יקומים מוזרים

בני אדם משכילים נטשו את הדת בהמוניהם מאז תקופת ההשכלה במערב. לא בלי סיבה: הדת היא לא מבוססת מדע, היא מכילה הוראות שאפשר לפקפק במוסריות שלהן, ויש לה עוד חיסרון אחד – היא נורא מוזרה. מי שמקבל אותה צריך להתחייב למערכת אמונה שלמה, משובצת בהמון דברים שנראים מאוד משונים. החל מהאמונה באלוהים, שמצטייר כאיזה זקן שיושב בשמים ומושך בחוטים, וכלה בכל מיני אמונות נספחות בשדים ורוחות, במאגיה, בגן עדן ובגיהנום וכן הלאה וכן הלאה.

אני קורא לאחרונה ספר מרתק באנגלית על טבעו המתמטי של היקום, מאת הפיזיקאי מקס טגמרק, מדען בעל שם, פרופסור ב-MIT. טגמרק מראה כיצד התיאוריות הקוסמולוגיות החדשות המתבססות על שילוב בין משוואות מתמטיות לממצאים אמפיריים מניבות בהכרח מסקנות שהן מאוד מוזרות, עוד הרבה יותר מסיפורי הדת. על פי תיאוריות אלו חלקיק קטן התנפח במהירות עצומה לכדי יקום, והתנפחותו נמשכת לנצח, מניבה עוד ועוד יקומים (לסקירה בעברית ובשפה פשוטה של הנושא, ראו את המאמר הזה במאקו מאת דורון פישלר, למאמר מהנה לקריאה באנגלית מאת טגמרק עצמו ראו כאן).

מספר היקומים האינסופי פותר חידה קשה – הכיצד זה שהקבועים הפיזיקליים של חוקי הטבע נראים כאילו נתפרו במיוחד על מנת לאפשר חיים עלי אדמות. הפיזיקאים אומרים ששינויים קלים בקבועים אלו לכאן ולכאן היו מונעים כל אופציה להיווצרות כוכבים כמו שלנו ומכאן שכנראה גם לא היו מאפשרים חיים, בוודאי לא תבוניים. אז הכיצד זכינו?  שאלה זו כבר אינה מציקה כשמבינים שמספר היקומים נוגע באינסוף. חלק מהיקומים, אפילו אם חלק קטן מאוד, יהיה כזה שיתאים להיווצרות חיים. אם נוצרנו ואנחנו פה כדי לצפות ביקום שלנו, סימן שהוא ממש יקום שכזה. אין מה להתפלא על כך. ממש כפי שאריאלה ממפעל הפיס לא מתפלאת כשהיא מתקשרת לאחד ממיליון, זוכה בלוטו. זה טבע עבודתה, שהיא תתקשר לזוכה הנדיר. זה טבעם של החיים, שיתקיימו ביקום עם קבועים פיזיקליים נדירים שנתפרו עבורם.

אבל מצד שני מספר היקומים האינסופי מעלה תהייה מטורפת – האם כל מה שיכול לקרות, ויהיו סיכוייו נמוכים ככל שיהיו, אכן קורה? כשהאופציות למימוש אינסופיות, כל הסתברות מתקרבת ל-100%. אם כל מה שיכול היה לקרות בסחרחורת היקומים הזו שללא קץ היה שעצם דומם ישנה צורה ומקום, למי אכפת. שישנו הכוכבים והאבנים את מקומם אנה ואנה.

אבל אנחנו יודעים על בשרנו ועל נפשנו שיש פלא שלא ייאמן שיכול לקרות ביקום – היווצרות תודעה ותבונה אנושית. האם פלא זה יכול להתרחש בכל וריאציה אפשרית עד אינסוף? האם אנחנו עצמנו משוכפלים, האם קורות חיינו עוברים שכפול? אולי יש לנו תאום זהה לחלוטין בעולם זהה לחלוטין? האם כפיל שלנו ביקום רחוק, שעד לנקודה זאת חייו היו זהים לחיינו, פתאום ישנה כיוון ברגע שקיבלנו החלטה כלשהי, שונה משלו, על חיי משפחה, מקום עבודה או לימודים או אפילו על ארוחת הבוקר?

האם כל ספר בדיוני שנמצא על מדף הספרים מגלם אפשרות פוטנציאלית שחייבת להתממש איפשהו? יש לונדון שמכילה את שרלוק הולמס בדירתו ברחוב בייקר כמה טריליונים בחזקת טריליונים של קילומטרים מפה? אולי אפילו עליסה באמת משוטטת בארץ הפלאות? וגם האתאיסטים חייבים להודות שסיפורי התנ"ך בוודאי התגשמו, אם לא בעולם הזה, אזי ביקום אחר.

מה שמשרטט טגמרק נראה כפיתרון של הפיזיקה המודרנית, המאוד מאוד מודרנית, לשאלות הגדולות: לומר שטבעו האינסופי של היקום אומר שכל דבר שיכול לקרות קורה. אולי אפילו פיתרון זה מייתר את התהיות על סבירות האבולוציה. אפילו אם סיכוייה אחד לטריליון, הרי יש יותר מטריליון יקומים זהים לשלנו.

נראה לי שאנחנו רחוקים מאיזושהי משנה פילוסופית, דתית או רוחנית שתאפשר לנו להתמודד עם הרעיונות האלו על השלכותיהם מעוררות ההשתאות. אולי מישהו צריך לייסד דת מודרנית, סופר מודרנית, שתעסוק בכך,  לכל הפחות כזרם בדת קיימת. ומאחר שכדברי מייסד הסיינטולוגיה, ל' רון האברד, לייסד דת זו אחלה דרך להרוויח כסף, הרי שזו עצת השקעה טובה לקוראי הבלוג הכלכלי שלי: תחשבו בכיוון.