מירי בימין, מבוי סתום בשמאל

סקר שנערך לאחרונה במדינות אירופיות חשף שאיסור הגעת המוסלמים שמנסה לקבוע דונלד טראמפ פופולארי בקרב אזרחי אירופה. ובהפרש עצום – 55 אחוזים תמכו בעצירת הגירה מוסלמית מול 20 אחוזים בלבד שהתנגדו.

השנים האחרונות היו דרמטיות מבחינת נושא ההגירה. גם אם דיבורים על התאסלמותה השקטה של אירופה החלו כבר מזמן, רק התעצמות דאעש ומשבר הפליטים בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה הפילו לכולם את האסימון. ההתמודדות עם הגל הדמוגרפי המוסלמי תעצב את המאה ה-21 במערב. 

לכך יש גם השלכות כלכליות משמעותיות. האליטות המציבות את ערך השוויון כערך עליון ולפיכך קוראות להטלת מסים ומפקפקות בשוק החופשי מאוגדות במפלגות השמאל. אבל כדי להיבחר ולקבל רוב בפרלמנטים הן צריכות לקושש תמיכה מהמעמד הבינוני נמוך. הן איבדו אותו. הוא אוהב שוויון כשמשמעותו היא שהעשירים יממנו לו את ביטוח הבריאות או כשנגזר ממנו מרחב פעולה לאיגוד העובדים שדואג לו לשכר ולתנאים. המעמד הבינוני נמוך מתעב שוויון בכל מאודו כשפירוש הדבר הוא שהמוני מהגרים מוסלמים נתפסים כזכאים להציף את ארצו.

מי שחשב שקריסת השמאל היא תופעה ישראלית ייחודית הקשורה בכיבוש ובאינתיפאדה, מתבדה. בכל העולם המערבי השמאל מת. אפילו בשוודיה שבה שולט כיום השמאל, זו תוצאה חד פעמית של נתק בין הימין המתון לימין הלאומני אשר יחד יש להם רוב בפרלמנט. אולם הימין המיינסטרימי שם כבר רומז שמעתה והלאה יאחד כוחות עם הימין הלאומני האנטי מוסלמי. 

למועמד השמאל אין סיכוי, כך נראה, להגיע לסבב השני בבחירות לנשיאות בצרפת. בוחריו יצביעו ללה פן. הלייבור של ג'רמי קורבין מקבל מעט קולות בקרב מעמד הפועלים. כל המצביעים הלכו למפלגה של נייג'ל פאראג', שהצליחה באופן מדהים לשנות את בריטניה כליל ולהוציאה מהאיחוד, גם עם מושב או שניים בפרלמנט.

השמאל יקרוס, אך הימין ישתנה. שורות הימין במערב יתמלאו באוהדים חדשים שיבטיחו לו השלטון לשנות דור – סוציאליסטים לאומניים, שאינם מסוגלים לשאת את אהדת השמאל להגירה מוסלמית. הימין יצטרך להשתנות בשבילם. לא סתם טראמפ סטה בחדות מעקרונות רפובליקניים של תמיכה בסחר חופשי. הוא זיהה שקיים אלקטורט ימני חדש שאינו אדוק בדת השוק החופשי והצליח להקסימו. אנשי ימין ששמים עקרונות של שוק חופשי מעל ללאומיות ותומכים במטבע רב לאומי או בהגירת עובדים יהפכו לדינוזאורים. דמויות ימין פוליטיות כמו מירי רגב אצלנו  משקפות את זעם ההמונים כלפי בני המוצא האתני השונה ואינן מחויבות לקפיטליזם אדוק. רגב למשל הציעה פעם להטיל מס 80 אחוזים על הכנסת עשירים. מצד שני, הנושא אינו בוער בדמה, היא לא שלי יחימוביץ', וממשלה בראשותה בוודאי תהיה נוחה לעסקים מאחר שאלו שמתחתיה יהיו ימניים מן השורה. הביטו בפניו של העתיד הפוליטי של המערב ותראו שם את מירי. ובאמריקה גם ההווה, יש להודות, נראה כך.

113 תגובות בנושא “מירי בימין, מבוי סתום בשמאל

  1. ניתוח נכון.
    אני חושב שהתגובה של טראמפ מבהירה את העניין הכי טוב:
    "מדינה אחת או שתי מדינות. לי זה לא משנה. אקבל מה שהצדדים מעוניינים בו".
    ובמילים שלנו:
    "חזון אליטת השמאל הישראלית או רצונות הרשות הפלסטינית – שניהן לא מעניינים אותי כי אני לא בא עם אג'נדה מהבית. אני מעוניין לרצות את ההמונים".

    בחרת כדוגמה את מירי רגב. אבל גם כחלון למשל הוא קפיטליסט לא אדוק והוא לא ימין פוליטי כמו מירי רגב. כלומר התהליך המשותף להם הוא פנייה להמון העם ורצון להיטיב עימם.

    באמת חבל על השמאל. הוא מתפרק מכל דגליו. בתחילה הוא ויתר על שיויון כלכלי כי הקפיטליזם ניצח אותו, ועכשיו גם בקרב על שיויון אתני/גזעי הוא עומד להפסיד.
    עם זאת, בהקשר שלנו אני מאמין שלשמאל הישראלי יש תמורה. השמאל. בישראל ידע להרים דגלים נוספים כמו ביטחון, התיישבות, חקלאות, מים, קליטת עליה.
    אני חוזר על משאלה ותיקה שלי, שהשמאל בישראל יוכל לוותר על איבתו להמונים וישב עם הימין ויחד נוכל להגיע לתכנית עשר שנתית של שיתוף פעולה במטרה לקדם את ישראל.

    אהבתי

  2. תמריץ צודק לגבי ההגדרות העכשוויות של ימין ושמאל אבל…
    ההגדרות הללו נזילות ומשתנות תדיר, ומלכתחילה הן רחבות מאוד ולכן גם מטעות מאוד. לטעמי עדיף להימנע מהן כליל.

    כזכור השמאל כוללים קומוניסטים, סוציאליסטים, אנרכיסטים, ליברלים (אוהבי חירות תומכי השוק החופשי והגלובליזציה), מתקדמים (כלומר גזענים כלפי גברים לבנים סטרייטים) מיעוטים (שהיו דוגלים בגישה ימנית אילו היו הרוב אבל בשל חולשתם מצטרפים לשמאל) וכו'. ואילו הימין כולל מלוכנים, פשיסטים, דתיים, ליברלים (דומים לאלו שבשמאל), ניצים ביטחונית, לאומניים וכו'. בקיצור כל קבוצה מגוונת מאוד, ויש קבוצות שדומות יותר אחת לשנייה מאשר לקבוצות אחרות בתוך הגוש שלה.

    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94

    למשל המפלגה הרפובליקנית בארה"ב כוללת ליברטן (פול ראנד), שמרן דתי (טד קרוז) ולאומן סוציאליסט (דונלד טרמפ). חוץ מנאמנות מפלגתית אין הרבה דברים שטרמפ וראנד מסכימים ביניהם.

    אלא אם נשתמש בהגדרה שלך שלפיו הימין הוא היררכי והשמאל שיווני. אבל גם זו הגדרה גמישה. השמאל של אתמול הוא הימין של מחר ולהפך. המושגים הללו נוצרו בתקופת המהפכה הצרפתית. אז תומכי המלוכה ישבו מימין ותומכי הרפובליקה משמאל. אבל השמאל של אז היה בעל דעות ימניות להפליא. שוק חופשי, זכות מוחלטת לחופש הדיבור (כולל פוגעני), ולעיתים לאומני וניצי מאוד.

    ובארה"ב בעבר הדמוקרטים היו ימניים: בעד גזענות, משטר פדרלי חלש, שוק חופשי וכו'. ואילו הרפובליקנים היו שמאלנים: בעד מדינה המתערבת לטובת החלשים ולטובת טכנולוגיות ותשתיות ציבוריות (למשל פסי רכבת וטלגרף). ולפני זה הימין היה הפדלריסטים (בעד משטר פדרלי חזק, שלטון העשירים בעלי האדמות, לאומנות ושנאת מהגרים) והשמאל היה הרפובליקני-דמוקרטי (בעד זכות הצבעה למהגרים ועניים).

    בשני המקרים הצד הימני נמחק כמעט לחלוטין. אין כמעט תומכים בארה"ב לזכות הצבעה רק לעשירים או רק לגברים לבנים. אבל המפה הפוליטית שבה והתאזנה בכל פעם כשעלו נושאים חדשים לדיון, או כאשר הצד המפסיד מיתן את עמדותיו והצד המנצח הקצין אותו עד ששוב הושג איזון (ראה למשל גזענות כלפי שחורים בעבר, מול אפליה מתקנת בהווה).

    ולכן אני מתייחס בספקנות לטענות על כך שבעתיד צד אחד ישלוט במפה הפוליטית. יותר סביר שפשוט החלוקה בין שמאל וימין תוגדר מחדש. וכפי שרוב הימניים של היום היו מוגדרים בעבר* כשמאל קיצוני (דמוקרטיה, שוק חופשי חופש דת וכו'), כך ייתכן שבעתיד ראש הממשלה לפיד יוגדר כמשאל קיצוני.

    אגב ייתכן כמובן גם שכישלון המדיניות הכלכלית של טרמפ יביא להשתלטות מחודשת של הדמוקרטים על הבית הלבן. אני מקווה שכריאקציה למדיניות הממשלה הגדולה של טרמפ זה יהיה שמאל שתומך יותר בשוק חופשי וחשדני הרבה יותר כלפי התערבות המדינה בכלכלה בכלל, וכלפי סוציאליזם בפרט.

    אני מהמר על מארק צוקרברג כנשיא הבא של ארה"ב. במיוחד מאז הכריז שהוא מתקרב שוב לדת ורוצה לפגוש אדם אחד מכל מדינה בארה"ב. אבל ייתכן ואני מגזים ומארק רק מחפש משמעות רוחנית לחייו ורוצה להתקרב יותר לאחיו בני האדם, שבהם ראה עד כה רק מוצר צריכה עבור לקוחותיו המפרסמים. אולי.

    * ההגדרות הללו גם תלויות מקום גיאוגרפי. האבות המייסדים של ארה"ב נחשבו לשמרנים מתונים בתוך ארה"ב. אבל בכל מדינה אחרת באותה תקופה הם היו נחשבים לשמאלנים קיצוניים, אנרכיסטיים שבשם החירות והשיוויון יהרסו את ההיררכייה שמאפשרת לכל חברה תקינה להתקיים. כיום הם כמובן נחשבים לגזענים צבועים המוקצים מחמת המיאוס. אבל זה כמו ללעוד לאחים רייט על שהמטוס שלהם לא יכול היה לשבור את מהירות הקול. ארה"ב הייתה המדינה הכי מתקדמת, שיוויונית וחופשית, לאותה תקופה ולכן יש לזכור אותם לטובה.

    אהבתי

  3. אני חוזר על דברים קודמים שלי:
    1. השינוי הזה קרה בגלל הרשתות החברתיות – לא בגלל עצם הטכנולוגיה אלא בגלל הדיבור הישיר לעם ללא צורך בתיווך העיתונות.
    2. הרשתות החברתיות גרמו לאנשים מן השורה לפגוש המון דעות מנוגדות (בניגוד ל"קו המערכת") והן הכריחו אותם לגבש דעה ולהביע אותן בקלות.
    3. בשביל להבין את איבת השמאל להמונים אני ממליץ על ספרו של חוסה אורטגה די-גאסט "מרד ההמונים".

    אהבתי

  4. "כלומר התהליך המשותף להם הוא פנייה להמון העם ורצון להיטיב עימם."

    סליחה אבל אלו שני דברים מנוגדים בתכלית. יש הבדל בין מה שאנשים רוצים (סוציאליזם פופוליסטי) למה שבאמת יטיב איתם (לפי דעתי שוק חופשי). אבל לצערי ניסיוני מלמד שאני גרוע מאוד בתחזיות, ובמיוחד לגבי העתיד. לכן אני משלים עם הידיעה שבעשור הקרוב צפויים עוד הרבה שינויים שהם כיום בגדר לא יעלה על הדעת.

    אהבתי

  5. אור,
    אתה צודק שהגדרות הימין והשמאל משתנות, אבל בשביל להזיז נושאת מטוסים צריך זמן רב.
    אני מבין את הניתוח של תמריץ לטווח הקרוב (5-15 שנה). אין בדבריו נבואה לתבוסה סופית ומוחלטת של השמאל.

    אהבתי

  6. אור, אני מסכים איתך בגדול. המפה הפוליטית אמורה להתעצב מחדש כך שתהיה תחרותית ובהתאם לנסיבות.
    יש קושי לתאר את הבדלי הימין והשמאל בעבר כי החלוקות היו שונות. המפלגה הדמוקרטית והרפובליקנית בארה"ב לא היו תמיד בעלות הבדל אידיאולוגי ברור ומוצק. בהחלט ייתכן שישתנה המצב שוב.

    עם זאת, השמאל הנוכחי בעולם נתפס כמייצג כיוון אידיאולוגי מתקדם שההיסטוריה צועדת בכיוונו. יותר קוסמופוליטי, יותר שוויוני, יותר הוגן. אין מדובר באיזו אידיאולוגיה מקרית שאיכשהו נרשמה היום במשבצת הפוליטית המזוהה כשמאל, אלא כהתגלמות אידיאולוגיה הומניסטית שמנחה את אליטות המערב שנות דור. לדעתי זו רעידת אדמה היסטורית גדולה, שההליכה לכיוון הזה עלתה על אבני חצץ ונתקעה מול בעיה בלתי אפשרית: הנהגת שוויון במדינה הנמצאת בעולם גלובאלי של גבולות פתוחים היא פרדוקסלית כי מחייבת יחס אוהד ושוויוני כלפי מהגרים מתרבויות נחשלות ולא שוויוניות וזאת באופן שפוגע במיוחד בעניים ובחלשים המקוריים של המדינה.

    אהבתי

  7. "הרשתות החברתיות גרמו לאנשים מן השורה לפגוש המון דעות מנוגדות"

    לא נכון. כל המחקרים מראים שרשתות חברתיות לא גרמו להמון להיחשף ליותר דעות מגוונות אלא להפך. רוב בני האדם, למעט כמה דיסידנט, מוצאים ברשת קהילות ומקורות מידע שתומכים בדעות שלהם, ורק מקצינים בדיעותיהם.

    כך קורה שהשמאלן והימני הממוצע לא חלוקים ביניהם רק בערכים בהעדפות ובתחזיות שלם לגבי העתיד. אלא גם לגבי מהן העובדות בהווה.

    למשל מה אחוז היהודים והערבים בין הים התיכון לירדן (כולל עזה והשטחים)? מתברר שרוב השמאל חושב שכבר 50% הם ערבים ובעתיד הם יהוו רוב. ואילו הימין בטוח שיש עדיין רוב יהודי מוצק, ושבעתיד, בזכות הצניחה בשיעורי הילודה הערביים והעלייה בשיעורי הילודה היהודיים (ובעיקר בזכות החרדים שהם התגשמות החזון של הרצל) יהיה רוב יהודי מוצק גם אחרי סיפוח השטחים ומתן אזרחות לכל הפלסטינים. ואז כשאנו נהיה 51% והם 49% מהמצביעים נוכל להתעלם לחלוטין מרצונותיהם, ועדיין לתת להם להצביע לכנסת.

    וזו רק דוגמא אחת. מניסיוני ברוב הויכוחים בין השמאל והימין בארץ ההבדל העיקרי איננו בערכים אלא בעובדות אליהן חשוף (או לא) המצביע.

    אהבתי

  8. אור,
    אנשים לא רוצים לא קפיטליזם ולא סוציאליזם. רק האליטות רוצות "איזמים".
    אנשים רוצים להיטיב את חייהם ויצטרפו לצד שמעניק זאת ויעברו לצד שמנגד אם הוא יוכל לספק זאת.

    אהבתי

  9. יאיר, איזה תפקיד היית מצפה שהשמאל בישראל יקח על עצמו? היו בעבר התעוררויות שנראו מאוד בסגנון שהיית מצפה לו. כמו תנועת "דור שלם" אחרי רצח רבין, אבל גוועה. היה בזה משהו מלאכותי לדעתי.

    אהבתי

  10. "הנהגת שוויון במדינה הנמצאת בעולם גלובאלי של גבולות פתוחים"

    שכחת לציין גם עד כמה המהגרים הם בעלי ערכים שונים, לא שיוויונים ולא ליברלים, מהאוכלוסיה הקולטת.

    למשל ניתוח הדעות הכלכליות של המצביעים בארץ חושף את הנתון המדהים שככל שהמפלגה היא דתית יהודית יותר כך היא מתנגדת יותר לסוציאליזם (גם בהצהרות, גם בסקרי דעת קהל וגם בהצבעות בעד חוקים בכנסת), על אף שהוא מיטב בעיקר עם העניים המצביעים לה. יוצא הדופן היחיד בהקשר זה הוא הציבור הערבי שהוא גם סוציאליסט וגם דתי, אבל זה כנראה רק ניסיון לחיות על חשבון היהודים. בארצות ערב הדתיים הם מאוד אנטי סוציאליסטים.

    אני גם תמיד נדהם מחדש עד כמה השמאל עיוור מרצון לעובדה הברורה שעושר (דברים בעלי ערך כשלעצמם, כמו שירותים ומוצרים, להבדיל מהכסף שמייצג אותם) הוא תוצר של התנהגות אנושית. ולהפך עד כמה שעוני (למשל 10 ילדים לכל שני מבוגרים, או אמהות חד הוריות) הוא תוצר של בחירות אנושיות מודעות.

    ולכן מדיניות של שיוויון בתוצאות תוביל בהכרח להפצת תרבות אנטי יצרנית של בערות שמובילה לעוני. זה לא מקרי שהציבור הכי דתי הכי פחות משכיל והכי פחות סובלני הוא גם זה שעושה הכי הרבה ילדים והוא שיהווה את רוב, ובכך יהרסו בעתיד, את מדינת הרווחה של השמאל. זו תופעה שחוזרת על עצמה בכל מקום בעולם. זה קורא בקנה מידה גלובלי (אירופה ואסיה לעומת אפריקה והמזרח התיכון), בארץ (חילונים מול דתיים) ובארה"ב (לבנים מול היספנים). וזה קורה משום שקל הרבה יותר לגדל הרבה ילדים עניים בחברות שמרניות שבהם חשוב כוחה של הקבוצה (שאנו נהיה יותר מהם) מאשר לגדל הרבה ילדים בחברות עשירות וליברליות, שבהן מצופה מכל ילד ללכת לאוניברסיטה ולהגשים את עצמו.

    אהבתי

  11. אור, ראה מה כתבתי כאן
    http://tinyurl.com/h2n8ydn

    עם זאת איני בטוח בקשר נצחי בין ילודה גבוהה לעוני. אפשר לשים לב למוטציה מעניינת שגורמת לציבורים ברמה גבוהה מבחינת השכלה כמו החרדים הליטאים, הדתיים הלאומיים ובפרט המתנחלים, המורמונים בארה"ב, להוליד הרבה ילדים מתוך אידיאולוגיה דתית מוצקה הדורשת שליטה עצמית ולפיכך מנת משכל גבוהה ולא מתוך נבערות וחוסר אחריות.

    אהבתי

  12. אור כתבת
    '….מאשר לגדל הרבה ילדים בחברות עשירות וליברליות, שבהן מצופה מכל ילד ללכת לאוניברסיטה ולהגשים את עצמו.:
    אז יש איזה הוגה פרוגרסיבי שאני ככה האזנתי לו השבוע , לצערי די ברפרוף כי לא היה לי זמן להתעמק ,שאומר שהעניין של ה'הגשמה העצמית' הוא רעיון
    ליברלי … אצל הניאו ליברלים יש איזה אידאליזציה של השוק כמו איזה כוח טבע עליון ושהשוק למעשה יודע יותר טוב מהפרט שהוא בעל נחיתות אינהרנטית מול השוק. השוק (כקלוקטיב!)קובע לפרט את השווי או הערך האינטרנטית שלו , כמו לייקים בפייסבוק למשל ולא איזה מקור פנימי שקובע לפרט את הערכים החשובים לו.
    זה בערך מה שאני זוכר …. צריך באמת לחזור ולהתעמק שם. בכלל , יש לו שם ביקורת מעניינת על הניאו ליברליזם ועל הנחות מוצא פילוסופיות בבסיס השקפת העולם הזו. הוא כתב ספר בשם 'חבל לבזבז משבר טוב' או משהו כזה.
    … אבל זה פילוזופיה … מסכים עם יאיר שאת העם פחות מעניינים האיזמים… אותו הוגה אבל טוען שלימין הניאו ליברלי יש מערכת ממומנת שדוחפת את האידיאולוגיה ואצל השמאל , כרגיל 🙂 , זה פארטאצי ולא מאורגן טוב.

    אהבתי

  13. גיא, עם דבריך על הבדלי הארגון בין ימין לשמאל הזכרת לי שבארה"ב כולם, כולל אני, היו משוכנעים בניצחון הילארי כי היה ברור שהמטה שלה מכיל מומחי מחשוב ופילוח שינצחו על פעולת הבאת מצביעים בהמוניהם, בעוד שמהבלגן והכאוס שמאפיינים את טראמפ ואנשיו לא ייצא כלום. בסוף המתנדבים המסורים של הילארי נדהמו שוב ושוב לגלות שהאנשים שהם נשלחו בידי האלגוריתמים המתוחכמים לזרז להצביע בכלל מתכוונים לסמן בקלפי את דונאלד.

    אהבתי

  14. תמריץ, מסכים.
    אם אתם זוכרים את הדברים של ג'ורג לייקוף , הלינגוויסט על החשיבה המטאפורית של השמאל ושל הימין הכלכלי אז הוא גם טען שהימין היום מאורגן והשמאל ממש לו.

    אהבתי

  15. השמאל איבד את ההמונים בגלל שהוא הפסיק לעשות. הוא הסתגר לתוך צהלה וכפר שמריהו (בהקצנה כמובן), השאיר את חיפה למרכז (לפיד/כחלון) ואת הפריפריה לימין. במקום לעשות את מה שהוא מאמין בו הוא העדיף להילחם בכל השאר: בדתיים, במתנחלים, בחרדים, במזרחיים, בבעלי הון. קרא בזלזול לממשלות הימין "קואליציות של מיעוטים" בזמן שהוא הופך למיעוט. הוא התנתק מהשטח כליל:
    במקום להקים עמותות עזרה לאותם אלו שהוא מתיימר להגן עליהם הוא הקים עמותות משפטיות
    במקום להביע סולידריות עם מפוני גוש קטיף הקיבוצים שם ליוו את הפינוי בשירה וריקודים
    במקום לכבד את מסורת ההמונים (ולאכול בשקט בבית), יעל דיין הצטלמה יוצאת מהים ביום כיפור
    במקום לחוקק חוק שמיטיב את שכרם של מטפלות מעונות היום, הוא חוקק חוק שמיטיב את חייהם של האמנים (חוק "איה כורם")

    אז במצב שכזה, ללא שום עוגנים נוכחיים, למצוא כיון מחודש זה באמת קשה מאוד. זה דורש חזרה בתשובה שאני לא בטוח שהשמאל מסוגל לה.
    אבל להלן מספר מהלכים מיידיים שהשמאל לדעתי צריך לנקוט בהם במטרה לשפר עמדות:
    – להפוך את ההתמודדות על הנהגת ההסתדרות לעניין מהותי, ואחר מכן לשנות כיון מתמיכה בועדים החזקים לתמיכה בועדים קטנים
    – לפתוח את מרצ לפרימרייז פתוחים
    – לתמוך בהחלה של החוק הישראלי על אזורים בקונצנזוס (מעלה אדומים, אריאל ..) – ולהתנות זאת באי החלה על שטחים נוספים
    – להפסיק את הרדיפה הפוליטית אחר משפחת נתניהו
    – להודיע שהשמאל לא מעוניין להיכנס לממשלת נתניהו אבל הוא מעוניין לקדם חוקים בשיתוף עם הקואליציה

    אהבתי

  16. http://www.themarker.com/wallstreet/1.3869270
    מארק צוקרברג מתחיל את ההכנות למירוץ לנשיאות 2020.
    הביריון נגד החנון. יהיה מבדר.
    אגב בניגוד לבחירות קודמות בבחירות האלו לא יהיו לי שום התלבטויות.
    סחר חופשי וסובלנות מול ממשלה גדולה ולאומנית.

    אהבתי

  17. "חברי דיוויד הורוביץ (איש שמאל לשעבר, שכיום הפך לשמרן – ט"ט) נוהג לומר: 'בכל ליברל יש רודן שזועק ומבקש לפרוץ החוצה'".
    ענן של עשן יפהפה מרחף מעל ראשי, ואני שואל את דיוויד גולדמן: האם אתה סבור שלשמרנים אין רודן בתוכם?
    "ההבדל הבסיסי בין הליברלים לשמרנים הוא השונות שבין האמונה שאתה יכול להנדס מחדש חברה ולהתאים אותה לתפיסה הנעלית שלך על האופן שבו היא צריכה לנהוג, ובין הדעה שאנו נידונים להמשיך במסורת ובמנהגים שלנו לנצח. זה ההבדל הבסיסי. דעתם של השמרנים על מה שהמדינה יכולה לעשות נוטה להיות מתונה בהרבה, מכיוון שהם חושבים שההרגלים, המסורות והמנהגים שלנו לא משתנים כל כך בקלות. במובן זה, השמרנים הרבה פחות נוטים לכפות שינויים דרך המדינה, ובמובן זה, אני חושב, יש להם הרבה פחות דחפים רודניים".
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/863/303.html

    אהבתי

  18. משה , כאמור , הניאו ליברלים החליטו מזמן שהם גם יכפו את השינויים דרך המדינה , דרך תהליך של קונסטרוקציה ותיקון עולם. לדעתי , המנטרה שכאילו רק השמאל הוא כזה היא ספין ולא נכונה עובדתית. דיברנו פעם כאן על ליאו שטראוס שהוא מאבות ההוגים של הניאו ליברלים שטוען שצריך לכפות שינויים דרך המדינה. הוא גם מתנשא על ה'עם' … וטוב שכך. בקרב החבורה של בוש הבן ישבו גם כמה חברה כאלו.
    אישית , כשהייתי בשמאל ,בזמנו, לא היתה לי בעיה להצביע למשהו אליטיסטי ומתנשא והיום כשאני בימין גם אין לי בעיה. להיפך, זה אפילו נותן לי תחושת חמימות של בית. כן יש לי בעיה לחרטט את עצמי עם ספינים שלא מסתדרים עם העובדות.

    אהבתי

  19. משה, יש אמת מסוימת בהבחנה. למשל, בחירת טראמפ תשפיע בראש ובראשונה על הרכב בית המשפט העליון, ואני בספק אם ניצחון הילארי ובית המשפט העליון שהייתה מרכיבה היה מותיר משהו מהדמוקרטיה באמריקה. השופטים השמרנים של טראמפ גם יהיו אקטיביסטים אבל כנראה לא יפריעו לניו יורק ולקליפורניה להיות ליברליות כפי שירצו.

    אהבתי

  20. מסכים לדברי משה, דיויד גולדמן ותמריץ:
    בחירת טראמפ אינה נעימה לחלק מהאמריקאים, כמו הבחירה בברקזייט, אבל היא בהחלט החזירה את הסומק ללחיים של הדמוקרטיה.
    באופן שהמדינות נוהלו בשנים האחרונות – הן נשלטו בידי האליטות ולא בידי העם.

    אהבתי

  21. תמריץ,
    כדאי לשפר קצת את הרזולוציה שבה אתה צופה בתופעות גלובליות. אני מכיר את עמק הסיליקון מראשיתו (עבדתי במספר חברות שם) שהיתה בצבע לבן חיוור ואילו היום הוא מתאפיין בבולטות גבוהה של הודים וסינים ומנגד מעט מאד היספנים ומוסלמים (ערבים וכושים). לשעתי החיבור בין צפון אמריקה להודו/סין יילך ויעמיק בעתיד ואילו אפריקה והעולם הערבי/מוסלמי יושמו מאחורי חומה על ידי אירופה וצפון אמריקה. השאלה שנותרת פתוחה היא החיבור של ארצות הברית לעולם ההיספני.

    אהבתי

  22. יש יותר מסיבה אחת לקריסת השמאל / עליית הימין בעולם

    א. המטוטלת ההיסטורית. כיון שב 70 השנים שלאחר מלחה'ע השנייה השמאל נטה להיות הדומיננטי – הגיע כנראה תורו של הימין. ניתן לנבא שגם הוא, בבוא העת, יוחלף.

    ב. קיימת סתירה פנימית מהותית בין השמאל הסוציאליסטי (של מדינת הרווחה והדאגה לחלשים) לבין השמאל הגלובליסטי (המנסה לפתוח את כל הגבולות ולתפוס את הזכות להגר למדינה עשירה יותר כאחת מזכויות האדם הבסיסיות). שמאל סוציאליסטי יכול לפעול רק בקהילות / מדינות סגורות. לפי הכלל של עניי עירך / מדינתך קודמים. (וגם אז – בעיקר כאשר קיים פיקוח הדוק, כמעט רודני, על אורחות חייו והתנהלותו).
    אחרת, משמעות השאיפה לשיוויון היא שאסור ששכרו ותנאי חייו של פועל אמריקאי או אירופאי יהיה טוב מזה של פועל ניגרי או הודי. יש להתכנס לממוצע ביניהם. ה"הבטחה" הסוציאליסטית לשיפור רמת החיים של השכבות החלשות בחברה הופכת לאיום של הורדת רמת החיים במערב בכדי להעלות את רמת החיים בעולם השלישי. כיון שאת המחיר של קליטת כל אומללי העולם ונדכאיו משלמות בעיקר השכבות החלשות ביותר בכל חברה – סביר שלא יאמינו להבטחה של השמאל שישפר את חייהם, ולא יצביעו עבורו.

    ג. ההתנהגות הנואלת וכפוית הטובה של המוסלמים כלפי תושבי המדינות שהיו נכונים לקלוט אותם. ניתן לטעון שהאיסלם הפוליטי הרדיקלי למעשה הוריד את השמאל והעלה את הימין.
    העובדה שרובם המכריע של המוסלמים אינו מתנגד אקטיבית לאידיאולוגייההג'יהדיסטית של השתלטות האיסלם על העולם, לטרוריסטים, למבצעי התקיפות המיניות של נשים, לפושעי הרכוש ולמנצלי מדינות הרווחה, למבקשים להחיל את השריעה על אזורי מגוריהם במערב ואח'כ על המדינה כולה – סימנו את כל המוסלמים כאויב.
    השמאל האירופי לא זיהה נכונה את האיום על המערב וערכיו, ופתח את דלתותיו לרווחה לקליטה המונית של מוסלמים – ולפיכך הוא נוטה להיתפס כלא כשיר להנהגה לאומית.
    [בישראל, השמאל לא זיהה נכונה את חוסר הנכונות של ערפאת / הפליסטינאים להשלים עם קיום המדינה היהודית ולוותר על זכות השיבה. מה שמטיל ספק ביכולת השמאל להבחין בין המציאות לבין משאלות ליבו על מה שהיה רוצה שתהיה המציאות]

    אהבתי

  23. קמיליה, מסכים. הגדרת את הדברים היטב. אגב גם בארץ היינו חשופים לסכנת ההגירה של האיסלאם ולא רק לסכנת הטרור. בייניש לא העזה בסופו של דבר לבטל את חוק האזרחות, אך זה היה מאוד קרוב לכך.

    אהבתי

  24. זה נכון והתופעה הזאת אמיתית וחשובה, אבל צריך לשמור על פרופורציות – לא מדובר על "העולם המערבי". מדובר על כמה מדינות חשובות שבהן היו באמת מהפכים פוליטיים, כמה מדינות אחרות שהיו בהן שינויי מגמה מתונים, וזהו. חוץ מבריטניה, ארה"ב, הולנד וסקנדינביה מה עוד אנחנו רואים? במדינות הים התיכון השמאל רק מתחזק – יוון עדיין תחת סיריזה, באיטליה הכוח העולה הוא תנועת חמשת הכוכבים שהיא לא בדיוק שמאל קלאסי אבל ימין היא בטח לא, בספרד היו ממש עכשיו בחירות שהשמאל קיבל בהן תוצאות מרשימות במיוחד, הבעיה שלו היא בעיקר הפיצול. בגרמניה השם החם הוא מרטין שולץ, לב לבו של הממסד האירופי. במרכז ומזרח אירופה מעולם לא הייתה נוכחות משמעותית לשמאל, בקנדה חוגגים את הנשיא השמאלי ביותר שאפשר לדמיין, ובאמריקה הלטינית ממשיכים עם המטוטלת הסטנדרטית שלהם, היו כמה ניצחונות לימין לאחרונה אבל לא נראה לי שזו איזושהי מגמה חזקה. ולגבי צרפת אני לא ממש מסכים: בצרפת אין "מועמד השמאל". המפלגה הסוציאליסטית על הקרשים כי הקולות זולגים שמאלה למועמד השמאל הקיצוני, וטיפה ימינה לסוציאליסט אחר שהחליט לרוץ במסגרת עצמאית ולא במסגרת המפלגה. בכל הסקרים שאני ראיתי, אם נאחד את שלושת מועמדי השמאל לנשיאות (האמון, מלנשון, מקרון) נקבל בערך חצי מהמצביעים, שזה הרבה יותר מלימין הממסדי. הסקרים כרגע (מאז פרשיית השחיתות של פיון) מראים שאפילו עם הפיצול הזה מקרון מגיע לסיבוב השני ושם מנצח בהליכה את לה־פן.

    אגב, יש לך איזשהו קישור לגבי הימין השבדי שרומז לאיחוד כוחות עם הימין הלאומני? זה נשמע מסקרן.

    אהבתי

  25. שי, תודה על התגובה.

    להבנתי בצרפת מקרון רץ כמועמד המרכז. בגרמניה, גם אם כרגע מרקל שולטת, לדעתי לא יהיה עוד מועמד של הימין-מרכז שינהג כמרקל בנושא ההגירה והפליטים, והבאים אחריה ינסו למצוא שפה משותפת עם הימין האלטרנטיבי. בכל מקרה אין ספק שזהו תהליך ולא משהו שתם ונשלם.
    לגבי שוודיה:
    https://www.yahoo.com/news/swedish-opposition-party-launches-budget-bid-bring-down-113836988–business.html

    אהבתי

  26. הערות מעניינות מאד שאני מסכים עם רובן.

    רציתי רק להוסיף את 2 הסנט שלי שהביטוי " סוציאליסטים לאומניים" בתרגום לגרמנית מעביר בי חלחלה …

    אהבתי

  27. צריך לזכור שבארהב למעשה הילרי זכתה ברוב הקולות
    כך שבקלות התוצאה היתה יכולה להיות הפוכה.
    בנוסף, די נהוג שם המטוטלת שאחרי 8 שנים מואסים במפלגה השלטת ומחליפים צד.
    בנוסף, עם הילדוה המוגברת של שחורים והיספנים אז בספק אם לרפובליקנים יש עתיד מזהיר.

    אך שימו לב כמה כמה אמריקה מפגרת אחרינו
    ההסתה של טראמפ נגד התקשורת.. ככ ביביזם.
    מנהיג חזק חייב לסמן אויב רשע ומוחשי כדי לאחד את בוחריו נגדו וגם כמסך עשן לשאר עניינים

    בבלכה
    שימי

    אהבתי

  28. הפרלמנט הדני העביר לאחרונה על חודו של קול את ההצהרה הבאה שקשה היה להאמין בעבר שתתקבל על הדעת במדינה כמו דנמרק:

    Parliament notes with concern that today there are areas of Denmark where the proportion of immigrants from non-Western countries and their descendants is over 50 per cent,” the DPP’s declaration read.

    “The Danish parliament believes that Danes should not be a minority in areas of Denmark.”

    שימו לב שמשתמע מזה שצאצאים של מהגרים מהעולם השלישי שנולדו בדנמרק אינם דנים אורגינל. כל אחד מבין שבדרך כלל יש בכך המון אמת, אבל שהפרלמנט הדני יכיר בכך?!

    אהבתי

  29. לתפיסתי, אתם שבויים בהגדרות הימין והשמאל שהיו נכונות לפני מאה שנים, בעידן שלפני כל 'לחצי 'נדידת העמים".

    מספר דורות של ילודת יתר בעולם האפריקאי והמוסלמי + שינויי אקלים ומידבור + ריבוי מדינות כושלות ומלחמות "שבטיות" + תקשורת המביאה תמונות של רמת החיים במערב גם לכפרים הנידחים ביותר בהודו ובאפריקה – יוצרים על המערב לחצים מאוד כבדים.
    לחצים המחייבים גם את הימין וגם את השמאל של העולם השבע לשנות את פניהם. הם מתכנסים כיום לשתי אידיאולוגיות עיקריות:

    א. קפיטליזם גלובליסטי, די ליברטיאני, המקדש את השוק החופשי. כולל תמיכה בתנועה חופשית לחלוטין של סחורות, ממון ובני אדם. משמעות הגלובליות חסרת הגבולות היא למעשה גם הרס מדינת הרווחה שהשתרשה במערב.
    בעולם המערבי – זו האידיאולוגיה המועדפת כיום על האליטות הגלובליות. גם על הימין הרפובליקאי השמרני הוותיק וגם על השמאל הקוסמופוליטי הדואג לכל אומללי העולם. לא במקרה גם הממסד של המפלגה הדמוקרטית (כולל הילארי קלינטון ואנשי וול סטריט) וגם הממסד הרפובליקאי תומכים באותם הסכמי סחר, ובאי גירוש מסתננים לא חוקיים ממקסיקו. הם חותרים לאותו יעד.

    ב. מערכת רווחה וחלוקה מחדש של כספים בין עשירים לעניים בתוך "קהילה" מוגדרת של מדינה / לאום / שבט / דת (או כל הגדרה אחרת הקובעת מי "שייך" ומי "לא שייך"). גבולות כל "קהילה" חייבים להישמר בקפידה, כך שמעבר סחורות, ממון ואנשים פנימה והחוצה אינו יכול יותר להיות חופשי. יבנו חומות מכסים וחומות למניעת הסתננות אנשים לא רצויים.
    זו האידיאולוגיה המועדפת על המעמד הבינוני הנמוך במדינות המערב. גם על סוציאליסטים וותיקים כמו ברני סנדרס וגם על "פופוליסטים" הנתפסים בטעות "כימניים" כמו טראמפ ולה פן.

    ניסוח אחר של תפיסתי הוא שכיום החלוקה האידיאולוגית אינה בין ימין לבין שמאל אלא בין תומכי האליטות הקוסמופוליטיות לבין תומכי ההמונים המבקשים להסתגר ולהקיף את עצמם בחומות.

    אם ניתוח זה נכון, ניתן גם לנבא מתי יחול השינוי הטקטוני הבא של האידיאולוגיות – כאשר יסתיימו הלחצים הדוחפים לנדידות עמים גדולות והצורך להתגונן מפני המוני הנודדים / הפולשים. כלומר, לא במהלך הדור הנוכחי או הדור הבא.

    אהבתי

  30. קמיליה, אני חולק עלייך לגבי ב'. סאנדרס ובפרט אוהדיו אינם נוקטים בעמדות אנטי הגירה בוטות. הם מאמינים שכולם שווים ובטח לא יתמכו בגירוש מהגרים. אף שסאנדרס מסתייג מהגירה לא מוגבלת לבטח לא יתמוך בצעדים קשים נגד מהגרים. תשאלי כמובן איך ניתן לקיים מדינת רווחה ללא הגבלת הגירה נוקשה, והתשובה היא שאין להם באמת פתרון לסתירה אבל השמאל תמיד מנותק קצת מהמציאות.

    אהבתי

  31. ביקורת על טראמפ מצד דוויד ברוקס , הכתב הרפובליקני המתון של הניו יורק טיימס – הרפוליקנים עושים עסקה פאוסטית עם טראמפ שתעלה להם בנשמתם…
    בסוף תשאר להם החלטה בינארית …..

    אהבתי

  32. ההתבטאות של טראמפ על העיתונות האמריקנית כאילו היא אויבת העם היא דבר חמור שמזכיר למה מועמדותו נראתה מטורפת לגמרי.

    אהבתי

  33. מעל 40 אחוז מהציבור האמריקאי תומכים באמירה "אויבי העם". טראמפ מזקק את שנאת ההמון לאליטות (התקשורת מייצגת את האליטות) ומכאן האמירה הזאת.
    טראמפ (שהוא איש המודרניות: פטריוטיות, עסקיות דוגרית …) משתמש בכלים פוסט-מודרניים ("פייק ניוז") בשביל להילחם בבניה של הפוסט מודרניות: רב-תרבותיות, מיעוטים, פוליטיקת זהויות.

    אהבתי

  34. יאיר , לפני שקישרתי קצת בדקתי על העיתונאי הזה בויקפדיה, עשה עלי רושם של אדם כן, חושב מחוץ לקופסא ושלא סתם ממנטר מנטרות …
    וגם שמתי לב למשהו שנראה לי מאד יעניין אותך.
    In fact, Brooks read Edmund Burke's work while he was an undergraduate at the University of Chicago and "completely despised it," but "gradually over the next five to seven years… came to agree with him." Brooks claims that "my visceral hatred was because he touched something I didn't like or know about myself

    אהבתי

  35. חייל זקן
    הפוך גוטה
    מנהיג חזק זה ביבי.פוטין.ארדואן.טראמפ שמסמן את התקשורת והסמול /כל מי שחושב אחרת כאויב רשע מס1 של העם.
    ( "הסמולנים שכחו מה זה להיות יהודים"..)

    נכון שזה לא בא בואקום ולסמול ותשקורת יש יד בכך
    אך מנהיג לא יכול להסיט בצורה חסרת רסן נגד חלקים בעם ( ואחכ להתפלא על אלימות ורצח על רקע פוליטי)

    אהבתי

  36. יאיר
    40% מהעם מאמינים במוות לערבים
    האם על המנהיג לזקק ולומר זאת גם מעל כל במה?

    אהבתי

  37. בוועידת הביטחון במינכן אמר מקיין: "בראי ההיסטוריה, הדבר הראשון שדיקטטורים עושים הוא שיתוק התקשורת". מקיין בן ה-80 מיהר להתגונן ואמר: "אני לא אומר שטראמפ הוא דיקטטור, אני רק אומר שאנחנו צריכים ללמוד מן העבר".
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4924341,00.html

    מקיין נאמן למסורת

    מתוך טסטולוגיה – אדמונד ברק
    =========================================
    …. אולי השמרן הרהוט ביותר שקם עד ימנו.
    =========================================
    עבור ברק כאשר אדם בא לשנות מוסדות בחברה, הצני לכת עם ההיסטוריה, אל תחשוב שאתה חכם יותר מן הניסיון של כל הדורות. ברק ממשיך ואומר, בני אדם כיחידים יכולים לחשוב על רעיונות מטורפים, הם יכולים להאמין בתפיסות שהן טיפשיות. אבל המין האנושי שעובר ניסיון רב מאוד וחוויות רבות במשך דורות רבים הוא גאון. לכן, לאן לפנות כאשר אתה מדבר על מה שצריך לעשות ברגע הזה למול בעיה זו? אל תחשוב בצורה רדודה ורציונאלית, תחשוב תמיד בתוך הזרם ההיסטורי. אתה צריך לחפור עמוק בתוך התודעות ההיסטוריות שנוצרות במשך דורות ומשם תוציא את התשובה. כלומר, פילוסופיה היא בסדר לדברים מסוימים, אבל כדי לענות על שאלות פרקטיות אתה צריך לחזור אחורה להיסטוריה.
    =========================================
    …..העיתונות היא כבר גם מסורת של דורות.

    אהבתי

  38. שימי
    לא ברור לי מה אתה מנסה להוכיח. יש דברים שראוי לומר אותם בקול ויש דברים שלא ראוי לומר אותם בקול.
    יאיר סך הכל ציין שהדברים שטראמפ אומר זה דברים שציבור רחב חושב. זה די ברור שהמטרה של טראמפ היא לשנות את המצב שהתקשורת מהנהלת ומעצבת את השיח הציבורי. השאלה אם האמירה של טראמפ במקומה או לא תלויה בשאלה האם אכן היא תועיל להביא את התוצאה המקווה והאם יש לה תוצאות לואי לא רצוית והנקודה שיאיר ציין מעלה את הסבירות שהדברים של טראמפ אכן יועילו למטרה לשמם נאמרו.
    סיפרת לנו על אמירה אחרת שהיא אינה במקום אף שציבור רחב חושב כך אבל אין כאן בדל הסבר שמראה מדוע האמירה של טראמפ אינה במקום.

    אהבתי

  39. גיא
    מקיין טועה מאוד הדבר הראשון שדקטטור עושה הוא לא שיתוק התקשורת אלא השתלטות על התקשורת. אם יש תקשורת מגוונת אכן אין דיקטטור. אם יש קו שולט בתקשורת יש כאן סימן ברור מי הרודן.

    אהבתי

  40. משה
    למנהיג או פוליטיקאי נבחר בדמוקרטיה אסור להסית נגד בני עמו. גם אם הם אויביו הפוליטיים.
    זה מדרון חלקלק מאוד שמתיר את הדם.
    לא כל מה שמותר לצל או ל"עם" מותר למי שעומד בראשו.

    ואפרופו הסכסוך
    אם מישהו לא מכיר
    חזק מאוד..

    אהבתי

  41. משה , מה שתמריץ אמר.
    וגם לחזק את טענתי לעיל על התפישות האליטיסטיות של הימין הקונסרבטיבי
    ====מתוך ויקי=========================================
    התפיסה של ברק רואה באדם יצור מוגבל מאוד מבחינת יכולתו לתפוס את המציאות, לנהל את ענייני החברה לפי יכולתו. ברק, כמו הכנסייה וכלל השמרנים רואה את האדם כחוטא או נופל מתמיד (Fallen) וזאת בעקבות "החטא הקדמון" שממשיך ללוות אותו. עוד טוען ברק שכל תפקידה של החברה איננו לתת לאדם זכויות טבעיות אלא להגן על האדם מפני עצמו ומפני חטאו.
    ==================================================
    ברק ראה במהפכה האמריקאית כמשהו טוב שבא מהאליטה ובהתנגד חריפות
    למהפכה הצרפתית("המהפכה הצרפתית באה ממקום אידאולוגי של שיוויון אבל בסופו של דבר הורידו לכולם את הראש בגליוטינה באופן שווה." (*)) שבאה מן העם.

    (*) ציטוט מדברי יאיר פעם …. אם מחפשים בגוגל –> תמריץ יאיר מהפכה הצרפתית , 🙂 🙂

    אהבתי

  42. שימי ותמריץ וגיא,
    1. זה לא נכון ש-40% מהעם רוצים מוות לערבים. זה פשוט לא נכון. במבחן המעשה אם נשאל את הציבור:
    אתה יכול עכשיו בתשובתך לגרום למות הערבים במדינה – מעטים מאוד יבחרו בכך
    אתה יכול עכשיו בתשובתך לרסן ולהחליש את התקשורת – רבים מאוד יאמרו כן

    ההשוואה בין מוות לערבים שהיא דבר אסור ומגונה ביותר, לבין התחושה שקיימת שהתקשורת לא מייצגת את העם היא רידוד הויכוח כאן. כאילו שמדובר באותו הדבר. כיון שלאנשים בסופו של דבר יש חוש פרופורציה, הם מבינים את ההשוואה המקוממת הזאת, שלא רק שימי עשה אלא התקשורת מפמפמת שוב ושוב. השוואה שגם מורידה מאיכות טיעוניכם אך בעיקר פוגעת באמינות התקשורת.

    2. אני אישית לא מעוניין בהשתקת התקשורת. אני מעוניין שתסיר את מסווה התמימות שהיא עוטה על עצמה ותשים את הקלפים על השולחן. אתם טוענים ש-40% מהעם מטומטמים. אני טוען ש-40% חשים שהאליטות מקדמות את האג'נדה שלהן דרך התקשורת ועל חשבונם. גם אני חש כך.
    אין לי בעיה עם שאול אמסטרדמסקי למשל אפילו שהסיכוי שאנחנו חושבים בדומה הוא נמוך. למה אין לי בעיה איתו? כי אני יודע מה האג'נדה שלו, הוא שם אותה על השולחן, והכי חשוב בעבודתו העיתונאית הוא משתמש בה ללחץ על רשויות, רגולטורים ומשרדי ממשלה לקידום רווחת הציבור. נכון הקו דק מאוד אבל אני מזהה רצון כנה ואמיתי לשרת את הציבור. לא כך הדבר עבור עיתונאים אחרים ועורכי עיתונים שהחליטו להחליף את השלטון כי זה בניגוד לאג'נדה שלהם או לחילופין מוציאים דיבתנו בעולם. גם כאן הקו דק כי בעבודתם הם גם מבקרים את השלטון שזה תפקיד העיתונות. אבל כיון שאיני מטומטם (כמו רוב ה-40%) אני מזהה את האג'נדה שלהם שאינה טובת הציבור כי אם טובתם. הם בכלל לא כותבים עבורי. הם כותבים עבור חבריהם מעבר לים בשביל להפוך לקדושים מעונים.
    באלה איני מעוניין בהם ואיני מאמין להם.

    3. תודה על הציטוט. אני ממשיך לעמוד מאחוריו.

    אהבתי

  43. בעצם אולי אני ואמסטרדמסקי מחזיקים באותן דעות. אני לא יודע כי לא בדקתי. אני מזהה שהוא בא לטובת הציבור ולכן אני לא מחפש בציציותיו ועמדותיו האישיות לא משנות לי.

    אהבתי

  44. בברכה על הציטוט , מקווה שאפילו לא נעלבת קצת כי זה מתוך הערכה.
    למען הפרוטוקול – אני לא נתתי לייק לשימי על ההשוואה.

    בכל מקרה , אם מותר לצטט פעם נוספת אז יש
    הקבוצות חדשות שפורצות דרך בתקשורת, בעיתוניות
    (וגם אם לא מספיק אז זו הדרך לפעול) –>
    http://tinyurl.com/jy8efcz
    וחבל לשפוך את התינוק עם המים.

    אהבתי

  45. כזכור , גם כל הנקודה מלכתחילה היא שיש ביקורות רציניות על טראמפ מימין , כולל מהתקשורת הימינית ופוליטיקאים רצייניים הימין מה שמוסיף אמינות לטענות ולא מומלץ למסמס אותן.

    אהבתי

  46. יאיר
    אתה נתפס לדוגמא ספציפית
    הבעיה רחבה יותר בדמות:
    "הסמולנים שכחו מה זה להיות יהודים" – ב.ב לרב כדורי
    "הסודנים הם סרטן בלב האומה"..

    אני לא מתייפייף, אני גר ליד הסודנים ומכיר את הבעיתיות
    ונכון שיש סמולנים שסובלים מאובדן דרך

    אך יש בעיה קשה כשמנהיגים משסים קבוצות במדינה אחת בשניה לצורך פופוליזם( גם אם הם לא אזרחים.. זא סודנים)

    אהבתי

  47. "למנהיג או פוליטיקאי נבחר בדמוקרטיה אסור להסית נגד בני עמו. גם אם הם אויביו הפוליטיים.
    זה מדרון חלקלק מאוד שמתיר את הדם.
    לא כל מה שמותר לצל או ל"עם" מותר למי שעומד בראשו."

    אני מסכים מאוד. ביקורת על התקשורת צריכה להאמר בצורה ראויה והאמירה של טראמפ אינה כזאת. אבל אמירות כמו 'פאשיסט' וכל מיני רמיזות שטראמפ ישתולל עם נשק גרעיני הם הסתה לא פחות מזו ומאמירות ה'צל' והם נאמרו על ידי מנהיגים (ועיתון מרכזי הוא סוג של מנהיג) ופולטיקאים. בהחלט ראוי וצריך לבקר את ההסתה אבל כשהביקורת נאמרת רק על צד אחד זו צביעות. ועל דרך מה שכתבת אפשר להוסיף: לא כל מה שמותר לתמריץ לכתוב בבלוג שלו על מועמד/נשיא שאינו מוצא חן עיניו מותר לניו יורק טיימס.

    במיוחד צורמת הביקורת על אמירת נתניהו על אמירתו שהשמאל שכח מה זה להיות יהודים. זו אמירה בהחלט לא ראויה אבל זו אמירה עדינה יחסית (פאשסיט / בוגד אלו אמירות הרבה יותר חמורות) שנלחשה לאוזן מסוימת ולא היתה מיועדת להפצה. לנוכח השיח הציבורי המצוי ההתפסות לאמירה הזאת משדרת יותר שנאה מאשר ביקורת.

    אהבתי

  48. שאלה: מי זו התקשורת (או העיתונאות + טלוויזיה + רדיו)?
    מנהיגי הימין אוהבים להציג תמונה מסולפת לפיה התקשורת כולה נשלטת בידי השמאל ולא נותנת פיתחון פה לימין. זהו שקר גס. דוגמאות רק מישראל:
    הארץ -שמאל קיצוני
    ידיעות – שמאל מתון
    מעריב – ימין מתון
    ישראל היום – ימין מתון (בעצם עיתון אישי של ביבי אבל נניח)
    מקור ראשון – ימין קיצוני (של הזרם הדתי לאומי)
    וסטי – ימין מתון (של יהודים דוברי רוסית)
    יתד נאמן – חרדים (עם סוג של ימין מתון)

    סביר שפספסתי עוד כמה עיתונים חשובים אבל אתם רואים את המגמה. רוב הציבור בישראל קורא עיתונות ימנית ולא שמאלנית, משום שרוב הצביור הוא ימני (ויש אף יאמרו להפך: רוב הציבור ימני כי רוב המידע שהוא מקבל מגיע מימין).
    וזה לפני שנגענו באתרי אינטרנט ותחנות רדיו שמהם רוב הדור הצעיר מקבל מידע ומעצב את תפיסותיו. בקיצור בשוק חופשי בלתי אפשרי שיהיה פער גדול בין מה שהציבור רוצה (תקשרות המתאימה לתפיסותיו הפוליטיות) למה שהוא מקבל.

    ולכן כאשר מנהיגים טוענים שהתקשורת נגדם זה מעיד על אחד משניים:
    1. בעיניהם כל מי שלא מהלל אותם בלי סוף הוא נגדם. כל מילת ביקורת מיד הופכת אותך לאויב העם. ובמובן הזה גם אובמה, אילולי היה דמוקרטי, היה יכול לטעון שהתקשורת נגדו, כשהייתה מבקרת אותו מידי פעם.
    2. המדיניות שלהם כה הרסנית, וטענותיהם כה שיקריות, עד שאפילו עיתונאים אוהדים לא יכולים שלא לבקר אותם. ואז הם מסיתים נגד התקשורת כולה, ומקימים ערוצי תקשורת הנתונים לחלוטין לשליטתם.

    למשל יש חשדות שהעיתון החינמאי "ישראל היום" למעשה נשלט אישית ע"י נתניהו. שימו לב לא הליכוד או הימין, אלא נתניהו אישית. ולכן חוק ישראל היום, שכוון נגדו, נתמך גם בידי אנשי ימין מובהקים כמו בנט.

    וכנ"ל לגבי טרמפ שמתקשר עם בוחריו דרך ציוצים בטוויטר ולא דרך ראיונות לעיתונאים. במסיבת העיתונאים הראשונה שקיים לבד מאז היבחרו כנשיא הוא ביקש במפורש רק "שאלות קלות". ואחרי שסינן עיתונאים ובחר לענות רק לעיתונאי שאוהד אותו (גם לפי לבושו כחרדי וגם לפי מה שהעיד על עצמו) סירב לענות לשאלתו כי נראתה לו קשה מידי. ושוב מדובר בעיתונאי אוהד טרמפ, שאף הגן עליו לאחר מכן. אבל גם כזה שהאמת חשובה לו, ושלא מוכן לשקר לגבי העובדה שהייתה עלייה במספר התקריות האנטישימיות מאז טרמפ נבחר. טרמפ כמו כל רודן בוחר להילחם נגד האמת במקום לנסות לתקן אותה. ולכן הוא גם נלחם נגד העיתונות, גם הימנית, שמספקת לצביור עובדות ולא שקרים.

    הערה: מה דעתכם על האמירה "אני האםד הכי פחות אנטישימי בעולם"? מעבר לילדותיות שבכך, המשך ישיר לגישת טרמפ לפיו הוא "הכי טוב כל דבר בעולם" יש בכך הד לאמירה הגזענית: אני הראשון לומר שיש גם יהודים טובים אבל…
    מה הכוונה אתה הראשון לומר? אתה מתכוון שאחרים לא אומרים את זה? כמה גזענים אתה חושב שכל האחרים סביבך כשאתה אומר את המשפט הזה?

    אהבתי

  49. אור, נראה לי שכשחושבים על התקשורת מתכוונים לתקשורת הלא סקטוריאלית. ושם הארץ וידיעות הם שמאל. ווינט שמאל. וואלה שמאל. ערוץ 2 וערוץ 10 שמאל. העיתונות החרדית והרוסית בוודאי סיפור אחר אבל היא סקטוריאלית ואילו לחינמון הביביסטי קשה להתייחס ברצינות.

    אהבתי

  50. וואלה שמאל? לא חושב
    ידיעות לא שמאל. ידיעות מאמין רק בדת הכסף ובנוסף סולד מביבי. אין פה ימין ושמאל. עובדה שידיעות הריץ את אולמרט ולפיד שהם מרכז ימין.
    וזאת כאנטי ביבי שדפק את נוני עם ישראל היום.
    כמובן שאפשר לטעון ברוח ההתלהמות של היום שלפיד ואולמרט הם סמול, אך זה קשקוש.

    אני כן מסכים שרוב התקשורת שמאל
    חדשות 2 שמאל מתון מאוד
    חדשות 10 קצת יותר שמאל
    והם נותני טון רציניים.
    וידיעות נתפס בטעות כשמאל בגלל אנטי ביבי
    מה שגורם לחשוב שכל המיינסטרים שמאל.

    יש לזכור גם שברוח ההתלהמות כל מי שמצייץ קצת אחרת מיד נחשב בוגד סמולני, כמו שהיה עם בני בגין או בוגי/איזנקוט

    אהבתי

  51. לנושא התבטאויות טראמפ / נתניהו כנגד התקשורת

    1. אי אפשר לשפוט את ההתבטאויות כאשר מתעלמים מהרקע להן.
    רובה המכריע של התקשורת, בארה'ב ובישראל, מוטה בחדות כלפי צד אחד בלבד. זה לא מקרי שרק מיעוט קטנטן מהתקשורת הממוסדת ניבא נכונה את ניצחון נתניהו וניצחון טראמפ, ומיעוט קטנטן נוסף (שאני גאה להשתייך אליו) שטען שה"מומחים" והסקרים מוטים ואין כל דרך לנבא מי ינצח. כל השאר התבטאו במקהלה חדורת ביטחון לא מעורער (שהמציאות הוכיחה שהיה חסר כל בסיס) בהערכותיה ובנבואותיה. לא מקרי גם שרוב התקשורת הממוסדת, בארה'ב ובישראל, התייחסה להסכם אוסלו ול"אביב הערבי" כצעדי הפתיחה לגאולת העולם, ולכל המתנגדים להם והחוששים מהם כמטומטמים ו/או כאויבי העם. לא מקרי גם שהן נתניהו והן טראמפ מושווים חדשות לבקרים לדיקטטורים פשיסטים המבשרים על הגעת "תקופות אפלות" ועוד ועוד.
    לתפיסתי, טענות טראמפ ונתניהו כנגד התקשורת "הבולשוויקית" / שמאלנית אינן פחות נכונות, בכהוא זה, מטענות התקשורת ששניהם דיקטטורים פשיסטים וחקיינים מסוכנים של היטלר.
    ברור גם מי בעצם התחיל את קרב הטחת הרפש, ואת האנלוגיות ההיסטוריות חסרות התובנה וחסרות הבסיס. אף צד לא יכול לרחוץ בניקיון כפיו.

    2. אך טבעי שמעוזי התקשורת, בארץ ובארה'ב, מסרבים להפיק לקחים מכשלונותיהם, מסרבים לשנות את עצמם, לרווח את שורותיהם ולהפוך ליותר פלורליסטיים. הם דבקים באידיאולוגיה שלהם, דואגים לעצמם ולקידום האינטרסים הפרטיים שלהם.
    טבעי באותה מידה בדיוק שפוליטיקאים יתפסו את כל מי שאינו משוכנע שהם תמיד צודקים ונהדרים כמפיץ שקרים ו fake news. גם הם דואגים לאידיאולוגיות שלהם, לעצמם ולקידום האינטרסים הפרטיים שלהם
    אף אחד מהצדדים לעימות לא הוכיח שהוא מעוניין או מסוגל להתעלות, ולו במעט, על מה שכל כך טבעי לו.
    לתפיסתי, הם ראויים זה לזה.

    #################################################

    לתמריץ,
    כתבת: "קמיליה, אני חולק עלייך לגבי ב'. סאנדרס ובפרט אוהדיו אינם נוקטים בעמדות אנטי הגירה בוטות. הם מאמינים שכולם שווים ובטח לא יתמכו בגירוש מהגרים. אף שסאנדרס מסתייג מהגירה לא מוגבלת לבטח לא יתמוך בצעדים קשים נגד מהגרים. תשאלי כמובן איך ניתן לקיים מדינת רווחה ללא הגבלת הגירה נוקשה, והתשובה היא שאין להם באמת פתרון לסתירה אבל השמאל תמיד מנותק קצת מהמציאות."

    א. יש כאן אי הבנה.
    אני סימנתי שני מחנות אדיאולוגיים, מחנה ה"גלובליסטים" ומחנה "שומרי החומות" [יש צורך דחוף ברעיונות קופירייטריים למתן שמות מוצלחים יותר]. השוני בין שני המחנות הוא מהותי / עקרוני / איכותני – הם מסמנים יעדים שונים ומסתמכים על ערכים שונים.
    אבל, בכל אחד משני המחנות יש המוני מפלגות השונות "כמותית" זו מזו, בדגשים שלהן, במוקדי העניין, במידת הקיצוניות – מתינות שלהן, באמצעים שהן מציעות להגשמת האידיאולוגיה המשותפת וכו'.
    העובדה שסנדרס *פחות* בוטה מטראמפ ולא יתמוך בצעדי גירוש *אכזריים* של מסתננים לא חוקיים היא בסה'כ הבדל כמותי / סגנוני בינהם. הבדל באמצעים ולא במטרות. שניהם מסכימים עקרונית שההגירה חייבת להיות מוגבלת, ושרעיון עולם ללא גבולות הוא רעיון רע.
    באופן דומה, גם טראמפ האמרקאי, אנשי הבית היהודי בישראל, נייגל פאראג' הבריטי תומך הברקזיט, וחירט וילדרס ההולנדי אינם זהים זה לזה. יש ביניהם המוני הבדלים. אבל בעיני הם משתייכים לאותו מחנה אידיאולוגי.
    גם איני טוענת שאין הבדלים רבים בין הילארי קלינטון הדמוקרטית, ג'ורג' בוש, תומך ההגירה ההיספנית, מהמפלגה הרפובליקאית, נציג המפלגה הליברטיאנית לבחירות לנשיאות בארה'ב, ונציגת הירוקים – אבל לתפיסתי כולם משתייכים לאותו מחנה גלובליסטי / קוסמופוליטי, התומך בהחלשת הגבולות, הגברת שיתופי הפעולה העולמיים וב"רב תרבותיות". מחנה שיש להוסיף אליו את כל המעונינים בקידום רעיון האיחוד האירופי ואת רוב השמאל הישראלי, ובעיקר מבית מדרשו של שוקן.

    ב. לתפיסתי, הסתירה בין מדינת רווחה לבין תמיכה בהגירה לא מסוננת אינה הבעייה הקשה ביותר של המחנה הגלובליסטי.
    גם לא הבעייה הכלכלית הצפויה מקליטת המוני מהגרים דלי השכלה וכישורים שהתקדמות הטכנולוגיה צפויה להפוך בקרוב אותם, ואת ילדיהם ונכדיהם, לחלק מהאבטלה ההמונית, שהמדינות מאוד יתקשו להתמודד איתה.
    בעיני, הבעייה העיקרית של מחנה אידיאולוגי זה היא הצורך לקעקע כל זהות קבוצתית ייחודית משותפת (שבהכרח מוציאה אחרים מהכלל), ומכאן הרס הסולידריות החברתית. האנשים הופכים לאטומים אינדיוידואליסטים חסרי עוגנים.
    קידום רעיונות רב תרבותיות, הפלגה בשבחי הגיוון והפלורליזם, עידוד נישואי תערובת ושינויים תכופים של מקומות מגורים ועבודה, חיזוק ה"פוליטיקה של זהויות" נפרדות, ודי עוינות זו לזו, על חשבון התמיכה באיזושהי זהות משותפת – עלולים לטעמי להוביל את האנושות למקום גרוע יותר במקום למקום טוב יותר.

    מצד שני, יש גם בעיות מהותיות, מאוד קשות, במחנה האידיאולוגי של בוני החומות. כולל הפגיעה הצפויה בצמיחה הכלכלית בשל מגמת ההסתגרות, הגדלת הפרוטקציוניזם ומכאן גם השחיתות הפנימית, חוסר העיסוק בבעיות שהן באמת כלל עולמיות כמו בעיות האקלים והזיהומים, ואפילו חמור יותר בעיני – הקטנת הנכונות להכליל גם יהודים בתוך קבוצת הפנים של "השייכים".

    אך סביר שהמחנה הגלובליסטי יהיה עוין למדינת הלאום של היהודים, דהיינו כלפי ישראל. אבל סביר באותה מידה שמחנה בוני החומות יהיה עוין כלפי היהודים המקומיים המבקשים גם לשמר את זהותם הייחודית וגם להשתלב בתוכו, כחלק אינטגרלי ממנו.
    שני מחנות אידיאולוגיים המחייבים אותנו לבחירה קשה בין טובת היהודים החיים בישראל לבין טובת היהודים המפוזרים בעולם. ומכאן, מנבאים מגמה של הגדלת הנתק בין יהודי ישראל לבין יהודי העולם.

    .

    אהבתי

  52. קמיליה , ציפתי לתגובתך. חייב להודות , אם מותר? שאני מאוכזב קשות.
    לא התייחסת לטענות על הביקורת גם ההצד הימני , ברוקס ? מקיין ? כמו ששימי כתב "מי שמצייץ קצת אחרת מיד נחשב בוגד סמולני,"
    מצטער , אבל נראה לי שאין אפחד בבית , בשום מקום.

    אני חוזר לסקפטיות\ספקנות שלי….
    ובטח שלא מקים מפלגה.

    אהבתי

  53. שכחתי להוסיף סמיילי(וכנראה גם לקחת את הכדורים) זה בסדר .
    אני אתאושש. לא קרה כלום . כולא פוליטיקה … זה הרי לא רציני. 🙂

    אהבתי

  54. טענה: "העיתונות החרדית והרוסית בוודאי סיפור אחר אבל היא סקטוריאלית ואילו לחינמון הביביסטי קשה להתייחס ברצינות."
    תשובה:
    1. מה זה משנה שהיא סקטוריאלית. חשוב רק מה היקף קהל הקוראים שלה ועד כמה היא משפיע
    2. מה הכוונה "לחינמון הביביסטי קשה להתייחס ברצינות". גם לטרמפ ולברני סנדרסון היה קשה להתייחס ברצינות ותראה לאן הם הגיעו.
    אישית אני מתקשה להתייחס ברצינות גם לחרדים ולאחים המוסלמים אבל הדמוגרפים אומרים שדווקא הם העתיד ורצינוליסטים כמוני יהיו בקרוב זן נכחד.

    מעבר לזה ההגדרות של שמאל וימין תלויות בדיעות שלך עצמך.
    בעיני מרזל כולם שמאל קיצוני ובעיני דב חנין כולם ימין קיצוני….
    אני מתייחס לשמאל (מדיני) כאל כל מה שכולל את העבודה ושמאלה, וכימין לכל מה שכולל את הליכוד ימינה.
    במובן הזה לפיד וכחלון הם מרכז ואילו ליברמן יהדות התורה וש"ס הם ימין מתון.

    הטענה שרוב התקשורת היא שמאלנית ותומכת במפלגות ודעות שהם העבודה ושמאלה היא שקר גס.
    רוב הציבור חשוף למידע שמתאים להשקפת עולמו, כלומר ימני-פטריוטי.
    ישראל היום הוא העיתון הנפוץ במידנה עם כמעט 40% תפוצה. את הארץ לעומתו קוראים פחות מ 5%.
    אבל מי שמקשיב להצהרות הימין על התקשורת יכול לחשוב שהיחס הוא הפוך…

    http://b.walla.co.il/item/2982163

    אגב גם הטענה שהשמאל, האליטות, מנהלות את המדינה היא שקר גס.
    למשל המפד"ל (בגלגוליה השונים) ויהדות התורה היו חברות בכמעט כל המפלגות מקום המדינה.
    מר"ץ (ובגלגולה הקודם מפ"ם) לא הייתה חברה בכמעט אף ממשלה (ממשלות רבין וברק היו יוצאי הדופן)
    וגם כשהייתה השפעה הייתה קטנה מאוד משום שכולם ידעו שאין לה אף קואליציה אלטרנטיבית.

    לטעמי זו פשוט זריקת אחריות מצד תנועות פוליטיות ואידאולוגיות, שלא מוכנות להודות שהמדיניות שלו לא ריאלית.

    אהבתי

  55. קמילה טענה: "ה לא מקרי שרק מיעוט קטנטן מהתקשורת הממוסדת ניבא נכונה את ניצחון נתניהו וניצחון טראמפ"

    מאחורי הטענה הזאת, עומדות שתי הנחות מעוד בעיתיות:
    1. שרוב הסוקרים ידעו שטרמפ עומד לנצח אבל הסתירו את זה מהציבור
    2. שהסקרים שחזו ניצחון להילרי עזרו לה

    דווקא הטענה ההפוכה נראית לי הרבה יותר הגיונית:
    1. חלק גדול ממצביעי טרמפ פשוט שיקרו לסוקרים וכך הטעו אותם. והם עשו את זה בזדון, כדי להטעות אותם, ולהגדיל את הסבל של הצד השני כשיגלה שהוא הפסיד.
    2. השאננות של הילרי הובילה לתבוסתה. אילו היא הייתה מודעת לכך שסיכוייה לנצח קטנים ממה שחזו הסוקרים היא הייתה פונה יותר למרכז ולקהל המצביעים שהיא הפסידה, לבנים חסרי השכלה אקדמאית. בין השאר היא הייתה יכולה להתחייב שלא למנות לבית המשפט העליון שופטים פרוגרסיבים. ולמנות כסגן נשיא פוליטיקאי שימשוך את קהל המצביעים הנ"ל. ולהגיע ליותר מדינות (הילרי ביקרה בערך בחצי ממספר המדינות שבהן טרמפ ביקר, והפסידה בהרבה מדינות בהן הוא ביקר והיא לא, משום שהניחה שהן בכיס שלה ושל הדמוקרטים לעד).

    אהבתי

  56. תמריץ
    בגין פינה את סיני
    שרון את עזה
    וביבי קיים את הסכמי וואיי חברון

    האם אינם ימנים? יש שיטענו שלא

    אהבתי

  57. גיא
    תוכל להסביר יותר את טענותיך?
    ציינת שיש ביקורת על טרמפ גם במחנה הרפוליקני. אז במחנה הימין נשמעים דעות שונות ובמחנה השמאל לא. – מה אתה רוצה להוכיח מכאן?
    לגבי הטענה ש"מי שמצייץ קצת אחרת מיד נחשב שמאלני בוגד" אכן יש שוליים בימין מכנים את בגין בוגד אם יש לך ציטוט שביבי נתניהו או מאמר מרכזי במקור ראשון/ישראל היום או דמות מרכזית מהמיינסטרים של הימין שמתבטא כך – זו טענה עניינית. איך אתה מצפה לתגובה כשאתה כותב 'נחשב' ולא כותב בעיני מי נחשב?!

    שימי
    הכותבים המרכזיים של ידיעות הם לא שמאל ?! נחום ברנע, סימה קדמון …

    אהבתי

  58. משה ,תודה . חשבתי שכשאני ברור .אשתדל ודווקא בקצרה.
    משום שדווקא כאן לא מדובר באותם שוליים של הימין ציפיתי ליותר ביקורת עצמית (או על טראמפ) … יותר קונטמפלציה ופחות נחרצות. לומר משהו כמו .. :'אולי יש בביקורת הרבה אבל עדיין מדובר ברע במיעוטו '… וכו' וכו'
    התלבטות כזו זה משהו שאני יכול להתחבר אליה … הנחרצות לא מעוררת את אמוני.

    אהבתי

  59. אור,
    ערוצי הטלוויזיה וערוצי הרדיו הארציים הם בעלי צבע פוליטי מובהק. בעיתונות הכתובה יש יותר איזון (מסכים עם תמריץ לגבי הפמפלט של ביבי). המבחן הוא בסיקור של כל נושא שיש עליו מחלוקת פוליטית כמו המרוץ לבית הלבן. מדובר גם בנושאים כלכליים כמו המחאה (עד שמתחילים להפסיד כסף…), מתווה הגז וכו'. בדוק את עמדת משתתפי הפנלים בערב שבת. המדיה נתפסת כשמאלנית, ובצדק.

    אהבתי

  60. משה , עוד דבר. אני מסכים שהשמאל פחות אמין , פחות אמיתי ולא נותן לעובדות לבלבל אותו. אני זוכר שעוד הייתי בשמאל-מרכז ודיברתי על זה שהמדיניות הכלכלית של ביבי במשבר 2003 הוציאה את המשק מהמיתון את התגובות המוזרות שקיבלתי. אף אחד לא מודה בעובדות שלא נוחות לו. כמו שאף אחד לא יודה היום שהוא טעה כשאמר שאנו נכנסים למיתון לפני שנה ובפועל מדובר בשנה עם כנראה 4% צמיחה. יש גם נתונים שבעשור האחרון הצמיחה אצל העשירונים הנמוכים גבוהה מהעשירונים הגבוהים (בניגוד למגמות העולמיות). כל זה בכלל בלי לדבר על הנושא המדיני ….
    אז אני כאמור לא מצביע לשמאל …
    הימין היום בשלטון ולדעתי הוא לא צריך להפגין נחרצות (מזוייפת? – חוסר בטחון עצמי?) אלא דווקא מתוך עמדה של כוח להיות ספקן ולנסות לשפר.

    אהבתי

  61. גיא,
    לא נעלבתי.

    שימי,
    אני חושב שאתה שוב מערבב מין בשאינו מינו:
    "השמאל שכח מה זה להיות יהודי" היא אמירה לגיטימית בתוך הויכוח הפוליטי (ואל לנו להיתמם ולטעון שהיא נאמרה בשקט. להיפך, היא נאמרה מול המצלמה בשביל שישמעו אותה).
    "הסודנים הם סרטן בלב האומה" היא אמירה אסורה שאסור לקבל אותה בשום פנים ואופן.

    בדומה אם טראמפ היה אומר שהמוסלמים הם סרטן – אני הייתי מגנה אותו בחריפות. אבל לומר דבר בגנות גוף פוליטי (ואל ניתמם לטעון שהתקשורת בארה"ב אינה פוליטית) זה דבר אחר לגמרי. אולי "אויב העם" זה מוגזם אבל לא מדובר בשיסוי נגד קבוצה אתנית אלא נגד קבוצה פוליטית.

    אהבתי

  62. לגיא,

    כתבת "חייב להודות , אם מותר? שאני מאוכזב קשות.
    לא התייחסת לטענות על הביקורת גם ההצד הימני , ברוקס ? מקיין ? כמו ששימי כתב "מי שמצייץ קצת אחרת מיד נחשב בוגד סמולני,"
    מצטער , אבל נראה לי שאין אפחד בבית , בשום מקום."

    ואני מאוכזבת מכך שאף אחד לא מבין את מה שאני מנסה להגיד. !!!😟

    לתפיסתי, אבדה המשמעות של החלוקה המקובלת לימין קיצוני – ימין מתון – מרכז – שמאל מתון – שמאל קיצוני.
    קטגוריות החשיבה האלו אינן רלוונטיות יותר לתקופתנו. מכאן, שגם אין יותר "אנשי הצד הימני" ואין יותר שמאלנים / סמולנים.
    צריך להתחיל לחשוב, ולמיין אנשים מפלגות ועיתונים, בקטגוריות אחרות. משימה מאוד לא פשוטה של ביצוע סווי'צ בראש. המתחברת כנראה אל מגבלותי בהבהרת פרדיגמת החשיבה החלופית שאני מציעה, במקום השמאל -ימין.

    הפרלמנט הדני שהזכיר תמריץ, זה שטען שזכותם של הדנים "האמיתיים" להישאר הרוב במדינתם, לא הפך משמאלי לימני. לא מדובר בשינוי של התפיסה הכלכלית ולא מדובר באיזשהו שינוי עמדה ניצית או יונית בנושאי חוץ וביטחון. הוא פשוט בחר את הצד של "שומרי החומות" – החלוקה האידיאולוגית הרלוונטית לדעתי למאה ה 21.

    מקיין, מאידך, שייך בברור למחנה ה"גלובליסטים". העובדה שבעבר גם הוא וגם טראמפ נתפסו כשייכים לאותה מפלגה "ימנית" הפסיקה להיות רלוונטית. הרפובליקאים ממחנה ה Never Trump שייכים לאותו מחנה בדיוק כמו הדמוקרטים תומכי הילארי קלינטון (הגלובליסטים). המחנה שמתנגד קשות גם לטראמפ וגם לסנדרס (שומרי החומות). אין כיום שום משמעות למיון ההיסטורי שלהם לימין ולשמאל.

    בנוגע לברוקס, ניתן לנחש שלו היה חי היום היה מתחבר דווקא עם שומרי החומות ולא עם הגלובליסטים. הוא היה כנראה מתנגד לניסיון של הגלובליסטים לטשטש את הזהויות הדתיות – הלאומיות – השבטיות המסורתיות, ולקעקוע חומות ההפרדה בין קבוצות שהיו רגילות לחיות בנפרד. מאוד קשה לי להאמין שברוקס היה תומך בעשיית נסיונות היסטוריים חדשניים, של מהילת המוני נוצרים בהמוני מוסלמים, בציפייה שמהתרכובת החדשנית הזו יצא משהו טוב.
    מי שמנסה לבטל מסורות וליצור עולם חדש, שמעולם לא היה קיים בעבר, אלו הגלובליסטים. הם אלו שמנסים "ללמד" את כל תושבי כדור הארץ להיות דמוקרטיים וליברליים, להיות שיוויוניים כלפי נשים וכלפי להטב'ים, להיגמל מגזענות ומאיסלמופוביה וכדומה.

    ניתן לתפוס את הגלובליסטים גם כתומכים המושבעים ברעיון "קץ ההיסטוריה" של פוקישימה, ואת שומרי החומות כדוגלים ברעיונות "התנגשות הציוויליזציות". אין שום טעם לנסיון למיינם לפי ימין ושמאל.

    #############################################

    לאור,
    כתבת שאחרי טענתי שלא מקרי שרק מיעוט קטנטן מהתקשורת הממוסדת ניבא נכונה את ניצחון נתניהו וניצחון טראמפ – "עומדות שתי הנחות מאוד בעיתיות:
    1. שרוב הסוקרים ידעו שטרמפ עומד לנצח אבל הסתירו את זה מהציבור
    2. שהסקרים שחזו ניצחון להילרי עזרו לה"

    לא זה ולא זה.
    טענתי היא שרוב התקשורת מורכבת מאותו סוג של אנשים, שצמחו בבתי גידול מאוד דומים זה לזה, מחזיקים בעמדות אידיאולוגיות מאוד דומות, וחפצים בניצחונו של אותו צד בדיוק. לפיכך, סביר שכולם יטעו לגבי אותם דברים.
    לדוגמא, רובם המכריע חילוניים. לפיכך, הם מאוד מתקשים לייחס חשיבות מספקת למשמעות הדת וההתכנסויות הקהילתיות בחיי האוונגליסטים ותושבי חגורת התנ'ך. הם לא השכילו להבין שבחירת קלינטון, שמשמעותה בחירת שופטים עליונים ליברליים "תומכי רציחת תינוקות", חמורה בעיניהם שבעתיים מכל ההתבטאויות הגזעניות והשוביניסטיות של טראמפ.
    רובם המכריע גם תושבי החוף המערבי או המזרחי ובעלי השכלה אקדמית. לפיכך, הם מאוד יתקשו להבין את מצוקת המעמד הבינוני הנמוך בחגורת החלודה, את חרדותיהם מבריחת מפעלים לחו'ל או מכניסת עובדים מקסיקאיים.
    לא מקרי הוא שאחד הבודדים שניבאו את ניצחון טראמפ סיפר על חריגותו בנוף התקשורת האמריקאי. הוא עצמו צמח בעיירה המעמד הבינוני הנמוך במרכז ארה'ב, ומבין את תושביה טוב יותר מכל בוגרי אוניברסיטאות היוקרה בחוף המזרחי והמערבי.
    יותר מכך, רובם המכריע של אנשי התקשורת והסוקרים רצו בניצחונה של הילארי קלינטון. מה שמבטיח שמלכודת ה wishfool thinking / שאננות היתר תפעל על כולם באותו כיוון בדיוק. ואז, תתחיל לפעול עליהם "תיבת התהודה". הם ישמעו רק זה את זה, סדרת ולפיכך רק יתחזקו בעמדותיהם המקוריות.

    אני מסכימה לטענתך שחלק גדול ממצביעי טראמפ שיקר לסוקרים. אני מניחה שחלקם עשו את זה בזדון, כדי להטעות אותם, ולהגדיל את הסבל של הצד השני כשיגלה שהוא הפסיד. (מה שרק מוכיח את עוצמת הניכור ואפילו השנאה שלהם לתקשורת הממוסדת. משהו שלמעשה תומך בטענתי).
    אני גם מניחה שחלקם הגיב בכך לנסיונות של התקשורת לזלזל, להכפיש ולבייש את כל תומכי טראמפ. קשה לאנשים להזדהות, לפני סוקרים "זרים", כשייכים לחלאה האנושית. כלומר, לנסיונות לבייש את כל תומכי טראמפ היו גם תוצאות לוואי מאוד בעייתיות.

    אהבתי

  63. קמיליה , אני לא מקבל את החלוקה שלך. אני לא חושב שמקיין הוא גלובליסט אבל בטוח שאלן גרינספאן למשל שהבאתי בזמנו ראיון עמו שאמר שהוא לא הצביע לטראמפ(ולא לקלינטון) לאחר שתמיד הצביע רפובליקנים(היה מחסידי איאן ראנד בצעירותו) והיה בשוק מהבחירה ובכל זאת השתמע שהוא נותן לו הזדמנות.

    ברוקס הוא העיתנואי ואדמונד ברק הוא ההוגה של המאה ה19. ברוקס היה ליברל שהשתכנע ממשנתו של ברק(אחר שלא סבל אותו). בערך ויקיפדיה שלו גם מתואר שהוא הושפע מקבוצת דיון בה הם התעמתו עם מילטון פרידמן ושינה דעותיו…. אז אולי בית בגידול שלו דומה אבל זה אדם עם ראש פותח , לא דוגמטי ולא ממנטר מנטרות . החלוקה שלך יותר מידי דיכוטומית לדעתי – הרבה אנשי ממשל בוש הבן מתנגדים לטראמפ והם אינם "גלובליסטים".

    וגם אם החלוקה שלך האידאולוגית שלך היתה מדוייקת
    את העניין של החובבנות בניהול(שמעליבה חובבים) שומעים מכל מקום.
    איך אפשר להתעלם מזה? איך את יכולה להתעלם ממדיניות שהוא דורש מהפקידים שלו או צייתנות נרצעת או שהם יקבלו הגרזן?
    Second, even if Trump’s ideology were not noxious, his incompetence is a threat to all around him. To say that it is amateur hour at the White House is to slander amateurs. The recent executive orders were drafted and signed without any normal agency review or even semicoherent legal advice, filled with elemental errors that any nursery school student would have caught.

    אהבתי

  64. יאיר, אני פשוט בהלם איך אדם אינטיליגנטי כמוך רואה באמירה כמו "אויבי העם" כמשהו קצת מוגזם בסך הכל.

    מדובר בנשיא ארה"ב ואל בסתם מישהו מהרחוב. הביטוי ,אויב העם" מכשיר את הריגתם או ניסיון לפגוע בעיתונאים פיזית ובמשפחתם.

    אפשר לחשוב שאובמה לא זכה לסיקור נתעב ע"י פוקס ניוז וכל חבריו מהימין. חבטו בו כל יום ובנבזיות עצומה. שלא לדבר על הקונגרס ששיתק את הממשל לגמרי מאז 2012 והיה בין האחראים העיקריים לתיעוב שחש האזרח הפשוט כלפי אנשי וושינגטון באופן כללי.

    האם ראיתם את כל מסיבת העיתונאים של טראמפ ביום חמישי בלילה ולא רק קטעים פה ושם?
    זו הייתה אחת ממסיבות העיתונאים המדהימות וההזויות שראיתי בחיי.
    טראמפ טען שהוא ניצח בהפרש הגדול ביותר בהיסטוריה. אחרי שהוא נתן מקום לשאלות עלה עיתונאי ואמר לו שהוא טועה ואובמה זכה בהפרש גדול יותר. אז טראמפ אמר שהוא התכוון לזכייה של נשיא רפובליקאי אז העיתונאי אמר לו שזה גם לא נכון והיו נשיאים רפובליקאים שזכו בהפרש גדול יותר ונתן דוגמאות. אז טראמפ די בלע את הלשון, גימגם ואמר שזה המידע שנתנו לו. אז העיתונאי טען שאיך אפשר לבטוח במידע שהנשיא אומר כשהוא טועה בדבר כל כך פשוט?

    טראמפ התלונן על ההדלפות של השיחות שהוא קיים עם נשיא מקסיקו ואוסטרליה ולא הבין איך זה מגיע כ"כ מהר לתקשורת (ולא הכחיש את הנאמר בהדלפות האלה). אז כתב ה-CNN שאל אותו איך יכול להיות שהוא טוען כי ההדלפות אמיתיות אבל החדשות מזויפות? זה לא יכול ללכת ביחד…

    יש מצב שהוא לא יחזיר מעמד קדנציה מלאה. ואם הוא יחזיק מעמד אז הדמוקרטים יהיו הרבה יותר שמאלנים בפעם הבאה שהם יחזרו לשלטון גם כנקמה ברפובליקאים.

    אהבתי

  65. אהה , שכחתי … צרפתי בזמנו דיון בין סאם האריס לגד סעד על טרמפ.
    האריס , הי בעד לקלינטון והוא מבקר חריף של טרמפ . סעד אמר שהיה מצביע לטרמפ (הוא קנדי … לא הצביע). סעד אמר שהוא מסכים עם כל הביקורת של האריס על טראמפ כולל זו שטראמפ הוא כמו בלון מלא אויר שמשחררים בחדר והוא עף לכל הכיוונים אבל אמר שהוא משתמש בכלל לקסיכוגרפי להצבעה .. למרות שקלינטון היתה עדיפה על טרמפ בשורה של נושאים .. בנושא החשוב , לדידו של סעד , היחס לאיסלם טראמפ עדיף ביותר.

    זו למשל גישה הגיונית שלא מסמסת ומתעלמת מהביקורת.

    אהבתי

  66. ד,
    לא באתי להגן על טראמפ או אמירותיו. וכנראה הוא גם לא צריך את הגנתי.
    לא נוח לי איתו ולא נוחות לי עמדותיו.
    אם הייתי חבר המפלגה הרפובליקנית הייתי בוחר במועמד אחר ולא בו (אך לנשיאות הייתי נאלץ לבחור בו על פני הילרי).
    נכון שהצלחתו באה כתגובת נגד לנשיאות אובמה (ופוקס ניוז העצימו זאת) ובימים כתיקונם הוא לא היה נבחר.

    אהבתי

  67. אבל אני לא חושב שההמונים מטומטמים והם בוחרים בדבר שהם רואים כאינטרס שלהם, גם אם מדובר ב"הצבעה שבטית", קרי הם מגינים על אינטרס שבטי/מגזרי/ציבורי. כי גם מגזר או שבט זאת לא מילה גסה בעיני.
    וכיון שאני לא חושב שהציבור מטומטם אני מחפש את הסיבה לבחירה הזאת.

    ובין מגיבי הבלוג הזה הייתי בין היחידים שראו בו מועמד עם סיכויים.

    אני חושב שהוא מייצג תנועה עממית ואותנטית. ובכך צריך לעסוק

    אהבתי

  68. ואם נחזור לארצנו ועמנו, כי הם העיקר מבחינתנו – אז קבל עוד תחזית שאתה מתקשה לעכל כי אתה עדיין חושב שההמונים טיפשים:
    חוק ההסדרה יעבור בבג"ץ. יקבל קווץ קטן ושינוי קל אך יעבור.
    איך אני יודע? כי לא מדובר ב"שרירים שבנט עושה לביבי" כמו שמפורשן בתקשורת. מדובר ברצון של ציבור גדול לנרמל את החיים של הגרים שם.
    ואם בג"ץ יפסול את החוק אז תיווצר תגובה נגדית שיכולה להוביל לסיפוח כל שטחי c. למה? שוב, מדובר ברצון של ציבורים גדולים.
    ושלא תחשוב שאני שונה בהרבה ממך. גם אני למדתי את הלקח הזה בעצמי.
    בממשלת נתניהו הקודמת הייתי בטוח שניתן יהיה בעזרת חוק לגרום לחרדים לשאת בנטל. אבל המציאות הוכיחה ההיפך. לא החוק מוביל את רצון הציבור כי אם רצון הציבור מוביל את החוק.

    אהבתי

  69. חופש העיתונות מוגן ע"י התיקון הראשון לחוקה האמריקאית. לא האחרון אלא הראשון… זה רק מראה את החשיבות של התקשורת בארה"ב.

    טראמפ לא רק תוקף את העיתונאים ואת חופש העיתונות אלא גם את מערכת המשפט ואת השופטים (גם הרפובליקאים) שעצרו את הצווים שלו. מה השלב הבא? הוא יקרא לשופטים "אויבי העם"??

    טראמפ מטיל תיגר על יסודות הדמוקרטיה האמריקאית תוך הפגנת בורות אדירה, זלזול בכל ההיסטוריה שלה ונראה כאדם אשר מונע מתוך רגשות ילדותיים מאוד של "למי יש יותר גדול".

    המפלגה הרפובליקאית תצטרך לעשות דין וחשבון עם עצמה אם היא מתכוונת לתת לו למשול 4 שנים בצורה כזו. הוא גם קורא תיגר על המפלגה עצמה ובהרבה ממה שהיא מייצגת.

    אהבתי

  70. יאיר, אני מזמן חושב שהימין צריך סופסוף ליישם את מה שהוא מטיף לו 40 שנים (או לפחות ב-25 שנים האחרונות) ולספח את שטחי C ולבטל את הסכמי אוסלו.
    אם הייתי יו"ר מפלגת העבודה אז הייתי מכנס מסיבת עיתונאים מיוחדת בשמונה בערב ומודיע שלמחרת אני שם שתי הצעות חוק בכנסת. הראשונה היא ביטול הסכמי אוסלו. 25 שנים אחרי הסכמי אוסלו הגיע הזמן שהכנסת תאשרר או תבטל אותם. כך בעצם הקואליציה הימנית ביותר אי פעם תצטרך להחליט אם היא משתפת פעולה עם הסכמי אוסלו או לא. הצעת החוק השנייה היא סיפוח מלא של שטחי C כפי שהימין מטיף לו המון שנים.

    לשמחתי, איילת נחמיאס ורבין מהמחנה הציוני תשים השבוע על שולחן הכנסת הצעת חוק לסיפוח שטחי C. הגיע הזמן שהקואליציה הימנית הזו תעשה מעשים סופסוף ותפסיק רק לדבר דיבורים "ימניים".

    אהבתי

  71. בהמשך לדברי גיא שעם כל המגרעות של טראמפ הוא עדיף על קלינטון בגלל שהוא יטפל בבעיה האיסלמית יש להוסיף שמאותה סיבה הוא עדיף גם על שאר המועמדים הרפובלקנים. שאר המעומדים הרפובלקנים לא ברור אם היו עומדים בלחץ של האליטות הבחירה ההגיונית היחידה היא במי שבז לאליטות.

    אהבתי

  72. משה וגיא, אתם מזכירים לי שחלק גדול מהמרכז בגרמניה בשנות השלושים בחר בהיטלר כי הוא בז לאליטות הישנות. כלומר, הם תמכו בחלק אחד מדבריו שהם נתנו לו משקל גדול יותר גם מתוך הנחה ששאר הדברים שהוא אומר שיעשה זה שטויות והוא לעולם לא יוכל לבצע זאת.
    בסוף הם קיבלו את הרס הדמוקרטיה ובהמשך של כל גרמניה.

    אני לא טוען שטראמפ יעשה זאת אבל זו הפעם הראשונה בתקופה המודרנית שהדלת הזו נפתחה בארה"ב.

    אהבתי

  73. גם אני חושב שהשמאל בישראל נמצא במקרה הטוב בנסיגה מתמשכת ובמקרה פחות טוב בגסיסה מה שנקרא מחלה סופנית.. בכל מקרה שני המקרים לא מחמיאים לשמאל הישראלי אבל זאת המציאות וצריך לקבל אותה כפי שהיא..חשוב לציין שגם הימין המסורתי נמצא על סף התפוררות ומאבד מכוחו נציגיו הבולטים מככבים בכתבות תחקיר על מעשי שחיתות ברשויות עירוניות ובמוסדות ממשלתיים …בשורה תחתונה הממסד בישראל ובמרבית מדינות המערב הפך להיות מאוס על אזרחים מן השורה ואלה מחפשים מנהיגים חדשים בין אם בשמאל או בימין הקיצוני ראה את יוון ספרד וארה"ב..אגב חשוב לציין שהילרי קלינטון ניצחה בבחירות לנשיאות את דונאלד טראמפ בכמות המצביעים שהצביעו עבורה אולם היא הפסידה בגלל חישובי האלקטורים שיטה דמוקרטית שונה מזו הנהוגה בישראל..קשה להעריך מה יקרה בעתיד בפוליטיקה ישראלית היות ויש עדין הרבה סימני שאלה בכל הקשור לכלכלה ולבועת הנדל"ן ..אבל ניתן לזהות סימנים לחילופי הנהגה בעתיד הלא רחוק כאשר ליברמן תופס את מקומו כמועמד מוביל בהנהגת הימין ועשוי להחליף את ביבי בבחירות הקרובות..
    לשמאל אין עתיד בלי לפיד וגם אם יאחדו שורות סיכוי שלהם לא חזק במיוחד אלא אם יצליחו לגייס את כחלון ומפלגתו לחזית מורחבת בכל מקרה הסיכוי לסצנריו כזה נמוך בגלל העדר מנהיגות מוסכמת ומקובלת על כל הצדדים..
    הערה למה שכתב תמריץ על מעמד הפועלים בארה"ב ובכלל אני סבור שהמעמד הזה כפי שמוכר לנו מהעבר נכחד ולא קיים יותר.. יש מעמד ביניים ומתחתיו מעמד העניים הלא מאורגן וחסרי עתיד מעמד של אומללים וכולם מנסים להתעלם ממנו אבל זאת פצצה חברתית מסוכנת והיא תתפוצץ בעצמה אף יותר חזקה ממה שקרה עם בחירתו של דונאלד טראמפ בארה"ב..

    אהבתי

  74. ד

    לא מסכים עם דבריך באופן מוחלט. להיטלר היתה משנה סדורה של רשעות. חלק נכבד מהאליטות היה עם הילטר ולא נגדו. טראמפ לא הציג שום "דלת" הדומה לדלת שהיטלר הציג.. האמירות של הכי גרועות של טראמפ לא מתקרבות להסתה שפולטיקאים אחרים עשו נגדו. לומר שהאמירה של טראמפ על יריביו אויבי העם היא חציית קוים אדומים בשעה שהאמירות של יריביו נגדו היו רמיזות שהוא ישתולל עם הפצצה גרעינות ושהוא גזען הרבה יותר חמורות. אמירתו של טראמפ אכן לא ראויה אבל את חציית הקו האדום לא הוא ביצע. ההפגנות ואי קבלת תוצאות הבחירות זו דלת להרס הדמוקרטיה והמסורת האמריקאית הרבה יותר מכל האמירות של טראמפ ביחד.

    אהבתי

  75. משה, אני רואה ששכחת לגמרי את כל מה שהרפובליקאים אמרו על אובמה בשמונה שנות כהונתו.
    לעולם לא היה מסע דה-לגיטימציה לנשיא אמריקאי כמו שהרפובליקאים עשו לאובמה. וככל שהוא נעלב מהתקשורת הימנית שפימפמה את זה ללא הרף הוא לא קרא להם "אויבי העם". ובל נשכח שהוא זכה בהפרש ענק בשתי מערכות הבחירות שלו. ניצחונות הרבה יותר גדולים מאלה של טראמפ, גם בהצבעה הכללית וגם בהצבעה האלקטוראלית.
    אובמה לעולם לא בז לרפובליקאים כמו שטראמפ וחבריו בזים לדמוקרטים כעת והוא אף מינה רפובליקאים מתונים לממשל שלו (כמו המינוי הטיפשי בדיעבד של ראש ה-FBI).

    טראמפ לא בז רק לדמוקרטים ולתקשורת השמאלנית אלא גם לכל יסודות הדמוקרטיה, אם זה למערכת המשפט וגם לסוכנויות המודיעין.

    אהבתי

  76. ודרך אגב, יש ה-מ-ו-ן כלי תקשורת ימניים בארה"ב בכל סוגי המדיה שרק תרצו.
    רשת CNN שטראמפ תוקף ללא הרף נמצאת בירידת רייטינג משמעותית כבר שנים.

    הכי מדהים זה שאני לא מבין איך לנשיא ארה"ב שיש לו מיליון ואחד נושאים לטפל בהם מתעסק רוב הזמן עם התקשורת.

    אהבתי

  77. מהגרים אינם מעורבים בפשיעה בשיעור עודף – https://qz.com/901076/what-effect-did-the-record-influx-of-refugees-have-on-jobs-and-crime-in-germany-not-much/

    בזמנו פורסם דבר דומה על האפריקנים בתל אביב וכל אחד שעיניו בראשו ידע שמדובר בשקר והונאה המונעת על ידי תקינות פוליטית, כך שיש לראות גם הפרסום הזה בחשדנות.

    אהבתי

  78. אם כבר מדברים על עיתונות ממוסדות בארץ שמדברת לעניין. אני מחכה לכתב הראשון שיסביר לכחלון שלמרות ההישגים היפים.
    =========
    כחלון המשיך והפליג בשבחי כלכלת ישראל: "את נתוני הצמיחה האלה אנחנו משיגים במקביל לכך שצמצמנו ללא היכר את יחס החוב לתוצר. הגדלנו את ההוצאה הציבורית עבור המשרדים החברתיים והשגנו פעם אחר פעם גירעון נמוך מהצפוי
    =========
    הציטוט לעיל מגלובס אינו משהו להתהדר בו משום שהיתה דיפלציה וייתכן שאפשר היה להוריד עוד את האבטלה ולעזור לחלק מהעובדים למצוא משרות שיותר מתאימות לכישוריהם אם הממשלה היתה מורידה יותר מיסים
    והגרעון היה נשאר כפי שהיה. צריך לזכור שמאז 2008 החוב הפרטי שהיה נמוך , בערך שישים אחוז מהתוצר , עבר את המאה ועשרה אחוזי תוצר ומתקרב ל150 שהוא מספר סף אצבע שמנבא משבר חובות. החוב הפרטי עלה על חשבון צמצום הממשלתי וזה כשעוד המשק באינפלציה , חבל.

    אהבתי

  79. לא קשור לנושא

    מה שמיסוי מסוגל לעשות.
    האם נמצא הפיתרון הפשוט למגפת השמנת היתר הקיצונית במערב (בעיקר של העשירונים הנמוכים)?
    [מצד שני, נזכרתי בספרה של ברברה אנרייך "כלכלה בגרוש". סיכום חוויותיה כעובדת בשכר מינימום בניקיון בתים, ברשת וולמארט וכו'. לטענתה – סיגריות וממתקים הם דברי המותרות היחידים שהעניים העובדים יכולים להרשות לעצמם. מכאן מס הסוכר הוא אולי גזל של כבשת הרש].

    יתכן שלצורך איזון המס הרגרסיבי הזה – יש צורך גם במס על צריכת פחמן (שיכביד בעיקר על העשירונים הגבוהים).

    http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3708034,00.html

    אהבתי

  80. טור נחמד של לנדאו אבל הוא מסיק משום מה שבמשבר הבא הריביות יעלו משמעותית ולא נראה לי שבמשבר הבא הריביות יעלו אלא להיפך, במשבר הן יירדו (אלא אם כן תהיה פתאום התפרצות אינפלציונית שאנו לא חוזים כרגע).

    אני גם לא מבין מה הוא רוצה להגיד בזה שיש דור שלא יודע מה זה משבר? דור הלוחמים שהיו במלחמת לבנון ב-2006 לא היה במלחמת שלום הגליל או יום כיפור, אז מה זה אומר? שהם לחמו פחות טוב מהדור ההוא? שטויות במיץ.

    הדור שלי למשל לא הכיר אישית מה זה התפרצות אינפלציונית, אז מה זה אומר? שלא נדע להתמודד עם אינפלציה רצחנית? אפשר לחשוב שהדור הבוגר שחווה זאת בשנות השמונים כן ידע…. ובכל זאת למדו להתמודד.

    בני האדם גמישים מאוד מחשבתית ובדרכי פעולותיהם, אם יגיע משבר אז נלמד איך להתמודד עם זה לכשיגיע.

    בניגוד למשברים בעבר, להרבה ממשקי הבית יש הרבה שומנים שהם יכולים לפנות אליהם בזמן משבר. למשל, לסבים ולסבתות היום יש הרבה יותר רכוש מאשר מה שהיה לדורות הקודמים פה.

    אהבתי

  81. לא קשור – מי ירוויח הכי הרבה מתכנית המס החדש של טראמפ

    http://www.businessinsider.com/who-will-save-most-money-trump-tax-overhaul-2017-2?utm_source=feedburner&utm_medium=feed&utm_campaign=Feed%3A+clusterstock+%28ClusterStock%29/#first-heres-a-quick-recap-of-some-of-the-main-changes-that-would-affect-people-1

    כמו שאתם משערים, העשירון העליון ירוויח הכי הרבה כאשר בעלי הכנסות של מעל 1 מיליון דולר ירוויחו עוד כ-316 אלף דולר !!! בזכות הורדת המיסים המתוכננת.

    אהבתי

  82. ד, לייק לתגובה ללנדאו.

    לגבי הדבר השני בעולמנו העשירים ממוסים הכי הרבה ולכן ברור שיהנו הכי הרבה מהפחתת מס. יש דמגוגיה קצת בהצבעה על כך שיהנו הכי הרבה. להבדיל גם אם ישפרו את מצב בתי הכלא, השודדים והגנבים יהיו אלו שיהנו מכך. אבל הם אלו שמלכתחילה מרצים את העונש.

    אהבתי

  83. גמני מסכים עם ד'. הגישה במאמר שם למשבר היא בהכללה גישת האב הקפדן שמה שלא הורג מחשל. לפעמים מה שלא הורג עושה פוסט טראומה וחווית משבר כלכלי בנעורים או בשלב המעצב עלולה ליצור דור גרזני לכל חייו מה שיצריך יותר התערבות ממשלתית בצריכה בשביל לגרום למשק להגיע למלוא פוטנציאל הייצור שלו. כל זה כמובן במאקרו …. במיקרו אני שומר על זכותי להתגרזן מתי שבא לי.

    אהבתי

  84. בהקשר לתגובותכם למאמרו של לנדאו – נדמה לי שאתם נוטים להמעיט בחשיבות חוויות החיים של הדורות השונים. ההשפעות הפסיכולוגיות של תקופות שפע או מחסור, שאין להן דבר וחצי דבר עם היכולות האינטלקטואליות להתמודד עם משברים עתידיים.

    אפשר להיזכר בספרם האחרון של עוז ותמר אלמוג, שניתח מאפיינים של דור המיליניום (המבחינים אותו מדורות קודמים). לטענתם, דור שמגדיר את עצמו בעיקר על פי דפוסי הצריכה שלו, ושחסרה בו "עמידות" לצרות ולמשברים.
    אפשר כמובן לבקר את מסקנות הספר ואת הניסיון להכליל על דור שלם, בחברה הישראלית המאוד הטרוגנית.
    אבל מעט מוזר לי שחסידי בלוג הסולידית, העסוקה רבות בתקיפת תרבות הצריכה ואי היכולת של אנשים להבחין בין מה שלימדו אותם לרצות לבין מה שהם באמת צריכים, מתעלמים מהשפעות השפע המתמשך, ללא אף תקופת מחסור וללא הכרח בויתורים ובהצטמצמות, על האישיות ועל העמדות של בני נוער וצעירים.

    מצ'ב גם קטע מחדשות המדע, שנדמה לי שכבר הבאתי אותו אך כנראה התעלמתם מחשיבותו. אולי ראוי, לאור מאמרו של לנדאו, שיקרא שנית.

    —————————————————————————————————–
    "נרקיסיזם (Narcissism) הינו מאפיין פסיכולוגי המתאפיין באהבה עצמית מופרזת, התנהגות מתנשאת ובצורך תמידי לקבל שבחים (עד לכדי הפרעת אישיות נרקיסיסטית, שמאפייניה העיקריים הם עיסוק מוגזם של הסובל ממנה בעצמו וביכולותיו, והיעדר יכולת לאמפתיה לאחר).
    במחקר חדש אשר נערך על-ידי אמילי ביאנצ'י (Bianchi) מאוניברסיטת Emory באטלנטה והתפרסם בכתב העת Psychological Science נבחנה השאלה האם רמת הנרקיסיזם של אנשים תושפע ממיתון כלכלי אשר התרחש במהלך שנות הבגרות המתהווה שלהם (תקופה הנקראת Emerging adulthood, גילאים 24-16).
    מחקרים קודמים הראו שמצב חברתי או כלכלי מסוים של אנשים בהתבגרותם משפיע על אלמנטים התנהגותיים בבגרותם המאוחרת יותר וכך הראו גם תוצאות מחקר זה. התברר שתנאים כלכליים גרועים בשנות הבגרות המתהווה נמצאו קשורים לרמות נמוכות יותר של נרקיסיזם בהמשך החיים. כמו כן נמצא שמנהלים שחוו בצעירותם קשיים כלכליים, נטו לשלם לעצמם משכורות נמוכות יותר ממנהלים שלא חוו מצוקה כזו. החוקרים הסבירו ממצאים אלו בכך שקשיים כלכליים מעודדים דפוסי חשיבה הממוקדים באחר ופחות בעצמי".
    ———————————————————————————————-

    אהבתי

  85. קמיליה אני בעיקר חסיד של פרישה מוקדמת ואפילו מעדיף פרישה חלקית אם אפשר… וגם בכלל לא לכולם אלא רק למי שרוצה … ובתקווה שהוא לא ירצה כי אז לי יהיה יותר מקום בג'אקוזי, יותר מסלולי שחיה פנויים בבריכה ויותר כיף לטייל בשקט באמצע השבוע ( הרגע חזרתי מתל שבע… והתגרזנתי כי נסעת עם חבר באוטו חברה שלו והבנו סנדביצים מהבית)

    בכלל אני חושב שהדגש העיקרי של הסולידית הוא
    ש[צריך להוציא פחות ממה שמכניסים ושאם אין לא קונים].

    הנקודה שלך על הנרקיסיטים טובה אבל מדובר בארה"ב ב6% מהאוכלוסיה ואני מהמר שבה השיעורים הגבוהים בעולם.
    בארהב מונים עוד סיבות לנרקיזים שלא קשורות למיתון ואו אשראי זול
    The four causes that we identify in the book are parenting, celebrity culture, media and the Internet, and easy credit.
    כך שלהכליל דור שלם ולאחל לו מיתון(אני בכוונה מקצין) זה קצת מוגזם.

    אהבתי

  86. כאן למטה, כנראה המניע הנסתר שלי – 🙂
    =====================================
    בעולם שבו הממשלה מוכנה למלא את התפקיד הזה – להגביר בזבוזיה בשעת הצורך ולהשתחרר מהקבעונות של נערי האוצר ועיתונאי החצר שלהם מפחידני הגרעון, [אפשר לשוב ולהתייחס לחסכן באהדה]. הוא אינו פרזיט. הוא רק רוצה שאחרים שמעוניינים במשאבי העולם יותר, יהיו אלו שישתמשו בהם.
    =====================================

    החסכן כפרזיט

    ותזכורת לגבי :
    https://en.wikipedia.org/wiki/Strict_father_model

    אהבתי

  87. לגיא,

    מסכימה לחלוטין לחשיבות הסיבות הנוספות שהבאת (דפוסי הורות, תרבות הסלבריטאים, המדיה והאינטרנט, אשראי זול) לגידול בנרקסיזם. יש כנראה גם סיבות נוספות.
    גם אני לא מתלהבת מדפוס ההורות הסמכותנית, אבל למעשה גם מכל דפוס הורות מקובע אחר.
    אני לא מתלהבת גם מכך שיאשימו אותי בהזמנת משברים כלכליים חמורים או מלחמות בכדי לשפר את אופיו של הדור הבא.

    אבל, דווקא בשל כל הסיבות הדוחפות לגדילת דור נרקסיסטי וחסר עמידות לקשיים – עולה חשיבות הנסיבות החיצוניות. דווקא בתרבות בה הורים אינם מסוגלים להגיד לילדיהם "לא", ומגדלים עריצים קטנים שמתרגלים לקבל את כל מה שידרשו מהוריהם וממוריהם בתקיפות מספקת, היה רצוי שלעיתים הנסיבות החיצוניות (כמו מיתון כלכלי) יכתיבו ריסון ותיסכול הסיפוק המיידי של כל הרצונות.
    מה שמחזיר אותי לחשיבות היכולת לדחות סיפוקים [כפי שהוכח ממחקרי המרשמלו, עליהם דיברנו בעבר]. אם ההורים, החברה והתרבות הכללית אינם מסוגלים לכפות על ילדיהם לא לאכול כמויות בלתי מוגבלות של מרשמלו בכל עת בה יחפצו בכך – יש חשיבות לתקופה בה קיים מחסור קיצוני במרשמלו.

    זו גם אחת הביקורות שלי על התזה של תמר ועוז אלמוג. בחברות הדתיות מכריחים ילדים להתאפק מספר שעות בין אכילת מאכלים חלביים לבשריים או להמתין עד שתצא השבת. דחיית הסיפוק המיידי וההכרח להתאפק ולהמתין – יעצבו בהכרח אנשים שונים באופיים מאשר הילדים הגדלים בחברה חילונית, שלעולם לא נדרשים לדחות סיפוקים. הבחנה שבני הזוג אלמוג אינם עושים.

    אגב, מה יש לעשות / לראות בתל שבע?

    אהבתי

  88. קמיליה, מסכים עם מה שכתבת ובמיוחד לחוסר אהדה לדפוס הורות מקובע כזה או אחר.

    לגבי תל שבע. אני מטייל עם חבר שהוא מורה דרך אז הוא עושה את זה מאוד מעניין (הוא אפילו יותר חפרן ממני) . אם את מגיעה עם ילדים אז זה על הדרך בכביש עוקף באר שבע. האטרקציה היא לקשר את המקום עם הסיפורים בתנ"ך , יש שם שחזור של מזבח קרניים מתקופת ממלכת יהודה שאפשר לראות בכניסה, נוף נחמד והכי יעניין זו הירידה מראש העיר דרך בור מים אל מחוץ לחומה לנקודת הכניסה. כל הביקור יכול עניין של חצי שעה אולי ארבעים דקות.

    אהבתי

  89. גם מוטי היינריך, מהבלוג קו ישר, שם לב לשוני הקיצוני בין תגובת האליטות והתקשורת לטראמפ לבין האופטימיות של אנשי עסקים.
    ———————————————————————————–

    היבחרו של טראמפ לנשיאות הייתה הפתעה, אבל גם, זעזוע גדול מאד לחוגי השמאל, ה"ליברלי" (במובן האמריקאי – שפירושו סוציאליסטי). הממסד הפוליטי הדמוקרטי, והאליתות ה"אינטלקטואליות" (דהיינו האוניברסיטאות) נכנסו לפאניקה. הפגנות סוערות נגדו פרצו ברחבי ארה"ב, מלוות במעשי אלימות, השחתת רכוש וביזה. הסיסמה הרווחת: "הוא לא נשיא שלי"… התקשורת הראשית פתחה במסע חריף של השמצות נגד טראמפ – גזען, אנטישמי, נאצי, שקרן, טיפש – אין קללה שלא קיללו אותו. זה, כמובן, לא יוצא דופן בכלל. לא היה נשיא או מועמד רפובליקאי שלא קולל בכול הקללות הרגילות בתקשורת (טיפש, גזען, אנטישמי, נאצי), ואני זוכר את זה אישית לפחות החל ממועמדותו של ברי גולדוואטר ב 1964. ולמרות זאת, החריפות והעוצמה של ההשתלכות של התקשורת עבר, הפעם, את גבולות השפיות.

    בניגוד ל"עליהום" הזה של התקשורת והשמאל, ה"רחוב" בארה"ב, או "הרוב הדומם", ובייחוד אנשי העסקים דווקא אופטימיים, בייחוד לגבי הכלכלה. סקר שגרתי של 1400 מנהלי עסקים שערך ג'"פ מורגן מראה ש 80% מהם אופטימיים לגבי ההתפתחויות הכלכליות, וזה פי שניים מאשר לפני שנה, והאחוז הגבוה ביותר ב 7 השנים בהן נערך הסקר הזה עד כה

    מנהלים אלה אמרו שהם צופים השתפרות בכלכלה העולמית, הארצית, המקומית, ובעסקים שלהם, זאת בזכות מדיניות תומכת עסקים של טראמפ, קיצוץ צפוי (או מקווה) במיסים וברגולציה. סקר אחר, שערכה ההתאחדות של בעלי עסקים קטנים, מצאה אינדקס אופטימיות של 105.9, הרמה הכי גבוהה ביותר מ 12 שנים.
    מדד הדאו-ג'ונס של מניות ארה"ב עלה, מאז הבחירות בנובמבר ב 13%. לא ניתן לפרש זאת אלא כתמיכה של קהילת העסקים במדיניות טראמפ, ודחייה של המודל של אובמה: "יותר מיסים, יותר הוצאות ממשלתיות, יותר רגולציה".
    אינדקס אחר של אופטימיות כלכלית (של IDB/TIP) הוא כעת 56.4 נקודות, 10% יותר גבוה מאשר לפני הבחירות, והרמה הגבוהה ביותר מאז 2004. בימי נשיאות אובמה הרמה הממוצעת של אינדקס זה הייתה 46.6 – כלומר פסימיות. אינדקסים נוספים, של גופי מחקר אחרים, מראים כולם עלייה של כ 10% מאז אוקטובר 2016.
    האופטימיזם הרחב של אנשי העסקים מתבטא, בדרך כלל, ביטוי מעשי, על ידי הגברת ההשקעות, הרחבת הפעילות של העסקים, גידול הכלכלה.
    הנשיא טראמפ, לפני שעשה צעד מעשי משמעותי באיזשו נושא, חולל שינוי גדול, לטובה באופטימיזם של השכבות הרחבות של הציבור האמריקאי.

    אהבתי

  90. קמיליה , לגבי מה שכתוב לעיל, כאמור , לא יודע כמה כדאי או מומלץ לרדות תובנות מהקצוות הפוליטיים על המצב\תרבות האנושית.

    ומאידך ….. בוש נגד טראמפ: "כוח יכול להיות ממכר והרסני"
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4928278,00.html
    כנראה שגם בוש הצטרף לאליטות הבוגדות והסמולניות.
    אני מהמר שאפילו ד' כבר מתגעגע אליו. מי היה מאמין.

    אהבתי

  91. הטענה של האליטות שטראמפ נגד תקשורת חופשית מטופשת בדיוק כמו הטענה של האליטות שמי שלא מוכן שבית המשפט עליון בישראל יהיה מורכב בעיקר מהשמאל הקיצוני הוא נגד שלטון החוק. הבעיה במנהיגי הימין שהרבה מהם רואים באליטות "עליונים" (והם עצמם קשורים לאליטות) ואף שהם חולקים עליהם אידיאולוגית הם לא מוכנים לקבל את זה שהאליטות משתמשות בתפקידים שבאופן עקרוני אינם פוליטיים לקידום מטרות פוליטיות לכן אסור לפוליטיקאי לתקוף את התקשורת/בית משפט. בצורה כזאת יש לאליטות שליטה מחשבתית מסוימת על מנהיגי הימין כמו בוש ובני בגין. דרך של הציבור להשתחרר משלטון האליטות הוא על ידי בחירת מנהיג שבז לאליטות. הדברים של בוש על כח "ממכר והרסני" שיש לפוליטיקאי בהתעלמות מ"כח ממכר והרסני" שביד אנשי תקשורת (ומשפטנים) מסבירים בדיוק למה דומיו הימניים לא נבחרו אלא טראמפ.

    אהבתי

  92. משה , לא כדאי לשכוח שמי שהריץ את טראמפ הם גם אליטות שרוצות את מקומם של האליטות הישנות. זה ספין שלהם כאילו הוא עמימיקו ומטרתו היא לשחרר את הציבור משלטון אליטות .
    בכל מקרה נקווה לכולם שזה לא יהיה כמו בסרטים כשה"חברה" מצאה נשק חדש :

    כאן רואים שהנשק החדש לא כל כך מתחשב באפולוגטים שלו 🙂

    אהבתי

  93. אין שום ספק שאת טראמפ מעניין הרבה יותר תאוות השררה והשלטון מאשר שחרור הציבור משלטון האליטות או אידאל כל שהוא. אני לא חושב שלגבי טראמפ יש מי שטועה לחשוב שעיקר המניע שלו הוא אידאלים הטעות היא לגבי כל השאר אהרון ברק, אובמה ,בוש , קלינטון ביבי יחימוביץ' ועוד ועוד. את כולם מניע תאוות השררה והשלטון כמובן שיש גם אידאלים והם בהחלט גם חלק מהכח המניע אבל התאוות הם מניע חזק וכללי אצל כולם וטראמפ בזה לא שונה מכולם אולי קצת במינון (וגם זה לא בטוח). יש חשיבות גדולה להצגה שמנהיגים פועלים ממניעים טהורים ונאצלים זה בהחלט יהיה גרוע אם תופעת טראמפ תתפשט יתר על המידה ובתקופה נורמלית תופעת טראמפ היא גרועה מאוד. מצד שני זה גרוע שמבלבלים בין ההצגה למציאות. ושהאליטות חושבות שההצגה היא היא המציאות. זה הזמן הנצרך למישהו שלא משתתף בהצגה ובז לה.
    אגב זה מזכיר לי בדיחה: היה איש אחד שהיה מגרש ליד הבית שלו שכל צהריים ילדים שיחקו בו ועשו רעש. יום אחד הוא רצה לישון מה עשה צעק מהחלון לילדים שבשוק מחלקים תפוזים בחינם. כל הילדים רצו לשוק והיה לו שקט. איך שהוא נכנס למיטה הוא אמר לעצמו – מה אני פראייר?! מחלקים בשוק תפוזים בחינם ואני שוכב כאן? מיד רץ גם הוא לשוק.

    אהבתי

  94. אהה , לי הבדיחה שלך זה מזכירה בדיחה אחרת על אותו שכן. באותו ערב היתה בבינין מסיבה רועשת והוא לא יכל לישון אז הוא צלצל למשטרה. המשטרה שלחו אליו שוטרים וביחד הם ירדו וסגרו את המסיבה. שבוע אחרי זה הזמינו אותו למסיבה וכשבאו השוטרים וראו אותו עם שתי בחורות ש יושבות לו על הרגליים הוא אמר להם 'מה קרה?למה מפריע?! עושים קצת שמח!'

    אהבתי

  95. אם קורבין יצליח להשיג הישג גדול מחר, ועוד אחרי רצף הפיגועים, התזה בפוסט הזה תתברר כמופרכת. כי פירוש הדבר שמעמד הפועלים הבריטי יהיה מוכן לשאת שמאלנות קיצונית גם בעולם של מאבק אלים בין המערב לאיסלאם.

    אהבתי

כתיבת תגובה