עדו מרוז היה בעשור החולף אחד מטובי הכותבים על השקעות בשפה העברית. לצערי הפסיק לעדכן את בלוגו בשנה האחרונה. אבל אני עדיין עוקב אחרי הטוויטר שלו, והוא מפנה לעתים קרובות לקישורים על המפנה העולמי הגדול בשימוש באנרגיה שמתרחש מול עינינו: הפחם ננטש לטובת האנרגיות המתחדשות. טורבינות רוח מוקמות, פאנלים סולריים מוזלים עוד ועוד ואילו השימוש בפחם בדעיכה מתמדת. המערב נוטש אותו, ואפילו סין מפסיקה להסתמך עליו כבסיס לצמיחה. באחד הציוצים שהפנה אליהם מוזכרים המספרים הבאים שלא יאמנו: ב-2012 הפחם היה בסיס ל-40% מצריכת האנרגיה הבריטית. ב-2013 ירד השיעור ל-37%. באפריל 2017 עמד כבר על 2%.
התחליף העיקרי המיידי לפחם הוא הגז הטבעי, שיש לו יתרון גדול: הוא פחות מזהם, אבל גם הוא מבוסס על מאובנים. קיים דיון ער בשאלה עד כמה המעבר לגז טבעי יפחית פליטת גזי חממה, ונראה שהתשובה היא באזור ה-20%. זה לא מספיק טוב. עם זאת, פריצות הדרך המרשימות ברתימת השמש והרוח להפקת אנרגיה מעידות שבעתיד הן יהיו אלו שיספקו את רוב תצרוכת האנרגיה של האנושות.
טראמפ אולי יכול לחבל משמעותית בהתפשטות המכונית החשמלית על ידי ביטול סובסידיית המס בערך של 7,500 דולר שניתנת לכל קונה מכונית כזו, אבל גם לפי החוקים הקיימים, סובסידיה זו צפויה להתפוגג במהרה, ובכל מקרה מפעלי הסוללות הגדולים שצפויים להוזיל מאוד את מחיר הרכב החשמלי ימשיכו להיבנות. יש לציין שרוב הסיכויים שהמכונית החשמלית בגרסתה העכשווית לא תעלה או תוריד הרבה בנושא ההתחממות הגלובאלית. בטווח הארוך התפשטות הרכב ללא נהג יכולה להתבסס על הצפת הערים במוניות אוטומטיות חשמליות קטנות ולא מזהמות. ברם, עד אז וכל עוד משקי בית קונים רכב לא אוטונומי משלהם שמיועד לכל סוגי הנסיעות, סביר להניח שהם ימשיכו להעדיף רכב מבוסס דלק בשל מחיר הסוללה, מחשש לחרדת טווח ולאור הסרבול שבזמני טעינה ארוכים. על כל פנים, גם פיתוח כלי רכב עם מנוע בעירה פנימית לא יעמוד במקום ותימשך ההתייעלות שלהם בצריכת דלק. אפילו אם יצרניות הרכב יניחו שארה"ב תישלט בידי טראמפ לנצח, והקונגרס והמדינות יעמדו לצידו, יש להם עוד מדינות בעולם לטרוח למענן.
הרכבת יצאה אפוא מהתחנה, והיא מונעת באנרגיה מתחדשת או לפחות פחות מזהמת מאי פעם. החלטתו של דונלד טראמפ לזנוח את הסכם פריז לא תעלה או תוריד כל כך הרבה. גם יש להתבונן על מערכת התמריצים שעומדת בפני תאגידים ולא נראה שהשינוי בה כה משמעותי. ראשית, תאגידים המקבלים החלטות השקעה צריכים לשקול שיקולים שמעבר לשנים בודדות, ונשיאותו הקפריזית של טראמפ רק מעוררת את התחושה שגדולים הסיכויים שיחליפו בקדנציה הבאה נשיא שיהווה לו תמונת מראה. יתרה מכך הסקרים מעידים שכבר בקונגרס הבא שיבחר ב-2018 יהיה לדמוקרטים הרבה יותר כוח למנוע חקיקה שלא תתחשב באיכות הסביבה. כבר היום ספק אם הסנאט הרפובליקני יאשר ביטול המוני של סובסידיות לאנרגיות מתחדשות. בנוסף, בראש תאגידים עומדים מטבע הדברים אנשים השייכים לאליטה, ולאליטות אין פקפוקים לגבי התחממות כדור הארץ. טראמפ מעורר כל כך הרבה סלידה וזלזול בקרב בני האליטות שהחלטותיו מועילות רק להתלכדותם כנגדו. כך למשל מיט רומני, לא בדיוק פוליטיקאי ליברל, התריע בטוויטר נגד ההחלטה לזנוח את הסכם פריז. בארצות הברית גם ישנו כוח גדול למדינות, וקליפורניה וניו יורק כבר הודיעו שיפעלו ביתר שאת להקטנת פליטות גזי חממה. אפילו טקסס מתגאה בכך שהרוח מספקת רבע מהחשמל שלה בחורף.
ארה"ב של טראמפ מספקת למעצמות אחרות כמו סין הזדמנות ייחודית: להתריס נגדה בכך שיהיו טובות ממנה. סין הודיעה שמחויבותה להסכם פריז עומדת בעינה, ואלו אינן מילים ריקות. סין משקיעה מאמץ עצום באנרגיות מתחדשות ובהקמת פרויקטים של תחבורה ציבורית בערים הגדולות שלה. יותר משמטרידה את הסינים הסכנה העתידית הרחוקה של התחממות הפלנטה, מטריד אותם זיהום האוויר המיידי והמוחשי שהם חשים ומקשה על הנשימה. צמיחה מבוססת פחם אינה קוסמת להם עוד.
הדרך הטובה ביותר שבה נשיא אמריקני יכול להועיל במאבק נגד ההתחממות הגלובאלית היא על ידי נקיטת צעדים להעלאת מחיר הנפט. לכל השאר כבר ידאג השוק הפרטי. טראמפ בגישתו המתנגדת לרגולציה לא צפוי להיות נשיא מועיל מבחינה זו. אבל גם אובמה לא היה. בתקופתו הפראקינג שגשג. לפעמים נשיאים משרתים את המטרה באופן בלתי צפוי. החלטתו של ניקסון לתמוך בישראל בזמן מלחמת יום כיפור הביאה לאמברגו הנפט של מדינות ערב וחוללה גלי הדף עצומים שתרמו להתייעלות השימוש באנרגיה לאורך דורות. פה בארץ למשל החקיקה שמחייבת הקמת דודי שמש היא תולדה של משבר הנפט הגדול ההוא. טראמפ יכול אולי לחולל תוצאה דומה אם יהיה מעורב בעימות עם איראן שישתק את תנועת מיכליות הנפט במפרץ הפרסי. אבל גם בלי הפתעות כאלו מכיוונו, כדור הארץ ישרוד את הקדנציה שלו.
תמריץ 
תודה. החכמתי.
אהבתיאהבתי
יש טענה שדוקא הפסקת הסבסוד תגרום להתייעלות אנרגיות חלופיות כי כשיש סבסוד לטכונולוגיה של אנרגיה מתחלפת מסוימת התמריץ של יזמים לפתח טכנולוגיה יעילה יותר – קטן.
אהבתיאהבתי
משה, זה נכון במקרים מסוימים כמו אולי בסבסוד חברת החשמל בישראל שמונע ממנה להתייעל. אבל במקרה של טכנולוגיות קלינטק הן עדיין לא מספיק אטרקטיביות עם כל הסובסידיות וצריכות להתייעל. ואכן מתייעלות בקצב מסחרר.
אהבתיאהבתי
היבט מעניין, הקשור גם להסכם פריז, הוא התרחבות השימוש במערכת התמריצים של פגיעה במוניטין וביוש בכדי לשלוט על ההתנהגות.
ברמת הפרט – יוזמי מתקפות "שיימינג" מנסים להוציא מכלל האנשים הנתפסים כמכובדים וכראויים למלא תפקידים חשובים, את כל אלו שיוזמי המתקפות מפרשים את דבריהם כגזעניים, כמיזוגנים, כאיסלמופובים, כהומופובים וכדומה. מתקפות הביוש הן למעשה השיניים העוזרות למגמת ה"פוליטיקלי קורקט" להשתרש ולהתפשט.
ברמת ארגונים וחברות המסחריות – הולך ומעמיק הקרב על מיתוגי הארגונים והחברות והמוניטין שלהן. יתכן והשקיפות הגוברת והחשש מפגיעה בתדמיתן אכן דוחפים ארגונים לשפר את התנהגותם. אבל הם גם נדחפים להשקיע רבות בפרסום תדמיתי, ולהעסיק צוותים הולכים וגדלים של "מגיבים מטעם", שיענו באינטרנט לכל פריט מידע העלול להציג אותן באור שלילי, וידחפו את הפרסום השלילי (מבחינתן) במורד חיפושי הגוגל למקום בו אף אחד כבר לא יתקל בו.
הסכם פריז מייצג את הרחבת השיטה עד לרמת המדינות. אין להסכם זה שיניים. מדינות שלא יעמדו ביעדים (שהן קבעו לעצמן) לא יקנסו או יענשו בכל דרך אחרת, ומדינות שיעשו מעל ומעבר להתחייבות עליה חתמו לא יזכו בפרס. ההסכם למעשה מתבסס על פרסום התוצאות, ושיימינג פוטנציאלי, כאמצעי להכריח את המדינות לעמוד בהתחייבויותיהן.
ניתן לפרש את אי חתימת טראמפ על הסכם פריז כגול עצמי, כביוש של ארה'ב לעיני כל העולם בידי נשיאה הנבחר. או אולי כנסיון די אנרכיסטי של טראמפ לבעוט במערכת תמריצים זו ולאמר לעולם כולו שהוא מצפצף עליה ועליהם. או שניהם גם יחד.
אהבתיLiked by 2 אנשים
טראמפ הוא בעליל נטול כל בושה ומחיל זאת על ארצו. אבל בה יש אנשים שעדיין מתביישים.
אהבתיאהבתי
מהצד השני
http://www.green-logic.info/2015/02/blog-post_11.html
אהבתיאהבתי
שם התואר "נטול בושה" נתפס כשלילי לחלוטין. הוא שווה הערך לציווי "תתבייש לך".
אבל, כשחושבים על חברה הנשלטת באמצעות תרבות הכבוד – בושה, הכופה התנהגות קונפורמיסטית והתנהלות רק על פי "מה שיגידו השכנים", בו מוקד השיפוט של מעשי האדם הוא האחרים – השימוש בביוש נראה פתאום פחות לגיטימי.
כנ'ל ההשוואה לחברה בעלת תרבות אינדיוידואליסטית, הדורשת מכל אדם לתת דין וחשבון למצפונו הפנימי / לתחושות האשמה שלו, כשמוקד השיפוט הוא פנימי. התמונה כבר הופכת למורכבת יותר.
הוזכרו בבלוג לא מעט דוגמאות למחיר הכבד של כניעה ללחצי הפוליטיקלי קורקט, של כניעה ללחצי קבוצה קטנה יחסית של אנשים המפעילות "טרור מחשבתי" במטרה למנוע מאנשים לאמר ולכתוב דברים (בתקווה שלאחר תקופה דברים שכאלו יהפכו ל"לא עולים על הדעת" ויכחדו מהעולם המחשבות). קבוצה שמינתה את עצמה, ומנסה לכפות את ערכיה ואת תפיסותיה, על כל האחרים.
טראמפ, לטוב ולרע, אינו אומר ההן הכנוע של "קובעי הטעם הטוב והדעות הנכונות". לא במישור האישי ולא במישור המדינתי.
אהבתיLiked by 2 אנשים
במקרה של טרמפ ופריז , לא יעזורו לצערינו גם תרבות האשמה וגם תרבות הבושה.
בהמשך לתגובה של קמיליה ,
כאן למטה , מסביר דוויד ברוקס , הכתב הקונסרבטיבי של הניו יורק טיימס ,
במאמר ארוך , כמו שקמיליה אוהבת , על תרבות הבושה.
https://mobile.nytimes.com/2016/03/15/opinion/the-shame-culture.html
כאן על ההבדל בין תרבות הבושה לתרבות האשמה:
In a guilt culture you know you are good or bad by what your conscience feels. In a shame culture you know you are good or bad by what your community says about you, by whether it honors or excludes you. In a guilt culture people sometimes feel they do bad things; in a shame culture social exclusion makes people feel they are bad.
כאן , מאמר ארוך נוסף, אליו קישרתי בעבר, שחבל לאמל"ק על מי שמשגשג ופורח בתרבות הבושה-
הנורמופט
http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3283
אהבתיLiked by 2 אנשים
מתוך המאמר : אומנם לא קשור לתרבות הביוש ה'בין לאומית' אבל חשוב להדגיש
על ההבדלים בין תרבות הבושה הישנה(מה יגידו השכנים) לזו החדשה.
this shame culture is different from the traditional shame cultures, the ones in Asia, for example. In traditional shame cultures the opposite of shame was honor or “face” — being known as a dignified and upstanding citizen. In the new shame culture, the opposite of shame is celebrity — to be attention-grabbing and aggressively unique on some media platform.
The guilt culture could be harsh, but at least you could hate the sin and still love the sinner. The modern shame culture allegedly values inclusion and tolerance, but it can be strangely unmerciful to those who disagree and to those who don’t fit in.
אהבתיאהבתי
הארץ על הודו ומעברה לאנרגיה ירוקה:
http://www.haaretz.co.il/news/world/asia/.premium-1.4142514
אהבתיאהבתי
CNN בעוד תצוגה של פייק ניוז מביים הפגנה מוסלמית נגד טרור בלונדון
http://rotter.net/forum/scoops1/406492.shtml
אהבתיאהבתי
כתבה שכותרתה "הכירו תודה למה שטראמפ איננו".
הימין האמריקאי, התופס את התנהגות טראמפ באי אשרור הסכם פריז, כנושא את בשורת השחרור שלו מהעריצות המחשבתית של קובעי "הדעות הנכונות".
(עוד ראייה לכך שהנושא הסבוך של שינויי האקלים וזיהום הסביבה נפל קורבן למלחמת הימין והשמאל בארה'ב. התגבשו שתי דתות הנאבקות זו עם זו, כשהמאמינים הקנאים של כל דת רק רוצים לנצח את הדת המתחרה ולהביסם).
בשוליים הוא גם קורא לגיבוש אמנה בינ'ל למלחמה בטרור במקום אמנת מלחמה בשינוי האקלים. (כאילו שני הדברים סותרים זה את זה ולא ניתן לעשותם במקביל).
https://pjmedia.com/andrewklavan/2017/06/04/what-trump-is-not/
בכדי להבהיר: אני תומכת, ממספר סיבות, בנסיון לצמצם את השימוש במחצבים ולעבור לאנרגיות מתחדשות, וחושבת שטראמפ טעה בנסיגתו מאמנת פריז.
אני גם חושבת שהעובדה שטראמפ מגלה חסינות מופלאה ממתקפות ביוש, אינה מוכיחה שהוא מושפע ממצפונו הפנימי ומרגשי אשם. אני חוששת שהוא חסין גם מפניהם.
אהבתיLiked by 1 person
החלטה של טראמפ עושה טוב לניגריה אנחנו מרוצים וגם סעודים וכל מדינות המפרץ שמחים עם החלטתו של דונאלד טראמפ…בספו של דבר הכל מסתובב סביב הדולר ולאמריקאים אין מה לדאוג כולם יבואו לקראתם..אצלינו בניגריה רוב האזרחים מסתובבים ברגל באופניים או על חמורים מי צריך מכונית חשמלית ועוד לסבסד אותה על חשבון העם הפשוט..מדינות המערב באירופה עוד יחזרו לנוע בכבישים עם עגלות וסוסים זה פשוט יותר בריא האויר נשמר נקי ויש בזה אלמנט של חיסכון והתחדשות לאומית.. כדאי לישראלים ללמוד על ניצול אנרגיה מתחדשת מניגרים..אגב לאן נעלם ידידינו אל רום תגובות שלו הם הדבר בבלוג הזה..
אהבתיLiked by 1 person
היציאה של ארה"ב מהסכם פריז לא תשנה יותר מידי להתחממות הגלובלית, אבל הוסיפה עוד פגיעה במעמדה של ארה"ב כמעצמה מובילה. לא רק שטראמפ בור ונלעג ע"י מנהיגים אירופאים, הוא גם מבודד את ארה"ב בהצהרותיו ומעשיו. המכה היא מכה תדמיתית יותר מאשר העניין הספציפי של מקורות אנרגיה.
אהבתיאהבתי
KB יותר משחשוב לו מה אומרים האירופאים חשוב לו מה אומרים האמריקאים שהצביעו עבורו.
אהבתיאהבתי
דונלד טראמפ הוא איש עסקים מאוד ממולח וככה הוא פועל כנשיא..בביקור האחרון שלו בסעודיה אני כמעט משוכנע שהם עשו דיל חדדי אמריקה תקבל הזמנה גדולה לנשק מכל הסוגים וסעודיה יחד עם ארצות המפרץ יקבלו שקט תעשייתי בתחום ביקושי הנפט …במילים אחרות דונאלד טראמפ הבטיח לדחות את התוכנית של המעצמות לקידום אנרגיה מתחדשת סולרית ואחרת אנרגיה נקיה..טראמפ דואג לאמריקה לתעסוקה ולרווחה של האזרח הקטן ואת הדבר הזה הוא הבטיח בבחירות האחרונות ״אמריקה קודם לכל״..
אהבתיאהבתי
יואש, אתה צודק, ואין לזלזל בחושיו הפוליטים של טראמפ. יודע צדיק נפש בהמתו. עם זאת, הצעדים האלה מדברים אל קבוצה קטנה יחסית של שמרנים, אפילו מצביעי טראמפ מתנגדים ברובם ליציאה מהסכם פריז:
http://climatecommunication.yale.edu/publications/paris_agreement_by_state/
אהבתיאהבתי
שוק האג"ח האמריקאי חולה. חולה מאוד. זה זמן רב שישנה סברה בשוק שהמשבר הפיננסי הבא יהיה גרוע הרבה יותר מאשר זה שראינו ב-2008 כי החדש יהיה מרוכז סביב החוב המדינתי, דהיינו שוק האג"ח שאנו עומדים לדבר עליו הפעם.
ומדוע אני אומר שכרגע המצב איננו כל כך טוב? כי ה-"כוכבים עומדים בשורה" על מנת להזיק לו:
תחילה, אזכיר את המדיניות המוצהרת של הפדרל רזרב להעלות ריביות, וזאת למרות נתוני המקרו הלא מחמיאים שראינו לאחרונה.
שנית, ככל שהצמיחה הגלובלית הולכת ומתייצבת ב-"נורמה החדשה", דהיינו נמוך מאוד, המדינות המתפתחות, ובמיוחד אלו השייכות למדינות ה-BRICS נוטות, וייטו עוד יותר בעתיד, למכור את אחזקותיהן האדירות באג"ח המדינתי האמריקאי.
ושלישית, ככל שיגדלו ניצני עלויות השכר, ועל ידי כך ניצני האינפלציה התעסוקתית, כך יגבר החשש לתחילתה של אינפלציית מחירים למרות הצמיחה הקטנה יחסית. דהיינו, סוג של סטגפלציה שהכרנו רק בתחילת שנות ה-70, ואשר הביאה את שוק האג"ח למדרון תלול למדי.
נוסיף את עניין המחזוריות שעל פיה אנו יודעים שעברו כבר כמעט 40 שנה, מאז השיא של התשואות באג"ח, והשפל במחירם, ונקבל אוסף די מדהים של גורמים מזיקים.
אליך גיא
אהבתיאהבתי
ראשית כל , המצב לא איי איי איי בגלל החובות הפרטיים בעולם.
שנית , מעניין מאיזה פרשן אצטקי נילקח פירשון המאקרו הלארמיסטי הזה.
לגבי השנית שלך : אם כולם ימכרו אגח אמריקאי אז מי שמכר יקבל דולרים.
אם הוא יוציא בדוק האצריקאי הוא ישלם את מחירי השוק. זה יביא לביקושים ולצמיחה. אם הם לא ירצו דולרים… אלא ירצו יורו או יין אז הם ימכרו את הדולרים.
הדולר יירד והאירו היין יעלו. בשל הדולר הזול יהיו ביקושים גדולים למוצרים אמריקאים ותהיה צמיחה אמריקאית.
עד כאן , אקח אתנחתא קטנה ואחזור אחר הפירסמות.
אהבתיLiked by 1 person
לא קשור לפוסט: אופן חלוקת המיסים בארה"ב. כמה משלם האחוזוון העליון במיסים?
http://www.wsj.com/video/talking-taxes-whats-your-fair-share/D330A342-E16E-4AC4-BE93-7813BD9B5557.html
אהבתיLiked by 1 person
אני יודע שיהיה קשה לחלק מהקוראים להאמין , בגלל דברים שאמרתי בעבר , אבל לא ניסתי להרויח זמן אלא שאני אשכרה , אשכרה באמת , עסוק!
לגבי הטענה השלישית : זו נראית לי אצטקיות במיטבה (במובן הרחב)
שעל כן נטען שם בו זמנית שתהיה אינפלציה תעסוקתית של עליית שכר משובלת
בסטגפלציה דומה לשנות ה70.
סטגפפלציה היא הרי אינפלציה עם אבטלה.
מה שהתרחש בשנות ה70 היתה אינפלציה של צד היצע ולא של צד הביקוש ביחד עם אבטלה. אם נותנים לאינפלציית לצד ההיצע להיספג בקלות מקבלים אינפלציה חד פעמית ולא מתמשכת. אם יש במשק איגודים ששכרם מוצמד לאינפלציה אז זה דבר
שלא צאפשר לאינפלציה להיספג ויוצר אינפלציה ממושכת.
אהבתיאהבתי
עוד דבר . ז ה שבנק מרכזי נותן ריבית זו הטבה לחברות.
החברות מקבלות נכס חסר סיכון. הרי יש גבול לביטוח פקדונות בבנקים
ואם חברות לא רוצות להשקיע את הכסף בסיכון אז הן יכולות לקנות אגח ממשלתי.
במילים אחרות זה corporate welfare
במילים אחרות נוספות ובשביל לשווק את זה לליברטריאנים אפשר לקרוא לזה wealth fare .
שהרי כיודע , ממשלה בעלת מטבע ריבוני שהיא המונופוליסטית במטבע שלה לא צריכה לקבל או להלוות אותו מאף אחד ותמיד היא יכולה לייצר אותו בעצמה.
אהבתיאהבתי
כמה נתונים , תודות לנייד נורמן בשביל לעשות קצת סדר, לסבר את האוזן ו..
לעקם את העין __≥
Who buys bonds?
Mostly affluent people. I don't know too many poor people or even middle class people who are wondering what Treasury securities they are going to buy with their extra savings. Only rich people have that worry. Warren Buffet owns over $40 billion in Treasury securities by his own admission. So our government is basically paying interest to rich people like Warren Buffet for no reason at all. It's welfare for the rich and the numbers are huge. Take a look…
Here's what the government pays out in interest and what it pays out on some other, important spending items.
Fiscal Year-to-Date
Interest payments $194 bln
Education $206 bln
Unemployment Ins $106 bln
Temporary Assistance to Needy Families (TANF) $17bln
Food Stamps $4.6 bln
So the government spends 40 times more money paying interest to rich people than it does for food stamps.
אהבתיאהבתי
סלח לי גיא זה טקסט מטופש מה שציטטת. ברוח "הכלכלה האמיתית".
אהבתיאהבתי
דילגתי על הקריאה של הטקסט של גיא , אחרי תמריץ , חזרתי לקרוא , על מה המדובר , לא יכול להירגע …… זה אגב , " מיתוס אצטקי " גיא , לא פרשן , ולא פרשנות ולא עצפור ולא בטיח . מי כתב את זה גיא ? זה כנראה אדם , שהיה על ממריצים ….. להתראות
אהבתיאהבתי
תמריץ , אנא פרט.
אני הבנתי שהכלכלה האמיתית רוצה לבטל את היכולת של בנקים פרטיים להלוות.
לא יודע מה הם אומרים על הצורך בריבית ממשלתית.
אמ.אמ.טי אומרים ששיעור הריבית הטבעי על הכסף הוא אפס.
כמו שמן לך ריבית על כרטיסים להצגה או לסרט. כמו. שאין ריבית על ז'טונים לרכבת. הממשלה לא צריכה לתת ריבית על הכסף והשוק הפרטי יקבע אותה. הם אומרים שלא תמיד ברורה השפעת שינוי בריבית על הצריכה (ולכן על האינפלציה – שהיא אינדיקטור חשוב) …
מכאן שהנתינה שלה הריבית היא מנגנון של הטבה welfare חסר סיכון למי שמחזיק בו. מי שמחזיק בו הם העשירים. לכן שיצאו לשוק הפרטי לקבל מתנות ולא מהממשלה.
אהבתיאהבתי
אני משאיר מקום לאפשרות שיש משהו שאני לא מבין פה ואשמח להסבר.
אופן החשיבה של mmt מכזיר לי איזה משפט של יוגי ברה (שלא מצאתי בחיפוש קצר ) שהולך משהו כמו כך:
Ever wonder how many things there are that are not so?
אפילו בבואך לליברטאן – לא עדיף להציע ממשלה כמעסיק של הברירה האחרונה(something for something) על ממשלה שנותנת תשלומי העברה(something for nothing)?
בעניין הריבית – לשלוח עשירים לשוק הפרטי לקבל ריבית במקום שממשלה תיתן להם ריבית חסרת סיכון? אז מה אם הם עשירים? סתם למנוע מהם בשל כך את מנעמי השוק הפרטי?
אלרום , אתה צודק.
הייתי צריך לגנוב ממך את הפתגם האצטקי במלואו ולא לנסות לחקות עם שינוי.
כמו שאמר פיקאסו – האומנים הגרועים מחקים. הטובים גונבים.
אהבתיאהבתי
על השאלה מה טוב לעשירים אפשר להתווכח. הרי ריבית אפס מנפחת מניות ולכן תמיד נחשבת למגבירה אי שוויון. אני מניח שאפשר לקבוע ריבית אפס תמידית ולשלוט באינפלציה על ידי מיסוי. אבל הטקסט על רווחי הריבית הוא מטופש בעיניי. ריבית לא מבזבזת משאבים בעולם וסילוקה לא יפנה אותם. השיטה הנוכחית מאפשרת לשווקים לתמחר חובות של ממשלות ויש גם לזה ערך.
אהבתיאהבתי
גיא , זוהי לא גניבה , אלא סתם מיחזור , רק שהמיחזור לא נאות או קולע …..
ולגבי אג"ח אגב , אתה שוכח שיש מוסדיים . שוכח שיש סטנדרט משפטי וכללי . הסטנדרט המשפטי והכללי , הינו זה , שאג"ח ממשלתיות , מגלמות השקעה סבירה וראויה . מה שמעבר או מתרומם מזה , כבר נחשב לרוב , ריסק לא סביר ( חוץ ממניות כבדות מסויימות בדרך כלל ) .
ואני לא מבין , מה זה פרטי ? הרי הריבית שהממשלה משלמת , הוא תוצאה של מכרז . לתפיסתך אני מניח , ביקוש והיצע , מצד ההמונים , מגלם פרטי . אז למה הכוונה ? ובכלל , יש היבטים ריבוניים לאג"ח כמובן . שהרי , האג"ח הממשלתית , מגלמת , את הסיכון הכלכלי והכללי , שמדינה מסויימת נושאת או מכילה .
ובכלל , יש חילופין , בין מניות לבין אג"ח . כאשר הריבית גבוהה יחסית , יש שיפטינג ממניות לאג"ח , וכאשר הריבית נמוכה , נוהרים למניות לרוב . מי אלו ? עשירים ? לא הצלחתי להבין !!
להתראות
אהבתיאהבתי
תמריץ אלרום. אני סוגר את היום.
אמ.אמ.טי אומרים אם אני זוכר נכון שהריבית על האגח היתה בעבר כל מנת למנוע מאנשים למשוך זהב .. וכך הריבית היתה בוננדזה.
המטרה של האגח הממשלתי היום היא למשוך כספים של בנקים ש היו אחרת מושקעים בריבית הלילית הבינבנקאית. אם לא היו אגח ארוכות הבנקים היו שמים את כל הכספים הרזרבות שףלהם בריבית הבין בנקאית עד שהיתה יורדת לאפס.
הבנק המרכזי מציע את האגח הארוכות ונעזר בהם על מנת לקבוע על כן את הריסית הקצרה.
אם הוא מחליט שהוא לא קןבע ריבית קצרה או שהוא רוצה שהיא תהיה אפס הוא לא צריך גם את הארוכה.
זה מנגנון מסובך. מקווה שאני לא מדבר שטויות… אחפש על כך קישורים מחר.
אהבתיאהבתי
תמריץ , לא הבנתי בדיוק את תשובתך על הריבית. אולי בבוקר.
אם לוורן באפט יש תיק הארי בראון 🙂 שבו הוא מחזיק 25 אחוז אגח אמריקאית הוא כן מוציא את הכספי הריבית שהוא מקבל מהן לצריכה שוטפת כמו שמקבל תלושי המזון מוציא את שלו על צריכה. למה שבאפט יקבל תלושים חסרי סיכון?
אהבתיאהבתי
רק כהמחשה , מהי השקעה סבירה משפטית וכללית , ניתן למשל להיווכח , בתקנות מסויימות ( להלן לינק ) אשר מורות אפוטרופוס של אדם חסוי , כיצד יש להשקיע את כספי החסוי ( בנאמנות למעשה ) וכמובן , שזה מגלם , את ההימנעות , מסיכונים בלתי סבירים ורצויים , הנה כאן :
https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/192_005.htm
להתראות
אהבתיאהבתי
The $110 billion arms deal to Saudi Arabia is fake news
https://www.brookings.edu/blog/markaz/2017/06/05/the-110-billion-arms-deal-to-saudi-arabia-is-fake-news/
אהבתיאהבתי
תמריץ , אלרום. הנושא סבוך בטירוף … ויתכן שהמשפט הבא :
"שיטה הנוכחית מאפשרת לשווקים לתמחר חובות של ממשלות".
הוא גם מיתוס אצטקי מגוחך …
אולי אולי השיטה מאפשרת לשווקים להשפיע על הריבית הריבית הארוכה בעתות שקט אבל הם לא קובעים את הריבית הארוכה.
קיינס עצמו חשב חשב שלפד יש שליטה מלאה על שער הריבית הארוכה.
Keynes himself was wholly convinced that the central bank had full control over the long-term rate of interest. In a 1933 open letter to US President Franklin Roosevelt Keynes wrote:
The turn of the tide in great Britain is largely attributable to the reduction in the long-term rate of interest which ensued on the success of the conversion of the War Loan. This was deliberately engineered by means of the open-market policy of the Bank of England. I see no reason why you should not reduce the rate of interest on your long-term Government Bonds to 2½ per cent or less with favourable repercussions on the whole bond market, if only the Federal Reserve System would replace its present holdings of short-dated Treasury issues by purchasing long-dated issues in exchange. Such a policy might become effective in the course of a few months, and I attach great importance to it.
הסברים ודקיות לאופני השפעה במאמר כאן :
מסקנות הכותב : לא האינפלציה או חששות השווקים מאינפלציה הן שמשפיעות
על שער הריבית הארוכה אלא ששער הריבית הקצרה שקובע הפד הוא שמשפיע.
(תמריץ כנראה יאמר שהפד קובע את הקצרה לפי החששות מהאינפלציה – (אני אומר -אבל עדיין!))
This shows quite clearly that, although the short-term rate may be raised by the central bank in response to inflation, it is clearly the short-term rate that is driving the long-term rate and not the rate of inflation.
שווקים קובעים הריבית הארוכה = מיתוס אצטקי ?
So, does the central bank control the long-term interest rate? Yes. Does it control the spread between the long-term rate and the short-term rate? There is no evidence to confirm this and the evidence that we do have — taking the Fed at its word — suggests that they do not.
But regardless, next time some economists tells you that the markets control the long-term rate of interest you can safely tell them that they have absolutely no idea what they are talking about.
לחפירות וטבלאות נוספות :
MMT יודעים מי קובע את הריבית (הארוכה)
https://www.scribd.com/presentation/211223323/MMT-Knows-the-Fed-Sets-Rates
אהבתיאהבתי
גיא, אני מסכים עם הקטע שהבאת לגבי הריבית ארוכת טווח והאופן שבו נקבעת. אבל כתבת כבר בסוגריים את תשובתי.
אפשר לחיות על תיק הארי בראון ולהעביר מייד כל ריבית לשימוש לצריכה. אבל רוב כספי הריבית מתגלגלים במערכת הבנקאית והפנסיונית לאורך שנים מבלי שיעברו באופן ישיר לצריכה אלא כדי שיהוו תמריץ לחסוך. אי אפשר להשוותם להוצאה ישירה של המדינה על תלושי מזון שדורשת באופן ברור הקצאת משאבים ריאליים בגודל המקביל לסכום.
אהבתיאהבתי
פרשן אצטקי
מיתוס השמשות ואבן השמש
סיפורי בריאת העולם במרכז אמריקה שונים מאוד מהסיפור שמופיע בספר בראשית. ההבדל המרכזי נעוץ בתפיסה שונה לחלוטין של הזמן עצמו. בעוד שבמערב ההיסטוריה מתחילה ב'בראשית', עת האל ברא את העולם, ומשם היא מתקדמת באופן ישיר אל עבר אחרית הימים, קץ ההיסטוריה והגאולה (שקשורה לעתים בביאת המשיח), הרי שבמרכז אמריקה המצב שונה לחלוטין. אין ציר זמן, אין נקודות התחלה וסיום, אלא מחזור אינסופי של חורבן ויצירה. מדובר בתפיסת זמן לינארית אל מול תפיסת זמן מחזורית. מיתוס השמשות, שהגיע לידי גימור בתקופה האצטקית, מבטא את התפיסה הזו בצורה מובהקת.
על פי מיתוס השמשות העולם – על כל תכולתו וברואיו – נברא כמה פעמים, נחרב, ונברא מחדש. בכל עידן שכזה היתה שמש אחרת שכיוון את מהלך העניינים, ולכן העידנים מכונים שמשות. השמש הראשון נברא ע"י טסקאטליפוקה (Tezcatlipoca), אל הראי המעשן. עולם זה התקיים במשך 676=13*52 שנים. האדם נברא מעפר, ובסוף העידן נטרף על ידי היגוארים (סמל לאלוהי התהום). השמש השני נברא על ידי קצאלקואטל (Quezalcoatl) ונמשך גם הוא 676 שנים. בסופו נשבו רוחות רבות עוצמה, שחיסלו את בני האדם. השמש השלישי נמשך 312 שנים, בסופו ירד גשם אש מן השמיים האל השולט היה טלאלוק (Tlalok). השמש הרביעי נמשך 52 שנים בלבד, ובסופו המים הציפו את האדמה. האלה השלטת בו היתה אלת המים, צאלציאוטליקה (Chalchiuhtlicue) לאחר חורבן השמש החמישי התכנסו האלים ב'עיר האלים' טהוטיהואקאן (Teotihuacán). הם ידעו שעליהם לברוא מיד שמש חדש, שכן רק שמש יכול לקיים את האדם, ורק האדם, בתורו, יכול לקיים את האלים. הם הבעירו אש ובחרו שני אלים שיקפצו לתוכה, יקריבו את עצמם ויהפכו לאש עליונה – לשמש. אחד האלים הכין את עצמו בצורה ראויה, דקר את גופו עד זוב דם, ובסופו של דבר קפץ אל עומק הכבשן ללא היסוסים. לעומתו, האל השני, זייף את הסיגוף המקדים, וברגע האמת פחד, הסס ונפל לשולי האש. האל הראשון הגיח הישר למרומי השמים והפך לשמש עצמה, טונטיו (Tonatio), בעוד שהשני הפך לירח
מסקנה, מה שהיה הוא שיהיה ואין כל חדש תחת השמש, הייתה מפולת תהיה מפולת זו המציאות, ומי שלא מבדיל בין מיתוס למציאות סופו שיהיה שכיר בקיבוץ.
אהבתיLiked by 1 person
https://dannyorbach.com/tag/%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A1-%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA/
אהבתיאהבתי
תמריץ , בשביל תמריץ לחסוך אפשר לתת אגח יעודיות בתוכניות פנסיה או הקלות מס על חסכון. זה עדיף מריבית. המונטריסטים (כמו סאמנר) להבנתי כן טוענים להשפעה מכריעה של הריבית הארוכה על הצריכה.
אמ.אמ.טי לא טוענים (להבנתי)שאין השפעה אלא שהיא לא ברורה בכל מבנה אוכלוסיה ויש לחקור ובכל מקרה יש כלים אחרים עדיפים למדיניות.
אהבתיאהבתי
לי נראה ברור שריבית משפיעה על שיקולי הצריכה מול החיסכון בהיותה תמריץ גדול לחיסכון.
אהבתיאהבתי
אני זוכר איזה תיאוריה כלכלית ישנה מלימודי שפרטים נוטים לנסות להשוות צריכה על פני תקופות. פנסיונר דור בייבי בום אם יקבל ריבית גבוהה חסרת סיכון על חסכונותיו יצרוך כנראה את רובה. למה שהממשלה תסבסד לו ריבית כזו על כל סכום?
(נניח מעבר לסכום שיסכימו שהוא 'רמת חיים נאותה') … שיילך להסתכן בפאקינג שוק הפרטי כמו כולם…
אהבתיאהבתי
ושוב חזרה לנושאים הכלכליים.
לפני 50 שנה כשמילטון פרידמן כתב את התיאוריות המוניטריסטיות שלו
לא היה דור עם טבלת פעמון הפוכה של בייבי בומרים שצורכים מהריבית.
לכן , צריך כל הזמן לבדוק נתוני צריכה אמפיריים מהשטח ולא להסתמך על
מפות ישנות שעבדו פעם .. מאז הטרטוריה תחתן השתנתה.
אהבתיאהבתי
חזרה גאלינה , ובגדול …. כבר חששתי שפרשה מכאן .
אהבתיאהבתי
גיא, אבל מצד שני בימים אלו אנו חיים בתקופה שבה הסבסוד של הריבית מצד הממשלה קלוש. זה שינה משהו לטובה מבחינת אי השוויון? יש שיאמרו ההיפך. אני לא מתרגש מכך שלפעמים חוסכים מקבלים ריבית גבוהה, כל עוד זה נעשה בנסיבות שיש בהן היגיון כולל מבחינת המשק. הבעיה הקשה הייתה הנהגת ריבית אפס בזמן שהריבית הנדרשת הייתה בכלל שלילית.
לריבית יש גם אלמנט חשוב בשוק המט"ח. העלאת ריבית היא דרך מהירה להרים קרנו של מטבע בקריסה.
אהבתיאהבתי
תמריץ , אני חושב שגם אתה היית מעדיף שממשלה שרוצה לעודד
צריכה היתה עושה זאת על ידי הפחתות מיסים מאשר על ידי פוילה שטיקים
של ריבית שלילית. לי נראה שתעלולים של ריבית נובעים אולי מאילוצים פוליטים
שנועדו למונטריסטים שרוצים ללכת עם ממשלה ולהרגיש בלי.
נוסף על כך , אני רוצה להדגיש , ושלא ייצא לי איזה שם של רודף שיוויון.
השוק הפרטי יוצר מספיק אי שיוויון … למה שנרצה שהממשלה תוסיף על כך
בעזרת מדיניות הריבית כשיש לה כלים יותר יעילים לביצוע מדיניותה.
לגבי שוק המטח … מעניין.
מעניין אם יש דרך מהירה אחרת להרים קרנו של מטבע בקריסה.
צריך לחשוב על זה.
אהבתיאהבתי
גיא , חשוב לזכור , שבעיקרון , מטבע, מוערך , על ידי או כנגד מטבע אחר ( או סל מטבעות ) למטבע אין ערך פר סה . אלא שאסור לטעות :
כשאתה מעלה ריבית וחזק , אז בטווח הקצר , המטבע יעלה , זה ברור בדרך כלל. אבל , למשקיעים , זה גם סימן שהכלכלה חלשה . שלבנק המרכזי , אין אמון ממש בכלכלה . שהוא מפחד משד אינפלציוני . זה מסר לא טוב !! בעוד בעולם נניח ריבית קרובה לאפס , אז במדינות אקזוטיות יותר , אתה מוצא ריבית של 8 אחוז , 12 אחוז וכדומה ( כמו בהודו ) .
כך שהביטוי הזה , מרים קרנו של המטבע , מאוד מפוקפק !! גם לא מובן למה להרים קרנו של מטבע . אם המדינה לא מייצאת , אזי , לרוב היא לא תצלח לכלום . ואם היא מייצאת , היא צריכה מטבע חלש הרי . כל הטרמינולוגיה הזו בעייתית מאוד בלשון המעטה .
להתראות
אהבתיLiked by 2 אנשים
גיא ( ותמריץ ) :
הנה קצת שערי ריבית גבוהים יחסית במדינות מסויימות :
רוסיה : 9.25
טורקיה : 8.00
מקסיקו : 6.75
הודו : 6.250
ברזיל 10.25
אז האם ניתן לומר , שאלו מדינות שבהן הכלכלה ממש יציבה ( להבדיל מכר פורה להשקעות ) . ודאי שלאיו !!לעומת מדינות מערביות מצליחות , שם לרוב הריבית כמובן הרבה יותר נמוכה .
להתראות
אהבתיאהבתי
אלרום , אכן –>
אהבתיאהבתי
גיא , אבל , אתם הצגתם את זה במינוח תדמיתי ( להרים קרנו של המטבע ) אלא , שהחוב , לא מעיד על התדמית של הכלכלה , וגם לא על הביצועים האובייקטיבים , כך שזה קצת חסר ערך הרי ….. להתראות
אהבתיאהבתי
ריבית גבוהה במיוחד היא כמו ניידת כיבוי אש. רואים אותה היכן שיש שריפה. אבל היא לא סיבה לשריפה אלא ניסיון לכבות אותה.
אהבתיאהבתי
תמריץ , אז היא מעלה חשדות כבדים , שיש שריפה הרי ….. איפה שהנשרים חגים , מתחת לרוב , יש נבלה …. אז ברור , שאדם בר דעת בתחום , חושד שהכלכלה לא יציבה כאשר הוא משווה ריביות . שהרי המשמעות הינה זו , שבנק מרכזי , מוכן לשים בלמים למגזר העסקי ולצמיחה , לייקר הכסף , ובלבד שהוא יימנע מחולי אחר קשה מאוד . להתראות
אהבתיאהבתי
תמריץ , אולי עדיף להרגיל את העולם לחוקי kiss פשוטים.
אם רוצים לעודד פעילות כלכלית ו/או לא לגרום לפעילות כלכלית לעזוב מדינה
צריך שהכבאית תוריד מיסים וככה השוק הפרטי ישפוך מים בעצמו לבד על האש.
אהבתיאהבתי
כשהמטבע הרוסי למשל צנח, לא חושב שהיה אקט מיידי אחר שיכול היה לעצור קריסתו.
אהבתיאהבתי
רק למי שרוצה לעיין בשערי ריבית של בנקים בעולם , כאן :
http://www.global-rates.com/interest-rates/central-banks/central-banks.aspx
תמריץ , המטבע הרוסי צנח ( בעקיפין לפחות ) בגלל מחירי הנפט שצנחו , ובגלל הסנקציות ( ארה"ב , האיחוד האירופי ) על כיבוש חצי האי קרים והפעילות במזרח אוקראינה . עכשיו , תעשה החשבון באמת , מה אפשר ואי אפשר היה לעשות אכן …..
להתראות
אהבתיאהבתי
כתבה מתורגמת לעברית המהללת את תוצאות מדיניות "הצנע הרך" באירופה, והשפעתה המיטיבה על הצמיחה הכלכלית והקטנת האבטלה במדינות האיחוד האירופי (בהשוואה לארה'ב). מכאן ההמלצה להמשיך את מדיניות הצנע "הרך".
אני מקווה שגיא יהנה מכל מילה.
אבל אני די מבולבלת. הגרף עשה עלי רושם. מה איני מבינה?
http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3714563,00.html
####################################
נושא אחר: המצור המתהדק על קטאר.
כתבה קצרה של פנחס ענברי.
אין בה חידושים גדולים אך ניתן להנות מהשפה הציורית.
השיא: האמיר הקטארי בא לחגיגה (החתונה של סעודיה וטראמפ) והכריז שהכלה מכוערת והחתן טיפש.
(הייתי מעדיפה שההשמצה הקשה תהיה שהכלה טפשה והחתן מכוער, אך מילא 😊)
http://jcpa.org.il/2017/06/משבר-קטאר-האמיר-בא-לחגיגה-של-סעודיה-ואמ/
אהבתיאהבתי
קמיליה , אני באמת קצר במשאבי זמן ובאמת שהייתי מעדיף שתשלחי אותי לקרוא מאמרים של אנשים שבאמת
מבינים בכלכלת מאקרו ולא למאמרים של כתבים אצטקים מגוחכים.
בלי ממש להתעמק אני אומר שזו כנראה ההתאוששות כמו קפיצה של חתול מת(אחרי שנפל מהקומה ה20 הוא מקבץ איזה חצי קומה אחרי שפגע בריצפה)
ראי כאן האבטלה באיטליה ירדה מבערך 13% ב2014 ל 11.5% השנה
אחרי שב2008 היא 6% …
https://tradingeconomics.com/italy/unemployment-rate
ראי כאן האבטלה באיטליה ירדה מבערך 28% ב2014 ל 22% השנה
אחרי שב2008 היא 8% …
https://tradingeconomics.com/greece/unemployment-rate
בארהב , לעומת זאת האבטלה ירדה מ 10% ב2008 ל 4% היום ברצף
https://tradingeconomics.com/united-states/unemployment-rate
מדיניות הצנע באירופה זו מדיניות שהורסת דור שלם , מדיניות שהורסת ציבליזציות עם טרור כלכלי וזה עוד לפני משבר הפליטים מסוריה.
אהבתיLiked by 2 אנשים
מכחישי התחממות:
Settled science: Growing petition of 31,487 U.S. scientists reject global warming hypothesis
Several of the U.S.’s top climatologists and at least two Nobel Prize winning physicists are among some 30,000 U.S. scientists to have signed a petition saying that “the human-caused global warming hypothesis is without scientific validity.”
http://www.worldtribune.com/settled-science-growing-petition-of-31487-u-s-scientists-reject-global-warming-hypothesis/
אהבתיאהבתי
תמריץ,
אם תרצה לצרף את חתימתך זה המקום:
http://www.petitionproject.org/
אהבתיאהבתי
חייל, ה"עצומה" הזו היא פייק ניוז. מדובר בעצומה ישנה שרצה עוד משנת 1998.
תקרא את הכתבה שמסבירה את ה"עצומה" הזו.
http://m.huffpost.com/us/entry/243092
אהבתיLiked by 1 person
לגיא,
תודה.
הנתונים בגרף התעסוקה בכלכליסט, שממנו התרשמתי, היו משנת 2000. אבל אם הנתונים מעוותים אני מרימה ידים.
רק תיקון מקברי קטן: מה שקופץ לגובה של חצי קומה, אחרי התרסקות חתול מגובה של 20 קומות, אינו חתול. אלו חלקי חתול.
##########################################
דעתו של מוטי היינריך, מהבלוג קו ישר, על חשיבות הסכם פריז ועל מניעי טראמפ לפרוש ממנו.
רמז: כותרת הפוסט היא קרקס על קרקס וטראמפ הליצן הגדול מכולם.
קטע נבחר מהפוסט:
"… ההסכם פריס מאד יקר לליבם של כול המנהיגים, ממרקל ומקרון, דרך האפיפיור (הסוציאליסטי) ועד הליצן מציון – שר הסביבה שלנו, אלקין. הוא יקר לליבם בדיוק בגלל הערך הסמלי. הוא לא מטיל על אף אחד שום התחייבות של ממש, שום מחיר כואב, אבל מאפשר לכולם לעשות הצגה גדולה. הצגה של צדיקים, של מצילי כדור הארץ, והכול חינם אין כסף, במחיר כמה מליצות.
החשיבות הסמלית (אומרים) היא שכול העולם הכיר בבעיה ונטל על עצמו התחייבות להילחם באקלים. לא חשוב מה עושים בפועל (כלום), לא חשוב עד כמה האקלים הולך להשתפר, אם בכלל. העיקר היא ההרגשה הטובה בבטן, שכול העולם מאוחד, כולם מסכימים, כולם צדיקים, כולם משתפים פעולה, כול אבירי העולם נלחמים ביחד למען טחנות הרוח.
ועכשיו בא האידיוט הזה, טראמפ, ומשתין על המצעד הצדיקים הבינלאומי המאוחד, על הקואליציה מקיר לקיר של הליצנים בעולם. מדוע הוא פרש מהסכם פריס? מה היה כול כך דחוף לפרוש? מדוע היה לו חשוב להכעיס את כולם? …. "
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477217
אהבתיאהבתי
האמת הפוכה ממה שאומר מוטי היינריך. הביטול של טראמפ את הסכם פריז לא משנה כל כך. אבל זה לא כי בלאו הכי לא יקרה כלום, אלא כי בלאו הכי הכול כבר ישתנה בשיתוף פעולה של השוק הפרטי וגורמים ממשלתיים מקומיים בארה"ב. אף אחד לא יסבול היום את המשך ביסוס שוק האנרגיה על פחם וגם אין בכך היגיון. גם איש לא יעצור את טסלה ואת מפעל הבטריות שלה ואת פריצות הדרך המרשימות בכל העולם ברתימת השמש והרוח. אפילו בהודו תמחור של חשמל סולארי כבר מתחרה בתמחור חשמל מפחם.
אהבתיאהבתי
ד,
העצומה, כדרכן של עצומות, מכילה גם הטרלות אבל התוכן שלה אותנטי ואני מכיר מספר עמיתים שלי שחתמו עליה.
אהבתיאהבתי
פינת הטירלול האמריקאי:
WONDER WOMAN IS YOUR ZIONIST, WHITE FEMINIST HERO
https://wearyourvoicemag.com/more/entertainment/gal-gadot-wonder-woman-white-feminist-hero
אהבתיאהבתי
קמיליה , רק הבהרה ,הנתונים בגרף של כלכליסט הם נתונים של אחוז ההשתתפות בכוח העבודה בגילאי 15-64. אפשר להניח שהם לא מעוותים אבל הם נתונים אחרים מהנתונים שאני הצגתי שהם נתוני האבטלה
לפי הבנתי – בהפרש בן אחוז המועסקים באוכלוסיה(גיל15-64) לכלל האוכלוסיה בגילאים הללו נמצאים המובטלים(מי שמחפש עבודה ולא מוצא ונרשם ככזה) וכאלו שלא עובדים ולא רשומים איפה שהוא כמחפשים(יש שלא רוצים ויש שיתייאשו).
לדעתי – הנקודה שצוינה במאמר שמגמת ההשתתפות בכוח העבודה בגוש היורו נמצא במגמת עלייה היא נקודה טובה ויפה אך זניחה לעומת שיעורי האבטלה הגבוהים. (צירפתי למטה את ספרד , צרפת , גרמניה) .
נקודה דווקא בעד המשך מדיניות מרחיבה בארה"ב למרות האבטלה הנמוכה היא תופעת נטישת אמריקאים את שוק העבודה משקפת את מה שמכונה על ידי כלכלנים תופעת "העובדים המיואשים". התופעה הואצה מאז המיתון של 2009.
אם האבטלה יורדת ושיעור ההשתתפות עולה אז מתי שהוא יתחילו העלאות שכר שיגרמו לאינפלציה. תחילת האינפלציה תהיה הזמן להפסיק לנקוט במדיניות פיזקאלית מרחיבה.
כאן האבטלה בספאד ירדה מבערך 26% ב2014 ל 19% השנה
אחרי שב2008 היא 8% …
https://tradingeconomics.com/spain/unemployment-rate
כאן האבטלה בצרפת ירדה מבערך 10.5% ב2014 ל 9.5% השנה
אחרי שב2008 היא 7% …
https://tradingeconomics.com/france/unemployment-rate
כאן ניתן לראות שאכן רק בגרמניה האבטלה ירדה.
https://tradingeconomics.com/germany/unemployment-rate
מה שמזכיר לי את בדיחת האינטרנט העתיקה : הגרמנים הציעו שאנגלית עם כמה תיקונים קלים
תהיה השפה הרשמית באיחוד האירופי
The European Commission has just announced an agreement whereby English will be the official language of the European Union rather than German, which was the other possibility.
As part of the negotiations, the British Government conceded that English spelling had some room for improvement and has accepted a 5- year phase-in plan that would become known as "Euro-English".
In the first year, "s" will replace the soft "c". Sertainly, this will make the sivil servants jump with joy. The hard "c" will be dropped in favour of "k". This should klear up konfusion, and keyboards kan have one less letter.
There will be growing publik enthusiasm in the sekond year when the troublesome "ph" will be replaced with "f". This will make words like fotograf 20% shorter.
In the 3rd year, publik akseptanse of the new spelling kan be expekted to reach the stage where more komplikated changes are possible.
Governments will enkourage the removal of double letters which have always ben a deterent to akurate speling.
Also, al wil agre that the horibl mes of the silent "e" in the languag is disgrasful and it should go away.
By the 4th yer peopl wil be reseptiv to steps such as replasing "th" with "z" and "w" with "v".
During ze fifz yer, ze unesesary "o" kan be dropd from vords kontaining "ou" and after ziz fifz yer, ve vil hav a reil sensi bl riten styl.
Zer vil be no mor trubl or difikultis and evrivun vil find it ezi TU understand ech oza. Ze drem of a united urop vil finali kum tru.
Und efter ze fifz yer, ve vil al be speking German like zey vunted in ze forst plas.
אהבתיLiked by 1 person
גיא וקמיליה, חומר נוסף לדיון.
יוליה לטינינה "הבוחרים – הטפילים והמדינות – הטפילות:
http://armchairpraxeologist.blogspot.co.il/2017/06/blog-post.html
אהבתיאהבתי
יש כאן איזושהיא תפיסה שגויה מעיקרא , לגבי הסכם פריז :
תחילה , על פי ההסכם , כל מדינה , מצמצת פליטות מזיקות , בדרך שלה . משמע , זה מהווה תמריץ , לפיתוח טכנולוגיות מסננות ומצמצמות , במקום , הורדה או צמצום של ה – industrial output או צמצום התפוקה התעשיתית .
מעבר לכך , הסנטימנט , חשוב בטירוף . לראשונה למעשה , היה איחוד והסכמה גורפים , בין כל המדינות בעולם כמעט , כולל כל המעצמות , וכולל סין אפילו . לרוב , מדינות מתפתחות וצומחות , מייללות על כך , שהן בדרך לשיויון כלכלי ומסחרי , צריכות לשלם המחיר , אחרי שהמערב , במשך עשרות שנים , זיהם הפלנטה . שהרי :
בתחומים אחרים של הגנת הסביבה , שיתוף הפעולה הוא מאוד יעיל ונחוץ :
תהליכי מידבריזציה ( מדבר ) , מחסור במים , מחלות אפידמיות , חקלאות מידלדלת , הגנה על חיות בר , הגנה על חיות נכחדות , סחר לא חוקי שפושה בעולם מכל עבר , רעב כתוצאה מבצורת וכדומה …
רק המחשה קלה :
אפילו הסינים חונכו כבר לכך . והם יותר ויותר משתפים פעולה גלובלית ובינלאומית . ידוע השימוש שלהם בכל מיני אברי חיות לריפויים שונים ומשונים ( זין של טיגריס , קרניים של קרנף ואללה של טירוף איתם ) והנה , הם החליטו כבר , גם להילחם בסחר בשנהב וטבח פילים בעולם , הנה :
http://www.bbc.com/news/world-asia-china-38470861
להתראות
אהבתיאהבתי
יש פה מגיבים , יעופו על המאמר , איזה טירוף :
http://jcpa.org.il/2017/06/היהפוך-גבריל-רגוב-עורו/
להתראות
אהבתיאהבתי
חייל , צטערת, התחלתי לקרוא את המאמר ולא התרשמתי שהוא מומחה גדול לרומא
ויתכן שהוא אולי מומחה לסלט רומאי.
הכותרת אצלו היא על הפקס רומנה שהסתיים עם מותו של מרקוס אורליוס
והוא בכלל מדבר על תקופת נפילת האימפריה המערבית. הוא אומר שם שבמאה 3
רומא היתה בתקופת אחדות שהכל נראה בה אותה דבר בעוד זו היתה תקופה שהאימפריה כמעט התפרקה.החלק המזרחי נכבש ע"י ממלכת פלמירה(תדמור שדעאש הרס עכשיו) והיתה לו שם מלכה בשם קסנוביה.
השבטים הברברים שהרסו את רומא , הונדלים למשל , היו בתהליכים של להיות רומנייזיד . הם כבר היו נוצרים והיו להם אחר כך הסכמי שלום עם האימפריה המזרחית….
אגב , צפון אפריקה , שהיתה אז חלק מאירופה יותר משגרמניה היתה חדלה להיות
כזו עם בוא האיסלם שהפך את הים התיכון (נוסטרה מארה – הים שלנו(הרומאים) לים
של טרור – נשמע מוכר?)
זה רק , ככה , בקצרה – כי לא היה זמן להתעמק עוד.
בתחילת המאמר רואים שלכותה יש כנראה אידיאולגיה כלכלית מאד מסויימת….
חבל רק שהוא אונס את ההיסטוריה בניסיון נואל לבססה.(לצערי, זו לא פעם ראשונה שאני רואה שהחברה הללו עושים כך).
אהבתיLiked by 1 person
למשל פה:
ויש לי עוד מקרים….
אבל מה נלין על כך כשהכותרות בעיתון כלכלי מוביל הם ברמת עומק של הירחון פילוני לילדים. לפחות בפילוני לא ניסו להפחיד את הילדים סתם.
http://m.globes.co.il/news/m/article.aspx?did=1001191852
אהבתיאהבתי
לתמריץ, בהקשר לפוסט של מוטי היינריך
אתה למעשה לא סותר את טענתו. שניכם מסכימים שמי שיוביל את השינוי לכיוון אנרגיה ירוקה לא יהיו ראשי המדינות, שחתמו ברוב רעש, צלצולים והבזקי מצלמות על הסכם פריז (או סרבו לחתום עליו).
אתה רק מוסיף שאלו יהיו המוני חברות פרטיות וגופי ממשל מקומיים. ורומז שהדגש יהיה כנראה יותר על הפחתת זיהומים ופחות על עצירת שינוי האקלים.
תוספת שאני לגמרי מסכימה אתה. מה שלא סותר את טענת היינריך שהסכם פריז בין ראשי המדינות היה קרקס, ונימוקי טראמפ לא לחתום על ההסכם – קרקס נוסף.
מה שמזכיר לי את העובדה שמי שהביא להקטנה הדרמטית של התמותה ממחלות וממגפות בלונדון, באמצע המאה ה 19, לא היה ראש הממשלה הבריטי או מלך בריטניה. הקרדיט מגיע :
– למדענים של התקופה שגילו את הקשר בין זיהום מי השתיה (בעיקר בגלל חדירת מי ביוב) לבין תחלואה
– למועצת העיר שנדחפה לעשות משהו לעצירת גלי הצחנה שעלו מהביובים הפתוחים ומנהר התמזה (בעקבות תלונות אצילי העיר), והסכימה להקצות כסף לפתרון בעיית הריחות
– למהנדסים שתכננו ובנו בעיר מערכת ביוב (במקום להזרים את כל הביוב לתמזה ואז לשאוב ממנה את מי השתייה).
דבר דומה יקרה כנראה גם לגבי השימוש באנרגיות ירוקות ופחות מזהמות. מה ש*אולי* גם יפחית במשהו את שינוי האקלים.
###########################################
שאלה בהקשר לתגובת גיא למאמר בכלכליסט
המאמר התייחס לנתוני שיעור התעסוקה של האוכלוסיה בגיל העבודה, וגיא לנתוני האבטלה.
נהגתי לחשוב שלמדינות קשה יותר לעשות מניפולציות בנתוני שיעור התעסוקה מאשר בנתוני אבטלה. *
לפיכך, דווקא הראשונים משקפים טוב יותר את מצב המשק בכל מדינה מאשר האחרונים. [ההפך מטענת גיא].
איפה אני טועה?
___________________________________
* אני מסוגלת לחשוב רק על שתי מניפולציות בנתוני מדינות על שיעור התעסוקה בהן:
– להתייחס לאנשים המועסקים, בניגוד לרצונם, במשרה חלקית – כאנשים עובדים
– לא להכניס לחשבון את תושבי המדינה שלא קיבלו (עדין?) אזרחות. [חשוב בעיקר במקרים של גל הגירה מאוד מסיבי. כמו זה שהגיע לגרמניה]
לגבי נתוני האבטלה אני מסוגלת לחשוב על המוני מניפולציות שמדינות יכולות לבצע בכדי לשחק בנתונים. לדוגמא:
– להחליט שכל מי שהיה פרילאנס / עצמאי ונאלץ לסגור את עסקו – לעולם לא יוכל להחשב כמובטל
– להחליט שאחרי 3 או 6 או 9 או … חודשים של קבלת דמי אבטלה – האדם מפסיק להחשב כמובטל [והופך למקבל קצבת השלמת הכנסה]
– לשלוח אנשים לכל מיני השתלמויות מאוד ארוכות אך חסרות כל תוחלת תעסוקתית עתידית, שבמהלכן הם אינם נספרים כמובטלים
– להקטין את מספר לשכות התעסוקה ואת פיזורן הגיאוגרפי, ולהאריך את התורים בהן + להקטין את גובה דמי האבטלה – בתקווה שיותר אנשים ירימו ידים מראש ויוותרו על קבלת דמי האבטלה
– להפוך המוני מובטלים ל"סרבני עבודה", שאינם נספרים כמובטלים. לדוגמא, באמצעות תביעה למלא מקומות עבודה במרחק של 25 / 50 / 75 ק'מ מביתם, לדרוש מאמהות לילדים קטנים לעבוד בשעות אחה'צ והערב וכדומה.
[וזאת עוד לפני שספרנו את המוני בני ה 50 ומעלה שנואשו מלמצוא עבודה ויצאו, בניגוד לרצונם, ל"פנסיה מוקדמת", את המוני הנשים במגזר הערבי המוגדרות כ"עקרות בית" שלו היו מבקשות עבודה היה הכרח להגדירן כמובטלות ועוד ועוד].
****
אגב, חשבתי שהמונח "צנע רך" זו הברקה קופיריטרית אדירה.
המילה רך מעלה אסוציאציות לכריות, לשמיכות פוך חמימות, לדובונים, לגורי חתלתולים ולתינוקות. מכאן, שום דבר שהמילה רך מתלווה אליו לא יכול להיתפס כנורא, קשה, מאיים, מפחיד או אכזרי. אפילו המונח "טרור רך" לא נשמע כל כך נורא. על אחת כמה וכמה המונח "צנע רך".
#########################################
בתגובה להפניית אל רום,
אפשר לחשוב על הסבר *נוסף* לדברי החלקלקות של ג'יבריל רגוב בעברית ובאנגלית: השינויים בעולם הערבי וטראמפ.
נדמה לי שהפלסטינאים, ובעיקר הנבונים והעירנים שבהם (כמו רגוב), מתחילים לקלוט שמצבם הגיאופוליטי הורע. בכדי שלא ישכחו לחלוטין – יהיה עליהם להציג איזשהי נכונות לוותר על חלק מדרישותיהם המוקדמות.
בתקופת אובמה, אבו מאזן יכל להציג רשימת דרישות מוקדמות, לפני שיואיל להיכנס למו'מ עם ישראל. הייתה לו סיבה להניח שישראל תלחץ להיענות לרובן.
אבל בתקופת טראמפ, אם יציג דרישות מוקדמות -הוא יוכרז כסרבן השלום. אבל אף אחד לא יתרגש יותר מדי מהעדר מו'מ. כתוצאה מכך רמאללה תהפך לסתם עוד עיר נשכחת וחסרת חשיבות במזרח התיכון.
תסריט שכנראה מאוד מלחיץ את כל הנהגת אש'פ. כולל את ג'יבריל רגוב. לא אתפלא אם גם אבו מאזן "ישכח" בקרוב את דרישתו המוקדמת להקפאת התנחלויות לפני כניסה למו'מ.
אהבתיאהבתי
לחייל זקן, בהקשר ללינק אל מתקפות הטפילים
הבעייה שלי עם המאמר אינה אי הדיוקים ההיסטורים שבו אלא שהמסקנה אליה הוא מוביל אינה מוצעת חן בעיני.
הוא טוען: "הסיבה החשובה, הבסיסית ביותר לנפילת האימפריה הרומית, הייתה עצם קיומה. למה היא נפלה? כי היא קמה.
ככל שה- Pax Romana התרחב והפך לעשיר יותר, ככל שגאליה הלכה והתמלאה בווילות כפריות, ככל שמדבר הסהרה נסוג מפני עצי הזית, ככל שנמל אוסטיה קלט מאות אלפי טונות חיטה בשנה – פרס זה הלך והפך לנחשק יותר ויותר…."
הוא למעשה מניח שאף אימפריה / מדינה, עשירה ככל שתהיה, לא תצליח לאורך זמן להגן על עצמה מהמוני הנחילים הברברים החומדים את עושרה.
המסקנה המתבקשת היא שכדאי למדינה לא לצבור עושר רב בכדי לא להעמיד בפני המוני טפילים ברבריים פיתוי שלא ניתן לעמוד בו.
הוא גם מוסיף ש: "קבוצת הטפילים השנייה יושבת על דמי רווחה בתוך הכלכלה החופשית עצמה. 20% מהאזרחים הבריטיים בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר מרוויחים 79 אלף ליש"ט בשנה, ומקבלים ביד, לאחר ניכוי המסים 60 אלף ליש"ט. 20% מהאזרחים הבריטיים העניים ביותר מרוויחים 5 אלף ליש"ט בשנה ומקבלים, יחד עם כל הקצבאות 15 אלף ליש"ט. הבדל של פי 16 מצטמצם עד כדי פי ארבעה. בעולם השפע של זכות ההצבעה הכללית והרווחה הכללית לא העשירים ניזונים מעניים: אלה שלא עובדים ניזונים מאלה שכן."
כלומר, גם בתוך המדינה (שכאמור מומלץ שתהיה ענייה) כדאי לא להימנות עם העשירים אלא עם העניים.
חלופית, לבטל את זכות ההצבעה ל 80% מהתושבים, כל אלו שאינם נמנים על העשירים ביותר ועלולים לנסות למצוץ את דמם.
ברור שהטענה שאוי לי אם אהיה עשירה (ואהפוך למטרה לשודדים ומצע להזנת טפילים) ואוי לי אם אהיה עניה (ואדחף להפוך לשודדת ו/או לטפילה) אינה לטעמי.
בנימה אחרת, זו וורסיה נחותה ספרותית, ומוקצנת אידיאולוגית, של ספרי איין ראנד כמו המעיין המתגבר ומרד הנפילים.
כנראה לא מפליא שגם היא וגם כותב המאמר הגיעו מרוסיה, "מולדת הקומוניזם". האנטגוניזם הקשה שהקומוניזם עורר הוביל חלק מהאנשים לקיצוניות נוראית הפוכה.
אהבתיאהבתי
לחתול שנופל מגובה של 20 קומות לא יקרה כלום, רק כאב גב. הוא ימשיך לסדר היום
אהבתיאהבתי
קמיליה , מה שחשוב לדעתי , הם האנשים שרוצים לעבוד ולא מוצאים עבודה. המשק מאבד את התוצר שלהם ואת הצריכה שלהם משום שהם מתגרזנים בשל חוסר ממשכורת. במצב של דיפלציה התוצר הפוטנציאלי שלהם סתם הולך לאיבוד ואם השוק הפרטי לא מגייס אותם אז הממשלה צריכה למצוא פתרון (להוריד מיסים שיגדילו את ביקושי השוק הפרטי לעובדים(אבל אז יהיו כותרות מטופשות על 'בורות' תקציביים בעיתון גלובס ) או להעסיק בעצמה וכו'). במצב של אינפלציה קלה זו כבר הרבה יותר שאלה של העדפות אידיאולוגית .
כאן כתבה מומלצת על שוק העבודה.
כנראה חתולים משובטים שנופלים ממשרד בקומה ה20 לא ירגשו בכלל שנפלו או שזרקו אותם
כי קודם כבר הוציאו להם שם את המוח.
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001189028
אהבתיLiked by 2 אנשים
לינק נוסף, בהמשך ללינק שהביא אל-רום:
http://jcpa.org.il/2017/06/%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%91-%D7%95%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9C/
אהבתיאהבתי
תמריץ ( וכל המעונין כמובן ) אתה תמצא ענין כאן אני מניח :
http://www.iea.org/newsroom/news/2017/june/electric-vehicles-have-another-record-year-reaching-2-million-cars-in-2016.html
להתראות
אהבתיאהבתי