גם החסידה מגיבה לתמריצים

לידתה של רומי נוימרק בשנת 1982 בישרה עידן חדש בטכנולוגיה הרפואית בישראל. ארבע שנים אחרי שהשיטה הצליחה לראשונה בבריטניה, הרופאים בישראל למדו כיצד לערבב זרע וביצית במעבדה ולהחזירם לבטן כך שייווצר מהם עובר בר קיימא. מאז הפכה ישראל למעצמה מובילה בתחום בשל האובססיה הישראלית לפריון. חמישה אחוזים מהלידות בישראל הן היום תוצאה של הפריות מבחנה. הספר ילד משלך מאת שרית מגן סוקר את תחלואיהם של טיפולי הפריון בישראל ומתמקד בפרט בעובדה אחת – רופאים ישראלים מעניקים טיפולי פוריות במימון המדינה לנשים עד גיל 45. אולם היכולת של גוף האישה לספק ביציות ניתנות להפריה קורסת במהירות בתחילת שנות הארבעים לחיים. הריון מביצית שנלקחה מאישה בגיל 44 מוגדר בידי חלק מהרופאים כדבר שהוא על גבול הבלתי אפשרי, אירוע שסיכוייו עומדים בערך על אחוז אחד. יש רופאים שמעידים שמעולם לא נתקלו בתופעה כזו.  גם בגילאים 42-43 הסיכויים להצלחת טיפולי הפוריות קטנים מאוד ושיעורי הכישלון עומדים על למעלה מ-95%. נשים מגיעות באופן נאיבי לטיפולים מתוך הנחה שהסיכוי להצלחה גדול אך עוגמת הנפש כמעט מובטחת.

מאחורי התופעה עומדת מערכת תמריצים פשוטה – הרופאים מקבלים תשלום עבור כל מחזור טיפולים. מה אכפת להם אם מחזורי הטיפול יתארכו ויתארכו עד אינסוף מבלי שיניבו כל הריון. הספר מצטט רופא שאומר:

אם באמת רוצים לצמצם טיפולי הפריה חוץ גופית, אז רק בדרך של תגמול עבור היריון שבוע 12. כבמטה קסם מחזורים טבעיים ייעלמו. לא יהיו שמונה כישלונות. לא יהיו טיפולים עם AMH (הורמון המעיד על רמת הרזרבה השחלתית) אפס, אך לצערי המצב הנוכחי נוח לכולם…

רופא אחר מצוטט כאומר בנימה סרקסטית:

היום הפציינטית הטובה היא זו שלא מצליחה, כי היא מביאה עוד מחזור ועוד אחד. זה שווה כסף וכולם מבסוטים.

בשנת 2003 ניסה משרד האוצר לקצץ בטיפולי הפוריות, בין השאר עבור נשים מבוגרות, וקמה צעקה גדולה. גילה גמליאל הכריזה:

לומר לאישה שיש בעיות לה או לבן זוגה להביא ילדים לעולם והם נזקקים לטיפולי הפריה, שמגיל 44 המדינה לא רואה לנכון לסבסד זאת, זו אמירה חברתית שערורייתית בכל הקשור לנשים ובכלל לתפיסה שלנו כאן.

כמה כסף עולים למדינה טיפולי הפוריות מגיל 43? בערך כ-50 מיליון שקל. זה אינו סכום שיטלטל את החיים במדינה (מה עוד שחלקו חוזר למס הכנסה – חצי ממשכורותיהם השמנות של הגניקולוגים), אבל הוא יכול להיות שימושי למערכת הבריאות הנאבקת בתקציבים חסרים. משמעותי עוד יותר בעיניי הוא רכיב הולכת השולל שיש בעניין. המטופלות מאמינות ברופא שיביא להם ילד, אך למעשה יכולות היו לבטוח בחסידה כמעט באותה מידה ובלי מכאובי הטיפולים ותופעות הלוואי. לרופאים יש תמריץ להציג תמונה אחרת, אך הסטטיסטיקות חושפות את האמת העגומה. איני טוען שרוב הרופאים שקרנים, וחלקם בוודאי מתעקש להצביע על האמת, אבל אם היה להם באמת תמריץ הולם, היו נכונים ממש להתווכח, להתעמת ולהסביר בנחישות למטופלות שבטיפול שהן מבקשות אין היגיון.

"תמריצים חשובים", הכריז צ'רלי מאנגר בנאום שנשא ב-1995 באוניברסיטת הרווארד:

ובכן, אתם יכולים לומר – 'כל אחד יודע זאת'. אני חושב שתמיד הייתי באחוזון הגבוה של האוכלוסייה בכל מה שקשור להבנת כוחם של תמריצים, ועדיין המעטתי בערכם כל חיי.  לא חולפת שנה מבלי גילוי מפתיע שיוכיח לי עדיין שתמריצים חזקים מששיערתי.

20 תגובות בנושא “גם החסידה מגיבה לתמריצים

  1. לא קשור
    חלקה הראשון של כתבה על משה דיין, מילדות ועד בגרות.
    ארוכה, מעט פטפטנית וקופצת מנושא לנושא, אבל משובצת פה ושם גם בפרטי מידע ותובנות מעניינות.
    לדוגמא "בתחום הצבאי דיין נותר עד סוף חיייו מפקד כוח גרילה. אפילו כאשר תחת פיקודו, ובתחום אחריותו, לחמו גייסות סדירים. …. עבודת המטה שעממה אותו "

    חייל זקן ישמח בודאי לקרוא שדיין הוא האב הרוחני של חלוקת ספרי עזית הכלבה הצנחנית בקורסי הקצינים של בהד 1.
    ____________________________________________________________
    "לטקס סיום הקורסים חיבר דיין מקאמה. להלן שתי שורות ממנה:
    “סוף כל בלון – להתפקע…
    לי הקורס לא הועיל בכלום".
    בתחילת שנות ה־70, כשגזית רצה לצאת ללימודים ולסיים את עבודתו כמתאם הפעולה בשטחים, שהיו בבת עינו של דיין, אמר לו לדבריו שר הביטחון: “מה כבר תיתן לך האוניברסיטה? איך תוכל להשוות לימודים אקדמיים עם מה שאנו עושים וחווים כאן יחד?".
    לפי ההיסטוריון אל"ם בדימוס ד"ר מתי מייזלס, “דיין התנגד להקמת בית ספר לקצינים שבו ילמדו הצוערים שלוש שנים, כמו בצבאות אחרים. הוא חשב שמספיק ללמד אותם בבה"ד 1 במשך כמה חודשים את המיומנות הצבאית".
    _______________________________________________________

    הכתבה נוגעת, אם כי רק בשוליה, במשבר האידיאולוגי והבין דורי, שארע בתוך הזרם הציוני – סוציאליסטי- מוסרני, בין דור האבות לבין דור הבנים. ראה עמדת משה דיין כלפי אביו.

    http://m.maariv.co.il/news/military/Article-586487?utm_source=rotter&utm_medium=referral&utm_campaign=rotter_maariv%26article

    אהבתי

  2. א. טיפולי הפוריות עולים למדינה פי כמה וכמה וכמה יותר מ 50 מיליון שקל.

    1. העלויות הישירות והעקיפות של הפגיעה בבריאות הנשים, ובעיקר בנשים שעברו מחזורי טיפול רבים. (בלי קשר לגיל האם והסתברות ההצלחה, אלא למספר מחזורי הטיפול שעברה).
    אם לדוגמא הטיפולים מעלים את ההסתברות לסרטן – יש להוסיף לחשבון את העלויות האדירות, הן של מערכת הבריאות והן של כלל המשק, של הטיפול בכל חולת סרטן 'נוספת 'בשל טיפולי הפוריות".

    2. כאשר טיפולי פוריות מצליחים, מדובר בשכיחות גבוהה מהמקובל של הריונות מרובי עוברים (לרוב תאומים שלישיות), מכאן שכיחות גבוהה מהמקובל של לידות מוקדמות, מכאן הגדלת ההסתברות שהילוד יאלץ לשהות במחלקות פגים [שהות מאוד מאוד יקרה]. חמור מכך – יש סטטיסטיקות מאוד עגומות (ומאוד מאוד יקרות) שלפיה ל"בוגרי פגיות" סיכויים מאוד גבוהים להיות פגועים קשות לכל ימי חייהם (בהשוואה לילדים שנולדו במועד ולא נאלצו לשהות בפגיות).
    אפשר להוסיף שכנראה גם לגיל האם השפעה על יכולתה להחזיק הריון עד תומו, על אחת כמה וכמה הריון מרובה עוברים. אבל קיימת בעיה בהשלכות לטווח רחוק של כל טיפולי הפוריות.

    ב. אחת הבעיות בנסיון לשלוט במערכות התמריצים היא היכולת המופלאה של אנשים למצוא סדקים וחורים אפילו במערכת התמריצים החדשה ו"המתוקנת"
    אם לדוגמא, יוחלט " … לצמצם טיפולי הפריה חוץ גופית, אז רק בדרך של תגמול עבור היריון שבוע 12. כבמטה קסם מחזורים טבעיים ייעלמו. לא יהיו שמונה כישלונות. לא יהיו טיפולים עם AMH (הורמון המעיד על רמת הרזרבה השחלתית) אפס …"
    אני מניחה שבמערכת תמריצים זו תהיה מוטיבציה להמליץ לכל אשה צעירה, שלא נכנסה להריון טבעי לאחר 6 חודשים, להתחיל בטיפולי הפריה וץ גופית. המערכת פשוט תעבור מטיפול בנשים שאין כמעט שום סיכוי שיכנסו להריון אל נשים שכנראה היו נכנסות להריון גם ללא שום טיפול הפרייה.
    אני חוששת שהנזקים של מערכת התמרוצים החדשה יהיו אפילו גבוהים יותר מנזקי המערכת הנוכחית.

    ג. אחת התובנות שלי על העולם היא שאסור לזלזל בהשפעת החשיבה המשאלתית על תפיסת המציאות של האנשים (ומכאן גם על קבלת ההחלטות שלהם).
    הייתי יכולה להשתמש בניסוח היפה של צ'רלי מאנגר, ורק להחליף את המילה "תמריצים" במונח "משאלות" (ותיקוני זכר / נקבה הכרחיים):
    "אני חושבת שתמיד הייתי באחוזון הגבוה של האוכלוסייה בכל מה שקשור להבנת כוחן של משאלות, ועדיין המעטתי בערכן כל חיי. לא חולפת שנה מבלי גילוי מפתיע שיוכיח לי עדיין שמשאלות חזקות מששיערתי."
    להערכתי אחת הסיבות העיקריות בשלה נשים, כולל נשים משכילות, אינן מודעות לקצב הצניחה בפוריות האישה כפונקציה של הגיל, ומכאן לסיכוייהן להביא ילדים לעולם גם אם ידחו ב"עוד כמה שנים" את מועד הבאת הילד הראשון לעולם – הוא שאינן רוצות לדעת עובדה זו. בת 25 רוצה להאמין שיש לפניה יותר מעשור, או אפילו שנים, להכיר את בן הזוג ה*מושלם* שיהיה בעתיד אבי ילדיה, לסיים לימודים, להתחיל קריירה ולהגיע לעמדה בכירה דיה, להתבסס כלכלית ו/או לבלות ולטייל בעולם – *לפני* שתביא לעולם את ילדה הראשון, ואחריו (ברווחים נאותים בין ילד לילד) גם את שניים שלושה הילדים הבאים.
    המודעות לסד הביולוגי ולשעון המתקתק במהירות גם נתפסת בעיני דור המילניום כמייצגת איזשהו אי צדק קוסמי עמוק ומקומם.
    לפיכך, יותר נוח להכחיש את המציאות ולהדחיק את פירורי המידע שמתגנבים לאוזניהם, ולהאמין שבימנו אפילו בנות 45 יולדות (או שטות דומה אחרת).

    אהבתי

  3. קמיליה, אני מאוד מסכים עם ג. אנשים ונשים מעדיפים לראות את העולם כמו שרצוי שיהיה, לא כפי שהוא באמת. זה לא בהכרי רע כי לפעמים יש אפקט חיובי של נבואה אופטימית שמגשימה את עצמה.
    לגבי ב, לא כדאי לוותר מראש על כל ניסיון לשפר מערכת התמריצים. אבל יכול להיות שבאמת יש חסרונות רבים לתמרוץ מבוסס תוצאה בהקשר זה.
    לגבי השאר, מחברת הספר הנידון כתבה שבקשתה להסתפק בהחזרת עובר אחד בלבד בטיפוליה נתקלה בתדהמה כי אין מודעות רבה לחסרונות בהריון תאומים.

    אהבתי

  4. אני גם מאד מסכים עם ג'. אני גם מאד מסכים מה שתמריץ כתב
    "אנשים ונשים מעדיפים לראות את העולם כמו שרצוי שיהיה, לא כפי שהוא באמת. זה לא בהכרי רע כי לפעמים יש אפקט חיובי של נבואה אופטימית שמגשימה את עצמה."
    ומוסיף שזה נהיה רע כשהם לוקחים את עצמם יותר מידי ברצינות ויורים בשליח. על כן , על השליח החכם לא להכניס עצמו למצבים ששליח פיקח יידע לצאת מהם. במילים אחרות , עדיף לשליח החכם לחפש תחביב אחר.

    עם או בלי קשר – נתקלתי בזה שוב – מומלץ

    על הספר "דרך הזן" של אלן ווטס

    Liked by 2 אנשים

  5. תודה על הפוסט תמריץ , רק חשוב לשים לב , שיש גם טיפולי פוריות , כתחזוקה ( על מנת למנוע דלדול עתידי ) . נניח , מי שתחת כימותראפיה , הפוריות עשויה להיפגע , ולכן , יש גם תחזוקה כאמור .

    מעבר לזה , הפוסט לא מסביר , למה עד גיל 45 , או תקרה 45 . שהרי , ייתכנו רציונלים נוספים , מעבר להסתברות הרפואית . אני אחקור בהמשך , לא היה לי זמן .

    להתראות

    אהבתי

  6. יש הקפאת ביציות. יש ויכוח כמה אפקטיבית אבל מן הסתם עוד ישתפר. נשים צריכות לדעת שסף 45 הוא אוניברסלי אבל עבור חלקן גם גילאי השלושים המאוחרים עלולים להיות קריטיים. זה נכון שהפמיניזם היה רוצה שלנשים תהיה יכולת להתפתח ללא לחץ והרפואה עוזרת אבל יש לכך גבול.

    אהבתי

  7. נקודה נוספת בסיפור היא שאפשר במידת מה לעקוף את הגבול הקשיח לגמרי של שנות הארבעים על ידי תרומת ביציות. כאן הבעיה עלולה להיות בהזדקקות לחומר גנטי של אישה אחרת.

    אהבתי

  8. תמריץ, אתה מתכנן להתייחס (=פוסט חדש) להחלטת טראמפ לסגת מ"הסכמי האקלים"? איך ההחלטה הזאת משנה את התמריצים ועלולה להשפיע על הכלכלה?

    אהבתי

  9. תמריץ,
    מצטרף ליאיר וגם מוסיף קושיה. מה ההסבר לפער בין הסערה התקשורתית/פוליטית לאדישות הגמורה בשווקים

    אהבתי

  10. היו אגב , נתוני תעסוקה חשובים שהתפרסמו בארה"ב באותו היום , יחד עם מומנטום כללי בשווקים ( מסוים ) וזה פשוט האפיל על הסכם פריז ….. אפנה יותר מאוחר למי שמתענין . להתראות

    Liked by 1 person

  11. האבטלה בדיוק ירדה באותו יום אגב , ל – 4.3 אחוז ( בארה"ב ) כמובן …להתראות

    אהבתי

  12. תמריץ,
    האם השווקים גם אינם מגיבים לשינוי בתמריצים של היום ומחר? היתכן שהסכם פריז נתפס ככלאם פאדי? (מעולם לא קראתי אותו כמו שלא קראתי את חוק אובמה-קר)

    אהבתי

  13. זו נשמעת כמו פריצת דרך מדהימה בטכנולוגיית הפוריות.
    https://www.technologyreview.com/s/608033/the-fertility-doctor-offering-to-rejuvenate-eggs-for-100000
    אם מה שמונע מנשים מבוגרות ללדת מביצית משלהן זו המיטוכונדריה, הרי שניתן להחליפה במיטוכונדריה מתורמת. עדייו כמעט כל המטען הגנטי יבוא משאר הביצית. לתינוק יהיו שלושה הורים אבל חלקה של תורמת המיטוכונדריה זניח יחסית.

    Liked by 1 person

כתיבת תגובה