ליברטריאני בלי פטיש למתכות

ליברטריאנים, אלו שמאמינים שהתערבות ממשלה היא שורש כל רע, סולדים מפעילות בנק מרכזי הקובעת את שערי הריבית ומיועדת לייצב את זרימת הכסף במשק. בנק מרכזי הוא מבחינתם הרעה החולה האופיינית של החיים: מקור סמכות שלטוני יחיד שמשבש את הפעילות הכלכלית החופשית. הבעיה עם השקפה ליברטריאנית זו היא שהיא מחליפה רע בגרוע יותר. האלטרנטיבה האהובה על הליברטריאנים היא חזרה לשימוש במתכות כמטבע, מטבע על בסיס כסף או על בסיס זהב, שיטה שקיינס כבר ראה כשריד ברברי והייתה בשיאה בשבילי הדרכים של ימי הביניים.  גם מה ליברטריאני בכך? למען האמת קשה לחשוב על רגולציה הרסנית ומטורפת מזו לחבל איתה בשוק החופשי – לחייב את הציבור להצמיד את חיי המסחר שלו לזמינותן של מתכות לא רלוונטיות.

אבל יש אנשים עם זיק ליברטריאני בנשמתם שהם גם, מצד שני, מפוכחים ונבונים בסוגיה זו. אחד מהם הוא הכלכלן האמריקני סקוט סאמנר. הוא מאמין שבנק מרכזי צריך להיות מחויב לשמירה על יעד אחד – סך הפעילות הנומינלית במשק תעמוד על סכום קבוע, שיגדל בקצב איטי, בשלושה או ארבעה אחוזים, משנה לשנה. אבל הוא מציע להוציא את שיקול הדעת לגבי השמירה על היעד מידי אנשי הבנק המרכזי ולהעביר אותה לשווקים. אם תתקבל הצעתו, בבורסות בעולם יסחרו חוזים על התמ"ג הצפוי. אם החוזה יראה שהתמ"ג הצפוי נופל מהיעד, הבנק המרכזי ידפיס כסף (באמצעות קניית חוזים) עד שהמחיר יעלה למחיר הרצוי. אם ההיפך יקרה והתמ"ג הצפוי יעלה על היעד, הבנק המרכזי יספוג כסף (באמצעות מכירת חוזים) עד שמחיר החוזה ירד למחיר הרצוי.  יש הרבה תהיות טכניות על האופן שבו ימומש הרעיון והמתעניינים בכך יכולים להעמיק בכתיבתו של סאמנר, כלכלן מבריק שבמהלך העשור האחרון הפך מפרופסור אלמוני לאחד הדמויות החשובות במקרו-כלכלה.

כיום סאמנר פועל להקים שוק תחזיות ראשוני לתמ"ג כהוכחת התכנות, ומגייס לשם כך כסף. היום דיווח שהצליח לגייס תרומה של 50 אלף דולר כפרס לחוזים תמ"ג בהצלחה. אם מישהו סבור שיש לו כישורים יוצאי דופן לעמוד על מצב המקרו-כלכלה, הנה נפתחה לו זירת פעולה שבה אפשר להרוויח כסף מניבוי חכם של התמ"ג.

מודעות פרסומת

76 תגובות to “ליברטריאני בלי פטיש למתכות”

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) Says:

    אם החוזה יראה שהתמ"ג הצפוי נופל מהיעד, הבנק המרכזי ידפיס כסף (באמצעות קניית חוזים) עד שהמחיר יעלה למחיר הרצוי. אם ההיפך יקרה והתמ"ג הצפוי יפול מהיעד

    אהבתי

  2. תמריץ Says:

    תודה תיקנתי.

    אהבתי

  3. אל רום Says:

    תודה על הפוסט תמריץ , זוהי באמת הבלות רוח צרופה , אין בכלל דבר כזה בעיקרון שנקרא שוק חופשי או יותר נכון , הבעה דיאלקטית בין שוק סוציאליסטי נניח שבו המדינה מתערבת תדיר ועוצמתית , לבין שוק חופשי שבו המדינה מניחה לשחקני השוק , מניחה אותם לנפשם . זה מיתוס אצטקי הכי מגוחך כמעט שקיים . על מנת ששוק יהא חופשי , המדינה חייבת להתערב , זוהי משמעות של שוק חופשי . אין חופש בלי התערבות ! אחרת , החזק ישרוד , מונופולים יכתיבו השוק , ולא יהיה מיגוון , תחרות , והיצע , התפתחות , יצירתיות וכו… ארה"ב הינה כמובן דוגמא אולטימטיבית , ערימות של רגולציות מטורפות , על שוק חופשי לכאורה , ובעליל כך .

    כבר נתתי פה בעבר המחשה פשוטה :

    נניח שיש שוק נתון של גלידות . יצרן עם 80 אחוזים בשוק , מגיע לבעל פיצוציה , וגורס בפניו : או שאתה קונה רק ממני , או שאני לא אמכור לך . הפיצוציסט , עושה חשבון מהיר , ומעדיף 80 אחוז , על פני 20 אחוז. אזי , יצרן קטן , לא יוכל לפרוץ , לחדור , לייצר ייצור בוטיקי נישתי וכדומה ( בעגה המשפטית , נקרא " הסדר כובל " ) . ומכך , יפסידו צרכנים , והשוק כלל לא יהא חופשי , אלא כבול , ומנוון . אביא המחשות במציאות הממשית , בהמשך .

    כך גם פילוסופית כמובן :

    נניח שהיה חופש , אזי , לא היה חופש . שהרי , בלי חקיקה והתערבות ואכיפה , הייתה מלחמת הישרדות , ואנשים היו שודדים אחד השני , מתעמרים אחד בשני , עושקים אחד השני. אין דרך אחרת , זוהי לא העדפה , זהו מצב טבעי , שאין לאתגרו כלל . זהו טבע האדם , לחיות בחברה וסדר חברתי .

    מעבר לזה : הרי התערבות הבנק , תלויה בדינמיקה חיצונית גם . נניח שערי מטבע עולמיים , יצוא , יבוא , מה זה קשור לתמ"ג רק . לא מובן !! ונניח תהא אינפלציה , מה יעשו ? הרי תמ"ג יכול לעלות ולרדת , ובלי שום קשר לאינפלציה שיכולה לעלות ולרדת , מתמ"ג שעולה , או מתמ"ג אפילו שיירד .

    להתראות

    Liked by 1 person

  4. גיא Says:

    מעניין. זו אכן התקדמות בשביל ליברטריאן …. אבל זה אפילו לא ליד
    פתרון שיפתור את בעיית החוב הפרטי\הפיל בחדר .
    https://en.m.wikipedia.org/wiki/Minsky_moment
    כאמור , התמ"ג יכול לטפס לזה הרצוי אבל בעזרת חוב פרטי שגדל משנה לשנה ביותר מקצב גידולו של אותו תמ"ג בזמן שהחוב הממשלתי (במטבע מקומי) יורד לצהלולים וצהלות ליברטריניות (קוראי תמריץ בטח לא יופתעו לגלות הרגע ,פעם שביעית, שאין בעיה עם הגדלת החוב ממשלתי במטבע מקומי כל עוד אין אינפלציה).

    אהבתי

  5. אל רום Says:

    רק המחשה אכן , אישום נגד קטרל חברות הגז , שמנע מיצרים קטנים התפתחות , כאן :

    https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3702104,00.html

    להתראות

    אהבתי

  6. תמריץ Says:

    אל רום, אני מסכים איתך שחייב להיות לוויתן שמן ובריוני בים שיאכוף את הכללים על יתר הדגים. בחלק מהנושאים גם הליברטריאנים מסכימים. הם מאמינים בצבא ובמשטרה.

    אהבתי

  7. תמריץ Says:

    גיא, מה משנה מה רמת החוב הפרטי אם המנגנון המדובר מבטיח שלעולם לא תהיה צניחה מהתמ"ג הרצוי?
    אני אומר לך שלא יהיה סרטן יותר בעולם, ואתה אומר לי שעדיין תאי דנ"א יעברו מוטציות. למי אכפת.

    אהבתי

  8. אל רום Says:

    תמריץ , ברור שהאנלוגיה המשטרתית / אכיפתית , חייבת להיות מקובלת על כל אדם , אחרת הוא לא בר דעת , או : סתם אנרכיסט קיצוני ביותר . אלא , שאני כמובן כיוונתי לכלכלה , ללב הטרמינולוגיה המקובלת , על דרך המחשה פילוסופית וכלכלית מהותית יותר . תודה

    אהבתי

  9. תמריץ Says:

    אל רום, שאלת "ונניח תהא אינפלציה , מה יעשו ? הרי תמ"ג יכול לעלות ולרדת , ובלי שום קשר לאינפלציה שיכולה לעלות ולרדת , מתמ"ג שעולה , או מתמ"ג אפילו שיירד.".
    התשובה היא שכל הנושא של יעד האינפלציה ייזנח, רק יעד התמ"ג הנומינלי הרצוי יהיה חשוב. אם כי כמובן יעד האינפלציה ייגזר ממנו בסופו של דבר.
    למשל, נניח שכל המחירים במשק עלו ב-10%, ויעד התמ"ג הרצוי הוא עלייה ב-5%. המטרה של הבנק המרכזי תהיה להגיע לצמיחה שלילית עמוקה של 5%. כי אם אנשים יצרכו 5% פחות מוצרים, ואם כל מוצר שווה 10% יותר, אז יעד התמ"ג הנומינלי הרצוי, עלייה של 5% בכמות הכסף שתתגלגל במשק, יושג.

    אהבתי

  10. אל רום Says:

    תמריץ , אתה מניח הנחות "אם " שתלויות בקפריזות של צרכנים . אבל , אתה לא מסביר , איך יושג אימפקט מיידי , חזק , מהיר . אתה מדמה שהדברים מסתדרים מאילהם , באיזה איזון נסתר . אבל , הם ממש לא !! הרי ברור שנגד ספקולנטים במט"ח , תצטרך להיות התערבות למשל . ולפעמים , התערבות מהירה וחדה . ואם כל המחירים כבר עלו בעשר אחוז , אזי , המשק בסיחרור אינפלציוני . אתה גם מניח , שיש מיתאם בין כמות הכסף , לאינפלציה . יש מיתאם אכן , אבל , לא רק עליו אינפלציה עומדת . אני לא בטוח גם שאתה מבין או מפנים , מה ההשפעות השליליות של אינפלציה ( אם אתה מניח שזה יגיע לעשר אחוז ) . להתראות

    אהבתי

  11. גיא Says:

    תמריץ ,
    מניסיון היסטורי , אחרי מינסקי מונמנט , ליברטריאנים ורפובליקנים הם מראשי המתנגדים להעלאת התקציב הממשלתי אפילו בכמה אחוזים בודדים ובטח להעלאתו מספר שנים ברציפות. נראה לי שאחרי שהחוב הפרטי מתפוצץ כשחוב בפרטי עולה על 200-250 אחוזי תוצר צריך להעלות באותה שנה את התקציב הממשלתי ברמות כל כך מגוחכות שאפילו קרל מארקס לא היה תומך בו.
    הניסיון ההיסטורי הכי מהיר ביציאה ממינסקי מומנט והורדת החוב הפרטי לרמות נורמליות לקח כ15 שנה וזה עוד עם מלחמה שלא היתה כמותה בעבר.
    להאמין שיסכימו על פתרון שיוצא משק ממצב כזה בשנה נראה לי כמו מיסטיקה מוניטרית אצטקית.

    אהבתי

  12. גיא Says:

    אגב, כבר היינו גם בסיפור דומה לזה עם מונטריסט , אקס ליברטריאן, דור 2.0.
    ש "סברו שיש לו כישורים יוצאי דופן לעמוד על מצב המקרו-כלכלה" …

    כמו ששר אהוד בנאי …."איך זה נגמר בסוף כולם יודעים"
    ——————————————————————-
    בשנת 2008, הכה גרינספן על חטא, אך הבליע את מעורבותו הפעילה במדיניות הריבית והטעים דווקא את התייחסותו מקלת הראש לשימוש במכשירים פיננסיים, כגורם שהייתה לו חשיבות משנית יחסית בהתחוללות המשבר.
    ——————————————————————-

    Liked by 2 אנשים

  13. תמריץ Says:

    לא צריך להעלות הוצאות ממשלתיות. פשוט כשתגיע הקריסה כולם ילכו לבורסה ויקנו חוזה על תמ"ג נמוך כי יהיה ברור להם שהכלכלה תתרסק, כמו שהימרו על מניות הבנקים בשנות השמונים, רק ההיפך.
    הבנק המרכזי מצדו יהיה איתן בדעתו שלא יהיה שום תמ"ג נמוך ולכן יסכים לקנות במחיר מופקע את החוזים על התמ"ג. ואת הפער ישלשלו האזרחים לכיסם ואיתו יפרעו חובותיהם.

    אהבתי

  14. מירון יעקוב Says:

    אני מודה ומתוודה לא יודע מה זה המושג "ליברטריאן" ..?
    אל רום בשוק קפיטליסטי חופשי לרשויות המדינה יש תפקיד מאוד מצומצם לגבות מיסים ולהעביר את הכסף למשרדים ממשלתיים כמו בריאות חינוך ביטחון תשתיות ומוסדות ממשלתיים.. המדינה לא צריכה להתערב בכלכלה רק הבנק המרכזי מנווט את הכלכלה באופן מוגבל בהתאם למצב של כמות הכסף בשווקים בין אם מדובר באינפלציה או דפלציה ותו לא.. בכל מקרה ולאור ניסיון העבר בנק מרכזי מתערב כאשר נוצר כשל שוק חמור אבל לא מדינה או ממשלה מכהנת..
    היום ניתן לומר שיש הגזמה רבה בהתערבות הפד בשווקים הפיננסיים וזה במשך תקופה ארוכה למדי מאז 2009 ועד היום מצב לא סביר.. במידה ויוצר כשל שוק שבו מעורב הבנק המרכזי ומעורבות ממשלתית מאוד יתכן שבשלב הבא יהיה פיצוץ אדיר בשוק הפיננסי של אותה מדינה או מדינות קשורות בשרשרת גלובלית.. הכלל הוא ברור אין יצור כלאיים או שיש סוציאליזם נוסח ברה"מ לשעבר וסוציאליזם לאייט נוסח צרפת ישראל דנמרק פינלנד ועוד מדינות בעבר.. או שיש שוק חופשי קפיטליסטי כפי שהיה בזמנו של הנשיא רייגן ובזמנים יותר מוקדמים בתקופה של המהפכה התעשייתית בעולם..

    אהבתי

  15. גיא Says:

    אז זה פשוט שמיטת חובות דרך שימוש במכשירים פיננסיים מתוחכמים.
    נראה לך שסאמנר מבין את זה? הוא כתב איפה שהוא שזה הפתרון ?
    הוא בכלל מודע לסכנות החוב הפרטי ?
    מה עם הסיכום המוסרי?
    אם לא יודעים או מודעים למה שגורם את המשברים
    לא יידעו להתמודד איתם לכשיגיעו(גם עם כישופים אצטקים).
    ראה גרינספאן.

    אהבתי

  16. אל רום Says:

    מירון , אז הגישה שלך היא בעליל לא סבירה, ומנותקת לחלוטין מן המציאות , אני מציע שתקרא התגובות שלי שוב , תקרא ההמחשות ( ואם קראת , לא בכדי לא התמודדת איתן , יכולתי להביא , מישראל וארה"ב , מאות המחשות , בלי שום הגזמה מינימלית אפילו ) . אתה טוען הכל בעלמא , לא מוכיח דבר וחצי דבר .

    לא מדובר גם על מינון , מדובר על עיקרון , לא תמיד אמנם ההתערבות מוצדקת , קולעת למטרה , אבל : התערבות ? הכרחית ביותר , ומבלעדיה , אין שוק חופשי , וזהו !! צריך רק להשגיח , ולתקן , ולהיות עם היד על הדופק , על מנת שמנגנוני התערבות , לא יקפאו על שמריהן .

    ולגבי הפד , אפרופו התערבות של בנק מרכזי , אלמלא ההתערבות אכן , המשבר היה נראה עשרות אלפי מונים יותר גרוע הרי . הכלכלה הינה בעיקר סנטימנט , ובאמצעות הרחבות כמותיות , הפד שינה את כל הסנטימנט, מזה של משבר קשה , שהיה גורם לפירמות בריאות , לקצץ ולהקטין את פעילותן בשוק , לאוירה של כמעט : עסקים כרגיל , והרחבות והרחבות . התוצאות אכן ברורות בעליל עד כה לפחות .

    מאיפה הכלל הברור הזה לא מובן ? כאשר צריך מתערבים , וכאשר לא צריך , לא מתערבים .

    תקרא שוב התגובות וההמחשות מירון , כי זו באמת הבלות רוח עם כל הכבוד .

    להתראות

    אהבתי

  17. גיא Says:

    אגב , ככל שהמכשיר הפיננסי יותר מתוחכם מי שמשתמש בו הם השכבות הגבוהות כלכלית ולא (או הרבה פחות) הנמוכות.

    אהבתי

  18. תמריץ Says:

    הטכניקה המתוארת, כמו כל כלי מוניטרי, אכן תגביר אי השוויון על הנייר, אבל תאגידים ועשירים בסוף ינצלו הכסף שהרוויחו כדי להעסיק עובדים מהשורה, לפחות בעידן הטרום רובוטי. גם תמיד אפשר למסות רווחים כאלו.

    אהבתי

  19. תמריץ Says:

    סאמנר אדם חכם בלשון המעטה. הוא בהחלט רואה בשיטה שמציע פתרון לכל התחלואים.
    אני מתנגד לשימוש בתמ"ג ככלי מדידה כי בעיני זו פיקציה חשבונאית נתונה למניפולציות. הייתי מעדיף קונספט דומה שיתבסס על מדד המחירים לצרכן.

    אהבתי

  20. אל רום Says:

    רק עוד המחשה זניחה : ארה"ב , ארץ החופש והשווקים החופשיים . אחד מהצוים הנשיאותיים הראשונים שהוציא טראמפ ( executive order ) היה כך :

    על כל , פריט רגולציה חדש , יש לבטל שניים ( כהתנאה ממש ) . להמחיש את העומס העצום של הרגולציה ההכרחית והמתבקשת .

    כאן למשל :

    https://www.theatlantic.com/business/archive/2017/01/trumps-regulation-eo/515007/

    להתראות

    אהבתי

  21. משה Says:

    תמריץ
    האלטרנטיבה של הליברטינאים לזה שהבנק המרכזי יקבע את שערי הריבית אינה חזרה למטבע מתכת אלא שתהיה ריבית שוק חופשי וזהו. בשוק חופשי אין שום צורך שאיזה גורם ייצב את זרימת הכסף. יתכן שחוץ מזה הם בעד חזרה למטבע מתכת אבל עד כמה שידוע לי אין להם שום עניין בזה – איזה תועלת יש במטבע מתכת? להפך המסחר צריך להיות כמה שיותר קל וכסף בצורת ביטים או ייצוג בשטרות ומטבעות עושים את העבודה הרבה יותר טוב ממטבע מתכת.

    אהבתי

  22. תמריץ Says:

    מה זה אומר ריבית שוק חופשי?
    איני מבין. מי יקבע אותה?
    פעם השתתף בדיון פה מבקר טוקבקים הליברטריאני שקידם את הרעיון של מטבעות בלי התערבות ממשלתית. זה היה נראה לי לא ישים אבל בסוף הבנתי שכל אחד מהמטבעות שהוא מדבר עליהם פשוט יהיה צמוד למתכות. שזה ישים אבל רעיון רע מאוד לדעתי.

    אהבתי

  23. גיא Says:

    גם אנשים חכמים טועים. גם אנשים חכמים מאמינים במיתוסים שלימדו אותם בשיעורי מאקרו 101. אגב כך , אותם אנשים חכמים גם מטעים נשיאים.

    http://www.nakedcapitalism.com/2009/09/guest-post-steve-keen-out-thinks-larry-summers.html

    כתבה מ2009 על איש שחשב קצת יותר לעומק מסאמנר.
    רק ב2014 הודה הבנק אוף אינגלנד שמודל מכפיל הכסף שגוי.
    השנה גם הצטרף הבונדסבנק.
    השפעות המאקרו של טעות כזו הן גדולות.
    היו כאלו שכתבו על כך עוד קודם.

    אהבתי

  24. תמריץ Says:

    לא חושב שמודל מכפיל הכסף רלוונטי לקונספט. תמיד כשמאתגרים את סאמנר עם הקשיים שגלומים בטכניקות מוניטריות, הוא שואל שאלה פשוטה – אם הבנק המרכזי יחליט לקנות כל נכס בעולם (במחיר מופקע), זה לא יוציא מהמיתון? יוציא.

    אהבתי

  25. גיא Says:

    מכפיל הכסף לא רלוונטי למודל הזה שמציג סאמנר.
    הוא רלוונטי לזה שהוא טעה ורלוונטי לזה שהוא הטעה.
    אולי גם רלוונטי לזה שהוא עדיין לא הודה בזה שטעה ובזה שהטעה.

    אכן.
    הבנק המרכזי יכול לקנות כל מה שמוצע למכירה במטבע שהוא אחראי עליו.
    המודל שהוא מתאר הוא מנגנון שמיטת חובות לעשירים בלבד. אין סיכון מוסרי לעשירים אלא רק לעניים.
    אחריו הם אכן יוכלו להעסיק עניים בחובות עם רגל יותר לוחצת על הגרון ממקודם… בעזרתו הנדיבה של הבנק המרכזי.

    תמריץ , כמו שגולדה אמרה…
    עכשיו אני כועס עלייך דגרמת לי להישמע סוציאליסט….

    (זה בסדר , אני לא באמת כועס)

    אהבתי

  26. אל רום Says:

    ואגב מירון :

    תמריץ כתב בראש הפוסט , מה הם " ליברטיאנים " , אמנם במשתמע , ולא הגדרה מילונית ( מילון ) אבל , כתב כך :

    " ליברטריאנים, אלו שמאמינים שהתערבות ממשלה היא שורש כל רע…. "

    גם חיפוש בגוגל , או וויקיפדיה , יכול היה להביא אותך בשניות …

    להתראות

    אהבתי

  27. משה Says:

    אל רום

    ההמחשה שלך היא השערה מה יקרה. לדעת הליברטיאן כשאין רגולציה מה שיקרה זה שאם יצרן קטן יתן לו הצעה יותר טובה הוא יקח את ההצעה של היצרן הקטן ויזרוק את היצרן הגדול זה בכלל לא מעניין אותו שהיצרן הגדול מחזיק 80% מהשוק הדבר היחיד שמעניין אותו זה הצעה טובה בשבילו. ואת הנזק של איסור הסדר כובל הליברטיאן ימחיש כך הוא יתחיל אם המקרה שלך: נניח שיש שוק נתון של גלידות . יצרן עם 80 אחוזים בשוק. יצרן קטן רוצה להכנס לשוק ואיך הוא יתחרה ביצרן הגדול שעקב הגודל שלו הוא מייצר בזול יחסית לכמות? הוא מציע גלידת נישה איכותית הבעיה שגלידת נישה איכותית לא מספיקה להחזיק את המפעל אז הוא בא לפיצוציה ואומר לו אני מוכר לך גדילת נישה איכותית בתנאי שתקנה ממני גם את הגדילה הרגילה. ואז באה הרגולציה ומונעת ממנו להציב את התנאי שהוא צריך בכדי להכנס לשוק והצרכנים מפסידים מכל הכיוונים גם אין להם גלידת נישה וגם היצרן הגדול אף שהגודל מאפשר לו לייצר בזול הוא גובה מחיר יקר כי מתחרים לא יכולים להכנס. (וזאת מלבד הקושי הנוסף של היצרן הקטן להכנס שעקב הרגולציה הוא צריך לשלם על ייעוץ לעו'ד מה אסור ומה מותר.)

    Liked by 1 person

  28. יאיר Says:

    1. מה הבדל בין החלטה של בנק מרכזי על יעד מוניטרי מסוים (שער חליפין או צמיחה או אינפלציה) ופעולה לשם מימוש היעד הזה (קרי הדפסת וספיגת כסף בכל מיני צורות), לבין קניית ומכירת חוזים (=הדפסת וספיגת כסף גם-כן) בשביל לעמוד ביעד גידול של 3-4% בתמ"ג? אני לא מבין את ההבדל.

    2. "אם החוזה יראה שהתמ"ג הצפוי נופל מהיעד, הבנק המרכזי ידפיס כסף (באמצעות קניית חוזים) עד שהמחיר יעלה למחיר הרצוי. אם ההיפך יקרה והתמ"ג הצפוי יעלה על היעד, הבנק המרכזי יספוג כסף (באמצעות מכירת חוזים) עד שמחיר החוזה ירד למחיר הרצוי". מהו ה"מחיר הרצוי"/ה"יעד"? שוב הגענו לבעיית הביצה והתרנגולת – הבנק המרכזי יצטרך להחליט מהו ה"מחיר הרצוי" – שזה בדיוק כמו שבנק ישראל מחליט למשל מהו ה"ערך הנכון" של השקל מול הדולר לפי סל מטבעות משוקלל. מהו ה"זיק הליברטאני" בשיטה כזאת?

    3. ההיגיון מאחורי הקביעה ש"סך הפעילות הנומינלית במשק תעמוד על סכום קבוע שיגדל בקצב של 3-4% משנה לשנה" היא שרירותית בדיוק כמו להצמיד את השוק לזהב או לקובלט וליתיום (אם כי פחות הרסנית ממנו). זה בערך כמו להחליט "השלום בינינו לבין הפלסטינים צריך להשתפר בכל שנה ב-3-4%". כאילו שזאת החלטה שתלויה בעצם הקביעה. נכון שאנחנו מדברים כאן על תמריצים, ובטח שיש כח לתמריצים להכווין את פעולות האנשים, אבל הכלכלה ואיתה רמת החיים שלנו תגדל כתלות בפיתוחים טכנולוגיים, בשיפור התחבורה, החינוך, התקשורת ובשאר האספקטים ה"אמיתיים" ולא ע"י קביעת פקטור צמיחה אקסוגני.

    אהבתי

  29. תמריץ Says:

    יאיר, זה נכון שעדיין צריך שמישהו יחליט בכמה כמות הכסף צריכה לגדול. ההנחה היסודית שעומדת מאחורי הצורך שכמות הכסף תגדל נעוצה מצד אחד בקיומו של המזומן שמונע ריבית שלילית ומצד שני בכך שבני אדם שונאים ירידה במשכורת ויסבלו שחיקה אינפלציונית יותר בקלות.

    לגבי השאלה מה ההבדל מהמצב הנוכחי. היום אין שום מחויבות לעמוד ביעד וקרנית פלוג מחמיצה אותו שנה אחר שנה מלמטה בלי למצמץ. המנגנון שסאמנר מציע יבטיח חוקית את העמידה ביעד. הבנק יהיה מחויב להעניק סכומי עתק דמיוניים למי שיהמר שהיעד לא יושג, אם אכן אלו יצדקו בהימור.

    אהבתי

  30. אל רום Says:

    משה , אתה חי ב- לה לה לנד היפוטטי לחלוטין . המציאות הסטטיסטית הינה שונה לגמרי , והיא זו :

    של תחרות והישרדות אכזרית ביותר , שבה קטנים בקושי שורדים מירווחים . אז איך אתה מתאר לי מצב כזה שבו הוא יוכל הרי למכור גלידה רגילה ולא רק איכותית , וגם להתחרות בשטראוס , נסטלה וכדומה נניח למשל ….

    והרי , אם יכול לעשות כדבר הזה , אז ממילא הוא יכול להתחרות בגדולים כך או כך .

    ובכלל , מבחינתך , ההתנהגות כשלעצמה אינה פסולה ? זוהי התנהגות מבחינה מוסרית , בעליל בלתי מוסרית ומוכתמת .

    ואגב , ההמחשה , הינה רק לגבי ווקטור אחד , בתוך תחום כולל של " הסדרים כובלים " שזה רק תחום אחד , בתוך הגבלים עסקיים , ובכלל התערבות של המדינה .

    זה מגוחך , אתה לא חי במציאות עם כל הכבוד ….. אתה לא מבין , מה במציאות , תחרות עסקית עושה . אפילו מלחמה על מדפים ברשתות שיווק , הופכת להיות אכזרית ביותר .

    האמת , נו אופנס באמת , לא מבין מאיזה מערכון של הגשש הוצאת זאת , אני הרוס לגמרי .

    להתראות

    אהבתי

  31. משה Says:

    תמריץ

    לפי מה שהבנתי מאתר קו ישר ריבית שוק חופשי זה אומר שהמדינה לא מתעסקת בהלוואת כסף. הכסף שישנו בבנקים הוא כסף שאנשים מפקידים אצלם והבנקים מתחרים בניהם על לב המפקיד כמה ריבית לתת לו.
    כאן אפשר לשאול אבל את הכסף הראשוני המדינה הדפיסה (או שטרות או ביטים לא משנה) כסף שהמדינה מדפיסה היא נותנת אותו לבנקים במתנה? אז התשובה לזה מה שהיה היה. כרגע יש כסף ביד האזרחים והוא מופקד בבנקים והבנקים מלווים אותו לעסקים והכלכלה זורמת ואין שום צורך בריבית רשמית של המדינה/בנק ישראל.
    ואם המדינה רוצה להדפיס עוד כסף? אז קודם כל הליברטיאנים לא בעד הדפסות כסף – ובכל אופן גם אם כן יש צורך להזרים כסף חדש למשק אז המדינה תדפיס ותציע אותו בהלוואה לבנקים ולא רק לבנקים אלא לכל הרוצה מעסק גדול ועד קטן ועד אנשים פרטיים ומי שיתן ריבית הכי טובה יזכה בו.
    וגם בהצעה שלך שכסף שהמדינה רוצה להזרים לשוק פשוט לתת אותו מתנה לאזרחים (לזרוק ממסוק) זה יותר מתאים לליברטיאנים מאשר לתת אותו לבנקים בריבית שעליה החליט רגולטור.

    אהבתי

  32. אל רום Says:

    משה ( וכל המעונין כמובן ) לך תקרא בלינק הבא , רשתות שיווק , אפילו על נושא של מיקום מוצרים במדפים , תראה איזה התחרעויות , תראה למה הממונה על ההגבלים עסקיים , חייב להתערב :

    http://www.news1.co.il/Archive/001-D-24629-00.html

    פשוט מגוחך …. אתה לא מבין מה קורה בשווקים עסקיים , אתה חי בעולם סינטטי עם כל הכבוד … אתה לא קולט , איך פירמות ואנשים , מוציאים העיניים אחד לשני , פושטים העור אחד לשני , והכל יהא על התחת של הצרכן .

    להתראות

    אהבתי

  33. גיא Says:

    תמריץ, קיינס אמר שאחת הבעיות של הקפיטליזם היא שהוא יכול להביא לאי שיוויון מאד גדול. קיינס אמר שאי שיוויון מסויים הוא הכרחי ואף טוב. זהו אי שיוון שמתמרץ את החרוצים את המוכשרים וכו'. אי השוויון הרע שהוא מדבר עליו הוא איש שיוויון קיצוני שלא מאפשר למעמדות הנמוכים לצרוך את מה שהמעמדות הגבוהים כלכלית מייצרים. כמו שהיה בשנות השלושים.
    פתרון שמיטת החובות בעזרת המכשיר המתוחכם יביא בסופו של דבר לכמעט אותו פתרון ואי שיוויון שהביא אותו שריד ברברי מקודש.

    אהבתי

  34. יאיר Says:

    להחליט בכמה כמות הכסף צריכה לגדול בכל שנה במקום לתת לשוק להחליט על כך (בעזרת לקיחת הלוואות למשל) היא משחק גרוע יותר מקביעת אחוז הריבית. אני יכול לעקוף (חלקית) החלטות של שינויי ריבית אם אני למשל לא משקיע באג"ח ואין לי חובות, אבל שינוי כמות הכסף נוגעת ישירות ומיידית בכל אחד ואחד. זה מתכון לאי-יציבות פוליטית.

    אם הבעיה (לשיטתך) היא שהבנק המרכזי רואה ביציבות המחירים חזות הכל ומבחינתו יעד האינפלציה הוא גבול עליון ובכלל לא יעד – אז צריך לתקוף את הבעיה הזאת במקום להמציא שיטות מוניטריות מתחכמות (שכפי שגיא כתב, רק השכבות הגבוהות מבינות אותן ומרויחות מהן).

    אהבתי

  35. מירון יעקוב Says:

    אל רום אני חייב לך הסבר קצר אני בהחלט תמכתי בהתערבות של הפד בשווקים כי המשבר הפיננסי פרץ כתוצאה מכשלי שוק רבים ומגוונים טוב שהפד התערב ובאופן חריג התערב גם במסחר בוול סטרית.. אבל לכל דבר מלאכותי יש זמן סביר לפעול ולא יותר מדי זמן היות והנזק עשוי להיות בלתי הפיך.. הפד ממשיך עד עצם היום הזה להתערב בשווקים בארה"ב מעלים ריבית לא בגלל שיש אינפלציה אלא בגלל החשש מהתפוצצות של בועה מלאכותית.. אז אם כולם חוששים מאותה בועה מפלצתית למה ממשיכים לנפח אותה ללא הפסקה..?
    ישראל הלכה באופן קיצוני כמה צעדים קדימה אף יותר מארה"ב ומיד אחרי המחאה החברתית הזרימו אשראי צרכני לכל אזרח וללא הגבלה רק בשביל להרגיע את השטח..הכל טוב ויפה אבל אשראי צרכני זאת הלוואה יקרה אותה חייבים להחזיר אבל מי חשב על זה אז..? רק כאשר מתחילים להידרש להחזיר את הכספים כולם נכנסים ללחץ והכלכלה המקומית סופגת מהלומות כבר עכשיו.. ראה את המסחר הקמעונאי ואיך העסקים הקטנים נמחצים כמות משקי בית אשר מבקשים שיכריזו עליהם כפושטי רגל הכפילה את עצמה בהשוואה לשנים קודמות…על פניו על פי הנתונים הרשמיים באמריקה ובישראל מצב הוא טוב מאוד אבל מתחת לפני השטח האדמה מתחילה לזוז.. כלכלת העולם מתנהלת כמו אדם חולה אשר זקוק למטפלת (פדרל רזרב) במשך 24 שעות ביממה מצב לא בריא לכל הדעות..

    אהבתי

  36. משה Says:

    אל רום

    אתה טוען שהמציאות הסטטיסטית הינה שונה לגמרי ממה שטוענים הליברטיאנים אשמח אם תביא נתונים על זה. אין לי נתונים מי צודק בויכוח אבל באופן כללי הטענה של הליברטיאנים שאומרת כשהקמת עסק צריכה להתעסק גם עם רגולציה זה חסם בפני העסקים הקטנים מלהתחרות בגדולים – זה נשמע לי הגיוני עסק של עשרות מליונים בין כה וכה מחזיק רואה חשבון ועורך דין וכדו' עסק משפחתי קטן שרוצה להתחיל עם הוא צריך להשקיע מלבד הקמת העסק גם זמן וממון ללמוד ולהתמודד עם הרגולציה זה עלול לגרום לו לא להתחיל.
    בשאלת המוסריות – בהנחה שאתה מסכים שהשוק החופשי יותר יעיל אתה נכנס לשאלה לא פשוטה. הקומונסטים יגידו לך שגם אם הקומוניזם לא יעיל השיוויון הוא מוסרי. בכל אופן הליברטיאנים סוברים של שכל שני אנשים בוגרים רשאים להסכים בניהם על מה שהם רוצים כל עוד אינם פוגעים בקניינו של האחר (קניינו ולא אפשרויות של האחר. תנאי שתקנה עוד משהו רק אצלי אינו פגיעה בקניינו של האחר) והגבלת החופש שלהם על ידי חוק 'הסדר כובל' הוא לא מוסרי והוא פגיעה בחופש הפרט.

    אהבתי

  37. אל רום Says:

    משה ( וכל המעונין ) כאן למשל , בכתבה באמת פשוטה בגלובס , אפשר לקרוא , על בעיות עסקים קטנים במדינת ישראל , נתונים סטטיסטיים וכדומה ( עיקר הכתבה והתיאור , בקשר לאשראי או קבלת אשראי ) . זה רק לקבל טפח והצצה זניחה , עד כמה קשה תחרות והישרדות , אז קטן ילחם בשטראוס , באוסם – נסטלה , גם בנישות בוטיקיות , וגם בסטנדרטיות , זה בלתי נתפס , פה :

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001184878

    להתראות

    אהבתי

  38. תמריץ Says:

    משה, איפה יישמר הכסף של הבנקים? לא בבנק המרכזי? והבנק המרכזי תמיד יעניק להם ריבית אפס? זו גם עשויה להיות מתנת חינם בעייתית, אם הריבית הטבעית היא שלילית (כפי שקורה בגוש האירו ובשוויץ).

    אהבתי

  39. משה Says:

    אל רום
    לא הבנתי מה אתה בא להוכיח בקישור שהבאת. זה בהחלט לא בסדר שהם עברו על החוק אבל זה לא אומר שהחוק לא יעיל ורק מזיק למשק. הליברטיאן לא מכחיש את זה שהגדולים מנסים לסלק את הקטנים הוא רק טוען שהמערכת שכאילו באה לעזור לקטנים להכנס לתחרות עושה את ההפך כי גם אם לפעמים היא עוזרת לקטנים פעמים רבות יותר היא דופקת אותם.

    אהבתי

  40. אל רום Says:

    משה ,

    הסטטיסטיקה היא ברורה , וגם מציאות החיים , תקרא הלינקים לעי"ל ששמתי אכן .

    שאלת המוסריות , היא לא כללית רק ( לא רק משוייכת לאידיאולוגיה ) אלא , תכל"ס להתנהגות אנושית , הוגנת , ולא מלוכלכת . במקרה שהבאתי , ייצרן , משווק , שם לקוח שלו ( הדגש על לקוח שלו ) במצב בלתי הוגן בעליל , ומשדר לו : כל דאלים גבר . אין קשר לקומוניזם ואידיאולוגיות גדולות .

    לבסוף :

    אני לא גורס ששוק חופשי יעיל , לא יעיל ולא כלום ולא קשור לענין . מה שאני גורס , שאין העדפות : המדינה מתערבת , חייבת להתערב , וזהו מצב טבעי , לא כל שכן , מי שגורס ששוק צריך להיות חופשי ( במובן של : תחרות , היצע , גיוון וכדומה ) . בלי התערבות טבעית ומובנת מאליה של המדינה , אין שוק חופשי !! אלא עושק מונופלי , של כל דאלים גבר .

    מה ששונה , מה שמשתנה , זהו תמהיל או קונפיגורציית ההתערבות , וזוהי אופרה לגמרי אחרת !! אבל , לגבי העיקרון , אין מבלעדיו , ולא כלום !!

    להתראות

    אהבתי

  41. אל רום Says:

    רק לפינאלה :

    אין לך על הבורסה , ועל מסחר בבורסה , בשביל לגלם את רעיון הסו קולד שוק חופשי . שאני אתחיל לתאר התערבות במסחר , הרשות לניירות ערך , רגולציות , חוקים וכדומה … הרי שם הפיקוח הכי הדוק !! וואלק , אין סיכוי קלוש שנישאר צעירים . ברור כשמש הדבר !!

    אהבתי

  42. משה Says:

    אל רום

    גם בכתבה השניה שהבאת מגלובס אני לא מבין מה אתה מוכיח. שם מתוארת בעיה של אשראי לעסקים קטנים. יש דעות שהפתרון לבעיה הוא רגולציה כפי המובא בכתבה – לדעת הליברטיאנים הבעיה כולה התחילה מעודף רגולציה – בישראל הקמת בנק היא משימה שהרגולציה הופכת אותה לבלתי אפשרית. ברגע שתשחרר את הרגולציה יקומו בנקים קטנים ומקומיים שילוו בשמחה לעסקים קטנים. לא רואה שום נתון בכתבה שמכריע הפתרון של מי הטוב יותר.

    אהבתי

  43. אל רום Says:

    משה , כתבתי לך , שעסקינן באשראי אכן , אבל מזה היית צריך להבין , כמות העסקים הנסגרים , שלא שורדים , בגלל אשראי , עצומה ממש אם קראת והבנת . אז לא מבין , על מה התהיה שלך , אתה רוצה שיצרן קטן יתחרה באוסם – נטסלה , או בשטראוס , גם בבוטיק , וגם בסטנדרט . לא מבין ….. תתעשת !!

    להתראות

    אהבתי

  44. אל רום Says:

    משה , ומה זה " גם " כאילו קראת והתמודדת עם שאר הרפרנציות או הלינקים , הרי דילגת ישר " לראש העמוד " לדוגמא ההיפוטטית / מתודולוגית שלי , עם הפיצוציה והגלידות , ולא התייחסת לשום רפרנציה קודמת ( מציאותית , אללה אללה מציאות , אכזרית ….אחת לאחת ) . אז קפצת ישר לגלובס ולירון זליכה , ואפילו כך , הרי שם , כמות עצומה של עסקים קטנים כל שנה , שלא שורדים ….. בחיי , איזה התגבבות , ביחיאת חיי , אני על הקרשים כבר ממך …. שיהיה נו … אתה אמנם דעתן , אבל , לא ממש חוצפן …..

    להתראות

    אהבתי

  45. משה Says:

    תמריץ

    אכן יש בעיה של מתנת חינם במצב שתיארת. בכל אופן הבעיה לא כזו גדולה שמצדיקה שינויים נראה לי שגם ליברטיאן מושבע לא יטען שבעיה זו משבשת את המשק החופשי.

    אהבתי

  46. חייל זקן Says:

    תמריץ,
    כלכלנים מוניטריים מאוהבים בקורלציות סטטיסטיות אבל נוטים לשכוח שממשלות פועלות ממניעים רבים ושונים שמשפיעים על גובה התקציב ועל מה הוא מוצא. דוגמאות:
    יציאה למלחמה
    קליטת הגירה
    שביתת מורים/רופאים/וכו'
    הדיון במהלכים מוניטריים המתעלם מעובדות אלו הוא כלאם פאדי.

    אהבתי

  47. אהרון Says:

    אל-רום
    איפכא מסתברא, הרי לשון החוק שסותרת טענותך לגבי גלידה ומוצאת את טענות משה מוצדקות.

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4687107,00.html

    אהבתי

  48. אל רום Says:

    אהרון , חבל לבזבז זיעה מן הביצים אפילו על התגובה האינפנטילית שלך ….. מוטב לך לא להגיב בכלל פה . אם תתעקש לעשות לעצמך פדיחות , שים את כל השם המלא שלך , ואולי יכניסו אותך לדפי זהב , כליצן לימי הולדת . סלאמת

    אהבתי

  49. קמיליה Says:

    בעתוי מושלם לכותרת פוסט זה – מוטי היינריך על הצעת התקציב "הליברטיאנית" שהגיש טראמפ. הצעה לסגור המוני ארגונים ועשרות רשויות ממשלתיות מיותרות ומכבידות.

    היינריך מנחם את עצמו שאפילו אם טראמפ לא יצליח לסגור ולו 10% מארגונים אלו , בגלל התנגדותו הצפויה עד להכאיב של הקונגרס, לפחות בתקופת טראמפ לא יוקמו עוד ועוד ארגונים שכאלו.

    http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477217

    אהבתי

  50. אהרון Says:

    אל-רום, אולי תכניס את הביצים שלך לגלידה ותצטנן קצת.זה אם יש לך ביצים בכלל, אתה הרי משמש פה בתור ליצן חצר מסורס,

    אהבתי

  51. אל רום Says:

    אהרון , אולי תכניס באמת את השם המלא שלך , עכברוש בוגדני שכמוך . יש לך אומץ להתעסק איתי ככה . תכניס השם שלך ….. ונראה באמת , עד כמה אתה אמיץ ….. בוא אני אחכה …..

    אהבתי

  52. גיא Says:

    קמיליה , דרכך לתנועה הליברטריאנית , בפעם השבעים , אם אין אינפלציה (או אפילו כשהאינפלציה נמוכה מהיעד המוצהר) הוצאות הממשלה לא באות על חשבון אף אחד והן עוזרות לתוצר הכללי. כשיש דיפלציה או קיפאון במחירים הקטנת הוצאת הממשלה פוגעת בתוצר שכן בין אין ביקושים מהסקטור הפרטי שיאזנו את דלתת הביקוש שהממשלה הפחיתה. כמובן , עדיף שתהיה ממשלה שתפעל במקסימום היעילות אבל גם אם לא בחרה במצב זה את האפשרות היעילה ביותר האפשרות של לעשות משהו עולה לרוב על האפשרות לא לעשות דבר.

    כן , אני מודה ומודע שאני חוזר על עצמי.
    אמשיך לעשות כך כל עוד אלו הטעונים מנטרטית שכל הוצאה ממשלית היא גרועה בלי קונטקסט לכלום.
    מבחינת הוגנות , השיטה שאני מתאר מאפשרת אידיאולגית ממשל מיניארכסטי.
    הליברטנים חוזרים על מנטרות ולא מאפשרים בכלל לאידיאולגיה אלא רק כזו נעדרת ממשלה או בעלת ממשלת בובות של השוק הפרטי שמוצמדת לשרידים ברברים מקודשים.

    אהבתי

  53. גיא Says:

    באותה הזדמנות , כי מצעמם לי , צריך כבר להבין שממשלה שגובה מיסים
    מעשירים זו פעולה אחת(חשבונאית). היא לוקחת להם את היכולת להשתמש
    במשאבים על ידי זה שהיא מורידה
    להם מספרים באקסל במאזן הזכות.
    אם היא רוצה להעביר משאבים לעניים אז היא פשוט יכולה לזכות את החשבונות
    של העניים…. זו פעולה אחרת לגמרי ופעולה זו לא מחייבת אותה לקחת קודם כסף מהעשירים.
    ממשלה יכולה לקחת מיסים מעשירים מחד …(כי החליטו על כך ערכית מסיבות כאלו או אחרות)
    ומאידך לא להוציא כספים על עניים (כי החליטו על כך מסיבות כאלו או אחרות)
    ולהיפך!
    ממשלה יכולה לתת לעניים בלי שתיקח מעשירים.

    אהבתי

  54. גיא Says:

    אני כמובן מסכים שזה לא אינטואטיבי וקצת מבלבל משום
    מיתוסים ומודלים פשטנים ששתלו לנו בראש…
    אבל הייתי מצפה , לפחות מליברטריאנים , שלפחות על פי הגדרה
    אמורים לאמץ חשיבה לא מנטרתית ומחוץ לקופסא שלפחות יבינו או
    ינסו להבין כיצד השיטה באמת עובדת … אפילו (או יותר נכון בעיקר!) אם
    הם לא מסכימים איתה.

    אהבתי

  55. אל רום Says:

    רק שכחתי , למי שמעונין , סעיף החוק האוסר על הסדר כובל , ופסק דין כהמחשה ( אבל כאמור , הדוקטרינה הזו של איסור על " הסדר כובל " בסך הכל , פריט זניח ביותר , בתוך כל התחום האדיר הזה , של התערבות המדינה , לא נישאר צעירים , רק מן הפילוסופיות הבסיסיות ביותר ) אז הנה סעיף 2 , ל – " חוק ההגבלים העסקיים , תשמ"ח 1988 " כך מורה אותנו :

    הסדר כובל

    2. (א) הסדר כובל הוא הסדר הנעשה בין בני אדם המנהלים עסקים, לפיו אחד הצדדים לפחות מגביל עצמו באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים בינו לבין הצדדים האחרים להסדר, או חלק מהם, או בינו לבין אדם שאינו צד להסדר.

    (ב) מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א) יראו כהסדר כובל הסדר שבו הכבילה נוגעת לאחד העניינים הבאים:

    (1) המחיר שיידרש, שיוצע או שישולם;

    (2) הריווח שיופק;

    (3) חלוקת השוק, כולו או חלקו, לפי מקום העיסוק או לפי האנשים או סוג האנשים שעמם יעסקו;

    (4) כמות הנכסים או השירותים שבעסק, איכותם או סוגם.

    עד כאן הציטוט :

    אפשר להגיע לחוק כאן :

    https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/083_001.htm#med1

    כאן , אפשר לקרוא המחשה בפסק דין ( לא כולו , מי שירצה את כל הפסק דין , יוכל לבקש ואפנה אותו ) . הפסק דין עצמו , דן בהסדר כובל , של חברת ביטוח עם מוסכים , לתיקונים אחרי תאונות , מה שפוגע בתחרות ובשירות בכלל הענף . הנטען הינו זה , שהואיל וההסדר כובל , החוזה בין הצדדים להסדר הינו בלתי חוקי , כאן :

    https://www.psakdin.co.il/Court/%22הסדר-המוסכים%22-אינו-עולה-כדי-הסדר-כובל#.WSbNksY5FbV

    להתראות

    אהבתי

  56. אל רום Says:

    רק מי שלא מבין ( הסעיף והפסק דין לעי"ל ) יכול לשאול כמובן , אין בעיה ….. תודה

    אהבתי

  57. הבלות רוח צרופה Says:

    "אולי תכניס באמת את השם המלא שלך?" נו נו נו, דימנציה? אמרת את, המילה הבזויה שאתה מנוע מלהשתמש בה, את את את את.

    Liked by 1 person

  58. אל רום Says:

    הבלות רוח צרופה , ייתכן שאתה אותו אהרון , עכברוש ביבים , ייתכן שלאיו , כך או כך , אני אגיע אליך , ואליו , עם השם , בלי השם , ואקרע לגזרים המסך הפחדני והשפל שאתה מסתתר מאחוריו , רק הזמן מפריד ביננו , והוא : קצוב …..

    אהבתי

  59. יואש Says:

    גיא, אתה לא יכול לגשת לבנק ולשכנע את המנהל או הפקיד להעביר כמה ביטים אליך. הוא יגיד לך: ומה אם כולם היו חושבים כמוך?
    ואתה לבטח היית עונה לו: אז הייתי טפש אם הייתי חושב אחרת, אבל מה באמת היה קורה לו היו מחלקים ביטים ללא הגבלה? יש תוצאות לוואי, זה היה הופך אותנו לביטלס סוסיאטי. לא היה אמון בכסף והינו חוזרים להחליף תרנגולות ביננו. יש לכל דבר תופעות לוואי, יש ביקוש והיצע והביטים על המחשב הם המתווך.

    אהבתי

  60. הביצים של אל רום Says:

    מה שיוצר את הכסף, או את התחליפים שלו בעלי ערך זה הכמות שלהם במשק. לכן לדוגמה אלרום מאיים שהוא ימרוט לו את הביצים, איזה ערך היה לאיומים שלו אם הוא היה מאיים שיגזוז לו את השערות? וכמובן על קמיליה אין לו בכלל במה לאיים. אם הבנק יכול באמת לתת אין סוף הלוואות ולהרוויח אין סוף כסף הוא היה מחלק לכולם ולכן אף אחד לא היה לוקח הלוואות וחוזר חלילה. משמע הבנק מוגבל לא בהדפסת ביטים אלא בחלוקתם רק לאלו שממילא לא לוקחים הלוואות או לא לוקחים מתוך כוונה להחזיר. משמע לאלו שלא משתתפים במשחק.

    אהבתי

  61. אל רום Says:

    הביצים של אל רום , אנו ניפגש , פנים אל פנים , זכור מילותי אלו , איפה שלא תהא , לשם אגיע , אכרסם לעצמי הרגליים ואגיע לשם . כמובן שאין סיכוי שתשים השם שלך פה , אתה הרי מצוי בלהקה של עכברושי ביבים . וכאשר אני אגיע אליך , לא תאמין !! היחידה כנראה שאי פעם עשתה בשבילך טובה , ופתחה בשבילך הרגליים , הייתה אמך הזנזונת , ואפילו זאת , לא תאמין , תזכור לבסוף , כיום הכי אפל בחייך , וזה יבוא עליך ….. זכור מילותי אלו !!

    אהבתי

  62. גיא Says:

    שלום , גדעון יואש , הרבה זמן לא השתמענו.
    תראה , אני לא הממשלה ולצערי אין לי את הכוחות שהיא לקחה לעצמה.
    (לקוראינו הסמים -ליברטריאנים גם ממשלה מיניארכסטית צריכה בכל זאת איזה מנגנון להעביר משאבים מהסקטור הפרטי אליה)
    לשאלתך 'מה אם כולם וגו'
    כולם אכן רוצים את הכוחות שיש לממשלה אבל לא נותנים להם.

    ממשלה מספקת את הצרכים שלה [ומעבירה משאבים מהסקטור הפרטי אליה] על ידי זה שהיא מדפיסה יחידת הכסף הבלעדית שהיא מסכימה לקבל בה את המיסים שלה.

    מה שעומד מאחורי יחידת הכסף הוא ההסכמה של הממשלה לקבל את המיסים שהיא עצמה החליטה עליהם. (לא יכול להיגמר לה מזה)

    ממשלה יוצרת את רוב הכסף בחשבונות הבנק המרכזי בkey stroke
    שכמו משנים מאזנים בדפי ספרדשיט באקסל. הממשלה היא כמו מחלקת הנקודות במשחק. לא יכולות להיגמר לה הנקודות.

    אהבתי

  63. גיא Says:

    הביצים של אלרום, אתה כמו פירומן שמצית אש בשמורת טבע.
    אנא ממך , חדל קשקשת ברשת. איפה היית מקבל ביטוי כמו למשל
    'זה מיתוס אצטקי הכי מגוחך כמעט שקיים'. ?
    רק בשמורת טבע !

    בשמורת טבע ,יש לדעת שמי שלא נוהג לפי הכללים – נטרף!

    בבלכה.

    בקשר לנושא הקודם תמיד יש לציין ש
    כמובן שחלוקת הנקודות מוגבלת וממשלה יכולה לעשות זאת בלי מחיר רק עד לנקודה שבה יש אינפלציה.

    Liked by 2 אנשים

  64. קמיליה Says:

    לגיא,

    כתבת "קמיליה , דרכך לתנועה הליברטריאנית , בפעם השבעים , אם אין אינפלציה (או אפילו כשהאינפלציה נמוכה מהיעד המוצהר) הוצאות הממשלה לא באות על חשבון אף אחד … ."

    אמנם אני זו שהבאתי את המאמר של מוטי היינריך – אבל אין זה רומז שיש לי איזשהם קשרים עם התנועה הליברטיאנית הישראלית.

    אם חשדת שאני זו שכתבה את המאמר ועומדת אחרי כל מילה בו – הריני מצהירה בחגיגיות ששמי אינו מוטי היינריך, ומעולם גם לא היה כזה.

    למרות בורותי בכלכלה נדמה לי שהצלחתי לתפוס את עיקרי הפרדיגמה ה mmt -ית:
    – חוב פרטי הוא רע וחוב ממשלתי הוא נהדר (פרט למקרים החריגים בהם החוב הממשלתי הוא במטבע זר ו/או כשיש אינפלציה).
    – בכל מקרה של דפלציה ואבטלה – האשמים היחידים הם הממשלה ופקידיה, שמדפיסים כסף באיטיות רבה מדי ומחלקים אותו בעצלתיים. כצפוי ממגזר הידוע בחוסר יעילותו.
    – השאלה האם הכסף מממן את הדלק למסוקי המתנות של סנטה קלאוס או לחפירת בורות באדמה ומילויים מחדש היא חסרת חשיבות.

    אבל, כשקראתי את המאמר של היינריך קלטתי שחלק מהמשיכה או מהדחייה מהעקרונות הליברטיאנים היא רגשית או ערכית, ובעצם אין לה כל קשר לפרדיגמות כלכליות.
    היו סעיפי הוצאות, ששמחתי לאיד מקבליהם כשקראתי שטראמפ רוצה לבטלם. אך כשהקיצוצים שלו הגיעו גם לספריות הציבוריות – התקוממתי ונעמדתי על רגלי האחוריות. עד כאן!
    יתכן שהרבה ליברטיאנים פשוט שונאים שהממשלה מתערבת בעניניהם, מגבילה אותם, דוחפת יד לכיסם ומנסה לנהל אותם. בשלב הבא – תפרו סביב שנאה יוקדת זו תיאוריה כלכלית שלמה על יתרונות משק כלכלי חופשי לחלוטין והנזקים האיומים הנוצרים בשל כל התערבות ממשלתית. מכאן, ששום הסבר של mmt כנראה לא ישכנע אותם שיש גם פעילות ממשלתית מבורכת.

    Liked by 1 person

  65. קמיליה Says:

    מבזק חדשות מתפרצות:

    לוחמי דאע'ש השתלטו על עיר שלמה בפיליפינים, שורפים כנסיות, בתי ספר, בית חולים ועוד. לוקחים כבני ערובה את מי שאינו מצליח להוכיח להם שהוא מוסלמי.
    דוטרטה הכריז על משטר צבאי, וטען שיחסל אותם גם אם זה ייקח לו שנה.

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/879/337.html/tb

    לפני כעשרים שנה, כאשר הנטינגטון טען בספרו התנגשות הציוויליזציות שכל הגבולות של האיסלם עם הלא מוסלמים בוערים, חשבתי שהוא קצת מגזים. כיום אני מבינה שלא רק שלא הגזים אלא שהוא המעיט – גם כל הגבולות בין מוסלמים מסוג אחד למוסלמים מסוג אחר בוערים.

    אהבתי

  66. יאיר Says:

    מה שקמיליה כתבה הוא חשוב מאוד, אבל אפשר להציג אותו ביותר מצורה אחת. בהכללה, יש 2 הלכי-רוח/תפיסות/מסגרות מארגנות/נרטיבים:

    1. האיסלאם הערבי מנקודת זמן מסוימת החליט "להתאבד" (בגלל שהוא לא מצליח להתמודד עם המודרנה/ בגלל שהוא לא מצליח להדביק את הפער מול תרבויות אחרות/ בגלל מאבקי כוח דתיים פנימיים בין קיצונים למתחלנים/ בגלל מאבקי כוח דתיים בין שיעים לסונים/ בגלל אי הצלחתו להקים מחדש את החליפות/ בגלל משטרים מושחתים/ ….). המהלך הזה חזק יותר מן האנשים הפרטים, ועם כל רצונם הטוב להיטיב את חייהם – התרבות שלהם חזקה מן הרצונות שלהם ולכן מסלול ההתנגשות כבר משורטט ואנחנו צופים בו עכשיו בשידור חי (וגם נמשיך לצפות בו).

    2. קיים מאבק פנימי בתוך האיסלאם הערבי (בין משטרים מושחתים לעם/ בין סונים לשיעים/ בין קיצונים לליברלים/ ….) על אופיה ועל פניה של החברה הערבית/מוסלמית ועל ערכיה. לכן מוטל על ה"עולם החופשי" לסייע ל"בני האור" (ליברלים ערביים/ רפורמטורים מוסלמים/ שיעים מודרים/ עמים מדוכאים/ …) במאבקם ב"בני החושך" (קיצונים דתיים/ משטרים מושחתים/ סונים אכזריים/ ….).

    מדובר בנרטיבים שונים בתכלית, שגוזרים אופני פעולה שונים. לעניינינו, אי אפשר לנתק בין הנרטיבים הללו לבין הפלסטינים שכנינו וגם אי אפשר לנתק אותם מהמדינות הסוניות סביבנו. בחירה בנרטיב מסוים מחייבת התייחסות שונה.

    מה דעתכם?

    Liked by 1 person

  67. תמריץ Says:

    יאיר, אני חושב שזו חלוקה חכמה. בעצמי נגעתי קצת בזה כאן מכיוון אחר ובנוגע לפלסטינים: http://wp.me/p2Db4a-1VT

    אהבתי

  68. (מִשְׁתַּמֵּשׁ אֲנוֹנִימִי (לֹא מְזֹהֶה Says:

    יאיר
    האם עלה בדעתך שהאיסלם עלול לנצח? זו לא התאבדות על ידי שוטר כמו שזה נקרא בארה"ב. אומנם החליפות של דע"ש לא תתקיים אבל במקביל העולם מלא במוסלמים שחיים עמוק כמו עובש בריבה של העולם המערבי. זה תהליך שמתחולל במקביל לצד הצבאי. לא הביסו את המורדים באפגניסטן את הארנבות באוסטרליה ואת העכברים בערים הגדולות, האיסלם הקיצוני במלחמתו במערב ישאר ויתכן שגם יגבור.

    אהבתי

  69. יאיר Says:

    בניסיון לפשט את התפיסות הקיימות בעולם המערבי לא שמתי את ניצחון האיסלם כנרטיב שלישי כי אני לא מזהה נרטיב כזה. בארה"ב הוא לא קיים כי האמריקאים מאוד בוטחים בעצמם, ובאירופה הוא לא קיים כי סיכויים של נרטיב כזה להתקיים ביבשת שניצחה את מכונת הטירוף הנאצי נמוכים מאוד (ע"ע "הדבר" של אלבר קאמי).
    נכון שניצחון האיסלאם מוזכר אבל כמניע לגיוס כוחות אירופאים כנגד האיסלאם בשביל לשמר את הערכים הליברליים (ע"ע חירט וילדרס) או בשביל לשכנע את ההמונים לחזור לערכי הנצרות (ע"ע מישל וולבק).

    אישית, אני אופטימי ואני לא חושב שהאיסלאם ינצח במערב. זה לא אומר שלא תהיה אלימות מצידו כלפי המערב, אלא שהוא לא ינצח. בטווח הארוך הערכים האירופאים לא יגברו על השרידות הבסיסית והאירופאים יוותרו על הערכים הליברלים שלהם כאשר הם יעמדו במבחן החיים. אירופה מחפשת דרך להיאבק באיסלאם ללא ויתור על ערכיה הליברליים, בדומה לנו שהפקדנו את ביטחוננו בידי השב"כ שמסכל ברמה יומית פיגועים פלסטינים, כך שהאדם הממוצע מן הרחוב יכול להמשיך ולהרגיש ש"צה"ל הוא הצבא הכי מוסרי בעולם" בלא צורך לתמחר את העלויות המוסריות שמתחת לשולחן.

    האם האירופאים יצליחו כמונו למצוא דרך להיאבק באיסלאם ללא פגיעה בערכים הליברליים שלהם? אני חושב שלא בגלל 2 סיבות:
    1. הערכים הליברליים של אירופה מנותקים מן המציאות והם "קפצו מעל לפופיק".
    2. שירותי ביטחון חשאיים אינם חזות הכל במלחמה בטרור, כי אם הלכידות החברתית-לאומית. כיון שאירופה החליטה לאפסן את הלאומיות בבוידם הרי שהיא נלחמת בטרור עם יד אחת קשורה.

    לכן מסקנתי שהאיסלאם הקיצוני יפרק את הפרויקט האירופאי המאוחד לאט לאט, אבל לא את המערב.

    Liked by 2 אנשים

  70. קמיליה Says:

    ליאיר,

    איני מתחברת לתפיסה לפיה "בהכללה, יש 2 הלכי-רוח/תפיסות/מסגרות מארגנות/נרטיבים:
    1. האיסלאם הערבי מנקודת זמן מסוימת החליט "להתאבד" …
    2. קיים מאבק פנימי בתוך האיסלם הערבי …."

    לתפיסתי, יש בעולם האסלמי (בהכללה פשטנית כמובן), 3 זרמים מרכזיים:

    1. האיסלמיסטים הג'יהדיסטים המיליטנטים, שהחליטו לצאת למלחמת עולם בציביליזציות האחרות, בתקווה להכניען ולשקם את כבודו האבוד של האיסלם (ובדרך זו גם להפוך למובילי העולם המוסלמי). וכידוע, כבוד הוא ערך עליון בחברה הערבית, למענו הם מוכנים לרצוח אפילו את אחיותיהם ואת בנותיהם. אם הם אינם מסוגלים לנצח את המערב בתחרות הוגנת – הם לפחות מסוגלים להחריב את כל מה שיש לאחרים ואין להם.
    דוגמאות בולטות: אל קעידה, דאע'ש, אלנוסרה, בוקו חראם ….

    2. ה"חרדים" המוסלמים, שמעוניינים להרחיב ולהעמיק את קיום המצוות ואת הציות לחוקי השריעה, בתוך העולם המוסלמי פנימה. מטרתם – הקמת תיאוקרטיות מוסלמיות ו"אוטונומיות" מוסלמיות לקהילות מוסלמיות במערב. הם נאבקים על מהי הפרשנות הנכונה של האיסלם, אך זהו מאבק הפונה פנימה ולא החוצה.
    דוגמאות בולטות: חכמי הדת של אוניברסיטת אל נאגח בקהיר, של האיסלם הוואהבי בסעודיה ושל האיסלם השיעי באיראן.

    3. ה"מתמערבים", שאמצו לפחות חלק מסולם הערכים המערבי הליברלי, ומעונינים לקדם את עצמם ו/או את ארצותיהם באמצעות תחרות עם המערב (בניגוד למלחמה בו והריסתו). תחרות שבכדי לשפר את סיכויי הצלחתם בה הם גם מוכנים לבצע רפורמות שונות בעצמם ובמדינותיהם.
    דוגמאות בולטות: אטא טורק, השאח של איראן, האליטות "המערביות" החילוניות בערי הבירה של מדינות ערב, בני הדור הראשון של המהגרים למערב.

    לתפיסתי, הבעייה המרכזית של העולם עם האיסלם נובעת דווקא מהזרם השני, המוסלמי – חרדי.
    הם מזהים את האויב העיקרי שלהם כזרם השלישי. הם נאבקים, כמיטב יכולתם, במתמערבים, בחילונים וברפורמיסטים, ונחושים להחזירם למוטב, ולצמצם את החשיפה שלהם להשפעות מערביות קלוקלות.
    כתוצאה מכך, הם למעשה משתפים פעולה, בגלוי או בחשאי, עם הזרם הראשון, עם האיסלמיסטים הג'יהדיסטים.
    הם לא מוציאים פסקי הלכה שפרשנותם על האיסלם אינה נכונה ו/או שהאמצעים בהם הג'יהדיסטים נוקטים (כמו פיגועי התאבדות בקהל של ילדים) סותרים את תורת מוחמד. למעשה הם רומזים שפרשנות הג'יהדיסטים לאיסלם נכונה – אבל הם טועים רק בהתמקדות היתר שלהם רק על מצוות הג'יאהד בעולמות הכופרים.
    יותר מכך, הם אפילו מוכנים לממנם ו/או לשלם להם "פרוטקשין".
    כאשר אקטיביסטים ג'יהאדיסטים מאיימים על יציבות שלטונם מבית, הם אינם מכניסים אותם לכלא וסותמים את פיותיהם, אלא "מייצאים" אותם לארצות אחרות. ולראייה – פעילותם החופשית של המטיפים לג'יהאדיזם קיצוני בכל ארצות המערב, והצלחתם לגייס לשורותיהם המוני מתנדבים צעירים בני הדור השני והשלישי של המהגרים למערב . דוגמא נוספת – "יצוא "אוסמה בן לאדן מסעודיה אל סודן ואח'כ לאפגניסטן, בכדי שיוכל לפעול בחופשיות, אבל הרחק מגבולותיהם.

    ***

    ניתן לפרש את ביקור טראמפ בסעודיה, ופגישתו עם 50 מנהיגי העולם האיסלמי, דווקא כקרן אור במלחמת המערב בג'יהאד.
    *אולי* טראמפ הצליח להכניס טריז (או להעמיקו) בין הזרם הראשון לבין הזרם השני. לגרום לחרדים המוסלמים לצאת למלחמה "בקיצוניים" ובטרוריסטים האיסלמים. להפסיק לשחק את המשחק הכפול של היתממות, כאילו ידם לא במעל של הטרוריסטים האיסלמים.

    אפשר גם לקוות שהעולם המערבי יתעורר סוף סוף, ויפסיק לתת "חופש ביטוי מקודש" למטיפים לחסל אותו ולרצוח את ילדיו. שיצא למלחמה במי שהכריז נגדו מלחמה.

    אהבתי

  71. יאיר Says:

    אני לא רואה איך דבריך סותרים את דברי. אני מתאר את התפיסות מצד המערב כלפי האיסלאם ואת מתארת את פלגנות האיסלאם פנימה.

    ביקור טראמפ בסעודיה לא תוקע שום טריז בין ה"זרם הראשון" ל"זרם השני" ולו מהסיבה הפשוטה שמנהיגי המדינות הערביות בכלל באים ממקום אחר והם לרוב בכלל לא מייצגים שום זרם (אולי מלבד הסעודים הווהאבים) כי אם רצון להמשיך ולשלוט.
    פגישת טראמפ איתם היא בעצם רצון של טראמפ להפוך אותם לסוכניו במיגור הטרור וייצוב האזור. וזה מתקשר לתלונתך עליו שהוא משתף פעולה עם הסעודים מממני הטרור העולמי ומפיצי האיסלאם בעולם. יכול להיות שהוא הציב גבולות חדשים שירתיעו אותם, במפורש או במשתמע. את זה צריך לבדוק בהמשך ולגופי המודיעין יש כלים להעריך האם חל שינוי בפוליטיקה הסעודית.
    אני לא יודע מה ילד יום אבל להבנתי יכול לצמוח משהו וההוכחה היא קבלת הפנים המסורתית שהם העניקו לו. צריך להבין שאובמה בא ואמר להם "אתם צריכים להשתנות, אתם מושחתים, אתם מדכאים את עמכם ואת נשותיכם, אתם ברבריים, אתם לא מתאימים למאה ה-21, אתם פוגעים בחופש הדת ובמיעוטים, ולכן אני לא אתמוך בכם במאבקכם בשיעים ואף לשם איזון המצב אתמוך בהם". טראמפ בא ואמר "תחיו איך שאתם רוצים, אני מכבד אתכם אבל דיר באלק אם השטויות שלכם יגיעו אלינו וישפיעו על חיינו".

    אהבתי

  72. יאיר Says:

    כלומר הדרישות של טראמפ נמוכות בהרבה והם גם מלוות בסוכריות בדמות צעצועי מלחמה.

    אהבתי

  73. ד Says:

    יאיר, טראמפ לא אמר את הדברים האלה לסעודים. הוא פשוט המשיך את המסורת הרפובליקאית שרצונה רק לעשות כסף עם הסעודים (החתן שלו חתם על עסקאות במיליארדים…. שחיתות שלא כדוגמתה) תוך התעלמות מוחלטת מהמעורבות העמוקה שלהם בתמיכה בטרור העולמי( אל קעידא ודעאש).

    דווקא היום, שהנפט באזור 50$ ולא יחזור בקרוב ל-100$ (אם בכלל) והסעודים יותר במצוקה כספית נראית לעין, זה הזמן לבוא אליהם בדרישות לרפורמות פנימיות. ולסעודיה יש השפעה גדולה על העולם הערבי הסוני. רפורמות אצלה ישפיעו מהר על שאר המדינות הערביות.
    חבל שטראמפ פיספס הזדמנות כזו היסטורית.

    אובמה אולי היה נאיבי אבל היה לו אומץ להטיח בפניהם האשמות חמורות. אותם האשמות שאנחנו פה בבלוג מטיחים בעולם המוסלמי.
    ובואו לא נשכח, המשטר הסעודי הרבה יותר שמרני מאשר האיראני. באיראן יש פתיחות הרבה יותר גדולה למערב וקבלת האחר מאשר בסעודיה.
    אפילו מעמד האישה באיראן הרבה יותר טוב מאשר בסעודיה.

    אהבתי

  74. יאיר Says:

    ד, זה נכון שמעמד האישה באיראן טוב יותר מסעודיה, וזה גם נכון שאובמה הטיח בפניהם האשמות חמורות. אבל אני כן חושב שיכול להיות צמצום הטרור בעולם בעקבות פעולות טראמפ וממשלו. זה לא עניין מוכח וצריך לחכות ולראות. יתכן שאתה תצדק ויתכן שאני.

    מה שאני בבירור לא מסכים איתך הוא ניצול מחיר הנפט הנמוך להפעלת לחץ אמריקאי על רפורמות בסעודיה. מחיר נמוך היה גם בזמן אובמה (המחיר הנמוך הוא למעשה תודות לפעולותיו) והוא לחץ עליהם אבל הרפורמות לא באו ולא יבואו. רפורמות בסעודיה פירושן אובדן הלגיטימציה הדתית של בית סעוד, כלומר קריסת הממשל ותהו ובהו בחצי האי ערב, ובעקבותיו בכל העולם הערבי. אין לי בעיה פוליטית עם קריסת העולם הערבי אבל הסבל האנושי שיגרם יהיה כבד מנשוא, ולכן לחץ אמריקאי על סעודיה אינו הדבר הנכון.

    אהבתי

  75. אל רום Says:

    ד' , רק צריך לשים לב , מעמד האישה באיראן , יותר טוב , זה אכן חד משמעית נכון . אבל , לא בגלל אישיו הלכתי איסלאמי של ממש , אלא , בגלל שהאיראנים הינם חברה סיזיפית , מוטת מדע וטכנולוגיה בצורה אכזרית ממש ( הוראה מגבוה , של חמינאי ממש ) .

    בכל חברה סיזיפית , מוטת מדע וטכנולוגיה ממילא , מעמד האישה , ישתפר , בטח ביחס לחברה רגרסיבית , רדיקלית , טנטנלית , שמרנית וכדומה ….

    אלו עובדות חיים ממש …. כך שצריך להעמיד דברים על דיוקם , אם כי , אין טעם לפרט פה ממש , למה זה כך , לא נישאר צעירים .

    להתראות

    אהבתי

  76. קמיליה Says:

    ליאיר,

    אני מסכימה אתך שתפיסותנו את העולם המוסלמי אינן סותרות זו את זו, אבל יש בינהן הבדלים ניואנסים משמעותיים.
    אני, לדוגמא, לא תופסת את הג'יהאדיסטים כמכווני התאבדות אלא כלוחמים חסרי כל מעצורים, המעריכים שיש להם סיכוי טוב לנצח את כל "אויבי האיסלם". אני מסכימה עמך שבסופו של דבר יפסידו במלחמה בה פתחו, אבל אני מעריכה שהם לא שותפים להערכתנו זו. הם לא הולכים בעינים פתוחות לרווחה אל סופם.
    מה שמזכיר לי אסוציאטיבית את נאומו של חסאן נסראללה על קורי העכביש. מי שיוצא למלחמה בקורי עכביש אינו מתאבד. הוא משוכנע שיצליח להביס את אויבו.

    לתפיסתי לא רלוונטי האם מנהיגי 50 המדינות המוסלמיות שהתקבצו בריאד הם מאמינים – חרדיים באיסלם או אתאיסטים בסתר ליבם, המעונינים רק ביציבות שלטונם והישרדותם. המציאות היא שאין אף מדינה מוסלמית שהיא לגמרי חילונית. מדינאי ערבי שיכריז על עצמו כמתנגד לקשר בין דת ומדינה – לא ישרוד אפילו חודש. מכאן, מנהיגים אלו, בין מאילוץ ובין מרצון ובאמונה פנימית יוקדת, משויכים בעיני לזרם השני, החרדי, המתנגד לחילוניות המערבית ולרפורמיסטים.

    ****

    קיימות שתי פרשנויות חלופיות לביקור טראמפ בסעודיה:
    1. הסעודים ושות' היו מוכנים לשלם מיליארדים רבים מאוד בתמורה להגנה עליהם מאויבם הקיומי – האירנים. טראמפ הסכים לעסקה בגלל הפיתוי הכספי הבלתי מבוטל. כל שאר הדיבורים על המלחמה בטרור ובהקצנה האיסלמית – הם הצגת תיאתרון צבועה וחסרת משמעות.
    2. טראמפ ניסה להילחם באיום הטרור המוסלמי על המערב, באמצעות הטקטיקה המוכרת והוותיקה של "הפרד ומשול". הוא חיבק את המנהיגים המתונים יחסית של המדינות האיסלמיות, ושיסה אותן להילחם בטרוריסטים הקיצוניים. [טקטיקה שאובמה, הנשיא האינטליגנטי של ארה'ב, לא היה מסוגל להפעיל – לאחר שרמז שאין למנהיגים לא מוסריים אלו כל זכות להמשיך להתקיים, ואין בכוונתו לנקוף אצבע בכדי להגן עליהם מהאויבת הקיומית שלהם]. החוזים הכספיים השמנים הם רק הציפור השנייה שטראמפ הצליח לצוד באבן אחת. הציפור הראשונה היא המלחמה של המוסלמים בטרור האיסלמי והפסקת מימונו, והקלה בעול הנופל על המערב המנסה להילחם בו בכוחות עצמו בלבד.

    אני מודה שכאשר צפיתי בשידורים מריאד חשבתי רק על האפשרות הראשונה. עכשיו עולה בי התהיה, או למעשה התקווה, שהאפשרות השניה היא הנכונה. שמלחמתו של טראמפ בטרור האיסלמי ובדאע'ש מתוחכמת בהרבה מכפי שנוטים לייחס לו.

    כפי שטענתם, נוכל להתבונן בקשרים העתידים של המדינות המוסלמיות עם הגיהדיסטים, ולנסות להסיק מכך מה בעצם קרה במפגשים של טראמפ בריאד.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: