לטייל שורשים

סדרת כתבות של אבישי בן חיים בערוץ עשר מתעדת דמויות ישראליות בולטות, כמו הרב לאו, ננסי ברנדס, ירון לונדון, הצל ואחרים עורכות בדיקות דנ"א לגילוי שורשיהם. גם אני ערכתי לאחרונה בדיקה כזו וגיליתי שהגנום שלי הוא ברובו יהודי אשכנזי עם נגיעות קלות מהודו ומהמזרח התיכון.

גנטיקה ומשמעותה זהו נושא מרתק. מבחינות רבות זהו הכול – על פי התיאוריה האבולוציונית, המניע של הלאומיות והאתניות זהו האופן שבו פועל "הגן האנוכי", הגן אשר יוצר במי שנושא בו את הצורך להגן עליו ולחבור לאחרים, נושאי אותו גן, כדי לשמרו מפני אלו המבקשים להרע לאותו מאגר גנטי. הגנטיקה של לאום מסוים היא אם כך טעם קיומו.

 גם החוק היהודי הלכתי מכיר בחשיבות הרצף הגנטי ואומר שמי שנולד לאם יהודיה הוא יהודי. כלל הלכתי זה נשמר בחוק המדינה וקובע זכאות לאזרחות ישראלית.

מבחינות אחרות הגנטיקה היא לא כלום – היהדות מכירה גם בגיור של נוכרים. המעצמה העולמית הגדולה ביותר, ארצות הברית, ביססה עצמה על התערבבות עמים תחת חוקה דמוקרטית אחת. אנשים הנחשבים לבני עם אחד יכולים להיות שונים זה מזה בתכלית ודומים בתכונותיהם ואופיים לבני עמים אחרים. השאלה האם מבחינה סטטיסטית בני עם אחד הקרובים גנטית זה לזה נושאים עמם יכולות ותכונות ייחודיות, כמו למשל יכולת היהודים לזכות בפרס נובל, היא שנויה במחלוקת עד קיצון. אבל גם אם נניח (כפי שאני משער) שזו אמת מדעית שיהודים נושאים עמם יכולת ייחודית בתחום זה,  הרי שכמה עשרות יהודים זכו בנובל ולכמה מיליוני יהודים אינטליגנציה מתחת לממוצע. השונות הפנימית גבוהה. 

בני אדם מקנים חשיבות לקרבה גנטית בעיקר ברמה המיידית. יש להם זיקה להוריהם, לאחים, לסבים, אפילו לדודים, לאחיינים ולבני דודים וכמובן בראש ובראשונה לילדיהם, בבת עיניהם. אבל הזיקה נחלשת במהירות עם הגידול האקספוננציאלי במרחק הגנטי. האתר שבו ערכתי הבדיקה מונה רשימה של בני דודים שלי מדרגה חמישית ושישית שנחשפו בשל קרבתנו הגנטית שהוכחה בבדיקה. מעולם לא שמעתי את שמו של אף אחד מהם ואינני חושב שאם אתקל בהם ישתחזרו סצנות ההתרגשות וההתייפחות המאפיינות את תוכנית הטלוויזיה "אבודים" של צופית גרנט המאחדת קרובי משפחה.  גם איני יודע דבר על סבינו הקדומים המשותפים ששמם התפוגג באבק ההיסטוריה, כמו גם על הסב הקדום שלי בהודו, בהנחה שבאמת קיים ואינו טעות סטטיסטית. החלטותיהם האינטימיות של אבות ואמהות קדומים אלו היו חוליה בשרשרת שיצרה אותי אך שום דבר על קיומם הקונקרטי והפרטני עלי אדמות אינו ידוע לי. במידה שרצו להנציח עצמם לנצח באמצעותי ובאמצעות בני דודיי צאצאיהם, שום דבר פרטי מהם לא הונצח. אבל העובדה שאני רואה בעצמי יהודי אכן יכולה להוות הנצחה, לפחות לחלק הארי שלהם. בטווח הארוך המשמעות האפשרית היחידה של ההנצחה הגנטית היא הישרדות הקבוצה האתנית אליה הפרט שייך. 

האידיאולוגיה הנאצית ציפתה מבכירי הגזע להוליד לפחות ארבעה ילדים. אדולף אייכמן כתב על תחושת הניצחון על אויביו שאפפה אותו כשנולד לו הילד הרביעי בארגנטינה בהיותו בן חמישים. ילד אינו עניין רק לאהבה פרטית. הוא נחלת הגזע שבאמצעות הילודה זוכה לשגשג ולהתרבות. אבל בפועל בנו הרביעי של אייכמן לא גדל לציפיות אביו. הוא פרופסור לארכיאולוגיה המלמד את ילדיו שסבם היה אדם רע ומדבר עמם בשבח הסובלנות. התפיסה הגזעית גנטית של הנאצים הוציאה שם רע נורא לכל הנושא, והיא מסבירה למשל את קלקול הקיבה שהסבו הכתבות של אבישי בן חיים לפובליציסט השמאלני ב. מיכאל. האמת היא שגם בתרבויות שאינן מושתתות על אותה גזענות אכזרית נאצית, כמו להבדיל התרבות היהודית בישראל, נושאים של ילודה, קרבה גנטית לאומה ומניעת התבוללות נושאים משקל. בטקס ערב יום השואה הסימן הגדול לניצחון העם היהודי על אויביו זהו ניצול או ניצולת השואה המדליקים את המשואה עם הנכד או הנין שכך מפגינים המשכיות שלא נקטעה באושוויץ. 

אחת התהיות שמעלה הפסיכולוגיה האבולוציונית נוגעת ליכולתם של בני אדם לאמץ ילדים ולאהוב אותם כאילו היו ילדיהם הביולוגיים. בכך הם מוכיחים שאינם מתפקדים רק כמכונות להעברה גנטית, אלא מסוגלים להעניק אהבה הורית מרצונם, לא רק מרצונם של הגנים שלהם. הורים לילדים מאומצים רואים אותם כממשיכיהם גם אם מבחני הדנ"א יאמרו אחרת. עם זאת אין כאן סתירה מוחלטת לפסיכולוגיה המתבקשת על פי האבולוציה – בדרך כלל אנשים בוחרים באופציית האימוץ רק כאשר מיצו עד תום את האפשרות להעמיד ילדים ביולוגיים משלהם. וגם הילדים המאומצים לעתים לוקחים את צופית גרנט עמם ויוצאים למסע שורשים.

אפשר לומר שבחיינו המודרנים באים לידי ביטוי כוחות סותרים במעורבב – הפסיכולוגיה העתיקה החקוקה בנו שנותנת עדיפות לקרבה הגנטית, וגם מוטיבציות נאורות ופלורליסטיות יותר כמו אלו שמאפשרות לאמץ או לקבל גרים כפי שהתקבלה רות המואביה, אמו הקדומה של דוד מלך ישראל, על אף איסור התורה על קבלת מואבים. זהו מין שביל זהב, כי מצד אחד לו מסתתרת התהום של הנאציזם הגזעני האפל ומצד שני רעיונות תיקון עולם נאיביים מצד שמאל, כמו ההפרדה שניסתה לנתק קשר בין הורים וילדיהם בקיבוצים או הפנטזיות על עולם נוסח אימג'ן שבו שוררים גבולות פתוחים וקוסמופוליטיות מוחלטת.

מודעות פרסומת

49 תגובות to “לטייל שורשים”

  1. יאיר Says:

    תודה תמריץ על הנושא.
    סיכמת את הצדדים השונים נכונה אבל המסקנה שלך שמדובר בשביל הזהב, לעניות דעתי, אינה נכונה.
    למשל אימוץ. אתה מעמיד ילדים ביולוגיים מצד אחד ומן העבר השני אימוץ. בדומה אתה מעמיד שייכות גנטית לעם אל מול גיור.
    עקרונית אתה צודק, אבל בפועל מהו אחוז הילדים המאומצים לעומת אחוז הילדים הביולוגיים? מהו אחוז המתגיירים אל מול אחוז "היהודים הביולוגיים"?
    וזה לא רק עניין כמותי. להבנתי אימוץ הוא שימוש בכלים ובמתודות של ילדים ביולוגיים לשם גידול ילדים לא ביולוגיים. כלומר שימוש בהבניות חברתיות וגם בכישורים גופניים (כמו הפרשת הורמונים בעת לידה שמגבירים את הקשר בין אם לילוד) לגידול ילדים לא ביולוגיים. גם גיור. בגלל שיש עם שמוגדר ביולוגית/גנטית אז ניתן לדבר על גיור. בלי עם מוגדר ביולוגית לא היה בכלל "מסלול גיור" לתוכו.
    אני מנסה לומר שקשרי דם חזקים בהרבה משאנו מסוגלים להודות, גם בעולמנו הנאור.

    אהבתי

  2. יאיר Says:

    קראתי עכשיו את הכתבה של ב. מיכאל ואני חייב להסכים איתו שאין לערבב גנטיקה ופוליטיקה, במובן זה שהיכולת לתרגם ממצאים מביולוגיה מולקולרית למתחם הציבורי/לאומי/מדיני נתונה למניפולציות.

    Liked by 1 person

  3. תמריץ Says:

    יאיר, אני לא יכול להגיד שאני חולק עליך חד משמעית וגם לא שאני מסכים לחלוטין. אני כן מרגיש שצריך לנהוג זהירות רבה בהיגדים נחרצים בנושא הזה.

    אהבתי

  4. דניאל Says:

    הטענה שכל מעשנו מכוונים על ידי הגנטיקה כדי שהגנים שלנו ישרדו די נכונה, אבל אולי אפשר להתגמש. נושא האימוץ או הגיור יכולות להיות מוסברות על ידי ״גנטיקה תרבותית״ – חשוב לי לא רק שהגנים שלי ישרדו אלא שהזהות והתרבות לא פחות.

    מעניין יהיה לבדוק אם נעשו מחקרים בנושא.

    אהבתי

  5. תמריץ Says:

    דניאל, אני מניח שאפשר לבנות מודל שיגיד שבשעה שהלחצים של מלחמת הקיום גדולים ההעדפה צריכה להיות לנצר הביולוגי ובשעה שאפשר לפרנס הרבה נפשות אפשר לספח עוד נפשות זרות. חוקר אבולוציוני ציני במיוחד יבדוק סיטואציות קיצוניות נוסח בחירתה של סופי ואת ההעדפה לביולוגי על המאומץ במקרים כאלו.

    אהבתי

  6. אל רום Says:

    פוסט מענין תמריץ , הסיבוכים באמת משוגעים , אבל :

    האמא היהודיה , זה לא רק ערך גנטי , אלא גם , ערך ראייתי , שהרי , לגבי האבא , יכולים תמיד להישאר ספקות , אבל , מי האמא …. הערך הראייתי חד משמעי בעיקרון . אלא ששוב : הסוגיה חוזרת לקושיה , בשביל מה ערך ראייתי חזק ? פשוט , בגלל הערך הגנטי ( עם סגולה ) . מהבחינה הזו , היהדות האורתודוקסית לא כל שכן , שרויה בדיכוטומיה פסיכואנאליטית משמעותית מאוד :

    מחד , ההטבעה הגנטית מהותית מאוד , מאידך , ספר הספרים , לא משאיר מקום לספק . הההמחשה היותר מצויה , הינה זו של רות המואביה , אבל , ההיסטוריה וספר הספרים , מלאים באינספור המחשות , וראה למשל , את אוריה החיתי , שר בצבאו של דוד ( ספר שמואל ב' , פרק י"א 9 , חת דאז , הינה טורקיה של היום , מעצמה אדירה בעת העתיקה ) . לכן אגב , האורתודוקסים , מעדיפים יהודים גנטים אוכלי שרצים , על פני גרים " הקשים כספחת " .

    אבל , חשוב לזכור , הגנטיקה , יוצרת מסלול מחדלי , אבל ככזה , אפשר בהחלט להטות אותו , לכל מחוז וחפץ . טרחתי כבר בעבר : אדם עם מסה של שרירים , כתוצאה מהטבעה גנטית מראש , מפתח גוף , עובד עם משקולות , ומשנה המסלול הגנטי המחדלי . בסך הכל , אם אתה לוקח , את סה"כ האינסטינקטים הראשוניים של אדם ( גנטיקה אם לאיו ) ורואה התוצאה הסופית ( אינסטינקטים משניים ) הרי , כל אדם מן היישוב, רחוק מאוד בתוצר הסופי , מן הגנטיקה והאינסטינקטים הראשוניים שלו . אז אין הדבר ולא כלום בסוף , רק באם אדם יחפוץ בכך כמובן . אחרת מה ? היינו כולנו חיות אדם מטבענו ממש , זה משמעות תהליך השחבור או הסוציאליזציה .

    יקצר המצע מהשתרע פה ממש ….

    להתראות

    Liked by 1 person

  7. תמריץ Says:

    אמת, מסובך ביותר. זה אולי הנושא שבו מגיע לשיאו הדיסוננס בין ערכים מודרניים לטבע האנושי והקושי ליישב אותו גדול במיוחד. עלייתו של טראמפ לשלטון קשורה בקשר הדוק לתחושה של אחווה גנטית לבנה בקרב מצביעיו (שכוללת או לא כוללת יהודים).

    אהבתי

  8. אל רום Says:

    תמריץ , ואכן , המונותיאיזם , הוא זה האבא והאמא של הגזענות בעולם הרי . אמת אחת , דת אחת , מוסר אחד , עם סגולה , וכל מה שלא במיתחם , הרי חייב להיות פסול , נחות , ולא מוסרי ממש . וזה כמובן גם נכון , לגבי עליונות הגזע הלבן , זה גם הקשר בין נאציזם למונותיאיזם , עם כל כמה שנשמע אבסורד הדבר . בעת העתיקה למשל : האלוהים טריטוריאלי או סקטורי , מכאן , שכובש למשל , כאדם כיצור אנושי , לא יכול להיות יותר חזק , מן האלוהים הטריטוריאלי של הנכבש , לכן , יש יותר כבוד לתרבות ודת של השונה והנכבש . אבל , אלוהים אחד ויחיד , אוניברסלי , היווה גיים צ'נג'ר רציני . להתראות

    Liked by 1 person

  9. succinct Says:

    בית המשפט האירופי לזכויות אדם בשטרסבורג שבצרפת דחה באפריל 2012 את עתירתו של האח, פטריק סטובינג מהעיר לייפציג, על הרשעתו בקיום יחסים אסורים עם אחותו הביולוגית, סוזאן קרולווסקי. האח ריצה את עונש מאסרו במלואו, כשלוש שנים, לאחר ששניהם הביאו לעולם ארבעה ילדים. העתירה התבססה על הזכות לכיבוד הפרטיות וחיי המשפחה, המובטחת באמנת זכויות האדם האירופית. בית המשפט קבע כי אף על פי שגרמניה פגעה בזכות זו במקרה זה, אין לקבל את העתירה, משום שהפגיעה הייתה במטרה "להגן על המוסר והזכויות של האחרים"[104].

    אהבתי

  10. חייל זקן Says:

    אל רום,
    הדתות המונותיאיסטיות אינן גזעניות בהגדרה שכן הן מאפשרות (או כופות) המרת דת ללא קשר לגזע. בהקשר זה גדול התנאים, רבי עקיבא, היה צאצא של גרים מזרע עמלק (הייחוס הוא לבני המן שעשו תשובה ועברו לגור וללמוד בבני ברק). רבי עקיבא, כשכבר נחשב לגדול הדור, נשא לאשה את אישתו היפיפיה (האיטלקיה הלוהטת) של הנציב הרומי (זה עלה לו במסרקות ברזל), רבי מאיר מיוחס לנירון קיסר ושמעיה ואבטליון היו גרים בעצמם.
    כהנים, להבדיל משאר ישראל, הם טהורי גזע שכן כהן יכול להיות רק צאצא של כהן מנישואין לאישה שאינה פסולת חיתון לכהן. (רק רווקה או אלמנה. צאצא של כהן מאשה שאסורה עליו, כמו גיורת או גרושה, מכונה חלל והוא פסול לכהונה)
    הרמב"ם סיכם זאת כך: "כוהן קודם ללוי לוי לישראל ישראל לממזר וממזר לנתין ונתין לגר וגר לעבד משוחרר אימתיי בזמן שכלן שווין אבל אם היה ממזר תלמיד חכמים וכוהן גדול עם הארץ ממזר תלמיד חכמים קודם לכוהן גדול עם הארץ".

    Liked by 1 person

  11. אל רום Says:

    חייל זקן ,

    תקרא שוב תגובותי , אני כותב על דיכוטומיה . מעבר לזה , ובהתאמה למעשה , יש גזענות ליבתית ( הגנים הם הקובעים , כמו נאציזם ) ויש גזענות קונסטרוקטיבית ( משמע : עצם ההשתייכות לגזע או לאום נבחרים , תוך הדחקה של הקביעה הגנטית ) . אלא ששוב : ביהדות , אין גזענות ליבתית להלכה ( גנים ) אבל למעשה כן !! הכל בגלל שעסקינן בעם נבחר !! עם סגולה!! נעלה מכל העמים !! קביעה אלוהית ממש !! תקרא שוב התגובות . זה מיותר לגמרי !!
    תודה

    אהבתי

  12. קמיליה Says:

    הערות

    א. גם לאימוץ יש שורשים אבולוציונים ביולוגיים. מכאן הטענה שאימוץ מנוגד לדחפים הביולוגיים מוטעת מיסודה.
    יש כנראה, בכל המשתיכים למשפחת היונקים, דחפים מולדים להורות ולטיפול ב"גורים".
    יש הרבה תצפיות על בעלי חיים נטולי גורים משלהם, ש"אימצו" בעל חיים מגזע אחר, ואפילו חפץ, והתחילו לטפל בו במסירות כאילו היה פרי בטנם / זרעם.
    מה שהזכיר לי מאמר די ישן ממידה על האופנה, המתפשטת במהירות, של "אימוץ" חיות מחמד במקום גידול ילדים.
    הדחף להורות הוא ביולוגי, אבל המושא להגשמתו – מושפע מהתרבות ומהלחצים הסביבתים.

    http://mida.org.il/2017/06/02/גידול-כלבים-במקום-ילדים-ההפרעה-הנפש/

    ב. איני משוכנעת שהדחף הביולוגי הבסיסי הוא לחבק, להגן ולהזין את כל אלו להם קרבת דם כלשהי אתך, ורק עליהם. ומכאן, גם איני משוכנעת שקבלת גרים היא מעין מותרות, המתאפשרות רק כשתנאי הסביבה מאוד נוחים.
    לתפיסתי, כל בני האדם נולדים עם נטייה מולדת לסמוך ולהגן על המשפחה המורחבת / הלהקה / השבט / הלאום אליו נולדו, ולהתייחס בחשדנות ואפילו בעוינות לזרים / לאחרים / ללא שייכים.
    לנטייה זו הייתה חשיבות אבולוציונית אדירה לגבי סיכויי ההישרדות (והעברת גנים אלו לדורות הבאים) של בני השבט. ניתן להניח שבמהלך ההיסטוריה אנשים או שבטים ללא נטייה ביולוגית זו נכחדו במלחמותיהם עם בני שבטים מגובשים יותר.
    סביר שיש קרבת דם בין רוב בני אותו השבט, אך סביר גם שהוא כולל מאומצים, אנשים שנכנסו לתוכו בקשרי נישואים, ו"גרים".
    נדמה לי שהאינסטינקט האבולוציוני הבסיסי הוא להגן ולהזין את בני שבטך, אפילו אם אין בינכם כל קרבת דם. ובמקביל, להתנכר ואפילו לתקוף את בני השבטים האחרים – אפילו אם יש בקרבם אנשים שיש להם קרבת דם אליך.
    כעדות אישית – אני חשה יותר סולידריות ותחושת שייכות לבני העליה הרוסית שחיים בישראל ושירתו בצה'ל, אפילו אם אינם מוגדרים כיהודים על פי ההלכה, מאשר לאלו שאין כל ספק בנוגע למוצאם היהודי אך חיים בחו'ל. על אחת כמה וכמה עם יהודים אלו הם אנטי ישראליים / אנטי ציונים. כלומר, לקרבה הגנטית חשיבות משנית בעיני בהשוואה לשייכות השבטית / לאומית.

    ג. באסוציאציה פראית – בתקופת השואה ומעט לאחריה היה קונפליקט בין אלו שהעמידו בראש את ההישרדות הביולוגית ואלו שהעמידו בראש את ההישרדות התרבותית – דתית.
    לדוגמא, אלו שתמכו בהכנסת ילדים יהודים לבתי יתומים של מנזרים נוצרים, גם בידיעה הוודאית שהילדים ישכחו את הוריהם ומוצאם היהודי, יוטבלו לנצרות ויתכן שבבגרותם אפילו יהפכו לאנטישמיים רודפי יהודים, לבין אלו שטענו שמותם של הילדים היהודים טוב מחייהם כנוצרים.
    לאחר השואה התעוררה מחלוקת דומה, אם כי בעוצמות פחותות, לגבי הוצאת ילדים ממוצא יהודי מידי משפחות נוצריות ומנזרים שדאגו לכל מחסורם – לעתיד לא וודאי ולא מובטח בבתי יתומים יהודים.
    מצדדי טובת הילד ורווחתו הפסיכולוגית (כלומר הדוגלים בהשארתם במקומם) הפסידו לדוגלים בטובת הלאום היהודי וזכויותיו הביולוגיות.

    ד. אם רוב הגנים של תמריץ אירופאיים – קיים סיכוי סביר שהסב הקדמון ה"הודי" שלו לא דרך מעולם על אדמת הודו. כנראה שהיה אחד הצוענים שנדדו באירופה. מחקרים גנטיים קבעו שמוצאם הקדום של הצוענים באירופה הוא מקסטת הטמאים של הודו, ו"הצוענים" לעתיד כנראה ברחו מהודו לארצות מעט יותר נאורות.

    אהבתי

  13. תמריץ Says:

    קמיליה, חבל, אם את צודקת, שאבותיי הצוענים לא הורישו לי כשרון מוזיקלי כלשהו. אני באמת סקרן לגבי הדבר ההודי הזה.
    למה שיהיה הגיון אבולוציוני בהשקעת משאבים בגנים שאינם שלך? אם תורת האבולוציה יכולה להסביר זאת, אז אולי צודקים אלו הטוענים שהיא יכולה להסביר כל דבר ולכן נטולת ערך מדעי.

    אהבתי

  14. יאיר Says:

    קבלת גרים היא כן מותרות או הכרח יגונה אבל לא הליך שבוצע דרך קבע. כלומר מעטים תציד הצטרפו (כמו רות המואביה) כי הצטרפות מעטים לא פגעה ב"טוהר התרבות היהודית" אבל גיור רבים בוצע כהכרח בעקבות מלחמות וכיבושים (כמו הורדוס שהיה בן גרים שהתגיירו בעקבות כיבוש).

    נקודה נוספת היא שגם בגיור יש אפקט גנטי והוא "און כלאיים" שזה למעשה קניית יכולות גנטיות חדשות שממנפות את הגנום הקיים. בתורת הקבלה זה נקרא "ליקוט ניצוצות" של נשמות מסוימות מבין הגוים לתוך ישראל במהלך הגלות (מה שנותן הסבר רוחני לצורך בגלות).

    אהבתי

  15. קמיליה Says:

    ה. הנכונות לקבל גרים היא נכונות תרבותית – דתית, ולא תלויה בתנאים הסביבתיים.
    הדרוזים, לדוגמא, הם שבטים סגורים לחלוטין, ואוסרים לחלוטין נישואים עם אנשים שמוצאם אינו דרוזי. הדבר קשור הדוקות לאמונתם בגלגול נשמות. נשמתו של דרוזי שמת מתגלגלת לילוד דרוזי. היא לא תוכל להתגלגל אליו אם אביו או אימו אינם דרוזים מלידה, שגם בתוכם חיות נשמותיהם של דרוזים אחרים. הקפדנות של הדרוזים בשמירה על "טוהר הגזע" שלהם הוכחה במחקרים גנטים, שמצאו קרבת דם גדולה בין כל שבטי הדרוזים החיים בארצות שונות במזרח התיכון.
    היהדות והאיסלאם מכירים בשייכות לדת של ילוד שרק אחד מהוריו (האם ביהדות והאב באיסלם) שייך לדת הנכונה.
    הנצרות מכירה בשייכות לדת של כל מי שהוטבל, תהיה שייכותם הדתית של הוריו אשר תהיה.
    שוני זה בין הדתות, הסגורות, החצי-סגורות והפתוחות, אינו קשור לתנאי הסביבה.

    אהבתי

  16. אל רום Says:

    תמריץ , הנושא של אימוץ ילדים , והצורך בהורות , ענין של הורמונים בעיקר , כך שזה ממש מיותר למעשה . האם הורמונים הם ענין גנטי , זה ענין לפלפול פורמלי כמובן . להתראות

    אהבתי

  17. אל רום Says:

    למי שרוצה לקרוא על הקשר בין הורמונים להורות , אז כאן :

    http://www.iflscience.com/plants-and-animals/maternal-instinct-and-biology-evolution-ensures-we-want-sex-not-babies/

    להתראות

    אהבתי

  18. אל רום Says:

    רק הרבה יותר אפקטיבי ( הורמונים -הורות ) כאן :

    https://en.wikipedia.org/wiki/Paternal_care

    להתראות

    אהבתי

  19. קמיליה Says:

    לתמריץ,
    " למה שיהיה הגיון אבולוציוני בהשקעת משאבים בגנים שאינם שלך? אם תורת האבולוציה יכולה להסביר זאת, אז אולי צודקים אלו הטוענים שהיא יכולה להסביר כל דבר ולכן נטולת ערך מדעי."

    1. יש הגיון אבולוציוני רב בהורשת גנים המשפיעים על הנכונות לטפל בצאצאים. התינוק האנושי נולד חסר אונים לחלוטין, ומשך הזמן עד הגעתו לבגרות ארוך יותר משל כל שאר בעלי החיים. המסירות ואפילו ההקרבה הנדרשת מהורים אנושיים היא אדירה.
    ללא אינסטינקטים הוריים מאוד מאוד חזקים ומפותחים – תופעת נטישת ילדים, מה שיביא למותם הוודאי, הייתה כנראה נפוצה מאוד.
    מבחינת הישרדות הגנים – עדיף שחלק מההורים יטפלו בילדים שאינם ביולוגית שלהם (או אפילו בכלבים) מאשר שלכל ההורים יהיה דחף הורות חלש יותר.

    2. בני האדם אינם בעלי חיים החיים ביחידות, משיגים את מזונם רק בכוחות עצמם, ומגינים על חייהם מטורפים רק בכוחות עצמם. אנחנו במהותנו "חיות להקה". כלומר, הישרדות הגנים של בני האדם קשורה ישירות להישרדות השבט אליו הם שייכים.
    בהמשך לדברי יאיר על "און כלאיים", אם כי מזווית שונה – אם אתה מגדל עבור שבטך אנשים (או כלבים) שיוסיפו לעוצמת השבט – סיכוי הישרדותם העתידית של אלו להם קרבת דם אליך גדל.
    [הדבר קשור להגיון האבולוציוני המסביר גם את נכונות דבורים (וחיות להקה אחרות כמו זאבים), לעקוץ פולשים לכוורת ולמות, בכדי להגן על ביצי המלכה. יש קרבת דם בין כל הדבורים שבאותה כוורת].

    Liked by 1 person

  20. חייל זקן Says:

    אל-רום,
    הביטוי "העם הנבחר" אמנם שימש מסד לתחושת עליונות כפי שאתה טוען אבל מבחינת הדת המשמעות שלו שונה. הבחירה היא חיוב של תורה ומצוות. היהודי חייב בתרי"ג מצוות וכל השאר רק בשבע מצוות בני נח.
    כדאי להוסיף שהן הנוצרים והן המוסלמים טוענים שירשו את התואר הזה. האפיפיור הנבחר כינה את העם היהודי אחינו הבכור. מספר פרשנים ישראלים חוו אורגזמה וראו בכך ביטוי לנאורות של האפיפיור החדש שסילק את שנאת היהודים מהכנסיה. בפועל חזר האפיפיור על הדוגמה של הכנסייה שהיא יעקב והיהדות היא עשיו (הבכור).

    אהבתי

  21. קמיליה Says:

    לאל רום,

    כל כך ברור בעיני שההורמונים הם עניין גנטי, עד שאיני מבינה על מה ניתן להתפלפל.

    Liked by 1 person

  22. אל רום Says:

    קמיליה , לא ממש ניתן להתפלפל כתבתי , אלא , רק פורמלית להתפלפל , פשוט פיספסת המילה " פורמלית " אני מניח .

    חייל זקן , אז אתה אומר שוב דבר והיפוכו , או כלום למעשה . תחושת עליונות , זוהי תחושת עליונות , ומתוך בחירה אלוהית . והתחושה או העליונות בפועל , אחת היא , באם בגין תרי"ג מצוות או מה בדיוק . אגב , אם אתה כל כך מתענין בדבר , מענין יהא לך מאוד , לקרוא את הפוסט באתר " הגות " על ממזרים וממזרות , וקצת לטעום מן הדבר ( רצוי מאוד לקרוא התגובות , להתעלם משלי , לצורך ניקיון הדעת ) הנה כאן :

    https://musaf-shabbat.com/2017/03/26/לבטל-את-הרשימה-השחורה-רבקה-לוביץ/

    להתראות

    Liked by 1 person

  23. חייל זקן Says:

    אל רום,
    לא אמרתי דבר והיפוכו אלא הארתי שתי פנים של דבר אחד. לצורך העניין אפשר לקטלג זאת כתופעה פסיכולוגית/חברתית כנגד פרקטיקה דתית.

    אהבתי

  24. אל רום Says:

    חייל זקן , שוב :

    כתבת בתגובה המכוננת :

    " הדתות המונותיאיסטיות אינן גזעניות בהגדרה ….. "

    אחר כך כתבת :

    " הביטוי "העם הנבחר" אמנם שימש מסד לתחושת עליונות…. "

    אני כתבתי על דיכוטומיה או דיסוננס , שלא קלטת אותן כלל וכלל בתגובה המכוננת , ואחר כך , אתה כותב לי בתגובה האחרונה :

    " לא אמרתי דבר והיפוכו אלא הארתי שתי פנים של דבר אחד …. " ( משמע , דיסוננס , דיכוטומיה ) .

    אז תשמע , הכי טוב יהא לך , לשים לזה קץ , הסתבכת קצת , לא נורא , העיקר שהבנת הענין . פעם הבאה , תקרא , פעם , פעמיים , זה לא בושה . ואחר כך תגיב . לא פעם , אני עצמי כך נוהג .

    להתראות

    אהבתי

  25. אל רום Says:

    חבר'ה , השארתי לחייל הזקן לעי"ל לינק ל – " הגות " ( על ממזרים ) . מומלץ ביותר , לא כתבתי שם ההקשר המדויק , אבל , תקלטו את התפיסה , לגבי ההבעה או ההטבעה הגנטית שבתפיסת הממזרות , ואיך , עד היום נשאר הדבר חתום וטבוע גם בממלכתיות במדינת ישראל .

    הכותבת הינה טוענת רבנית ידועה ….. מי שמתענין בדבר , מומלץ ביותר .

    להתראות

    אהבתי

  26. galgal581 Says:

    רציתי לשאול משהו שלא קשור לנושא.
    זה לגבי מחירי הדיור:
    מה יקרה אם הם יקרסו ויפלו ב-50%?
    זה נשמע דוקא כדבר טוב. למי שיש דירה זה לא משנה 0בשבילו דירה זה מקום לגור בו ולא כסף) ומי שאין לו דירה יוכל לקנות דירה במחיר סביר.
    בכל אופן יש כלכלנים שטוענים שזה יגרום לקטסטרופה.
    מדוע טוענים כך? האם זה נכון לדעתכם?

    אהבתי

  27. אל רום Says:

    galgal 581 , אתה מתאר בועה שמתפוצצת . בועה כזו , גורמת גלי הדף איומים , שחורגים מן הענין הפרטי של בעל דירה :

    הבנקים ( למשכנתאות ובכלל ) יכולים לקרוס כתוצאה ממחיקת חובות וכדומה חובות אבודים / בעייתיים . נכסים של אנשים יורדים בחמישים אחוז , אזי , גם הביטחון שלהם בעתיד הכלכלי נפגם , דבר שמאוד משפיע , ויכול לגרום למיתון קשה . קבלנים יבנו פחות ,פיטורים ממילא . הבורסה תרד חזק מאוד . דירוגים יירדו .

    דברים כאלו יש להם השלכות קשות מאוד . פה בארץ , פחות סביר שיקרה , בקשר למחירי הדירות .

    להתראות

    אהבתי

  28. אל רום Says:

    גלגל , רק הבהרה :

    " דבר שמאוד משפיע , ויכול לגרום למיתון קשה …." כפי שכתבתי , זה , בגלל ירידה חדה בצריכה ובסנטימנט הצריכה ממילא . להתראות

    אהבתי

  29. אימייל והבלשים Says:

    גלגל
    השאלה היא כמה מהדירות בשוק הפרטי יש עליהן משכנתאות גבוהות מ 50 אחוז מערכן.
    אם יש לך דירה ששוה מליון ושילמת עד כה 300 אלף ומחיר הדירה יורד לחצי מליון פרושו שאתה חייב 700 אלף על דירה ששוה חצי. אתה בחוב של 200 אלף ואבדת את ה 300 אלף שחסכת כל חייך פלוס הפנסיה וההורים שמכרו את הדירה שלהם עבורך וכל מה ששילמת עד כה לך תצטרף לדאעש או להתנחלות. גם אם המחיר ירד ב 10 או 20 אחוז הירידה היא ביס מהסכום שחסכת והפקדת לקניית הדירה. אם מכרת את המניות במחשבה שכשתצא לפנסיה יהיה לך רכוש אז החסכון הפנסיוני שלך הלך. יש פה מינוף, כל 10 אחוז שהדירה יורדת החסכונות המקוריים שלך יורדים ב 20

    משום כך הריבית לעולם לא תעלה ומחירי הדירות לעולם לא ירדו. המצב ישתנה אם תהיה מלחמה אטומית וזה נופל תחת הקטגוריה לעולם.
    אולי שווה לתמרץ דיון ומאמר לכמה אנשים יש חוב גדול על משכנתא. אולי באמת שווה למדינה לפדות אותם. תשאל את גיא אם זה נופל תחת הדפסות הכסף. למה הממשלה לא מביאה 100 אלף סינים לבנות 100 אלף דירות ביחוד כעת כשהמוניות המעופפות בפתח. אפילו לא צריך רכבת תחתית או כביש.

    זו גם שאלה של אופי ומנהגים חברתיים. בארה"ב ירידה במחירי הדירות תביא למפולת מכיון שאמריקאים יכולים בקלות לקום וללכת ולהכריז על פשיטת רגל וכולם בחובות עד מעבר לאף וכל גרוש שהם מרוויחים מעליית ערך הדירות הם מיד עושים משכנתא עליו ומבזבזים אותו. בדרום מזרח אסיה כשהיתה מפולת כלכלית זה לא הזיז כמעט כי האורינטלים דבקו בדירות ושילמו חובות וחיכו 5-10 שנים עד שהמחירים עלו שוב. אופי. או בעצם כמו שקמיליה אומרת הגנים וההורמונים פה ישחקו תפקיד.
    עכשיו לך תנחש מה יעשו הישראלים. סביר מאד שבמדינה כמו שלנו הממשלה תעשה משהו בנידון.

    אהבתי

  30. תמריץ Says:

    יאיר, איך תסביר ההצלחה של אומות נטולות לכידות גנטית כמו ארה"ב וקנדה?

    אהבתי

  31. יאיר Says:

    1. "און כלאיים" כפי שהסברתי לפני כמה תגובות.
    2. גנטיקה אינה חזות הכל. תרבות היא עניין חזק מאוד.

    אהבתי

  32. קמיליה Says:

    השאלה איך ניתן להסביר את הצלחת מדינות נטולות לכידות אתנית / גנטית, כמו ארה'ב וקנדה – חשובה ומעניינת. אצטרך להמשיך לחשוב עליה.

    כמה הרהורים ראשוניים (איני מכירה מספיק את קנדה לכן אתייחס רק לארה'ב):

    א. אני פוסלת על הסף את הטענה ל"און כלאיים". למיטב ידיעתי אף אחד לא הצביע על איזושהי עליונות גנטית של אמריקאים או של קנדים בהשוואה לתושבי מדינות אחרות. בכל ההשואות הבינ'ל של I.Q ודומיו או הישגים לימודיים או שיעורי מחלות תורשתיות הם די בינוניים.

    ב. הטענה שארה'ב מצליחה מתעלמת מהעובדה שחלק משמעותי מאוכלוסיית מדינה זו אינו שותף להצלחה.
    בנוסף לרמות המאוד גבוהות של אי שיוויון כלכלי והשכלתי, זו מדינה עם רמת פשיעה גבוהה ושיעורי כליאה מזעזעים בבתי כלא, עם כיסים נרחבים של מצוקה ואבטלה שאף אחד לא משקיע בניסיון לטפל בהם, ועוד ועוד. סביר שמדינות בעלות יותר לכידות אתנית – גנטית, ומכאן כנראה גם יותר סולידריות פנימית ותחושת אחריות הדדית, לא היו יכולות לסבול מצב שכזה. לאורך זמן. הטיפול בחלשים וההשקעה בהם באה כנראה על חשבון הישגי החזקים.
    כלומר, יתכן וניתן להמשיל את הצלחת ארה'ב להישגים המאוד גבוהים של בתי ספר תיכונים שמיינו את המבקשים להיכנס אליהם וקיבלו רק טובים יחסית + ש"הנשירו" אחוז משמעותי מהתלמידים המתקשים שלהם. הצלחה מעט מפוקפקת בהשוואה למדינות לאום המתייחסות לכולם, כולל לחלשים ולפרובלמטיים, כשייכים לכלל.
    [ נדמה לי שקנדה פחות מזניחה מאחור את החלשים וכולאת אותם בכדי שלא יפריעו לשאר, אבל הסינון בכניסה אליה מחמיר שבעתיים מהסינון בכניסה לארה'ב. היא בוחרת בפינצטה רק את אלו שכנראה יתרמו להצלחת
    המדינה. תהליך שאף מדינת לאום לא יכולה לבצע].

    ג. רוב החברות המסורתיות והמדינות הלאומיות בנויות על אמון בהנהגה ו/או יראת כבוד (עד אימה) כלפיה. אמון שההנהגה פועלת לטובת העם / השבט / הלאום, וחשד בכוונות הזרים / האויבים החיצוניים.
    שיטת הממשל האמריקאית (איני מכירה את הקנדית) מבוססת דווקא על חוסר אמון קיצוני בהנהגה. כל רעיון הפרדת הרשויות הוא שכל רשות תשגיח על האחרות ותקשור את ידיה, כיון שלא ניתן לסמוך עליה שלא תשתמש לרעה בכוח שברשותה. השיתוק ההדדי של כל רשויות השלטון משאיר יותר חופש פעולה לאינדיוידואלים ולחברות פרטיות, והם אלו שהביאו להצלחת מדינתם.
    כלומר, יתכן וקיימת כאן תמיכה בטענתו של ריגן שהממשלה היא הבעייה ולא הפיתרון.

    ד. בארה'ב קיים סוג לכידות תרבותית סביב אתוס משותף – כמעט כולם הם צאצאי מהגרים שבחרו להשאיר מאחור המדינות הכושלות שבהן נולדו, ואת כל הנאמנויות השבטיות והדתיות שלהם, ולבנות לעצמם ולמשפחתם הגרעינית עתיד טוב יותר.
    היחידים שאבותיהם לא בחרו להגר לארהב, השחורים והאינדיאנים – אכן לא משתלבים באתוס המשותף.

    אהבתי

  33. יאיר Says:

    ב. חלק מהצלחת ארה"ב נובע דווקא מהפרופיל המעורב שלה. כלומר זה שיש אוכלוסיות נמוכות תורם להצלחתה. ראשית, בביצוע מטלות נדרשות שאנשים משכילים מעדיפים שלא לבצע, ובעיקר בצרכנות חסרת מחשבה שמניעה את השוק (גילוי נאות: כרגע בניו-יורק. קרוב משפחה שדיברתי איתו כאן הפנה את תשומת ליבי לנקודה הזאת והגדיר זאת "על עניים מרוויחים יותר מאשר על עשירים").

    ג. להצביע רק על חוסר האמון בממשל זאת חצי מהתמונה. האמריקאים מאוד פטריוטים, מה שמתבל את חוסר האמון ומעניק יציבות למשטר.

    Liked by 1 person

  34. תמריץ Says:

    קמיליה, מה שכתבת על קנדה הוא מעניין כי אם היא בוחרת תכונות שקיימות רק בדור המהגרים הראשון, היא עדיין לא פטורה מהבעיות בדורות שאחר כך (כמו שמי שמקבל מהגרים מוסלמים מתונים לא פטור מלהתמודד עם הקצנת ילדיהם בדורות אחר כך). אם היא בוחרת במהגרים אליה תכונות שיש סבירות גבוהה עקב תורשה גנטית או תרבותית שיעברו לדורות הבאים של אותם מהגרים, אז זו בעצם הקמת אומה חדשה על ידי ברירה גנטית, וזה רעיון מעניין שצריך להסוות איכשהו את הקונוטציות הרעות שקשורות בו כדי שיתקבל.

    אהבתי

  35. קמיליה Says:

    ליאיר,

    לא ברורה לי טענתך שארה'ב מצליחה גם כיון שיש בה מספיק אוכלוסיות נמוכות, חלשות, מטומטמות ועניות.
    האם קיימת מדינה כלשהי בעולם (או אפילו מגזר או עיר או קהילה) הסובלת ממחסור כלשהו באוכלוסיות חלשות?
    נדמה לי שהרוב דווקא סובלים קשות מעודף משמעותי באוכלוסיות מסוג זה.

    #############################################

    לתמריץ,

    בהקשר לקריטריונים הקנדיים לקבלת אזרחות –
    מצאתי רשימה חלקית של המקצועות העיקריים המבוקשים בקנדה (מעודכן למאי 2014):
    אנשי מחשבים
    מרצים באוניברסיטאות
    מנהלים בכירים בתחומים שונים
    מתרגמים
    פסיכולוגים
    עובדי חינוך לגיל הרך
    אחיות
    רופאים
    מהנדסים

    הם כמובן מוכנים לקלוט גם דוקטורנטים ואת חלק מתלמידי תואר שני שלומדים באוניברסיטאות קנדיות, בעלי הון היכולים ומוכנים להשקיע הון רב בקנדה וכדומה.
    תנאי הכרחי נוסף לקבלת אזרחות – הגעה לציון עובר במבחן שליטה באנגלית, ובקוויבק גם בצרפתית.

    לא פחות חשוב מבחינת סינון האוכלוסייה: רק לאחר מס' שנות חיים בקנדה האדם זכאי לבקש אזרחות + רק לאחר קבלת האזרחות הקנדית האדם זכאי לקבל קצבאות ביטוח לאומי.

    מכאן, המוני אנשים שבקושי גמרו תיכון ו/או נזקקים לקצבאות כלשהן [המהווים חלק מאוד משמעותי באוכלוסייה של כל מדינות העולם] – אין שום סיכוי להפוך לקנדים (אלא אם התקבלו במסגרת מכסת הפליטים).

    זהו גם ההסבר, המאוד לא פוליטיקלי קורקטי, לתופעה ה"מפליאה" שאחוז השחורים, ההיספנים והמוסלמים בקנדה נמוך משמעותית מהאחוז שלהם בארה'ב השכנה. סביר להניח שרבים מהם היו מעוניינים להגר לקנדה – אך ברור שרובם לא הצליח לעשות זאת, קנדה מורכבת בעיקר מלבנים וממזרח אסייתים – למרות שקריטריוני ההגירה שלה אינם כוללים כל התייחסות מפורשת לגזע או לדת.

    קשה מאוד להניח שהכישורים הנדרשים בכדי להפוך לאזרח קנדי אינם מועברים, בתורשה גנטית ו/או תרבותית גם לדורות הבאים.

    ——————————————————-

    בהקשר לטענה שדור המהגרים המוסלמי הראשון הוא מתון, שוחר שלום ואסיר תודה על כל עבודה, ואילו החיים מקצבאות וההקצנה האיסלמיסטית מתחוללים רק בדור השני או השלישי של ההגירה – התחילו להתעורר בי ספקות.
    כמובן שאיני מטילה ספק בנתוני המעורבות הישירה בפיגועי טרור של בני הדור השני והשלישי להגירה, אך אני חושדת שמערכת האמונות והערכים שהדור הראשון חינך לאורה את ילדיו אינה מתונה ושוחרת שלום כלל כלל. שכבר הדור הראשון סירב להשתלב בתרבות המערבית והתנגד קשות לכל ערכיה של המדינה שקלטה אותו ולכל נורמות ההתנהגות שלה. גם אם את פירות הטרור קוצרים רק בדורות הבאים.

    בהקשר זה, מומלץ לקרוא את הכתבה המצ'ב.

    http://mida.org.il/2017/06/19/איפה-הם-המוסלמים-המתונים/

    —————-

    נ.ב. בהקשר לצערך על כך שלא ירשת מאחד מאבותיך הצוענים (כהשערתי) כישורים מוזיקלים – תוכל לבדוק אפשרויות נוספות להסבה מקצועית. יתכן שירשת ממנו כישורים שיבטיחו לך הצטיינות בנפחות ו/או בשכנוע אנשים שאתה מסוגל, תמורת תשלום נאות, להגיד להם את עתידם. אם אפילו זאת לא – נותר לך רק לבדוק האם לא ירשת איזשהם כישורים פליליים מצטיינין כמו לפריצות לבתים או לכייסות.

    אהבתי

  36. שי שפירא Says:

    לגבי סוד ההצלחה של ארצות הברית – אני פחות מתלהב מההסברים החברתיים למיניהם, ונוטה יותר לחשוב שזה קשור לעובדה שהם קיבלו בחינם (או גזלו, ברוב המקרים) שטח ענק מלא אדמה פורייה ומשאבים טבעיים. יכול להיות שהשאלה האמיתית היא למה שאר מדינות אמריקה לא התעשרו עד כדי כך מחגיגת הגזל הזאת, ואני יכול לחשוב על שני הסברים:

    א. בריטניה כבר התחילה להיות המדינה המצליחה ביותר באירופה בזמן גילוי אמריקה, כתוצאה מהמוסדות המוצלחים שלה. ארצות הברית ירשה את המוסדות ושיטות הניהול מהבריטים, והשילוב של זה עם המשאבים של העולם החדש הפכו אותה לעשירה. רוב מדינות אמריקה, לעומת זאת, ירשו את המוסדות והתרבות הכושלים של ספרד, מדינה שמעולם לא הצליחה להיות יותר מפריפריה כושלת, פרט לפעם אחת שהם השקיעו במקרה בסטארט־אפ של איזה איטלקי שהתגלה כזכייה בלוטו. אז הם גמרו לבזבז את כספי הזכייה הנ"ל וחזרו להיות פריפריה כושלת (תזכורת לעצמי: לבדוק איך פורטוגל וברזיל משתלבות בתיאוריה הזאת)

    ב. אני לא מספיק מתמצא בגיאוגרפיה של אמריקה, אבל עושה רושם שארה"ב מתאפיינת בהרבה מאוד אדמות פוריות ויחסית מעט מתכות יקרות (הכסף והזהב שהניעו הרבה מכיבוש העולם החדש). כמו שאמרתי בעבר אצלי בבלוג, כלכלה שמבוססת על כריית משאבים טבעיים כמו כסף וזהב (או נפט), "מזמינה" שחיתות וקלקול הרבה יותר בקלות מכלכלות מבוזרות יותר. יכול להיות שזה יכול להסביר חלק מהפיגור של כמה ממדינות אמריקה האחרות ביחס לארה"ב.

    כדוגמאות נוספות אפשר לראות את קנדה ואוסטרליה, שנראה לי שאפשר להגיד שהתעשרו די ברמה של ארצות הברית רק יותר בקטן, כי השטח שלהן, גם אם על הנייר הוא גדול, בפועל כולל מעט מאוד אדמה שניתנת לעיבוד.

    אהבתי

  37. יאיר Says:

    קמיליה,
    לא השתמשתי ולו לרגע בביטוי "אוכלוסיות מטומטמות".
    בכל מקום יש אוכלוסיות חלשות, אבל בארה"ב יש אוכלוסיות חזקות שמושכות את החברה קדימה ואוכלוסיות חלשות שהן "שפני הניסוי" למוצרים שהחזקים מייצרים (וגם לתיאוריות של ליברלים-פרוגרסיבים).

    אהבתי

  38. תמריץ Says:

    עניין נוסף הוא שהאינדיאנים בארה"ב, בקנדה ובאוסטרליה הפכו לאוכלוסיה זניחה בעוד שבמרכז ובדרום אמריקה רבים מהתושבים הם בני המאיה והאצטקים.

    Liked by 1 person

  39. תמריץ Says:

    אגב זה מעורר בי תהיה – האם האנגלוסכסים היו הרבה יותר רצחניים כלפי הילידים?

    אהבתי

  40. תמריץ Says:

    קמיליה, לצערי לא התברכתי בשום כישרון המיוחס לצוענים.
    התזה שלך על קנדה משכנעת.

    אהבתי

  41. יאיר Says:

    כמובן שכל הדיון שלנו והדוגמאות שכאן הם תחת בעיית "הביצה והתרנגולת" כלומר מהו הגורם? גנים (גזע) או תרבות (כולל נסיבות חיצוניות כמו אקלים ואדמה פוריה)?

    אהבתי

  42. יאיר Says:

    אני מאמין גדול בהשפעת התרבות וערכיה.

    Liked by 1 person

  43. קמיליה Says:

    לשי שפירא,

    א. אתה סותר את עצמך.
    מצד אחד אתה טוען ש "לגבי סוד ההצלחה של ארצות הברית – אני פחות מתלהב מההסברים החברתיים למיניהם, ונוטה יותר לחשוב שזה קשור לעובדה שהם קיבלו בחינם (או גזלו, ברוב המקרים) שטח ענק מלא אדמה פורייה ומשאבים טבעיים."
    מצד שני אתה טוען ש "בריטניה כבר התחילה להיות המדינה המצליחה ביותר באירופה בזמן גילוי אמריקה, כתוצאה מהמוסדות המוצלחים שלה. ארצות הברית ירשה את המוסדות ושיטות הניהול מהבריטים, והשילוב של זה עם המשאבים של העולם החדש הפכו אותה לעשירה. רוב מדינות אמריקה, לעומת זאת, ירשו את המוסדות והתרבות הכושלים של ספרד."

    מוסדות ושיטות ניהול הם במהותם מבנים חברתיים. הם מתבססים על תפיסות עולם, ערכים, נורמות התנהגות ותרבות, ומעצבים אותם. עצם ההשוואה שביצעת בין המדינות שירשו את התרבות הפוליטית הספרדית לבין המדינות שירשו את התרבות הפוליטית האנגלית חושפת את העובדה שהגיאוגרפיה אינה המשתנה המשפיע החשוב ביותר.

    ב. נקודה נוספת – שטחי קרקע פוריים נרחבים + שקשה לפולשים חמדניים לכבוש אותם – היו כנראה קריטיים להצלחת מדינות בתקופה בה החקלאות הייתה הענף הכלכלי העיקרי, שהעסיק חלק מאוד משמעותי מהאוכלוסייה, ומשימת השבעת האוכלוסייה הייתה קריטית.
    בימנו, אפילו מדינה קטנטנה הנאלצת לייבא את כל או רוב מזונה (כמו סינגפור) יכולה להיות מאוד מצליחה. ואילו ברזיל הענקית בעלת שטחי הקרקע הפוריים הנרחבים – די ענייה.

    ג. למרות זאת, אין לי ספק שקיימת חשיבות רבה גם לגיאוגרפיה.
    בנוסף לחשיבות יכולת ההגנה על המדינה מפולשים ( בעייתה הגדולה של ביותר של רוסיה) אני חושדת שהמשתנה הקריטי הוא דווקא הנגישות לאוקיינוסים.
    מכאן גם קלות ההגנה על המדינה, לפחות מצד אחד, באמצעות מכשול טבעי ענקי + השתלבות מאוד קלה ונוחה בסחר הבינ'ל, שעד היום מתבצע בעיקר בתעבורה ימית.
    נגישות לאוקינוס יש למדינות מצליחות רבות כמו ליפן, לאוסטרליה ולבריטניה.
    לארה'ב, לקנדה ולמכסיקו יש יתרון ייחודי של נגישות לשני אוקינוסים , גם לאוקינוס האטלנטי וגם לשקט.
    מה שעדין משאיר צורך להסביר מדוע מכסיקו במצב כל כך גרוע. מה שמחזיר אותנו לנקודה הראשונה.

    Liked by 1 person

  44. שי שפירא Says:

    קמיליה:

    א. אולי "חברתיים" היא לא מילה מתאימה. הכוונה שלי הייתה שאני פחות מייחס חשיבות (בנקודה הזאת) להתנהגות האזרחים ויותר לאופי הממשל; אני מנחש שלו הייתה מוקמת מושבה על־ידי פקידי ממשל בריטיים ומאוכלסת בספרדים, ולעומת זאת מושבה שמוקמת כנחלה פיאודלית בשיטה הספרדית ומאוכלסת בבריטים, הראשונה הייתה משגשגת והשנייה כושלת. כמובן יש הרבה קשר בין אופי האוכלוסייה ואופי הממשל, הנקודה שלי הייתה שאופי האוכלוסייה, לדעתי, לא השפיע הרבה ישירות על השגשוג אלא בעיקר בהשפעתו על אופי הממשל.

    כמובן, יכול להיות שאני מושפע עדיין מהפרק האחרון של תרגום אדם סמית שהעלתי, שבו הוא מדבר על מדינות שהגיעו לתקרת השגשוג שמאפשרים להם החוקים והמוסדות שלהם, רעיון שנראה לי מתאים בדיוק לדיון הזה.

    ב. זה די נכון, אבל תלוי איך נגדיר "הצלחה" של מדינה – סינגפור היא מדינה משגשגת עם תמ"ג לנפש מעולה, אבל מעצמה בינלאומית כמו ארה"ב היא לא תהיה. בשביל להיות מעצמה כלכלית לא רק באופן יחסי לגודל האוכלוסייה אלא באופן מוחלט, בינתיים נראה שעדיין צריך שטח. נשווה לדוגמה את יפן וקוריאה, מדינות מהמשגשגות ביותר בעולם כבר די הרבה זמן, מול סין – מדינה שרק עוברת בקושי מעוני לעושר חלקי, ועדיין מפחידה את כל העולם עם הכוח הכלכלי שלה. יכול מאוד להיות שהעולם לאט לאט מתקדם מעבר לזה, אבל זה לא קרה עדיין.

    אגב, זה לא בהכרח עניין חדש כל־כך – אפשר להגיד שבתקופת יישוב אמריקה, המקבילה של סינגפור המודרנית הייתה הולנד – מדינה עם מעט שטח שהתעשרה ממסחר והפכה להיות גורם משמעותי בפוליטיקה העולמית בעקבות זאת. ולפניה אולי ונציה וג'נובה. נראה לי שאימפריות מסחר הן נישה שבכל רגע נתון יכולות לתפוס אותה כמה מדינות קטנות ומוצלחות, אבל אני לא בטוח עד כמה זה מודל רלוונטי למדינות "רגילות".

    תמריץ, לגבי סוגיות ההתמודדות עם הילידים: אני תוהה אם במידה מסוימת הילידים אולי סבלו פה דווקא מהדמוקרטיה. המושבות הבריטיות באמריקה היו דמוקרטיות מאוד ביחס לתקופה, ואולי דווקא העובדה הזאת מנעה מהילידים להשתלב בהן, כי דמוקרטיה מטבעה חייבת להיות בררנית יותר במי נכנס אליה (משהו שהרבה דמוקרטיות בימינו נוטות לשכוח, ואולי עוד ישלמו על זה). הנחלות הפיאודליות של אמריקה הספרדית או הפורטוגזית יכלו יותר בקלות לשלב אצלן את הילידים, כי כשאין זכויות לאף אחד, אין בעיה לקבל בברכה עוד אנשים בלי חשיבות לתרבות וההתנהגות שלהם.

    Liked by 2 אנשים

  45. שקשוקה Says:

    "על פי התיאוריה האבולוציונית, המניע של הלאומיות והאתניות זהו האופן שבו פועל "הגן האנוכי", הגן אשר יוצר במי שנושא בו את הצורך להגן עליו ולחבור לאחרים, נושאי אותו גן, כדי לשמרו מפני אלו המבקשים להרע לאותו מאגר גנטי. הגנטיקה של לאום מסוים היא אם כך טעם קיומו."

    טענה מוזרה מאוד.

    בתיאוריה האבולציונית, אין שום התייחסות ללאומיות או אתניות. גם לא לשבט, לחמולה או למשפחה. אין ב-DNA שלנו גן-לאומי או אתני וחבל (כי אם היה כזה, יש סיכוי שבעתיד יפתחו תרופה שתדכא את הגן הזה…).

    אם בלידה יחליפו את אחיך בילד זר ללא ידיעת האם. אתה תחוש אליו קירבה בדיוק כאילו היה אחיך האמיתי. ואם בחלוף יובל שנים יצוץ לפתע אחיך האמיתי, לא בטוח שתחוש אליו קירבה מיוחדת (מעבר לידיעה ששניכם נושאים גנים קרובים).

    אי אפשר לפסול על הסף את הטענה שאותה קירבה (מעבר למשיכה מינית) שאנו חשים אל הדומים לנו, אתנית, היא תכונה נרכשת. לא בהכרח גנטית.

    * *

    כהנים הם לא טהורי גזע מפני שכהן הוא מי שאביו היה כהן (ולא אימו) וזהות האב כידוע מפוקפקת. יתכן בהחלט שאותו "כהן" שלנו הוא בנו של השכן הגוי.

    אהבתי

  46. פנחס ספיר Says:

    שי, בימינו יש צורך בעובדים מומחים לכן הדמוקרטיה אמורה להיות בררנית. זה לא היה כך בעבר לא בקנדה ולא בארה"ב. את ארה"ב בנו המהגרים שהגיעו ממקומות נכשלים ומצאו כסף על הריצפה והיו מוכנים לעבוד קשה כדי להרים אותו. בעבר הדמוקרטיה יצרה את הברירה הטבעית, מי שמוכן לעבוד קשה יתעשר. תמיד מהגרים עבדו קשה, זה הדור השני והשלישי שרוצים להנות ממה שקיבלו ולהתלונן שזו הארץ שלנו שהמהגרים גונבים ומנצלים את מה ששלנו בדין. זה כך תמיד, גם ברמת המקרו היבשות שיושבו מאוחר יותר הצליחו יותר חברתית וכלכלית. מהגרים עובדים דור שני עוסק בפוליטיקה. גם אצל הדתיים שלנו בהרבה מקרים הילדים הפכו להיות הרבה יותר דתיים מאשר ההורים. כשאין לחם יש פחות פילוסופים.
    בקשר לקריטריונים הקנדים לקבלת אזרחות, זה לא היה ככה עד התקופה האחרונה. קנדה היתה תמיד מדינה קרה ונכשלת יחסית לשכנה המצליחה שיש לה הרבה יותר מה להציע, רק לאחרונה קנדה הפכה מבוקשת בעיקר בשל ביטוח הבריאות המצויין שלה.
    אין כושים בקנדה כי אי אפשר לגדל כותנה שם ולא היתה שם עבדות ודווקא כשורי ההגירה לקנדה הם תורשתיים, בשנות ה90 קנדה אפשרה לכל הונג קונגי שרצה לברוח מהחזרת הונג קונג לסין לקבל אזרחות אם היה לו סכום של בערך 150 אלף דולר, אנגליה וארה"ב סרבו. זה הביא להגירה גדולה וברור שהילדים שלהם ירצו מדי פעם להתאחד עם המשפחות. למקומות שיש קהילות של חברות משפחתיות יש הגירה מבחוץ של בני אותה קהילה.

    Liked by 1 person

  47. קמיליה Says:

    לשי שפירא,
    אהבתי את הנקודה לפיה דמוקרטיות חייבות להיות בררניות לגבי מי שנכנס אליהן. או לכל הפחות לגבי מי שמקבל בהן זכות הצבעה, ומכאן השפעה על קביעת דרכה של המדינה ועתידה.
    היה ברור לי הצורך בבררנות בקבלת נכנסים למדינות רווחה / מדינות סוציאליסטיות, מהיום אחשוב גם על הצורך בברנות בקבלת הנכנסים לדמוקרטיות.
    רק כשלהמונים אין כח השפעה על החלטות האליטות השולטות במדינה – אין חשיבות רבה לעמדותיהם ולתפיסות עולמם.
    יתכן שזהו גם אחד ההסברים לרצחנות הגדולה יותר של האנגלוסקסיים את העמים הילידיים, בהשוואה לרצחנות הנמוכה יותר של הספרדים.

    אהבתי

  48. קמיליה Says:

    לשקשוקה,

    אתה טועה לגבי הורשת גנים הדוחפים אדם / בעל חיים להגן, אפילו במחיר חייו ויכולתו להוריש את הגנים שלו לדורות הבאים, על אנשים להם קרבה גנטית אליו.
    קיימים חישובים מדוייקים מתי "כדאי" ליצור להקריב את עצמו בכדי להגן על קרובי משפחתו.
    לדוגמא: הדמיון הגנטי בין אדם לבין כל אחד מאחיו (משני הצדדים) הוא של 50%. מכאן למטרת הישרדות הגנים – אדם אמור להעדיף את חייו על חיי אח אחד שלו, להיות אדיש לשאלה האם הוא זה שישרוד או שנים מאחיו, ולהעדיף להקריב את עצמו במקום שלושה מאחיו, או שני אחים ובן דוד כלשהו.
    חישובים מסוג זה ניתן לערוך גם לגבי כל שאר סוגי הקרבה הגנטית. סיכוי הגנים שלך להישרד ולעבור לדורות הבאים גדולים יותר אם תקריב את חייך בכדי לשמור בחיים 16 בני דודים מדרגה מאוד רחוקה, שלכם רק 6.25% גנים משותפים, + עוד איזשהו קרוב משפחה מאוד מאוד מרוחק החולק עמך אחוזון זניח של גנים.

    בנוסף – *אם* ללהקות / חמולות, הפועלות בשיתוף פעולה בין פרטיהן מול מתחרים על המזון ו/או מול טורפים מסוכנים, יהיה סיכוי טוב יותר לשרוד בהשוואה ללהקות / חמולות שבהן כל פרט דואג רק להישרדותו האישית – הגנים המקדמים שיתוף פעולה בין חברי הלהקה / החמולה – ילכו ויתפשטו באוכלוסייה. ובמקביל, הגנים המקדמים דאגה של כל פרט לעצמו בלבד ילכו ויתמעטו. זהו למעשה הבסיס האבולוציוני לנטייה של חיות להקה ושל אנשים להגן על קרובי משפחתם ובני שבטם מול בני שבטים אחרים.
    בדורות מאוחרים יותר נטייה אבולוציונית זו התגלגלה או תורגמה לנטייה ללאומיות או ללאומנות.
    אי אפשר להתעלם מהבסיס הגנטי של נטייה זו.
    כלומר, "יחידת ההורשה הבסיסית" אינה של כל פרט כשלעצמו, אלא של המשפחה ← החמולה ← השבט ← הלאום.

    Liked by 1 person

  49. קמיליה Says:

    לשקשוקה,
    נקודה נוספת לגבי התנאי: "אם* ללהקות / חמולות, הפועלות בשיתוף פעולה בין פרטיהן מול מתחרים על המזון ו/או מול טורפים מסוכנים, יהיה סיכוי טוב יותר לשרוד בהשוואה ללהקות / חמולות שבהן כל פרט דואג רק להישרדותו האישית …"

    במחקרים על בעלי חיים בטבע התגלה הבדל משמעותי בין טורפים לבין נטרפים.
    האסטרטגיה האבולוציונית הטובה ביותר של נטרפים, כמו אוכלי עשב למינהם, היא שכל פרט ידאג לעצמו בלבד. הוא אמור לקוות שמישהו בעדר שלו ירוץ לאט ממנו, הטורף יאכל ממנו לשובע וישאיר אותו (ואת הגנים שלו) בחיים. מכאן, חיות עדר יתפתחו במהלך האבולוציה להיות יותר ויותר אנוכיות.
    האסטרטגיה האבולוציונית הטובה ביותר של טורפים היא לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם בני הלהקה שלהם. לחלוק במזון שהצליחו להשיג עם חסרי המזל בלהקתם שלא הצליחו לצוד דבר, לתקוף חיות גדולות באמצעות פעולה משולבת ומתואמת של מס' חברי להקה וכו'. מכאן, טורפים יתפתחו במהלך האבולוציה להיות פחות אנוכיים ו יותר "שבטיים" ומשתפי פעולה.

    בבני האדם, שהם אוכלי כל, גם נטרפים וגם טורפים, קיימים מאפיינים של שתי הקבוצות אבל עם נטייה חזקה לכיוון הטורפים.
    מכאן, לנטייה להתקבץ ללאומים, לדאוג לאינטרסים שלהם ורק לשלהם, אפילו על חשבון כל שאר בני האדם והחיות ביקום, יש בסיס אבולוציוני חזק.
    החתירה לאוניברסליזם ול"אחוות עמים" למעשה מנוגדת לטבעם הבסיסי של בני האדם, ולפיכך אינה שכיחה כלל.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: