פחות סיכון, פחות תמורה

ב-2014 כתבתי רשומה על התשואה העתידית הצפויה של השווקים וסיכמתי:

נראה שגם מי שמשקיע כיום במדד מניות אמריקני מתוך אופטימיות לגבי עתיד הכלכלה העולמית, אל לו לצפות לתשואה שנתית נטו שתעלה על 4%.

מאז כתיבת הפוסט חלפו שנתיים וחצי וקצב התשואה השנתי הריאלי של תעודת הסל spy על מדד ה-s&p 500 היה מאז 4.6% באזור 6%. כאשר מורידים מסים שיעור התשואה קטן מזה, אך עדיין נמצא מעל לגבול העליון שהתוויתי. פוסט שקראתי לאחרונה שכנע אותי שוב שהתשואה הצפויה בטווח הארוך היא כנראה אכן נמוכה. הבלוגר כותב הפוסט, המרבה לנתח שאלות הקשורות לביצועי מדדי מניות, ערך תרגיל ובו שקלל לשאלת התשואה העתידית הצפויה רק גורם אחד מני רבים האמורים להשפיע. לא התמעטות הגידול הדמוגרפי במערב מחד או מאידך דווקא העובדה שהעולם כולו היום קפיטליסטי. הוא הכניס למשוואה שיקול פשוט: כידוע רוב התשואה לטווח ארוך מורכבת מהשקעה מחודשת של דיבידנדים (או לחלופין, כפי שמקובל יותר בעשורים האחרונים, מקנייה עצמית של מניות בידי חברות). אבל לא דומה השקעה מחודשת של דיבידנדים בזמנים שבהם המניות נסחרות במכפיל נמוך והדיבידנדים המושקעים מאפשרים לקנות מניות בזול לזמנים שבהם המניות נסחרות ביוקר וקניית מניות חדשות בכסף הדיבידנדים נותנת תמורה נמוכה ביחס.

מתברר שבימים עברו המניות נטו להיסחר במכפיל נמוך לעומת ימינו שלנו. אם נניח שהמניות ייסחרו מעתה והלאה במחיר הגבוה המאפיין אותן כיום, האפקטיביות של השקעה מחודשת של דיבידנדים (או קנייה עצמית של מניות) ככלי להגביר תשואה תקטן מאוד ביחס להיסטוריה. בשל כך מסיק הכותב שצפי התשואה העתידית על מניות לא יעלה על 4% ריאלי, אף שבאופן היסטורי עמד על למעלה מ-6%. כאשר מכניסים לחישוב מסים ושאר צרות, התשואה עלולה אף להיות פחותה מזו.

מפרספקטיבה אחרת יש היגיון בכך שתשואת המניות תפחת משום שכפי שמצוין בפוסט, הסיכון המערכתי בהשקעה במניות קטן מאוד, ופרמיית הסיכון המוצדקת קטנה. עברנו מחדש בעשור האחרון סיטואציה הדומה לזו של השפל הגדול, האירוע המסוכן ביותר בהיסטוריה של השווקים, וצלחנו אותה יחסית בהצלחה, ללא חזרת הקטסטרופה מאז (למעט בכמה ארצות דרום אירופיות). קובעי המדיניות בעולם נטשו את הגישה המוסרנית הקוראת למפסידנים להיענש על חטאיהם הכלכליים והמירו אותה בגישה רציונלית השואלת כיצד ניתן לסייע לשווקים להתאושש באמצעות התערבות (שוב, למעט היחס כלפי כמה ארצות דרום אירופיות).

צד נוסף לנושא הפחתת הסיכון הוא עלייתן של תעודות סל. השקעה במניה אחת או שתיים היא עסק הרפתקני מאין כמותו. מסתבר שבמבט היסטורי המניות ברובן מהוות כישלון מוחץ בעוד מיעוטן מניב תשואות מסחררות המפצות על כישלונן של הרוב. תעודות הסל והקרנות המחקות משנות הכול מבחינה זו. במקום להשקיע בכמה נכסים מסוכנים בודדים ניתן ליהנות באמצעותן מהתשואה הבטוחה והיציבה יחסית שמניב ממוצע המניות תוך כדי תשלום דמי ניהול כמעט זניחים. אם כל כך בטוח להשקיע, מתחייב שהתמורה על הסיכון שבהשקעה תרד.  למשקיע במניות אלו אינן חדשות טובות. בסוף תקופת ההשקעה יהיה לו פחות כסף לספור במדרגות.

מודעות פרסומת

15 תגובות to “פחות סיכון, פחות תמורה”

  1. גיא Says:

    תמריץ , נראה לי שהתשואה מאז הפוסט היא יותר לכיוון ה5.6 אחוז ריאלי ויותר.
    אסביר : ב31 לאוקטובר 2014 (כתיבת הפוסט) היה האס.אנד.פי 2018 נקודות .אתמול הוא היה 2329 … זה יותר מ 15 אחוז תקופתי או 5.75 אחוז נומינלי. לזה צריך להוסיף דיוודנדים (2 אחוז לשנה) ולהוריד אינפלציה. ראיתי שהאינפלציה ב2015 היתה עשירית אחוז וב2016 1.3 אחוז…
    מה שאומר שהתשואה הריאלית היא אך לכיוון ה6 אחוז שנתי.

    נתון האס.אנד.פי

    אהבתי

  2. גיא Says:

    בכל מקרה. אני מסכים שצריך לפחות לצפות ולו מטעמי שמרנות לתשואה ריאלית נטו נמוכה מתשואת העבר. אני צופה לתשואה ריאלית אחרי מיסים ועמלות של בין 3 ל 3.25 אחוז וכמובן שאשמח להתבדות וכל שבריר אחוז של תשואה יתקבל בברכה. (בעיקר כנראה על ידי יורשי … על שנאמר .. חסכון הוא דבר נפלא! … בעיקר אם ההורים שלך עשו אותו.)

    אהבתי

  3. גיא Says:

    רק לציין שמבחינת המשקיע השקלי התשואה הריאלית היא אכן מתחת ל5 אחוז משום ששער הדולר ב31 לאוקטובר 2014 היה 3.78 והיום הוא כ3 אחוז וקצת פחות 3.65

    אהבתי

  4. תמריץ Says:

    גיא, אתה צודק באשר לדיבידנדים. יש באג ביאהו פייננס כרגע, והוא לא מציג התאמה לדיבידנדים בנתונים ההיסטוריים.
    לגבי האינפלציה, ב-12 החודשים האחרונים היא הייתה 2.4%. וב-12 החודשים שקדמו לכך הייתה באזור האחוז.
    לסיכום, נכון מאז הפוסט הקודם, התשואה הייתה באזור ה-6% שנתי ריאלית לפני מס.

    אהבתי

  5. תמריץ Says:

    השיקול השקלי נראה לי לא חשוב בטווח הארוך, כי כל מה שקרה בשנתיים וחצי האלו חשוב רק אם נניח שניתן לעשות לו אקסטרפולציה. זה לא סביר לעשות אקסטרפולציה שבה השקל ממשיך לעלות ולעלות. יש גבול כמה ישראל יכולה להיות יקרה.

    אהבתי

  6. קמיליה Says:

    לא קשור.

    מחר יערך משאל העם בטורקיה.
    הסקרים לא מראים נצחון סוחף לאף צד, ויש אחוז נמנעים / עדין לא החליטו / מסרבים לענות גבוה (אם כי קו המגמה לטובת אומרי הכן לארדואן).

    לתפיסתי, אם ארדואן יזכה – תעמיק מגמת המוסלמיזציה והערביזציה של טורקיה (כולל מתן אזרחות טורקית להמוני פליטים סורים סוניים), ומגמת ההתרחקות מאירופה.
    עולה גם ההסתברות שארואן יעמיק את המעורבות הצבאית הטורקית בצפון סוריה, וכנראה גם ידרוך על רגלי הרוסים הנמצאים שם. אך סביר שפוטין עוד יתחרט על העזרה שהגיש לארדואן במהלך נסיון ההפיכה נגדו.
    מכאן, מדינות מזרח אירופה אמורות להתפלל לניצחון ארדואן, בתקווה שיורש הסולטן העותמני ויורש הצאר הרוסי יעסיקו זה את זה ויעזבו אותן במנוחה.
    סביר גם שמדינות מערב אירופה כנראה יעקמו את אפן בסלידה אם ינצח מי שמצפצף על כל ערכי זכויות האדם והאזרח היקרים כל כך לליבן. אבל, אולי הן רחוקות מספיק מהקלחת בכדי להרשות לעצמן מותרות שכאלו.

    עדין לא החלטתי מה הרע במיעוטו עבור ישראל, ולניצחונו של איזה צד עלי לייחל.
    אשמח לשמוע את הערכותיכם.

    אהבתי

  7. תמריץ Says:

    ההשלכות העתידיות כמוהן כאפקט הפרפר. מי באמת יכול לדעת. אבל בהסתכלות ברובד הפשוט על המציאות כל איסלמיזציה נוספת של טורקיה נראית רע ליהודים ולמערביים.

    אהבתי

  8. תמריץ Says:

    אני חושב בהקשר זה שהפיוס עם טורקיה היה צעד חשוב של ממשלת נתניהו. ייתכן שטורקיה תתאסלם יותר ויותר וארדואן ייחשב לסוג של חומייני מייסד הרפובליקה האיסלאמית. חשוב שבזיכרון ההיסטורי של טורקיה האיסלאמית המייסד שלה ייתן לגיטימציה לקשר עם ישראל. הדבר האחרון שאנחנו צריכים זו עוינות נוסח האייתולות מצפוננו.

    אהבתי

  9. חייל זקן Says:

    תמריץ,
    לא היה פיוס עם תורכיה. ארדואן קיבל השפלה לישראל ללא תמורה. החמאס ממשיך להפעיל טרור מתורכיה (יחסי הסחר לא נפגעו גם בתקופת הנתק הדיפלומטי). חיסול הטרוריסטים התורכיים על המרמרה היה מעשה מועיל בהרבה לטווח ארוך מתשלום הפיצויים המביש. בתקיפה הבאה בעזה הנתק יחזור הפיצויים לא.

    אהבתי

  10. תמריץ Says:

    לכל מטבע יש שני צדדים. אם לטורקיה יש אינטרס בשיקום היחסים ואם מלחמה בעזה תסכן זאת, משמעות הדברים שטורקיה תנצל השפעתה על החמאס כדי לסכל מלחמה. תפקיד דומה לזה שרוסיה ממלאת כלפי חיזבאללה.

    אהבתי

  11. חייל זקן Says:

    תמריץ,
    לכל מדינה יש אינטרסים שונים שלפעמים סותרים זה את זה. אם האינטרס האיסלמי יגבר אז תורכיה המנסה להנהיג את העולם הסוני תשלם במטבע ישראלי.

    אהבתי

  12. בלה בלה בלה Says:

    http://www.globes.co.il/news/docview.aspx?did=1001184913

    אהבתי

  13. מירון יעקוב Says:

    בלה בלה בלה אחלה שם בישראל…
    קראתי את המאמר על מחקרו של ד"ר דורון אייל "חוכמת ההמונים" אני מסכים איתו כמעט בכל מילה.. האיש ד"ר דורון מנתח את תחום היצירתיות בחברה מודרנית באופן מדויק ובעיניו האדם הבודד יכול להביא את הבשורה הטובה ביותר בכלכלה חברה מדע אם רק יאפשרו לו זאת .. בקיצור מאמר מצוין על חוקר מצוין..!! אגב באותו עניין…דונאלד טראמפ הוא תוצר מובהק של חוכמת ההמונים אני אישית מחבב אותו ושמחתי כאשר התברר שהוא נבחר לתפקיד נשיא ארה"ב אבל לאחר קריאת המאמר על מחקרו של ד"ר דורון אייל מסתמנת אצלי השאלה האם ההמון צדק בבחירה זו..?

    אהבתי

  14. תמריץ Says:

    מירון, גם אני מייד חשבתי על בחירת דונאלד טראמפ כשראיתי הכותרת.. אם כי אין פה אפילו חוכמת ההמונים. הם העדיפו את הילארי.

    אהבתי

  15. מירון יעקוב Says:

    תמריץ מבחינה מספרית אתה צודק להילרי היו יותר מצביעים זאת עובדה אבל היא לא נבחרה משמעות הדבר שההמון טעה…אני לא כל כך בטוח בעניין זה רצוי לבדוק היטב את ההגדרה הלוגית לגבי המון בני אדם או "המונים"..?
    המון בני אדם הצביעו עבור הילרי והם היו הרוב בקרב הבוחרים אולם המונים הצביעו עבור דונאלד טראמפ והוא היה המנצח הגדול בבחירות לנשיאות..

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: