הייטק, קרן הפנסיה וקרן הצבי

גלובס מצא פיתרון פלא לבעיית האקזיטים המהירים מדי בהייטק הישראלי. אם משקיעים ישראלים יממנו את התעשייה, במקום קרנות הון סיכון זרות תאוות בצע, אפשר יהיה להקים חברות שישתקעו בתחום ולא ייבלעו במהרה בחברות ענק בינלאומיות. איזה משקיעים ישראלים יגויסו לשם כך? לגלובס יש פיתרון פשוט: יש לחייב את הגופים המוסדיים להשקיע חמישה אחוזים מכספיהם בהייטק הישראלי.

לא חשתי כל כך אסיר תודה להראל פרימק ולמאבקו הסיזיפי להכנסת אופציית ניהול ההשקעה העצמאי לחיסכון הפנסיוני בישראל כמו שחשתי עם קריאת הטור הזה. אין דבר הרסני יותר לחיסכון הפנסיוני ולעתידנו הכלכלי אחרי שנפרוש מאשר שעבוד החסכונות שלנו  למטרה חברתית או כלכלית כזו או אחרת. המטרה של חוסכים פנסיוניים צריכה להיות הפשוטה והגסה ביותר – לרדוף בצע ולצבור המון כסף. הגופים המוסדיים שמנהלים לנו את הפנסיה אינם צריכים להעלות על דעתם כל מוטיבציית השקעה אחרת – בטח לא לעשות טוב לתעשיית ההייטק במדינה. אנשיה ירוויחו מספיק גם בלעדיהם. אם חלילה יכריחו את הגופים המוסדיים להכניס שיקולים זרים להחלטות ההשקעה שלהם, מומלץ לכולם לברוח למסלול הניהול העצמאי.

אם יש תחום שאינו זקוק כיום להזרמת כסף בפקודה זהו ההייטק. התמחור המגוחך של סנאפצ'ט בהנפקתה יכול להעיד שבועת ההייטק חוזרת. (מצד שני גם התמחורים של פייסבוק ולינקדאין נראו מטורפים אך הוכיחו עצמם). ריבוי האקזיטים אינו מעיד על בעיה. יש סיבה עקרונית לכך שישנם הרבה אקזיטים אך מעט חברות ישראליות גדולות ומבוססות כמו צ'ק פוינט. כלכלת ההייטק מבוססת על עיקרון המנצח שלוקח הכול. גוגל, פייסבוק, אפל, מייקרוסופט – כולן שולטות בתחומן ומרוויחות בו הון עתק. הן אינן שוקטות על השמרים ומוכנות להשקיע את רווחיהן בכל דבר שנדמה להן כבעל יתרון טכנולוגי. בשל כך הן מוכנות להרעיף כסף גם על מיזמים שאין להם שום מודל כלכלי עצמאי. אם שילמו מאות מיליונים על מיזם ישראלי כזה או אחר, אין פירוש הדבר שלאותו מיזם היה מסלול עצמאי להשיג שווי זה.

אם יש מיזמים טובים, יהיה גם כסף שיחפש השקעה בהן. הדבר האחרון שמתקבל על הדעת הוא לחייב את הגופים המוסדיים בפקודה לנתב את כספנו למיזמים שלא היו נמצאים להם משקיעים בדרך אחרת.