בכל דרך , לבדוק דברים אמפירית וכו')

    Liked by 1 person

  42. 1. חבל שגיא לא רואה את התגובה. מנגד, לא בטוח שיש לו עם מי להתדיין איתה כאן.

    2. ההצמדה של MMT לקיצוני השמאל האמריקאי רק מזיק לשיטה הזאת שיש בה הרבה שכל ישר.

    Liked by 2 אנשים

כתיבת תגובה