על החיים ועל המוות

הפרסום האחרון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כלל לוחות תמותה מעודכנים לישראל. אם מתעמקים בהם מוצאים כל מיני מספרים מעניינים על תוחלת חיים של יהודים וערבים פה במדינה. האם שאלתם את עצמכם אי פעם את השאלות המקאבריות הבאות: כמה אחוז מהתינוקות צולחים את שנת החיים הראשונה? כמה מקרי מוות של ילדים בני שש יש בשנה? מה הסיכוי להגיע לגיל 20?  מה הסיכוי למות בשנה שחגגת בה יום הולדת שלושים? מה הסיכוי למות בשנה שחגגת בה את יום הולדת 90? מה הסיכוי למות בשנה שחגגת בה את יום הולדת 109? מה הסיכוי להגיע לגיל 90? לגיל 100? נסו קודם כל לתת אומדן אינטואיטיבי מהיר משלכם ואז תמשיכו לתשובות שמצאתי לשאלות האלו:

  • גיל 6 הוא הגיל הבטוח ביותר. עדיין, 1 ל-18,000 אלף ילדים יהודים שחוגגים יום הולדת שש לא יחגגו יום הולדת שבע. כל מקרה כזה הוא טרגדיה גדולה ובלתי נסבלת, אבל מדובר במספר מקרים חד ספרתי בשנה בכל המדינה. סיכויי ילד ערבי בן שש למות גדולים פי ארבעה.
  •  תחילת החיים היא הרבה יותר שברירית. 1 מכל 500 נולדים לא יגיעו ליום ההולדת הראשון. בקרב הערבים 1 מכל 180 נולדים לא יגיעו ליום ההולדת הראשון.
  • הסיכוי להגיע לגיל 20 הוא 99.5%, אבל אצל ערבים ממין זכר רק 98.5%. אצל ערביות – 99%. כאמור, חלק גדול מאוד מהסיכון עד אז מרוכז בשנת החיים הראשונה.
  • אם כבר הגעת לגיל עשרים, בשנות העשרים ובשנות השלושים המוקדמות הסיכוי לא לצלוח שנת חיים הוא בערך 1 ל-2,000 עבור זכר ו-1 ל-4,000 עבור נקבה.
  • בשנות החמישים המאוחרות הסיכוי הזה מגיע כבר ל-1 ל-200 לזכר ו-1 ל-300 לנקבה. כלומר יש סיכוי של חצי אחוז או שליש אחוז שמי שחוגג יום הולדת 57 או 58 לא יחגוג את יום ההולדת שנה אחר כך.
  • בקרב היהודים 80% מהזכרים מגיעים לגיל 72, 88% מהנקבות.
  • הסיכוי לעבור בשלום את גיל 80, עבור מי שהתחיל אותו, הוא 95%.
  • בסך הכול רבע מהזכרים היהודים מגיעים לגיל 90, שליש מהנקבות.
  • הסיכוי לעבור בשלום את גיל 90 הוא 85%, עבור מי שהתחיל אותו.
  • בקרב היהודים 2% מהזכרים ו-3% מהנקבות מגיעים לגיל 100.
  • עבור ישראלי הסיכוי לצלוח כל שנת חיים גדול משמעותית מחצי, פרט לגיל 108 ולגיל 109 שרק חצי ממי שמתחיל אותם זוכה לסיים.
  • חצי אחוז מאלו שעברו את גיל 100 יעברו את גיל 110.

74 תגובות בנושא “על החיים ועל המוות

  1. עניי עירך בריאים.
    מחקר על הקשר ההדוק בין הכנסה לתוחלת חיים.
    ***
    השבוע פורסם מחקר חדש בהובלתו של רז' צ'טי מסטאנפורד וקבוצה גדולה של חוקרים שבדקו את הקשר בין רמת ההכנסה ותוחלת החיים בארה"ב ב-15 השנים האחרונות. התוצאה המרכזית של המחקר (שגם מוצגת בגרף שצירפתי) היא שגברים עשירים הנמצאים באחוזון העליון של התפלגות ההכנסות חיים בממוצע 15(!) שנה יותר מגברים הנמצאים באחוזון התחתון (העניים ביותר). הפער הזה בין העשירים לעניים עד כדי כך קיצוני שתוחלת החיים של העניים האמריקאיים דומה לתוחלת חיים במדינות עולם שלישי כמו רוואנדה.
    ***
    אבל יש אבל גדול. אחד הממצאים החזקים של המחקר הוא שההבדלים בין תוחלת החיים של אנשים עניים במקומות שונים בארה"ב הם גדולים מאוד. מסתבר שבערים צפופות ועשירות כמו ניו-יורק וסן פרנסיסקו הפער בתוחלת החיים בין עניים לעשירים קטן משמעותית ממקומות אחרים כמו דטרויט ולאס-וגאס, עד כדי כך שתוחלת החיים של גברים עניים בניו-יורק גדולה יותר ב-5 שנים מתוחלת החיים של גברים עם אותה רמת הכנסה בדטרויט.
    השונות הלוקאלית הזו מעניינת והחוקרים מקדישים חלק נכבד מהמחקר לבדיקת הסיבות של הדבר הזה.
    ***
    כאן מתגלים כמה ממצאים מפתיעים. ראשית, הם לא מוצאים הרבה תימוכין לכך שהשונות הזו נובעת מנגישות פחות טובה לביטוחי ושרותי בריאות. קרי, לעניי דטרויט אין נגישות פחות טובה לשרותי בריאות וכיסוי ביטוחי פחות טוב מעניי ניו-יורק, ובכל זאת תוחלת החיים שלהם נמוכה משמעותית. גורמים נוספים ומפתיעים בכך שאין להם השפעה מובהקת על הפער בתוחלת החיים הם התנאים הפיסיים (זיהום אוויר) ומשתנים שונים הקשורים לשוק העבודה.
    אוקי, אם כך, מה כן גורם לעניי ניו-יורק להנות מחמש שנות חיים נוספות לעומת עניי דטרויט?
    לפי צ'טי וקאטלר, המחקר מוצא שני סוגים של משתנים המשפיעים באופן חזק ומובהק על הפער הזה. משתנים מהסוג הראשון הם המאפיינים הסוציו-דמוגרפיים של אוכלוסיית העיר המדוברת. העניים שחיים בצמידות לאוכלוסיה מבוססת נהנים מתוחלת חיים ארוכה יותר מעניים שחיים בתוך אזור שאין בו הרבה עשירים. הסוג השני של המשתנים המשפיעים הוא הם ההוצאה הציבורית על רווחה. היכן שיש הוצאה ציבורית נדיבה על רווחה וסעד, תוחלת החיים של העניים גדולה משמעותית. צ'טי וקאטלר מודים שיש קשר חזק בין שני סוגי המשתנים ואין זה מפתיע שערים עם הרבה אוכלוסייה עשירה כמו ניו-יורק סן-פרנסיסקו יכולות להרשות לעצמן מדיניות רווחה נדיבה יותר מערים עניות כמו דטרויט, אבל חושבים שיש צורך במחקר עתידי נוסף על מנת להבין לעומק את המנגננונים המדויקים שמקשרים בין הגורמים הללו והקשר שלהם לבריאות ותוחלת חיים.

    Liked by 3 אנשים

  2. לא קשור לתוחלת חיים.

    האם היחס לנשים בתרבות העסקית היפנית מגביר את הדפלציה ממנה יפן אינה מצליחה להחלץ?

    כולל נתונים שהפתיעו אותי בחומרתם:
    66% מהנשים היפניות מועסקות (שיא של כל הזמנים), אבל גם ש 66% מהעובדים הזמניים ביפן הן נשים.

    לטענת מחבר הכתבה בשל מדיניות הגבלת ההגירה ליפן – הנשים היפניות ממלאות תפקידים שבמדינות אחרות בד'כ מבוצעות ע'י עובדים זרים. הן מקבלות שכר נמוך, ללא שום קביעות או ביטחון תעסוקתי, ללא אפשרויות קידום וכו' וכו'.

    והנתון המדהים מכל בחומרתו – יפן הידרדרה מהמקום ה 98 בדרוג מדינות על פי מידת השיוויון המיגדרי שבהן אל המקום ה 111. מה שמציב מדינת עולם ראשון זו ליד חלק מהמדינות האומללות ביותר של העולם השלישי.

    http://www.atimes.com/article/paying-women-less-japan-deepening-deflation/

    מסקרן אותי מהו דרוג ישראל במדד זה.

    Liked by 1 person

  3. לדעתי ההשוואה בין האחוזון העליון לתחתון בנושא שנות חיים מפספסת את העיקר – אפשר לראות שההפרש שנות חיים בין מעמד הביינים לאחוזון העליון נמוך מאוד וההפרש בין מעמד הביינים לעניים הוא כמעט אותו דבר כמו של העשירון העליון – המסקנה היא שאין קשר לינארי בין הכנסה לשנות חיים אלא צריך הכנסה בסיסית בשביל למצות את שנות החיים ותוספת מעבר לזה מוסיפה אך מעט.

    Liked by 1 person

  4. להערכתי זו טעות לכלול את כל הערבים בחבילה אחת, בשל הפערים האדירים בין הערבים המוסלמים לערבים הנוצרים. מה שהיה מוביל כנראה להחרפת הנתונים לגבי האוכלוסייה המוסלמית (בהשוואה לאוכלוסיה היהודית והנוצרית).

    טעות נוספת היא השוואת הערבים ליהודים, בלי להתחשב בפיזור האוכלוסיות בין אזורי מגורים. ידוע שתוחלת החיים בצפון (של בני כל הדתות) היא הנמוכה ביותר, אחריה בדרום, ורק בסוף במרכז הארץ. ידוע גם שאחוז גדול יותר של האוכלוסייה הערבית חי בפריפריה, ואילו היהודים מרוכזים יותר באזור המרכז. ההשוואה הרלוונטית היא לגבי תוחלת החיים של היהודים ושל הערבים בתוך אותו אזור מגורים. מה שכנראה היה מצמצם, ולו במעט, את הפער בין שתי האוכלוסיות.

    למרות 2 ההסתייגויות המתודולוגיות הנ'ל – נתוני תוחלת החיים הנמוכה של ערביי ישראל מעוררים בי תהיות לגבי בריאותה הנפשית של אוכלוסייה זו. כאילו קיים בקרבם איזשהו דחף התאבדותי.

    1. נדמה לי שאין בישראל של המאה ה 21 אף אדם, כולל בשבט הבדואי הנידח ביותר, שאינו יודע שקיים קשר בין נישואי קרובים לבין אחוז הבעיות התורשתיות החמורות, הגוררות נכויות קשות ואפילו מוות מוקדם. למרות זאת, מנהג נישואי הקרובים לא הפך לנדיר ואין גם הקפדה על בדיקות גנטיות *לפני* הנישואים ו/או בתחילת ההריון. לא מפליא ששיעורי התמותה של תינוקות ערבים בשנת חייהם הראשונה ממשיך להיות מזעזע.
    גם אחוז הילדים הערבים המתים בתאונות בית, שניתן היה למנוע די בקלות את רובן, גבוה משל האוכלוסייה היהודית.
    2. סיכויי המוות המוקדם בגלל תאונות דרכים גבוה משמעותית באוכלוסייה הערבית מביהודית. מוות המשקף כנראה זלזול עמוק בחוקי התנועה וחוסר נכונות לנהוג בזהירות המתבקשת.
    3. גם סיכויי הרצח בשל פשיעה אלימה גבוהים משמעותית באוכלוסייה הערבית מבאוכלוסייה היהודית. רמות פשיעה גבוהות שאינן מניעות את הערבים מלשרוף תחנות משטרה וניידות, ואינן שולחות ערבים מלהתגייס בהמוניהם למשטרה. להפך.
    4. האוכלוסייה הערבית גם כושלת בשמירת בריאותה ורפואה מונעת. ידוע שגברים מוסלמים נמצאים בראש טבלת שיעורי העישון בישראל. מעט פחות ידוע שבקרב חולי הסכרת בתוכם – קיים סיכוי גבוה יותר שהסכרת תהיה לא מאוזנת. כלומר הם פחות מקפידים מחולי הסכרת היהודיים לשמור על הדיאטה הנדרשת ולבצע מספיק פעילות גופנית. אני מניחה, למרות שלא נתקלתי בנתונים, שזהו המצב גם לגבי מחלות אחרות.

    1 + 2 + 3 + 4 = ?
    – חייהם פחות חשובים להם מאשר ההיבדלות מהמדינה וחוקיה ומאבק לאומי?
    – חייהם פחות חשובים להם משמירת המסגרות החמולתיות שבטיות ותפקיד *הגבר* בתוכן ?
    – החברה הערבית מנסה, ולו בצורה לא מודעת, להתאבד? (טענה שהושמעה לגבי גרמניה ויפן שלאחר תבוסתן במלחמה שיעור הילודה בקרבן צנח)

    אשמח לקרוא את השערותכם לגבי התשובה.

    אהבתי

  5. קמיליה, לעשות משהו היום ולחשוב על התוצאות שלו מחרתיים זה סוג של כישור חיים שלא בהכרח נפוץ באותה מידה בכל התרבויות ובכל המקומות.

    אהבתי

  6. קמיליה,
    סליחה על המיזוגניה אבל אולי את יודעת איך הצליחה ריטה להידחף למופע של רוד סטיוארט? האם ההתנקשות ב"ירושליים של זהב" ביום העצמאות לא סיפקה אותה? תושתק ריטה או לחילופין תועבר לג'סטין ביבר.

    אהבתי

  7. … ואי אפשר בלי להחתים גם את הפוסט הנ"ל עם התשובה לפי ג'ק בני לגבי השאלה מדוע גברים(ולא , זה לא משנה מאיזה עדה ו\או דת ו\או מעמד כלכלי) חיים פחות מנשותיהם?

    כי הם רוצים.

    Liked by 1 person

  8. לגבי ההבדל בין מוסלמים לנוצרים, הדמוגרפיה הארץ ישראלית היא כזו שכבר לא מעניין לדבר על ערבים נוצרים. הם פשוט חסרי חשיבות במספריהם. שילוב של ילודה נמוכה ויכולת ומוטיבציית הגירה גדולות יותר הניס אותם מכאן. 5% מהערבים הנולדים בישראל כל שנה הם נוצרים.

    אהבתי

  9. בשורה חיובית (לדעתי):
    נראה שישראל, סוף סוף, משנה את דעתה לגבי סוכנות האומ להנצחת בעיית הפליטים – אונרא. במקום להמשיך לתמוך, בהסכמה שבשתיקה, בהמשך היחס המיוחד לילדי, נכדי וניני הפליטים הפליטים הפלסטינאים. אולי תפסק מדיניות תשלום דמי פרוטקשיין לפלסטינאים, בתקוה לקנות עוד מעט שקט בטווח הקצר על חשבון הטווח הארוך. בעיית "פליטים", בלתי ניתנת לפיתרון שרק הולכת וגדלה משנה לשנה.

    http://www.meforum.org/6760/axing-unrwa

    אולי בעתיד יחול שינוי גם בנכונות ישראל לשלם את חשבונות המים והחשמל של העזתים.
    וזאת במקום שישראל תפנה את כל הכסף והמשאבים למתן עזרה, כספית ואחרת, לפליטים המסכנים מעזה התקועים ביוון (עליהם סופר בכתבה שהביא תמריץ באחד הפוסטים הקודמים). כמו גם לצעירים עזתיים אחרים, המעוניינים להגר לאחר שנואשו מהתקווה שהמצב בעזה ישתפר משמעותית עוד בימי חייהם.

    אהבתי

  10. לחייל זקן,
    כבעל השכלה הנדסית, בודאי תופתע לשמוע שהימצאות שני כרומוזומי x באותו יצור אנושי *לא* הופך אותן לסוג של מכשיר המסוגל לקלוט מידע מבעלות xx אחרות ולפענח את כל סודותיהן.
    תוכל להתנחם בכך שזו ריטה ולא אחינועם ניני, שגם לה כישורי הידחפות, שלא ניתן לזלזל בהם, לאירועים חשובים.

    Liked by 1 person

  11. הדברים של פנחס לנדאו מעניינים אבל המסקנה שלו לא עולה מהדברים. סביר שהוא צודק שאכן סעודיה היא מדינה גרועה ולא מתונה. אבל במאבק בכל המדינות הגרועות והלא מתונות יתכן שהדבר החכם הוא לא להאבק בכולם אלא לעשות הפרד ומשול ולעשות איזה ברית אם אחת מהן. אין בדבריו שום הסבר למה זו לא גישה נכונה ואם זו גישה נכונה למה יש מועמדת יותר טובה מסעודיה. ברור שלפי גישה זו הכרזה על סעודיה כמתונה היא מס שפתיים לצורך הקמת הברית.

    Liked by 2 אנשים

  12. גם אני חושב שאין משמעות מעשית לטיעוני לנדאו הנכונים. זה שראש הממשלה קורא לסעודיה "מדינה מתונה" זה בשביל להכשיר מהלך משותף איתה (וכנראה גם להרוויח פוליטית שכביכול יש קשרים עם מדינות ערביות בקדנציה שלו), ולא שינוי אמיתי בדעת הקהל שפתאום יראה בסעודיה אחות אובדת.
    אני חושב שצריך להחליף את המילה "מתונות" במילה "יציבות" וכך ייטב לכולם. ב"יציבות" ניתן להצביע על מדינות עם סדר ציבורי מספק, כאלו שניתן ללכת בהן ברחוב בביטחון רב (ירדן, מצרים, סעודיה …) לעומת מדינות מסוכנות כמו לוב, סוריה, תימן ונוספות.

    אהבתי

  13. יאיר ומשה
    האם השילטון בסעודיה מעודד התנהגות לא מתונה? האם הוא מעודד טרור כנגד המערב או שאלו פרטים בודדים קיצונים שמעלימים עיין? לכל היותר ניתן להאשים את השלטון שאינו מחזיק קצר מטיפי דת.

    אהבתי

  14. חיים
    בעבר השלטון בסעוד עודד התנהגות לא מתונה במשך הרבה זמן והשקיע בזה הרבה כסף. אם כעת אינו עושה כך יש שתי אפשרויות. א. ההשקפה שלו השתנתה ב. השקפתו לא השתנתה ויש נסיבות שגורמות לו לא להוציא את השקפתו לפועל. תבחן איזו אפשרות סבירה בעיניך ופועל יוצא מזה האם היא אכן מתונה או רק מתאימה לברית זמנית מסוימת.

    Liked by 1 person

  15. א. סעודיה משקיעה הרבה בגלוי בהפצת שיטתה. זה לא רק טרור שקשה להתחקות על עקבותיו ולקבוע אם הוא מגיע מהמנגנון או מיחידים תחת העלמת עין. מדובר במימון עצום של פקולטות ומחלקות אקדמיות במערב.

    א2. קראתי בעבר אנשי ימין במערב שטוענים שההטייה העצומה אצלהם באקדמיה לכיוון שמאל (ללא פרופורציה לחלוקה הפוליטית בציבור וגם ללא פרופורציה לחלוקת הכישורים בציבור) נובעת מהמימון הסעודי. זה גם מסביר את הקשר המוזר בין תומכי זכויות אדם לגרועים שבמשטרים.

    ב. צריך להבין יותר את הטענה של לנדאו. כיון שסעודיה אינה מדינה במובן הלאומי-פוליטי, כי אם בית מלוכה שמחזיק בשטח אדמה ובמנגנון עצום, הרי שתמיכה בטרור מצד חלק מבית המלוכה הזה משמעו שסעודיה תומכת בטרור.

    ג. לנו נדמה שסעודיה זה נפט, אבל הנפט הוא השיטה ולא המטרה. כל הלגיטימיות של בית סעוד היא כשומרי המקומות הקדושים לאיסלאם (ונדמה לי שזה גם התואר של מלך סעודיה). [זה גם כל הלגיטימיות של בית המלוכה האשמי בירדן כלפי אל-אקסה ואם הוא מאבד זאת הוא נמחק תוך זמן קצר]. ולכן קשה לי לראות את סעודיה מפסיקה לעסוק בהפצת האיסלאם. אולי עזיבה זמנית של החלק הטרוריסטי כפי שכתב משה.

    Liked by 1 person

  16. לגבי מה שכתבתי לקמיליה, ניתוח מעניין של חברות ואוריינטציית הזמן שלהן.
    חברות מוכוונות עבר כמו החברה הערבית פועלות לפי מסורת. חברות מוכוונות הווה כמו באפריקה נהנות מהרגע. וחברות מוכוונות עתיד שמתכננות כל הזמן איך לשפר את העתיד מצויות במערב.
    http://thearticulateceo.typepad.com/my-blog/2011/09/cultural-differences-the-past-present-future-conundrum.html

    מבחינת התנהגויות בטיחותיות ובריאותיות ההתמסרות לעבר עלולה לבוא אולי על חשבון עניין בתכנון העתיד. כך אפשר גם להבין מדוע אצל חרדים יש פחות הקפדה בנושאים כאלו.

    Liked by 2 אנשים

  17. כתבה הטוענת שסעודיה, גם כיום, היא המערערת העיקרית את יציבות העולם המוסלמי, ומכאן גם את ה יציבות העולם. היא משקיעה סכומים אדירים בניסיונתיה להפוך מוסלמים מתונים למוסלמים וואהביסטים, ובמסגדים בהם מבוצעת הטפה אנטימערבית, אנטי נוצרית ואנטישמית. המאמר מדווח על הצלחתה באינדונזיה, המדינה המוסלמית המאוכלסת ביותר, זבעבר היה בה איסלם מתון וסובלני. בנוסף, נסיכי בית המלוכה הסעודים תורמים לאחים המוסלמים, אל קעידה, הטליבן ודאע'ש. בתמורה לנדיבותם – הם אינם תוקפים את בית המלוכה הסעודי על אלפי נסיכיו.
    מכאן, הגדרת סעודיה כבעלת ברית ו/או מתונה היא שקרית.

    https://www.bostonglobe.com/opinion/2017/06/10/saudi-arabia-destabilizing-world/ivMeb7TWGk1fQaVjZWWKGP/story.html

    יש לאחרונה הרבה מאמרים של סעודים ותומכיהם החושפים את הכביסה המלוכלכת והמסריחה של הקטארים, ושל קטארים ותומכיהם החושפים את הכביסה המלוכלכת והמסריחה של הסעודים.
    אני מאמינה לכל ההכפשות של שני הצדדים.

    מדהימה (ומפחידה) אותי רק כמות העיתונים ומכוני המחקר (של מדינות דמוקרטיות ומערביות) שאינם מתביישים להציג תמונה חד צדדית, המכפישה צד אחד בלבד.
    מה שמלמד על כוחם האדיר של כספי הנפט והגז לקנות אנשים, אוניברסיטאות ומכוני מחקר, המציגים עצמם כרציניים, אובייקטיביים וראויים לכבוד.

    נראה לי שהעולם המערבי היה אמור ללמוד משהו חשוב מהעולם האיסלמי – שחשוב להשקיע כספים במלחמות אידיאולוגיות, בחינוך ובהשפעה על דעת ה"מומחים" ודעת הקהל. בדיוק כפי שעשה בעבר העולם הקומוניסטי.

    העובדה שהעולם המערבי אינו עושה זאת מעמידה בעיני בספק את קביעתו של תמריץ שהעולם המערבי מוטה עתיד ולא מוטה הווה.

    אהבתי

  18. בכל מה שקורה לתחלואות האיסלאם ההיגיון המערבי מאבד יכולת לחשוב על העתיד. אפשר לפחד מההתחממות הגלובאלית ב-2100 אך אסור לדבר על משמעות של אחוזי המוסלמים הגדולים אז באירופה.

    אהבתי

  19. ההבדל המהותי בין סעודיה באיראן בעיניי הוא שאני הרבה יותר מעריך את העם האיראני. הסעודים הרי לא זוכים למדליות זהב בתחרויות מדעיות. קל לי להאמין שאם יפול משטר האייתולות יחליפו משטר טוב יותר וקשה לי להאמין זאת על נפילת בית סעוד.

    Liked by 1 person

  20. תמריץ, אתה צודק וזאת אחת מן הסיבות שאנחנו לא צריכים לתפוס צד במאבק האיראני-סעודי שהוא היטל של המאבק הסוני-שיעי.

    אהבתי

  21. סעודיה היא מדינה ענקית שכלל אינה "משוטרת" כך שנפילת משטר בית סעוד לא תוחלף במשטר אחר כי אם במשטרים אחרים.

    איראן היא כן מדינה עם משטר אבל הפרסים השיעים מונים בה כמחצית בלבד כך שמשמעות נפילת משטר האיתולות שם אינה בהכרח רק החלפה במשטר אחר כי אם איבוד שליטה במחוזות עם ריכוז מיעוטים גבוה.

    אהבתי

  22. לא לתפוס צד זה מוגזם – אירן קוראת להשמדתנו בעוד שסעודיה מקדמת יוזמת שלום, גם אם חסרת סיכוי. אבל כבדהו וחשדהו.

    אהבתי

  23. המאבק הסוני-שיעי אינו מאבק פוליטי בין משטרים כי אם בין המאמינים, והוא תקף עבור מיליוני האיראנים שאתה מעריך יותר מן העם הסעודי (קרי הערבים הסונים היושבים בערב הסעודית). למיטב ידיעתי רוב האיראנים הללו אינם קוראים להשמדתנו.

    אהבתי

  24. מעניין , אבל תודו , שאתם לא יכולים פוסט בלי תגובה על MMT.
    אז פה , מצאתי משהו ממש מעניין , על מקור השם – למה מודרני?

    ובכן , מסתבר שקיינס טען שהכלכלה שהוא מדבר עליה קיימת כבר 4000 שנה והיא זו שהיא מודרנית. כל מיני תיאורים אחרים על כלכלת ברטר של רובינזון קרוזו וששת הם במקרה הטוב לא רלוונטיים למערכות שהיו קיימות ב4000 שנים האחרונות ובמקרה הפחות טוב מיתוסים אצטקים הכי מגוחכים שיש . השלטונות הם שהמציאו את הכסף בשביל להעביר משאבים מהסקטור הפרטי אליהם. ככל שהמערכות התפתחו מטרות השלטונות נהייתה פחות דאגה לעצמם ויותר דאגה לטובת הציבור
    (לפחות בהצהרה…. הערה אישית שלי)
    https://m.youtube.com/watch?v=KeHdMeUuUXY
    הקטע הוא בפועל 9 דקות (אחריו יש פירסומות לחזרה על ההתחלה)
    עוד נקודה חשובה – המטבעות הרומים היו כמו שטרי חוב. הערך שלהם היה
    הערך הטבוע שנקבע על ידי השלטון ולא הערך של המתכת עצמה (כולל הזהב). כלומר אם המטבע היה לא מכובד על השלטונות עדיין היה לו ערך מינימלי ולא אפס. בפועל זה אומר שגם הרומאים לא פעלו לפי בסיס הזהב וגם זה רק מיתוס.

    עוד נקודה מעניינת להקשיב לה בהרצאה היא על האינפלציה , הדפלציה ובסיס הזהב במאה ה19.

    אהבתי

  25. א. תמריץ כתב: "בכל מה שקורה לתחלואות האיסלאם ההיגיון המערבי מאבד יכולת לחשוב על העתיד."
    חסרה לי המילה "גם" בתחילת המשפט.
    סיכון העתיד תמורת הנאות ההווה קיימת גם לגבי זיהום מימי האוקינוסים בפלסטיקים ובעופרת, לגבי אי הבאת ילדים לעולם, לגבי הצמיחה האדירה של החוב הפרטי, ועוד ועוד ועוד. הרשימה כמעט אין סופית.

    ב. יאיר כתב "המאבק הסוני-שיעי אינו מאבק פוליטי בין משטרים כי אם בין המאמינים"
    במשפט זה חבויה הנחה שבאיסלם קיימת הבחנה כלשהי בין דת לבין מדינה. הנחה שקיים גם איסלם לא פוליטי, או שקיימת אפשרות לפוליטיקה מנותקת מהדת. המשטרים, באיראן, בסעודיה (ובמידה מסוימת גם בכל שאר המשטרים בכל המדינות המוסלמיות) טוענים שהם ממלאים את מצוות האיסלם (וכמובן שרק הפרשנות שלהם למצוות האיסלם היא היא הנכונה).

    ג. תמריץ כתב:"לא לתפוס צד זה מוגזם – אירן קוראת להשמדתנו בעוד שסעודיה מקדמת יוזמת שלום, גם אם חסרת סיכוי."
    יאיר כתב: "למיטב ידיעתי רוב האיראנים הללו אינם קוראים להשמדתנו."

    למיטב ידיעתי, גם הסונים וגם השיעים קוראים להשמדת ה"יישות הציונית" שהשתלטה על חלק משטחי דאר אל איסלאם. הם מסכימים שחובה על כל המוסלמים בעולם לדאוג לכך שהשלטון בארץ חייב לחזור לבעליו החוקיים – המוסלמים. וכן שלכופרים בדת האמת, שישארו בחיים אחרי ההשתלטות מחדש, יש להציב את הברירה בין מוות, התאסלמות, או חיים כ"דימיים" מושפלים. הם חלוקים רק לגבי שאלת העיתוי הנכון או הדחיפות שבמילוי ציווי דתי זה.
    מכאן נובע שהסעודים אינם מקדמים יוזמת שלום. לפחות לא במובן בו אנו מפרשים שלום. בצוק העיתים (מבחינתם), ובשל העובדה שכרגע כוחה של ישראל גדול מכוחם, הם מוכנים למעין "הודנה" זמנית, ואפילו לשיתופי פעולה כלכליים ואחרים, עם כוחות הכופרים. אבל, על פי מצוות דתם, ברגע הראשון בו כוחם של המוסלמים יגבר על כוחות אויביהם, חובה עליהם להפר את כל ההסכמים עליהם חתמו ולתקוף. לא רק שהרמייה והפרת הסכמים עם כופרים מותרת, אלא שהיא אפילו מכובדת.
    הסכם חייבר, עליו מוחמד חתם עם היהודים שחיו בחצי האי ערב לפני שהשמידם כליל, מוכר היטב לכל המוסלמים השיעים והסונים בעולם, ומנחה את התנהלותם במצבים בהם המוסלמים נמצאים בעמדת נחיתות בהשוואה לכופרים.

    ד. לתפיסתי, הסיבה היחידה להעדיף בטווח הארוך את אחד הצדדים בסכסוך הסעודי – איראני על משנהו היא אחוז החילוניים שבכל מדינה. בנושא זה ברור שאוכלוסיית איראן הרבה יותר חילונית מאוכלוסיית סעודיה. אבל, כיון, שנכון להיום, גם האיראנים נשלטים ע'י תיאוקרטיה – מותר לנו לחתום על כל מיני הסכמים זמניים דווקא עם הסעודים.
    כל עוד לא נשגה באשליות לגבי המועד בו יפוג תוקף ההסכמים.
    האמונה ש"הגונב מגנב – פטור" אמורה לתפיסתי להיות מוכללת גם על "מפר הסכמים עם מי שמועד להפר הסכמים – פטור".

    ובתקווה להפלת השלטון המהפכני באיראן במהרה בימנו – ננוחם.

    Liked by 1 person

  26. ההימור שלי ששלטון האייתולות באירן ישרוד עוד דורות למרבה הצער. איזה כוח צבאי יכול לקום ולסלקו?

    אהבתי

  27. תמריץ , התפיסה אינה זו של סילוק בדרך צבאית , אלא , שהסנקציות ( באמת גורפות ביותר ) יגרמו להפלה פנימית של המשטר . אלא מאיי : יש הרואים , בפעילות צבאית , מעין הקש שישבור את גב הגמל , ויהווה טריגר למעשה להפלת המשטר . אלא , שצחוק הגורל , שהסנקציות עצמן , דפקו את נתניהו וישראל הכי חזק ( לכאורה ) שהרי , הן גרמו לכך , שאיראן , הגיעה להסכם הגרעין אכן , מה שנתן להם שקט ולגיטימציה ופעילות כלכלית , בלתי נתפסים ממש . להתראות

    אהבתי

  28. תמריץ , בעת המודרנית , לא ממש , אפשר לגרוס שמורסי והאחים המוסלמים , אבל , הרי זה היה יותר פוטש צבאי , בתמיכה של הרחוב לכאורה . אלא , שבאיראן , הנאמנות כתוצאה מההיבטים הדתיים / לאומיים , היא דבר אחד , הדבר היותר משמעותי , שלא מבינים אותו לרוב פרשנים , הינו :

    תחושת הפרנויה , שהיא קולקטיבית באיראן ( בעיקרון ) . אנו נוטים לשכוח , אחת המלחמות האכזריות בתולדות המין האנושי , הייתה , מלחמת איראן – עירק . האמריקנים , תמכו בסדאם בקטע הזה , וכך האיראנים כמובן מבינים זאת . מיני אז , האיראנים ,משוכנעים , שהאמריקנים , המערב , ישראל , רוצים להפיל אותם בכל דרך , עד כדי , זיהוי בין דאע"ש לבין האמריקנים והישראלים ( בעליל כך ממש , כבר הבאתי לינקים בעבר ) . וכך עד היום , הנה פה למשל , תקרא את תגובתו של זריף ממש בימים האחרונים , על דבריו המפורשים של מזכיר המדינה האמריקאי , הנה :

    https://www.tasnimnews.com/en/news/2017/06/16/1437781/zarif-hits-back-at-tillerson-for-iran-regime-change-comments

    לישראלים יש פה עוד פינה עיוורת . אנו שוכחים , שהמוסד והשב"כ , טיפחו את שירותי הביטחון בזמן השאח הפרסי , שם עונו רבים ( בינהם גם חמינאי ) בידי המוחאברת הפרסי דאז .

    מכאן בין היתר , השנאה הפתלוגית , הבלתי נתפסת שלהם כלפי הישות הציונית והאמריקנים .

    להתראות

    אהבתי

  29. אם האחים המוסלמים היו מספיקים לטהר הצבא כנראה כבר לא היה סיכוי להדחה. האליטה החילונית ברחה ובורחת באירן ואין לה לדעתי כבר השפעה בכוחות המזוינים.

    אהבתי

  30. אם האליטה החילונית בורחת אז כיצד הם מצליחים לפתח נשק שמאיים על האזור?

    אהבתי

  31. תמריץ , באיראן , כוחות מזויינים זה דבר אחד , משמרות המהפיכה , דבר אחר , ומה שקובע בסוף , זה : חמינאי ומשמרות המהפיכה . לעת הזו , אין ממש סיכוי להפיכה פנימית , להתרשם מצעירים או חלק מן החילוניים , זה לא מספיק כלל וכלל , ובאמת תקצר היריעה .

    רק לינק פה , אחר אמנם , אבל , כיצד הפרנויה ( לכאורה פרנויה ) מגיעה לכדי האשמה את המערב , האמריקנים , הישראלים , ביצירה של דאע"ש ( זוהי לא האשמה של יצירת המפלצת בדיעבד , או בהיסח הדעת , אלא ,בכוונת מכוון , מראש , לצורך חרחור , והפלה של האיראנים ממש ) הנה :

    http://www.jpost.com/Arab-Israeli-Conflict/Iranian-army-chief-Zionists-West-created-Islamic-State-392129

    להתראות

    אהבתי

  32. יאיר , איראן , אינה מדינה רגילה או תיאוקרטיה רגילה . ההוראה להיות סיזיפים וטכנולוגיים , באה ישירות מחמינאי . אצלו , טכנולוגיה , מדע , עדיפות ראשונה ממש . אין לטעות בדבר !! יש להם נפט , גז , משאבים , והתחילו קצת ממזרח ומערב להיפתח עסקית ולצאת מן הסנקציות , אין לטעות . גם הצפון קוריאנים , הינם אחיהם לנשק , ועוזרים ועזרו להם מאוד . להתראות

    אהבתי

  33. תמריץ,
    אתה מגזים בהערכת כוחה של אירן. אירן, כמו רוב המדינות באיזור אינה מדינת לאום והיא צפויה ללחצים פנימיים אם תיקלע למשבר כלכלי ארוך טווח. ישראל יכולה להשפיע על כך אם תפנה את הטילים שלה לשדות הנפט האירניים במקום המטרה (המטופשת) של מתקני ההעשרה שלה.

    אהבתי

  34. איראן היא יותר מדינת לאום משאר מדינות האזור המוסלמיות או הערביות. באיראן דוברים פרסית, יש לה היסטוריה עשירה ביותר, והמשטר (על אף קיצוניותו) משחרר את הרסן לאזרחים "ככל שניתן". אם הייתי צריך להמר מי יקרוס קודם לכן הייתי מהמר על סעודיה. אל רום הביא דוגמה אודות "כלכלת ההתנגדות" שקשה לי לראות אותה מיושמת בסעודיה. אם סעודיה הייתה תחת סנקציות כמו איראן היא הייתה קורסת, בעוד שאיראן מצליחה לשרוד.

    אהבתי

  35. יאיר , אבחנה יפה בין איראן לסעודיה , אין ספק !! עכשיו הסעודים , מתחילים לגרש עובדים זרים , מצמצמים יבוא שלהם , וממריצים תוכניות , ללימוד מקצועות או מיומנויות בסיסיות ביותר בעבודות של lowtech וכדומה … קשה להאמין , כמה האומה הזו מפגרת לעומת האיראנים בטח ובטח . אדחוף לינקים בהמשך …להתראות

    אהבתי

  36. תמריץ כתב: "האם יש דוגמה היסטורית לכך ששלטון דתי הופל מבפנים? לדת יש עוצמה אדירה ליצור נאמנות."

    למיטב ידיעתי, חלק ניכר מהשלטונות הדתיים הדתיים הופלו למעשה מבפנים (עם סיוע קל בלבד, אם בכלל, של כוחות חיצוניים).
    – מושבת מסצ'וסטס שבניו אינגלנד הייתה תיאוקרטיה פרוטסטנית (שהתמחתה בשריפת נשים "בעייתיות" בטענה שכרתו ברית עם השטן).
    – בז'נווה שבשוויץ הייתה תיאוקרטיה פרוטסטנטית קלוויניסטית
    למיטב ידיעתי, סופן של השתיים הגיע מבפנים.

    – בבריטניה המלך הוא ראש הכנסיה האנגגליקנית, שהיא דתה הרשמית של הממלכה + הלורד צ'אונסלר חייב להיות אנגליקני
    – בנורווגיה כנ'ל. ראש המדינה הוא גם ראש הכנסייה, ויש התנייה שרוב חברי מועצת המדינה יהיו חברים בכנסייה של המדינה
    יתכן שפורמלית גם בריטניה וגם נורווגיה, עד עצם היום הזה, הן תיאוקרטיות. אבל ברור שהכפייה הדתית במדינות אלו התמוססה לחלוטין. כיון שהמלוכה הלכה ואבדה את כוחה לגופים שלטוניים מתחרים + שרוב אזרחי מדינות אלו ושליטיהן הם חילוניים.

    אם גם הקומוניזם יוגדר כדת (הגדרה שאני תומכת בה), הרי שקריסת בריה'מ הקומוניסטית הגיעה בעיקר בשל התפוררות כלכלית מבפנים ואובדן האמונה, הן של האזרחים והן של חברי הפוליטבירו, בצדקת הדרך ובעתיד המופלא שמחכה להם מעבר לפינה . עם סיוע חיצוני קל בלבד של ארה'ב.

    איראן במצוקה כלכלית קשה בשל הסתמכות יתר על יצוא נפט וגז (ממאגרים הולכים ומתכלים, שמחירם בעולם בנסיגה) וסובלת מאבטלה גבוהה מאוד של צעירים ורמת חיים נמוכה של רוב האוכלוסייה.
    *אם* איראן לא תכבוש שדות נפט וגז עשירים במפרץ הפרסי (לדוגמא את מזרח עיראק ובחריין, ולאחריהן אולי גם את כווית וקטאר ) ו/או באזור הים הכספי מהמדינות המוסלמיות הפוסט סובייטיות – רמת החיים של רוב אוכלוסייתה תמשיך להידרר. מה שיבטיח לה התגברות משמעותית של אי יציבות פנימית.
    העובדה שמיעוט קטן של איראנים משכילים מסוגלים לפתח מוצרי היי-טק מאוד מתקדמים ומורכבים (כמו תעשיית גרעין) – מזכירה לי בעיקר את סיפור קריסת בריה'מ. גם בה הייתה תעשייה צבאית ותעשיית חלל מאוד מתקדמות ומפותחות – אבל איכות כל שאר ענפי התעשייה שלה הייתה בשפל המדרגה.

    בנוסף, כפי שחברי הפוליטבירו והמושלים הסובייטיים הלכו והזדקנו והלכו והסתאבו – כך יקרה כנראה גם לאייטולות ולחברי מועצת המהפכה. הלהט המהפכני של דור אחד הופך בד'כ לשחיתות השלטונית המקוממת של הדורות שאחריו.

    הגרעין אולי ימנע ממעצמות זרות מלבצע התערבות צבאית אם/כש איראן תנסה להתפשט – אך הוא לא יקטין את אבטלת הצעירים האיראנים ואת אי שביעות רצונם מהמשטר. סביר שכספי הנפט והגז "הכבושים", אם יהיו, יגיעו רק לראשי הפרמידה ולא יעלו בכהוא זה את ההכנסה של האזרח האיראני הממוצע ואת שביעות רצונו מהמשטר.

    כבר היום יש נתונים קשים על היקפי הזנות והשימוש בסמים (וכנראה גם אלכוהול) באיראן. כנ'ל נתוני בריחת מוחות מהמדינה. מה שמסמן בבירור שהחברה האיראנית רחוקה מלהיות חברה בריאה.
    יש גם יותר ויותר סימנים של "מרידות" קטנות, בעיקר של צעירי איראן, בציווים הדתיים המחמירים. כמו התקנת אנטנות אסורות לקליטת שידורים "לא מצונזרים כהלכה", נשים המצטלמות ללא כיסויי ראש או המבקשות להיכנס לאצטדיוני ספורט.

    להתפוררות מבפנים של התיאוקרטיה השיעית אפשר להוסיף את העובדה שיש בה גם הרבה מיעוטים כורדים, טורקמנים, ערבים ועוד – שאינם שיעים אלא סוניים. למעשה "דת מתחרה" שמציבה בעייה לכל תיאוקרטיה. מה שמחייב אותה להתפשר על עקרונותיה הדתיים ו/או להסתכן באי שקט פנימי שיכול אפילו להוביל למלחמת אזרחים.

    בשל פעולתם המשולבת של כל הגורמים הנ'ל – יש בעיני מקום לאופטימיות. התיאוקרטיה האיראנית לא תחזיק מעמד עוד הרבה דורות, ובודאי ובודאי שלא לנצח. אבל צריך כנראה נשימה ארוכה.

    אהבתי

  37. התקווה שמשטרים כמו משטר האייתולות יפול מזכיר לי את התקווה של השמאל ש"אם רק נשים גנרל בראש הרשימה" או "אם רק …. " אז נתפוס את השלטון ויהיה פה שלום.

    אהבתי

  38. עוד נקודה,

    כולנו הבענו סקפטיות עזה לגבי הצלחת תוכנית 30 השנה הסעודית.
    אני מניחה שסקפטיות דומה קיימת גם בתוך סעודיה, והם גם חושבים על חלופות. מבחינתם – שאלה הישרדותית.
    מאז תחילת המשבר הסעודי – קטארי איני יכולה להשתחרר מהמחשבה שהשתלטות סעודית על שדות הגז המאוד שופעים ומכניסים של קטאר יבטיחו את הישרדות סעודיה גם אם תכנית 30 השנה תיכשל.
    מכאן, קיים סיכוי שתפרוץ לבסוף מלחמה בין סעודיה לבין איראן, לה אינטרס והתחייבות להגן על קטאר.
    מלחמה שעשויה להחריב, או לפחות לקרב את קיצן, של שתי תיאוקרטיות בבת אחת.

    ##########################

    ליאיר,
    אני מודה בעובדה שמאוד אשמח לשמוע על נפילת משטר האייתולות.
    מכאן, שבהחלט יתכן שמשאלה זו משפיעה על חשיבתי.
    אבל, כיון שאין חוק טבע לפיו כל מה שאני רוצה שיקרה – דווקא לא יקרה, גם איני בטוחה שהתיאוקרטיה האיראנית תחזיק מעמד לנצח. השאלה בעיני היא יותר מתי תקרוס ולא האם תקרוס.

    גם איני מבטלת את הסיכוי לסיוע חיצוני קל שיכנס לפעולה כאשר כיסאות האייתולות יראו כמתנדנדים. יש הרבה מתנדבים פוטנציאליים למתן סיוע זה אם/כש ירגישו שכל מה שצריך זו רק עוד דחיפה קלילה.

    אהבתי

  39. אי אפשר להמר כמובן שעוד מאתיים שנה תמשיך תיאוקרטיית האייתולות. אבל אני נוטה להאמין שקשה מאוד לסלק דת, יותר מכל אידיאולוגיה אחרת. כי דת מעוגנת עמוק בטבע האנושי.
    מלחמה בין אירן לסעודיה, אולי באמת עם המשך הדרדרות מחיר הנפט וקריסה כלכלית של שתיהן, נראית תסריט מאוד סביר. במקרה כזה לסעודיה יהיה גיבוי בינלאומי חזק בהרבה, מה שיכול להציבה בעמדת יתרון.

    אהבתי

  40. רק אין לטעות , ולהבהיר ביתר דיוק הדברים :

    מה שיכריע המערכה בתוך איראן , זה לא דת ( בטווח הקצר והבינוני ) אלא :

    האם , האיראנים , ישארו משוכנעים , כפי חמינאי בדיוק , שהמערב , הציונים , האמריקנים , רוצים להפיל אותם ,כך או כך . ועכשיו ,הסכם הגרעין , מהווה אבן בוחן :

    הם חתמו על הסכם , עומדים בו , הגרעין לא מהווה אמתלא למערב ( הקהיליה הבינלאומית , משוכנעת , שעד כה , האיראנים עומדים בהסכם ) ואם כך , למה להוריד המשטר ? כל עוד האיראנים , יהיו משוכנעים , שהפרנויה לכאורה , אינה פרנויה , אלא מציאות של ממש , האיראנים ישארו מאוחדים מאחורי חמינאי והמשטר .

    אבל , אם למרות , שהם עומדים בהסכם , טראמפ יבטל אותו , יעצים הסנקציות , ויהיה מיליטנטי , אזי , איראני סביר :

    חייב להתחזק במסקנה , שהאמריקנים , ומקדמת דנא , פשוט מחפשים אותם על לא כלום , אלא פשוט עסקינן ב : דיאלקטיקה גדולה , בין איסלאם , לבין : מערב , קולוניאליזם , ציונים קלגסים וכדומה …. בהקשר הזה אגב , יש השפעה עצומה לגבי האיראנים , לסכסוך הישראלי פלסטיני .

    אין לטעות , זהו מצב הדברים . רק בטווחים יותר רחוקים , עשויה להתגבש , דיאלקטיקה , בין צעירים חילוניים או מעין , באיראן , לבין המשטר התיאוקרטי , לא לעת הזו .

    להתראות

    אהבתי

  41. קמיליה,
    פיתוח פצצה גרעינית זה לא הייטק. הידע זמין לכל דורש וכך גם רוב הרכיבים. אין צורך באיינשטיין ובפרמי. היי טק גרעיני אלו פצצות מזוודה שמשקלן עשרות ק"ג ו/או פצצות שניתן להגדיר את תפוקת הפיצוץ שלהם בהתאם למשימה. בשני המיקרים מדובר בפצצות פלוטוניום (תוצר לוואי של כורים גרעיניים). פצצות אורניום (זה מה שהאירנים מפתחים) משקלן מספר טונות והאתגר הטכנולוגי העיקרי הוא לא בבניית הפצצה (משימה מאד פשוטה בטכנולוגיה הקיימת) אלא באמצעי ההובלה שלה (מפציץ כבד או טיל רב שלבי)

    אהבתי

  42. מצטער להרוס את הדימיונות אבל ….
    כל הרעיון שהמשטר באיראן יתמוטט הוא חשיבה משאלתית וילדותית שאופיינית לעולם המערבי שבטוח שהצודק (בעיניו) ישרוד וכל השאר לא.
    מצטער להרוס את האידיאילה אבל לא המשטר בסין עומד לקרוס, ולא המשטר ברוסיה וגם לא המשטר באיראן.
    לא שאין מצב שזה יקרה, אלא שמי שמחכה לכך דומה למי שמבצע שורט על חברה בבורסה אבל בהמתנה לקריסת המניה הוא מאבד הכל עד התחתונים. צריך לצאת מהחשיבה הילדותית הזאת ולהבין שכסף זה לא הכל, ושאי אפשר לכופף את הרוסים או הסינים או האיראנים דרך כסף. דרך הכסף אפשר להחליש אותם, אפשר להכאיב להם ואפשר גם לבייש אותם – אבל אי אפשר למוטט אותם. צריך להשלים עם זה שיש חלקים בעולם שלא חיים כמונו ולא חושבים כמונו והם מעוניינים במשטר הנורא שלהם, עם תיקונים ורפורמות אבל במשטר שלהם ולא במשטר אחר. לא צריך להשלים עם איראן שקוראת להשמדתנו, אבל בהחלט צריך להשלים עם רפובליקה מוסלמית השוכנת באיראן כי כך הם רוצים לחיות וזאת זכותם וזה כבודם ושיעשו עם עצמם מה שהם רוצים.

    ומכאן למלחמת איראן-סעודיה שכבר נפתחה כאן בתגובות דרך כיבוש שדות הנפט של קטאר:
    1. מה בדיוק שדות הנפט של קטאר יתרמו לסעודיה? החסרים הם נפט? מה זה יתרום מלבד קפיצת מחיר בטווח הקצר? הבעיה של סעודיה זה שיש לה רק נפט אז הפתרון יהיה עוד נפט?

    2. איראן התמודדה, במאמץ רב אך יכלה לבסוף, עם עיראק כאשר עיראק קיבלה סיוע מערבי. אז סעודיה הנחשלת תצליח יותר מעיראק? מהסיבוב בין עיראק לאיראן קיבלנו לבסוף עיראק שיעית, אז התוצאה של מלחמה בין איראן לסעודיה תהיה לטובת סעודיה או שהשיעים החות'ים שבדרומה יפרקו אותה מבפנים? האם הסעודים לא מבינים זאת? האם הם לא מבינים שפלישה לקטאר משמעה פתיחה רשמית של מלחמת דת בין שיעים לסונים ושהם לא בהכרח יהיו הסוס המנצח?

    3. סעודיה (כמו האימפריה הבריטית שנלחמה עד החייל האוסטרלי האחרון) תמיד הפעילה סוכנים מאחורי הקלעים ולא הכניסה ידה לבוץ. היא הפעילה ומפעילה מנגנון מימון ושימון של כל העולם הסוני בשביל להשיג את מטרותיה. אז איך המנגנון הזה שהמבצע הצבאי הכי מתוחכם שלו זה ריקוד חרבות ורכיבה על גמלים וריקון חפצי האומנות של סותב'יס (כמובן שהגזמתי אך הרעיון ברור) יצליח להפעיל מכונת מלחמה מול חזית איראנית מתוחכמת? שלא לדבר על ההפרש העצום בין 30 מיליון סעודים נחשלים (שלא ברורה בכלל הזיקה והרצון שלהם להילחם עבור בית המלוכה) מול 85 מיליון איראנים, שאמנם רק מחצית מהם פרסים, אבל הם מתקדמים בהרבה ומחויבים יותר למשטר שלהם.

    4. סדאם חוסין מנהיג עיראק קיבל תמיכה מערבית, אבל לבסוף המערב נלחם בו. גם מועמר קדאפי מנהיג לוב חווה גורל דומה. אז הסעודים יכנסו למלחמה עם איראן על-בסיס "גיבוי בינלאומי"? הם לא זוכרים מה היה גורלם של המנהיגים הערבים שנלחמו באחיהם הערבים תחת "גיבוי בינלאומי"?

    אז לפני שנזמין את הסעודים לכבוש את שדות הנפט של קטאר כדאי שניתן להם לעיין בשיקולי המבצע.

    Liked by 1 person

  43. אירן התקשתה לנצח את עירק שהייתה הרבה פחות קרובה למערב מסעודיה. כשיש עוצמה של שנאה קיצונית כמו זו שבין אירן לסעודיה, דברים יכולים להתלקח גם כשלא הייתה כוונה לכך מראש.

    אהבתי

  44. יאיר,
    לסעודים יש עוד אופציות צבאיות מעבר לפלישה והעיקרית היא התנקשות במשפחה השלטת, פעולה שניתן לבצע באמצעות סוכנים. האפשרות המועדפת עליהם היא כמובן כניעה קטארית לתכתיביהם. יש הגזמה רבה לגבי הברית הקטארית-אירנית. השותפות ביניהן מתבטאת בשדה גז ששתיהן שואבות ממנו בנפרד. מעבר לכך יש ביניהן עוינות דתית שכן הקטארים הם סונים מאסכולת האחים המוסלמים ומכאן הקירבה לתורכיה של ארדואן.
    מעבר לכך, תקיפה צבאית של קטאר אינה אופציה לשום מדינה כל זמן שהאמריקאים מחזיקים בה בסיס אווירי ענק (אלא אם כן זה יעשה בהסכמתם, מעשה שדי בו להביא להפלת המשטר הקיים)

    Liked by 1 person

  45. ליאיר,

    א. כללי
    מסכימה אתך שאסור לנו לקבל החלטות ולפעול בהתאם להנחה שמשטר האייתולות האיראני יפול בקרוב.
    אם נסיק מהתקדים של קריסת המשטר הקומוניסטי בבריה'מ – יש צורך בכ 70 שנה של התפשטות והתעמקות הריקבון הפנימי לפני ש"לפתע פתאום", ללא כל התרעה מוקדמת של גדולי המומחים ל"סוביטולוגיה" – הגזע קורס. כלומר, יתכן שיהיה עלינו להמתין לפחות עוד שני דורות.

    ב. מלחמת סעודיה – קטאר / איראן

    1. לקטאר אין נפט אלא גז.
    מחיר הגז גבוה ממחיר הנפט + מאגרי הנפט של סעודיה במגמת התייבשות, ואילו מאגר הגז הקטארי הוא ענקי.
    אני יוצאת מהנחה שכאשר עצם הקיום של מדינה והישרדותה מאויים, (כפי שקורה לסעודיה), גם דחייה של מספר שנים בגזר דין המוות (באמצעות כיבוש קטאר) יכולה להיתפס ככמעט הכרחית, כצעד של "אין ברירה", או לפחות כמאוד מפתה.

    2. ברור שהסעודים חייבים להביא בחשבון את האפשרות שאם יזמו מתקפה על קטאר – הם יפסידו.
    אבל ברור גם שאם ישבו בשקט, ולא יעשו דבר חוץ מתכנית 30 השנה המפוקפקת שלהם – הם יפסידו הכל. מה עוד שהם חייבים להביא בחשבון שהאיראנים יתקפו ראשונים. את בחריין ו/או את איחוד האמירויות – ותקיפת קטאר יכולה להיתפס בעיניהם כמכה מונעת.
    מכאן השאלה העיקרית היא מידת הנואשות הנתפסת של הסעודים. יתכן שחלקם מאמינים שאם לא יעשו שום משהו דרמטי – אין להם כל סיכוי לשרוד, אבל אם יתקפו – לפחות יהיה להם איזשהו סיכוי. גם אם לא וודאות מוחלטת בניצחון.

    3. הסכנה להצתת מלחמת דת בין השיעים לבין הסונים (או האפשרות להציג מלחמה כלכלית כמלחמת דת) – דווקא אמורה לעודד את הסעודים לתקוף.
    רובו המכריע של העולם המוסלמי הוא סוני. מכאן סביר שברית המדינות המוסלמיות שיצליחו לגבש סביבם הסעודים תהיה גדולה וחזקה מהברית שיצליחו לגבש סביבם האיראנים.
    *אם* המלחמה תוגדר כמלחמה בין דתות – יהיה מאוד קשה לטורקיה להניע את חייליה לטבוח באחיהם הסונים לטובת הכופרים השיעים. טורקיה תאלץ כנראה לעמוד מהצד, ולתת עזרה סמויה בלבד, אם בכלל, לאיראנים,

    4. שאלת מעורבות המעצמות הגדולות בסכסוך, לטובת אחד הצדדים, היא אכן מפוקפקת. עבור כל הצדדים הלוחמים.
    ארה'ב במילא חלוקה בין תומכי הסעודים לבין תומכי הקטארים ולבין תומכי היבדלות ארה'ב ממלחמות בכל מחיר. (*) קשה גם להתעלם מהעובדה שהבסיס הצבאי הגדול ביותר של ארה'ב במזרח התיכון ממוקם בקטאר, ושני נמצא בטורקיה, ואין אף בסיס ענק בסעודיה או באחת מבנות בריתה.
    ברור שטראמפ וטילרסון מדברים בשני קולות, וקשה אף יותר להתנבא כמה פעמים בשנה הקרובה ארה'ב תשנה את עמדותיה.
    היום פורסם על תמרון צבאי משותף של צבאות סין ואיראן. קשה לי להאמין שהעיתוי מקרי. אך קשה גם לסמוך על התערבותה הצבאית של סין לטובת איראן *אם* איראן תסתבך במלחמה.
    גם רוסיה עדין לא דיברה, אך נראה שאם ארה'ב תתמוך בסעודיה רוסיה תתמוך בצד השני. מה עוד שבמלחמה בסוריה הן בנות ברית.

    בהחלט יתכן שחוסר הוודאות לגבי עמדות המעצמות יוביל למציאת איזשהו פיתרון לא צבאי לסכסוך.

    ———————————————————–

    (*) הסכסוך בין סעודיה וקטאר, ומאמרי העיתונות שהם לגמרי פרו סעודיים או לגמרי פרו קטאריים, הזכירו לי ספר מד'ב ישן. רסיסים של כבוד של לויס מקמאסטר בוזולד.
    חודשי הגסיסה, והגסיסה לכאורה, של הקיסר עזרו למודיעין הקיסרי לחשוף המוני חפרפרות, מושחתים וקושרים נגד הקיסר בדרגים הבכירים ביותר. סודות וקנוניות שלא נחשפו עשרות שנים, נחשפו בחודשים ספורים.
    נראה לי שקיבלנו הזדמנות פז לגלות את מי במערב קנה הכסף הסעודי ואת מי במערב קנה הכסף הקטארי.

    אהבתי

  46. אני חושב שמדובר במלחמה דמיונית ואיראן וסעודיה ימשיכו להילחם בינהם דרך ארגוני טרור ודת סמוים שניתן להכחיש את הקשר אליהם, ולא במערכה צבאית בשדה הקרב.

    אבל אני חייב להתייחס למשפט שלך "רובו המכריע של העולם המוסלמי הוא סוני. מכאן סביר שברית המדינות המוסלמיות שיצליחו לגבש סביבם הסעודים תהיה גדולה וחזקה מהברית שיצליחו לגבש סביבם האיראנים".

    מיהו העולם הסוני אשר יתגבש לברית סביב סעודיה?
    מצרים שאין לה כסף להאכיל את ילדיה, ושבקושי מתמודדת עם שבטי בדואים עם מטולי RPG בחצי האי סיני, תעביר דיביזיות צבאיות למלחמה ללא סוף בחצי האי-ערב?
    ירדן שצבאה דרוך לשמירת המשטר בפני מהפיכה פלסטינית תשלח את גדודיה לחצי האי-ערב לערוב את הצלחת המערכה הסעודית?
    מרוקו תשלח צבא?
    לוב?
    תוניס?
    מאוריטניה?
    מי יצטרף בפועל (לא בדיבורים) לברית סונית לתמיכה בסעודים? מי?

    צריך להבין שמדובר בפיקציה. אין עולם ערבי ואין ליגה ערבית ואין עולם סוני מתפקד. כיום עולם סוני = סעודיה (+טורקיה??) ותו לא. שאר מדינות העולם הסוני מסוגלות לתמוך בטרור בכדי שיפגע במדינות אחרות אבל הן לא מסוגלות לנהל מערכה צבאית כנגד מדינה אחרת. פסו הימים הללו.

    אהבתי

  47. לא קשור,

    א. כתבה מכלכליסט "הבאג שבטאנק ינצח".
    (גם לחייל זקן אך לא רק).

    איך כופפו האקרים פלוגת שריון שהסתמכה יותר מדי על טכנולוגיה מתקדמת. המחיר שמשלמים אלו שכבר לא יודעים כיצד להסתדר ללא טכנולוגיה מתקדמת ובעזרת "אמצעים פרימיטיביים" כמו מצפן ומפה.
    נכון להיום, בתחום הסייבר מתגלה נצחון ההתקפה על ההגנה.

    הזכיר לי סרט מנשיונל גיאוגרפיק על אסונות תעופה – מה שקרה למטוסו של קברניט יפני בעל נסיון של 30 שנה בביצוע נחיתות באמצעות הטייס האוטומטי.
    וגם את הספר "תאום כוונות" על קשיי השריון ברמה בזמן מלחמת יום כיפור, כשנאלצו "לחזור" לטכנולוגיה הקודמת, שכמעט נשכחה מהם.

    https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3714914,00.html?utm_source=Outbrain&utm_medium=cpc&utm_campaign=Calcalistdesktop2016

    ב. בהמשך למחקר שמצא שרוב ילדי הגן חושבים שהפרות נותנות לנו חלב וביצים – מחקר על מבוגרים (!) בארה'ב שחושבים שהשוקו מגיע מפרות בצבע חום.

    "מחקר חדש שנערך בין 1,000 אמריקאים בני 18 ומעלה מוכיח שרבים מהם לא יודעים מהו שוקו. ….
    על פי המחקר, שנערך לבקשת המכון לחדשנות של חלב בארצות הברית, 7% מהאמריקאים מאמינים שמקורו של השוקו הוא מפרות חומות, ו-48% נוספים הודו שהם לא יודעים מהיכן מגיע המשקה החום והמתוק…."

    מעולם לא זלזלתי בתפוצתה הנרחבת של הטפשות ו/או הבורות האנושית – אך אפילו אני מתקשה להאמין בתוצאות המחקר האמריקאי הזה.

    אהבתי

  48. א. הבהרה כללית: איני חושבת שתסריט של פלישה צבאית לקטאר וכיבושה הוא התסריט בעל ההסתברות הגבוהה ביותר.
    תסריטים שהייתי מייחסת להם הסתברות גבוהה יותר הם:
    – הסכם "פשרה" בין הצדדים, שלאחר שנים בודדות קטאר תיטה להפר לפחות חלק מההתחייבויות עליהן חתמה
    – נסיון להחליף את השלטון הנוכחי בקטאר בשליט בובה, שיהיה נוח יותר לאינטרסים הסעודיים (כפי שציין חייל זקן)

    אבל, בניגוד לתמריץ וליאיר, איני מייחסת לאפשרות פלישה צבאית לקטאר הסתברות אפסית. בעיני, *גם* זה תסריט אפשרי.

    ב. בניגוד לתמריץ, אמונתי "בקדמה האנושית" נמוכה מכדי שאאמין ש"אנחנו לא חיים בעידן בו מדינה אחת יכולה לכבוש מדינה אחרת כדי לבזוז את משאביה".

    – על אחת כמה וכמה כשמדובר במדינה ובשליטים החשים כעומדים עם הגב אל הקיר, ושאם הם רוצים לשרוד – אין להם כל ברירה אחרת.

    – על אחת כמה וכמה כאשר מדובר במשטר הנוהג לכרות את ידי הגנבים, ואוסר על נשים לפתוח חשבון בנק, ללמוד או לעבוד ללא קבלת רשות מאביהן, אחיהן או בעלן. ולנהוג במכונית גם כשקיימת רשות כזו.

    לתפיסתי, אנחנו לא חיים בעידן בו מדינה לא יכולה להודות בגלוי שאלו הם מניעיה האמיתיים. היא תאלץ לעטוף אותן במסווה נאצל וטרנדי כלשהו. לדוגמא "בכדי להילחם בטרור".
    (תרוץ די מגוחך מצד מדינה שהיא מממני הטרור העיקריים).

    ב. חשיבותה העיקרית של "הברית הסונית" בעיני אינה בגיוס צבאות זרים שיתנדבו לסייע למלחמתה של סעודיה.
    כפי שציין יאיר בצדק- רוב המדינות הסוניות אכן שקועות בצרותיהן הקיומיות הקשות, חלשות מדי ועניות מדי.
    אבל *אם* סעודיה תצליח להציג את מלחמתה באיראנים ובעלי בריתם כמלחמה בכופרים השיעיים – היא תצליח כנראה לעצור ולנטרל את צבא טורקיה הסוני מלבוא לעזרת הציר הקטארי- איראני. ואולי גם כוחות מפקיסטן ואפגניסטן שקטאר הייתה מעוניינת לגייס לצידה.

    אגב, בינתיים לפחות, יש לסעודים מספיק כסף בכדי לגייס לצבאה "לגיונות זרים" מתוך המדינות הסוניות העניות, והרבה מאוד "יועצים צבאיים" מפקיסטן וממצרים. אם המלחמה תמותג כדתית – לקטארים יהיה קשה יותר לקנות עזרה צבאית. האיראנים והחיזבאללה עסוקים מדי בסוריה מכדי להתפנות לעזרת הקטארים. כלומר, אם הסעודים שוקלים תקיפה צבאית – כדאי להם לעשות זאת לפני שתסתיים הלחימה בסוריה.

    אהבתי

  49. אם המלחמה תמותג כדתית היא תתפשט בכל רחבי האזור. סונים ושיעים יטבחו זה בזה, ה"אביב הערבי" יראה כקדימון לעומת מה שיתרחש, והעולם הערבי יחזור מאתיים שנה אחורה.
    לכן לא נראה לי שמלחמה כזאת תפרוץ. אף צד לא ירוויח. הודנא עדיפה לכולם.

    אהבתי

  50. קמיליה,
    שכירי החרב של סעודיה מיועדים להגנת המשטר. אין סיכוי שהסעודים המסובכים בתימן יפתחו חזית נוספת ביוזמתם. קטאר היא מטרה נוחה מאחר והיא אינה מסכנת את סעודיה. הסכנה העיקרית לסעודיה (גם בראייתם) מגיעה מבחריין בה יש רוב שיעי ורבבות עובדים זרים אירנים. אביב ערבי בבחריין עלול לגלוש לשיעים בסעודיה המרוכזים באזורי שדות הנפט ולמוטט את בית סעוד.

    אהבתי

  51. לגבי עניין שרידותה של איראן – אין לי ניחוש חזק לכאן או לכאן, אבל עובדה אחת שנראית לי מרכזית בסוגייה הזאת: בכל שנות קיומה, הרפובליקה האיסלאמית התמודדה רק פעם אחת עם חילופי שלטון; חמנאי נמצא בתפקיד המנהיג העליון מאז מות חומייני ב 1989. הוא כבר לא צעיר וחסון ויום אחד הוא ייאלץ לעזוב אותנו, ואז נדע יותר על חסינותה של הרפובליקה האיסלאמית.

    חשוב לזכור שלהנהגה יש חילוקי דעות לא רק עם המיעוטים האתניים, לא רק עם הצעירים החילוניים בטהראן, אלא גם עם לא מעט אייתולות שמעדיפים כיוונים פוליטיים אחרים מאלה ששולטים כיום. אם אחד מהם יצליח להפוך למנהיג העליון הבא, יכול להיות שנקבל תרחיש בסגנון קובה שאחרי קסטרו, רוסיה של גורבצ'וב, או לפחות סין שאחרי מאו. אם במקום זה יעלה איזשהו רחבעם ("אבי ייסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים"), אולי זה ייצור מספיק ייאוש אצל האופוזיציה כדי לעורר מחדש עניינים ישנים (לא מאוד סביר, אבל אולי).

    וכמובן, יחסים בינלאומיים משתנים מהר יותר משנהוג לחשוב. מי יודע אם יופיע פתאום בעוד חמש שנים איזשהו סכסוך כבד עם מישהו שאנחנו בכלל לא מנחשים כרגע, ויעשה לאופוזיציה את העבודה בשבילה.

    אהבתי

  52. ליאיר,

    הטענה שאם תפרוץ מלחמת דת סונית – שיעית אז העולם הערבי יחזור 200 שנה לאחור ואף צד לא ירוויח, ו*לפיכך ניתן לחזות בוודאות* שדבר זה לא יקרה – סותרת הרבה מדי לקחים היסטוריים. כולל רובן המכריע של המלחמות שהיו בעולם בהן כל הצדדים למעשה הפסידו. לעיתים אנשים ומדינות מקבלים החלטות הפוגעות קשות באינטרס העצמי שלהם. להיות שקול ורציונלי זו רק אחת האופציות.
    טענתך הופכת אפילו לאבסורדית כשמנתחים את קבלת ההחלטות בעולם המוסלמי בעשורים האחרונים.
    גם הפלת מגדלי התאומים, גם הגלוריפיקציה של צעירים מתאבדים, וגם הקמת המדינה האיסלמית ונהירת מתנדבים מהמערב אליה (ועוד ועוד ועוד) אינם אקטים רציונליים של יחידים ואומות השוחרים חיים ושגשוג.

    #########################################

    לתמריץ,

    הכתבה בערוץ 2 / באתר חדרי חרדים מעניינת. ולו בשל היחס בין מס' השוהים בבית אבות בבני ברק לבין מס' המבקרים בו ביום, או העובדה שרב המתקרב לגיל 90 צפוי לקידום משמעותי במעמדו.
    נקודות לדיון בנושא רציונליות הבאת ילדים (ומכאן גם נכדים) לעולם, ובנושא הנוהג לכפות פרישה מהעבודה בגיל מסויים גם כשהאדם מעוניין להמשיך לעבוד.

    אבל הנתונים על תוחלת החים הגבוהה של החרדים מתבססת על השוואה לחילונים ומסורתיים באותו חתך סוציו-אקונומי. כלומר למוגדרים ע'י הלמ'ס כעניים. נתונים שברור שבמגזר החרדי (והערבי) מוטים קשות כלפי מטה. מה שהופך את הממצא להרבה פחות מפליא ופחות מרשים.

    בכתבה מטואטאת מתחת לשטיח גם בעיית תוחלת החיים של הנשים החרדיות בהשוואה לגברים החרדים. הנשים החרדיות חיות שנה וחצי יותר מהצפוי על פי הרמה הסוציואקונומית *המדווחת לרשויות*, ואילו הגברים החרדים חיים 3 שנים יותר. פער שחיבים להסבירו.

    מצ'ב סיכום (די קצר) של דיון בוועדה בכנסת בנושא בריאות הנשים החרדיות.
    מה שקומם אותי הוא שאף אחד מהח'כים החרדים אפילו לא טרח לבוא לדיון. והרי לטענתם הם מייצגים את האינטרסים של כלל המגזר, כולל נשותיו, ולפיכך אין בכלל צורך שישבו בכנסת גם חיכיות חרדיות.

    http://m.knesset.gov.il/news/pressreleases/pages/press121114-m9i.aspx

    אהבתי

  53. שכחתי להוסיף שנתוני תוחלת החיים הנמוכה יחסית של נשים חרדיות בהשוואה לגברים חרדים צורמים במיוחד בשל נתוני העישון.
    גברים חרדים מעשנים הרבה יותר מהממוצע ואילו נשים חרדיות לא מעשנות כלל. מה שרק מדגיש את עוצמת הבעיות, המשפיעות על תוחלת החיים, של הנשים החרדיות.
    ומדגיש את העובדה שהדיון באתר חדרי חרדים מתעלם כמעט לחלוטין ממצב 51% מהמגזר שלהם.

    אהבתי

  54. קמיליה, לפי מה את קובעת שהפלת התאומים פוגעת באינטרס של המפגעים?

    להבנתי, הפלת התאומים מקדמת את האינטרס בעוד שמלחמה פנימית בין סונים לשיעים פוגעת באינטרס הזה. זה לא שהקיצונים באחד מן הצדדים (שיעים או סונים) אוהבים את הצד השני, אלא שכמו שמאבק זה הוצנע והודחק כבר 600 שנה, כי זה היה האינטרס המוסלמי, כן זה ימשך. לפחות האינטרס המוסלמי הוא שזה ישאר מוצנע ומודחק. לפחות מהצד הסוני.

    אהבתי

  55. תמריץ, שינית את ההגדרות בבלוג? קישורים בעברית מופיעים לאחרונה בעברית במקום בג'יבריש.

    אהבתי

  56. ליאיר,

    "קמיליה, לפי מה את קובעת שהפלת התאומים פוגעת באינטרס של המפגעים? להבנתי, הפלת התאומים מקדמת את האינטרס בעוד שמלחמה פנימית בין סונים לשיעים פוגעת באינטרס הזה. …"

    הפלת התאומים:
    1. גרמה למותם (או לכליאתם לכל החיים) של כל מבצעי הטרור ומתכניניו. כולל מנהיג הארגון בן לאדן. ארגון אל קאידה נחלש ביותר, ולמעשה כמעט והוחלף בארגון המדינה האיסלמית. אם האינטרס הראשוני של כל אדם וכל ארגון היא לשרוד – הפלת מגדלי התאומים השיגה את ההפך הגמור מכך.

    2. עירק, אפגניסטן, ובמידה מסוימת פקיסטן, הוכו קשות בהפצצות הנקם האמריקאיות. מדינות מוסלמיות אומללות ועניות – הפכו לעוד יותר אומללות ועוד יותר עניות. מטרת העל של חיזוק העולם המוסלמי בהשוואה לעולם המערבי השיגה למעשה את התוצאה ההפוכה.

    3. עירק הועברה, בעקבות הכיבוש האמריקאי, משלטון סוני לשלטון שיעי פרו איראני. שלטון הפוגע בסונים העירקים בכלל, ובתומכי המשטר הקודם בפרט. הסונים שהפילו את מגדלי התאומים היו אמורים להביא בחשבון גם תסריט מסוג זה.

    4. האיראנים, בהתאם למוסכמה שעם האוכל בא התאבון, התחילו להתקדם לכיוון סוריה ולבנון. בסוריה מתבצע עכשיו טיהור אתני של הסונים והחלפתם בשיעים. למעשה, מלחמת הסונים בשיעים יצאה בעקבות הפלת מגדלי התאומים מהכוח אל הפועל.

    אהבתי

  57. גם אם הפלת התאומים גרמה למלחמה פנימית בין שיעים לסונים, הרי ש:
    1. זה לא היה צפוי כלל. עובדה שארגוני המודיעין בכלל לא צפו תרחיש כזה בעקבות הפלישה לעיראק ואפגניסטן.
    2. מטרת הפלת התאומים לא הייתה קריאת תגר סונית כנגד השיעים, כי אם קריאת תיגר מוסלמית כנגד התרבות המערבית. ובמסגרת קריאת התיגר הזאת, המאבק הפנים-מוסלמי נדחף נמוך יותר ברשימת העדיפויות.

    אהבתי

  58. החדשות מסעודיה דרמטיות מאוד – הוחלף יורש העצר. עתה צפוי להוביל את סעודיה במשך דורות מלך שעוינותו לאירן קיצונית ולפיכך פתוח מאוד לשיתוף פעולה עם ישראל.

    אהבתי

כתיבת תגובה