יום בריא לאמריקה

יום חשוב לארצות הברית ולנשיאותו של דונלד טראמפ היה יום אמש. ירדה לטימיון התוכנית להחלפת רפורמת ביטוח הבריאות של הנשיא אובמה – האובמה קר. האובמה קר שרדה. 

אלו חדשות טובות. אין סיבה להותיר את ארה"ב כמדינה המערבית היחידה שבה ביטוח הבריאות אינו אוניברסלי ושבה התעמרות של חברות הביטוח עלולה למנוע מחולים טיפול חיוני ומציל חיים. 

בטווח הארוך, על אף אובדן היוקרה, אלו גם חדשות פנטסטיות לטראמפ עצמו ולנשיאותו. חזונו האמיתי של טראמפ נוגע לבלימת הגירה לא חוקית ומוסלמית, לבניית תשתיות ולקיצוצי מס, כל אלו רעיונות הגיוניים להפליא. אין לו דבר עם ההתעקשות השמרנית הגחמתית להכחיש את אופיו הייחודי של תחום הבריאות. כלכלת בריאות אינה כלכלת אייפונים והשוק החופשי שמתאים למכירת אייפונים אינו זה שהולם פוליסות בריאות.

יש הרבה סיבות לבעייתיות של הפעלת כללי השוק החופשי בתחום ביטוח הבריאות. סיבה אחת שאנו מרגישים בה גם בארץ היא שהתמורה ניתנת בידי חברת הביטוח הרבה אחרי התשלום. בשלב התמורה יש לחברות הביטוח אינטרס לטעון שהעסקה מיסודה הייתה פגומה ושהמבוטח לא מילא נכון את הטפסים. גם בארץ חתימה על ביטוח שיש בו החרגות לתנאים מוקדמים היא פתח לצרות צרורות. בשלב התמורה לחברת הביטוח יהיה כל התמריץ לחמוק מאחריותה ולטעון שהמבוטח לא דיווח נכונה על התנאים המוקדמים של מצב בריאותו.

סיבה שנייה היא בעיית הרוכב החופשי. ברגע האמת כשיבוא אלינו חולה מעונה ומיוסר נתקשה להתחשבן איתו על שנים שבהן חמק מתשלום ביטוח בריאות. בין אם ינסה לגייס הסיוע הכספי מהמדינה או מהציבור טוב הלב, פעולתו תהיה מצד אחד נצלנית וחצופה ומצד שני רק אנשים אטומים ורעים יהינו לבוא איתו חשבון על כך, בעודו גוסס מסרטן או מניוון שרירים. מדיניות בריאות חכמה חייבת להכיר בתוצאה הזו מראש ולא לפעול כבת יענה או כשלושת הקופים ולהכחישה את טבעה הבלתי נמנע.

אובמה קר חיה ובועטת. מכאן ואילך הדרך פתוחה עבור טראמפ להתעסק בדברים שמעניינים אותו באמת. אם יצליח להעביר הקלות מס ארוכות טווח, תהיה לו בשורה עצומה אמיתית לאמריקה. גם כאן הוא עלול לעמוד מול השמרנים בעלי הפוביה מהגרעון. אבל עומדת לצידו בתחום זה מורשתו של הנשיא רייגן שהמסים המופחתים שהנהיג פתחו תקופה ארוכה של שגשוג באמריקה.

קיצוצי מס יוכלו גם להוות דרך עקיפה להקל על הבעיה המרכזית של אובמה קר – משפחות צעירות ממעמד הביניים משלמות המון כסף על ביטוח בריאות, אם אין מעסיק שמוכן לסבסד להן אותו. הן נחנקות תחת עולו.

באשר לאובמה קר עצמו, כאן העתיד אינו מובטח לגמרי. ממשל טראמפ יוכל, אם ירצה לנהוג בטיפשות כזו, לנסות לחבל ולפגוע ביסודות החוק באמצעות צווים נשיאותיים. עם זאת מומחים מעריכים שפגיעה כזו תמוטט את אובמה קר רק בחלק קטן מהמדינות וקרוב לוודאי שתביא לתגובת נגד שתאלץ את טראמפ לחזור בו. ייתכן גם שבחירות 2018 ינחילו הישגים גדולים לרפובליקנים בקונגרס ויאפשרו את פתיחתו המחודשת של הדיון.

51 תגובות בנושא “יום בריא לאמריקה

  1. זה יותר כמו היום הראשון של טראמפ באזרחות.
    סופסוף הוא למד שהנשיא הוא לא כל יכול. גם לא כשהמפלגה שלך שולטת בכולם.

    ובנושא של טרור איסלמי:

    אהבתי

  2. לינדון ג'ונסון (שרצח קנדי העניק לו את תפקיד נשיא ארה'ב) הצליח להעביר המוני חוקים שהיו שנויים במחלוקת, בעיקר בתחומי זכויות האזרח והמשך המלחמה בויטנאם.
    ההסבר העיקרי להצלחתו – היותו פוליטיקאי מאוד וותיק ומאוד משופשף, והקריירה ארוכת השנים שלו בסנט ובקונגרס. כשהוכתר לנשיא – הוא התחיל "לגבות חובות" במרץ, מכל חברי הקונגרס והסנטורים להם עשה אי פעם איזושהי טובה. הוא גרם להם להצביע אפילו בעד חוקים שהיו נגדם. (בשוליים, גם בשל שפת הגוף הכוחנית שלו שניצלה את העובדה שהיה גבוה מכל יריביו, ורכן לעברם בצורה מאיימת).

    אובמה, מאידך, אמנם הבטיח למצביעים שיעשה שינויים רדיקליים, אך למעשה די המשיך את מדיניותו של ביל קלינטון וממסד המפלגה הדמוקרטית. הוא רצה שיהיה בארה'ב ביטוח בריאות ממלכתי, בניהול המדינה. מערכת בריאות שתבנה מאפס, ולמעשה תפרק את כל ממסדי מערכת הבריאות האמריקאית הנוכחית, המנוהלת ע'י חברות ביטוח פרטיות. אבל הוא נאלץ להתפשר על הזרמת סובסידיות ממשלתיות אדירות למערכת הקיימת, כמה רגולציות חדשות וכפיית רכישת ביטוח בריאות יקר על אנשים בריאים יחסית.
    בבחירות המוקדמות הוא תקף מאוד קשות את הילארי קלינטון שרצה מולו ואת תוכניותיה, אך לאחר שזכה הוא העניק לה תפקיד מאוד משמעותי בממשלו ויד די חופשית לעשות כרצונה.
    ניתן להסביר את כישלונו ליצור שינויים רדיקלים בארה'ב בכך שהיה אאוטסיידר בממסדים הוושינגטונים. לא עמד לרשותו סגל אדיר, והמוני פקידים בכירים שיממשו את שאיפותיו ואת חזונו. הוא נאלץ להסתפק בהעסקת הסגל הדמוקרטי הוותיק, שהמשיך לעשות כרצונו.
    [מעט בדומה לטענה של ארז תדמור שעלייתו לשלטון של בגין לא חוללה בישראל שינויים מאוד משמעותיים בהשוואה לשלטון המערך, כיון שלא החליף את כל סגל הפקידות הבכירה וראשי מערכת המשפט, שהמשיכה לנהל את המדינה על פי דרכה וערכיה].

    ניתן להסיק מכך שאם ראש המדינה מגיע מתוך המערכת הקיימת – סביר של ירצה לנקוט בשינויים רדיקליים. אבל אם הוא אאוטסיידר שמגיע מחוץ למערכת ואין לו סגל אדיר שייאייש את כל התפקידים הבכירים – סביר שלא יצליח לממש את רצונותיו הרדיקליים.
    מכאן, שכמעט בלתי אפשרי ליצור שינויי כיוון מאוד רדיקלים במדינות דמוקרטיות. המערכת די עמידה, לטוב ולרע, בפני שינויים גדולים.
    גם אובמה וגם טראמפ (וגם מנחם בגין) נידונו מראש לא להצליח לממש את הבטחותיהם להכניס שינויים מהפכנים במדינה דמוקרטית. ממסדים מקובעים ואליטות שלטוניות כמעט בלתי אפשרי להרוס ולהחליף.

    החריג היחידי שאני יכולה לחשוב עליו לכלל זה הוא הכנסת שינויים מהפכניים לאחר שמדינה דמוקרטית עוברת משבר עמוק ו "רעידת אדמה" מטלטלת,. כמו מלחמה ענקית או המשבר הכלכלי הגדול של 1929.

    ——————————–

    ממש לא מפתיע שהניו יורק טיימס, תומך אובמה, מציע לטראמפ לממש את תוכנית הבריאות הממלכתית שאובמה עצמו לא הצליח לממש ב 8 שנות כהונתו. [תוכנית שבגדול אפילו אני תומכת בה].
    מזכיר לי אנשי שמאל ישראלים הטוענים ש"רק הימין יכול – לממש את המדיניות של השמאל".

    אהבתי

  3. מזווית ישראלית לא כל כך ברורה כל המהומה. ברור שבארץ אף אחד לא היה מעלה על דעתו להחליף את קופות החולים בביטוחים פרטיים. לא משנה כמה שמרן וימני הוא. אבל כל כך הרבה כבר נהנים מהמערכת הקיימת באמריקה ששינוי רדיקלי באמת הוא בלתי אפשרי.

    אהבתי

  4. לגבי עניין נושאי המשרה איילת שקד עושה עכשיו קולות כאילו רוצה לקבוע מי יהיה נשיא העליון ולוותר על הסניוריטי. אז הנה עוד ניבוי ל-2017: לא ילך לה ואסתר חיות תהיה בתפקיד, עם כל שמאלנותה.

    אהבתי

  5. אני משתדל ומתאמץ להיזכר בהבטחות הגדולות של בגין לשינויים מהפכנים לאחר שיעלה לשלטון – ולא כל מצליח לי.

    בגין זכה בבחירות 1977 בגלל שחלק גדול מהציבור מאס בשלטון המתמשך של מפא"י על גילגוליה. מיאוס שהחל כבר ב-1966 ושיאו היה ב-1974 בעקבות מלחמת יום-הכיפורים.

    אהבתי

  6. וואללאק גיא..
    כבל שבוע יש'ך הודעה בפלטי
    ואתה.. כאילו כלום..
    אתה חבל אתה?

    בבלכה

    אהבתי

  7. דדו.. איזה סיפור טרגי.
    היתה דמעה. עליו, על כל הנופלים, על המדינה

    דיין החלאה הזה

    אהבתי

  8. דיין באמת היה טיפוס מדהים. כמו ביבי, הוא נהג לקחת את התהילה מכולם לעצמו.
    לגבי דדו, המדינה וההיסטוריה חייבים להשיב את כבודו. הוא ממש הציל אותנו מכישלון צבאי והפסד ביום כיפור בזמן שדיין התפרק לחתיכות.
    בזכותו גולדה התאוששה ושניהם יחד היו חזקים כברזל בתקופה הקשה ביותר צבאית שלנו.
    לכישלון הצבאי והמודיעיני בעיקר טרום המלחמה יש הרבה אבות. דווקא בזה לא מאשימים הרבה את דדו.

    אהבתי

  9. ד,
    דדו היה רמטכ"ל כושל ששילם על מחדליו. הבעיה העיקרית של צה"ל במלחמת יום הכיפורים היתה אג"מית ולא מודיעינית כפי שהציבור הוטעה לחשוב והאחראי העיקרי לכך (יחד עם קודמו, בר-לב) היה דדו.

    אהבתי

  10. חייל, גם אם אתה צודק. אני מדבר על יכולת הניהול שלו בזמן המלחמה עצמה. הוא הציג אופי של ברזל, לא איבד עשתונות וזה בתקופה הקשה ביותר שלנו ובזמן שדיין, "מר ביטחון" בזמנו, קרס כמעט לגמרי.
    הוא לקח החלטות קשות מאוד, התמודד בזמן אמת עם קריסת הדרג המדיני מעליו, גנרל שרון שמפר פקודות בצורה סדרתית שלו וכל זה תוך קבלת נתונים על הרוגים ופצועים בסדר גודל שלא היה מאז מלחמת העצמאות.

    שרון קטף את התהילה למרות שהיה לו חלק עצום בקריסת פיקוד דרום.
    את דדו שלחו לגרדום שישלם על חטאי כולם.

    אהבתי

  11. ד,
    דדו לקח החלטות קשות וגרועות. הוא היה רמטכ"ל גרוע בבנין הכח, בהכנות למלחמה, במינויי בכירים (על פי נאמנות מפלגתית) ובסוף גם בניהול הלחימה. שרון קטף את התהילה בצדק. בפיקוד דרום האלוף (ומאוחר יותר רב אלוף בר-לב) ושני מפקדי האוגדות האחרים היו חסרים יכולת פיקוד על מסגרות גדולות ולא קראו את הקרב. בפיקוד צפון האלוף לא תפקד אבל שלושת מפקדי האוגדות נתנו עבודה. שני הפיקודים, דרום וצפון, והמטה הכללי לא תפקדו. 4 מפקדי אוגדות (מתוך 6) סיפקו את הסחורה. ציון נכשל לרמטכ"ל.

    אהבתי

  12. אוף אוף אוף טופיק.

    ספר מדע בדיוני, שכנראה יצא לאור בסביבות 1960.
    העלילה מתרחשת ב 2005. העולם דו קוטבי. מלחמה קרה בין הברית המערבית לבין … העולם הערבי – אפריקאי. הוא כנראה מונהג ע'י מצרים, שבראשה עומד בן דמותו של ג'מל נאצר
    (הרוסים והסינים משום מה לא משמעותיים).
    במפגש עם החייזרים הרעים (הערבים – אפריקאים) יבואו על עונשם, ולפני המערביים הטובים תיפתח הדרך למסעות בחלל.

    התעלומות:
    – מי כתב את הספר, ולמה השתמש בשם בדוי?
    – מתי הספר נכתב, ומה ידעו בתקופה זו על נאצר ושאיפותיו?

    https://no666.wordpress.com/2017/03/26/גמאל-עבדול-נאצר-כרודן-על-עתידני/

    ———————————————————————

    ארוץ לצפות בסרט על הרמטכיילים בערוץ 1.
    כל סיבה נוספת לכעוס על משה דיין, וכל מי שדחף אותו למעלה, תתקבל בברכה.

    אהבתי

  13. מאמר טוב ומעניין אני בהחלט מסכים עם העיקר גם אני חושב שהנשיא טראמפ ניצל ברגע האמת ותכנית אובמה קר ממשיכה לשמש עשרות מיליוני מבוטחים באמריקה..אהבתי את דונאלד טראמפ כמנהיג אשר יצא במאבק גלוי כנגד הממסד הפוליטי באמריקה ממסד אשר ברובו מורכב מבעלי אינטרסים צרים של בעלי הון ואיגודים מקצועיים. .ככל שעובר הזמן דונאלד טראמפ מתגלה כמי שיודע היטב לשלוף מהר אבל לא לקלוע.. במצב עניינים זה לא ניתן לממש שום תכנית כלכלית חברתית רצינית דבר אשר עשוי לפגוע בהמשך בשווקים הפיננסיים מנוע צמיחה של הכלכלה הגלובלית…

    אהבתי

  14. ויש הטוענים שדדו ניהל את המלחמה בצורה מופתית לאור תנאי הפתיחה. והחלטות שלו היטו את הכף.
    זה נטען גם בפרק של הרמטכלים עי חוקר צבאי.
    דדו גם דרש במפגיע לגייס 3 אוגדות מילואים יום לפני ולתת מכת מנע אווירית.
    דיין אישר לו בסוף אוגדה אחת.
    בסרט "מי רצח את אבא" יש לזה הסברים מטרידים מאוד

    אהבתי

  15. שימי,
    "יש הטוענים" זו אמירה נפוצה בעולם התרצנות הצה"לי שמשמשת במקום עובדות. דדו, המטה שלו ושני אלופי הפיקודים לא הבנינו את מהלך הפתיחה שהופעל נגדם (בגלל שלא טרחו ללמוד את דוקטרינת הלחימה הרוסית) ולכן כשלו בשיבוש שלו למרות שיחסי הכוחות בתחילת המלחמה איפשרו זאת. בשתי החזיתות לא זיהו את המאמץ העיקרי של האויב ולא פעלו כנגדו. מה שהיטה את הכף לא היו ההחלטות החובבניות והיהירות ("נשבור להם את העצמות") של דדו אלא הפער הגדול ברמת הטנקאות לצד היכולת של החזרת כלים פגועים לכשרירות באפס זמן שבעקבות שחיקת השריון הערבי יצרה יתרון לצד הישראלי. בדרום נוסף תמרון לעומק עם פוטנציאל לכיתור והשמדה שהוכשל על ידי פיקוד מטופש של בר-לב ואדן (ד"ש מסואץ) שלא הבינו מהי גישה עקיפה.

    אהבתי

  16. חייל זקן מגיע לך לייק על רמת התגובות שלך בעיקר בכל הקשור לצבא וביטחון קראתי רק חלק מהם וההתרשמות שלי שאתה מקצוען בעל ידע רב בתחום..
    יש לי מספר שאלות אלך אבל אני אכתוב אותם כאשר אתפנה לכך אולי לקראת הערב…

    אהבתי

  17. חייל
    אני רחוק מלהבין בעניין
    בפרק הנל, ד"ר דב תמרי – חוקר צבא ובטחון, טוען אחרת.
    נראה שאתה מתמצא בנושא לעומק, מותר לשאול מה השכלתך בנושא? שואל ברצינות ולא בציניות.

    אהבתי

  18. שימי,
    "ד"ר דב תמרי חוקר צבא וביטחון" זהו ביטוי מובהק לרמה הירודה של העיסוק האקדמי בתחום הזה בארץ (דב תמרי היה סגנו של ברן בפיקוד האוגדה הכושלת ביותר במלחמת יום הכיפורים. יותר מאוחר הפך לנושא כליו של שמעון נווה במלת"ם, מוסד שהצליח להטפיש את הפיקוד הבכיר בצה"ל אפילו יותר ממורשת ג'וערה).
    לגבי שאלתך, אין לי השכלה פורמלית בתחום (הרקע שלי הוא במדעים). אני מגדיר את עצמי כחובבן למדן בתחום הביטחון.

    אהבתי

  19. לחייל זקן,

    לא כל כך הוגן להאשים את דדו במינויים פוליטים של הקצונה הבכירה.
    דוד בן גוריון התחיל את המסורת המאוד לא מפוארת של מינוי תומכיו, ורק תומכיו, לקצונה הבכירה של צה'ל ולמשרד הביטחון. כולל העלאה לתפקידים בכירים של אנשי הצבא הבריטי, שתפיסתם לא התאימה לתנאי הארץ, משה דיין ושמעון פרס. וזאת על חשבון מתנגדיו הפוליטים (לדוג' יגאל אלון). תופעה שנמשכת עד היום הזה. אם כי לאחרונה התחילו להתבייש בה ומנסים להצניעה (כלומר, במקום להשתין מהמקפצה הם משתינים כשהם בתוך הברכה).
    בתקופתו, דדו לא היה חריג אלא הנורמה.

    (למרות שבניגוד לד' – איני מסוגלת לרחם עליו. יש אלפי איש שקודמים לו בתור לרחמיי)

    ############################################

    צפיתי בשני הפרקים הראשונים של סדרת הרמטכ'לים בערוץ 1.
    בעיני, למרות שהנושא מאוד מרתק הביצוע די מאכזב.

    א. אף אחד מהרמטכילים שרואיינו לא העז להעביר ביקורת קשה על אף אחד מהרמטכ'לים שקדמו לו. הם התמקדו בעיקר בפיאור תפקיד הרמטכ'ל וקשיי התפקיד הרבים. יתכן שהם חששו שאם יעזו לבקר מישהו – ימצא כבר מישהו שיבקר גם אותם.

    ב. הילדים של הרמטכ'ל הנורא ביותר של צהל (יעל דיין) ורמטכ'ל גרוע למדי (עומר בר לב) הציגו כתב סנגוריה נלהב על אביהם ו/או מופע של שני חסידים שוטים. נראה ששניהם לא מסוגלים לקבל שאביהם הזיק למדינה יותר מכפי שהועיל לה.

    ד. כל הערה של מומחים חיצונים, כמו תמרי ומילשטיין, הייתה מבורכת. אבל למה רק הם? ואפילו לשני אלו בקושי ניתן זמן להתבטא. לתפיסתי, הפספוס הגרוע ביותר של הסדרה.

    ה. על פי חלוקת הזמן בפרקי הסדרה מסתמן שכמחצית מתפקידו של צה'ל הוא להיות מוסרי (ולהשגת מטרה זו הוא חייב להקדיש כמחצית מזמנו ומהאנרגיה שלו), וכמחצית מתפקידו, לכל היותר, היא לנצח במלחמות. הזמן שהוקדש בסדרה לשירו של אלתרמן נגד פשעי מלחמה, פעולת קיביה, טבח כפר קאסם, הצגת מלכת האמבטיה וכד' – לא השאיר מספיק מקום לדיון מעמיק טיפה יותר ברמטכ'לים.

    ו. הסדרה חזרה על השקר / המיתוס שממשלת גולדה הייתה יכולה למנוע את מלחמת יום כיפור אילו רק נעתרה לבקשותיו ההגיוניות והצנועות של סאדאת. הטעייה שהשמאל הישראלי, כולל סגנו המהולל של יאיר לפיד ומועמדו לתפקיד שר הביטחון הבא (עופר שלח) חוזר עליה שוב ושוב. לא היה בסדרה אף קול שצייץ שקונספציה זו היא, לכל הפחות, מוטלת בספק. היא הוצגה כעובדה שלא ניתן לערער עליה.

    ##################################

    נזכרתי בפוסטים על מלחמת יום כיפור של אבשלום מעמדת תצפית. אדם שלא ניתן לחשוד בו בימניות כלשהי.
    בפוסט אחד הוא תקף את המיתוס שניתן היה למנוע את המלחמה.
    בפוסט אחר כתב על הקונספציה של קו בר לב וישיבה על קו התעלה במקום על הרכס. (הבאתי לינק לפוסט השני)

    האם קרסה הקונספציה? – הויכוח על תפישת הביטחון לפני מלחמת יום הכיפורים

    למעוניינים באיסוף עוד נקודות שחורות על משה דיין – קיימת הערת שוליים קצרצרה לקראת סוף הפוסט שעלולים לפספסה. רבין מדווח שמי שהתנגד שהאמריקאים יערכו טיסות צילום מעל כוחות הצבא המצריים במערב התעלה, בכדי לוודא שהמצרים אינם מזיזים אח'כ כוחות בניגוד להסכם, היה (כנראה) משה דיין.
    עוד נקודה קטנטנה התומכת בתיאורית הקונספירציה של קיסינג'ר – סאדאת – דיין.

    (למרות שבעיני תיאוריית הקונספירציה על הרצחו של ג'ו אלון – חסרת כל תימוכים רציניים).

    אהבתי

  20. קמיליה,
    דדו לא המציא את הקידום הפוליטי אבל המינויים שלו היו גרועים במיוחד (המשך המסורת של קודמו, בר-לב)
    דיין היה אחד הרמטכ"לים היותר מוצלחים, משימה לא קשה בהשוואה למתחריו. הטוב מכולם היה כמובן לסקוב שהיה מפקד שדה כושל. האסוניים היו בר-לב, דדו ובוגי.
    לגבי הצבא הבריטי ניתן לומר שצה"ל הפך ממליציה לצבא כשאימץ את טופס 1008 (השאלת אפסניה). בשנות ה50 נשלחה צמרת צה"ל למכללות צבאיות באנגליה ואחר כך גם בצרפת (יוזמה חכמה של בן גוריון). המדריכים של הקדט רבין המליצו לא לתת לו פיקוד קרבי.
    לא צפיתי בפרקי הסידרה ששודרו (וגם לא אצפה) מהטעמים הבאים:
    הפיקוד הבכיר של צה"ל נגוע במחלת שקרנות חסרת מרפא.
    הפרשנים החביבים על המדייה הם חסרי מושג, מעולם לא משווים קרבות לתו"ל ולתכנון מוקדם ןאינם עושים שימוש בנתונים כמותיים ממקור מהימן (תצלומי אוויר, רשומות מלאי וכו' להבדיל מ"תחקירים" צה"ליים)
    במלחמת יום הכיפורים היה לצה"ל מודיעין מצויין והכישלון לא נבע מחסרונו. הנסיון לתלות את הכישלון (המלחמה ככלל לא היתה כישלון) במחדל מודיעני נולד כדי לחפות על חידלונו המקצועי של הפיקוד הבכיר.

    אהבתי

  21. לנושא המקורי של הפוסט – כישלון טראמפ ליישם את מדיניות הבריאות עליה הכריז במסע הבחירות שלו.

    מאמר מתורגם לעברית, מאתר מידה, על כישלון ממשל טראמפ למנות אנשים שיקדמו את המדיניות שלו. רוב הפקידות הבכירה והבינונית של ממשל אובמה נשארה במקומה, וממשיכה לקדם מדיניות אובמה לייט. בנוסף, מלחמות פנימיות אינסופיות בתוך הסגל שלו.

    אחד המגיבים הציע לתרגם את ספרו החדש של ארז תדמור לאנגלית ולשלחו לטראמפ. אולי הימין האמריקאי ישכיל להפיק לקחים מכישלונות הימין הישראלי ליישם את מדיניותו. אני בעד – למרות שאני מפקפקת ביכולת אנשים להפיק לקחים מכישלונות של אחרים. 😊

    http://mida.org.il/2017/03/27/טראמפ-לא-מחליף-את-הפקידים-ומדיניות-החו/

    ###############################################

    לחייל זקן,

    1. דיין היה אחד הרמטכ'לים היותר מוצלחים ???
    אשמח אם תוכל להרחיב ולהסביר על מה אתה מתבסס.

    – ברור לי שרובה המכריע של הביקורת המאוד קשה עליו קשורה אמנם לתפקודו כשר ביטחון ולא כרמטכ'ל, אך הוא כנראה לא השתנה רק לאחר מינויו לשר ביטחון.

    – כרמטכ'ל הוא אכן הצטיין בתעוזה, ערמומיות, תחבולנות, ויכולת תמרון. נדמה לי שאמרת שאתה מאוד מעריך תכונות אלו. אך בעיני הן רלוונטיות יותר לאלוף בצה'ל מאשר לרמטכ'ל. יותר לניהול קרבות טקטי מאשר לניהול מלחמות אסטרטגי. בכל מקרה, הן לא מספיקות בכדי להעריך את מי שאמור גם לבנות את הכוח ולא רק לתפעלו בהצלחה.

    – האם גם מלחמת סיני, שדיין ופרס בישלו יחד עם צרפת ואנגליה, היא מלחמה שהרמטכ'ל שלה אמור להתגאות בתוצאותיה? (לתפיסתי, ניהול קרבות מעולים במלחמה שניתן היה לדעת מראש שתסתיים בפלופ אדיר)

    – האם לדעתך אין לדיין חלק משמעותי בגיבוש מסורת "השקרנות חשוכת המרפא" בה לוקה לדעתך צה'ל?

    2. האם תו"ל = תורת לחימה?
    בהנחה שכן, למה להשוות קרבות רק לתורת הלחימה, לתכנון המוקדם ולנתונים קשים מתצ'א ורשומות מלאי?
    אך סביר שיש לבדוק את כל הנתונים העובדתיים הקשים 2 (כמו היקף המלאים), ולצמצם בכך את האפשרות להעלים עובדות לא נעימות ולהפריח בדיות ותירוצים חסרי שחר. ברור גם שאם המלאים התגלו כלא מספקים – יש להפנות את זרקור החקירה גם לאלו שהיו אמורים לדאוג למלאים ולתחזוקתם. (אחת מהבעיות הרבות שהתגלו במלחמת יום כיפור).
    אך בהחלט יתכן שהבעייה העיקרית נעוצה דווקא בתורת הלחימה, שהייתה מותאמת למלחמות העבר ותנאיהן ולא למלחמה האחרונה אותה חוקרים.

    3. קשה לי מאוד להסכים לתאור מלחמת יום כיפור כ"לא כישלון". אך זהו כבר נושא לדיון מאוד ארוך.

    אהבתי

  22. קמיליה,
    מעבר לתכונות שמנית, דיין היה הרמטכ"ל שתרם יותר מכל לחיילות וללוחמנות של המערך הלוחם. צה"ל שלפני דיין וצה"ל של סוף תקופת דיין הם שני צבאות שונים בתכלית. בניגוד למיתוס שהפיצו הצנחנים ביצוע משימות תחת אש הוטמע בתקופתו בכל היחידות הלוחמות כולל בשריון, הנדסה ויחידות החי"ר האחרות. עובדה לא ידועה (שהוסתרה על ידי הצנחנים) היא שהמשימה הכי קשה בקרב המיתלה, טיהור יעד השוחות ששלט על המעבר, בוצעה על ידי גדוד 906, קורס מ"כים של הנח"ל, שהיו בו לוחמים מהנח"ל ושייטת 13. מבחינה צבאית מלחמת סיני היתה הצלחה גדולה והפעם הראשונה שצה"ל הפעיל במשולב את כל מרכיבי הכח ומגלה התקפיות ומחץ שלא היו לו עד אז. מסורת השקרנות נולדה בפלמ"ח. דיין כפוליטיקאי צבאי מיומן היטיב לעשות בה שימוש.
    אם מדברים על רשומות, אחד הכישלונות של דדו היה ניהול מלאים. המטכ"ל קיבל דוחות מלאי תחמושת מהימ"חים והתייחס לרשומות תחמושת שיצאה מהימ"ח כאילו שהיא נצרכה. בפועל רוב התחמושת קודמה לשיטחי היערכות אבל המטכ"ל דיווח לממשלה שהתחמושת אזלה וגרם לה להתחנן לסיוע אמריקאי ולשלם על כך מחיר מדיני כבד. תו"ל הוא אכן תורת לחימה ואין דרך אחרת לשפוט קרבות אלא בהשוואה לתו"ל. למרבה הצער לצה"ל לא היה כלל תו"ל הגנה (בלינק שהבאת על זעירא אין התייחסות לשום תו"ל הגנה ידוע, עדות לבורות של המדיינים).
    מלחמת יום הכיפורים בדרום – שלוש ארמיות כנגד שלוש דיביזיות. לכח הגדול נוסף יתרון ההפתעה. סוף הלחימה הכח הגדול מאויים בהשמדה בתוך שיטחו. יחס שחיקה של 1:10 לטובת הכח הקטן. נפוליון, "אלוהים אוהב את הגדודים הגדולים", מתהפך בקיברו.

    אהבתי

  23. לחייל זקן,

    לתפיסתי, מלחמות ברירה נשפטות על פי היחס בין התמורה לבין המחיר (ובעיקר המחיר בחיי אדם). אחרת, מדובר בניצחון פירוס. הצלחה בקרבות מפוארים אבל במחיר בלתי נסבל.
    התמקדות בהצלחות צבאיות מפוארות, במנותק מיעדי העל של המלחמה, היא עניין למפקדי היחידות הלוחמות. לא לרמטכ'ל, שר ביטחון וראש ממשלה.

    מנקודת מבט ישראלית – מטרות מלחמת סיני היו פתיחת תעלת סואץ לכלי שיט ישראליים, הפלת נאצר ו/או כפייה על מצרים לחתום על הסכם שלום עם ישראל, פרוז חצי האי סיני, חיזוק קשרי ישראל עם צרפת ואנגליה והעלאת מעמדן הבינ'ל בהשוואה לבריה'מ וארה'ב. (ואולי גם השגת כור גרעיני מצרפת).
    כל המטרות הנ'ל לא הושגו (למעט אולי הכור, שיתכן וניתן היה להשיגו גם ללא המלחמה) !!!
    מבחינות רבות הושג ההפך. מעמדו של נאצר התחזק, מצרים קיבלה מארה'ב ומבריה'מ הכרה בבעלותה המוחלטת על תעלת סואץ ועל סיני, מעמדן הבינ'ל של צרפת ואנגליה הידרדר וראש ממשלת אנגליה ונשיא צרפת שהיו מעורבים בעסקה עם ישראל נאלצו לפרוש מתפקידם.

    למשה דיין היו כנראה גם מטרות אישיות כמו לברוח מהשגרה המעיקה של ניהול צה'ל ולהזרים הרבה מאוד אדרנלין (לו היה מכור) בדמו, כמו גם לזכות בהרבה מאוד הזדמנויות צילום, תהילה ופרסום עולמי. מטרות אישיות אלו שלו הושגו במלואן.

    הכישלון הקולוסאלי הזה עלה, למיטב זכרוני, בחיי כמעט 200 חיילים ישראליים ומאות רבות של פצועים.
    עבור מה בדיוק הם שילמו בחייהם ???

    אהבתי

  24. קמיליה,
    מכל המלחמות שאליהן יצאה ישראל מלחמת סיני היתה הכי מבוססת מבחינה מדינית שכן היא התבססה על מהלך בריטי/צרפתי. ממשלת ישראל הניחה ששתי מדינות אלו מתואמות עם האמריקאים. המהלך האמריקאי הפתיע גם את המעצמות (דרג ב) הללו אבל למלחמת סיני היה צידוק גם ללא המיטריה האירופית הזו. בין מלחמת השיחרור למבצע קדש היו לישראל כ1300 נפגעים מפעולות טרור כשכמעט כל שטחי הספר מאויימים, נתון ההופך את המלחמה להרחבה נדרשת של מערכת פעולות התגמול שניהלה ישראל משך מספר שנים לפניה. מעבר למכה הצבאית שספגו המצרים ישראל השיגה הפסקה מוחלטת של פעילות הפידאין מהרצועה ושקט ביטחוני שנמשך כ9 שנים. מבחינה זו היתה מערכת סיני המלחמה הכי מוצלחת של ישראל. המטרות האחרות שמנית לא היו יותר מאשר משאלות לב (מה השתנה מאז?)

    אהבתי

  25. לחייל זקן,

    1. כתבת "ממשלת ישראל הניחה ששתי מדינות אלו מתואמות עם האמריקאים. המהלך האמריקאי הפתיע גם את המעצמות (דרג ב) הללו". על בסיס מה הופרחה לחלל האוויר ההנחה הזו? האם גם זה אינו חלק ממשאלות הלב שעל בסיסן התקבלה ההחלטה לצאת למלחמה?
    אגב, חלק מהתגובה האמריקאית החריפה מוסבר באולטימטום של הרוסים, ונכונותם להגן על בת בריתם מצרים. האם הישראלים גם הניחו שהרוסים ישבו בחיבוק ידים וימנעו מלהתערב?

    2. פעולות הפדאיון היו באמת בלתי נסבלות. אבל השאלה היא האם לא היה ניתן להפסיקן בדרך אחרת. דרך אלטרנטיבית שלא כוללת את כיבוש המיתלה, כמעט 200 הרוגים, פיאסקו מדיני, ביסוס נאצר על כיסאו ובישול התנאים למלחמת ששת הימים.
    מלחמה בה היו לנו כמעט 800 הרוגים נוספים (יחד עם מלחמת סיני אנו מתקרבים כבר לכמעט 1000 חללי צה'ל.). אבל, זו ספקולציה כי ההיסטוריה האלטרנטיבית של ישראל אינה מוכרת לי.

    אהבתי

  26. קמיליה,
    מה שאת קוראת מטרות המלחמה זו פרשנות בדיעבד. החלטה על יציאה למלחמה לא היתה מעולם תהליך סדור שכולל הגדרת מטרות. לישראל היה מניע קבוע של מניעת טרור שחבר לאינטרסים אירופים ולהזדמנות מדינית. "מלכות ישראל השלישית" של בן גוריון נולדה רק לאחר המלחמה בעקבות ההישג הצבאי ונמוגה אל מול הלחץ האמריקאי.
    לא היתה תכנית לכיבוש המיתלה אלא לחסימת המעבר בו. זהו מהלך צבאי בסיסי של "בידוד אזור הפעולה". כיבוש המיתלה הוא תוצאה של הסתבכות של מוטה גור. הסתבכויות לא מתוכננות יש בכל מלחמה ואינן מעידות בהכרח על תכנון גרוע. המהלך הצבאי לכיבוש סיני שאופין באיגוף אנכי ותמרון משוריין עמוק הוא לא פחות ממזהיר לצבא שהוקם רק לפני 7 שנים על בסיס מליציה חסרת אמצעים.
    לגבי 2, מה היה אילו… קטונתי.

    אהבתי

  27. שאלה לחייל זקן…אחרי תבוסת הערבים במלחמת ששת הימים רוסיה ביוזמתה החליטה לשקם את מערך הכוחות של מצרים וסוריה את יכולתם לפעול ולשפר את המורל של החיילים וקצינים מורל אשר נפגע קשה באותם ימים..מנהיגי ברה"מ נתנו אור ירוק למשרד ההגנה להעמיד לטובת מצרים וסוריה את כל הציוד הדרוש להם למלחמה מול ישראל אלפי מדריכים צבאיים נשלחו לעזור לצבאות ערב להשתקם וללמוד הפעלת ציוד צבאי משוכלל לרבות טילים מכל הסוגים..רוסיה הפעילה תכנית דומה מאוד לתכניתו של ז'וקוב וואסילייבסקי במלחמת העולם השנייה קרי מבצע אורנוס ובהמשך מבצע סטורן הקטן..כמו בימים ההם מצרים ניהלה נגד ישראל מלחמת התשה שנמשכה מ1968 ועד פרוץ מלחמת יום הכיפורים ראה מלחמת התשה של הצבא האדום מול הארמיה השישית של הגרמנים בסטלינגרד…במלחמת יום כיפור הופעלה תכנית התקפה כאשר כוחות מצרים וסוריה יצואו ל"מתקפת פתע" על ישראל התקפה מוצלחת מאוד מבחינתם..הארמיה השלישית של הצבא המצרי הייתה אמורה להגשים את הכיתור של עיקר כוחותינו בסיני כדוגמת מבצע סטורן הקטן בימי מלחמת סטלינגרד..
    אני לא היסטוריון אולי בפרט זה או אחר לא דייקתי בכל מקרה לקברניטי הצבא בישראל היה ידוע הכל גם אמריקאים ובראשם קיסינג'ר ידעו מה מתכננים בקרמלין עבור המזרח התיכון.. את האסטרטגיה של ז'וקוב במלחמת העולם השנייה לימדו בכל בתי הספר שלנו כבר בכיתה ח' אז למה בכל זאת הופתענו במלחמת יום הכיפורים..??

    אהבתי

  28. יעקב,
    טענתי היא שלא הופתענו והסיבה העיקרית לכישלון היא שיטת ההגנה שצה"ל, בראשות בר לב ודדו, בחר. שיטה זו שבה קו המגע (שפת התעלה) הוא גם קו העצירה ללא שטחי הריגה וללא מרחב תימרון וכאשר הכח המשורין במקום להיות מרוכז מפוזר בין המוצבים היתה גוררת כישלון גם אם המצרים היו שולחים לדדו את כל פרטי התקיפה שלהם בפקס. לצה"ל היה כל המידע על הדוקטרינה הרוסית ומה"ד פירסם את המידע הזה במספר חוברות בעברית (קראתי אותן כשהייתי בסדיר). הבעיה היא (עד היום) שקציני צה"ל אינם קוראים ספרות מקצועית (בבה"ד 1 אפילו אין ספרייה) ולכן נגזר עליהם להיות מופתעים בכל מלחמה מחדש ללא קשר למודיעין קונקרטי.
    המצרים, להבדיל ממפקדי צה"ל, שיננו היטב את הדוקטרינה הרוסית אך כשלו בביצועה. הדוקטרינה הרוסית דרשה שרוחב רצועת ההגנה במרחב דיביזיוני יעלה על 20 ק"מ כדי שאפשר יהיה להכין לפחות שני קווי עצירה, ראשוני וחלופי. מאחר והמהלך הראשון של חציית התעלה השיג להם רצועה צרה מדי נדרש מהלך התקפי נוסף כדי לייצב קו הגנה ראוי (על פי הדוקטרינה). מהלך זה בוצע ב14 לאוקטובר (במקום לנצל את הצלחת מהלך הפתיחה לפני הגעת המילואים) לאחר שרוב השיריון של ארמיות 2 ו3 רוכז ממזרח לתעלה. הפעם נתקלה ההתקפה המצרית באגרופי שריון מרוכזים וניידים ולא בקו דליל של מוצבים. רוב הכח המשורין המצרי הושמד בהתקפה זו וכך נותרו ארמיות 2 ו3 ללא עתודה ניידת שיכולה היתה לתקוף את ראש הגשר הישראלי שנזקק למספר ימים כדי לצבור מספיק כח. כאן כשל המטכ"ל המצרי שהיו לו כוחות רעננים בארמיה 1 אך הוא העדיף לשמור אותם להגנת קהיר ולא להטילם למערכה.
    בסוריה נחלו התוקפים הצלחה חלקית במהלך הפתיחה. המאמץ העיקרי בדרום הרמה הצליח, חטיבה 188 הישראלית הושמדה והם הגיעו למפקדת האוגדה (שנסוגה). המאמץ המשני בצפון הרמה נכשל וחטיבה 7 הישראלית שהחזיקה בקו שלה יצרה איום על האגף והעורף של הכח הסורי שפרץ לדרום הרמה. הסורים לא הצליחו ליצור מהלך המשך שכן תוך 24 שעות הגיעו 2 אוגדות נוספות שהדפו את הכח הפורץ תוך יומיים. התנועה הלאה לתוך סוריה היתה רק באמצעות קרבות שחיקה עקב השטח הקשה והכנת השטח הסורי שבין הרמה לדמשק להגנה (לפחות 5 קווים). אמנם בשבוע הראשון הושמד כמעט כל השיריון הסורי אבל עקב הגעת דיבזיה עירקית והצורך להעביר אוגדה צה"לית לדרום (לצורך הצליחה) הוחלט לעצור את התנועה לתוך סוריה ולהסתפק בהישג טריטוריאלי מוגבל.

    אהבתי

  29. חייל זקן אני מתרשם מאוד ולטובה מהידע שלך על כל המהלכים הצבאיים בעת מלחמת יום הכיפורים גם בתגובות הקודמות שלך אתה מעלה ביקורת עניינית לגבי מהלכים צבאיים בהווה ובעבר וזה מעניין..יחד עם זה השאלה שלי אותה כתבתי קודם מתייחסת יותר לאסטרטגיה לאומית ותכנון לעת מלחמה על ידי גורמים ממסדיים אזרחיים פוליטיים ואחרים פחות התייחסות לתפקוד של צה"ל והמטה הכללי לפני ובמהלך מלחמת יום הכיפורים…צה"ל הוא זרוע ביצועי של הממשלה בכל שלב מהמוקדמים ביותר לפני פרוץ הקרבות והמלחמה עצמה וגם אחרי כמו שזה קורה אצלנו כמעט מדי יום..כידוע לך בברה"מ בעת מלחמת העולם השנייה המטה הכללי היה מורכב מפעילים פוליטיים ובראשם סטלין כאשר הפך להיות שר על לענייני ביטחון של המדינה.. ותחת פיקודו עבדו אנשי מקצוע כמו מרשל ז'וקוב ואחרים וכל תפקידם היה לממש בשטח את החלטות המטכ"ל באותם ימים.. סטלין דרש ממפקדי הצבא אז לעשות הכל על מנת להכניע את הוורמאכט ולסלק את הגרמנים מאדמות רוסיה הסובייטית כל זה ללא התחשבות באבדות בשטח לביצוע משימה זו.. סטלינגרד הפכה למלכודת איומה עבור הצבא הגרמני הצבא האדום הזרים לאורך זמן תגבורות וכל זה על מנת להרוויח זמן ולאחר מכן לצאת למתקפת נגד כפי שזה קרה בפועל..אני שוב חוזר על השאלה שלי איך קרה הדבר שמדינת ישראל הופתעה מתגובה כל כך עזה של מצרים וסוריה כאשר הכל היה גלוי ולמרות הכל צה"ל לא היה מוכן קווי הגנה קרסו אלפי חיילים נהרגו ושר הביטחון היה מוכה חרדה..אני יכול רק לנחש שמי שתיפקד נכון ולאורך זמן היה זה הנרי קיסינג'ר אשר קיווה למפלה מוגבלת של צה"ל ובהמשך מו"מ לשלום בנינו לבין מצרים על הסדר מדיני הולם…אפשר היום לסכם ולומר שמזכיר המדינה באותם ימם מר הנרי קיזינג'ר היה האדריכל האמיתי של מזרח תיכון חדש ישראל זכתה להכרה של חלק מאויביה והעתיד עוד לפניה..אני כמעט משוכנע שמשה דיין ז"ל היה בסוד העניינים עם הממשל האמריקאי לרבות יצחק רבין ז"ל אשר שימש כשגריר בארה"ב ואולי עוד מספר אנשים בקרב מנהיגי המדינה..דדו הרמטכ"ל באותם ימים קשים של המלחמה האשים את משה דיין שלא איפשר לו שבועות קודם לכן לגייס אנשי מילואים האשמה חמורה לאור תוצאות מלחמת יום הכיפורים לפחות בפתיחה של אותה מלחמה אכזרית..

    אהבתי

  30. יעקב,
    סטאלין הוא דוגמא למנהיג שעשה הכל כדי שהאויב הגרמני יפתיע אותו ויכה את צבאו. לא ארחיב בנושא אבל אסתפק בכך שסטאלין חיסל בסוף שנות ה30 חלק ניכר משדרת הפיקוד המקצועית של הצבא האדום והכפיף אותו לחבורה של פוליטרוקים הזויים. בין המחוסלים היה גם טוכצ'בסקי התאורטיקן הצבאי החשוב ביותר של הצבא האדום ואחד הבולטים בהיסטוריה הצבאית. סטאלין גם ציפצף בתחילת המערכה על זו'קוב וגרם לאסונות קשים כשפעל בניגוד לעמדותיו. באוקראינה למשל, אסר על זו'קוב לסגת לקו הגנה שהלה תיכנן, מעשה שאיפשר לצבא הנאצי לכתר ולהשמיד כח שהיווה כ10% מהסד"כ הסובייטי.
    כמוך, גם אני אוהב סיפורי קונספירציה אבל סבור שכדאי להשאיר את זה לתחום הסיפורת. לכל המנהיגים הישראלים שהיו מעורבים בקבלת החלטות לגבי מלחמת יום הכיפורים היו כוונות טובות, אבל כידוע (לא לכולם) התוצאות אינן תלויות בכוונות. יחד עם זאת אין להשוות את ההפתעה הישראלית להפתעה הסובייטית. הצבא הישראלי יצא להתקפת נגד תוך 48 שעות ולא שחק את רוב הכח שלו בקרב נסיגה והשהיה. מספר הרוגי הצבא האדום היה כפול ממספר המגויסים שלו כשפרצה המלחמה (לשם השוואה היה על צה"ל לאבד חצי מיליון חיילים), חלק ניכר מהם אפשר לזקוף לחובת ההתנהלות האווילית של סטאלין.

    אהבתי

  31. חיל זקן אני מסכים איתך מאוד יתכן ולא הייתה שום תוכנית של קיזינג׳ר ואחרים לפגוע בצה״ל וביכולת הצבאית שלנו לנהל מלחמה ולנצח…יהודים במיוחד אחרי השואה הפכו להיות פרנואים גם קודם היו כאלה היות ואני יהודי המחלה הזאת לא פסחה עלי..אני מכיר את ההיסטוריה של ברה״מ וזאת של סטאלין וחבר עוזריו הוא ואחרים טעו בגדול בכל המהלכים הצבאיים לפני פרוץ המלחמה ובתחילתה..סטאלין היה רודן קר מזג לא מתפשר ובנוסף רוצח המוניים ההיסטוריה שלו ידוע אולם אי אפשר לשכוח את התנהלותו בעת המלחמה ולאחר שהבין את גודל האסון..בזכות מנהיגותו תוך חתירה לניצחון בכל מחיר סטאלין הוביל את הצבא האדום לניצחון היסטורי על הנאצים ועל כך הוא יזכר לעד…

    אהבתי

  32. יעקב,
    ממליץ לקרוא את הביוגרפיה של סטאלין שכתב דמיטרי וולקוגונוב, לשעבר היסטוריון צבאי רישמי של הצבא האדום. וולקגנוב מונה על ידי ילצין לאחראי על הארכיונים הסוביטיים לאחר נפילת ברית המועצות. (לא יודע אם יש לזה גירסה עברית אבל סביר מאד שיש גירסה רוסית. אני קראתי את הגירסה האנגלית)

    אהבתי

  33. חייל זקן.. תקרא את הספר של איזאק דויטשר "סטאלין ביוגרפיה פוליטית"
    ספר מעולה לטעמי.. ממליץ גם על ספר של ריצ'רד אוברי "מלחמה של רוסיה" ספר ראוי ממצה ומעניין..

    אהבתי

  34. יעקב, סטאלין נכנס לשוק בתחילת מבצע ברברוסה. רק לאחר שלושה שבועות שידרו נאום שלו לאומה. הוא לא האמין עד לרגע האחרון שהיטלר יפתיע אותו כך.

    סטאלין לא היה איש צבא, או אסטרטג מבריק. הוא אפילו לא היה מפקד שדה.
    הוא התנהג כמו שאר הדיקטטורים שבאים להשמידם והראה אכזריות יוצאת דופן (ראה את אסד של היום כמשל).
    כל הקרדיט על הניצחון הרוסי מגיע לז'וקוב, אחד מהגנרלים הגדולים בעת המודרנית, וחבריו, הקצינים הבכירים האחרים. וכמובן לחיילים הרגילים שלחמו בתנאים הכי אכזריים בהיסטוריה והקריבו קורבן עצום עבור המולדת.

    לא סתם הרוסים קוראים לה "המלחמה הפטריוטית הגדולה" (ברוסית).

    אני יכול להמליץ בחום על הספרים של אנטוני ביוור – "סטלינגרד" ו-"נפילת ברלין".
    ספרים מעולים וניתן להשיג אותם בעברית.

    אהבתי

  35. ד,
    עם כל הכבוד לז'וקוב שהיה מצביא מעולה, רוקוסובסקי (שנעצר בגל המעצרים של סטאלין ב37 ושוחרר רק ב40) היה גדול המצביאים של מלחמת העולם. ובהמשך לדבריך הפיקוד הבכיר הסובייטי עלה בהרבה על האמריקאי והבריטי והיה לפחות שווה ערך, אם לא יותר, לזה הגרמני.

    אהבתי

  36. ד…ראשית אני מסכים איתך לגבי איכות הספרים שכתב אנטוני בייוור איכות מצוינת קראתי את שני הספרים בהנאה מרובה..ביוור ניסה לשלב ספרות עם היסטוריה מעשית מגובה בעובדות הוא הצליח בעיקר בספרו הראשון סטאלינגרד..יחד עם זה חשוב מאוד לקרוא מספר מקורות על מנת ליצור תמונה נאמנה..בקשר למלחמה על סטאלינגרד חשוב גם לקרוא את ספרו של וולדיסלב גרוסמן "החיים והגורל" עיתונאי רוסי ממוצא יהודי ספר איכותיתי ביוור מזכיר אותו בהמשך..נכון הדבר שעם פתיחת הלחימה נגד ברה"מ על ידי הגרמנים סטאלין נכנס לדיכאון ועזב את הקרמלין למשך שבוע ימים אולם די מהר חזר לתפקד כמנהיג האומה בלמחמה אותה הוא כינה "מלחמה פטריוטית הגדולה"..עם כל הכבוד והערכה שיש לי למרשל ז'וקוב הוא כמפקד לא היה מצליח ללא מנהיגותו הנחרצת של סטאלין אלה עובדות היסטוריות ואין לדבר הזה שום משמעות כאשר מדובר במלחמה טוטלית בין רוסיה לבין גרמניה הנאצית..לא ארחיב בעניין זה אבל חשוב לציין שבסטאבקה המטכ"ל הסובייטי ישבו בנוסף אנשים מוכשרים מאוד רוקוסובסקי,וואסילייבסקי וכוכב אמיתי נשכח בשם וואטוטין אשר נהרג בהמשך המלחמה..באותו עניין כדאי לזכור שגם לבן גוריון לא היה ניסיון צבאי והוא הלך כנגד כל הסיכויים והכריז על הקמת מדינת ישראל צה"ל בתחילת דרכו הביס את כל צבאות ערב והמדינה היהודית קמה בזכות ההקרבה של חיילים וקצינים והרבה תודות למנהיגותו הנחרצת של ראש הממשלה דאז אשר האמין בניצחון היהודים ואכן זה מה שקרה בפועל..

    אהבתי

  37. קמיליה,
    כמעריץ מושבע של הלינקים שלך צפיתי היום באחד מפרקי הסדרה (המומלצת על ידך) על הרמטכ"לים. לצערי, התברר שהסדרה גרועה אפילו יותר מששיערתי. הסדרה מציגה סיפור היסטורי מתובל בסיפורי מור"ק שהרמטכ"לים מספרים על עצמם. יש גם הערכות על של הרמטכ"לים וללא ביסוס, ללא שום נתון. במאי הסידרה לא מצא אף מרואיין עם יכולת של ביקורת מקצועית. מה שהקפיץ לי את הפיוז זה הציון הגבוה שזכה לו דן שומרון בזכות האמירה "צבא קטן וחכם". אמנם נפוליאון אמר שאלוהים אוהב את הגדודים הגדולים אבל מי זה נפוליאון בהשוואה לדן שומרון? אמנם אין בהיסטוריה דוגמא לצבא מודרני קטן וחכם אבל מצד שני גם אין דוגמא לצבא חכם עם מפקד טיפש. דן שומרון היה כל כך גרוע כרמטכ"ל עד שאפילו קודמו ההדיוט, משה לוי, נדמה כיום כעילוי.

    אהבתי

  38. לחייל זקן,

    תודה תודה על התגובה ללינקים שלי.

    בד'כ אין לי שום פיידבקים על מה מעניין את האחרים ומה לא מעניין אותם. אני לפעמים כותבת מגילות, אבל אפילו תגובה של ציון מ 1 עד 10, לכל לינק, הייתה עוזרת לי לכוון טוב יותר.

    סדרת הרמטכלים הייתה המלצה של שימי חש.
    ד' הגיב בהתלהבות "שימי, זו סדרה מעולה באמת וחשובה. מומלצת לכולם.
    כל הכבוד לערוץ 1".
    אז רצתי לצפות בשני הפרקים הראשונים, התאכזבתי וקטלתי. יתכן שהייתי צריכה לכתוב במפורש שאין לי כל כוונה לצפות בפרקים הבאים.

    אהבתי

  39. קמיליה,
    החושד בכשרים לוקה בגופו… סליחה על ההאשמה.
    שאלה מעניינת הקשורה למינוי רמטכ"לים היא כיצד זה כמעט תמיד מדלגים אל האלוף היותר מתאים. בדור של משה לוי ודן ושומרון מדובר כמובן ביאנוש בן גל, אחד הבודדים מבין אלופי צה"ל לדורותיהם עם חשיבה של גנרל.

    אהבתי

  40. לגבי הסדרה "הרמטכ"לים", שני הפרקים הראשונים היו מעניינים (במיוחד הראשון) והשלישי אתמול באמת היה ברמה לא גבוהה ובסך הכל סוקר את התקופה ברפרוף ללא עניין וביקורת.

    אבל מה רוצים משידור ציבורי במצבו היום? שיילך גם על הראש של הצבא…?

    אהבתי

  41. לחייל זקן,

    התשובה לשאלה "כיצד זה מדלגים (במינוי הרמטכ'ל ) על האלוף היותר מתאים?" פשוטה. גם שר הביטחון וגם ראש הממשלה (שהם ממני הרמטכ'לים) אינם שופטים בלתי מוטים ואינם חסרי אינטרסים פוליטיים ואישיים.
    הם ינסו למנות לרמטכ'ל אלוף שלהערכתם יעמוד בעתיד לצידם ויעזור להם לממש את כל תוכניותיהם (בין אם מלחמה ובין אם "התנתקות") + שלא יהיה כוח פוליטי משמעותי שעלול, לאחר תום כהונתו כרמטכ'ל, להדיחם מכיסאם (בין אם יצטרף בעתיד למפלגתם וינסה לעמוד בראשה ובין אם יצטרף למפלגה המתחרה ויעמוד בראשה).

    בנוגע לבן גל ספציפית, איני בטוחה שהמפקד המבצעי הטוב ביותר, והלוחם המהולל והמעוטר ביותר, יהיה בהכרח גם הרמטכ'ל הטוב ביותר. בן גל מצטרף בכך גם לאביגדור קהלני (שלא מונה) וגן לאהוד ברק (שכן מונה).

    בנוסף, היו לו התבטאויות פוליטיות שהיו יכולות ליצור, לו מונה לרמטכ'ל, כאבי ראש משמעותיים לשר הביטחון ו/או לראש הממשלה. דן חלוץ, לדוגמא, היה "פלסטלינה גמישה", שהרבה יותר נוחה לממונים עליו.

    קטע מהויקיפדיה על יאנוש בן גל:
    ————————————————————
    "באוגוסט 1979 אמר לפני קבוצה של חברי כנסת שביקרו ברמת הגולן שהוא מתנגד לפשרה עם הסורים על רמת הגולן בגלל החשיבות האסטרטגית של השטח כדי להגן על הגליל. עם זאת, הוא הביע התנגדות להקמת יישובים נוספים בגולן מאחר שלטענתו הדבר לא ישאיר לצה"ל שטחי אימונים והיערכות בגולן. במקום זאת הוא הציע להקים יישובים יהודיים בגליל ואמר שערביי הגליל מזדהים יותר ויותר עם העניין הלאומי הערבי ומחכים להזדמנות להכות בישראל. בעקבות הדברים נזף שר הביטחון, עזר ויצמן, בבן-גל.
    לאחר שחרורו מצה"ל התבטא בעיקר בנושא מלחמת לבנון. בן גל טען ששיתוף הפעולה עם הנוצרים בלבנון היה מוצדק כי לא היה שותף אחר בלבנון. כן אמר שללא לחימה נגד הסורים לא היה ניתן להביא לפתרון בלבנון. עם זאת הוא אמר ששינוי מטרות המלחמה המוצהרות במהלך המלחמה לא התקבל טוב בציבור והשפיע לרעה על הלחימה והיכולת להשיג את המטרות[8]. בן-גל הודה שצה"ל לא עמד במשימות שהוטלו עליו במלחמה בזמן שהוקצה לו וייחס זאת להערכה לא נכונה של היכולת של לוחמי אש"ף בלחימה בשטח בנוי. בן-גל גם טען שלא ניתן לצה"ל מספיק זמן כדי להלחם נגד הסורים והיה צריך לתת לגיס לצאת למלחמה נגד הסורים מיד ביום הראשון של הלחימה[9]. הוא טען שהטעויות במלחמה נבעו מניהול כושל[10] ומכך ש"יצאנו למלחמה עם טשטוש די גדול של היעדים הטקטיים והמטרות המערכתיות". על הבקורת של עמנואל ולד אמר כי ולד אינו מתאים להטיל ביקורת בצבא ושדרך פרסום הדו"ח מעיד על נקמנות.
    בתוכנית ראיונות 'קול מן העבר' בערוץ 1, טען בן גל כי לקח אחריות על הכישלון בקרב סולטאן יעקוב מתוך אבירות ורוחב לב, היות שלא היה בפקוד בתחילת האירועים. לדעתו של בן גל, קרב זה מנע את מינויו לרמטכ"ל[12]. חשיבותו של הקרב הייתה בכך שהכישלון בו סיכל את תוכנית המלחמה של שר הביטחון, אריאל שרון, להגיע לכביש ביירות-דמשק במטרה לעצור את השתלטות הסורים על לבנון.""
    ——————————————————-

    אגב, לדיון שלכם על מלחמת יום כיפור (וכן / לא תיאוריית הקונספירציה) – הייתי מאוד רוצה להאמין שכל הנוגעים במלחמה זו פעלו, כמיטב הבנתם ויכולתם, רק לטובת האינטרסים של מדינת ישראל ולוחמיה. ששום שיקול זר לא היה מעורב בקבלת ההחלטות שלהם.
    אבל, איני יכולה להפסיק לחשוד במשה דיין. יותר מדי החלטות שלו אינן סבירות בעיני, אפילו במונחי מה שידע בזמן שקיבל אותן.
    (כולל ההחלטה לא לסגת מקו בר לב לקו עורפי יותר, ההחלטה לא להנחית מכה מקדימה, ההחלטה לא לגייס מילואים בהיקף שדדו דרש, ההחלטה לעצור את השעטה קדימה לצליחת התעלה, ההחלטה למנות את גורודיש ואח'כ לשים מעליו את בר לב ו"לדכא" בכך את שרון, ועוד ועוד).
    בכדי להבהיר – איני חושדת כלל בגולדה, ברבין ובדדו.

    אהבתי

  42. קמיליה,
    ויקיפדיה היא מקור מפוקפק למדי בכל הנוגע לענייני צבא. הקרב בסולטאן יעקב שימש כנשק בידי מתנגדיו של בן-גל למרות שלא היה שם כישלון. שלא כנטען בויקיפדיה העיכוב בהגעה לכביש ביירות דמשק לא נגרם עקב קרב זה אלא בגלל איטיות תנועתה של אוגדה 162 בפיקוד מנחם עינן ובעיקר תקיעתה למספר ימים בקרב עין זחלתא. הרקע לקרב סולטאן יעקב היה קרב התקדמות ורדיפה שניהל גיס (ארמיה) ישראלי בפיקוד בן גל מול דיביזיה סורית שניהלה קרב נסיגה והשהיה. בתוך מערכת זו נתקבלה הערכת מודיעין שהחטיבה הממוכנת ששהתה בסביבות סולטאן יעקב בתחילה בתנועה צפונה. עקב כך הורה הגיס לחטיבה 399 לשלוח את אחד הגדודים להשתלט על משולש דרכים שנקרא משולש טובלנו. הגדוד המדובר יצא לדרך בנוהל קרב חפוז, נתקל בדו"ץ שעלה לו ב5 הרוגים והמשיך ללא תצפיות ואבטחה לאזור המשימה שלו שם נתקל בכח סורי שהיה בעיצומה של התארגנות לנסיגה. בין הכוחות נוצר חיכוך ספוראדי (לא היתה הגנה סורית סדורה ולא היה נסיון תקיפה מאורגן מול הגדוד הישראלי). לאחר שהתברר למג"ד שיחידות המשנה שלו מנותקות ומפוזרות החליט לסגת (הסמג"ד שלו נכנס לפניקה והפציץ את רשתות הקשר בתחינות לישועה). בהמשך הלילה תקפה חטיבה 645 את החטיבה הסורית והדפה אותה צפונה בקרב קשה. רוב הנפגעים של סולטאן יעקב היו של חטיבה זו שניהלה קרב למופת ולהסתבכות של חטיבה 399 במשולש טובלנו לא היתה השפעה על תנועת הגיס שכן לא היתה אפשרות לנוע צפונה ללא לחימה בכח הסורי.

    אהבתי

  43. אחרי חודשים ארוכים של קמפיין תקשורתי נגד טראמפ בנוגע לקשריו עם הרוסים, חשיפה עיתונאית חדשה של העיתונאי אלי לייק מרשת 'בלומברג', מגלה כי גורמים בממשל אובמה האזינו לאנשיו של טראמפ במהלך הקמפיין תוך ניצול לרעה לכאורה של סמכויות הממשל. על פי התחקיר, מי שעמדה מאחורי המהלך הייתה לא אחרת מאשר סוזן רייס, היועצת לביטחון לאומי של אובמה. אם ההאשמות נכונות מדובר בפוליטיזציה והשחתה חמורה של המערכות השלטוניות.

    אהבתי

כתיבת תגובה