לו הייתי מייק פלין

מקרו כלכלה דקה אחת

על פי הסיפור המתפרסם בדה מרקר, דונאלד טראמפ התקשר בשלוש לפנות בוקר ליועץ לביטחון לאומי שלו, מייק פלין, ותהה האם דולר חזק טוב לאמריקה או רע לאמריקה. דה מרקר מצטט בכיר ממשל לשעבר שלועג לטראמפ וחושב שאינו שפוי. דבר זה ייתכן, אבל לא השאלה הזו מעידה על כך. זו שאלה מצוינת שלדעתי רק מעטים באמת מבינים את התשובה עליה.

התשובה הנכונה, עם זאת, היא פשוטה: דולר חזק מצוין לאמריקה כל עוד אינו מזיק לתעסוקה ולצמיחה. 

שאלה דומה מאוד יכולים לשאול עצמם מנכ"לי קופיקס או וולמרט: אנחנו מנסים כל הזמן להוריד מחירים, אז האם מחירים גבוהים ברשת שלנו הם טובים או רעים? והתשובה תהיה דומה: לפעמים נדרשים מחירים נמוכים כדי למשוך קונים, אבל אם ייתכן מצב שבו גם נגבה מחירים גבוהים וגם החנות תוצף בקונים – זה יהיה הדבר האופטימלי.

לכן, לו הייתי מייק פלין, הייתי עונה לידידי הנשיא תשובה פשוטה – דולר חזק מצוין לאמריקה אבל יחייב אותך לנקוט במרץ צעדים שיבטיחו שלא ייפגעו התעסוקה והצמיחה. מהם הצעדים האלו? דונלד כבר יודע – השקעה בתשתיות כמו גם קיצוצי מס רחבים.

פורסם על ידי תמריץ

פורסם

70 תגובות בנושא “לו הייתי מייק פלין”

  1. בנושא קצת אחר אבל בכל זאת עוד על כפירה אחרת של טרמפ.
    http://www.forbes.com/sites/stevekeen/2016/11/11/trumps-truthful-heresy-on-globalization-and-free-trade/#5d841f9d1e44
    והפעם תמיכה מפתיעה של פרופסור סטיב קיין …..
    בניגוד אפילו לעמדה של החברה מהmmt.

    בכל מקרה … אני לא יודע אם השתכנעתי אבל אמונותי קצת התעוררו…
    וגם … איך א פ שר לא ל אוהב את סגנון ההתנסחות של קין. 🙂 …

    specialization
    is a con job—but one that the Washington elite fell for (to its benefit, of course). Rather than making a country better off, specialization makes it worse off, with scrapped machinery that’s no longer useful for anything, and with less ways to invent new industries from which growth actually comes.

    וגם

    That is simply nonsense.

    The theory ignores the reality that, when foreign competition undercuts the profitability of a domestic industry, the capital in it can’t be “transformed” into an equal amount of capital in another industry. Sometimes it’s sold at a fire-sale price, often to overseas buyers. Most of the time, as ex-steel-mill workers throughout the Midwest know, it simply turns to rust.

    Ricardo’s little shell and pea trick is therefore like most conventional economic theory: it’s neat, plausible, and wrong. It’s the product of armchair thinking by people who never put foot in the factories that their economic theories turned into rust buckets.

    אהבתי

  2. מאמר מעניין אבל לא מצאתי את הטיעון שלו משכנע. מכונות בכל מקרה מחלידות אחרי זמן. שמירה עליהן אינה שיקול בעד עיוות כלכלת העולם. שלא לדבר על כך שמתן לגיטימציה להנהגת עיוות כלכלי כדוגמת פרוטקציוניזם נותן תמריץ להופעת לוביסטים מושחתים ומשחיתים שמנסים לפתות את הפוליטיקאים לקדם את העיוות הכלכלי הנוח להם. האמת בזמננו היא פשוטה: חסימת סחר חופשי היא דרך גרועה לפצות במשהו על הנזק שגורמת מדיניות של איזון תקציבי. צריך להיפטר מרעיון האיזון התקציבי, לא מרעיון הסחר החופשי.

    אהבתי

  6. מחזק ההמלצה על הראיון עם עירית לינור.
    תמריץ , אני איתה לגמרי בעניין אובמה ;=)

    וגם ,כמובן, מאד אהבתי את הקטע הבא:
    __________________

    בסוף את פרפורמרית.

    "נכון. זאת העבודה שלי, זה סוג של שואו, וזה נהיה מקצוע משום מה".

    את לא לוקחת את עצמך ברצינות.

    "בכלל לא. עם כל הכבוד לדעותיי, אין לי הרבה כבוד לדעות, גם לא לשלי."
    ________________

    אהבתי

  7. בקשר להפטרות מרעיון האיזון התקציבי במקום ההפטרות מרעיון הסחר החופשי אני כמובן מסכים פלוס הוספת הרעיון של הממשלה כמעסיק של הברירה האחרונה שיתמוך בכך שההון האנושי לא יחליד אחר זמן רב בלא תעסוקה ויתרגל אחר זמן להרגלי צריכה גרזניים שפוגעים בביקושים…..

    אהבתי

  9. דרך אגב, נראה ששון ספייסר, מזכיר העיתונות של טראמפ בדרך החוצה כי טראמפ לא אהב שהוא נראה מגוחך וחלש במערכון (המעולה) של SNL בשבת האחרונה.
    אומרים שטראמפ הכי פחות אהב שאישה גילמה אותו במערכון….

    אהבתי

  10. אני מזדהה עם הנטיות הבורגניות / אנטי מהפכניות של עירית לינור, עם תמיכתה בציונות, ועם נטייתה להכניס דברים לפרופורציות, לא להיכנס להיסטריה ולא להתלהם.
    אני גם מעריכה מאוד,ואפילו מתלהבת, מיכולת ההתנסחות שלה ( לדוגמא – "תגדילו את המינון של הציפרלקס").
    אבל, גם הכתרתה כ"הוגת דעות חשובה של הימין – מרכז" הוא בעיני הוצאת דברים מפרופורציות.
    אלא אם כל אדם, שבמהלך יומו משמיע כמה עשרות דעות, שאף אחת מהן אינה מקוריות או עמוקה במיוחד, יוכתר כ"הוגה דעות" או כ"פילוסוף חשוב". אני כנראה יותר מדי אליטיסטית מכדי לאמץ הגדרה סופר עממית שכזו.

    אהבתי

  11. קמיליה לגבי התואר לעירית לינור בעיקרון מסכים איתך – למעשה לא. פעם רציתי לחזות במו עיני בגאונות של אהרון ברק. עברתי ועברתי על פסקי דין ודברים שהוא כתב ולא מצאתי. רמת הניתוח בהחלט סבירה ואפילו טובה יש לו גם תעוזה לשבור מוסכמות אבל לא מצאתי שום דבר מקורי (יש לו פסקי דין מקוריים במובן של תעוזה ובמובן השיווקי על ידי מטבעות לשון אבל שום דבר מקורי מבחינה מחשבתית או עמוק במיוחד.) בסביבה שבה מכנים את אהרון ברק עילוי משפטי אין שום סיבה לא לתת לעירית לינור את התואר 'הוגה דעות'

    אהבתי

  12. משה, אם יש לך עניין במחלוקת משפטית מעניינת התובעת יכולת חשיבה ניכרת מהשופטים העוסקים בה ראה המחלוקת על הולדה בעוולה ודעות השופטים ברק, בן פורת, ריבלין. נדונה בכמה גלגולים בעליון.

    אהבתי

  15. טרסדיי נייט מיויק –
    לו היתה לי מדפסת כסף …
    זה מה שקורה שמשתלטים על מדפסת כסף.

    (לא התעמקתי מעבר לשיר הראשון)

    אהבתי

  17. לא אוהב בכלל. ממשלות עם מדפסות כסף משל עצמן לא יכולות לפשוט רגל.
    אם הריביות יעלו הן יעלו רק משום שיש צםיחה במשקים והגדלת ביקושים
    כשהבנקים הפרטיים יראו שיש ביקושים במשק שיביאו לרוב מהרחבות כמותיות של ממשלות הם ירצו סוף סוף לתת יותר הלוואות לעסקים ולא ילחצו מזה שהריביות של הבנקים המרכזיים קצת עלו ויבקשו את ההלואות שנתנו קודם בחזרה.

    אהבתי

  18. כל זה מבלי לסבך את העניין שאני בכלל לא סגור על זה שהעלאת הריבית עצמה בתקופה זו יכולה להיות פעולה מרחיבה. זה לא הכי ברור.
    תמריץ לא מסכים איתי בנקודה זו.

    אהבתי

  20. ומגדילה את התמריץ של הפנסיונרים הבייבי בומרים(דור פורש גדול) לפוצץ יותר כספים
    משום שהריבית הממשלתית חסרת הסיכון גבוהה יותר לטווח הארוך.

    אהבתי

  22. כל עוד הממשלה מחויבת ליעד גרעון זהה, הגדלת הוצאות הריבית שלה באה על חשבון משהו אחר. מכיוון שהריבית בחלקה הגדול נחסכת כי מצטברת לחשבונות חסכון, זו לא ההוצאה הממשלתית האופטימלית בעת מיתון.

    אהבתי

  23. לנדאו אומר שאם שיעורי הריבית יעלו, הרי שרמת החוב תאמיר, וזה יוביל לפשיטת רגל של חברות ומדינות.
    אני לא בטוח בכך. אני חושב שעליית הריבית תשדר עסקים כרגיל והמשקים יגדילו את הצמיחה שלהם.
    המדינות שהעלו את החוב שלהן – זה יהפוך למצב המקובל (כמו שהעלאת החוב אחרי מלחמת העולם ה-2 הפכה לנורמה החדשה). גביית המיסים מהגדלת הצמיחה תאפשר להם לממן את הריבית על החוב. גוש האירו (אם ישאר ממנו משהו) ישנה את ההגדרה מחוב מקובל של 60% לחוב של 90%.
    עסקים – אין לי תמונה ברורה מה הייתה עליית החוב במגזר העסקי, אבל לתחושתי (שצריך לחפש עבורה תימוכין) מי שמכר אג"ח למימון באי-בק אלו בעיקר החברות הענקיות. אלו שהן בגודל של מדינה – אלו שאין קשר בין הביצועים הכלכליים שלהן למחיר המנייה שלהן.

    אבל כמובן שכל זה תלוי בהגדלת הצמיחה. זה הסיפור האמיתי ולא שיעורי הריבית. מה שיתן את אותותיו בעתיד הקרוב זה:
    העצמאות האנרגטית של ארה"ב
    מחירי האנרגיה
    היציבות הפוליטית בעולם (והטראמפיזם והימין באירופה התחזקו בגלל הכשלון של השמאל לייצב את העולם מבחינה פוליטית)
    הסכמי הסחר בין המדינות
    הפיתוח הטכנולוגי

    אהבתי

  24. ניסיון להבין פשיטות רגל עתיקות הוא די חסר ערך אם אינך מצטייד במתורגמן וטס לבילוי של שבועיים בארכיונים הפיננסיים של המדינות הרלוונטיות.
    מה שכן, ישנה באמת הדוגמה הייחודית של רוסיה שהחליטה ב-98' לפשוט רגל על חובות שיכולה הייתה לשלם עליהם ברובל. עם זאת רוסיה ניסתה נואשות לייצב את המטבע שלה בעיצומה של קריסה אינפלציונית ולהותירו צמוד לדולר וגם ישראל הייתה כפסע מתספורת בשקלים על פקדונות שקליים ב-84' מתוך תקווה להצלחה בייצוב המטבע.

    http://www.pragcap.com/the-russian-default-what-happened/

    הטענה של לנדאו ושל כל חוזי/הוזי משבר החוב והריביות היא שמתוך הסיטואציה הדפלציונית של העולם כרגע יצוץ פתאום משבר חוב ריבוני של מדינות שלוות במטבע משלהן? זה לגמרי לא מתקבל על הדעת. משבר חוב כזה הוא אולי אולי השלב האחרון בסחרחורת של אינפלציה קיצונית. ממש לא המשך אפשרי לסיטואציה של דפלציה. זו בדיוק הסיבה שבגללה יפן לא פושטת רגל על אף שלנדאו מזהיר לגביה כבר עשורים. יש לה מטבע משלה והיא רחוקה מאוד מאינפלציה גדולה. אין שום דרך ששתי העובדות האלו יאפשרו משבר חוב ריבוני. כי תמיד אפשר להדפיס עוד כסף כדי לפרוע החוב. אם אין אינפלציה עצומה, למה לא להדפיס?

    אהבתי

  26. למה קיצוצי מס עוזרים? קיצוצי מס מגדילים את הפערים באוכלוסיה במיוחד כשרבים מהעשירים מתעשרים בגלל שיש להם מונופול על דברים חיוניים לחברה וזה יגביר את רצונם לנצל את המונופול שלהם.
    על איזה תשתיות אתה מדבר? הרבה מדברים על השקעה בתשתיות אבל לא מפרטים במה בדיוק. רציתי לדעת באיזה תשתיות בדיוק יש להשקיע?
    למה יש צורך בסחר חופשי לגמרי? הרי המאזן המסחרי הוא לרעת ארצות-הברית. מדוע לא עדיף לדרוש שהסחר החופשי יוגבל ע"י איזון מסחרי (כלומר שכל מדינה שמייצאת לארה"ב תצטרך לייבא ממנה בערך באותו סכום)?
    למה כל כך דואגים לצמיחה? מה יקרה אם הצמיחה לנפש תהיה 0 במשך 100 השנים הבאות?

    אהבתי

  27. לגבי עירית לינור:
    "הוגה דעות" זה מוגזם למי שהתרגל שהוגי דעות כותבים טורי דעה ויושבים בכובד ראש בסלון שלהם עם הכתב המראיין. בכל מקרה, עירית לינור היא קול חשוב מאוד, ובעיקר ייצוג לציבור גודל והולך של אנשים שכולל את (רשימה חלקית): רועי עידן, רונן שובל, קרוליין גליק, יועז הנדל, איילת שקד, אברי גלעד, ורבים נוספים.

    הימין בעשורים האחרונים היה מזוהה בעיקר עם הדתיים-הלאומיים ועם עדות המזרח. כאלו שאורח חייהם המסורתי הוביל אותם למיקומם הפוליטי. חילונים ימניים היו אמורים לשחק תפקיד של אידאולוגים במשחק הזה, כמו פרופ' אלדד למשל (האב והבן).

    הקבוצה החדשה הזאת היא פורצת הדרך והיא זו שהכניסה קהלים חדשים מהמרכז לימין. כולל דתיים ליברלים שמרגישים בנוח בימין בגלל הקבוצה שמניתי. אולי היא לא הכניסה את הקהלים החדשים אבל היא מייצגת אותן.

    זאת קבוצה קלילה, שיודעת לצחוק ולא רק לספר על זכותנו על הארץ. שקיבלה על עצמה את המסורת היהודית כציר מארגן בחיים הציבוריים כאשר בתוך ביתה (או בחו"ל) היא אוכלת שרימפס (וחיה עם זה בשלום ללא צורך בהתרסות או בתחושת ויתור פוליטי לצד הדתי/חרדי). קבוצה עם הרבה קומון סנס וניסיון חיים שכבר מכירה את הליך התקשורתי מבפנים ולכן היא לא מתרגשת מקמפיינים של שנאה והתלהמות כי היא מבינה איך זה מאורגן ולא אותנטי כמו שהוא מוצג. וגם לא מתרגשת מהגיגים גבוהים של הוגי שמאל על שלום אהבה ואחוה, אחרי שהיא צפתה בתוצאות ההרסניות מישום הגיגים אלו.

    עירית לינור היא קול חשוב של ציבור שלדעתי הוא הכי עומד להשפיע בעתיד הקרוב, אבל עד כה לא היה לו ייצוג מספיק, ורק הרשתות החברתיות פיתחו את הייצוג הזה. של ציבור שהוא רוב רובה של האומה הזאת, שהוא חי ועובד, ומגדל את ילדיו, ורוצה את חייו הטובים אבל מבין שצריך שדרה זהותית שמארגנת את החיים שלנו. ובמקום להילחם בשדרה הזאת הוא יודע איך לחיות איתה ואיך לשלב אותה במרקם החיים.

    אהבתי

  28. תמריץ , מסכים שהוצאה על ריבית אינה ההוצאה הממשלתית האופטימלית.
    MMT(ל.רנדל ריי) אומרים בדיוק ש[לא יכולים לדעת בדיוק] מה ההשפעה של שינוי ריבית על מדיניות המאקרו. אני אולי יותר מסייג זאת כשאני אומר שבעיקר בתקופה זו שהריביות נמוכות והמצב הדמוגרפי השונה בו יש אוכלוסיה יותר גדולה שמקבלת קופנים מהריבית.

    ד' , תודה על המאמר – אתעמק יותר כשזמני יהיו בידי.
    הייתי צריך כמובן לסייג לממשלות בעלות מטבע ריבוני שאין להם חובות גדולים במטבע זר.
    מסכים עם תמריץ ומוסיף שרוסיה ירשה חוב במטבע זר של ברה"מ.
    אני לא בקיא בכל ההיסטוריות של כל המדיניות אבל הנקודה שהכסף הוא יציר של חוק ואם המדינה היא ריבונית אז יש לה מונופול עליו. לכן , אם היא פועלת לפי היכולות שלה(ולא סתם מטילה על עצמה מגבלות … אולי מחוסר הבנה של היכולות)
    היא תמיד תוכל להשתמש במדפסת שלה ולא לפשוט רגל. הדפסת יתר כמובן תגרום לאינפלציה … אבל זה כבר סיפור אחר…..

    אהבתי

  29. תשתיות זה כמובן כבישים, רכבות, צינורות מים, התפלות, תחנות כוח, מבנים של בתי חולים, בתי ספר, מכשור רפואי בבתי חולים וכו'.

    מאזן מסחרי שלילי אינו לרעת ארצות הברית. אפשר להסתכל גם ההיפך היא נותנת שטרות נייר ומקבלת מוצרים. אולי זה לטובתה.

    צמיחה זו דרך כלכלית לדבר על עליית רמת החיים. יהיה חבל אם בעוד מאה שנה תהיה אותה רמה של תוחלת חיים, סבל ממחלות, קושי תחבורתי להגיע ממקום למקום, העדר אוטומציה לעבודות הבית, שימוש באנרגיה מזהמת וכו' כמו היום.

    לגבי פערים, דעתי שגם כתבתי עליה בבלוג לא מעט היא שלא ניתן למדוד פערים באמצעות אקסל. פערים צריכים למדוד בפועל בחיים עצמם. השאלה היא לא הפער בין הכנסה של מיליארד דולר להכנסה ממוצעת אלא הפער בדברים הנחוצים לחיים כמו כביסה ידנית או שימוש במכונה. רכב פאר מול רכב רעוע ולא בטיחותי כלל. קולנוע ביתי מול מסך 21 אינץ' וכו'.
    אם קיצוצי מס יעודדו את הכלכלה כך שמוצרי מותרות פשוטים יהפכו לשווים לכל נפש, הפערים יצטמצמו למעשה.

    אהבתי

  31. ליאיר,

    רוב האנשים שציינת את שמם בתגובתך אינם נתפסים בעיני כימניים, אלא כ"שמאלנים לשעבר". על משקל "דתיים לשעבר", שלעולם יהיו שונים במשהו מאלו שנולדו לתוך השבט החילוני.

    #################################################

    לא קשור לנושא.
    כתבה היסטורית מעניינת על מדיניות איזנהאור סביב מלחמת סיני / סואץ ב 1956 כלפי ישראל + צרפת + בריטניה וכלפי מצרים של נאצר.
    דגש על ההונאה של נאצר שאולי / בעתיד הקרוב יחבור לגוש המערבי, ויסחוף אחריו את כל מדינות ערב. כשלמעשה, תיכנן מראש לחבור לגוש הקומוניסטי.
    לטענת המאמר טעות היסטורית של אייק שמהשלכותיה על מחלקת המדינה האמריקאית אנו סובלים עד היום. ארה'ב אינה אמורה להיות "מתווכת הוגנת" אלא תומכת בידידיה ומתנגדת לאויביה.
    בכל מקרה – מעניין.

    http://www.thetower.org/article/we-are-still-living-with-eisenhowers-biggest-mistake-suez-egypt-israel-ikes-gamble-michael-doran/

    אהבתי

  33. קמיליה,
    לפעמים צריך להיות בצד השני (שהוא הצד הראשון מבחינה כרונולוגית) בשביל להבין טוב יותר מה יש לך ביד, וכמה החיים האמיתיים שונים מן הסיסמאות שלימדו אותך בגן. היופי ב"חוזרים בימינה" הללו שהם לא הלכו לקיצוניות (ולכן הם מצליחים לייצג ציבור גדול מאוד), ואני דווקא מעריך אותם על-כך. כמו שאני מצפה מילד שחזר בשאלה לכבד את ההורים שלו, את המשפחה שלו, את הקהילה ממנה הוא בא, ולא להתריס בפרהסיה. כך אני מצפה מ"שמאלני לשעבר" לכבד את ההורים שלו, את החברים שלו, ואת הערכים אותם הוא קיבל.

    ******

    גם אם הם "חוזרים בימינה" ולא "ימנים מבית" יש בימין משהו מחבק, לפחות יותר מאשר בשמאל החמצמץ, חיבוק שנותן מקום לפנים חדשות ולדעות חדשות.

    כיום הליכוד הוא קיבוץ גלויות תוסס של דעות, עדות ותפיסות. הבית היהודי שם במקום שני אישה חילוניה. אלו וגם אלו עורכים פרימרייז פתוחים. האם בשמאל ניתן לראות תופעות כאלו?

    אהבתי

  34. לנושא תחזיות הצמיחה / הקטסטרופות הכלכליות העתידיות

    א. דרך קיצור לגיבוש עמדה בנושא סבוך מדי, שאינך מבין בו מספיק (פרט לקריאת מאמרי המערכת של עיתון הארץ ונקיטת העמדה ההפוכה):
    1. לטעון שכל תיאוריות הקונספירציה אינן נכונות !
    2. לטעון שכל תחזיות הקטסטרופה / המפולת /החורבן לא יתממשו !

    נראה לי שניתן להסיק מהנסיון ההיסטורי, הרב תחומי, שטענות אלו יוכחו כנכונות ב 99% מהפעמים.
    גם במקרים הנדירים, בהן הכללות אלו יוכחו כמוטעות – תמיד תמצא את עצמך בחברה ענקית של כל אלו כלא האמינו לתיאוריית הקונספירציה / שלא חזו את הקטסטרופה המתקרבת.
    אבל, אם תטען להתקרבןת קטסטרופה, והיא לא תתממש, הניבוי יזקף לנצח לחובתך.
    לגבי נכונות תיאורית קונספירציה – רק לעיתים די נדירות, בד'כ רק לאחר פתיחת ארכיוניים שהיו חסומים 50 שנה ויותר, ניתן להוכיח מעבר לכל ספק סביר שהן נכונות. ברוב המקרים, זה כבר מאוחר מדי לחגיגות מבחינת הדוגלים בקונספירציה. עד מועד זה – משתלם יותר להצטרף לרוב הטוען שלא הייתה שום קונספירציה.

    ב. פוסט מומלץ של שי שפירא, הטוען שתחזיות האבטלה ההמונית העתידית, בעיקר בשל ההתקדמות הטכנולוגית, מסכנת את עצם המשך הדמוקרטיה. האליטה הטכנולוגית, המאוד מצומצמת, העתידית לא תגלה נכונות לחלוק את פירות הצמיחה עם ההמונים, שיהפכו מבחינתה למיותרים.
    מומלץ לקרוא גם את הדיון.

    על נסיכויות נפט והכנסה בסיסית אוניברסלית

    ################################################

    ליאיר,

    1. ברור שאני מעריכה שמאלנים לשעבר, גם כיון שאני משייכת את עצמי לקבוצה זו. ובהכללה אני מעריכה את כל ה"לשעברים": דתיים לשעבר, חילונים לשעבר, ימניים לשעבר וכדומה. אנשים שאינם שבויים בסיסמאות ובתפיסות שהאכילו אותם מאז שהיו בגיל הגן, והעזו לחשוב בכוחות עצמם. גם במחיר הכבד של היתפסותם כבוגדים ע'י המחנה בו גודלו, ובו חיים קרובי משפחתם וכל חברי הילדות שלהם.

    2. יש לימין הישראלי יתרון משמעותי על השמאל הישראלי – הצטרפות הקול השונה של אנשים שגדלו וחונכו בחו'ל.
    מהרשימה שלך – קרולין גליק, שלמיטב ידיעתי היא בת של ניאו-קונסרבטיבים אמריקאים.
    גם החרדים בישראל זוכים למשב רוח רענן ושונה מהעלייה של חרדים אמריקאים. אבל השמאל הישראלי אינו זוכה בעלייה של דמוקרטיים ליברליים מארה'ב או מאירופה.
    לכך ניתן להוסיף את נטיית חלק מהשמאל הישראלי, שהתרחק מהציונות, להתאבד באמצעות קריאותיו לעידוד הירידה מהארץ ומתן לגיטימציה לירידה. קריאה שאין לה מקבילה בימין. כנ'ל קריאותיו לצמצום הילודה והענקת לגיטימציה ל"אל-הורות".
    מצד שני, אולי כפיצוי חלקי, השמאל הישראלי זוכה למימון נדיב מהקרן לישראל חדשה ודומותיה. קרן שלא תעלה על דעתה לממן את הימין.
    במבט כולל – מצבו של הימין אכן טוב יותר, והוא במגמת גדילה, בניגוד לשמאל שנמצא במגמת הצטמצמות מתמדת.

    אהבתי

  35. בהקשר לדברי קמילה מעניין לחשוב על זה שאם כמה מאות אלפי משפחות יהודיות ליברליות מארה"ב היו עולות לארץ או אפילו מחלקות את חייהן פה ושם, אז לשמאל היה רוב מוצק בכנסת.. אולי שווה לו להשקיע מאמציו בכיוון זה.

    אהבתי

  36. יאיר – כתבת: "כיום הליכוד הוא קיבוץ גלויות תוסס של דעות, עדות ותפיסות. הבית היהודי שם במקום שני אישה חילוניה. אלו וגם אלו עורכים פרימרייז פתוחים. האם בשמאל ניתן לראות תופעות כאלו?"

    כתבת את זה בציניות או ברצינות?

    הליכוד הוא מקום תוסס של דעות ועדות ותפיסות?? ראש המפלגה מקבל מאות אלפי שקלים מתנות מ"חבר" (הוא אישר זאת) ואף אחד בליכוד אינו פוצה פה בנידון. אפילו גדעון סער שאינו ח"כ ולא חייב כלום לביבי ואף שומר לו טינה על זה שהרחיק אותו מהמפלגה סותם כמו דג. להגיד את דעתך על נושאים יומיומיים זה קל אבל מנהיגים (או כאלה שמחשיבים את עצמם לכאלה לפחות) צריכים להגיד את דעתם במצבים פחות נוחים.

    רק הליכוד או מקום תוסס של עדות?? רוב מצביעי הליכוד הם מעדות המזרח. ומפלגת העבודה מהווה את תמונת המראה שלה. רוב המצביעים שלה אשכנזים אך גם אצלה יש הרבה עדות. לא לדבר על זה שהיא היחידה שבראשה עמד אדם מזרחי 100% בעוד שאצל הליכוד אפילו זה לא קרה.

    רק בליכוד יש יותר מתפיסה אחת? גם בעבודה יש כמה אידיאולוגיות/תפיסות בתחומים כמו כלכלה (יש יותר סוציאליסטים ויש כאלה שהרבה פחות) וביטחון ועוד.

    רק בליכוד יש פריימריז פתוחים? ובמפלגת העבודה אין בכלל פריימריז???
    תזכיר לי בבקשה מתי ביבי התמודד בפריימריז פנימיים נגד יריב עם משקל כבד יותר ממשקל נוצה?

    "הבית היהודי שם אישה במקום השני ברשימה" – להזכירך שגילאון היא מקום ראשון במפלגת מר"צ. ברשימה של העבודה שלושה מארבעת המקומות הראשונים מאוכלסים בנשים (ציפי לבני, יחימוביץ' וסתיו שפיר). בעשירייה הראשונה של העבודה יש 4 נשים ובעשירייה הראשונה של הליכוד יש רק אישה אחת – מירי רגב שהגיעה במקום החמישי (ובוא לא נפתח את הדיון על ההבדל בין האיכות שלה לאלה של העבודה…). בבית היהודי יש רק 2 נשים בעשירייה הראשונה (וגם זה רק בגלל לחץ של בנט ולא בגלל שהם באמת מאמינים שנשים צריכות להיות שם).

    מקווה שכתבת את זה כבדיחה….

    אהבתי

  37. לתמריץ:
    כדי להסתדר עם מאזן מסחרי שלילי ארה"ב צריכה להדפיס כסף. אם הדפסת כסף פותרת בעיה זו אז הדפסת כסף תפתור גם את בעיית האבטלה. פשוט הממשלה תדפיס כסף ותיתן אותו למי שמובטל. מובטל שמקבל הכנסה סבירה בצורה זו, זה כאילו הוא לא מובטל.
    לפי דבריך אם לא תהיה צמיחה לנפש במשך 100 שנים – עדיין נסתדר כמו שהסתדרנו עכשיו. כלומר זה בכלל לא נורא.
    יש עוד בעיה עם הצמיחה: אפשר ליצור כאילו צמיחה כאשר אין שום שיפור ברמת החיים. למשל אפשר לבנות תשתיות גרועות ביותר כך שכל זמן קצר צריך להשקיע בהם שוב והרי לך צמיחה. אפשר לגרום לציבור לקנות הרבה דברים שלא מועילים ואפילו מזיקים לו (כמו סתם משחקי מחשב טפשיים שגורמים לאדם לשקוע בהם). אפשר ליצור כל מיני מכשירים גרועים (כמו למשל מכונות כביסה ומייבשי כביסה שמתקלים מהר) ולכן יש צורך לצרוך ולתקן הרבה מהם – והנה עוד צמיחה. בקיצור נראה לי שהצמיחה איננה אמיתית ורמת החיים לא עלתה במשך 20-30 השנים האחרונות ולכן אין לנו שום צורך בצמיחה.

    אהבתי

  38. גלגל, חלק מהבעיות שאתה מדבר עליהן קיימות אבל הן לא כל כך שוללות את מושג הצמיחה. הן יותר שוללות את האופן הנוכחי שבו מודדים אותו סטטיסטיקאים ממשלתיים ברחבי העולם. האופן הזה יכול להשתנות ואכן משתנה מדי פעם. אפשר בהחלט להכניס חישוב איכות של מכונת כביסה לשקלול של שינוי מחירי המכונות במרוצת השנים ונתוני המכירות שלהן וכו'.

    חלק אחר נגוע בפטרנליזם שקשה לקבל. למשל הבוז למשחקי מחשב. לדעתי היכולת להעסיק את עצמך בכל רגע נתון עם הסמרטפון היא שיפור מדהים באיכות החיים. אולי שכחנו שהיו ימים, לא רחוקים, שבהם שעמום היה בעיה עצומה.
    אישית כמה מזכרונות הילדות היפים ביותר שלי נוגעים במשחקי מחשב. הייתי כמובן ילד חנון שלא טוב בכדורגל ובכדורסל והעובדה שהייתה זירת משחקים שבה הייתי אלוף תרמה לי כל כך הרבה.

    אהבתי

  40. אני מאד מקווה שזה לא יהיה בקרוב כי אז יצטרכו אנשים כמוני לעבודה בהסברה לשכנע אנשים שחייבים להשתחרר מהצורך לעבוד כדי להעריך את עצמנו.

    וזה בנוסף לעבודה הסיזיפית שלי עכשיו בהסברת העניין שהמטפורה של השוואת כלכלת מדינה לכלכלת משק בית שגויה וצריך להיפטר מהרעיון של איזון תקציבי בה.
    מהכתבה:
    'נניח שהוא יוציא טריליוני דולרים על תשתיות, איך הוא יממן את זה אם במקביל הוא יחתוך מסי חברות?'

    אהבתי

  41. לתמריץ,

    כתבת "אם כמה מאות אלפי משפחות יהודיות ליברליות מארה"ב היו עולות לארץ או אפילו מחלקות את חייהן פה ושם, אז לשמאל היה רוב מוצק בכנסת. אולי שווה לו להשקיע מאמציו בכיוון זה".
    מה שהזכיר לי את השאלה הפילוסופית שלגביה התחבטתי בילדותי: האם עדין מותר לכנות את דמבו, הפיל המעופף, "פיל"? או שעצם יכולתו להתעופף באמצעות אוזניו מוציאה אותו מכלל הפילים.

    היהודים הליברלים של ארה'ב, בהגדרה, מתנגדים למדינות לאום / דת בכלל ולמדינת הלאום של "העם היהודי" בפרט. יש להם אפילו בעייה עם עצם ההגדרה של היהודים כ"עם" (בניגוד ל"תרבות יהודית" המקדשת תרומה לכלל האנושות). הרצון לעלות לישראל ולחיות בה למעשה מוציא אותם מכלל היהודים הליברליים של ארה'ב והופך אותם למין חיה משונה. כך שנראה לי שהשמאל הישראלי יבזבז כנראה הרבה זמן ואנרגיה בניסיון כושל להעלות לארץ המוני יהודים ליברליים מארה'ב, ואז יגלה שהמעטים שעלו הם בעצם ליברלים לשעבר.

    אבל, כתרגיל מחשבתי, ברור שעלייה המונית שכזו תפתור מייד את כל בעיות הקהילה הרפורמית בארץ, זכויותיה להתפלל בכותל וכדומה.

    #################################################

    ליאיר,

    כתבת "חילונים ימניים היו אמורים לשחק תפקיד של אידאולוגים במשחק הזה, כמו פרופ' אלדד למשל (האב והבן)."

    מה שהזכיר לי את התהיה הישנה שלי מדוע הימין הישראלי, הדתי והמסורתי, משקיע כל כך מעט משאבים בהגות שמרנית, באקדמיה, במכוני מחקר ובהוצאה לאור של כתבים התומכים בהשקפת עולמו ומפיצים אותה.
    דוגמא בולטת לכך – סגירת כתב עת כמו תכלת, בשל מחסור בתקציב (די נמוך), כשלמעשה במשך כל שנות קיומו הוא נסמך בעיקר על תרומות מארה'ב ולא על גיוס משאבים מתוך הימין הישראלי.
    למעשה, ללא התרומה של המיעוט הימני חילוני, ומיעוטון העולים "הרפובליקאים" מארה'ב, היה מאוד ברור שהימין הישראלי משקיע הכל רק ב"עוד עז ועוד דונם" (התיישבויות, מקוואות וישיבות), ובמאמצים פוליטים (ארגון הפגנות ושלטי חוצות), ומזניח לחלוטין את כל הצד האידיאולוגי – הגותי – אקדמי. בעיני, מחדל נוראי וקוצר ראות.

    האם אתה מסכים עם הבחנתי זו, ואם כן: מה ההסבר שלך לתופעה זו?

    ################################################

    לגיא,

    כתבת "העבודה הסיזיפית שלי עכשיו בהסברת העניין שהמטפורה של השוואת כלכלת מדינה לכלכלת משק בית שגויה וצריך להיפטר מהרעיון של איזון תקציבי בה."

    מגובה החובות של משקי הבית בישראל, וממספר המכוניות החדשות שנרכשו באמצעות הלוואות, נראה לי שיהיה לך קל יותר לשכנע המונים שאין כל צורך לשמור על איזון תקציבי – לא במשקי בית ולא ברמת המדינה. 😊

    אהבתי

  42. 🙂 ,קמיליה.
    אנו בדפלציה כבר שלוש שנים(רק הנדלן עולה) …
    האבטלה אומנם נמוכה היסטורית אבל לבטח אפשר גם להוריד אותה (דיברנו על זה פעם) ויותר חשוב יש אנשים שנמצאים במשרות ברירת מחדל מבחינתם ומבחינת המשק כך שכל עוד אין אינפלציה הסקטור הפרטי לא מבקש מספיק והמשק לא נמצא במלוא הפוטנציאל שלו- זה חבל. בקונטקסט הזה(דפלציה) אין בעיה שהממשלה לא תשמור על תקציב מאוזן ותספק את הביקושים בעצמה.

    ובכלל , אם הממשלה לא נכנסת למספיק גרעון אז הסקטור הפרטי נכנס במקומה. אם היא בעודף כפי שהיה בשנות ה20 (עוד מעט ,כמה שנים, נצטרך להדגיש שבשנות ה20 של המאה ה20) או בזמן ממשל קלינטון אז חובות הציבור גדלים יותר מידי מה שמוביל אחר כך למשבר חובות שמתרחש , ככלל אצבע ,כאשר החובות הפרטיים עוברים את 150 אחוזי התוצר.

    כמובן , שברמה הפרטית אני לא ממליץ לחרוג מתקציב משק הבית אם אין ברשות אדם מדפסת כסף.

    אהבתי

  44. משה , מבלי להיכנס כאן לאידיאולוגיות אז חוץ מאנרכו קפטליסטים שלא רוצים בכלל ממשלה אפילו מיניארכסטים לא מכחישים את הצורך בקיומה.

    אם אנו מסכימים שכן יש צורך בממשלה כזו או אחרת אז
    הכי חשוב לזכור שממשלה בעלת מטבע ריבוני לא צריכה את המיסים שלנו בשביל להוציא הוצאות. מאידך ,העיריות שהם ממשלים בלי מטבע ריבוני צריכות את המיסים.
    ממשלה עם מטבע ריבוני צריכה את המיסים צריך מהסיבות הבאות :
    1. מניעת אינפלציה
    2. המיסים נותנים ערך אינטרינזי לכסף
    3. לעודד מדיניות רצויה על ידי הממשל
    4. לצמצם אי שיווין (משה -ממשלה מיניארכסטית , אם תבחר , שבראשה יעמוד כותב הפוסט שהפנת אליו שתפעל לפי אמ.מ.טי יכולה לא להפעיל בכלל סעיף זה)
    …….
    וכמובן שתמיד רצוי לייעל את אופן גביית המס ומדיניות הרווחה (אם קיימת או אפילו אם שףהיא מצומצמת) ולבדוק את השינויים אמפירית תוך כדי שמתייחסים לאילוצים פוליטים .

    אהבתי

  45. ורק להדגיש בדגש מדוגש שהתוכניות של MMT לממשלה כמעסיק של הברירה האחרונה אינם תשלומי העברה(*) משום שהממשלה נותנת בהם סמטינג פור סמטינג ו[לא] סמטינג פור נאטינג!

    (*)תשלומי העברה הם מונח בחשבונאות הלאומית שמשמעותו כספים שנתקבלו על ידי יחידים ללא קשר לייצור של סחורות ושירותים בידי אותם יחידים.

    אהבתי

  47. תמריץ,
    מתנצל על הסטיה מהנושא אבל לא הצלחתי לעמוד בפיתוי:
    "המנכ"לית הערבייה שנבחרה בהעדפה מתקנת תובעת כעת את עמותת תשע-שבע-שתיים בטענה שפוטרה ממניעים גזעניים"
    http://www.the7eye.org.il/236356

    אהבתי

  48. חייל, אחד הדברים הנפלאים שקראתי בחיי.

    קמיליה, כתבתי פעם בנושא יהדות ארה"ב. לפחות בדור המבוגר יש אנשים רבים כמו הסנטור הבכיר צ'רלס שומר שהם ליברליים לחלוטין ופרו ישראלים לחלוטין.

    אהבתי

  49. מוזר לי שמוטי היינריך תומך במתן קצבאות רק לעניים. זה תמריץ נורא ואכזרי לתת כסף לאדם רק אם הוא עני וכך להכריחו להישאר עני.

    אהבתי

  50. תזכורת:
    למה כדאי לשלם קצבאות ביטוח לאומי גם למיליונרים
    הרעיון למנוע קצבאות מאוכלוסייה מבוססת הצליח ללכד נגדו קפיטליסטים אדוקים וסוציאל־דמוקרטים נלהבים – ונראה שבצדק

    http://www.themarker.com/opinion/1.3066121

    על אף זאת, ההצעה( הפיכת הביטוח הלאומי למוסד לעניים בלבד ) של אלאלוף עוררה בישראל התנגדות אוטומטית, ומכל קצוות הקשת. ב[קצה הימני] ניצב שראל, שרואה בהצעה העלאת המס לשכבות העליונות — העשירונים העליונים ימשיכו לשלם דמי ביטוח לאומי, אבל כבר לא יקבלו תמורה לדמי הביטוח שלהם, כך שבפועל העלו את המס עליהם. שראל טוען שמדובר בהעלאת מס לא צודקת — כבר היום העשירון העליון בישראל משלם הכי הרבה מסים ישירים בעולם (חלקו בעוגת המסים הלאומית הוא הגדול ביותר, באופן יחסי) — וגם לא נבונה. שראל מזכיר את הטבות המס המשולמות היום לחיסכון הפנסיוני, ותוהה על התבונה בכך שמצד אחד מעניקים הטבות מס לפנסיה, ומצד שני מטילים מס על חיסכון פנסיוני דרך ביטול הזכות לקצבת זקנה.

    בנוסף על כך, מציין שראל את הביורוקרטיה הכרוכה בהטלת מבחן הכנסות על קצבאות הזקנה והילדים — במקום להיחסך, חלק גדול מהכסף יתבזבז על שכר לעוד פקידים — ואת העיוות שהביורוקרטיה הזאת יוצרת: זהו מחסום בפני שכבות חלשות לממש את זכאותן לקצבאות. בפועל, שיעור המימוש של קצבאות מותנות הכנסה הוא 60%–70%, כלומר חלק גדול מהאוכלוסייה, שאין מחלוקת שמגיע לה לקבל את הקצבאות, אינו מקבל אותן.

    אהבתי

  51. קמיליה, את כנראה צודקת. כנראה שפעילות אקדמית נתפסה כמעשה לא מספיק ציוני בעוד שהמציאות היום מחייבת עיסוק מתמיד בצדדים האקדמים, המשפטיים והתקשורתיים.
    אני חושב שזה משתנה אט אט.

    אהבתי

  52. בנוגע לכתבה אליה הפנה חייל זקן – די מפליא שאנחנו תופסים את המצב, בו אנשים נאלצים לאכול את הדייסה שבישלו לעצמם, כמשהו חריג ונפלא.
    אבל, אני יכולה להתמוגג ממעט שמחה לאיד. אכן מהנה.

    #######

    בנוגע לכתבה אליה הפנה משה – אינני מאמינה שמוטי היינרייך באמת תומך במתן קצבאות לרבע מאוכלוסיית המדינה.
    בהנחה שאינו מטומטם – זו נראית לי ככתבה דמגוגית, שתמחיש (לתפיסתו, שלדעתי הוא מוטעת) את האבסורד של מערכות הרווחה.

    3 סיבות לתפיסתי את המאמר כדמגוגיה בגרוש:

    1. הוא "מוכיח" שהמערכת הקיימת לא עובדת בכך שמספר המשפחות העניות לא מצטמצם. אבל, כל עוד העוני בארץ מוגדר באופן יחסי – תמיד יהיו הרבע או השליש שהם העניים ביותר. תהיה אשר תהיה רמת החיים האבסולוטית שלהם. עצם הטענה היא אבסורדית.

    2. בשלב הראשון הוא מתלונן שחלק מאוד משמעותי מהכספים המופנים ל"רווחה" מתבזבזים על כל מנגנוני החלוקה מחדש של הכספים, לתשלומי משכורות להמוני פקידי הציבור, למושחתים ולגנבים – במקום להגיע לנצרכים עצמם.
    ואז, בשלב השני הוא טוען ש*אם* נתעלם מעלויות מנגנוני החלוקה מחדש, כל משפחה ענייה הייתה מקבלת כ 20,000 ש'ח. אבל, ברור שאי אפשר פתאום להתעלם ממה שהלין עליו בתחילת מאמרו. ברור שיש צורך במנגנוני ענק בכדי לקבוע מי שייך ל 25% העניים ביותר ומי כבר / עוד לא שייך. ברור גם שיהיו המוני נסיונות הונאה של מתחזים לעניים, וצורך במנגנונים לחשיפת ההונאות ועוד ועוד. בעיני, תרגיל דמגוגי של סתירה עצמית.
    לו היה טוען שהוא תומך במתן קצבה אוניברסלית לכולם, שניתן לחלקה כמעט ללא כל מנגנון, הוא היה לפחות מגלה עקביות.

    3. הוא מתמקד בדיירי מגדל מגורים יוקרתי ברמת אביב, בכדי להוכיח שהקצבאות לכל הן מיותרות. הוא מלין על כך שגם הקשישים הגרים במגדל זה מקבלים קצבת זקנה, וגם הילדים בו מקבלים חינוך חובה חינם.
    הוא היה יכול להתלונן על כך שבקביעת רמת העוני בארץ מתחשבים רק ברמת ההכנסות ומתעלמים מהרכוש. אנשים בעלי רמת הכנסה זהה, עם / ללא חשבונות השקעה משמעותיים ודיור בבעלותם, נתפסים כעניים באותה מידה. אך במקום זאת הוא מנסה לרמוז שכפי שתושבי אותו מגדל מגורים יוקרתי יסתדרו ללא קצבאות כלל – כך גם שאר תושבי המדינה. או, שבכדי למנוע את העוול שבמתן כספי משלמי המיסים לעשירים שאינם באמת זקוקים להן – עלינו לסבול את הפגיעה באנשים שבאמת זקוקים לקצבאות.

    אהבתי

  53. להבנתי המאמר של מוטי היינריך הוא כנגד אלו הטוענים כך:
    העושר של הצמיחה לא מגיע לעניים ולכן צריך לקחת חלק ממי שהתעשר מהצמיחה ולהעביר אותו לתקציב הרווחה. טענתו כנגד זה שגם מי שחושב שכסף הצמיחה שנמצא אצל העשירים לא מחלחל בכל אופן אין שום טעם להעביר אותו למערכת הרווחה כי גם שם הוא לא יחלחל לעניים אז אין שום טעם. (וכמובן יש את הנזק שזה יהיה תמריץ שלילי למייצרי צמיחה.
    לכן התגובות של תמריץ וגיא לא במקום הוא לא בא לומר שהוא בעד קיצבאות רק לעניים. והוא גם לא דן כמה ואיך צריכה המדינה לדאוג לעניים הוא נוגע בנקודה ספציפית אחת.

    אהבתי

  54. תגובתי לעיל שייכת גם לדברי קמיליה. הנושא שלו הוא לא איך צריכות להיות הקיצבאות והאם הם הוגנות וטובות אלא שזה מטופש להעביר כסף ממקום אחד בגלל שהוא 'לא מחלחל' לעניים למקום אחר שגם הוא 'לא מחלחל' לעניים.

    אהבתי

  55. משה , אני חושב שבתגובתי הראשונה והשניה לא התייחסי בעד\נגד קצבאות\תשלומי העברה אלא טענתי שגם אם הטענה של מוטי היינלין נכונה (ואיני מאמין שכך) ממשלה לא צריכה [לקחת מיסים] מהעשירים בשביל לשלם תשלומי העברה (שזה מה שטוענים ליברטיאנים \מיני ארכיסטים … רק שהם קוראים לזה גזל) אלא היא יכולה להדפיס כסף ולהיכנס לגרעון… וכשיש דיפלציה היא למעשה מפעילה חלקים במשק שאינם מנוצלים וכך בפועל מגדילה את כוחו של המשק בעולם האמיתי ואת ה[החסכון] האמיתי של המשק לעתיד.(מוטי היינליין טוען שהחסכון הוא כסף נייר בכיסים של העשירים… )…..
    בנוסף,הראתי שגם בלי בכלל תשלומי העברה ממשלה מיניארכיסטית יכולה לפעול לפי עקרונות אמ.אמ.טי כשהיא מפעילה תוכנית מעסיק של הברירה האחרונה (אם הממשלה מקבלת משהו תמורת התשלום שלה אין זה תשלום העברה).

    אהבתי

  56. גיא
    הטענה שבשביל לשלם תשלומי העברה אין צורך לקחת מהעשירים אפשר פשוט להדפיס כסף. יפה ונכונה ואולי מכוונת כנגד דברים אחרים שכתב מוטי היינריך אבל לפי הבנתי במאמר זה הוא טען דבר אחד – כנגד אלו שהציעו לקחת כסף מהעשירים על ידי מס כי הוא לא מחלחל לעניים ולהעביר אותו למערכת הרווחה – זה דבר מטופש כי גם שם הוא לא מחלחל – זה הכל. אני לא רואה מה דבריך הנכונים והיפים מצד עצמם קשורים לטענה זו. גם הנושא שיש שימושים אחרים למס לא רואה איך הם קשורים לטענה שמי שמתמש במס בשביל החילחול זה טיפשי.
    (דבר נוסף לא ידעתי שקיימים 'אנרכו קפיטליסטים' שלא רוצים בכלל ממשלה אצל הקפיטליסים הגנה על הרכוש הפרטי הוא קודש קודשים ובלי ממשלה אין דרך יעילה להגן עליו לכן הם רוצים ממשלה וממשלה חזקה מאוד שתוכל להגן ביעילות ובהחלטיות על הרכוש הפרטי אומנם הם מאוד לא רוצים שהממשלה תשתמש בכוחה להתערב בחיי האזרחים מלבד הצרכים הבסיסיים)

    אהבתי

  57. כן ,משה , הבנתי שזה מה שהוא טוען. האג'נדה שלי היתה בכל זאת למכור את נכונות האסכולה המוניטרית הכלכלית המודרנית בכך שאפשר אפילו להתאים אותה לממשלה מיניארכיסטית שומרת לילה ( תפקיד הממשלה רק לשמור על השקט). אני כמובן לא מסכים עם האידיאולוגיה המיניארכסטית ולא בקיא מספיק להתמודד עם הטענות של מוטי היינלין אבל אני מבדיל בין המתודולוגיה לאידיאולוגיה ומדגיש שהמתודולוגיה הנכונה יכולה להכיל אידיאולוגיות שונות. מאידך, אנרכו קפטליסטים יצטרכו כנראה לחפש מתודולוגיה כלכלית במקום אחר…אולי אצל מקס הזועם.

    אהבתי

  58. לא קשור.
    מחדשות המדע, כלומר קצרצר. במקרה זה – קצר מדי לטעמי.

    נמצא מתאם בין המצב הכלכלי של אדם כשהיה צעיר לבין אישיותו.
    אולי ניתן להסיק שבני עשירים מפונקים יהפכו לנרקיסיסטיים (טראמפ?), ולתקופות מיתון ומחסור יכולה להיות השפעה מטיבה על אופיו של דור שלם.

    אם רוצים להתפרע, ולקשר לכתבה של מוטי היינריך – יש לקחת כסף מעשירים בכדי לשפר את אופי ילדיהם, אך לא לתיתו לעניים בכדי לא לקלקל חלילה גם את ילדיהם. יחי המצב הקיים 😊

    http://madanews.co.il/הקשר-בין-נרקיסיזם-בבגרות-לבין-מיתון-כל/

    אהבתי

  60. מאמר טוב מאוד, אך חלק מהסטטוס קוו חייב להיות חסימת התרחבות לא מבוקרת של ההתנחלויות.
    ככל שחושבים על קשיים מכאן ומכאן נראה שהמשך המצב הנוכחי הוא האופציה הסבירה היחידה.

    אהבתי

  61. למשה,

    אכן צדקת. אני בהחלט מסכימה עם התזה שהזמן עובד לטובתנו, ועדיף לשחק על "משיכת זמן". כנ'ל לגבי ההמלצה לא לנסות לתקן משהו שבסה'כ עובד לא רע.
    מסכימה גם עם תמריץ שלא חכם לעורר דובים מנמנמנים ע'י גידול פראי של ההתנחלויות, ובעיקר התנחלויות חדשות ו/או מחוץ לגושים.

    בלחש, פן מישהו ישמע ויערך לתגובת נגד, הייתי מוסיפה שניתן לנצל את "שנות החסד" גם לעידוד מבצעי "פינוי פיצוי" חשאיים ו/או למאמצי צמצום הילודה הפלסטינית, ובעיקר לגבי עזה. מעין תנועת טרנספר / שינוי אתני, אבל בטיפטוף כל כך איטי עד שבקושי יורגש. לדוגמא ע'י עידוד מכסימלי של השכלת נשים מלחמה בפוליגמיה וכדומה.

    אהבתי

  62. לתמריץ,

    אני מסכימה אתך לגבי הדור המבוגר של היהודים הדמוקרטיים האמריקאים. חלקם גם מאוד ליברליים וגם מאוד פרו ישראליים.
    אבל, איני רואה תופעה דומה בקרב היהודים הדמוקרטים בגיל העמידה, ועל אחת כמה וכמה בקרב הצעירים בגילאי הקולג'. רובם מאוד מנוכרים לישראל, וחשיבותה בעיניהם זניחה עד שלילית.

    אני מניחה שמדובר בהשפעות השואה (ורגשי האשם על התנהגות יהודי ארה'ב במהלכה) על הדור המבוגר יותר, והכרה בחשיבות "הנס" שבהקמת מדינה יהודית, והבנת חשיבותו כתעודת ביטוח ליהודי העולם. הדור המבוגר יותר גם חווה את החרדה של יהודי ארה'ב לעצם הישרדות המדינה היהודית במהלך מלחמת העצמאות ולפני מלחמת ששת הימים.
    מניעים ההולכים ודוהים כשמדובר בדור השני או בדור השלישי.
    [נדמה לי שבעיני סטודנטים יהודים בארה'ב כל האירועים הנ'ל אינם רלוונטיים לחייהם, כיון שארעו בעבר המאוד מאוד רחוק, כנראה בשלהי ימי הביניים]

    ##############################################

    ליאיר,

    אני מסכימה אתך שכבר לפני כעשור או שנים, הימין הישראלי הכיר בחשיבות התקשורת כיעד אסטרטגי. ולפני מס' שנים גם בחשיבות המערכת המשפטית.
    כיון שיש להמתין מס' עשרות שנים בין מועד הכניסה של צעירים למערכות אלו עד למועד בו תגיע מסה קריטית מהם לעמדות מובילות, אנו רואים כיום רק את ניצני השינוי. אבל קו המגמה מאוד ברור.

    איני מסכימה אתך לגבי תפיסת חשיבות האקדמיה בתחומי מדעי החברה והרוח, חשיבות מכוני מחקר והגות, וחשיבות הוצאה לאור ותרגום של מאמרים וספרים. הם נשלטים לגמרי ע'י השמאל, ללא כל רמז לניצני שינוי, ולו פעוטים, מצד הימין הישראלי.
    הימין הישראלי אפילו לא השקיע בתרגום לעברית של ספרי המופת הקלאסיים של הימין בעולם. מיותר לציין שאין לו אפילו הוצאת ספרים רצינית אחת (פרט לסלע הדי חובבנית), מספר מכוני המחקר הרציניים שלו זניח, כנ'ל מספר הכנסים העיוניים הרציניים שהוא יוזם ומנהל.

    ***

    מצ'ב כתבה המציינת את 7 ספרי המופת של הימין הרפובליקאי האמריקאי. לטענת כותב המאמר – ציוד חובה לכל אדם, ובמיוחד צעיר, המנסה לגבש את דעתו ועמדותיו.
    אני מתבישת לציין שלא קראתי את רובם, ולפיכך איני יכולה להתווכח על נכונות הבחירה דווקא בהם.
    אבל, הימין הישראלי אמור להיות מודע למחדל שלו באי תרגום לעברית של כל, או לפחות רוב, "ספרי המופת" מסוג זה.

    http://www.breitbart.com/big-journalism/2017/02/13/7-conservative-classics-every-american-should-read/

    אהבתי

  63. לא קשור לנושא
    מרוטר – מצע מפלגתו של פייגלין. ימין ליברטיאני.

    ———————————————————————————————————
    מפלגת "זהות" – פריימריז ושריון למועמד מחו"ל: פייגלין יוצא לדרך

    צמצום הרבנות הראשית, סגירת משרדי ממשלה, סגירת הביטוח הלאומי וסירוב לקבל סיוע מארצות הברית. מפלגת 'זהות' יוצאת לדרך באופן רשמי וחושפת חלקים מהמצע שלה
    לקראת הוועידה הראשונה של מפלגת 'זהות', בראשות חבר הכנסת לשעבר, משה פייגלין, הערב (ראשון) נחשפים חלקים מהמצע של המפלגה.
    הוועידה, שתיערך בעוד כשבועיים, תהווה את הפתיחה הרשמית של פעילותה המפלגה, ועל פי דורמים במפלגה צפויים להשתתף בה כ-2000 אנשים.

    בנוסף, 'לסרוגים' נודע כי במהלך הוועידה תתקיים הצבעה לאישור שיטת פריימריז חדשנית כאשר לראשונה בישראל יתקיימו פריימריס בשני שלבים, בשיתוף כלל אזרחי ישראל. בשלב הראשון יבחרו מתפקדי המפלגה 15 מועמדים ובשלב השני ידורגו 15 המועמדים שנבחרו, בפריימריס פתוחים, ע"י כלל אזרחי ישראל את מקומם ברשימת המפלגה לכנסת.

    בשורה נוספת חדשה היא פניית המפלגה ליהודי חו"ל ושיתופם, לראשונה בישראל, בפוליטיקה הפנימית בישראל. בכל עשירייה יהיה שיריון למועמד אותו יבחרו יהודי חו"ל.

    כאמור, אחרי חודשים רבים של "טפטופים" ברשתות החברתיות, הערב נחשפים חלקים ממצע המפלגה, המתפרס על לא פחות מ-150 עמודים.

    אחד הנושאים בו ההיא פייגלין כי מפלגתו תפעל הוא מבנה הממשל. כאשר המטרה היא לצמצם משמעותית את כמות משרדי הממשלה ל-11 משרדים בלבד, כאשר מירב הסמכויות יועברו מהממשלה לרשויות המקומיות.

    בנושא החינוך מצהירה 'זהות' כי בכוונתה לפעול בשיטת השוברים המשלבת מימון ציבורי ותחרות חופשית. במסגרת השיטה, כל הורה יקבל ממשרד החינוך שובר בעל ערך כספי, שאותו הוא יוכל לממש בכל בית ספר. לדברי גורמים במפלגה, השיטה נהוגה בשוודיה, הולנד ומדינות מסוימות בארה"ב ומצליחה מאוד.

    עוד במצע המפלגה: סגירת הביטוח הלאומי ומעבר לביטוח לפי בחירה אישית של המבוטח בין חברות מתחרות בשוק החופשי.

    בנושא הצבא מצהירה המפלגה כי תפעל להפיכת צה"ל לצבא מקצועי התנדבותי

    בנושא דת ומדינה תפעל המפלגה להפסקת מעורבות המדינה בענייני הדת, ולצמצום משמעותי ביותר של הרבנות הראשית לישראל.

    עוד עולה מהמצע כי המפלגה תפעל להפסקת הסיוע האמריקאי המזיק לביטחון ולכלכלת ישראל ויצירת יחסים מדיניים בריאים עם ארה"ב על בסיס אינטרסים וערכים משותפים.

    בנוגע לתחום המדיני מתייס מצע המפלגה להחלת ריבונות מלאה על כל שטחי יו"ש והענקת מעמד תושב הכולל זכויות אדם מלאות לכל תושבי יו"ש. תכנית עידוד הגירה שתסייע כלכלית לתושבי יו"ש הערבים שיהיו מעוניינים בכך להגר למדינה אחרת ופתיחת מסלול קבלת אזרחות עבור מי שיקשור גורלו במדינת ישראל ויוכיח נאמנות.

    http://www.srugim.co.il/182728-פריימריז-ושריון-למועמד-מחול-פייגלין-מ

    אהבתי

  64. בהמשך לפוסט ולדיון שקמיליה הפנתה אליו אצל שי שפירא יש שם פוסט חדש ראשון בסדרה של פסטרים שיסקור את עושר האומות של אדם סמיט. נראה מעניין ומומלץ. ואשר לטיעונים שם על דיונים 'אינטלקטואלים' ונחמדות … אז דיון 'אינטלקטואלי' יכול להתנהל גם לא בנחמדות אבל לא יכול להתנהל אם אין 'מישהו בבית' בצד השני של הדיון.
    יש שם גם איזה טענה כאילו אנשים בבלוגים כלכליים אומרים שאפשר להדפיס כסף בלי סוף. אפחד בבלוג פה לא אמר את זה מעולם.

    אהבתי

  65. שיהיה , בטח אני האחרון שראה את זה אבל
    אם כבר מדברים על אינטלקטואליות :הפעם אמריקה ראשונה אבל ישראל שניה

    אהבתי

  66. לגיא,

    מצטרפת לטענתך שלא יכול להתנהל דיון אינטלקטואלי אם אין "מישהו בבית" בצד השני של הדיון.

    למרות שאני כנראה מעט יותר שמרנית ממך לגבי רמת "האי נחמדות" שניתן לשאת ועדין להמשיך בדיון אינטלקטואלי.
    מנקודת המבט המאוד אגואיסטית שלי, בוצעה על הבלוג של שי שפירא השתלטות עוינת, שדי מאלצת אותי להתרחק ממנו.
    רמז לכך שכנראה הבלוג של תמריץ נמצא תחת מעקב – גם של אלו שהחליטו להפסיק להגיב בו, וצריך לשקול מה מותר להגיד בו ומה לא.
    האם לא אתה היית זה שהציע להשתמש בעלים במקום בשטרות כסף שמדפיסה המדינה?😊

    לכך נוסף חוסר העניין שלי בהתעמקות בקלאסיקה של הספרות הכלכלית ("עושר העמים"), לפני שאקרא ולו ספר אחד בכלכלה מהמאה הנוכחית, ולו ספר אחד נוסף מהמאה הקודמת.

    ****

    אתה לא האחרון שראה את הסרטון "אמריקה ראשונה. ישראל שנייה". האחרונה זו כנראה אני.
    לא ידעתי שנעשו סרטוני המשך ל "אמריקה ראשונה הולנד שניה". אז תודה. (למרות שנדמה לי שהסרטון ההולנדי ינצח את הישראלי במאבק על חיבתו של טראמפ. אבל אולי אני מוטה כי ראיתי אותו קודם)

    אהבתי

  67. קמיליה , לא , לא, העלים זה היה דאגלס אדאמס.
    להבדיל אני אומר(אחרי שמישהו אחר כבר אמר – לא זוכר מי) שכל אחד יכול להדפיס כסף , הבעיה זה לגרום לו להתקבל. אני גם לא אומר שאפשר להדפיס כסף בלי סוף עד נצח נצחים אלא רק כל עוד יש מדפסת כסף.
    ….. זה הבדל מאוד גדול 🙂
    בכל מקרה זה שאפשר להדפיס בכל מצב לא אומר שצריך או שזו תמיד מדיניות נכונה. היא בחלט נכונה כשיש דיפלציה.

    בקשר לנושא האחר , כמיטב המסורת פה , אפשר לומר הכל. אני מעריך שאני לפחות אחד החנפנים אליו התייחס שם אלדד. אני לא מעוניין (וגם לא רוצה) להתכחש לעובדה זו לאור ניסיוני שחנופה טובה תיקח אותך לכל מקום 🙂
    אבל ברצינות, אני בעד להחמיא למי שמגיע ובעד לומר דעתי או לפחות לרמוז בצורה כמעט בלתי מפורשת למי שלא… ויעיד אלדד עצמו.

    בברכת – לא מכובד לרחל מאחורי הגב.

    אהבתי

  69. נשבע שקיבלתי את עכשיו כהמלצה בערוץ היוטוב :

    בטח יש פה איזה תוכנת בינה מלאכותית בקוקי שקוראת את התגובות שלי.

    אהבתי

כתיבת תגובה