כתבתי כבר הרבה על המכונית החשמלית, המכונית ללא נהג וכיצד השילוב של שתי הטכנולוגיות יכול להפוך סדרי עולם, להוריד את מחירי הנדל"ן, לשנות את פני הערים, להציל את כדור הארץ ועל הדרך למוטט את מדינות הנפט. נדמה שכבר אין מה לחדש, אבל מאמר נהדר לקריאה (באנגלית) שלצידו דיון ער בתגובות שפורסם בחודש האחרון מצליח לרתק בכל אופן. התחזית במאמר היא שעד 2030 תעשיית הנפט תקרוס כליל, כפי שתעשיית הפחם קרסה במהירות בשנים האחרונות ומחירי המניות של החברות הגדולות בתחום צנחו ב-99%. מקבילות היסטוריות נוספות הן מה שקרה לקודאק עם הופעת המצלמה הדיגיטלית ומה שקרה לנוקיה עם המצאת האייפון בידי סטיב ג'ובס. בכל המקרים התאגידים לא הצליחו להפנים מוקדם די הצורך מה הולך ליפול עליהם ואיזו הירושימה הם צפויים לחוות.
המאמר מציין שמכונית חשמלית מטבעה היא אמינה ויציבה הרבה יותר מאשר מכונית המונעת על ידי מנוע בעירה פנימית. על כן כלכלת הנפט תחוסל בידי השילוב שבין האמינות של הרכב החשמלי לבין ההוזלה והנוחות הטמונות בהוצאת הנהג מהתמונה.
2030 לא כל כך רחוקה במונחים היסטוריים והולך להיות עשור מאוד מאוד מסעיר בדרך לשם, אם התחזית תתממש. הקללה הסינית תתגשם בחייו של השליט הצעיר החדש של ערב הסעודית. הולך להיות לו מאוד מעניין. ואולי תהיה זו דווקא קללה יפנית – אולימפיאדת טוקיו 2020 מסתמנת כנקודת מפנה בשימוש ברכב ללא נהג.
תמריץ 
תודה על הפוסט תמריץ , טוב קשה מאוד לדעת עד 2030 באמת , וזה מכמה סיבות :
תחילה , אי אפשר להשוות בלתי כי אם בין מה שהוא בר השוואה כמובן . העולם הדיגיטלי , שיפר ביצועים ( נניח מצלמות ) . אבל , באנרגיה , שום מקור אנרגיה , לא יוכל בעתיד הנראה לעין , להשתוות לרף ביצועים הנדסיים כפי המאובנים . מספיק לקחת מטוס קרב , או מטוס בכלל , בשביל להבין כמה גדול המרחק . והרבה הרבה תנועת מטוסים , שרק הולכת וגוברת .
ועוד , מן הבחינה ההונית , או הפיננסית , הרי כך או כך , הנפט יורד ועולה , במשרעות עצומות , ללא שום קשר לטכנולוגיה , או לביקוש והיצע לא אחת . נניח ב – 2014 היה על מעל 100 דולר , וירד ב- 70 אחוז בקירוב באותה שנה , והכל , למחיר תיאורטי של קצת מעל 20 דולר לחבית ( נפט טקסני , אמריקני ) . לכן , לא יודע אם באמת , תתחסל תעשיית הנפט עד 2030 , אפילו מן הבחינה הזו הרי .
גם אין לדעת , יש בצנרת כמובן , אנרגיה מהיתוך גרעיני , ייקח עוד זמן , לא מעט זמן בכלל , אבל , כשזה יגיע , זה יהיה טירוף . מי יודע מה יהיו השיקולים , ובמה יהא שווה להשקיע .
להתראות
אהבתיLiked by 1 person
קצת על ההיתוך הגרעיני למי שמתענין בדבר :
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4940101,00.html
להתראות
אהבתיאהבתי
רק הבהרה לתגובתי המכוננת :
ב – " מחיר תיאורטי " אני מתכוון למחיר הגבוה ביותר , או הנמוך ביותר , שנכס הגיע אליו במהלך אינטרוול זמן של מסחר ( נניח : יום , שבוע , 15 דקות וכדומה ) . הכל , לעומת מחיר סגירה או " מחיר אפקטיבי " משמע : כמה נסגר בסוף התקופה , בסוף היום למשל , ברגע הסגירה של המסחר .
כך שבעיניננו : מחיר חבית נפט , הגיע ל – 25 דולר בקירוב , המחיר הנמוך ביותר ( התיאורטי ) במהלך מסחר חודשי ( פברואר 2106 ) .
להתראות
אהבתיאהבתי
בסוף טלטלות המחיר מונעות על ידי ביקוש והיצע. לעתים אלו ביקושים והיצעים ארעיים ועונתיים ולפעמים, כמו במקרה כאן, יש גורמי קבע שיכולים להיכנס לתמונה. בטווח הארוך הנפט לכאורה אמור להגיע לאיזון גם אחרי קריסה. בארות הנפט היקרות ייסגרו וההיצע יצטמצם. אבל מסתבר שזהו תהליך שייקח שנים.
אהבתיאהבתי
יש גבול, אין גבול, הוליווד כבר לא זוכרת .
.. עוד תעשייה בסכנת התחשמלות –>
אשטון קוצ'ר: עוד מעט תוכנות יזכו באוסקר במקום שחקנים
לא קשה ליצור דמויות אנושיות מלאכותיות שייראו, יישמעו וישחקו בצורה טבעית לחלוטין; הסרט האחרון בסדרת "מלחמת הכוכבים", למשל, הציג דמויות מוכרות כנסיכה ליאה וגרנד מוף טרקין מדברות, מסתובבות ומתקשרות ע"ב אנימציית מחשב. כל מה שצריך זה לבנות מודל תלת ממדי של הדמות וללחוץ Play. בכמה ז'אנרים קולנועיים אפילו לא יהיה צורך בבני אדם כדי לכתוב את הסצנות; כן, תסריטאים, גם אתם על הכוונת. למעשה, רק לבימת התיאטרון לא תגיע הבינה המלאכותית בהקדם.(שווה לראות את הסרטון בכתבה)
http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3716122,00.html?dcRef=ynetCube
אכן , כשזה יגיע , זה יהיה טירוף
אבל יש לזה כמובן גם צד חיובי –>
"ואם החזיון של קוצ'ר יתגשם, נוכל לפחות להתנחם בכך ש[מהנדסי התוכנה] כנראה ילכו קודם: האנשים שבנו את הגולם צפויים, לדעתו, לגלות שהגולם כותב קוד טוב מהם."
בברכה.
איפה שימי?
אהבתיאהבתי
טוב, זו כבר נקודת הסינגולריות שבה מכונות יידעו לעשות כל דבר טוב מבני אדם. לא מאמין בהגעתה הקרובה, אולי בשנת מיליון.
אהבתיאהבתי
העיקר שמוכרים – ושומרים על אנשים עסוקים.
גם נקודת הסינגולריות אפשר למכור.
על שהושר –>
"הדוד סאם מביט אלי מתוך שטרות ירקרקים
נשיא שחקן סוחר סמים עושים ביחד עסקים
הכל אפשר אם משלמים, להיות אפילו אלוהים
עולם מושלם צבעים יפים ורק אנחנו עוד בוכים. "
אהבתיאהבתי
א. המאמר שצורף מומלץ.
אבל הוא מבליע הבחנה חשובה בין מה שקרה לסוללרים של נוקייה ולמצלמות האנלוגיות של קודאק לבין מה שעתיד לקרות לנפט.
העולם העדיף להפסיק לחלוטין לקנות את הטכנולוגיות המיושנות, ומכירותיהם צנחו לקרבת האפס. מכירות הנפט ימשכו, אם כי ברמה נמוכה יותר מבהווה, עוד שנים רבות. ולו רק בגלל המטוסים של אל רום, האסלפט לכבישים ושאר תרומות הנפט לתעשיות הפלסטיקה. כלומר, צפוי שהנחיתה תהיה פחות קשה מכפי שקרה לטכנולוגיות שהוחלפו לחלוטין.
ב. אפשר לקבל סחרחורת כשמנסים להעריך את ההשלכות הגיאופוליטיות של השינויים הצפויים בעולם. לא רק סעודיה והמפרציות יתרסקו אלא גם רוסיה, איראן, ונצואלה, ניגריה, ברזיל ועוד ועוד. סביר שיצואניות נפט כמו ארה'ב, קנדה ונורווגיה יצליחו לנתב את כלכלתן לתחומים אחרים, אך לרוב יצואניות הנפט אין את הגמישות הנדרשת.
האם נזכה לראות את גרמניה, כמו גם את שאר מדינות האיחוד האירופי מפסיקים לנסות לרצות את פוטין ואת משמרות המהפכה האיראנים? האם רוסיה או איראן לא יונעו לנקוט בצעדים קיצוניים נואשים בכדי להקדים את פני הרעה?
יותר מכך, צפוי שגלי ההדף יפגעו במדינות רבות נוספות שאינן ייצואניות נפט. לדוגמא – מצרים. משטרו הצבאי של אסיסי מוחזק באמצעות התרומות השנתיות הנדיבות של סעודיה. גם מאות אלפי המצרים העובדים כיום במפרץ וושולחים חלק ניכר ממשכורתם למשפחותיהם – מהווים חלק משמעותי מהכלכלה המצרית. כאשר העובדים הזרים בסעודיה ובמפרציות יהפכו לחסרי עבודה – קשה להאמין שהמהומות הצפויות במצרים לא ימוטטו את משטר אסיסי ויעלו שנית את האחים המוסלמים. מה שמעלה שאלות גם על עתיד עזה ושלטון החמאס בו. כמו גם ההשפעות הצפויות על שאר יצואניות העובדים הזרים לסעודיה ולמפרציות, מפקיסטן ועד אינדונזיה.
ג. תחזית זו שופכת אור על ההמלצה, של חלק מהנאבקים במתווה הגז של ישראל, להשאיר את הגז באדמה ולא לייצאו "לטובת הדורות הבאים". לדוגמא שלי יחימוביץ ותומכיה.
נראה שישראל נמצאת במאבק נגד השעון להיפטר מהר ככל האפשר מהגז – לפני שמחירו יצנח לרמות שאינן מצדיקות את הוצאות ההפקה וההובלה.
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ , ייתכן שזה יקרה , ייתכן שזה יקח שנים , אבל , קשה לזהות דברים כאלו , אם סוחרים , לא מבינים ממה בדיוק נגרמות התנודות , והתנודות כשלעצמן , מאוד קיצוניות , ולא חבוקות ממש בעולם או בכלכלה הריאלית ממש , ויש להן תקדים במחירים או התנודות ההיסטוריות הרחבות טווח .
מומלץ מאוד הגרף להלן, משנות ה – 50 עד לימינו אנו , ולראות את נקודות הקיצון , שהשווקים כבר התרגלו אליהם בטווח רחב , ולהבין , שזה אולי לא יהא כזה פשוט , הנה כאן :
http://www.macrotrends.net/1369/crude-oil-price-history-chart
מעבר לזה תמריץ ( וכל המעונין ) תגלה ענין בלינק הזה אני מניח :
http://www.economist.com/news/finance-and-economics/21724419-and-may-soon-become-nation-bondholders-kenya-launches-worlds-first?fsrc=rss
להתראות
אהבתיאהבתי
רק תיקון לתגובתי לעי"ל , הגרף , לא משנות ה- 50 , אלא משנות ה – 40 משהו . להתראות
אהבתיאהבתי
תגובה שלי לא עלתה , אז שוב :
תמריץ ( וכל המעונין , גיא וקמיליה גם אני מניח ימצאו הרבה ענין ) מומלץ מאוד , כאן :
https://tinyurl.com/ybd2vmgx
להתראות
אהבתיLiked by 1 person
ההערה על הותרת הגז באדמה חכמה ומתקשרת גם לעליית האנרגיות הירוקות. קיבולת חשמלית חדשה נוצרת היום מרוח ושמש.
אהבתיאהבתי
גרף 70 השנה של הנפט מאוד מעניין. לנפט היה דימוי של סחורה שרק עולה לקראת מיצוי כמות המאובנים בפלנטה. עכשיו אפשר לראות שהמחיר חזר לרמתו בשנות החמישים.
אהבתיאהבתי
אלרום. תודה על ההפניה. לגבי תלונות על סוכנויות הדירוג – איני מופתע. לא קראתי עד הסוף כי מאז שהבנתי לעומק את הטעות הקולוסאלית שלהם לגבי הורדת הדירוג של ארהב ב2011 ואי ההודאה , אי ההכאה על חטא וההמשך בביזנז אז יוזאל אני משוכנע שסוכנויות הדירוג זה חירטוט אחד גדול ומוסדות שמטרותיהם העיקריות היא לספק עבודות למקורבים.
אהבתיLiked by 2 אנשים
אלרום ,שוף , רק להמחשה -על סוכנויות הדירוג
אומנם , כזכור לכולנו , אני לא מאמין במסחר קצר טווח , אבל ,
הבחור כאן כן מאמין , הוא אפילו סוחר בשווקים בעזרת ידיעותיו ב MMT ונהנה
לקחת הכסף מהגולדבאגס\אוסטרים (האמת , רק הנקודה הזו עושה את העניין למאד מפתה).
אפשר לשים לב שהסרטון ממאי 2009! אז בכלל מגיע שאפו.מי שהקשיב עשה הרבה בוחטות על נכנסים אמיתיים ולא על מטבעות חוי(בלאט)-קויונים למינהם.
ד' , אל תשפוט את הקנקן אלא את מה שיש בו. נורמן אולי לא נראה כך אבל הוא בהחלט יודע על מה הוא מדבר (הוא רציני בקליקה של הMMT וגם מסביר דברים בדיוק יותר מכל מיני פרופסורים מפוזרים)
אהבתיאהבתי
נושא סוכנויות הדרוג אכן מעניין.
פרט לרמתם המקצועית המפוקפקת (כדברי נורמן &גיא), סיפור הדרוג של הודו מעלה את בעיית "אי הצדק הפיננסי" הגלובלי. המדינות המתפתחות העניות יחסית משלמות יותר ריבית על הלוואותיהם (בשל הנטייה לדרגן נמוך מדי)מאשר מדינות מפותחות ועשירות יחסית (בשל הנטייה לדרגן הגבוה מדי). עוד סיפור של "העניים משלמים ביוקר והעשירים בזול" – אבל בקנה מידה גלובלי.
לו "ההצדקה המקצועית" לגבות יותר ריבית מעניים מאשר מעשירים הייתה מוצקה – ניחא.
אבל כאשר ההצדקה מפוקפקת – עולה החשד שסוכנויות הדרוג משרתות מועדון מדינות מועדפות, המנסה להישאר סגור.
או שהם סתם מוטים לטובת מדינות הדומות לשלהם, ולרעת מדינות השונות משלהם. מעין סטריוטיפים ודעות קדומות,לא בהכרח מודעות, בניחוח מעט גזעני.
###############################################
כתבה מכלכליסט על בחירות השפה של כלכלנים.
כותרתה מעט מטעה. היא שואלת מדוע כלכלנים מעדיפים עמימות. התשובה הטריוויאלית היא שכל מי שלא רוצה שבעתיד ניתן יהיה לבקר את טעויותיו – ישתדל לכתוב משפטים שניתן לפרשם ביותר מדרך אחת, וירבה בהסתייגויות ומילות המעטה.
אבל בתוך הכתבה יש גם פרטים מעניינים. לדוג' שהמילה השכיחה ביותר באגלית היא the, אבל בדוחות כלכלנים המילה השכיחה ביותר היא and. יותר מכך, ששכיחותה הולכת וגוברת עם השנים.
יש גם תלונות על שימוש במונחים לא מובנים ללא כלכלנים כמו "הרחבה כמותית" [אם היו שואלים אותי הייתי יכולה למסור להם רשימה ארוכה של מונחים שכאלו].
וגם סיפור עם מוסר השכל. איך מנהל מוכשר שרצה לנער את המערכת – הועף. מה שמלמד שארגונים חזקים יותר מכל מי שמנסה לנערם.
http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3716141,00.html
אהבתיLiked by 1 person
התחמנות של הקטארים והיכולת שלהם להשתמש בפיקחות בכל גורם, במערב או במזרח לצרכיהם, משעשעת. בריטיש אירוויז מתמודדת עם שביתת טייסים. הקטארים באים לעזרתם ומאפשרים להם לחכור באופן רטוב את מטוסי קטאר איירליינז. כך יש שימוש למטוסים מושבתים.
http://www.straitstimes.com/business/companies-markets/british-airways-will-use-qatar-planes-during-cabin-crew-strike
הלוואי שגם אל על שלנו הייתה עושה חכירה רטובה עם הקטארים ולא עם כל מיני חברות מפוקפקות.
אהבתיאהבתי
אני ממליץ לקרוא את המאמר של אורי פסובסקי שקמיליה הפנתה אליו לעיל , על מדוע כלכלנים מעדיפים עמימות לפני המאמר של תמריץ.
————
פרופ' פול רומר, הכלכלן הראשי המבריק של הבנק העולמי, דרש מחוקריו סגנון ברור, נתקל במרד, והפסיד במאבק. מה מסתירה השפה המעורפלת של הכלכלנים?
———
מדברים של על השפה המעומעמת המחורטטת שקוראים לה שם בנק-ספיץ
מה שמזכיר לי את שפת הארגונית המדוברת (המצאה שלי – אני חושב)שמדברים בה באירגונים – למי שמכיר.
עוד נקודה לשים אליה לב –≥
——-
כך כתב באחד החיבורים שלו הסופר והמבקר האנגלי ג'ון לנקסטר. המסקנה של לנקסטר היתה דווקא שאנשים מהשורה צריכים ללמוד להבין את שפת הכלכלה והפיננסים: "השפה של הכסף היא כלי רב־עוצמה, והיא גם כלי של כוח. חוסר הבנה הוא צורה של הסכמה. אם אנחנו מרשים לעצמנו לא להבין את השפה הזאת, אנחנו מבטאים את הסכמתנו לאופן שבו העולם עובד בימינו"
———–
תמריץ, שקוף לכל בר דעת שרצית לתת לייק תגובות שלי על סוכנויות הדירוג אבל
החלטת לשמור על מהוגנות בלוגית מקצועית במקום.
אהבתיאהבתי
הנה סחטת ממני 🙂
סוכנויות דירוג זה כמו אנליסטים על מניות. כמו האנליסטים שהחליטו שטבע לא אטרקטיבית בדיוק כשהגיעה ל-27 דולר והפכה לאטרקטיבית מאי פעם.
אהבתיאהבתי
רק צריך לשים לב , באותו המאמר באקונומיסט ( סוכנויות דירוג ) גם הוסברה הסיבה הלכאורית , לדירוג הלכאורה לא הוגן :
יציבות פוליטית , ומסורת וכדומה …. ( וארה"ב כמובן כהמחשה , שהיא מדפיסה בעצמה לעצמה הדולרים ) . אז עכשיו ביחס לכך , צריך לשאול , האם הוגן אם לאיו כמובן .
גיא ,
מי שלא מאמין במסחר לטווח קצר , ממילא לא מבין מה הוא מסחר . ואסביר שוב הפילוסופיה של התדר הגבוה :
נניח שאתה קונה נכס . ככל שאתה מתחייב עליו לפרק זמן ארוך יותר , אזי , הסיכוי שלך ליפול , גבוה יותר . למה ? פשוט : הרבה יותר זמן , יותר אירועים יכולים לחתוך התנועה של הנכס ( נניח מלחמה ) ולייצר הפסדים , או מעל הכל : אי וודאות . אי וודאות הינו אוייב מובהק של הסוחר והמסחר .
משמע : ככל שתקטין פרק הזמן של הפוזיציה , הוודאות תגדל , הואיל , ופחות סיכוי , שאירוע מסויים יחתוך אותך והתנועה של הנכס ( מלכתחילה , מי שמהמר על פוזיציה , סובייקטיבית לפחות , צופה תנועה רווחית וחיובית כמובן ) .
המסקנה פשוטה :
ככל שפרק הזמן , יתקצר , הוודאות תגדל , והסיכויים לרווח יגדלו , משמע : הפוזיציה הטובה ביותר , אינה : מה יקרה … אלא : מה קורה … לא מה השוק יעשה , אלא , מה השוק עושה ( והכי טוב , ברגע זה ) כי אז , הוודאות הכי גדולה , והכי פחות סיכוי לתנודות ואירועים משנים או חותכים .
להתראות
אהבתיאהבתי
לדעתי הכתבה פשטנית בנוגע למכונית האוטונומית. הרי יהיו החלקים שבמכונית שיצטרכו להחליף את הנהג. אולי גם הם יתקלקלו? יכול להיות שהמגבלה על המכונית האוטונומית היא סופו של חוק מור. למידה ממוחשבת היא זללנית של כוח מיחשוב. היא טובה בלהבין תמונה, לדוגמא, אבל תעבוד קשה בשביל לפענח סרט בזמן אמת. ההתקדמות המעריכית לא מובטחת כי כוח המחשוב כבר נתון.
האדם הוא מכונה מופלאה. הוא מגיע עם כל החיישנים והמיסבים וכוח העיבוד שצריך בשביל לנהוג ברכב, ברמת אינטגרציה גבוהה. נאמר שיכולנו לייצר אדם באופן מלאכותי, קשה לדמיין שהעלות תהיה דומה לייצור הטבעי. מכאן יתרונו של נהג המונית שהגיע מהיכן שהאנשים עולים פחות ביוקר.
אהבתיאהבתי
נדב, גוגל פירסמו שהנהג שלהם צריך להתערב בפעילות המכונית פעם ב-8000 קילומטר. אלו לא נתונים עתידיים אלא תוצאות משנת 2016.
אהבתיאהבתי
תמריץ, תודה על ההפנייה. אתה קורא אצל גוגל את ההיתכנות הטכנולוגית אבל לא את הצידוק הכלכלי. ראית מה מולבש להם על המיניוואן? מה תהיה עלות הייצור והתחזוקה של כל מה שקורה שם? האם הדרך למיזעור והוזלה מובטחת? את זה לא מצאתי שם. חוק מור היה הנס של עידן המוליכים למחצה, אבל אין נסים רבים שכאלה, למעשה קשה לחשוב על עוד אחד שכזה. לי הנהיגה גורמת לי דווקא לחשוב על מופלאותו ההנדסית של האדם, שמנוצל לעילא בנהיגה. כמה זול ונעים לייצר אדם. וכמה רבים בני האדם שישמחו להיות נהגי מוניות.
אהבתיאהבתי