הכלכלן סטיב קין הוא אדם חכם. כדאי לקרוא את הראיון שערך עמו כלכליסט.
ברם, הראיון קצת מבלבל. קין אומר כמה חוב פרטי הוא רע, אך לא מודגש מספיק הצד השני של המטבע – חוב ממשלתי הנקוב במטבע הממשלתי הוא טוב. החוב הממשלתי מאפשר צמיחה בכלכלה שלא מבוססת על הכנסת מסלול החיים של יחידים למבוי סתום של חובות.
יש פרדוקס בנקודה זו כי חוב ממשלתי טוב ואילו חוב פרטי הוא רע אבל מצד שני החלטות הוצאת כספים פרטיות עדיפות מהחלטות ממשלתיות הנגועות בריכוזיות ובשחיתות. לכן צריך שהאזרח הפרטי הוא זה שיחליט כיצד להוציא הכסף והממשלה היא זו שתצבור החוב. קין מציע לחלק כספים לאזרחים, אבל אפשר פשוט להקל במיסים.
תמריץ 
חוב פרטי בולם את הצמיחה הכלכלית מייצר חולי חברתי כמו חוסר יציבות בחיי משפחה גידול בצריכת סמים הימורים ועוד כולרות שלא ניתן לרפא.. בארה"ב מעודדים צריכה פרטית מוגברת עד כדי הפיכת הצרכן לעבד מסומם של בנקים חברות אשראי וכ"ו.. לכאורה הדבר הזה מעודד את הצמיחה בכלכלה בהתחלה כך זה היה במהלך שלושים שנה אחרונות אבל זה גם הביא למספר משברים כלכליים בשנות השמונים במאה הקודמת משבר דוט קום בתחילת שנות האלפיים ומשבר פיננסי ב2008 …כמו שכתבתי בהתחלה שחוב פרטי בולם את הצמיחה וזה נכון במהלך השנים כאשר החוב הפרטי גדל הוא חונק את האזרח ובמקביל חונק את הכלכלה.. מדינת ישראל בשנים אחרונות אימצה את השיטה האמריקאית להמרצת הכלכלה על ידי עידוד הצריכה הפרטית.. אבל כל זה ללא הכנה מוקדמת וללא חיסול מעמדם המונופוליסטי של הבנקים ורק לאחרונה נעשים מהלכים בכיוון.. הגישה השמרנית של חיסכון פרטי תוך תקציב משפחתי מאוזן הוכיחה את עצמה ויצרה בהמשך דור צעיר בריא ומצליח כלכלית.. אגב התפיסה הזאת השתרשה אצל משפחות פרוטסטניות ואצל יהודים דבר שעם הזמן העשיר את אותם האזרחים השמרנים והזהירים.. בשורה תחתונה קין
צודק מדינה אחראית ליצור את הצמיחה להוציא בתבונה את מיסי האזרחים לטובת הכלל ואף לתמוך כלכלית במעמד יצרני והדור הצעיר.. הערכה שלי לא מחייבת כמובן אזרחי ישראל ניצלו כמעט עד תום את האשראי הצרכני הגיע זמן לצמצם אותו משמעות הדבר שהמיתון הכלכלי קרוב יותר מתמיד..
אהבתיאהבתי
פוסט מענין תמריץ , ברור שלא נישאר צעירים , אם ננסה רק לגעת בכל העניינים שמעלה הפוסט או הריאיון , אבל בכל זאת , נקודה אסטרטגית :
הוא רואה בבועות אשראי ובועות בכלל , מחלה . אלא מאיי , משמעותה של הכלכלה , הינה בועות . בלי בועות אין כלכלה !! טבעו של האדם , להבדיל מטבעה של חיה , שהוא : צורך באופן מגוון , ומעל הכל : מתמחר תדיר את העתיד . ברגע שאתה מתמחר את העתיד , ברור שאתה עשוי להיכשל בתחזיות , וכאשר אתה נכשל , אתה לוקח איתך , כל מה שמסביבך ( בנקים , נושים , עובדים , משכורות וכו… ) . אפילו היה הדבר כרוך בסחר חליפין , זוהי אותה הבעיה האסטרטגית . אז , אם לא יתומחר העתיד , כיצד תנוע הכלכלה ? אף אחד לא יקח יוזמה , לא יפתח טכנולוגיות , לא ימצא גז בים התיכון , וכדומה : " רק מי שמעז , מנצח !! ( כפי האמרה האלמותית של ה – אס איי אס ) .
אז איזה פיתרון הוא מציע ? לחלק כספים לאזרחים ? ומה עם סנטימנט ? הכלכלה היא סנטימנט בעיקר ( שהרי זוהי המשמעות המנטלית של תמחור העתיד , משהו יצליח , אבל , כרגע זה לא קורה ,אבל בעתיד יקרה , אבל , הרי , האינטואיציה מכתיבה זאת , משמע : הסנטימנט ) . והרי , מבחינה פוליטית גם , חלוקת כספים לאזרחים , תיצור אנדרלמוסיה פוליטית בלתי נתפסת . ייתפס כשוחד שלטוני , זה יהא שרירותי , כך או כך הפרספציה הינה של חלוקת כספים למקורבים לשלטון ( ראה לאחרונה , אורי אריאל וחלוקת כספים לעמותות תורניות , מבלי להביע עמדה מהותית , רק לגבי הסנטימנט הכללי ) .
אז איפה הפיתרון ? אם כך , יש להבדיל כמובן בין חוב פרטי לעסקי . ומעבר לכך , להשלים עם הבועה או הבועות , כי אין דרך אחרת , אבל :
כאשר הדגש הינו על צמיחה ודינמיות וייצור , הרי את הביקושים ימריצו מצד ההיצע והתחרות והורדת המחירים , ולא מן הכיוון של קניות חסרות תוחלת , ולא מחושבות מצד צרכנים , ולכך צריך גם חינוך פיננסי כמובן .
נ.ב : מדהים שהוא לא הזכיר בשמץ של דבר את : הרגולציה , פשוט מדהים !!
להתראות
אהבתיאהבתי
רק בקשר לתגובתי לעי"ל , על קצה המזלג ממש , מה קורה בקשר לחלוקת כספי ציבור , מתקציב המדינה ( על פי חוק ) סתם המחשה אקטואלית משהו . כך במצב הנוכחי , אז כסף לאזרחים ישירות . ברור , שזה בטח ובטח לא יתרום לסנטימנט בריא , הנה :
https://www.calcalist.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrint1280/0,16492,3713257,00.html
תודה
אהבתיאהבתי
מסכים שעניין הגרעון הממשלתי לא מודגש מספיק אבל הוא כן אומר על טראמפ :
"כרגע הוא מתכנן לקצץ מסים, בעיקר לעשירים, וזה יגרום לגירעון שימריץ את הכלכלה."
קין וחבריו הפרוגרסיבית מהאי.אמ.טי מעדיפים לחלק כסף לציבור בזמן מיתון ו/או חוסר ביקושים משום שלדידם (מחקרית ולא רק אידיאולוגית) השכבות הנמוכות כלכלית נוטות יותר לצרוך בעזרתו במצב מיתון בעוד השכבות הגבוהות יותר כלכלית נוטות יותר לחסוך ולהתגרזן בעיתות מיתון. אני איתם בעניין זה אלא אם אראה מחקרים שאומרים אחרת.
מאמר מעניין. אני קצר במשאבים אז רק אציין שהוא אומר שהחוב הפרטי של ישראל הוא 111 אחוז תוצר שאלו הם ממש המספרים שהצגתי מנתונים שחיברתי שהיו זמינים ברשת(צירוף של נתוני חוב עיסקי פלוס נתוני חוב משקי בית).
לדעתי המצב של ישראל אולי לא רע בעניין זה אבל לבטח לא טוב.
אחרי המשבר החוב הפרטי בישראל היה ברמות נמוכות של בין שישים לשמונים אחוזי תוצר והוא עלה מאד. החוב הפרטי היה יכול להיות נמוך יותר אם הממשלה היתה מורידה מיסים וכך מגדילה גרעונה ולא מתפקסת על גודל הגרעון אלא על גידול בתוצר עם אינפלציה שעומדת ביעד ולא אפס.
סתם הפסדנו גם תוצר וגם הציבור לקח יותר הלוואות פרטיות והתמנח ביתר.
לגבי האין אינפלציה – היתה בדיוק איזה כתבה על סטודנטית שסגרה תוכנית חסכון לשלש שנים בינואר 14 וקיבלה פחות משהפקידה.
העניין היה שהבנק הבטיח שאפילו אם תהיה אינפלציה שלילית היא לא תקבל את הקרן…. אבל האוצר גובה מס על הפרשי ההצמדה בכל זאת ולכל היא קיבלה פחות.
תמריץ – זו דוגמא קלאסית של עולם הפוך … גם אין אינפלציה ובמקום להוריד מיסים לוקחים מיסים.
אהבתיLiked by 1 person
אל רום
הכותרת בקישור שהבאת נראית לי קצת מוזרה. לא צריך להיות מבקר בשביל לדעת שאחוז ניכר מתקציב הישיבות מגיע למקורבים/ מצביעים של המפלגות החרדיות. שאחוז ניכר מהתקציב לפעילות עולים מגיע למצביעי ישראל ביתינו וכו' כל מפלגת נישה תקציבים שמגיעים לאותה נישה הפילוח יהיה כך. באופן טיבעי בגרעינים התורניים יהיו יותר מקורבים לאריאל מאשר לזהבה גלאון. אם תקציב בריאות או כל תקציב אחר שמטבעו לא מגיע לנישה מסוימת היה מגיע יותר למקורבים למפלגה מסוימת זה אכן לא תקין.
אהבתיאהבתי
משה , ייתכן שהצדק איתך , ייתכן שלאיו . לכן כתבתי מפורשות , לא שופט מהותית המקרה ! אלא , מסביר וממחיש , כמה הסנטימנט מכריע בכלכלה . תקרא שוב תגובתי ….. תודה
אהבתיאהבתי
תמריץ , קין מציע גם במאמרים אחרים להגביל את היכולת של בנקים פרטיים לתת הלוואות לציבור בסידרי גודל שעולים על הגידול בתוצר.
כאמור אין בעיה אם חוב פרטי לדידו כל הוא לא יוצר זומבים.
אחד הפתרונות(שאני זוכר) הוא לא לתת הלוואות שעולות על עשר פעמים ההחזר השנתי של הנכס. למשל בארץ, נניח דירה של מיליון וחצי שמחזירה שישים אלף שקל בשנה – ההלוואה המקסימלית עליה לא תעלה על 600 אלף. פתרון אחר שלו שקראתי נגד בועות בשוק המניות(אם אני זוכר נכון… חברות לא בטוח) להגביל סחירות במניות למספר פעמים כלשהוא (לא נמוך מידי.. אבל בכל זאת)כך שבפועל יקנו אותם בשביל ערך הדיוודנדים ולא בשביל השפקולציה.
אהבתיאהבתי
מירון, צמצום בחובות פרטיים כשלעצמו אינו מספיק, כי אז מהיכן תגיע הצמיחה? צריך שהממשלה תהיה בצד שמרחיב.
אל רום, "לחלק כסף לאזרחים" נשמע רע. להגדיל נקודות זיכוי זה כמעט אותו דבר, אבל רק עבור האוכלוסיה העובדת ובסופו של דבר עם אפקט דומה. זה מה שכחלון עשה בתוכניתו האחרונה עבור משפחות צעירות.
גיא, ההצעות האחרונות שהזכרת ממש לא מוצאות חן בעיניי. לא הורגים יתוש עם תותח. וזה העניין: כל הסיפור של החוב הפרטי זה בסך הכול יתוש. יתוש קטלני אם לא מטפלים בו, אבל יתוש.
אהבתיאהבתי
משה , רק במחשבה שניה , כנראה שלא הבנת כלל על מה המדובר , ולכן , אנסה בתמצית להסביר ( בלי להטיל אשם , אלא , לציין מה הטענות הנטענות ) זה למרות , שאין זה קשור לתגובתי :
הייתה החלטת ממשלה . החלטת הממשלה , ייעדה תקציב . אורי אריאל , בניגוד למטרות החלטת הממשלה , פיזר התקציב כך , שהפלחים שקיבלו אותו , אינם הפלחים החלשים , אלא , אלו החזקים יותר והמקורבים למפלגתו . כך על פי הנטען . הנה מצטט מן הכתבה :
" מבקר המדינה קובע כי לפחות 56% מהגרעינים שזכו לסיוע במסגרת התכנית האסטרטגית היו עמותות בעלות זיקה דתית-אידאולוגית למפלגתו של השר אריאל – הבית היהודי. למרות שהכסף נועד לפריפריה, 29 מיליון שקל, שהם 46% מכלל תקציב הסיוע לגרעינים, הועברו לעמותות הפועלות ביישובים במעמד חברתי-כלכלי בינוני וגבוה הנמצאים במרכז הארץ. מתוך סכום זה, כ-11 מיליון שקל הוקצו לגרעינים ביישובים בעלי מעמד חברתי-כלכלי גבוה. "
ועוד :
המבקר קובע כי "פעולות פסולות אלו הביאו לכך שמשרד הבינוי והחטיבה להתיישבות קבעו אמות מידה למתן הסיוע כך שלא היה הבדל בין עמותות שפועלות בישובים מוחלשים לבין אלו שפועלות ביישובים חזקים. הסיוע התקציבי, שנועד לקבוצות התיישבות הפועלות ביישובים ובאזורים מוחלשים, הוסט בחלקו הניכר לתמיכה בעמותות הפועלות בקרב אוכלוסיות מבוססות במרכז הארץ".
עד כאן הציטוט :
זאת בעוד , ההחלטה של הממשלה , נועדה לחזק יישובים או גרעיני התישבות חלשים יותר, והפריפריה מכללא , ולאיו דווקא אלו כמובן , המקורבים לשר . ואכן , ראה שם הדיאגרמות , הרי , מרבית הסכומים , הועברו למרכז על פי הנטען , ושים לב לגליל , כמה נמוך הסכום המועבר .
חשוב להדגיש , כי יש בדרך כלל תפיסות מאוד מוטעות בציבור :
הרשות המבצעת , יכולה להעביר כספים על פי הטיות אידיאולוגיות . אבל , זוהי רק החוליה הראשונה . כאשר מורידים כסף למטה , זה חייב להיות על פי קריטריונים ממלכתיים , שיויוניים , ושקופים , משמע :
אם העם בחר ימין . זה טוב !! אם ימין התנחלויות ( חיזוק למשל ) גם טוב !! אם הממשלה בהתאמה מקצה להתנחלויות , גם טוב !! מה רע אז ? מה שרע זה להוריד הכסף , בצורה לא שקופה , שיויונית וממלכתית , משמע :
אם אתה מבצע פרוייקט בניה בהתנחלות , אתה לא יכול להעדיף במכרז , קבלן , בגלל שהוא ממרכז הליכוד נניח . אלא , אתה צריך למכרז באופן שווה בין כל הניגשים . אם אתה מעביר להתנחלויות , אתה לא תעביר על פי השתייכות פוליטית או אתנית כלשהיא , אלא באופן ממלכתי ושיויוני ושקוף .
אם לא , בג"ץ יתערב . אבל , לא בהחלטה האסטרטגית , אלא בחוקיות או בסבירות של העברת הכסף , לתחתית הפירמידה . אלא , שהציבור קולט הדברים , כאילו בג"ץ מתערב בהחלטה האסטרטגית . וזוהי טעות חוזרת ונשנית .
ושוב , הכל בלי להטיל אשם כרגע , כי אני לא ממש עושה כזאת , מכתבה אחת בעיתון .
תודה
תמריץ ,
לא הבנתי מן הריאיון שחלוקה דנן היא רק לעובדים . ודוק , כך או כך , הבעיה הפוליטית / סנטימנטלית , תישאר כפי שטרחתי לציין , בין אם רק לעובדים , בין אם לאיו . אבל , תקצר היריעה פה ….
תודה
אהבתיאהבתי
משה , רק שתיווכח בביסוס החוקי לכך ( זה רק חלק מן הסעיף , אבל הסעיף עצמו , מרכזי ביותר ואחד האסטרטגים ביותר במדינת ישראל בקשר לנושא ) הנה , סעיף 3א ל – " חוק יסודות התקציב , תשמ"ה 1985 " וכך מצטט :
3א . (א) בסעיף זה –
"מוסד ציבור" – גוף שאינו מוסד ממוסדות המדינה, הפועל למטרה של חינוך, תרבות, דת, מדע, אמנות, רווחה, בריאות, ספורט או מטרה דומה;
"סעיף תקציב" – סעיף בחוק תקציב שנתי הקובע את ההוצאות של משרד ממשלתי.
(ב) חוק תקציב שנתי יקבע את הוצאות הממשלה לצורך תמיכה במוסדות ציבור.
(ג) הוצאות הממשלה לצורך תמיכה במוסדות ציבור ייקבעו בכל סעיף תקציב בסכום כולל לכל סוג של מוסדות ציבור.
(ד) הסכום שנקבע בסעיף תקציב לסוג של מוסדות ציבור יחולק בין מוסדות ציבור הנמנים עם אותו סוג לפי מבחנים שוויוניים.
(ה) הממונה על סעיף התקציב יקבע, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, מבחנים שוויוניים לחלוקת הסכום שנקבע באותו סעיף תקציב לצורך תמיכה במוסדות .
עד כאן הציטוט :
עיניך הקוראות , מוסד ציבורי דנן , הינו מוסד שנועד למטרות ציבוריות , אבל אינו מוסד ממוסדות המדינה ( כפי עמותות למשל בעיניננו ) והחלוקה של הסכומים כמפורט , חייבת להיות , על פי מבחנים שיוויוניים . כך על פי חוק ממש !!
להתראות
אהבתיאהבתי
לפי קין זה הפיל בחדר שאף אחד לא מזכיר. לא מטפלים ביתוש בגלל
שיציבות מביאה לזחיחות ואז לאי יציבות (מינסקי (בערך)) ואז מקבלים פילים כל הדרך למטה ואי אפשר לטפל בזה בזבנג וגמרנו כי החובות הפרטיים גבוהים מידי (אפרופו , אור , שים לב שהחוב הפרטי בקנדה הוא 220!! אחוזי תוצר) להוריד חוב פרטי לרמות הגיוניות מרמות של מעל 150 אחוז תוצר לוקח בתנאים טובים (כשהממשלה יודעת מה היא עושה ומאפשרים לה לעשות אם היא יודעת) עשור עשור וחצי. רגולציות כגון אלו הם איזה פתרון ביניים (הוא גם יכול להיות לא סטטי, מתגלגל, פחות נוקשה , רגיש אך נחוש)בין פתרונות קיצוניים של מחילה כללית על חובות פרטיים או הגבלה של בנקאות למאה אחוז רזרבה ועיקור של הבנקים הפרטיים.
אהבתיאהבתי
רק הבהרה קלה / כבדה :
כתבתי : " אם לא , בג"ץ יתערב . אבל , לא בהחלטה האסטרטגית …. "
עד כאן הציטוט :
בג"ץ יותר נכון לכתוב , לא מתערב באסטרטגיות של ההחלטה , אלא : במרכיבי החוקיות והסבירות שלה ( בעיקרון , רק במקרים מאוד קיצוניים , הוא יתערב בהחלטה האסטרטגית , לענין האסטרטגיה ) . משמע : כפי שבעבר המחשתי , לא אם מלחמת לבנון השניה הייתה חכמה מבחינה אסטרטגית , או נחוצה בטחונית ומדינית , אלא :האם הייתה החלטת ממשלה כפי המתחייב בחוק , או , האם זוהי מלחמה בכלל מלכתחילה , אם לאיו .
תודה
אהבתיאהבתי
חשבתי על עוד יתרון של חלוקת כספים על פני הקלות במס.
(מסייג ב 'לכל זמן, ועת לכל חפץ תחת השמים'). חלוקת כספים
זה משהו חד פעמי שכנראה לא יכעסו אם לא יקבלו בשנה הבאה. מיסים שמורידים לתקופה ואז מעלים יתקבלו פחות בברכה.
כלומר , אנסה לנסח את הכלל אינפיטיסמלית (על מנת לסבך את העניין מתמטית לחוג לכלכלה) , פעולה עדיפה היא פעולה שהמחיר הרוורסאבלי שלה שואף לאפס.
כמובן שאותו כנל בהוצאה ממשלתית. אם יש דיפלציה אז אפשר לעלות הוצאות ממשלה בלי עלות. נניח שבוחרים מטרה טובה כמו להגדיל קצבאות לחלשים. אם אחר כך אי אפשר לעשות פעולה רוורסאבלית אזי זו פעולה שמגבילה את יכולות הממשלה לפעול וצריך לחשוב טוב טוב כמה זה הכרחי וכמה פרקטי.
אהבתיLiked by 2 אנשים
מאמר רהוט של אדם חכם (ורואה שחורות):
http://www.pinchaslandau.co.il/%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA-%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%94-%D7%9B%D7%9F-%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%97%D7%94-%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%94/
אהבתיLiked by 1 person
עוד אדם מוכשר , אולי גם מבולבל , זה לא משנה.
העיקר הנוסטלגיה.
הקשבה עד סוף מזכה בנקודות.
בברכה.
אהבתיאהבתי
לפני מספר ימים נתקלתי בכתבה הממחישה להפליא את השפעת הצטברות החובות על 3 משפחות מעמד בינוני בקנדה. כותרתה – המעמד הבינוני בקנדה על סף משבר. היא מתארת איך התגלגלו למשבר, וכיצד בשלב מסוים הם אכן הפכו למעין זומבים חסרי תקווה.
לא הבאתי אותה אז כיון שהנחתי שתיאורי מקרים שכאלו יכולים לקרות בכל מדינה בעולם, כולל בקרב משפחות מעמד בינוני בהן מטפלת אגודת פעמונים הישראלית. כלומר, לא ידעתי שהחובות הפרטים בקנדה הגיעו ל 220% מהתוצר.
גם חששתי שמישהו יחשוד בי שאני מנסה להשמיץ את מדינת ההגירה המופלאה קנדה 😊.
אבל עכשיו – סטיב קין נתן לי לגיטימציה להביא את הכתבה. היא ארוכה אך כתובה היטב.
https://thewalrus.ca/canadas-middle-class-is-on-the-brink-of-ruin/
סטיב קין מוצא חן בעיני גם כיון שאמר שהוא הצביע בעד הברקזיט כי הוא מתעב את האיחוד האירופי ורוצה שהיורו יעלם. זכור לי שבזמנו עדת הכלכלנים רק ניסתה לצייר תסריטי זוועה על ההשלכות הכלכליות של הברקזיט בתקווה להפחיד את קהל הבוחרים. קונפורמי הוא לא.
סיבה נוספת לחיבתי אליו היא נכונותו לסגת מרעיון הנפל שלו לבצע מחיקת חובות פרטיים. הוא מסוגל להודות שטעה במתן מתנות לספקולנטים חסרי אחריות (ותמרוץ התנהגויות שכאלו בעתיד).
ההצעה החלופית שלו להמרצת הכלכלה דווקא נראית לי מעניינת – חלוקת כסף לאזרחים (ללא כל התחייבות לחלוקת מתנות בעתיד, לגובהן ולמועדן). מי ששקוע בחובות – יחויב להשתמש בכסף שקיבל למחיקת חלק מחובותיו. אבל מי שאינו חייב – יעשה בשי כרצונו. צ'ק עם מוסר השכל שמי שרוצה להינות ממתנות – כדאי לו לא לשקוע בחובות.
הורדת מיסים תסייע בעיקר לאלו שמשלמים מיסים גבוהים, כלומר – הרבה פחות לעשירונים הנמוכים מאשר לעשירונים הגבוהים. צ'ק המתנה, מאידך, יהיו שווה יותר לעשירונים הנמוכים מאשר לגבוהים. וכפי שציין גיא – הוא יוחזר במלואו למשק המקומי.
אהבתיLiked by 1 person
גיא, נכון שהרוורסביליות חשובה. ממשל בוש בזמנו נקט בגישה של מתן החזרי מס בדיעבד.
אהבתיLiked by 1 person
מסכים עם לנדאו על זה שצרפת בבעיה קשה מאוד. גם דמוגרפית וגם בגלל האירו.
אהבתיאהבתי
קמיליה, קישור מעניין לגבי האינטליגנציה המזרח אסייתית. אכתוב על זה משהו בפוסט הבא.
אהבתיאהבתי
רק שכחתי להשאיר לינק לחוק ( יסודות התקציב לעי"ל ) הנה :
https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/P233_001.htm
ואפרופו , ראו תגובות ( להלן לינק ) של חברי כנסת וכדומה ( זה אגב שגרה במהלך כל קיומה של המדינה , אירועים דנן ) ורק תזכורת מצמררת , למי שחושב על מדינה דו לאומית והבלות רוח דנן . והאמינו לי , זו לא הבעיה הכי רצינית במדינה דו לאומית . כאן תגובות וכדומה :
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3713301,00.html
להתראות
אהבתיאהבתי
רק הבהרה למי שלא ממש מצוי ברזי הכלכלה :
לתמחר העתיד , משמעות הדבר בהכרח , יצירת בועה . הבועה מוגדרת , כמירווח שבין המחיר הריאלי או ההיסטורי של הנכס , לבין המחיר הנוכחי . ככל שהפער גדול יותר , כתוצאה מסנטימנט של ביקושים למשל , אזי , הבועה חזקה יותר ומסוכנת יותר . ומה גורם לבועה דנן ? אם כך , תמחור העתיד . הביקוש למשהו , נניח אדמה שתופשר אולי לבניה בעתיד . המחיר שלה יעלה ויעלה בגלל הביקוש , עד למצב רוויה לא ריאלי , או מאוד לא ריאלי , ואז , הבועה תתפוצץ , המחיר יירד , ומטבע הדברים , משקיעים יפסידו כספים .
זה הקשר בין : תמחור העתיד , לבין בועה .אין כלכלה בלי תמחור העתיד , ואין כלכלה ממילא , בלי בועות .
תודה
אהבתיאהבתי
להלן , תובנתו של היימן מינסקי על ההבדל בין המדיניות הפיסקלית והמוניטרית.
מדיניות מוניטרית מנסה לעודד את הסקטור הפרטי לצרוך יותר [אף על פי] שהכנסתו לא השתנתה(על ידי הפחתות הריבית). מאידך , מדיניות פיזקלית מעודדת את הסקטור הפרטי לצרוך יותר על ידי הגדלת הכנסתו(הקטנת מיסים או הגדלת הוצאות הממשלה).
במילים אחרות , מדיניות מוניטרית מכניסה את הציבור לחוב פרטי גדול יותר. מדיניות פיזקלית מגדילה את הכנסות הציבור ומורידה את החוב הפרטי.
אהבתיLiked by 2 אנשים
3.46 דקות שמתמצתות את הנקודה המרכזית בה טועה כלכלת המיינסטרים הניאו קלאסית. כולל קרוגמן וברננקי.
אהבתיLiked by 1 person
למטיבי לכת –
בהמשך לטענת פרופסור קין על לבוטומיה שמתבצעת בלימודי תואר בכלכלה.
Fractional Reserve Banking… not what the textbooks tell you.
לשים לב למסקנה אחרי החלק הראשון (דקה 7:48)
הבנקים מרוויחים את הכסף שלהם מפעולת התיווך בהפרשי הריבית על ההלוואות
[וגם]
בנקים יוצרים כסף מכלום\מהאויר.
אהבתיאהבתי
http://m.ynet.co.il/Articles/49716
המטרה: למנוע מהבנקים חלוקת אשראי ללא בקרה.
בנוסף
צריך להקל במיסים על מנת שהציבור לא יפסיק את הביקושים שלו שבין כה
לא גורמים לאינפלציה…. אחרת סתם ניקנס למיתון מהסיבה שהמנשלה לוקחת יותר מידי מיסים.
כאמור – האינדיקטור להוצאה ביתר של הממשלה (בעלת מטבע ריבוני) הוא מצב האינפלציה ולא הגרעון.
אהבתיLiked by 1 person
נכנס , ניקנס ..
זה היינו הך(ואך) במקרה זה.
…
שימי … אל תעיר אל שגיאות הכתיב…
בוא נראה אותך כותב מסלולארי עם ילדים על הראש.
אהבתיאהבתי
הקישור לעיל מקולקל.
הרי ניסיון שני:
http://m.ynet.co.il/Articles/4971685
—————
בדיון מיוחד של ועדת הכספים בהיקף החובות ההולך וגדל של משקי הבית, קראו חברי הכנסת לקדם חוק לריסון ההלוואות לציבור. בנק ישראל: אנחנו עדיין לא ברמה של סיכון.
—————-
אומנם חוב פרטי של 111 אחוזי הוא עדיין לא 150 אחוז…
אבל מתקרבים….
אהבתיאהבתי