ממנטו מורי או שתשרת בנפרד

לפני כעשרים שנה פורסם מאמר פסיכולוגי חשוב ששאל שאלה בסיסית על החברה האנושית: מדוע סקס הוא כזו בעיה? מדוע יש סביבו כל כך הרבה איסורים ומבוכה? אפשר לענות בפשטות ולומר שסקס הוא מנוע ההתרבות וההתפשטות של האנושות ולכן ברור שהשימוש בו היה צריך לעבור עם הדורות הסדרה שתוטמע עמוק בנפשותינו. אבל המאמר נתן תשובה מורכבת אף יותר. לטענת מחבריו, האדם מתקשה להתגבר על הפחד מהמוות. אנחנו יודעים שלא נהיה כאן לנצח והידיעה הזו מזעזעת. כל דבר שמזכיר לאדם את אימת המוות מעורר בו חלחלה ומאלצו לפתח אסטרטגיות נגד. אין דבר שמזכיר את המוות יותר מאשר העובדה שאנחנו בעלי חיים. זבובים מתים וגם אנחנו נמות. בהמות מתות וגם אנחנו נמות.

על כן אדם חש צורך עז לשוב ולהזכיר לעצמו שאין הוא בהמה ומאחר שכך גורלו יכול להיות טוב מגורלה. כל דבר שמזכיר לאדם את הבהמתי והחייתי שבתוכו מעורר בו מצוקה ומקשה על ההדחקה. סקס הוא בעיה קשה מבחינה זו. הוא מזכיר את המוות ואת שותפות הגורל עם בעלי החיים, בהיותו פעילות טבעית ושגורה אצלם.

הזרם החרדי לאומי מוטרד מכך ששירות מעורב של חיילים וחיילות יגלוש להילולת מין פרועה ומנהיגו הרוחני העליון, הרב צבי טאו, מורו ורבו של הרב לווינשטיין שהתבטאויותיו עוררו סערה השבוע, הצביע ישירות על הסוגיה המרכזית שהנושא מעורר מבחינתו ומבחינת תלמידיו:"השאלה אם אנחנו חיים חיי בני אדם או חיי בהמות וחיות". ואכן, הרגולציה האינסופית של הסקס שחברות מסורתיות עוסקות בה נועדה לשרטט קו חד בין גורל בעלי החיים, שעוסקים בסקס חופשי אך סופם במוות חסר תוחלת לבין החיים בעלי הערך שאמור לחיות האדם.

ברם, כפי שכתבתי בפוסט עבר, תהיה זו טעות לחשוב שרק אנשים מסורתיים עסוקים באסטרטגיות התגוננות מפני זיכרון המוות ומפני שותפות הגורל עם בעלי החיים. לאדם החילוני המודרני יש דרכים משלו להתגונן – למשל הדגשת העיסוק באמנות ומדע. אך בראש ובראשונה הערך המבדיל את האדם מהחיה בתפיסה המודרנית ההומניסטית הוא התנהלותו החופשית, הנאמנה לעצמה והמשוחררת מכבלים. בהתאם לכך הרגולציה המודרנית של הסקס מחמירה לא פחות מזו המסורתית אבל דגשיה שונים.  התפיסה המסורתית שאפה להגביל את הפרטנרים למין (למשל הגבלת מין חד מיני, או איסור על פרטנרים שאינם בני אותו לאום או מעמד חברתי). התפיסה המודרנית שואפת, באופן עיקש וקפדני לא פחות, להגביל אלמנטים של כפיה ושעבוד בסקס. זנות נתפסת כפסולה מכל וכול, כי אף אישה לא תעסוק בכך מרצונה החופשי האותנטי, בעוד שמתירנות מינית שבאה מתוך רצון טבעי נתפסת בחיוב. מין עם נערות וילדות, שהיה דבר שכיח ביותר בימים עברו, נאסר מכל וכול, כי אלו חסרות עדיין את העצמאות המאפשרת הסכמת אמת.  אין רע ביחסי מין בין שני גברים או שתי נשים אבל יש פסול ביחסים בין מפקד ופקידה או בוס וכפופה, הגם שמאז ומתמיד הרבה זוגות החלו כך את היכרותם.

אני מניח שרוב הקוראים, ממש כמוני, חשים הזדהות עמוקה עם הטאבואים החדשים לגבי סקס בד בבד עם יחס מסתייג ומזלזל כלפי הטאבואים הישנים. אפשר עם זאת לגלות אמפתיה מסוימת, גם ללא הסכמה, כלפי התפיסות המקובלות בחוגים המסורתיים, אם מבינים שבסופו של דבר הן משרתות את אותו צורך פסיכולוגי שמשרתות תפיסותינו שלנו.

מודעות פרסומת

52 תגובות to “ממנטו מורי או שתשרת בנפרד”

  1. גיא Says:

    טוב, מה? לא מגיבים?
    התגובה אולי קצת סוטה מהנושא המרכזי אבל ….
    לא יודע, לא אוהב את הקישור בין סקס לבין בהמיות לבין מוות.
    תחילה חשבתי שאולי זה עוד משהו שהעולם המערבי ינק דרך הנצרות שלמעשה
    היתה תחילה יהדות לייצוא והגזימה אף עוד יותר בדיכוטומיה של קודש מול חול וההתנזרות ממין של הנזירים וכו' וכו' …..
    אבל אז נזכרתי בבתולות הוסטליות ששמרו ברומא(לפני הנצרות) על [אש התמיד] והן כמובן התנזרו ממין בשביל לשמור על [התמיד] בטוהרה כאילו שסקס מזהם
    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%AA
    אז זה כנראה מיתוס עמוק יותר במערב. הייתי רוצה להניח שאולי בתרבויות אחרות זה שונה אבל איני מכיר מספיק טוב את המיתוסים שם – יכול להיות נושא מעניין לחקור.

    הבתולות הוסטליות הזכירו לי את השיר
    A Whiter Shade of Pale

    שהוא על חיזור וסקס אך בשמו מזכיר מוות (איזה סימבולי)
    וגם יש בהמה(סוס) דוהר. סוס מסמל גם חופש וסקס
    אך נצרות סוס לבן גם מסמל מוות

    one of sixteen vestal virgins
    who were leaving for the coast

    תמיד גם אהבתי מאד את השורות הללו עם הניגודים
    ובמיוחד את האחרונה

    and although my eyes were open
    they might have just as well've been closed
    She said, 'I'm home on shore leave,'
    though in truth we were at sea
    so I took her by the looking glass
    and forced her to agree
    saying, 'You must be the mermaid
    who took Neptune for a ride.'
    But she smiled at me so sadly
    that my anger straightway died
    If music be the food of love
    then laughter is its queen
    and likewise if behind is in front
    [then dirt in truth is clean]

    הגירסה המקורית לא של היוריתמיקס
    אבל אני הכרתי ת'שיר דרכם.

    אהבתי

  2. תמריץ Says:

    גיא, הבודהיזם אינו גם עוסק בפרישות מינית? וגם מיתר התאוות הגופניות? הפקיר הסגפן זה קונספט מזרחי.

    אהבתי

  3. קמיליה Says:

    א. בקשת מידע: האם יש ביהדות גם הרבה מאוד תקנות ואיסורים בנושא עשיית צרכים, (כפי שיש על אכילת מזון ועל מין)?
    אם לא: מדוע? האם עשיית הצרכים אינה מזכירה לאדם את שייכותו לעולם החי, ולפיכך מעוררת בו פחדי מוות קשים, שניתן להילחם בהם רק באמצעות הסדרה, והמוני תקנות ואיסורים ?

    ב. (בהמשך כלשהו לדיון בפוסט קודם) אם אנשים מאמינים שהשמש סובבת סביב כדור הארץ, השטוח להפליא, בו כל המגוון הביולוגי האדיר נברא בבת אחת – הם אולי חוטאים לאמת, אך זהו פשע ללא כל קורבנות.
    אבל, אם אנשים מאמינים שגברים מסוגלים לשרת בצבא ולצאת ממנו לא פחות יהודיים מכפי שהיו כשנכנסו אליו, אבל נשים לא, ומכאן, שכל הנשים ששירתו בצבא הן נשים מסוג ב' ומטה – זוהי אמונה שיש לה קורבנות!. בראש ובראשונה נשים דתיות ששירתו או משרתות עכשיו בצבא, וחוששות שיתפסו כנשים סוג ב' או ג', ואם עדין לא נישאו – שאף אחד "שווה" גם לא ירצה להתחתן אתן. אבל למעשה כל הנשים במגזר הדתי לאומי, כולל אלו שאפילו לא שקלו שירות לאומי של שנה אחת, הן בעיני קורבנות. טווח אפשרויות הבחירה שלהן צומצם משמעותית, הן אמורות להסיק מדבריו שהן יצורים נחותים, שאינן מסוגלות לשלוט על עצמן, שלתרומתן למדינה דרך השירות בצבא אין כל חשיבות ועוד ועוד.
    לתפיסתי, גם המוני הגברים הצעירים ששמעו בשקיקה את דברי הרב וצחקקו בהנאה רבה, כשאף אחד מהם לא השכיל להתנגד לשטויות שהוציא מפיו ו/או העז לעשות זאת – הם קורבנות של שטיפת מוח.

    ג. אפשר להוסיף שגם השאיפות להסרת מחיצות ולהתקרבות בין המגזר הכללי לבין המגזר הדתי לאומי נפלה קורבן לדברי הרב. בעיני חילונים, הרב וכל המוני הצעירים שלגמו את דבריו בשקיקה, לא נתפסו כבני שיח, עמם ניתן יהיה למצוא איזשהו מכנה משותף.
    באחד הפוסטים הקודמים יאיר טען שרוב בני המגזר הדתי לאומי, הן הבורגנים והן הדתיים הליברלים, שולחים את ילדיהם להתחנך אצל מחנכים מהמיעוט החרד'לי – התישבותי. לא ברור לי האם הם מודעים לעומק התהום בהשקפות העולם שזה עלול ליצור בינם לבין ילדיהם. מחנכים אלו עלולים לשטוף את מוח ילדיהם, להרחיק אותם יותר מדי מהמגזר הכללי ולקרב אותם יותר מדי למגזר החרדי. בעבר הרחוק הפעילויות בתנועת בני עקיבא ובתי הספר העממים של הזרם הממלכתי דתי היו מעורבים לבנים ולבנות. כיום רעיון שמעורר במגזר זה חלחלה, וחלקם אפילו מבקשים לאסור על אבות להגיע לאירועים בגן בו לומדות בנות 4 ו 5. אני תוהה היכן ייעצר הסחף של המגזר הדתי לכיוון המגזר החרדי. סחף שלהערכתי נובע מהפקרת מערכת החינוך בידי קיצוני הקיצוניים של המגזר במקום בידי אנשים הניצבים במרכזו.

    אהבתי

  4. גיא Says:

    נכון , אם כי פרישות היא בדרך כלל שלב אבל מצד שני חלק מהבמות הם כיודע קדושות אז היחס בין המיתוסים העיקריים שתיארת לעיל בכל זאת קצת שונה …
    ואני באמת לא מכיר מספיק לעומק אז לא רוצה סתם לחנטרש 🙂

    אהבתי

  5. תמריץ Says:

    קמיליה, אני מניח שבנושא הצרכים יש פחות במה להילחם. יש תאווה אנושית לסקס ולבשר חזיר. אבל צרכים הם דבר שצריך להיפטר ממנו ולא משהו שמעורר תאווה (ברוב האנשים). עדיין יש כל מיני הקפדות בנושאים של פולחן דתי ותפילה. למשל אסור להניח תפילין כשהגוף לא נקי דיו. הדבר הזה מוביל לפעמים אנשים דתיים להפרעת או סי די, הם שוהים בשירותים דקות ארוכות ומנגבים עד שבטוחים שמחו כל זכר להפרשה מגופם, והם כשירים לתפילה.

    אני אולי לא מכיר מספיק לעומק את המגזר החרד"לי, אבל אין לי תחושה שהוא סוחף אחריו המונים. יש לו את היתרון הדמוגרפי הרגיל – נולדים שם יותר ילדים. אבל מכיוון שהציבור הדתי ואפילו החרד"לי פתוח במידה רבה לתרבות הכללית ולחברה הישראלית, יש שם פחות דטרמניזם דמוגרפי וכל ילד ימצא בבוא היום את דרכו בעצמו.

    אהבתי

  6. תמריץ Says:

    אגב בהקשר לדיון על אבולוציה ואמפיריות, תיאוריית ניהול אימת המוות שהתייחסתי אליה בפוסט הזה היא אחד הדברים היפים בתחום הניסויים בפסיכולוגיה. המון מחקרים הראו שברגע שמזכירים לאדם מוות, ולו במרומז, דבקותו בעקרונות שבאמצעותם התרבות שלו מתמודדת עם אימת המוות גדלה משמעותית.

    אהבתי

  7. קמיליה Says:

    לגיא,
    הסרטון מקסים. את השיר הכרתי ואהבתי, אבל לעולם לא ראיתי את הסרטון. 💞

    מה המשמעות הסימבולית של הסוס הלבן, בסרטון הוידיאו, שמוצעד בזירה במעגלים ע'י אדם התופס ברסנו (במקום לרוץ חופשי בטבע)?

    [בעיני, הנשים הדתיות הצייתניות, שעוצמתן הפוטנציאצית מרוסנת. אך לבטח לא לזאת התכוון המשורר].

    אהבתי

  8. חייל זקן Says:

    תמריץ,
    החרד"לים מרגישים תחת מתקפה דו ראשית. מצד אחד, הצבא, בראשות שני הרמטכ"לים האחרונים, עוסק בצורה אובססיבית בחינוך הציבור לנאורות פרוגרסיבית. מצד שני הדוסיות, ממיטב האולפנות, מתגייסות בהמוניהן. בנסיבות אלה ניתן להבין את התגובות הבוטות.

    אהבתי

  9. תמריץ Says:

    הערה נוספת על הפוסט: נראה לי שהוא סותר, ולו במידת מה, פוסט אחר שכתבתי לא מזמן על הנשים התימניות שחותנו בילדותן.
    http://tinyurl.com/j972mvy

    מהפוסט ההוא השתמע שאוטונומיה בבחירות המיניות זה צורך אנושי מרכזי מימים ימימה, שיחס אכזרי כלפי נשים מנע את הגשמתו. מהפוסט הנוכחי נראה שזהו קונספט מערבי חדשני.

    אהבתי

  10. גיא Says:

    קמיליה, בנצרות רוכב פרש המוות רוכב על סוס לבן
    יש עוד מיתולוגיות כמובן.
    https://en.m.wikipedia.org/wiki/White_horse_(mythology)

    אהבתי

  11. גיא Says:

    תמריץ , מאד מעניין הניסוי בפסיכולוגיה שתיארת. מקווה שאזכור לחפש עליו חומר אחר כך.

    קמיליה, עכשיו אני מבין יותר טוב מה שאלת וענית. בסוף הסרטון רואים את הסוס במרכז משוחרר ועומד על שתיים אז הוא כבר לא רתום ומרוסן.
    גם השיר כמובן הוא של אנני לנוקס לבד אחרי תקופת יוריתמיקס.
    מ1995 … כנראה בגלל זה גם התבלבלתי. התקופה -הזכרונות -וגם בציר טוב.

    גם בציר טוב היה אלבום מעולה אבל זה כבר בכלל לא קשור.

    אהבתי

  12. דניאל Says:

    אני חושב שהטאבו ו המערבי ה״מעודכן״ לגבי התנהגות מינית הוא שונה מאוד ובכלל לא מקביל לטאבו של החברות המסורתיות. השוני בין סטי הנורמות השונות הוא בדיוק כמו שאר הנורמות בחברות מסורתיות לעומת חברות מודרניות – מתן לגיטימציה לניצול החלש למול ההעדפה המתקנת כלפי החלש בחברות מודרניות.

    אהבתי

  13. תמריץ Says:

    דניאל, לאחרונה פורסמה למשל במאקו כתבה שבה נשים סיפרו על מקרים שבהם לא היה ממש אונס אבל נגררו לסקס מתוך לחץ או בנסיבות אחרות שבהן הסכמתן לא הייתה שלמה. והנימה הייתה מאוד כואבת. עכשיו, כולנו עושים דברים מתוך לחץ חברתי כל הזמן. למה דווקא סקס שנעשה כך מעורר מצוקה כזו?

    אהבתי

  14. גיא Says:

    למה דווקא סקס שנעשה כך מעורר מצוקה כזו דברים שנעשים מתוך לחץ חברתי?

    אולי התשובה כאן (מדקה ועשרים שניות) :

    מבחינה סימבולית סקס מזכך , נותן 'הד' ואישוש לקיומינו ומאפשר קבלה אינטימית של כל מה ש'מלוכלך' אצלינו(*). כל מה שנחשב סקסי עם האדם הנכון יחשב לדוחה עם האדם הלא נכון…..

    וכמובן ההמלצה בסוף – ראוי שהוא יגרום לנו לא לקחת את עצמינו ברצינות גדולה מדי.

    (*)אפרופו מהשיר :
    and likewise if behind is in front]
    [then dirt in truth is clean

    אהבתי

  15. שימי חש Says:

    למה דווקא סקס שנעשה כך מעורר מצוקה כזו דברים שנעשים מתוך לחץ חברתי?

    מספר השערות
    -חדירה לתוך הגוף. חילול הפרטיות ברמה הכי עמוקה.
    -מוסכמות חברתיות. פחד להחשב מופקרת. פחד מנידוי. לעיתים בתת מודע שמפעיל את מנגנון המצוקה.
    -הפחד הקמעי מהריון לא רצוי /ילד לא רצוי / ילד נחות מגבר נחות ( בעל גנים נחותים) / מגבר שאולי לא ישאר בסביבה לפרנס ולהגן. שוב, אלו מנגנונים תת הכרתיים אבולוציונים, אך מפעילים התנהגויות מסויימות בימינו. למשל שנשים בררניות יותר.
    יש לזכור שברמה האבולוציונית התת הכרתית שלנו, סקס=ילד. לא היו אמצעי מניעה ולא הפלות לקוף-אדם. וכמובן שהילד הוא עם האמא, לא בטוח שהאבא ישאר בסביבה.

    בבלכה

    אהבתי

  16. שימי חש Says:

    לגבי הקשר בין סקס, תאוריה מעניינת
    כמו שאר קשקושים פסיכולוגיים, מעניין אם קשורה למציאות

    אהבתי

  17. שימי חש Says:

    *בין סקס למוות

    אהבתי

  18. שימי חש Says:

    היחס לווסת בדת הוא מההגבלות החמורות על הפרשות.
    כנל איסור להטיל צרכים בפומבי. טוב.. זה גם מסריח..
    כנל איסור התערטלות בפומבי.. כבהמה..

    סייג לתרבות המזרח
    הקאמה סוטרה מאוד מתירנית

    גם היוונים והרומאים היו

    אהבתי

  19. קמיליה Says:

    ככל שאני חושבת יותר על התאוריה ש סקס -> תזכורת להיותנו בעלי חיים -> הגברת פחד המוות -> איסורים על סקס -> הפחתת פחד המוות, כך היא נראית לי יותר בעייתית.

    כפי שציינתי קודם, יש הרבה מאוד דברים, פרט לסקס, שמזכירים לאדם שאינו רק רוח ונשמה אלא גם גוף. כלומר שהוא עתיד למות: צורך באכילה ובעשיית צרכים, התקף שיעולים ונזלת, ואפילו למידה של תורת האבולוציה.
    [תורה שמורידה את האדם מהכן הנישא עליו רצה למקם את עצמו, כנפרד מכל החיות ונישא עליהן, אל חלק לא ייחודי כלל משאר עולם החי. מכה קשה ליהירות האנושית, שהיא כנראה גם אחת המוטיבציות לדחות את תורת האבולוציה].

    הסתייגות נוספת היא שיש הרבה דברים המזכירים לאדם באופן ישיר וכואב עוד יותר שהוא בן חלוף, ומשום מה (למיטב ידיעתי הדלה) אין עליהם כל כך הרבה איסורים. לדוגמא ביקור אצל חולה אנוש, המתנה של שעה שעתיים בחדר מיון של בית חולים או ביקור מאושפז במחלקה פנימית, הליכה ללוויה או ביקור אבלים בשבעה, ואפילו הצצה במדור מודעות האבל בעיתון.
    מכאן השאלה מדוע אין כל מיני איסורים ומגבלות, וצורך בכל מיני טקסי טיהור, לאחר כל ביקור בבית חולים או הצצה במדור מודעות האבל בעיתון?

    ————————————–

    שאלת תמריץ "כולנו עושים דברים מתוך לחץ חברתי כל הזמן. למה דווקא סקס שנעשה כך מעורר מצוקה כזו?" – מעידה בעיני שהוא גבר ולא אישה + שהוא חושב מנקודת מבטו של הכופה/ החודר ולא מנקודת מבטו של הנכפה / הנחדר + שקשה לו לדמיין שיהיה בסיטואציה כל כך נחותה ופגיעה שבה לחץ, שמאוד קשה לעמוד בו, יאלץ אותו להסכים שגופו שלו ייחדר.

    אהבתי

  20. תמריץ Says:

    קמיליה, המוות הוא אבי אבות הטומאה ביהדות, ויש סביבו פולחנים שלמים. למשל חוסר היכולת של יהודים לעלות להר הבית על פי ההלכה נובע מההנחה שנחשפו מתי שהוא לקרבת מת ונעשו טמאים.

    כמובן שלא אמרתי שסקס שלא בא מתוך רצון חופשי לחלוטין הוא דבר טוב או לגיטימי. זו עובדה פסיכולוגית שהוא יוצר תחושה איומה וקשה לאורך זמן. השאלה היא מדוע. אבל אכן אני זכר.

    אני לא קניתי בקלות את תיאוריית ניהול אימת המוות (terror management theory), אבל אין לי הסבר אחר לממצאים המחקריים שעליהם מצביעים התיאורטיקנים שלה. https://en.wikipedia.org/wiki/Terror_management_theory

    אהבתי

  21. תמריץ Says:

    http://www.haaretz.co.il/gallery/television/tv-review/.premium-1.3919042
    רוגל אלפר בפוסט משלו בנושא

    אהבתי

  22. תמריץ Says:

    עוד הבהרה בנושא הבהמיות, המוות והטקסים. אין ספק שיש מנגנון נפשי שמאפשר לנטרל את תחושת הבהמיות באמצעות עטיפתה בדברים שמשקפים את המורשת התרבותית. דברים שמעוררים את תחושת הבהמיות בדרך כלל נעטפים בכך. המוות קשור לאינספור טקסים, הלוויה, שבעה, ימי זיכרון, שירים עבריים בגישה החילונית ופסוקי תהילים בגישה הדתית.

    כמובן גם סביב האוכל יש הרבה טאבואים. בצורה מאוד מתחכמת, לדעתי מתחכמת מדי, אפשר אולי לראות בצמחונות ובטבעונות אלמנט פרדוקסלי שכן מעבר לחמלה כלפי בעלי חיים, ייתכן שיש בהן גם רצון לרומם אותנו עליהם וליצור את ההבחנה בינינו לבינם. מנמר אי אפשר לצפות שלא יטרוף את הכבשה, אך מאיתנו אפשר לצפות. ועל כן אנו צריכים לצרף לאכילתנו את טקס ההבחנה בין בשר לצומח ולדומם.

    אהבתי

  23. גיא Says:

    תמריץ , הם כותבים שם בערך בויקי שאם אדם מתעלה או מתנשא מעל היצרים הטבעיים שלו ,סקס בניהם ,ומתחבר למשהו יותר גדול מהם כמו לאום תרבות או ה6 – 1 של ברצלונה אז זה משכיח את קטנותו מול היקום והמוות. את הערך העצמי הוא מקבל מהקולטורה שלו.
    זה מחזיר לדיכוטומיה שהאל והטבע נפרדים במערב חוץ משפינוזה שהוגדר כופר ביהדות ודווקא אמר שאלוהים הוא הטבע.
    איי. אי .פאנתיאיזם.
    בקולטורה ש אין אפשרות להתנשא על הטבע אז בטח סקס לא מזכיר את חרדת המוות.

    זה כמובן מחזיר אותי לזאפוד ביביליברוקס שנכנס למערבולת הפרספקטיבה הטוטלית שנחשבה למכשיר העינויים הכי אכזר ביקום משום שהראתה לקורבן את גודלו היחסי אל מול גודלו הענקי של היקום. המכשיר כנראה שרף לכולם את המוח עם חרדת המוות. … אך זאפוד יצא משם מחייך כשאמר 'כל זה נוצר בשבילי!'

    אהבתי

  24. חושב בקול Says:

    לא מסכים לגבי הטבואים המודרנים:
    אין לי בעיה עם זנות.
    אין לי בעיה עם מפקד שישכב עם פקודתו או בוס עם כפיפתו כל עוד זה בהסכמה.
    אין לי בעיה עם סקס עם נערות מגיל מסוים שהוא בטח פחות מ-18. נערות בנות 15-16 שמקיימות יחסים עם החברים שלהם נראה לי לגיטימי לגמרי.

    החוק לאו דווקא יסכים איתי, אבל זה שיש חוק לא אומר שהוא צודק.

    אהבתי

  25. יאיר קוגל Says:

    מעלה שאלות מעניינות.. תודה על הפוסט

    אהבתי

  26. galgal21 Says:

    לתמריץ:
    איך האדם החילוני מתמודד עם הזקנה המוות? מה יעזרו לו פה המדע, האומנות ואותם ערכים שהוא מאמין בהם? הרי אלו לא ימנעו ממנו (לפי אמונתו) את המוות.
    אם הערכים והטבואים משתנים במשך הזמן אז למה אתה מזדהה עם הערכים והטבואים של היום? מי אמר לך שהם הערכים הנכונים? אולי בעוד 300 שנה האנשים יסלדו מהם?
    לגיא:
    בספר ההתגלות בברית-החדשה הסוס הלבן מביא חיים ולא מוות. יש עוד 3 סוסים בצבעים אחרים שמביאים מוות אבל הם רק מתארים מצב (הם לא ממש סוסים). תפנה ישירות לברית החדשה לספר ההתגלות פרק 6 (ולא למאמר שמספר לך על הברית החדשה).

    אהבתי

  27. תמריץ Says:

    גלגל, הערכים נצחיים ויוותרו אחרי האדם עצמו. אז הוא הופך עצמו לחלק ממשהו נצחי על ידי דבקותו בהם. אני לא חושב שזו איזו מיסטיקה אלא משהו שבאמת מוחשי ואינטואיטיבי לבני האדם.

    אהבתי

  28. גיא Says:

    גלגל , כנראה שאתה צודק – באמת קראתי על זה איפה שהוא ולא במקור
    https://en.m.wikipedia.org/wiki/Four_Horsemen_of_the_Apocalypse
    כאן כותבים שעל הסוס החיוור pale רוכב המוות.
    בכל מקרה מה שזכרתי הוא ששם השיר whiter shade of pale משחק על הסימובלים התרבותיים הללו ומעביר מסר תת הכרתי ..

    ואם מישהו חושב להתחיל להסתלבט על מסרים תת הכרתיים ופסיכולוגיה אאלץ
    לחזור שוב ולרדת עם תגובה הולמת על מהנדסים. …
    לחלקם , מהיכרות , אני יכול להעיד , לא נראה שיש נפש 🙂 .

    אהבתי

  29. קמיליה Says:

    אוסף מחשבות על הפוסט והתגובות אליו, ללא שום סדר הגיוני.

    א. לא קיבלתי תשובה מדוע הדתות לא יצרו כל מיני איסורים וכל מיני פולחנים סביב עצם הביקור בבתי חולים או בביתו של שכיב מרע. חוויות חיים שלהערכתי מעלות בקרב האדם את אימת המוות אפילו יותר מאשר סקס. ניתן לטעון שבתקופת קביעת ההלכה לא היו בתי חולים, וההלכה בימנו מאוד מתקשה להתאים את עצמה לעולם המודרני. העדר "הלכות בתי חולים" הם רק דוגמית לתופעה זו. אבל, גם בתקופת חז'ל אנשים הלכו לבקר או לסעוד פצועים וחולים. מדוע חז'ל לא קבעו כל מיני איסורים וטקסים סביב כל מפגש עם אדם שסביר להניח שסופו קרוב.

    ב. סוף סוף מצאתי שימוש למונח א.מ.ל.ק (ארוך מדי לא קראתי) – הערך בויקיפדיה האנגלית על תיאורית ניהול אימת המוות.
    אולי כעונש על עצלותי – אני עדין תוהה כיצד חילונים, שרק מיעוט זניח מתוכם משאיר אחריו מאמרים מדעיים או יצירות אמנות, ואפילו מספר הילדים שלהם קטן משל הדתיים (האמצעי האולטימטיבי להתמודד עם סופיות הקיום), מצליחים להתמודד עם האימה. וזאת גם בלי אמונה בעולם הבא ובחיים שאחרי המוות, בלי היבלעות בקהילה ובאמונה שגדולה מהיחיד ותישאר גם לאחר שימותו, ובלי הפחתת החרדות שיוצרים הטקסים (הדתיים והאחרים). האם מובלעת כאן הנחה שאנשים דתיים ואנשים חילונים שונים (גנטית?) זה מזה?

    ג. אהבתי את הקישור הפרדוקסלי בין צמחונות וטבעונות לבין התנשאות על בעלי חיים (שטבעם החייתי מאלץ אותם לטרוף חיות אחרות).

    ד. מאמר "הבהמה" של רוגל אלפר מהווה דוגמא נהדרת ל"הפוסל במומו פוסל".

    ה. אני עדין מאוד מוטרדת מכך שלא נשמע קולן של נשות ציבור מהמגזר הדתי לאומי בסוגיית גיוס בנות המגזר לצה'ל, והתבטאויות הרב לוינשטין. התנגדויות מאוד חריפות לדברי הרבנים לוינשטין / טאו, נשמעו מפי נשים חילוניות, ומפי הרבה מאוד נציגי ציבור ורבנים דתיים. אבל מדוע לא התבטאו על הנושא חנה קהת, יהודית שילת, אמונה אלון, ברכה זיסר,פיוטרקוסקי, אורית סטרוק וציפי חוטובלי ? (רשימה חלקית). לתפיסתי – אות קלון לכולן.
    מכאן, נראה שבנות ה 18 הדתיות המתגייסות לצה'ל אינן מורדות רק בממסד הרבני של המגזר, המנסה לשווא לעצור את התופעה, אלא גם בנשים שהיו אמורות להוות עבורן דוגמא ומופת. האם מתחולל שבר בין דורי בקרב 51% מהמגזר הדתי?

    ו. מתנגדת לטענה שכוחו של תת המגזר החרד'לי יעלה במעט בלבד, אם בכלל, וזאת רק כיון שהריבוי הטבעי שלו גבוה משל שאר הדתים לאומים הבורגנים והליברלים.
    הוא כנראה יעלה כיון שהאחרונים, בסכלותם ובקוצר הראיה שלהם, מפקירים בידו את החינוך של ילדיהם. אני משוכנעת שבקהל השותים בצמאה ובהתלהבות את דברי הרב לוינשטין ודומיו, במכינות ההכנה לצה'ל, יושבים בניהם של הרבה דתיים לאומים בורגנים וליברלים. ההורים אולי התפלצו מדבריו, אך ישלחו אליו (ולכשכמותו) גם את בניהם הצעירים.

    אהבתי

  30. קמיליה Says:

    ז. דוגמא נהדרת לקושי להתמודד עם המוות נמצאת על עמודי מתח גבוה של חברת החשמל. על חלקם כתוב "אין לטפס – סכנת מוות", ועל חלקם "אין לטפס – סכנת חיים". ניתן לתהות מהי צורת הביטוי הנכונה. אם שניהם נכונים – אזי יותר מדי ברור מכך שחיים = מוות, וניתן לייחס את הביטוי "סופו קרוב" גם לתינוק שנולד זה עתה.

    ח. מארק טווין: "אינני מפחד מהמוות. הייתי מת למשך מיליוני שנים לפני שנולדתי, ולא סבלתי כתוצאה מכך אפילו טיפונת של אי נוחות."

    אהבתי

  31. יעקוב מירון Says:

    גיא אהבתי מאוד את התגובה שלך על הסוס האפור או החיוור כפי שמתואר בספר ההתגלות מאת יוחנן..התרשמות שלי שאתה איש בעל השכלה רחבה ביותר ומוח פורה לפי הבנתי אתה אמור לשבת על הון של 100 מיליון דולר לפחות אבל זה לא המקרה וחבל אתה מבוזבז..

    אהבתי

  32. גיא Says:

    מירון .תודה רבה.
    אכן , גם לי חבל שאני לא יכול להתפרנס מזה …..
    … לאישתי זה אפילו חבל יותר … 🙂
    רק לציין שאם מישהו מהקוראים מעוניין להעסיק אותי אסתפק גם בהרבה פחות ממאה מיליון.

    אהבתי

  33. גיא Says:

    וכמובן , אם לא שמתם לב אז השיר מנוגן גם בעזרת אורגן של כנסיה…
    מה שמוסיף לכל האווירה. אז או שמישהו פה התכוון וידע במודע מה הוא עושה כעשה את הוידאו לשיר של אנני לנוקס ובחר את הכלים בו הוא יתנגן או שיותר יפה מזה הוא כתב מעומק נשמתו והושפע מסימבולים עמוקים של תרבותו מבלי לשים לב… אולי ה"לא מודע הקולקטיבי" (קרל יונג וכו'…).

    אהבתי

  34. גיא Says:

    עוגב

    אהבתי

  35. תמריץ Says:

    אהבתי הציטוט של טוויין שלא הכרתי. קמיליה, אעלה בפנייך ספקולציה: אם הרפואה תשתפר כך שתוחלת החיים תעלה בשיעור עצום, תאונות יהפכו לנדירות שבנדירות והשלום יהיה מובטח, האם מישהו עוד יצטרך דת? אני חושב שהטענה שדת נדרשת כהגנה מהמוות היא חזקה ואולי זה לא מקרה שהמערב התחלן ככל שהמוות התרחק מחיי היומיום.

    אהבתי

  36. משה Says:

    קמיליה
    "חנה קהת, יהודית שילת, אמונה אלון, ברכה זיסר,פיוטרקוסקי, אורית סטרוק וציפי חוטובלי" נראה לי שרובן המוחלט נגד גיוס בנות לקרבי. לא שמעתי את נוסח דברי הרב לוינשטיין אבל העיסוק בסגנון אינו העיקר. אם את מוטרדת מדעתן אין לזה קשר לדברי הרב לוינשטיין. זה די ברור שרוב מבקרי הרב לוינשטיין הנוסח הוא רק עילה לביקורת המניע העיקרי לביקורת הוא שהם רואים חשיבות בגיוס בנות לקרבי אין לנשים שציינת עניין להצטרף למבקרים.

    אהבתי

  37. קמיליה Says:

    למשה,
    חשוב בעיני שבכל נושא, ועל אחת כמה וכמה בנושא גיוס בנות לצה'ל ו/או התנדבות לשירות לאומי (שגם לכך מתנגדים רבנים לא מעטים במגזר הדתי לאומי, למרות שכבר מזמן הפסיקו להטיף לכך) – תשמע גם עמדתן של מנהיגות ציבור ומובילות דעה דתיות.
    אם גם הן מתנגדות לגיוס בנות לצהל – הן חייבות לבטא את עמדתן, לנמקה ובמידת הצורך להתווכח עליה עם כל המתנגדים והמתנגדות לכך ! בנושא כל כך מרכזי למגזר – אין לשואפים להגיע לתפקידי הנהגה והובלת דעה את הפריווילגיה להסתתר, לשתוק ולהסתיר את דעתם האמיתית מהציבור.
    למעשה, רק חיזקת את עמדתי שזו תעודת עניות של מנהיגות ומובילות דעה של המגזר הדתי לאומי.

    אהבתי

  38. קמיליה Says:

    לתמריץ,

    בהחלט מסכימה עם הספקולציה שלך.
    אחד ממקורות המשיכה העיקרים של הדתות הוא ההתמודדות עם אימת המוות. מכאן, ככל שאימת המוות תלך ותפחת כך גם הצורך בדתות ילך ויפחת.

    למרות שנשארתי סקפטית לגבי איסורים ומגבלות על מין כדרך להפחית את הקרבה הנתפסת לעולם החי ומכאן גם את פחדי המוות.

    דתות מפחיתות את אימת המוות גם או רק במגוון דרכים אחרות: הבטחה שהמוות אינו סופי ויש חיים גם אחרי המוות, שהפרידה מהמת אינה סופית וניתן יהיה לפגשו שנית בעולם הבא או לאחר ביאת המשיח, שגם לחיים וגם למוות יש משמעות, שיש דרכים (כמו עשיית הישר בעיני ה' או תפילות מיוחדות) בכדי לדחות את רוע הגזרה ולשנות את דעתו של האלוהים ועוד ועוד.
    יותר מכך, קיימות הוכחות שכל הטקסים מפחידים חרדות (המוטיבציה שאחרי כל התנהגויות ה OCD), כולל כמובן חרדות הקשורות למוות. ואין כמו דתות בכדי להרבות טקסים ולהקפיד על קיומם הסדיר.

    אהבתי

  39. גיא Says:

    הטענה\הספקולציה על דת-חרדת מוות אכן מאד חזקה
    – מישהו אפילו פעם הגיב על כך כאן בבלוג כך :
    " …אבל אני באמת מאמין שאין אתאיסטים על מטוס שמתרסק (אלא אם האתאיסטים הם מסוג הדתי)"

    תמריץ , כתבת
    "ואולי זה לא מקרה שהמערב התחלן ככל שהמוות התרחק מחיי היומיום."

    אני לא כל כל חושב שהרחקת המוות תגרום בהכרח לחילון.
    בעניין הזה אני אולי עם אריסטו שטען ש"הטבע שונא ואקום". …
    וכידוע – לא חסרים סיבות לחרדות אחרות בעולם (התנהגות OCD הרי יש גם אצל אתאיסטים – אולי יש אצלם אף יותר – מעניין לבדוק)

    תמריץ , פעם כתבת פוסט בשם "דת האמת" על ומה שקראת "דת הסביבה" בו סיכמת : "…השמאל לא סתם המציא לו דת, אלא בחר בדת אמת."

    מ.ש.ל

    אהבתי

  40. תמריץ Says:

    גיא, אכן דת היא מושג רחב וגם אבותיך הקומוניסטים למשל היו דתיים בדרכם.

    אהבתי

  41. גיא Says:

    אכן כך.

    אהבתי

  42. משה Says:

    קמיליה
    לא מסכים איתך אני לא חושב שמנהיג/ה חייב/ת להביע את עמדתו בכל נושא. בסופו של דבר המנהיג מעוניין לקדם את עמדתו ואם הדרך היותר יעילה לקדם את עמדתו היא לא להתבטא אין סיבה שלא יעשה את זה. למנהיג בהחלט יכול להיות סדרי עדיפיות ולכן יש דברים שהוא מתבטא בהם ויש שדברים שלא אף שיש לו דעה ברורה בהם. למנהיג אסור לרמות את הציבור שלו אבל אין לו חיוב להביע את עמדתו בפרומים כלליים וודאי לא לדון עם הדעות השונות בתקשורת הוא בהחלט צריך לברר את דעתו ברצינות על ידי בחינת עמדתו מול הדעות האחרות אבל אין שום סיבה לעשות זאת בתקשורת זה בהחלט לגיטימי שיעשה זאת בשקט.

    לגבי נושא המוות קשה לי לראות שהמוות הוא נושא בפני עצמו שכל כך מדריך את האדם נראה לי שהנושא היותר עיקרי הוא משמעות. המוות משפיע מאוד על האדם כי הוא נוגע בנושא המשמעות כי איזה משמעות יש לחיים שלי אם הם יגמרו ויעלמו כלא היו. ומזה בא הצורך במשהו גדול וניצחי יותר ואת זה מעניקים הדת/אידיאלים. באופן כללי האמירות נגד הנאות חומריות הם שזו 'הנאה רגעית וחולפת' וכן זו הנאה של בהמות דהיינו אין לזה משמעות השייכת להיותינו בני אנוש..

    אהבתי

  43. תמריץ Says:

    משה, אכן המוות מכריח למצוא משמעות. בלעדיו אין הכרח.

    אהבתי

  44. גיא Says:

    גם איתו אין הכרח למצוא משמעות. (אבל בהחלט אפשר ומותר)
    משמעות זה משהו ש[מצביע] למשהו אחר…לא הדבר עצמו..
    ואז שואלים מה המשמעות של המילה .למשל… היא מצביעה לדבר אחד
    בעולם או לדבר אחר. ..
    אפשר להחליט שהחיים הם מה שהם עכשיו ואין להם משמעות בזה
    שהם מצביעים למשהו מעבר להם…..
    בחזקת –> הטרטוריה היא לא מפה.
    (אלא אם רוצים שהיא תהיה)

    אהבתי

  45. מתענין Says:

    קמיליה מדבריך ניכר שאינך דתייה ואינך מכירה דתיים בגיל צעיר .
    אני חושב שרוב הבנות הדתיות בגיל תיכון לא שמעו על חנה קהת אמונה אלון ברכה זיסר או מלכה פיוטרקובסקי ואלו שכן מתעננות בדעתן בערך כמו שחלוניה ממוצעת מתענינת בניטשה

    אהבתי

  46. קמיליה Says:

    למשה,

    אני מסכימה אתך עקרונית שיש מצבים ונושאים שבהם רצוי שמנהיגי ציבור ומובילי דעה ימנעו מלהתבטא בפומבי. לדוגמא, השערוריה התקשורתית האחרונה, לאיזה מועמדים הצביעו בפריימריס. של המפלגה, או כיצד ניתן לצמצם את מגמת גידול האוכלוסייה בעזה ואפילו להפכה. יש תהליכים שעצם חשיפתם לדיון ציבורי יתרום לכשלונם.

    אבל, אני חולקת עליך לגבי השתיקה בנושא גיוס הבנות לצה'ל.
    זהו אחד הנושאים המעסיקים ביותר את המגזר הדתי לאומי. בכל בית שני או שלישי במגזר נמצאת נערה המתלבטת האם להישמע להוראות רבני האולפנה או לחקות את בנות דורה הנעזות, והוריה הנבוכים. יותר מכך, לנושא השלכות עקרוניות גם לגבי מידת הקרבה – ריחוק בין המגזר הדתי לחרדי, מעמד הנשים במגזר הדתי, עתיד ההפרדה בין המגדרים מתחילת ביה'ס היסודי ועוד ועוד.
    בעיני, העובדה שכל המנהיגות ומובילות הדעה במגזר הדתי נמנעות מלהתבטא בנושא עקרוני וחשוב זה יוצרת וואקום מנהיגותי. וכפי שהזכיר גיא את דברי אריסטו – הטבע שונא וואקום. לפיכך הוא ממהר למלא אותו מכל הבא ליד.

    במחשבה שנייה, כנראה היה רצוי שגם אני אשתוק לגבי הוואקום המנהיגותי בנושא גיוס הבנות. וואקום שעשוי לעודד גדילה של דור בנות עצמאיות, מרדניות ודעתניות, שעשויות לשנות את המגזר הדתי, להרחיק אותו מהמגזר החרדי ולקרב אותו לכללי, לתקן עוולות הפוגעות בנשים ועוד. תהליכים מאוד חיוביים בעיני, שרצוי לא לבולמם בדיבורים מיותרים.

    אהבתי

  47. קמיליה Says:

    שני נושאים שדנו עליהם ארוכות בפוסטים אחרים.
    הם אולי לא מחדשים אך מנוסחים היטב.

    א. דני רשף – מתי הם ילמדו?
    כוונות נאלצות של המערב שערערו שווי משקל רע, אך נסבל בקושי, והפכו את המזה'ת לאסון קולוסלי. מג'ימי קרטר ועד אובמה.
    בהמשך לתקוותי שטראמפ לא יתערב בסכסוך ביננו לפלסטינים.

    http://danireshef.blogspot.co.il

    ב. מאפיהו – שלטון טראמפ יביא לסוף העולם
    מבחר תחזיות אפוקליפטיות מנחום ברנע, כתב ידיעות בוושינגטון עד תום פרידמן מה NYT
    הוא היה יכול להוסיף לפוסט גם את יואב קרני מהגלובס

    https://mafyahu.wordpress.com/2017/03/12/השלטון-החדש-בבית-הלבן-סוף-העולם-על-פי-י/#comments

    אהבתי

  48. חייל זקן Says:

    קמיליה,
    מה דעתך על החיילת שהזעיקה את אבא שלה לשמור איתה בש.ג.?
    לא היה ראוי שתקרא מדי פעם (לפחות ביום האשה) גם לאמא שלה?

    אהבתי

  49. תמריץ Says:

    חחח. חייל זקן. הטרלה.

    אהבתי

  50. קמיליה Says:

    לחיל זקן,

    😊😊😊

    הזכרתי לי מכר שמאוד תומך, עקרונית, בזכויות נשים – אך (לצערו הרב כמובן) כמעט מעולם "לא יצא לו" לקחת חלק משמעותי בעבודות הבית ובטיפול בילדים. עד, שיום אחד הודיע חגיגית לאשתו שמהיום והלאה הוא יממש את האידיאולוגיה השיוויונית שהוא דוגל בה: הוא יפסיק להעביר את המכונית שלה את הטסט השנתי, ולקחת אותה למוסך. המטלה הכמעט יחידה שכן ביצע עד אז.

    כמובן שאיני מתנגדת שצה'ל (צבא השונות לישראל) יארגן בבסיסיו גם נופשי קירוב לבבות בין אמהות לבנותיהן. כולל בעמדות שמירה. כפי שגם איני מתנגדת לכך שמטפלות בילדים, גננות, מורים ומדריכים יתחילו להרים טלפונים היסטרים גם לאבות (במקום רק לאמהות) של ילדים שחלו או נפצעו ויש לאספם מוקדם מהצפוי או בכדי לבשר להם שעליהם לדאוג לקנות ולהביאכל מיני פריטי ציוד ומזונות.

    בכל מקרה, אני מתפעלת מכך שהורים רגלים לחלוטין, בשנות הארבעים והחמישים לחייהם, הצליחו לגדל דור חיילים וחיילות רבי תושיה ויכולת אלתור, היודעים להשתמש בכל האמצעים שביכולתם להשיג, ומסוגלים להאציל סמכויות ולחלק תפקידים בטבעיות רבה כל כך. כולל להוריהם.

    אהבתי

  51. חייל זקן Says:

    קמיליה,
    ברוח הזמן יש לי הצעה לרמטכ"לנו הפרוגרסיבי שרוצה לשלב בנות בשריון. כידוע, צה"ל מממן טיפולי המרה לטרנסים. במקום לגייס 15 בנות אורגינל לנסיון שעלול להיכשל (אי אפשר לצייד את המרכבה 4 בזחל קל כמו החגור מועט התחמושת בקרקל) יגוייסו לניסוי 15 טרנסיות חסונות מהעדה של קייטלין (ברוס) ג'נר ובא לציון גואל.

    אהבתי

  52. קמיליה Says:

    לחייל זקן,

    התלבטתי האם להביא לך ערך על תיאתרון הקבוקי היפני או על התיאתרון האליזבטני האנגלי. בשניהם שחקנים גברים מילאו גם את כל תפקידי הנשים, כיון שקהל הגברים בתקופתם לא היה מסוגל לראות ולשמוע שחקניות בלי לצאת מדעתו. אבל בתקופתנו, רוב הגברים בעולם המערבי הצליחו לפתח מערכת חיסון סבירה מפני ההשפעות הנוראיות של חשיפה לנשים, פרט לכמה מובלעות דתיות וחרדיות.

    לפיכך, החלטתי להביא ערך על טייסת הקרב הרוסיה- יהודיה שלחמה בהצטיינות במלחמת העולם השנייה.
    מומלץ לכולם. פיסת היסטוריה מעוררת גאווה בכישורי הלחימה של יהודים, גם לפני הציונות, ובלי שום קשר אליה.

    https://he.m.wikipedia.org/wiki/לידיה_ליטבק

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: