סמים מתמרצים

אף פעם לא גיבשתי דעה מוצקה בנושא התרת השימוש במריחואנה. מצד אחד החירות האנושית יקרה ללבי. מצד שני חששתי מהאפקטים השליליים של הסם ובפרט מהגברת הסיכון בכבישים מצד נהגים מסטולים. כמו שנאמר פעם (אך כרגיל, לא על ידי מי שהציטוט מיוחס לו), החופש שלך להניע את אגרופך אנה ואנה מוגבל על ידי קרבת הסנטר שלי. בדרכים מסתובבים הרבה סנטרים המחוברים לגופים פגיעים וחפים מפשע. גל הלגליזציה ההיסטורי של השימוש במריחואנה בארה"ב מהווה הזדמנות לבחון את ההשפעה של השינוי החוקי על הבטיחות בכבישים בתנאי אמת. הממצאים מקולורדו לכאורה חד משמעיים – מאז הלגליזציה ישנו מספר הולך וגדל של מעורבים בתאונות דרכים קטלניות שנמצאו תחת השפעת מריחואנה.  אבל בעניינים כאלו גם מה שנראה חד משמעי אינו באמת כזה. ייתכן פשוט שהשימוש במריחואנה הולך וגדל, אך הסם אינו קשור לתאונה. גם חוקרי מקרי המוות בקולורדו עדיין לא הגיעו למיומנות שתאפשר להם להגיד בוודאות האם הייתה השפעה פעילה של המריחואנה בעת התאונה. מי שמנסה לנתח את הנתונים בשיטתיות מתקשה להגיע למסקנות. מול המידע על עלייה במספר הנהגים שנמצאה אצלם השפעת מריחואנה ניצבת העובדה שבמדינות שהתירו מריחואנה חלה באופן כללי ירידה בתמותה בכבישים עם ההתרה. אולי מריחואנה משרה רוגע ומווסתת זעם כבישים. טענה אחרת היא שמריחואנה באה על חשבון צריכת אלכוהול שעלול להיות מסוכן יותר. מי יודע. ערבוביה סטטיסטית שכזו מאפשרת לכל צד בוויכוח להיאחז בנתונים שמשרתים אותו, ואין הכרעה. תנודות לא ברורות בתמותה בכבישים קורות כל הזמן. למשל החל מתחילת השנה הנוכחית יש בישראל עליה קיצונית בתמותה בתאונות דרכים במגזר הערבי (עלייה בשיעור העומד על למעלה מ-50%!) מול מגמת ירידה ברורה במגזר היהודי (ירידה ב-10%). מה יכול להסביר כאלו תופעות מלבד הכאוס הרגיל של הסטטיסטיקה. אם היה קורה אירוע משמעותי במגזר הערבי מאז דצמבר, ודאי היו משתמשים בו להסביר את המתרחש, אך למיטב ידיעתי לא קרה כזה.

מכיוון שאין לי שום דבר חד משמעי להגיד בנושא, לא הייתי מקדיש לו רשומה אלמלא נתקלתי במאמר המאיר אפקט צדדי ותוצאה לא מכוונת של התרת המריחואנה. עוד מבט באופן המרתק והגחמתי שבו מעצבים שינויים במערכת התמריצים את המציאות. בתקופה שבה מריחואנה הייתה אסורה על פי חוק, משתמשים שהחזיקו מריחואנה בכלי הרכב שלהם חששו מאוד ממפגש עם שוטרים. שוטרים נוטים להיטפל לנהגים שלא באים להם טוב בעין. אחד הדברים שעושים רע לעין השוטר הוא נהג או רוכב לא חגורים בחגורת בטיחות.   התמריץ לחגור חגורת בטיחות הוא לכאורה תמריץ עליון – עניין של חיים ומוות. אולם רבים מבני האדם מתקשים לחשוב על תמריצים שיהיו רלוונטיים בהתרחשויות שסיכוייהן נמוכים מאוד, ותאונות דרכים הן למרבה המזל אירוע  נדיר. לעומת זאת, לכולם ברור שפגישה עם שוטר כאשר במכוניתם שפע מריחואנה היא ביש מזל בהסתברות גבוהה, ולפיכך יש להם תמריץ ברור לנקוט בכל צעד כדי להקטין את הסיכוי למפגש עם המשטרה, בין השאר על ידי חגירת חגורה.

אם כך האיסור על החזקת מריחואנה עודד את מי שהפר אותו לחגור חגורת בטיחות ולפיכך הייתה לו תועלת בטיחותית משמעותית עקיפה, אף שהמחוקקים לא התכוונו לה ובטח לא העלו אותה בדעתם. טענת החוקרים היא שהלגליזציה של המריחואנה יכולה לבטל את האפקט ולהפחית ב-3% את מספר הנסיעות שבהן נעשה שימוש בחגורת בטיחות בקרב קבוצת האוכלוסייה הרלוונטית, מה שיסתכם בעשרות אלפי נסיעות ביום במדינה. חגירת חגורת בטיחות מקטינה במחצית את הסיכוי למוות בתאונת דרכים, ולפיכך אין מדובר בעניין זניח.

מעבר לעולם המריחואנה קל להעלות ספקולציה בעקבות המחקר לפיה שחורים בארה"ב הפגיעים במיוחד להיטפלות שוטרים, שומרים בשל כך על תקנות הבטיחות בדרכים בשיעור גבוה יותר משהיו שומרים עליהן אחרת, וכך ניצלים חייהם של רבים מהם, לבטח יותר מאלו המקופחים בתקריות הנדירות של ירי שוטר בצעיר שחור לא חמוש שמעוררות את זעמם של ארגונים כמו "בלק לייבס מטר". עם זאת, המורכבות של המציאות והתוצאות המרובות והלא צפויות של כל שינוי בה לא בהכרח יכולים או צריכים להצדיק שימור של חוקים ותקנות גרועים.

מודעות פרסומת

12 תגובות to “סמים מתמרצים”

  1. אל רום Says:

    תודה על הפוסט המענין תמריץ , לא מכיר ממש הנושא של הלגליזציה של המריחואנה והקשר לתאונות הדרכים , אבל , חשוב להבהיר תופעה מאוד יסודית בקשר שבין שכרות וסמים ותאונות דרכים :

    אין מיתאם , בין תחושות סובייקטיביות , לבין יכולת אובייקטיבית קוגניטיבית לנהוג . משמע : אדם יכול להיות בעליל במצב של אי כשירות לנהיגה , אבל , סובייקטיבית , הוא ירגיש : יציב , טוב , צלול , וכשיר לחלוטין לנהוג . כך למעשה , מבלי מישים , עושים תאונות דרכים קטלניות . הסיסמא : " אם שותים , לא נוהגים " לא עוזרת לגמרי . שהרי , היא לא מבארת לאדם , כמה לשתות , מתי להפסיק , מה הפרמטרים להבין אם הוא כשיר לנהיגה אם לאיו . כך הרבה תאונות דרכים קורות . העובדה שאדם , הוא נורמטיבי אם כך , או ממושמע , לא תמיד תעזור כהוא זה !! לכן , קשה מאוד לאבחן , הקשר בין תאונת הדרכים , לבין מצב שכרות וכדומה . הבנה של תופעה זו , הינה הכרחית למלחמה בתאונות דרכים .

    אכן , תוכל לראות בלינק כאן , כיצד מתנדבי " אור ירוק " פועלים לחלוקת " נשיפונים " חינם , במקומות בילוי , על מנת לעורר מודעות יותר אובייקטיבית , לכשרות לנהיגה , כאן :

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/224/156.html

    להתראות

    אהבתי

  2. אל רום Says:

    ואגב שכחתי תמריץ , לראש אגף התנועה הפורש , יש הסבר לעליה היחסית במס' תאונות הדרכים , והוא בין היתר ,ירידה בנוכחות ניידות של משטרת התנועה .הפיצול עם המגזר הערבי , מתיישב אז לכאורה , שהרי ניתן לשער , שפחות נוכחות באזורים דנן , בכל אופן , הריאיון , שווה קריאה , הנה כאן :

    http://www.globes.co.il/news/docview.aspx?did=1001161497

    להתראות

    אהבתי

  3. דניאל Says:

    יש גם פתגם שאומר שיש 3 סוגי שקרים: שקר לבן, שקר גס וסטיסטיקה.
    מה שכן, מחקרים הוכיחו שאין קשר בין לגליזציה של קנביס לבין כל ההשפעות השליליות שנובאו על ידי המתנגדים.

    אהבתי

  4. תמריץ Says:

    דניאל, כאמור בפוסט אני לא בטוח שהמחקרים הוכיחו שאין קשר. אבל ניתן לומר שעד עתה לא הוכיחו שיש קשר.

    אהבתי

  5. תמריץ Says:

    אל רום, תודה. ראיון מעניין אבל אינו מתייחס ספציפית להבדל הזועק בין 2016 לבין 2017.

    Liked by 1 person

  6. אל רום Says:

    תמריץ , לא יודע בדיוק מאיפה הבאת הנתון של 50 אחוז גידול יחסי בתאונות דרכים במגזר הערבי ( אני מניח שאתה לא כולל יהודה ושומרון ) . אבל , על פי הלמ"ס :

    מס' הערבים ההרוגים בתאונות דרכים בשנת 2016 עלה ב – 24 אחוז לעומת שנת 2015 בעוד שמס' יהודים בשנת 2016 עלה ב – 2 אחוז לעומת 2015 .

    ואם כך , נשאלת השאלה אם בכל זאת , אין אפקט שיורי אקס פוטנציאלי , לירידה בהעדר נוכחות ניידות . כלומר , המודעות הספונטנית של נהגים , הולכת ומתעצמת , לגבי נוכחות ניידות ( עיכול ארוך טווח ) וכך ההרתעה מתכרסמת הדרגתית . שהרי , הפער בין 2015 – 2016 , בין המגזר היהודי והערבי , גם עצום . ובריאיון , הוא מסביר במפורש , שלאורך שנים , יש ירידה וירידה ( מ – 2010 בנוכחות ניידות תנועה משטרתיות ) .

    אבל , עוד אבדוק ביתר שאת הענין , אין לי זמן כרגע …. להתראות

    אהבתי

  7. תמריץ Says:

    דיברתי על המחצית הראשונה של 2016 מול המחצית הראשונה של 2017.
    https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/daily_report/he/daily_report_20170706.pdf

    אהבתי

  8. אל רום Says:

    טוב תמריץ , ייתכן שיש כאן ענין עונתי , צריך לבדוק , זה לא עובד ככה . תאונות דרכים חורף קיץ זה שונה . אבל , הסך הכל , מאוד חשוד הרי …. להתראות

    אהבתי

  9. kamilia1 Says:

    א. אין קשר, וגם לא אמור בהכרח להיות קשר, בין מידת המסוכנות של חומר מסוים לבין הלגליזציה שלו. אין כל ספק לגבי השאלה האם סיגריות מזיקות לבריאות, ועדין קיימת החלטה שלא להפוך את הסיגריות למוצר שבלתי חוקי ליצרו, למכרו או לצרוך אותו.
    אני תומכת בלגליזציה של כל הסמים, כולל המסוכנים ביותר כמו הרואין וקוקאין. הסיבה לכך אינה רק ערך החופש (כולל חופש האדם להתאבד) אלא המחירים המאוד כבדים של המשך המלחמה העולמית בסמים. לדוגמא עליית קרטלי הסמים הבינ'ל והתחזקותם, כולל התפשטות השפעתם על ממשלות. מצבה העגום של מכסיקו, ומדינות דרום אמריקאיות נוספות, קשורה הדוקות לעובדה שבארה'ב ובקנדה לא ניתן לרכוש סמים קשים בבתי מרקחת. גם העובדה שחלק מאוד משמעותי מתקציבי המשטרות בעולם מופנה למאבק חסר התועלת וחסר התוחלת בסמים. גם העובדה שרוב האסירים בבתי הכלא קשורים לצריכת ו/או מכירת סמים. ועוד ועוד.

    חוק היובש בארה'ב בוטל לא כיון שסכנות הצריכה המוגזמת של אלכוהול בוטלו או התמעטו. הוא בוטל כיון שהמחירים של הנסיונות לאוכפו (כולל התחזקות ארגוני פשיעה והשחתת המערכות הציבוריות) הפכו לבלתי נסבלים.
    בהקשר זה, ממליצה לקרוא את הספר מקמאפיה. ההתחזקות הבלתי נסבלת של קרטלי פשיעה בינ'ל. הסמים הלא חוקיים הם מקור הרווח העיקרי שלהם, אך הם לא נרתעים גם מסחר בבני אדם, נשק, תרופות מזויפות ועוד ועוד.

    ב. העובדה שבחלק ממדינות ארה'ב המריחואנה חוקית ובחלק לא – יוצרת הזדמנות פז להשוות בין שני סוגי המדינות. האם במדינות המתירות שימוש, בהשוואה למדינות האוסרות שימוש – יש מגמות עליה / ירידה בתאונות דרכים או בפשיעה אלימה או בפשיעה באופן כללי.
    ההתייחסות רק לתאונות דרכים שבהן חוקר התאונה קבע שיש קשר לשימוש במריחואנה (או לאלכוהול או לחגורות בטיחות) – היא בעיני טעות. היא עלולה לטשטש את בחינת השפעת הלגליזציה על כלל החברה. היא עלולה להסיט את תשומת הלב מהשאלה האם האנשים נוטים לצרוך פחות אלכוהול ו/או לשבת יותר בבית ו/או לגנוב ולפרוץ פחות בכדי לממן את מחירם היקר של סמים לא חוקיים ו/או להיות פחות זועמים ולבצע פחות אקטים אלימים כלפי בני משפחותיהם ו/או כל השפעה חברתית אחרת. אפילו אם יתגלה שיש יותר תאונות דרכים בהשפעת המריחואנה ו/או פחות הקפדה על חגירת חגורות בטיחות – *יתכן* שיהיו השפעות חיוביות משמעותיות שיגמדו את המחירים הנ'ל.

    ג. בנוגע למגמת העלייה בתאונות דרכים דווקא במגזר הערבי – בעיני הדבר קשור ישירות למעורבות הלא פרופורציונלית של בני המגזר הערבי בתאונות ילדים, בכל ענפי הפשיעה. יחד עם הנוהג לערוך "קבלות הפנים" אלימות לנציגי המשטרה והנוהג לשרוף תחנות משטרה וניידות.
    נראה לי שכאשר נציגי וועדת המעקב של ערביי ישראל וח'כים של הרשימה המשותפת יוצאים בקריאה לא להתגייס לשירות לאומי ולא להתגייס למשטרה – ההמונים כנראה מבינים זאת כפטור מציות לחוקי המדינה.
    כמו במקרים רבים אחרים – הסובלים העיקריים מ"תרבות הנגד" שמתפתחת במגזר הערבי כלפי שלטונות המדינה – הם בני המגזר עצמו.

    אהבתי

  10. תמריץ Says:

    קמיליה, מחשבה לגבי תקופת היובש. אגב, מקור המשפט על קרבת הסנטר שמגבילה את החופש של האגרוף הוא מתעמולת תומכי היובש.
    האמריקנים הבינו שהמצב שבו האלכוהול אסור הוא גרוע כי הייתה להם קבוצת השוואה, התקופה הארוכה הקודמת ללא איסור אלכוהול. לנו אין דרך להשוות למצב שבו מונהג היתר סמים כולל. נקווה שאיזו מדינה תעשה כזה ניסוי, אבל שלא עלינו יתגלחו. בכלל, אם זה מדע, כמו שאומרת הבדיחה על הקומוניזם, שקודם ינסו על עכברים. נדמה לי שעכברים שנותנים להם חופשי ללחוץ על דוושה שמזרימה חומרים מענגים למוח, עושים זאת עד חידלון כל הכוחות.

    אהבתי

  11. kamilia1 Says:

    לתמריץ

    לא תמיד ניתן להסיק מעכברים על בני אדם. עכברים אכן היו מוכנים למות מרעב ומצמא בכדי להמשיך לגרות בלי הפסקה את מרכז העונג במוחם. אבל רובם המכריע של הסטודנטים, שנשאלו האם הם מעוניינים שתוצמד למוחם אלקטרודה שתגרה את מרכז העונג במוחם, ויתרו בחלחלה על העונג התמידי לטובת חיים שהם גם מלאי תסכולים ואומללות.

    אני משערת שאם ישקיעו 10% מהכסף המופנה כיום למלחמה הכושלת בסמים לחינוך ולמניעה ו 10% לטיפול באלו שבכל זאת התמכרו – האנושות תמצא את עצמה במקום טוב יותר מהנוכחי. עם זאת, יתכן ואני מושפעת מדי מהספר מקמאפיה.

    אבל, כפחדנית גאה, ברור שאיני תומכת בקפיצת ראש לבריכה שעומק המים בה לא נבחן מראש. בעיני, גם הלגליזציה של המריחואנה בחלק מהמדינות היא ניסוי, שתוצאותיו חשובות להחלטות על לגליזציה של חומרים מסוכנים יותר. לכן ההשוואות, לגבי מגוון תחומי חיים, בין המדינות שהתירו מריחואנה לשאר – כל כך מעניינות אותי. כנ'ל – השלכות הלגליזציה על גודלם ועל עושרם של קרטלי הסמים במדינות המייצאות.
    .

    אהבתי

  12. תמריץ Says:

    סיפור שקשור לנושא הפוסט. זוג בארץ הזמין שוטרים לדירה בעקבות פריצה אליה, אך נחקר בעקבות סמים קלים שנמצאו אצל בני הזוג.
    http://rotter.net/forum/scoops1/414268.shtml
    אז הנה תמריץ רע שקשור לאיסור מריחואנה – ימנע דיווח על פריצות.

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: