הפסיכולוג האבולוציוני סטיבן פינקר חיבר את אחד מספרי העיון הטובים ביותר שנכתבו העוסק בירידת האלימות עם הדורות. האנושות עתה פחות אכזרית מאי פעם. כמה שורות בספר נראות מעט אנכרוניסטיות. הספר נחתם בתחילת האביב הערבי מעורר התקוות ובטרם מלחמת האזרחים הסורית והופעת דאעש. אבל בכללותו הספר מציג תזה מקיפה וחסונה, מגובה בסטטיסטיקות משכנעות – יש בעולם יותר מכבוד האדם וחירותו ופחות מהברבריות והאכזריות האפלה של ימי הביניים. אבל למי שמציג תזה כזו, מבוססת ככל שתהיה, תקועה עצם אחת – השואה. כיצד זה שהפשע הגדול ביותר בתולדות האנושות אירע לא מזמן יחסית, בימי חייהם של הזקנים שבינינו.
כאן מפתיע פינקר בכך שאומר שהשואה אינה ייחודית. ג'נוסייד הוא אירוע רווח מבחינה היסטורית. אפיזודות רבות כאלו נמנו בהיסטוריה הידועה. ברור שאי אפשר היה לטבוח בצורה כה שיטתית מבחינה טכנולוגית בטרם הומצאה הטכנולוגיה. גם מספר הקורבנות לא היה צפוי להיות כה רב בימים עברו כאשר האנושות מנתה מספר נפשות קטן בהרבה. אבל רעיון רצח העם הועלה ויושם במקומות רבים. יש הרי היגיון ברצחנות הזו. בהרג ובשביית הלוחמים של עם האויב בלבד מרוויחים ניצחון מוגבל, לכמה שנים. בהרג ילדיהם ונשותיהם מרוויחים ניצחון אולטימטיבי, רב דורות. אסטרטגיה אבולוציונית מנצחת.
פינקר מוצא היבט אחר שבו השואה ייחודית, אשר מתיישב עם התזה שלו. התגובה שעוררה השואה. בעבר אפיזודות של ג'נוסייד, כמו שנעשו כלפי הילידים בעולם החדש, נתפסו כטבעו של עולם וכחלק מהתנהלותו הנורמלית. הקורבנות לא מצאו טעם בסיפור סיפוריהם. מה הפואנטה בתיאור חולשתך והשפלתך. עד המאה העשרים רק קולם של החזקים נשמע. החל מהמאה העשרים גם לחלשים יש קול. "מי זוכר את רצח הארמנים", אמר היטלר בטרם החל בג'נוסייד משלו. איש לא יאמר היום את המשפט:"מי זוכר את השואה". כולם זוכרים את השואה, מאחר שקיומה מערער ומחריד את תפיסת העולם המודרנית שלנו. מעשי רצח העם של ימים עברו לא סתרו בצורה חדה את הנורמות אז.
תמריץ 
האם פינקר התייחס בספרו לעובדה שהיהודים: א. לא היו אויב של הגרמנים. ו – ב. שהגרמנים חיפשו אותם ספציפית בקרב אוכלוסיות של "אויבים" שנלחמו בגרמנים, נוצחו בקרב ונכבשו על ידיהם. האם גם להיבטים אלה הוא מצא תקדימים?
אהבתיאהבתי
פינקר לא התייחס לזה וגם דיונו בנושא אינו מקיף.
אהבתיאהבתי
היו מעשי רצח עם פנימיים כמו בקמבודיה. חיסול של כל מי שנתפס כאויב פוטנציאלי של המשטר. אם הנאצים היו מחסלים את יהדות גרמניה אפשר היה לראות בכך מעשה דומה כי הרי היהודים אכן היו בעלי נטיה ליברלית וקוסמופוליטית. האופן בו הנאצים יצאו להשמיד יהודים בכל מקום שהם אכן נראה על פניו מאוד יוצא דופן.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
גם "קץ ההיסטוריה" של פוקויאמה זכה אצלך להערכה דומה?
אהבתיאהבתי
לא קראתי את פוקויאמה. המיוחד אצל פינקר שאפילו אם אתה חושב משום מה שהכול יקרוס ואנו הולכים לראות בעתיד עולם זוועות נוסח משחקי הכס, עדיין ספרו נותן פרספקטיבה מעניינת וחשובה על ירידת האלימות בהיסטוריה עד נקודה זו.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
ז'אק דרידה (יעקב דרעי) על פי סוקל: "קבוע G של ניוטון והערך של פאי אינם נצחיים ואוניברסאליים, אלה משתנים שנגזרים מניתוקו של המתבונן מנקודה אובייקטיבית ברצף הזמן-חלל".
אהבתיאהבתי
כבר כתבתי שלפי תיאוריית היקומים המקבילים סוקל התכוון לפארודיה ויצאה לו אמת.
אהבתיאהבתי
בקמבודיה לא היה רצח עם במובן של "עם אחר". היה "טיהור" פנימי לפי מיטב המסורת של משטרים המבוססים על אידיאולוגיה קומוניסטית, אולי בהיקף קצת יותר גדול מהטיפוסי.
אהבתיאהבתי
לכאורה לא קשור לנושא.
אני הולכת עם האימרה שלו בני האדם היו נאלצים לשחוט, במו ידיהם, את כל החיות שאת בשרן ירצו לאכול, רוב בני האדם המודרנים (להבדיל מרוב בני המאות הקודמות) היו בוחרים להפוך לצמחונים או לטבעונים. בימנו, רק מיעוט קטנטן היה מסוגל לשחוט בעלי חיים במו ידיו.
אבל, הידיעה המופשטת שבאיזשהו מקום מרוחק נשחטות חיות – אינה עוצרת את רוב בני האדם מלקנות כמה ק'ג של בשר בסופרמרקט הקרוב לביתם. קל יותר להכחיש את מה שארע ולהתעלם ממנו מאשר לוותר על ההנאה שבאכילת בשר.
בעבר רוב האנושות חיה בכפרים, וגידלה בחצר ביתה את חיות המשק שהתכוונה לטבוח (כשיגיעו למשקל הראוי, בחגים או בארועים חגיגים). הילדים, שנהגו לשחק עם חיות אלו, נאלצו להתמודד פעם אחרי פעם עם הזוועה שבשחיטת חבריהם למשחק מול עינייהם. אבל, כשהתבגרו כנראה "התחסנו" מספיק כך שיכלו לשחוט חיות בעצמם.
העיור, יחד עם הרחקת הזוועות ל"בתי חרושת" מרוחקים, בהם הטבח נעשה הרחק מעיני ומאוזני האנשים, מאפשר לרוב האנושות "המודרנית" גם להינות מתוצאות השחיטה וגם להימנע מתשלום מחיר רגשי מאוד גבוה, שרובם כנראה לא היו מסוגלים לעמוד בו.
באנלוגיה, מאוד קל לי להאמין שחיי העיר "הסטריליים" תרמו לירידה הכללית באלימות הישירה בין בני האדם, ובסיכויי אדם למות מרצח מכוון ע'י אדם אחר.
אבל, אני גם משוכנעת שהידיעה שברגעים אלו מתבצע רצח עם במקום כלשהו על הגלובוס – לא תניע את רוב בני האדם ורוב המדינות לשלם מחיר אישי כלשהו בכדי לעצרו.
השואה הייתה "הרצח התעשייתי" הראשון, שבו רק מיעוט קטנטן של אנשים חסינים במיוחד חזה בזוועה במו עייניו ושמע את הצרחות. מיעוט נוסף תכנן וביצע את השלבים המוקדמים הנדרשים, אך לא נאלץ להתרחק משולחן הכתיבה שלו. הרוב המכריע ידע שמתבצעים, במקומות מרוחקים כלשהם, "דברים נוראים" , אך כיון שזה מרוחק – קל להתכחש לכך ולהמשיך בשגרה.
מכאן, נראה לי שהייחודיות של השואה היא רק ברמת המודרניציה הגבוהה, המותאמת לאנושות העירונית של המאה ה 20, של נוהג אנושי מאוד עתיק.
אהבתיאהבתי
על הקושי, של רוב בני האדם, לבצע רצח עם במו ידיהם (ומכאן, הגאוניות של הנאצים, שהבינו שיצליחו לרצוח מיליונים רבים רק אם ישתמשו בתאי גזים, וירחיקו את הזוועה מעיני רוב התומכים בביצועה)
המחלוקת בין התזה של חנה ארנדט על הבנליות של הרשע לבין התזה של יעקב לזוביק שרק חריגים מסוגלים להעפיל לפסגות המאוד גבוהות של הרוע.
ברור שאני מצדדת בתפיסת לזוביק.
http://www.zeevgalili.com/2011/04/14827
אהבתיאהבתי
על נכונות בני האדם המודרניים לאפשר רציחות עם וזוועות אחרות – בתנאי שהם מבוצעים הרחק מעיניה ומאוזניה, וניתן להדחיק את הזוועה :
מה שניתן ללמוד מנכונות אובמה (הפסיאודו הומניסט ואוהב אדם מפורסם) לאפשר רצח עם בסודן, ולרצות להדק באותו זמן עצמו את קשרי ארה'ב עם סודן. כותרת הפוסט "הכישלון הגדול ביותר של אובמה".
(מתכתב מצוין עם המידע החדש על המועד המאוד מוקדם בו בעלות הברית ידעו על הרצח התעשייתי של היהודים, והחליטו לא לעשות דבר בכדי להקטינו או לעכבו)
https://may-8th.com/2015/03/12/darfur/#more-783
אהבתיאהבתי
אני רואה בעליית הרגישות לרצח עם סימן לתופעה כללית של עליית יכולת ההפשטה וההבנה שיש דמיון בין בני אדם שונים
https://tinyurl.com/k6qn3d4
אהבתיאהבתי
כשמשטר מפלצתי עושה שלושה דברים איומים לפעמים משתלם להבליג על אחד מהם, כדי שיפסיק עם השניים האחרים. הסודנים הרפו מדרום סודן ומשיתוף הפעולה עם אירן. בתמורה ממשל אובמה ויתר להם על דרפור. ישראל לחצה על אובמה לעשות זאת. http://www.tabletmag.com/scroll/222747/how-obama-went-from-calling-to-save-darfur-to-de-sanctioning-sudan-in-his-final-days-in-office
אהבתיאהבתי
קמיליה,
אני מבין שאת נמנית על חסידי "הבנאליות של הרוע". אם הנאצים היו מסתפקים בירי על שפת הנהר/שפת קבר אחים/ברחוב, תליה, הרעבה, הטחת תינוקוות בקיר, ניסויים רפואיים אזי השואה היתה מאבדת את ייחודה? הייחוד הוא ציקלון B ולא מיין קמף כמבטא הגרמניות?
אהבתיאהבתי
לתמריץ
צר לי, אך איני תופסת שהתחולל איזשהו שינוי מהותי בטבע האדם "המעלה את הרגישות לרצח עם".
לתפיסתי, האנשים בימנו הפכו רק למפונקים ואנינים יותר (ומעוניינים שהדברים הקשים לא יתרחשו מול עינייהם, כך שיוכלו להדחיק את המחשבה עליהם), צבועים יותר ומתחסדים יותר.
כולל ארה'ב וישראל, שהתעלמו בהצלחה מרצח העם בדארפור ומתעלמים כיום מרצח העם היזידי. סדר עדיפויות זה, מול רצח מחריד של עם אחר, אינו היוצא מהכלל בעולמנו אלא הכלל.
אין לכך כל קשר לשאלה האם יש לנו כושר הפשטה מספיק בכדי לקלוט שגם הדארפורים וגם היזידים הם בני אדם כמונו. אלא לאינטרסים.
לצערי, אפילו איני יכולה לפסול על הסף את האפשרות שבעתיד ירצו לבצע שואה נוספת בעם היהודי, ואף אחד בעולם לא יחוש לעזרתנו.
http://www.mideast.co.il/p-2_a-397/
###############################################
לחייל זקן,
אני מתנגדת נחרצות לתזה על הבנאליות של הרוע. לטענה שכל בורג קטנטן וחסר כל אידיאולוגיה במכונה הנאצית, המנסה רק להשביע את רצון הממונים עליו ולהתקדם בהיררכיה, היה מסוגל לתרום משמעותית למבצע השמדת העם היהודי.
בכדי שמשימת ההשמדה תצליח היה צורך בהרבה מאוד אנשים חדורי אידיאולוגיה, שהיו מוכנים לעשות מעל ומעבר לכל המשימות שהטילו עליהם, ולמצוא דרכים לעקוף את כל הקשיים האדירים שנתקלו בהם.
דווקא משום כך אני משוכנעת שלו הגרמנים היו מנסים להמשיך להשמיד את היהודים רק באמצעות תליה, הטחת תינוקות בקיר ואפילו מכונות יריה, כשהם מביטים בעיני הקורבנות ושומעים את זעקותיהם – לא היו נמצאים מספיק אנשים המסוגלים לבצע את המלאכה יום אחרי יום, ולרצוח 6 מיליון איש כולל מיליון וחצי ילדים.
עובדתית, המעבר מהשמדה במכונות יריה בעיירות בהן חיו היהודים במזרח אירופה, אל ההשקעה בהסעת היהודים מאות קילומטרים אל מחנות השמדה "מרחוק" באמצעות תאי גזים, בוצעה בגלל הקשיים הנפשים של חיילי הוורמכט.
רק תיעוש התהליך הצליח להשיג את ההיקף חסר התקדים של ההשמדה, בתקופה קצרה יחסית ובאמצעות כוח אדם מועט יחסית.
השאלה האם מיין קאמף מבטא את הגרמניות, והאם למעשה הוא כל כך ייחודי, היא שאלה כבדה. איני מתמצאת מספיק בנושא.
אבל נדמה לי שהנאצים הם לא הראשונים שעשו דה – הומניזציה מוחלטת לעם אחר, הישוו אותו לחיות מבחילות ומזיקות (כמו עכברושים, נחשים, תמנונים ועלוקות) והצליחו לשכנע המונים שמי שיפטור את האנושות מעונשם יביא גאולה לעולם, ויקרב את האוטופיה.
אהבתיאהבתי
קמיליה, למצב שבו האנושות תחוש במהרה לעזרת כל עם מדוכא בג'נוסייד עוד לא הגענו. ובכל אופן העובדה שרוב האומות כבר אינן מבצעות ג'נוסייד בעצמן גם היא סוג של התקדמות. והרי האומה האמריקנית טבחה באינדיאנים ושיעבדה את השחורים. הגרמנים כמובן רצחו את היהודים. הטורקים את הארמנים. הסינים והרוסים רצחו מיליונים בטיהורים פנימיים. הבלגים עשו זוועות בקונגו. הקמבודים הרגו שליש מבני עמם. כל זה לא קרה כל כך מזמן במונחים היסטוריים ודומה שכל האומות שהזכרתי, אפילו טורקיה ורוסיה על שליטיהן המפוקפקים, רחוקות כיום מביצוע פשעים בקנה מידה כזה.
אהבתיאהבתי
קמיליה,
לנאצים לא היתה שום בעיה עם רציחות ברוטליות, להיפך, הם נהנו מהם. הסיבה שעברו לרצח מתועש היא משיקולי עלות תועלת בלבד וזה התאפשר עקב שיתוף פעולה של הקורבנות היהודים. את חיסול יהדות הונגריה ביצעו בסך הכל 150 גרמנים. בניגוד לתזה שלך על רציחות המוניות דומות אין דומה מבצע השמדת העם היהודי לג'נוסייד אחר. מעשה הרצח המתועש החל לאחר שהמלחמה התהפכה והגרמנים עברו למגננה. למרות הנחיצות של המערכת הלוגיסטית למערכה הצבאית קיבל מאמץ ההשמדה של היהודים עדיפות עליונה והוא פסק רק כשהגיעו כוחות בנות הברית למחנות. אין דומה בהיסטוריה לכך שעם שלם היה מוכן להקריב כה הרבה כדי להשמיד קבוצת אנשים שלא פגעה בו ולא היוותה מעולם איום כלפיו.
"רק מיעוט קטנטן של אנשים חסינים במיוחד חזה בזוועה במו עייניו"???
זו תעמולה גרמנית. רוב גדול בגרמניה העירונית (וברוב מדינות אירופה) ראה איך פוגעים בשכנים היהודים ואף נטל בכך חלק פעיל. העובדה היא שגרמנים רבים התרעמו על חיסול נכים גרמנים, תגובה שגרמה למפלגה הנאצית לחדול מכך. חיסול יהודים, לעומת זאת, התקבל בברכה. כדאי גם לציין שספרד הפאשיסטית של פרנקו סירבה לקחת חלק בהשמדת היהודים והיא קלטה פליטים יהודים יותר מכל מדינה אחרת. שיאנית ההשמדה של אזרחיה היהודים היתה הולנד הנאורה שהתגייסה בהתלהבות למבצע והצליחה לחסל 85% מיהודיה.
אהבתיאהבתי
לחייל זקן,
העלת כל כך הרבה נושאים, שקשה לי לדעת מאיפה להתחיל.
1. "… זו תעמולה גרמנית. רוב גדול בגרמניה העירונית (וברוב מדינות אירופה) ראה איך פוגעים בשכנים היהודים ואף נטל בכך חלק פעיל.
העובדה היא שגרמנים רבים התרעמו על חיסול נכים גרמנים, תגובה שגרמה למפלגה הנאצית לחדול מכך. חיסול יהודים, לעומת זאת, התקבל בברכה.
… קיבל מאמץ ההשמדה של היהודים עדיפות עליונה והוא פסק רק כשהגיעו כוחות בנות הברית למחנות."
_______________________________________________________________
אני מסכימה עמך שרוב הגרמנים, כמו גם רוב עמי אירופה האחרים, ידעו על רצח היהודים וקיבלו אותו בברכה ואפילו בהתלהבות.
איני קונה את הטענה שהאזרחים וחיילי הצבא הסדיר לא ידעו כלום ולא שמעו כלום על מעשי ה S.S. הם צפו בשקט באיסוף היהודים במקומות מגוריהם ובשילוחם ברכבות, חיילים מהחזית כתבו מכתבים למשפחותיהם והגיעו לחופשות ועוד ועוד.
גם איני קונה את הטענה שהם חיו במשטר דיקטטורי ולא העזו להתנגד לשלטונות. ברור שלו הייתה קמה התנגדות ציבורית עזה, כפי שהייתה כלפי רצח הנכים, ההיסטוריה הייתה כנראה משתנה. למעשה, אפילו אירועים "ספונטניים" כמו ליל הבדולח לא חזרו יותר – בשל ההתנגדות שהביע העם הגרמני להשתוללות אנרכית, ורצונם בפעולות שלטוניות מסודרות. יותר מכך, מחאה של נשים אריות שהיו נשואות לגברים יהודים – אפילו הצילה את בעליהן היהודיים מהשמדה. (גברים גרמנים שהיו נשואים ליהודיות נטו למהר להתגרש מהן, ורובן נרצחו.)
בגדול, האירופים ידעו והאירופים הסכימו (ברמות שונות של התלהבות).
2. "אין דוגמה בהיסטוריה לכך שעם שלם היה מוכן להקריב כה הרבה כדי להשמיד קבוצת אנשים שלא פגעה בו ולא היוותה מעולם איום כלפיו."
_________________________________________________________________
אך ברור שאנו משוכנעים שהיהודים לא פגעו בעמים בקרבם ישבו, ואפילו להפך. שהם תרמו להם. אבל, כל אנטישמי שחי באלפים השנים האחרונות היה מתנגד נחרצות לקביעה זו.
לתפיסתם, יש רק מעט צרות בעולם שהיהודים אינם אחראיים להם.
הנאצים האמינו שהבנקאים והסוחרים היהודים גוזלים את כספי העמלים הגרמנים ואחראיים למצבם הכלכלי הקשה, שבגידת היהודים הובילה לתבוסתם במלח'ע הראשונה, שבשל נישואי תערובת היהודים משנמכים את המאגר הגנטי הארי המעולה, שהיהודים משתפים פעולה עם סטלין ומנסים לכפות על גרמניה שלטון קומוניסטי, שהיהודים מנסים למנוע את שיתוף הפעולה של הבריטים ושל האמריקאים עם הגרמנים, ואפילו להניע אותן לצאת למלחמה מול גרמניה ועוד ועוד.
הם פעלו מתוך אמונותיהם, לא מתוך אמונותנו.
לכך יש להוסיף שמתום מלחמת העולם הראשונה החל גל הגירה יהודי מאוד מסיבי ממזרח אירופה לתוככי גרמניה. כולל הרבה משפחות מרובות ילדים, דתיות ועניות, שלא הכירו את השפה, ומנהגיהם נתפסו ע'י הגרמנים (כולל היהודים הגרמניים) כדוחים. הגרמנים גם הגיבו למה שחוו כפלישה, ועברו מניסיונות גירוש ו"טיהור" גרמניה מהיהודים לתוכניות לרצוח את כולם. מה עוד שבאמת לא היה מי שירצה לקבל את מיליוני היהודים שגרמניה רצתה לגרש משטחה. האוסטרלים, לדוגמא, הכריזו שהם כבר די מלאים והם גם חוששים שהבאת יהודים נוספים תעורר באוסטרליה אנטישמיות!.
השואה אפילו אינה רק סיפור אירופאי.
3. "לנאצים לא היתה שום בעיה עם רציחות ברוטליות, להיפך, הם נהנו מהם. הסיבה שעברו לרצח מתועש היא משיקולי עלות תועלת בלבד. … מעשה הרצח המתועש החל לאחר שהמלחמה התהפכה והגרמנים עברו למגננה … למרות הנחיצות של המערכת הלוגיסטית למערכה הצבאית …"
————————————————————————————————
בנושא זה אני חולקת עליך, למרות שאתה סותר את עצמך.
ההשמדה אכן החלה ברציחות המוניות מול קברים שהקורבנות נאלצו לחפור לפני שנורו, בכליאת אנשים במבנים כמו בתי כנסת שהועלו באש וכדומה. אבל, חלק משמעותי מחיילי הוורמאכט דיווחו שאינם מסוגלים נפשית להמשיך לעשות זאת וביקשו העברה ליחידות אחרות, והיה קושי לאייש מספיק יחידות השמדה. סיפרו שאפילו איכמן, שבא לחזות מקרוב במבצע ההשמדה המבורך, החל להקיא את נשמתו כשהתקרב מדי לבור ההריגה וניתז על מעילו דם וחלקי מוח של יהודי שזה עתה נרצח. תגובות שהכריחו את הגרמנים לחפש אלטרנטיבות "סטריליות יותר", המותאמות טוב יותר לאופי האנשים ב"אומה התרבותית ביותר בעולם".
כפי שאתה עצמך רמזת, עלויות האיסוף והשינוע של האנשים אל מחנות ההשמדה גבו מחיר מאוד יקר מהצבא הגרמני. צבא שנזקק באופן נואש לרכבות להעברת אנשים ואספקה אל היחידות הלוחמות במרחקים אדירים. לו יכלו להמשיך לרצוח המוני יהודים בכל מקומות מושבם, בסיוע של המוני "מתנדבים מקומיים" – המאמץ הצבאי הגרמני לא היה נפגע קשה כל כך.
מה שמעמיד בספק את טענתך שהבחירה בדרך התעשייתית נעשתה משיקולי עלות תועלת. העלות הייתה קירוב התבוסה המוחצת של הצבא הגרמני. עלות שאין כבדה ממנה.
אני חוזרת לדוגמא שלפיה רוב העירוניים חובבי הסטקים לא מסוגלים לטבוח בעצמם פרה, ואפילו לא לעמוד בבית מטבחים ולצפות מקרוב במישהו אחר שוחט את הפרה. הגרמנים נאלצו למצוא דרכים המותאמות טוב יותר לאדם המודרני.
3. "וזה התאפשר עקב שיתוף פעולה של הקורבנות היהודים. את חיסול יהדות הונגריה ביצעו בסך הכל 150 גרמנים."
————————————————————————————
ניתן להוסיף ל 150 הגרמנים גם אלפי ג'נדרמים הונגריים ששו להאדים את מי הדנובה בדם היהודים.
אבל אני מסכימה עמך שרובם המכריע של היהודים הקלו על חיי רוצחיהם, ומיעוטם אפילו עזרו אקטיבית למשמידי בני עמם. קסטנר, לדוגמא. ואפילו סורוס בצעירותו. והמוני אחרים.
אבל התרבות של אי התנגדות אקטיבית לגויים הייתה טבועה עמוק בעם היהודי מאז כישלון המרד ברומאים.
קל לדמיין שלו האירופים היו מנסים להשמיד את מיליוני המוסלמים החיים כיום באירופה, באותן טקטיקות שהפעילו על היהודים – הם לא היו מצליחים כל כך, וכל אירופה הייתה בוערת. למעשה, למוסלמים יש כוח הרתעה שמעולם לא היה ליהודים.
במובן מסוים – הציונות היא הלקח העמוק של היהודים ממאורעות השואה, ותיקון הלקח של היהדות מכישלונו הנורא של המרד ברומאים. לא לסמוך יותר לעולם לא על התפילות והתחינות ולא על עזרת הגויים ורחמיהם – אלא רק על כוחנו ועוצם ידנו.
4. "כדאי גם לציין שספרד הפאשיסטית של פרנקו סירבה לקחת חלק בהשמדת היהודים והיא קלטה פליטים יהודים יותר מכל מדינה אחרת. שיאנית ההשמדה של אזרחיה היהודים היתה הולנד הנאורה שהתגייסה בהתלהבות למבצע והצליחה לחסל 85% מיהודיה".
________________________________________________
מסכימה. כדאי להוסיף שמדליית כבוד מגיעה גם לדנים וגם לבולגרים. כל שאר עמי אירופה שיתפו פעולה עם השמדת היהודים, לעיתים בהתלהבות שעלתה על זו של הגרמנים עצמם.
מה שמזכיר לי משפט שאמר אחד מחוקרי השואה (שכחתי איזה) שאנטישמיות אינה רק חלק מההיסטוריה של אירופה. היא חלק אינטגרלי מהתרבות האירופית, וטבועה בשפות האירופיות. כשפעוט מתחיל ללמוד שפה אירופית כלשהי הוא כבר מתחיל להפנים אנטישמיות.
אהבתיאהבתי
גן ניצולי קסטנר נפתח בחיפה http://rotter.net/forum/scoops1/397511.shtml
אהבתיאהבתי
חייל, אני מסכים עם קמיליה בנושא הרציחות הברוטאליות. החיילים הגרמניים מהאייזנצגרופן שביצעו בפועל את הרציחות היו מקבלים חצי שנה חופש בגלל הקושי הנפשי שנוצר להם.
ההפתעה של הגרמנים הייתה שהם גילו שהאנטישמיות אצל המזרח אירופאים אפילו גבוהה הרבה יותר מאשר אצל הגרמנים והם גילו מהר מאוד שהם מתנדבים לבצע את ההרג בשמחה וביעילות גבוהה יותר כך שנדרשו פחות ופחות גרמנים לביצוע ההרג עצמו והם התרכזו בחיפוש שיטות לביצוע הרג בכמויות גדולות יותר בפחות זמן. זה טבעו של האופי הגרמני, להגיע ליעילות מקסימאלית ופריון עבודה מקסימאלי.
אני אישית שמח על הסבל שעוברים היום האוקראינים מידי הרוסים. האוקראינים היו בין משתפי הפעולה הטובים ביותר של הנאצים בהרג יהודים.
אהבתיאהבתי
טוב, הגזמצי. האמת ששמחה זה מופרז אבל כן אדיש לסבל שלהם.
אהבתיאהבתי
"האוקראינים היו הכי גרועים" זה משפט מפתח שכל מי שקרא את הספר "האבודים", אחד מספרי השואה הטובים ביותר, לא ישכח.
אהבתיאהבתי
ד,
שום דבר לא יכול לאיים על המקום הגרמני בראש הרשימה, יחד עם זאת מצטרף לעמדתך לגבי האוקראינים. גדוד אוקראיני בפיקוד רומן שוחביץ' השתתף, לצד הוורמאכט, בכיבוש לבוב ורצח שם כ4000 יהודים, אות הפתיחה לפיתרון הסופי באוקראינה. לפני 10 שנים העניק לו נשיא אוקראינה, יושצ'נקו, עיטור גבורה וביום הולדתו ה100 שחל באותה שנה נערך בלבוב מצעד לזיכרו בהשתתפות למעלה מ100000 אוקראינים. לא הגזמת בשמחתך, האוקראינים נאמנים למורשת חמלניצקי עד היום.
אהבתיאהבתי
עולה לי בבריאות לאמר זאת, אך יש הסבר לתהיה מדוע דווקא האוקראינים היו רוצחי היהודים האכזריים והגרועים ביותר מבין כל עמי אירופה (פרט לגרמנים ולאוסטרים).
הסבר שמהווה עילה להקלה בחומרת העונש האמור להיות מושת על האוקראינים.
בשנים 1932 – 1933 המשטר הסטליניסטי רצח, באמצעות הרעבה מכוונת, בין 3 לבין 7 מיליוני אוקראינים. כל התוצרת החקלאית האוקראינית הולאמה והוכרזה כרכוש המשטר. העונש על "גניבת רכוש העם" (איכר שרצה לשמור למשפחתו חלק מהתבואה שגידל) היה למעשה מוות. במקביל נאסר על יבוא מזון ממדינות שכנות, ולא אפשרו לאף אוקראיני לברוח מהאזור מוכה הרעב. ההולודומור הוכר כרצח עם / פוליטי-סייד ע'י מדינות רבות, כולל ארה'ב (אך לא רוסיה וישראל).
למרבה הזוועה בצמרת תלייניו מרצון של סטלין היו יהודים רבים מספור.
קל לנו להתגאות בהישגי יהודים שתרמו לאנושות ולנכסם לעצמנו, אך אנו מעדיפים לשכוח את היהודים שסייעו למשטר הסופר רצחני של לנין וסטלין. מה עוד שהיהודים הקומוניסטים התכחשו לדתם ולמשמעות מוצאם היהודי ולרוב גם המירו את שמם לשם נוצרי – פטריוטי.
אבל, האוקראינים, תושבי המדינות הבלטיות ופולין לא התעלמו ולא שכחו. בהזדמנות הראשונה שניתנה להם ע'י הגרמנים "המשחררים משלטון הכיבוש הסובייטי" – הם נקמו בכל היהודים. [למרות שברור לכולנו שרובם המכריע של היהודים שרצחו היו חפים מכל פשע, הנוקמים ביהודים לא נכנסו לדקויות משפטיות שכאלו].
כיון שהאוקראינים הם העם שסבל את הסבל הגדול ביותר מידי הקומוניסטים / היהודים מבין כל עמי מזרח אירופה – נעשה פתאום מובן מדוע דווקא הם היו הרצחניים והאכזרים ביותר.
אהבתיאהבתי
זה טיעון מקורי. האם באמת האוקראינים קישרו בין הסובייטים ליהודים?
אהבתיאהבתי
קמיליה,
האוקראינים לא היו צריכים דחיפה סובייטית לצורך רצח יהודים. כל המאבקים שלהם ברוסים ובפולנים מאז חמלניצקי הסתיימו ברצח המוני של יהודים.
אהבתיאהבתי
לתמריץ,
הטיעון אינו מקורי כלל.
אבל ברור שיהודים אינם מעוניינים להיזכר בכך, יש רק מעט פרסומים בעברית על הנושא, והוא אינו מוזכר כלל בעצרות של יום השואה והגבורה. אחד החריגים – הספר החדש יחסית של בויר "ארצות הדמים" שתורגם גם לעברית.
המוטיבציה להשתיק אמת היסטורית זו משותפת למפלגות השמאל בארץ, (שבמשך שנים רבות מדי תפסו את רוסיה כ"מולדתם השנייה"), לצאצאי חסידי הבונדס הסוציאליסטים והאנטי ציוניים, (שתמכו בעבר גם בקומוניסטים והמהווים כיום חלק ניכר מיהדות ארה'ב) ולחרדים (להם נוח להתייחס לאנטישמיות רצחנית כגזרת גורל, שלמעשי היהודים אין כל חלק בהעצמתה או החלשתה).
למרבה הפלא, תגובתו של חייל זקן משקפת דווקא את העמדה החרדית. 😊
ברור שהאוקראינים היו מאוד אנטישמים, ונהנו לערוך מדי פעם פוגרומים מזויעים ביהודים. הם לא היו שונים בכך מהפולנים, מההונגרים, מהלטבים ועוד, אבל, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהתנהגות חלק משמעותי מהיהודים, שהשתלבו בצמרת השלטון הקומוניסטי, במהלך הכיבוש הסוביטי של אוקראינה – הוסיפה הרבה מאוד שמן למדורה. היא עוזרת להסביר את התמיהה מדוע דווקא האוקראינים הפכו לגרועים ביותר.
****
למרות זאת מצאתי קטע רלוונטי באתר החברים של ג'ורג', בפוסט "השואה שמותר להכחישה (הכוונה להולודומור, שבישראל לא מרבים להזכירו).
——————————————
"בעייתם של יהודי מזרח אירופה התגלמה בגנרל הרוסי שניצב לצד גודריאן במצעד הנצחון ההוא: סמיון קריבושיין היה יהודי. המשטר הסובייטי היה מלא ביהודים, ומספר דיספרופורציונלי שלהם החזיק בתפקידים בכירים במשטר, במיוחד בשירותי הבטחון. ראש הנ.ק.וו.ד בשנתיים הראשונות של הטרור הגדול, גנריך יאגודה, היה בן להורים יהודים. האיש שהמציא את השיטה הידועה לשמצה של הגולאגים – חלוקת מזון על פי כמות העבודה שביצע האסיר, שיטה שהביאה למותם בהרעבה של מספרים עצומים של כלואים – היה נפתלי פרנקל. שלושה מהבכירים הבולטים של המפלגה לאחר התפגרותו של לנין – טרוצקי, זינובייב וקמנייב – היו יהודים; לטרוצקי מיוחסת הבדיחה, בעת כינוס של ועדה בכירה כלשהי, ש"שאם רק יוציאו מכאן את הגוי הזה" – בוכארין – "יהיה לנו מניין כשר".
המפלגה הקומוניסטית הרוסית ניהלה כל ימי שלטונה מלחמה, לעיתים מלחמת השמדה, כנגד האוכלוסיה השבויה בידה. רתימתם של יהודים למלחמה הזו הועילה מאד למשטר, כי בשל ההזרה שחשו היהודים מהמשטר הצאריסטי והעובדה שהרוסי הממוצע היה אנטישמי עד לשד עצמותיו הם הוכיחו את עצמם כקאדרים נאמנים מאד, גם כאשר מה שאמור היה להיות גן עדן סוציאליסטי התברר כגיהנום טוטאליטרי. לא היה להם לאן ללכת. הבדיחה הרוסית רוויית השטנה משנות העשרים – "התה של ויסוצקי, הלחם של ברודצקי ורוסיה של טרוצקי" – העידה על טינתה של אוכלוסיה כבושה, ועל המקום שאליו ינתב סטאלין לימים את השנאה.
הקומיסארים היהודים של סטאלין הגבירו את האנטישמיות כלפי יהודים במזרח אירופה. קריסתה של רוסיה ועליית משטר הזוועות הקומוניסטי יצרו גל חדש של תמיכה בתיאוריות קונספירציה, כשהבולטת שבהם היתה, כמובן, "הפרוטוקולים של זקני ציון". בהתחשב בכך שהם נכתבו על ידי המשטרה החשאית הצארית, שהיתה עסוקה במלחמת התגוננות כנגד מהפכנים קומוניסטים ושחשבה שיש מזימה יהודית מאחורי הקומוניסטים, זה לא צריך להפתיע. בעיניהם של חסרי השכלה ומשכילים למחצה, ה"פרוטוקולים" דמו דמיון מעורר טרדה למציאות; ב-1920, אפילו הטיימס הלונדוני תהה בקול אם הם אינם יצוג מדויק שלה.
בתחילת ספטמבר 1939 פלשה גרמניה הנאצית לפולין, והחלה בכך את מלחמת העולם השניה. הצבא הפולני נלחם באומץ רווי טירוף, והושמד. …
וכשבועיים לאחר מכן תקפו הקומוניסטים מן המזרח. הם מיהרו להטיל את שלטון האימים הרגיל שלהם, והחלו בהגליית אנשים לגולאגים. מעריכים כי מספר האנשים שהם הספיקו להגלות עד שהגרמנים בגדו בהם היה כמיליון. אף שהמשטר הקומוניסטי חיסל, בין השאר, גם את האליטות האורתודוקסיות היהודיות, העובדה שיהודים רבים שמחו לבואם של הקומוניסטים – בהתחשב באלטרנטיבה, קשה להאשים אותם – הפכה את כולם, מבחינתם של פולנים רבים, לבוגדים ומשתפי פעולה. מכאן, בין השאר, האדישות הרבה שגילו פולנים לגורלם של יהודים, האדישות האיומה של "קאמפו דה פיורי" של מילוש: התחושה שהיהודים הם אויבים, שותפים לפולשים.
מלמן מתייחס בזעם לעובדה שהאסטונים, ובני המדינות הבאלטיות בכלל, רואים בפולשים הגרמנים של 1941 משחררים; אבל הוא כלל לא מזכיר, ולו במילה, את העובדה שברה"מ כבשה את המדינות הבאלטיות – בהסכמה שבשתיקה גרמנית – שנה קודם לכן, ושמבחינת הבאלטים הגרמנים אכן היו משחררים מהעריצות הסובייטית. שבוע בלבד לפני הפלישה הגרמנית, מחקו הסובייטים את ההנהגה האסטונית וגירשו כ-10,000 מהאסטונים לסיביר; רק כ-4,000 מהמגורשים הצליחו לחזור בסופו של דבר. עם הפלישה הגרמנית, רצח הנ.ק.וו.ד מאות אסירים ברחבי המדינות הבאלטיות. אילו הייתי אסטוני ב-22 ביוני, גם אני הייתי רואה בגרמנים משחררים.
מצבן של מדינות מזרח אירופה באותה תקופה עיוות את הפטריוטיות שלהן, במיוחד לאור העובדה שהן נכבשו מחדש על ידי ברית המועצות במהלך 1944-1945, הפעם לארבעים ויותר שנים. מי שרצה להשען על גיבורים שהתנגדו לכיבוש, נאלץ לחבק אנשים ששיתפו פעולה עם הנאצים ושרק מעטים מהם היו נקיים מדם יהודים. קשה מאד לדבר על מסורת פטריוטית במדינות הבאלטיות, או באוקראינה, בלי האנשים האלה. אולי זה הפשע האחרון של סטאלין: הטינוף לבלי שוב של יכולתם של העמים הכבושים להתגאות בעצמם. אבל הדרישה מהם, מצד זורוף ומלמן, להעלים את ההיסטוריה הבעייתית הזו, להעמיד פנים שהשואה היהודית היא האירוע החשוב בהיסטוריה שלהם, היא כפיית היסטוריה אתנו-צנטרית יהודית עליהם: מבחינתו של האסטוני הממוצע, ודאי האוקראיני הממוצע, הכיבוש הסובייטי היה גרוע יותר – משמעותית יותר."
אהבתיאהבתי
קמיליה,
אלו טיעונים של אוטו-אנטישמים. התיאוריה ההזויה הזו לא מתיישבת עם פעולות דומות של עמים שלא היו תחת כיבוש סובייטי, כמו ההולנדים והצרפתים. האכזריות של הקוזקים לא נולדה כתגובה, היא תמיד היתה שם. האם יש לך תיאוריה דומה לנשים שנאנסו? הטלת האשמה בקורבן היהודי היא סימן היכר מובהק של אנטישמים.
אהבתיאהבתי
א. תיקון טעות: הספר ארצות הדמים – אירופה בין היטלר וסטלין נכתב ע'י טימותי סניידר.
ב. תוספת: הבלוג החברים של גורג הוא בלוג מאוד מאוד מפוקפק. הוא כולל קטגוריות כמו "צחנת הציונות" וכדומה.
אבל, למיטב ידיעתי, העובדות שהביא בפוסט ממנו העתקתי הן נכונות.
ג. נדמה לי שהתייחסתי בעבר לנושא בבלוג זה, כאשר טענתי שרצוי שמיעוט, על אחת כמה וכמה מיעוט שהוא במילא שנוא, לא יבחש בחוזקה בנושאים פוליטים שנויים במחלוקת. אמנם התייחסתי ליהודי ארה'ב ולתמיכתם הנמרצת מדי באובמה ובקלינטון, ולתרומות הנדיבות מדי של ג'ורג' סורוס ודומיו למטרות השנויות במחלוקת של "החברה הפתוחה" ועוד. אבל שורשי הלקח ההיסטורי הם במחיר הכבד מנשוא ששילמו כל יהודי אירופה על תמיכת חלק מהם בקומוניזם.
עוד מסקנה האמורה להוביל את יהודי הגולה, המעוניינים להגיע לעמדות כוח והשפעה פוליטיות, לעלייה לארץ.
ד. למעוניינים במידע נוסף על ההולודומור – מצ'ב הערך מהויקיפדיה העברית.
https://he.m.wikipedia.org/wiki/הולודומור
אהבתיאהבתי
קמיליה,
הקומוניסטים היהודים לא ראו עצמם חלק מהעם/קהילה היהודי, אם כבר הם היו מגדולי שונאיו (כמו רוב המומרים). ובהמשך לתיאוריה שלך האם את מכירה רצח המוני של גרוזינים על ידי אוקראינים?
אהבתיאהבתי
קמיליה, עד היום יש אנטישמיות גדולה ודי גלויה במזרח אירופה, כולל אוקראינה כמובן.
לפי הטיעון שלך של אשמת היהודים הקומוניסטים אז אולי האנטישמיות של היום נובעת מזה שיש יחסית הרבה אוליגרכים יהודים שעוזרים לפוטין ולכן יש הצדקה לאנטישמיות היום.
אל תשכחי ששונאי היהודים האשימו אותם (אותנו) שהם קומוניסטים ואחרים האשימו אותם שהם קפיטליסטים מושחתים, ההיפך….
כל אחד מוצא את הסיבות שלו למה חובה לשנוא יהודים.
ולא רק האוקראינים הצטיינו, הליטאים יותר אנטישמים מהאוקראינים ואפילו היום האנטישמיות שם גלויה.
האנטישמיות במזרח אירופה היא הגרועה ביותר והיא מושרשת שם דורי דורות.
אהבתיאהבתי
בספר התמוטטות כתוב שרמת ההרג היא די קבועה לאורך הדורות, רק שבדורות שלנו היא מתרכזת במלחמות קשות ורצחניות כמו בסוריה,רואנדה, קמבודיה…
אהבתיאהבתי
לחייל זקן ולד'
אני מתנגדות נחרצות להאשמתי באוטואנטישמיות ו/או בנטייה ל"האשמת הקורבן". זהו סילוף מוחלט של עמדותי ומחשבותי על הנושא. וגם חלק מ"משטרת המחשבות" המנסה להודיע לאנשים על מה אסור להם לחשוב ומה אסור להגיד, ומענישה את החוטאים באמצעות תיוגים לא נעימים שלהם.
איני מספיק בורה בנושא מכדי לא לדעת שהאנטישמיות של העולם הנוצרי – אירופי פועלת בהתמדה כבר מתקופת רומא, ולא החלה רק לאחר מלחה'ע הראשונה, כשהמוני יהודים הצטרפו לתנועה הקומוניסטית וניסו לשנות את העולם.
אפילו קל להוסיף שלולא היהודים סבלו דור אחרי דור מאנטישמיות קשה, סדרת ולעיתים קרובות רצחנית – הם לא היו להוטים כל כך לשנות את העולם, ולבטל לחלוטין את משמעות כל ההבחנות הלאומיות והדתיות. ברור לי שהפנייה של יהודים רבים כל כך לקומוניזם הייתה נסיון לייצר את "הפיתרון הסופי" לאנטישמיות, ולא הסיבה ליצירת האנטישמיות.
עם זאת, למרות הנוכחות המאוד קבועה של אנטישמיות באירופה, התפרצויות של רצח המוני של יהודים הגיעו בגלים, ולעיתים היו "פיקים" מאוד חדים של פרעות ורצח המוני של יהודים באזור מסוים ו/או ע'י קבוצת אנשים מסוימת. פיקים הראויים להסבר ייחודי, מעבר לקביעה הכללית, והנכונה תמיד, שפעלה כאן אנטישמיות. לידיעתכם, הנסיון למצוא הסבר לפשע – אינו שקול לנסיון להצדיק את הפשע ו/או להאשים את קורבנותיו.
דוגמא אחרת ל"פיק" של רצח המוני של יהודים התחוללה בתקופת מגפת הדבר השחור, שקטלה כרבע עד שליש מכל תושבי אירופה. במקביל למגפה – בוצע גם רצח המוני של היהודים בכל האזורים בהם התפרצה המגפה. רצח יהודים בהיקפים שכמעט התחרו בשואה.
ההסבר (הטריוויאלי) לפיק זה : הבורות התהומית של בני תקופה זו לגבי נשאי מחלות בגדלים מיקרוסקופיים ודרכי הידבקות. הם נטו להאמין שמגפת הדבר השחור נובעת מהרעלה מכוונת של מי השתייה שלהם. מכאן, שאם רק יצליחו לאתר את מרעילי הבארות ולעצרם – גם מגפת הדבר השחור תעצר. בשל האנטישמיות הבסיסית שלהם, הם האמינו שהקבוצה היחידה שגם רוצה להרגם במגפה וגם מסוגלת לעשות זאת – אלו היהודים. (למרבה האירוניה – השלכה של רצחנותם הבסיסית כלפי היהודים על היהודים עצמם.) האם הסבר זה משמעו שאני מצדיקה את הנוצרים בתקופת הדבר השחור, ומאשימה את היהודים בפשע שכוון כלפיהם? ברור שלא.
כנ'ל לגבי הסבר הפיק בגל האנטישמיות הרצחנית האדיר של תושבי מדינות מזרח אירופה שנכבשו קודם ע'י הסובייטים, ונערך נסיון אכזרי להשליט עליהם את הקומוניזם. נסיון שחלקם של היהודים בו מאוד בלט, והאוקראינים והבלטים לא שכחו זאת כשהזדמנה לידם שעת הכושר "לנקום".
[השאלה האם הקומוניסטים הללו עדין נתפסו כיהודים גם ע'י היהודים, או כיהודים לשעבר שהמירו את דתם לקומוניזם – אינה רלוונטית כלל להבנת הלכי הרוח והאמונות של האוקראינים, הבלטים והפולנים. בעיניהם הם היו ונשארו יהודים].
בהקשר ליהודים, וכמעט רק היהודים, הם דגלו בענישה קולקטיבית. האוקראינים, הבלטים והפולנים, בשעת הכושר שסיפקו להם הגרמנים, לא ניסו לאתר את הפעילים הראשיים במנגנוני השלטון הסובייטים ולרצוח רק אותם (פעולה שהייתי מסוגלת להבין ואפילו, במידה מסוימת, להצדיק).
הם "נקמו" גם בהמוני יהודים שהתנגדו קשות לקומוניזם, ואפילו בילדים ובתינוקות שברור שמעולם לא חטאו כלפי איש. טיפשי להניח שאני מסוגלת להצדיק זאת, או להאמין שהמוני הקורבנות הביאו זאת על ראשם.
חשוב בעיני לנסות להבין את הפיקים ברצחנות האנטישמית (פיקים לגבי זמן, מקום, קב' רוצחים, קב' נרצחים וכד'), ולנסות לברר האם חבויים בהם איזשהם לקחים שמאוד רצוי שיהודי העולם לא יתעלמו מהם.
לתפיסתי, יש הרבה לקחים מהפיק של הרצחנות האוקראינית והבלטית בתקופת השואה.
[לדוגמא, רצוי לנסות לעצור את גורג' סורוס (שבעיני הנוצרים נתפס כיהודי) מלבחוש בענייניה הפנימים של הונגריה. כיון שהזעם כלפיו עלול להיות מופנה לכלל יהודי הונגריה, שברור שהם חפים מכל פשע].
מכאן, החשיבות שאני מייחסת לניפוץ ה"טאבו" של "משטרת המחשבות" היהודית, שמנסה לבייש את כל מי שחושב על תרומת חלק מהיהודים לעלייה ברצחנות המופנית כלפי כולם, ולתייגו כאוטואנטישמי ו/או כנוקט בטקטיקה הנלוזה של האשמת הקורבן.
אהבתיאהבתי
תמריץ, לגבי "רוב האומות כבר אינן מבצעות ג'נוסייד בעצמן": צריך להיזהר מהפיתוי להסתכל על העבר בסדר גודל של מאות ועל ההווה בסדר גודל של שנים. בין טבח האינדיאנים באמריקה ועד הזוועה בקמבודיה עברו מאות שנים; תורכיה ורוסיה "נהנות" משליטיהן המפוקפקים זמן מועט יחסית בקנה מידה היסטורי. גם כשהתורכים טבחו בארמנים או כשהבלגים עשו זוועות בקונגו, רוב אומות העולם לא עסקו בהשמדות עמים בעצמן.
קמיליה, נראה לי שדוגמאות כמו הדבר השחור רק מחלישות את הקשר בין האנטישמיות לבין הנוכחות היהודית בחוגים הקומוניסטיים – ההתפרצויות האנטישמיות היו נפוצות בכל זמן משבר לאומי במדינות האלה, בלי קשר למה עשו היהודים באותו הזמן. יש הרבה מאוד דוגמאות, בחלק מהן אפשר אם ממש מתאמצים לראות איזושהי מגמה בקרב היהודים שתרמה להן, אבל בסופו של דבר נראה לי שהתמונה הכללית היא שברוב מדינות מזרח אירופה היה צריך מעט מאוד עידוד כדי לשכנע מיליציות עממיות לטבוח ביהודים. אם "מישהו מרעיל את המים שלנו" זו סיבה לטבוח ביהודים, אז מה לא יהיה סיבה לטבוח ביהודים? אם הם לא היו מצטרפים בהמוניהם למשטר הקומוניסטי, עדיין היו מוצאים דרך להאשים אותם בעליית הקומוניזם.
אהבתיאהבתי
שי, אתה צודק לגבי הרזולוציה של הזמן שיכולה לתעתע. ברור עם זאת שלהצלחת הערכים ההומניסטיים והליברלים של ימינו אין תקדים בימים עברו.
אהבתיאהבתי
מצאתי לעמדתי שחקן חיזוק די מפתיע – סבר פלוצקר.
במקום להביא לינק – העתקתי את כל הכתבה ששמה "היהודים של סטלין" שפורסמה ב ynet ב 2006.
__________________________________
הנה תאריך היסטורי עגמומי במיוחד: לפני כמעט 90 שנה, בין 19 ל-20 בדצמבר 1917, בעיצומה של המהפכה הבולשביקית ומלחמת האזרחים, חתם לנין על הצו לכונן "ועדה כלל-רוסית מיוחדת למלחמה בחתרנות ובחבלה", הידועה בקיצורה "צ'קה". בתוך זמן לא רב הפכה צ'קה למשטרת הביטחון הפוליטית הגדולה והאכזרית בעולם. המבנה הארגוני שלה שונה מדי כמה שנים, וכך גם שמותיה: מ-צ'קה ל-ג.פ.או, אחר-כך ל-נ.ק.וו.ד ומשם ל-ק.ג.ב. אין לדעת בוודאות למותם של כמה מיליוני בני-אדם אחראית הייתה צ'קה בגלגוליה השונים, אך המספר לבטח אינו נמוך מ-20 מיליון – כולל קורבנות הקולקטיביזציה הכפויה, הרעב, הטיהורים הגדולים, ההגליות, הגירושים, החיסולים והמוות ההמוני במחנות הכפייה (הגולאגים). שכבות שלמות של אוכלוסיה חוסלו: האיכרים העצמאיים, המיעוטים האתניים, בני הבורגנות, קצינים בכירים, אינטליגנציה, אומנים ואנשי רוח, פעילי תנועות הפועלים, ה"אופוזיציונרים" שהוגדרו בשרירות גמורה ואישי המפלגה הקומוניסטית עצמם, ובהמוניהם.
"אף מהפכה בתולדות האנושות", כותב ההיסטוריון ניאל פארגוסון בספרו החדש ועתור השבחים "מלחמת העולם", "לא זללה את ילדיה באותו תיאבון בלתי-מרוסן כפי שעשתה המהפכה הסובייטית". "האלימות הסטליניסטית", כותב ד"ר יגאל חלפין מאוניברסיטת תל-אביב בספר "הטיהורים הסטליניסטים", "הייתה ייחודית בכך שהופנתה פנימה".
לנין, סטלין וממשיכי דרכם לא היו יכולים לבצע את זממם בלי שיתוף פעולה רחב של עסקני טרור ממושמעים, חוקרים אכזריים, מלשינים, מחסלים, שומרים, שופטים, סוטים והרבה מאוד יפי נפש מהשמאל המערבי המתקדם, שהלכו שולל אחר משטר האימה הסובייטי ואף העניקו לו הכשר. כל הדברים הללו כבר פחות או יותר ידועים, אף שהארכיונים של ברית-המועצות לשעבר טרם נפתחו במלואם. אבל למי הם ידועים? בתוך רוסיה עצמה מעטים ביותר הובאו לדין על פשעיהם בשורות הנ.ק.וו.ד או ה-ק.ג.ב. במרחב השיח הרוסי כיום לא נדונה כלל השאלה "איך זה יכול היה לקרות לנו?". בניגוד לעמי מזרח אירופה, הרוסים לא התחשבנו עם עברם הסטליניסטי.
ואנחנו, היהודים? תלמיד ישראלי מסיים את בית-הספר התיכון בלא ששמע אי-פעם את השם "גנריך יאגודה", גדול הרוצחים היהודים של המאה העשרים, סגן המפקד של ג.פ.או והמקים והמפקד של נ.ק.וו.ד. יאגודה יישם בחריצות את פקודות הקולקטיביזציה של סטלין והוא אחראי למותם של לפחות 10 מיליון בני-אדם. סגניו היהודים הקימו וניהלו את מערך הגולאג. כשסר חינו בעיני סטלין, הודח יאגודה וחוסל, ואת מקומו תפס ב-1936 כראש התליינים ייז'וב, "הגמד צמא הדמים", שלא היה יהודי אך התברך באשה יהודיה פעילה. בתקופה האפלה ביותר של הטרור, כשמכונת ההרג הקומוניסטית פעולה במלוא עוצמתה – כותב ההיסטוריון (היהודי) סבאג מונטיפיורי בספרו "סטלין, חצר הצאר האדום" – "היה סטלין מוקף נשים יהודיות…הצעירות היהודיות היפות הללו כרכרו סביבו".
עם חבריו הקרובים ועושי דברו הנאמנים של סטלין נמנה גם חבר הוועד המרכזי והפוליטביורו לזר כגנוביץ'. מונטיפיורי מגדיר אותו כ"הסטליניסט הראשון" ומוסיף: "הגוועים ברעב באוקראינה – טרגדיה שאין לה אח ורע בתולדות המין האנושי, להוציא את זוועות הנאצים והטרור של מאו בסין – לא נגעו לליבו של כגנוביץ'". יהודים רבים מכרו את נפשם לשטן של המהפכה הקומוניסטית וידיהם מגואלות לנצח בדמים. נזכיר רק עוד אחד: ליאוניד רייכמן, ראש המחלקה המיוחדת של נ.ק.וו.ד והחוקר הראשי של הארגון, סדיסט אכזרי במיוחד. ב-1934, על פי סטטיסטיקה שנחשפה, 38.5% מבעלי התפקידים הבכירים ביותר במנגנוני הביטחון הסובייטים היו ממוצא יהודי. גם הם, כמובן, חוסלו בהדרגה בגלי הטיהורים הבאים. ד"ר חלפין תיאר בהרצאה מרתקת, שנשא השבוע בכינוס מדעי באוניברסיטת תל-אביב, את גלי הטרור הסובייטי כ"קרנבל של רצח המוני", "פנטזיה של טהורים" ו"משיחיות של הרוע". מתברר שגם היהודים, כשהם נופלים בשבי של אידיאולוגיה משיחית, יכולים להיות לרוצחים גדולים, מן הגדולים שידעה ההיסטוריה המודרנית.
היהודים שפעלו במנגנוני הטרור הקומוניסטי הממלכתי (בבריה"מ ומחוץ לה) ועמדו לעתים בראשם, לא עשו זאת – מובן מאליו – כיהודים, אלא כסטליניסטים, כקומוניסטים, כ"אנשים סובייטיים". לכן, נוח לנו להתעלם ממוצאם ולהיתמם: מה לנו ולהם? הבה נשכח מקיומם. דעתי שונה. לא מקובל עלי שאדם ייחשב כבן עמנו היהודי כשהוא מפליא בגדולתו, ולא ייחשב לבן עמנו כשהוא מפליא בשפלותו. גם אם נתכחש להם, לא נוכל לברוח מיהדותם של התליינים "משלנו" ששירתו בנאמנות ובמסירות את הטרור האדום מיום כינונו הרשמי. האחרים הרי תמיד יזכירו לנו את מוצאם.
__________________________________________________________________
אהבתיאהבתי
לחייל זקן,
מעולם לא שמעתי על רצח עם שביצעו הצ'צנים בגרוזינים.
הדבר היחיד שעולה בדעתי הוא הפלישה, שבוצעה במהלך האולמפיאדה בסין, של רוסיה אל גיאורגיה.
לאחר שהרוסים כבשו את צ'צניה, הצבא הרוסי גייס לשרותיו לא מעט צ'צ'נים. גם הרוסים וגם הצ'צ'נים אינם מפורסמים בעולם מרתיעתם מברוטליות. אפילו בקרב כוחות דאע'ש המתנדבים הצ'צ'נים ידועים כברוטלים וכאכזרים ביותר.
האם לכך התכוונת?
##############################################
לשי שפירא,
אני מסכימה עמך שבתקופות משבר וצרה – האנטישמיות כלפי היהודים הופכת לקשה ולרצחנית יותר. בלי כל קשר למעשי היהודים ולמידת אחריותם למשבר.
מחקר מפורסם גילה מתאם גבוה בין מספר השחורים שנרצחו בלינץ ע'י לבנים בארצות הדרום של ארה'ב לבין מחירי הכותנה (עליה בוסס חלק ניכר מכלכלת ארצות אלו). אך סביר שהיהודים, שהם השעיר לעזאזל המסורתי, יסבלו מאנטישמיות קשה יותר ככל שהמשבר יהיה קשה יותר.
ועדין, איני מאמינה (כלומר – אין לי מידע) ש*כל* השונות במידת הרצחנות כלפי היהודים מוסברת רק באמצעות עוצמת הסבל של האוכלוסיה הנוצרית. בוודאי לא הפיקים הגבוהים ביותר. כל אחד ואחד מהם ראוי בעיני לחקירה ייחודית.
ברור לכולנו שליהודים לא היה יד בהפצת מגפת הדבר השחור, אך אין זה נותן ליהודים פטור מחקירה על חלקם ברצחנות הקומוניזם בעשורים הראשונים של המאה העשרים. כל מקרה לגופו.
#################################
לד'
האכזריות והרצחנות האנטישמית במדינות הבלטיות – אינה אומרת דבר על האוקראינים.
גם המדינות הבלטיות וגם אוקראינה הן "מדינות דמים", שעברו כיבוש קומוניסטי אכזרי, ואחריו כיבוש נאצי, ואחריו שוב כיבוש סובייטי.
גם הבלטים סבלו קשות מהקומוניסטים, שרבים מהם היו יהודים (או , בעיני יהודים בלבד, כ"יהודים לשעבר").
השוני בינם לאוקראינים הוא שסבלם היה פחות קשה, והם לא עברו רצח המוני בעקבות הרעבה מכוונת. ואח'כ – הם אמנם היו אכזריים כלפי היהודים אם כי, כפי שאתה עצמך ציינת, פחות גרועים בהשוואה לאוקאינים.
הקשר בין התופעות הוא אמנם מתאמי בלבד – אך בעיני מעורר מחשבה.
אהבתיאהבתי
לחייל זקן
לא התייחסתי לרצח של גרוזינים ע'י אוקראינים. מה עם זה?
אהבתיאהבתי
קמיליה,
סטאלין היה גרוזיני. מה הקשר של הצ'צ'נים?
אהבתיאהבתי
ג'ארד דיאמונד בספרו השימפנזה השלישי מייחד פרק לרצח עם. הוא הקדים את פינקר בטענה שהשואה אינה ייחודית. ספר מומלץ.
אהבתיאהבתי