עץ שלא גדל בקנזס, עדיין גדל באמריקה

קנזס הפכה למשל ולשנינה בארצות הברית. המושל השמרן שלה החיל קיצוצי מס נרחבים, בין היתר בהקלה על חברות ארנק. הוא הבטיח שכתוצאה מפעולותיו הסקטור הפרטי בקנזס ישגשג ויצור משרות למכביר. בפועל קיצוצי המס תרמו מעט מאוד לצמיחת הסקטור הפרטי ובעיקר קלעו את המדינה למשבר וחייבו קיצוצים כואבים בתקציב. המושל לא הבין אמת כלכלית פשוטה: אין לקנזס עץ שמצמיח כסף. בלי שתקבל הכנסות ממסים תתקשה לממן הוצאות. גם היומרה למשוך משקיעים ובעלי עסקים הייתה מוגזמת. מיסוי מדינתי בארה"ב הוא רק חלק קטן מעול המס הכולל ובמילא ברור למשקיעים שאם מדינה נכנסת לגרעון עמוק כדי לממן להם הקלות מס, אין אלו הקלות שניתן לבנות עליהן לאורך ימים. רפובליקנים מתונים ודמוקרטים התאחדו עכשיו בבית המחוקקים של קנזס כדי להעלות שוב את המסים והצליחו לחוקק חוק בנושא ברוב מיוחס הגובר על הווטו של המושל. קנזס לא מדינה שבה שולטים השמאלנים. היא נתנה לדונלד טראמפ את האלקטורים שלה וברוב גדול. אבל מחוקקיה היו מספיק פרגמטיים להבין שהניסוי נכשל.

פרשנים בארצות הברית תיארו את מה שקרה בקנזס כאות לתוצאה שתתקבל בארצות הברית כולה אם תאומץ תוכנית קיצוצי המס של טראמפ. משבר תקציבי שיחייב העלאת מס מהירה. אבל איזו הקבלה שגויה זו – לקנזס אין עץ שמצמיח כסף אבל לממשל הפדרלי יש מטבעה ומדפסת. קנזס מוגבלת בידי המאזן הכספי. הממשל הפדרלי לא. קנזס לא תהנה בהכרח מהחיסכון במס. הדולרים שלא שולמו לה יכולים להיות מבובזים באוקלהומה או בנברסקה, אבל דולר שלא שולם ישירות בארצות הברית בהכרח עדיין יגיע בסופו של דבר למערכת הכספים הדולרית האמריקנית בצורה אחרת. קיצוצי מס בקנזס יכולים להיות אסון בעוד שקיצוצים פדרליים יצליחו מאוד. 

מודעות פרסומת

28 תגובות to “עץ שלא גדל בקנזס, עדיין גדל באמריקה”

  1. גיא Says:

    אולי כדאי שהפרשנים שלא מבינים את ההבדל בין משתמש במטבע( למשל , עירייה , מדינה בארה"ב , יוון , איטליה או ספרד) למנפיקהמונופוליסטי של המטבע…
    יבקרו בקונפרנס הראשון של m.m.t בספטמבר 2017. הרשמה עד ה15 ליוני.

    Announcing The First International Conference On Modern Monetary Theory

    http://neweconomicperspectives.org/2017/05/announcing-first-international-conference-modern-monetary-theory.html

    נ.ב.
    לא צריך להילחץ מאגינדה הפרוגרסיבית של כנראה רוב המשתתפים.
    השיטה לא מחייבת אידיאולוגיה כזו או אחרת ומאפשרת גם לאידיאולוגיה
    מיניארכסטית להגיע למקסימום יעילות מאקרו כלכלית.

    נ.ב2.
    אם מישהו רוצה דיווח מהשטח אני מוכן לסקר את הועידה תמורת כרטיס טיסה ומלון 3 כוכבים. שאר האש"ל עלי.

    Liked by 2 אנשים

  2. אל רום Says:

    תודה על הפוסט תמריץ , חסר לי כמובן דיון פילוסופי עיוני , מדוע אתה חושב שזה יצליח ברמה הפדרלית . נכון שמס החברות בארה"ב , הוא מן הגבוהים בעולם , עדיין , צריך להוכיח שיש הפרש פוטנציאלים משמעותי בין רמת היזמות העסקית בפועל , לבין זו הפוטנציאלית , ושמס החברות , הוא זה המהווה החסם לצמיחה לא מספקת בארה"ב . מה שכן , כאשר הודיע טראמפ על היוזמה והתוכנית , לקצץ במס , יחד עם תוכניות להרחבה או בניה מואצת של תשתית , השווקים , למרות העלאות הריבית האחרונות של ג'נט ילן , עלו לשיא של כל הזמנים ( ובגין כך ) . זה כשלעצמו , לאור עידן הפוסט משבר הסאב פריים ( לכאורה ) מהווה פקטור חשוב בצמיחה . תוכל כאן לקרוא איך השווקים עלו בגין :

    http://www.bizjournals.com/phoenix/news/2017/02/27/stocks-turn-positive-dow-s-p-500-hit-records-after.html

    תודה

    אהבתי

  3. תמריץ Says:

    אל רום, אני בעיקר מנמק זאת בכך שקלות השכפול היום היא ללא גבול, מה שמאפשר להרחיב את ההוצאה הכספית מבלי שייווצרו לחצים אינפלציוניים משמעותיים. גורם נוסף הוא הילודה החלשה במערב. אין צמיחה מכך שיש יותר אנשים, אז צריך צמיחה שתנבע מכך שאותה כמות אנשים תוציא יותר כסף. כתבתי על כך:
    http://tinyurl.com/yclug4yb

    אהבתי

  4. תמריץ Says:

    לגבי האג'נדה: ג'יימס גלבריית', הכלכלן הבכיר ביותר בשורות ה-MMT, הביע תמיכה בקורבין:
    https://www.theguardian.com/news/2017/jun/03/the-big-issue-labour-manifesto-what-economy-needs

    בנושאי חוב דעתו של גלבריית' היא, כאמור בפוסט שלי:
    there is a common belief that the government must borrow in order to spend, and thus that the government faces “funding risks” in private markets. Such risks exist … for private individuals, for companies, for state and local governments, and for national governments such as Greece that have ceded monetary sovereignty to a central bank. But the situation of the United States government is quite different

    אהבתי

  5. אל רום Says:

    תמריץ , בשכפול אתה מתכוון להדפסת כסף ? לא הבנתי …. להתראות

    אהבתי

  6. תמריץ Says:

    שכפול מוצרים כמו בגדים, רהיטים, נעליים, מוצרי חשמל ואפילו דברים מחוללי אנרגיה כמו טורבינות ופאנלים סולריים וכו'. תן לאנשים המון כסף, והם ירצו לקנות איתו מוצרי חשמל ורהיטים, זה לא דבר שיחולל אינפלציה. מאוד קל לייצר בימינו מהם עוד ועוד.

    אהבתי

  7. מירון יעקוב Says:

    כללית אני מסכים עם המסקנות שבפוסט הזה אבל לא רואה בהם כלל מתמטי ברור ומוחלט יש עוד הרבה מספרים אחרי הנקודה …גם מדינה עשירה ככל שתהיה לא יכולה להתבסס רק על הורדת המס הישיר על העסקים ועל חברות ארנק או אחר ..על מנת להזיז כלכלה ולאפשר צמיחה בריאה דרושה תכנית רחבה בנוסף להורדת המס הפרטי והעסקי.. מה חסר היום באמריקה במצב הקיים..? חסרה צמיחה מואצת ובריאה אשר מקיפה מגוון רחב ככל האפשר של עסקים בכל הענפים לרבות ענפי שירותים.. היום בארה"ב הצמיחה הקיימת היא מינורית חיוורת ולרוב נתמכת על ידי הבנק המרכזי תחת רגולציה הדוקה ועם רמת מיסוי גבוהה במיוחד.. איפה אותה ארץ ארץ נהדרת עם אפשרויות כמעט בלתי מוגבלות רק השמים הם הגבול..? אי אפשר לאורך זמן לקיים כלכלה נתמכת -מזויפת צריך לאפשר לחולה שקם על רגליו לנוע חופשי גם אם בדרך הוא עלול להתרסק שנית …כלכלת ארה"ב הפסיקה לייצר חלומות אם אין חלום אין דלק לצמיחה להתרחבות ליצירה פרטית וקיבוצית הגוף מתנוון וזה מה שקורה שם בפועל …

    אהבתי

  8. אל רום Says:

    תמריץ , טוב , זה לא בדיוק מה שכתבת בפוסט . תן לי להבין אם אכן :

    אתה גורס , שאפשר לקצץ במיסוי , הואיל , וגם אם הכנסות ממיסוי ירדו ( ואתה מניח כך נחזה להיראות ) אזי , אפשר להדפיס כסף , ולהזריק אותו לשווקים , והגדלת צריכה באמצעות מה שאתה קורא שכפול , לא תחולל אינפלציה , אלא , תגביר צריכה וצמיחה .

    עדיין , אתה לא מסביר , בשביל מה להוריד מיסוי , אם אין קשר או זיקה מוכחים , בין התכלית ( צמיחה ) לבין האמצעי ( הורדת מיסוי ) . רק אם מיסוי , מהווה חסם לצמיחה , וממילא יגדיל הכנסות ממיסוי , אפשר היה להניח בוודאות , שהקיצוץ במס רלבנטי ( גם אם לא עדיין מתבקש , אבל רלבנטי לענין , או במידה מסויימת ) . עד כה , לא הוכח בפני כך הדבר , והדבר היחידי שאני התלהבתי ממנו , והוכח בעליל , זה הזיקה בין הורדת מיסוי , לבין העליות בשוקי ההון , שבתורם תורמים לצמיחה ולכלכלה , בייחוד במהלך המשבר ולאחריו משהו .

    מעבר לזה , אני חושש , שאתה מבלבל בין חוב , לבין הדפסה . לאמריקאים , אין מה להיות יותר מדי מודאגים אכן מן החוב ( שהרי הם מדפיסים הדולרים , שהוא מטבע עולמי ) . עדיין , זה לא אומר הדפסה !! אחרי אינספור מלחמות מרות בין הקונגרס למימשל , על תקרת החוב , ואינספור מלומדים שכותבים איך לצמצם החוב ( כולל טראמפ שהגדיר זאת כיעד ) אזי , יתחילו פתאום להדפיס ? בערימות ? ברור שהסנטימנט שייוצר , הוא יכול להיות הרה אסון .

    להתראות

    אהבתי

  9. תמריץ Says:

    למה שייווצר סנטימנט הרה אסון? מה בדיוק יכול לקרות?

    אהבתי

  10. אל רום Says:

    תמריץ , כבר הסברתי לא פעם :

    באם כסף הופך להיות זול , ויורד חינמית ממש , מן המימשל , לאזרחים , הרי , יתחיל סיחרור של ציד מכשפות . במצב הקיים , אתה הרי מודע לכך , שיש מחלוקות והאשמות מרות , בדבר חלוקת כספים מתקציב מדינה מסודר ( הבאתי למשל את אורי אריאל לאחרונה והחקירה בענין ) . אז מכאן ואילך , כל מימשל , יכול לחלק כסף , ויחלק יותר כסף , וחינמי , מן המימשל הקודם ( לא לדבר , בין המשרדים השונים במימשל קיים ) וכל מימשל יאשים האחר , בחלוקה פוליטית של משאבים .

    הדולר כמובן , ערכו יירד . ויתחיל להתכרסם כמטבע של עוגן עולמי . זה כמובן יכול להשפיע קשות , על הפרספציה של הנושים הבינלאומיים של החוב האמריקני .

    כמובן , שגם אינפלציה לא נפקד מקומה . אם היחס בין צד ההיצע , לבין צד הביקוש , לא יהא סביר , אזי אינפלציה שכמובן הבנק המרכזי לא ייתן לה להרים ראש . על חצי אחוז , משתוללים בפד . אתה הרי מבין .

    יש כמובן גם סנטימנט ערכי כללי , של טיפוח יזמות , עבודה וכדומה . כאשר הכסף הוא זול וחינמי , ערך שכזה , יכול מאוד להיפגע .

    ברורים הם הדברים !!

    להתראות

    אהבתי

  11. אל רום Says:

    תמריץ , אפשר לעשות דבר כזה , להדפיס אכן , אבל , צריך להיות מאוד מחושב , זהיר , ומאוד יצירתי בדבר . אבל ככה : head on לא מתקבל על הדעת !! למשל :

    מכריזים על פרוייקט לאומי מסויים , ורק בגינו מדפיסים כספים , ורק אליו הולכים הכספים המודפסים ( כמובן שהאופוזיציה תטען , שהפרוייקט הוא בחירה פוליטית , אבל , יש עינינים קונצנזואלים לא פעם ) .

    אפשר לחשוב על הרבה דרכים יצירתיות מכללא , אבל , בעיקרון , זוהי בעיה לא פשוטה .

    להתראות

    אהבתי

  12. תמריץ Says:

    עצמאות בנק מרכזי באמת אמורה להבטיח שלא יקרה מה שאתה מתאר כי יעלה את הריבית בחדות בתגובה לכזו התנהגות של הממשלה ואז יווצר עליה לחץ גדול לקצץ כדי להציל את היזמים ולוקחי האשראי. שובו של תסריט הקיצוצים ב-2003. זו עוד סיבה לחשיבות העצמאות המוניטרית של הבנק המרכזי וליכולתו לשלוט בריבית (לתשומת לב גיא).

    אהבתי

  13. גיא Says:

    ומה אם הקשר ביכולת השליטה בריבית להשפעה על האינפלציה בסצניריות לא קיצוניות (נניח ווקר שנות ה80) …זהה לקשר בין שמיטה לתשמישי מיטה?
    אם רוצים מנגנון בקרה של השלטון על עצמו(ואני מסכים שצריך) עדיף לחשוב על מנגנון שהפעולות שלו אשכרא יעבדו.

    Professor L. Randall Wray explaining the Modern Money Theory perspective on changes in interest rates. The mainstream belief is that raising interest rates will decrease consumption and lending (because savers are getting paid more to not consume, and borrowers would have to pay more to borrow to spend) thereby driving prices lower and limiting inflation, and the reverse for lowering interest rates. This leads to a simple policy: if inflation is too low, lower interest rates; if inflation is too high, raise interest rates.
    ——————————————————————–
    The MMT position is that this is nonsense.
    ——————————————————————-
    Even if the above were true (and there's reason to believe it isn't), it can be partially or completely or even more than completely cancelled out by the interest paid by government on government bonds. When interest rates go up, the government has to pay more on its debt, raising the budget deficit, potentially resulting in increased stimulation of the economy, depending on who is holding the bonds and how much of the interest they spend. The opposite is true for lowering the interest rate.
    ——————————————————————-
    Addtionally, but not mentioned in this video, there is actually some empirical evidence that higher interest rates don't cause people to save more, but can actually cause them to save *less*. This is explained by saying that some people behave as if they are trying to hit a savings target: high interest rates make it easier for you to, say, have $800,000 by the time you're 65. Lower interest rates make the goal much harder, (because of compounding) and so might cause some people to save *more* of their current income.
    ——————————————————————-
    Additionally, the Fed doesn't "set the quantitiy of money." First of all, they only even interact with the market for bank reserves, which are only a small subset of the "money supply," and not linked to the larger supply of bank deposits (the money multiplier model only applies on a fixed exchange rate system). Second, the central bank has no control even over the quantity of bank reserves: if it refused to supply needed reserves, then banks would be forced to borrow them from other banks, driving interest rates up, causing the Fed to miss their interest rate target. So the Fed must accomodate the demand for reserves in order to hit the interest rate target.
    ————————————————————————————————————-
    And finally, while open market operations do increase or decrease the stock of bank reserves, they don't affect the total financial wealth in the economy. It just trades one asset (bonds) for another (cash). The private sector balance sheet still adds up the same. It's the equivalent of moving your money from your checking account to your savings account: you still have the same total wealth, it just takes a different form. So, why would we believe that has any impact on spending behavior?

    אהבתי

  14. גיא Says:

    אגב , אם נראה שגם ברמה הפדרלית להפחתת מיסים יש השפעות דרדלה(קטנות משציפו) משום שהשכבות הגבוהות מבחינה כלכלית עדיין בטראומה והן עדין מתגרזנות אז בשלב זה מומלץ לתת צ'ק לכל אזרח שכן השכבות הנמוכות נוטות יותר לצרוך ולא לחסוך את הטבת המס –>
    https://tamritz.wordpress.com/2013/06/21/%D7%A6%D7%A7-%D7%9C%D7%9B%D7%9C-%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%94-%D7%9C/

    אהבתי

  15. תמריץ Says:

    גיא, יצירת מקומות עבודה חדשים בעסקים הקטנים בתעשיות המסורתיות בדרך כלל מבוססת על הליכה לבנק וקבלת הלוואה. לריבית שבה ניתנת הלוואה זו יש השלכות דרמטיות על מצב המשק. התמקדות בכך שלחוסכים יש יותר ריבית היא טפלה לחלוטין ביחס לכך שהלוואות בנקים הן המנוע של כניסת כסף חדש למשק וברור שריבית גבוהה חונקת את המנוע הזה.
    לגבי הטענה שתקציב הממשלה יעלה בשל עליית תשלומי הריבית, אין זה סביר במצב היום שממשלה לא תחוש צורך לקצץ כדי לכסות עליית תשלומי הריבית ולו חלקית. ממשלה שלא תנהג כך עלולה להביא לקריסת המטבע שלה ולהיפר אינפלציה.

    אהבתי

  16. גיא Says:

    אשר לטענת "סיחרור של ציד מכשפות" אם יוקם מעין בנק מפקח שיוודא שהפעולות ההרחבה של הממשלות יהיו פעולות כמה שיותר רברסאביליות(כמו שתמריץ ציין – הפחות מיסים לאחור בממשל בוש , מתן צ'ק לכל אזרח באופן חד פעמי או מספר תשלומים מוגבל או אפילו פרוייקט תשתיות מוגדר ומוגבל כפי שציין אלרום) אזי שכך הסיכוי להתדרדר במורד המדרון החלקלק ואינפלציה יהיה נמוך.

    אהבתי

  17. גיא Says:

    תמריץ , אז עדיף להתמקד בצרכים ספציפיים של המשק ולא לתת wealth fair למי שהוא לא רלוונטי …. אולי אפשר לתת פטור ממס ליותר שנים לעסקים קטנים או אפילו להקים בנק ממשלתי קטן למתן הלוואות לעסקים קטנים בלבד.

    אהבתי

  18. גיא Says:

    תמריץ , לגבי היפר אינפלציה – סטפני קלטון אומרת שלא היה אפילו מקרה אחד בעבר שממשלה שניסתה להגיע לתעסוקה מלאה דרך הגדלת ביקושים גרמה להיפר אינפלציה(לאינפלציה רגילה כן) … היפר אינפלציה נובעת היסטורית מפגיעה מטופשת של ממשלים בצד ההיצע.

    אהבתי

  19. חייל זקן Says:

    פינת הטירלול האמריקאי:
    When Will Wonder Woman Be a Fat, Femme Woman of Color?

    http://msmagazine.com/blog/2017/06/05/will-wonder-woman-fat-femme-woman-color/

    אהבתי

  20. קמיליה Says:

    אפשר, אם כי רק בדוחק, לקשר לנושא:
    – פורטו ריקו היא האחות החורגת (למעשה חצי אחות) הענייה אפילו יותר מקנזס. או, אם תרצו, היוון של הקריבים.
    – הצגת תחליף אפשרי למדפסת הכסף (החיונית לכל מי שרוצה לחיות מעבר להכנסותיו): רעיון פשיטת הרגל או התספורת. פרוצדורה שנשללה מפורטו ריקו.

    http://www.bbc.com/news/world-us-canada-35368786

    למעוניינים להתעמק באפשרויות הפוליטיות העומדות בפני אזרחי פורטו ריקו (כפי שיתבטאו במשאל עם הקרוב) ותגובתו הצפויה של הקונגרס האמריקאי אליהן:

    http://www.bbc.com/news/world-us-canada-40222376

    Liked by 1 person

  21. קמיליה Says:

    לא קשור.
    מאמר של רן ברץ, שלמרבה השמחה חזר לכתוב באתר מידה, המנמק את התנגדותו לקוד האתי באקדמיה של אסא כשר & נפתלי בנט.

    מספק הסבר כיצד חייל זקן מוצא עוד ועוד חומרים לפינתו הקבועה "הטרלול האמריקאי / הליברלי".

    קטעים נבחרים:

    "בתחילת שנות ה-90, היחס הכולל של שמאל-ימין באקדמיה, ביחס לכלל המחלקות, היה שניים לאחד… עד 2005 היחס השתנה לחמישה לאחד… אם מסתכלים על הליבה – מדעי הרוח והחברה, למעט כלכלה – זה קרוב יותר ל-10 ל-1 או 20 ל-1. במילים אחרות, הקול הימני, הליברטריאני, והשמרני-חברתי, נעלם באופן בסיסי בין 1995 ו-2005.
    מרגע שזה מובן, הכל מובן. האקדמיה עברה את "נקודת המפנה" (tipping point), שממנה כל התופעות הסוציולוגיות שמיוחסות לכתות וחברות סגורות נכונות לגביה: שיח פנימי קבוצתי המאשש את עצמו ומלווה באווירת טהרנות, צדקנות ומוסרנות; רפיון-דעת אינטלקטואלי ואובדן קשר עם המציאות; חוסר פתיחות, צנזורה ודחיקה לשוליים של מה שאינו חלק מהדוגמה; פחד מדיון חופשי שבו הדעות והדוברים השונים הם שווי-מעמד; הבניה היררכית של ידע ופנייה לסמכות; תחושת נרדפות והתכנסות פנימה; מינויים של דומה-מביא-דומה ("נישואי קרובים"); וירידה ברמה, שהיא תוצאת כיווץ הגבולות האינטלקטואליים של השיח והיעדר הפריה רעיונית. ומעל הכל מתנשא עיוורון פנימי וחוסר-מודעות-עצמית לכל התהליכים הללו.
    אקדמיה מקרבנת ……..

    ….. הסטודנטים החביבים שלנו, שסיימו תואר שלם, בטוחים שיש להם השכלה רחבה. אבל לא. מבלי שירגישו, עשו עליהם סיבוב אידיאולוגי. במשך שלוש או ארבע שנים נתנו להם ללמוד, לדבר ולחשוב על הגות בטווח שבין ליברלי-פרוגרסיבי למרקסיזם ופוסט-מודרניזם, והציגו אותה באופן מוסדי כדומיננטית ומוכלת בתוך עצמה. הסטודנטים מחמיצים הוגים שאינם נופלים בדבר (בלשון המעטה) בתחכום, בידע, בעקביות ובלכידות של הגותם מאלו של השמאל. הוגים נפלאים, שנושאים חטא אקדמי נורא: הם שמרנים חברתיים, או ליברלים כלכלית, או ריאליסטים, או גם וגם וגם. הם מחוץ לדוגמה של האוניברסיטה הפרוגרסיבית, ומחוץ לתחומי העניין האידיאולוגיים של הסגל.
    חלק מתחושת הנחיתות המובנית של הימין בשיח הפוליטי-אינטלקטואלי, נובע בדיוק מזה. האקדמיה הישראלית לא מציידת את הסטודנטים שלה – ואנחנו מדברים על מאות ואלפים בכל שנה – בכלים המתאימים לנהל את הוויכוח הפוליטי-אידיאולוגי. האקדמיה לא רק שאיננה מציידת, היא גם לא נותנת לסטודנטים את הכלים האינטלקטואליים שיאפשרו להם להבין שהם חסרי ציוד. יש שם לשיטת חינוך כזו: אינדוקטרינציה. …….

    …. מדעי הרוח והחברה עלו על מסלול רדיקלי. האקדמיה הפכה, בניסוחו של הייט, ממוסד של חיפוש אמת למוסד של צדק חברתי. בְּמקום שתכליתו צדק חברתי – סוציאליזציה ויישור קו הם ערכים מרכזיים, וההומוגניות של הסגל היא נכס. במקום שתכליתו חיפוש אמת – ויכוח ופולמוס הם ערכים מרכזיים, וההטרוגניות של הסגל היא נכס.
    מדוע ההטרוגניות היא נכס? משום שאנשי אמת מודעים לחסרונותיהם, ויודעים שהסטודנט צריך, לטובתו, להיחשף לעמדות שונות – מאנשים בעלי עמדות שונות. יש לכך סיבות רבות. למשל, אחת ההטיות המפורסמות ביותר שלנו היא "הטיית האישוש" (confirmation bias). אנחנו נוטים לחפש, למצוא ולפרש עדויות שתומכות במה שאנו מאמינים בו. כך אנו הופכים יותר ויותר מוכשרים בהצגת התיאוריות שלנו, ופחות ופחות מוכשרים בהצגת התיאוריות המתנגדות."

    http://mida.org.il/2017/06/12/הקוד-האתי-לאקדמיה-מסך-עשן-של-צנזורה/#comment-58270

    #########################################

    עדכון ההתפתחויות האחרונות – למתענינים בסיפור פורטוריקו (בתקווה שיש כאלו)

    משאל העם הסתיים בניצחון למבקשים שפורטו ריקו תבקש להפוך למדינה ה 51 של ארה'ב.
    למרות שאחוז ההשתתפות בהצבעה היה נמוך, וחלק משמעותי מהתושבים החרימו אותן.
    הקונגרס האמריקאי, כצפוי, לא יצא מגדרו מהתלהבות. רובם כנראה חושבים שבקרב 50 מדינות ארה'ב יש כבר מספיק נתמכי סעד ו/או מצביעים למפלגה הדמוקרטית, ואין צורך לאמץ נוספים ולהכניסם למשפחה.

    אהבתי

  22. קמיליה Says:

    פינת הטרלול האמריקאי נוסקת הפעם לגבהים חדשים
    (מסטודנטים בקולג'ים אל מרומי הפרמידה):

    א. סנטור ברני סנדרס: נוצרים הם גזענים ואיסלמופובים ולכן אסור לאפשר להם למלא משרות אמון ציבוריות / תפקידים בממשלה

    , something far more outrageous was underway in another Senate hearing: Sen. Bernie Sanders, in a blatant violation of Article VI of the U.S. Constitution, was applying a religious test for an office of public trust.
    Specifically, Sanders doesn’t think Christians are fit to serve in government because they’re bigots. Basic Christian theology, in Sanders’s view, “is indefensible, it is hateful, it is Islamophobic, and it is an insult to over a billion Muslims throughout the world.”

    http://thefederalist.com/2017/06/09/bernie-sanders-doesnt-think-christians-fit-public-office/

    2. טימוטי שניידר, פרופ' מכובד מאונ' יל, מחבר המוני ספרי עיון טובים כמו ארצות הדמים : כמעט בלתי נמנע שטראמפ יביים נסיון הפיכה נגדו בכדי להפוך את ארה'ב מדמוקרטיה לדיקטטורה.
    כולל עצות לאמריקאים כיצד עליהם לפעול, החל מרגע זה, בכדי לנסות לסכל את התכנית הזדונית.

    http://www.salon.com/2017/05/01/historian-timothy-snyder-its-pretty-much-inevitable-that-trump-will-try-to-stage-a-coup-and-overthrow-democracy/

    איך ניתן להלין על אזובי הקיר אם זו הגותם של ארזי הלבנון ???

    אהבתי

  23. תמריץ Says:

    יש עוד ספר של ההיסטוריון הזה שאני אמור לקרוא. עכשיו אני בספק אם אטרח.

    אהבתי

  24. חייל זקן Says:

    קמיליה,
    אני מאחל הצלחה ללוחמים בקוד האתי ומקווה שכשההסתערות שלהם תגיע לקו המטרות ימשיכו אותה גם לקו מטרות העומק שזה הקוד האתי המטורלל שניסו להשתיל לצבא.

    אהבתי

  25. גיא Says:

    מאחר והעסק פה בתגובות נהיה קצת חלש אולי זה יעניין מישהו

    Why We Need A Central Bank And Deposit Insurance, But Might Not Need Private Banks

    בדקות הראשונות מוסבר שצריך בנק מרכזי בשביל Par-clearing (*)

    לגבי בנקים פרטיים – העמדה של MMT כפי שאני מבין אותה היא שבצורה פרטית
    הם עושים עבודה יותר טובה ויעילה מאשר ממשלה יכולה לעשות במתן הלוואות לעסקים הקטנים ולתעשיה ובתפעול המערכת התשלומים אבל יש שם סיכון מתמשך משום שהם עובדים ומסתכנים עם כסף של הבית(ממשלה … מוסבר יפה בסרטון)
    וזה כנראה יצריך סוג של רגולציה משום שיציבות מובילה לזחיחות ואז לאי יציבות.
    בכל מקרה אם יהיה מדובר במערכת תשלומים ממשלתית אז זה משהו שיש לו עלויות ואם זו מערכת תשלומים פרטית צריך לדאוג שבנקים פרטיים ירויחו …
    והם מרוויחים על ידי סיכון (שהממשלה צריכה לוודא שבנקים לא יצרו חובות פרטיים ברמות מגוכחות)

    (*)
    "Par-clearing" means honoring the face-value of the banknote.

    אהבתי

  26. קמיליה Says:

    לתמריץ,

    להערכתי, הספרים על מלחה'ע השניה של טימותי שניידר ראויים לקריאה. חבל שתזרוק אותם.

    אני נוטה להסביר הרבה החלטות הצבעה מאוד מוטעות של אנשים בבורותם המדהימה לגבי ההיסטוריה. לדוגמא את הבורות של המוני הוונצואלים שבחרו בצאבס ובמדורו, במחשבה שהקומוניזם מטיב עם ההמונים. או את בורות הצעירים הבריטים שבחרו בקורביין, שהוא למעשה ניאו-טרוצקיסט. הזן המסוכן והאלים ביותר של הקומוניזם.

    את שניידר צריך כנראה להאשים דווקא במומחיות – יתר. דמה לי שהוא סובל מהבעייה של זאב שטרנהל ושות' – מומחיות יתר בנושא עליית הנאצים לשלטון. קצת יותר מדי קל להם לדמיין איך, תוך שבוע – שבועיים, גם השלטון בישראל ובארה'ב הופך מדמוקרטי לפשיסטי / נאצי.
    אנשים ששדה הראייה שלהם על העולם כל כך צר וכל כך מתועל – נידונים כנראה לעשות טעויות לא פחות חמורות מאנשים שמבחינתם העולם התחיל כשהגיעו לגיל 10.

    ##############################################

    לחייל זקן,

    מציעה שלא תשתעשע באשליות שהקוד האתי בצה'ל יבוטל אם יבוטל הקוד האתי באקדמיה.
    מי שקובע מה יאומץ ויכפה על כל הדרגים בארגון ומה יעלה אבק באיזושהי מגרה שכוחה – אלו הבכירים של כל מוסד. רוב הפרופסורים באקדמיה מתנגדים לקוד של אסא כשר ואילו רוב הקצונה הבכירה של צה'ל אימצה אל ליבה את הקוד האתי שלו.
    ניתן לשנות את ההחלטה רק כאשר רוב הצמרת מוחלפת באנשים "מסוג אחר " עם מערכות ערכים והשקפות עולם אחרות. כיון שהחלטות הקבלה והקידום, גם בצה'ל וגם באקדמיה, הם בשיטת "וועדות קבלה" (ולא על פי קריטריונים אובייקטיבים כלשהם)- מובטח שהצמרת הנוכחית תקדם רק אנשים בצלמם ובדמותם.
    תיאורטית, ניתן להקים אוניברסיטה או מכון מחקר שרוב צמרתו תכלול אנשים בעלי השקפת עולם אחרת, ומכאן שהחלטות הקבלה והקידום שלה יהיו מוטות בכיוון ההפוך.
    אבל, אין אפילו אפשרות תיאורטית להקים צבא מתחרה. נותר לך רק להמתין בסבלנות רבה למספר חילופי דורות, בתקווה להצטברות המוני שינויים קטנטנים עד שיגיעו בעתיד הרחוק לאיזושהי מסה קריטית.

    ##########################################

    תרגום הפרק השמיני של אדם סמית ,מהבלוג דברים מענינים שקראתי.
    פרק די מקיבליסטי המסביר *גם * כיצד נקבע שכר העבודה.
    זהו שיעור בהיסטוריה על תנאי החיים והשכר של מעמד העובדים באנגליה, סקוטלנד,ארה'ב וסין + תובנות שחלקן תקפות כנראה גם בימנו, ועל חלקן ניתן להתווכח.

    https://stuffshaireads.wordpress.com/2017/06/14/אדם-סמית-דמוגרפיה-ומקיאבלי/

    אהבתי

  27. תמריץ Says:

    קמיליה, שוכנעתי לגבי הספר.
    צה"ל עובר הליך שבסופו בטוח שהמטכ"ל יהיה דתי יותר ומעניין מה יהיו ההשלכות.

    אהבתי

  28. קמיליה Says:

    לא קשור

    פוסט אורח מעניין, שפורסם בבלוג של זאב גלילי, על סטפן צוויג.
    למעשה ביקורת על השקפת העולם האירופית / על לאומית שלו (ושל קוסמופוליטיים אחרים בתקופתנו) המתנכרת לזהות היהודית ואינה חשה סולידריות עם העם היהודי.

    למיטב זכרוני מחברת הפוסט נולדה וגדלה בבריה'מ ועלתה לארץ רק בגיל מבוגר יחסית. כנראה לא מקרה.

    http://www.zeevgalili.com

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: